» «
פצצת אטום
איך מייצרים פצצת אטום?



פצצת האטום, או פצצת ביקוע גרעיני, מנצלת את האנרגיה שאגורה בגרעין של האטום. בפצצת אטום מתבצע ביקוע גרעיני מהיר, שבו מתפצל גרעין אטום לגרעינים קטנים יותר ונפלטים ניטרונים רבים. כשהתופעה מתרחשת בגרעינים של יסודות כבדים, היא משחררת אנרגיה עצומה שמביאה להרס רב.

לצורך ייצור פצצת ביקוע גרעיני, פצצת אטום, מצפים באורניום כדור שיצרנו מפלוטוניום. את כדור הפלוטוניום המצופה באורניום עוטפים בחומר נפץ רב והפצצה מוכנה. כשהיא תוטל על היעד, יתפוצץ חומר הנפץ, ידחס את הפלוטוניום וייצר ביקוע גרעיני שממנו תתחיל תגובת שרשרת הרסנית.

על ידי שחרור של האנרגיה הגרעינית, ניתן לייצר כוח הרס עצום. זו בדיוק מטרתה של פצצה. הביקוע הגרעיני או פירוק הגרעין הכבד לגרעינים קלים יותר, הם שיוצרים כוח הרס עצום, דרך תגובת השרשרת (ראו באאוריקה בתגית "תגובת שרשרת").


הנה סרטון שמסביר כיצד מאפשר מבנה האטום לייצר פצצה גרעינית:

http://youtu.be/o1Ov3xk1F7g


יש מי שמייצרים פצצת אטום בבית:

https://youtu.be/jKffwVZ4CbI


וסרט תיעודי שמראה איך פועלת פצצת האטום:

https://youtu.be/-Nc0wCrkk00?long=yes
אבק שריפה
מי המציא את אבק השריפה?



את אבק השריפה (Gun powder) אנו "חייבים" לסינים. תודות להמצאה הזו יש לנו מלחמות הרסניות ופצצות שהרוסות והורגות בכוח הרס עצום.

כבר בשנת 300 לפני הספירה עסקו הסינים בפיצוצים להנאתם, כשנהגו לחמם קני במבוק ובכך לפוצץ אותם. את אבק השריפה עצמו הם פיתחו בסביבות המאה ה-9 לספירה. מאה שנים אחר-כך, במאה ה-10 לספירה, החלו הסינים לירות מעין פגזים קדומים, או יותר נכון רומחי-אש, על אויביהם.

לאירופה הגיעה אבקת השריפה בסביבות המאה ה-13. אז החלו האירופים להשתמש בה בשדה הקרב. תותחים החלו לירות פגזים עם אבק שרפה ורובים הוטענו בכדורים מתפוצצים. מאירופה ואסיה החל התפשט אבק השרפה למזרח התיכון ולארצות ערב והחל לשמש כחומר נפץ. כוח ההרס וההרג המשמעותי שלו הפך למרכיב החשוב במלחמות השונות שהתקיימו מאז בעולם כולו.


הנה אבק השריפה, המצאתו ושימושיו (מתורגם):

http://youtu.be/mqHVRgCkCDE?t=8s


וסיפורו של אבק השריפה שנולד בסין:

https://youtu.be/1vYqF9P0ieo
רימון יד
מי המציא את רימון היד?



המצאת רימון היד (Hand Grenade) היא סיפור עתיק מאד. אם תרצו היוא מתחיל דווקא מכדים מתפוצצים שפותחו בסין העתיקה.

המונגולים היו ככל הנראה הביאו את הרימונים הקדומים הללו הזו לאירופה במסעות הכיבוש שלהם.

אולי מהם למדו הביזנטים שגילו שאפשר להכניס לתוך כדים את "האש היוונית". זו הייתה תערובת של נפט וכוהל, שהחבטה מנפילת הכדים המלאים בה, הביאה להצתה ולהתפוצצות, עם נפילתם.

המוסלמים, שלמדו מהביזנטים ולחמו נגד הצלבנים, פתחו את העניין ומזערו אותו באופן משמעותי. הם השתמשו ברימוני יד מקרמיקה. רימונים עתיקים שכאלה התגלו בחפירות ארכיאולוגיות במקומות שונים במזרח התיכון.

אז במאה ה-15 מופיעות באירופה פצצות מעופפות שקדמו להמצאת רימון-היד ומהוות אב קדמון שלו. זה היה כדור יצוק וחלול שמולא באבק-שריפה והוצת בעזרת פתיל בעירה, אך הושלך לעבר האויב אחרי המתנה, זמן קצר בלבד לפני הפיצוץ.

בימי הביניים נוצר תפקיד חדש ללוחם מיומן ברימונים. היו אז לוחמים שמלאו תפקידי "רמנים" או בשם אחר "גרנדירים". אלו היו חיילים שהתמחו בתפעול ובזריקה של רימונים על האויב.

מדובר בתקופה אחרת, עידן שבו רימוני היד היו מורכבים, מסוכנים ומסובכים הרבה יותר. כדי לתפעל אותם באופן יעיל ובטוח, עברו אותם רמנים התמחות מיוחדת והיו מומחים בתחום זה.

בשנת 1848 הומצא רימון העשן הראשון, שנועד למסך ולהסתיר תנועה של חיילים תוקפים או נסוגים, על ידי מסך עשן רב שהתפזר ממנו לאורך זמן מה. הממציא היה אנגלי בשם רוברט ייל, שעיסוקו היה בתחום של זיקוקי די נור ומכאן הבנתו בחומרי נפץ ועשן.

רימונים פרימיטיביים שימשו גם בלוחמת החפירות, בתוך הביצורים והתעלות של מלחמת קרים. גם הצדדים במלחמת האזרחים האמריקאית שניהם הטילו רימוני יד שהתפוצצו על ידי מדחף שהופעל בעת הפגיעה בקרקע.

בשל יעילותם הנמוכה והסכנה שהם היוו עבור החיילים בשדה הקרב, החליט משרד המלחמה הבריטי בשנת 1902 על הפסקת השימוש ברימוני היד. מנגד, זרם של דיווחים על השימוש המוצלח בהם, במיוחד בלוחמת התעלות בזמן מלחמת רוסיה-יפן, יצרה מוטיבציה אדירה לשיפור בטיחות השימוש בהם ולהחזרתם לשדה הקרב.

כך נולד בשנת 1915 רימון היד המודרני. הימים הם ימי מלחמת העולם הראשונה ורימון זה כלל מנגנון איכותי ובטוח יותר שהתבסס על נצרה בטוחה. הוא הומצא בידי האנגלי ווִילִיאַם מִילְס (William Mills) וכונה בתחילה "פצצת מילס" (Mills Bombs).

מילס רשם פטנט על המצאת רימון יד בעל השהייה שהתפוצץ לרסיסים זמן מה לאחר שחרור הנצרה ובמלחמת העולם הראשונה הוא הפך לציוד לחימה מוצלח, במיוחד בלוחמת התעלות המפורסמת.

את התכנון המבריק של מילס מיהרו אז לאמץ צבאות ויצרנים מכל העולם וכל רימוני היד מאז הם גרסאות של ההמצאה הבטוחה יחסית שלו.

בימינו, מיותר לציין, יכול כל חייל לזרוק רימוני יד, כשהוא ממהר לתפוס מחסה לאחר הטלת הרימון, בזמן השהייה של מנגנון הפיצוץ.

בטירונות, הקורס הראשוני של כל חייל קרבי, מלמדים ומכשירים כמעט כל חייל ל"זריקת רימון".


הנה תולדות רימוני יד:

https://youtu.be/vluYvTCUXSQ


שולפים ניצרה, זורקים ותופסים מחסה - כך מטילים רימון:

https://youtu.be/qvBYjCmLQig


רימונים במלחמת העולם הראשונה:

https://youtu.be/zQBxrhAoC1g


מטול הרימונים אפשר עם הזמן להטיל אותם בכמות ובמהירות:

https://youtu.be/Eb6HIV5TW5Y


ורימונים מודולריים מהעידן המודרני:

https://youtu.be/f28mvBqbmOI
פצצות עומק
איך פועלות פצצות עומק?



פצצות עומק (Depth charge), או מטעני עומק, הן פצצות המיועדות לפעול כנגד צוללות.

הן פותחו בתחילת המאה העשרים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשספינות מערכה בריטיות ניהלו מאבק בצוללות הגרמניות.

פצצות העומק היו אז מעין חבית, שגולגלה על ידי המלחים מהסיפון בעת שהספינה הייתה מעל הצוללת. בהמשך הן השתנו לצורות שונות ובחיילות הים למדו להטיל אותן על צוללות בעזרת מתקנים מיוחדים ואף להטילן ישר ממטוסים והליקופטרים שאיתרו צוללות.

פצצות עומק לא חייבות לפגוע בגוף הצוללת. הן מושלכות מהמשחתות לסביבתה ומתוכננות להתפוצץ בעומק דומה לזה שבו הצוללת הגרמנית שוהה, בין 30 ל-50 מטרים. לצוללות אז היו מגבלות ממשיות לצלול עמוק, גם מסיבות הנדסיות וגם כדי שיוכלו לשמור על קשר רדיו עם בסיס האם שלהם.

מכל מקום, הפיצוץ של פצצת העומק בסמוך לצוללת יוצר גל הדף שיכול לגרום לחורים ולדליפה או לשבש ולפגוע במערכת החשמל של הצוללת ובכל מקרה להביא אותה לטביעה די מהירה.

במלחמת העולם הראשונה הצליחו פצצות העומק הללו, שהושלכו על ידי המשחתות הבריטיות, לחסל צוללות גרמניות רבות ולשנות את מאזן השליטה באוקיינוס לרעת הגרמנים.


הנה פצצת העומק:

https://youtu.be/1CYDhh8XW4c


ניסיון להטביע צוללת בפצצות עומק:

https://youtu.be/Gc7dCJfb2L8


פצצת עומק מתפוצצת:

https://youtu.be/izk3aYS9FIA


הדגמה של פיצוץ פצצת עומק על צוללת ב-1946:

https://youtu.be/D9pRBb5yF-E


והאפקט שיוצרות פצצות עומק על דגם של צוללת:

https://youtu.be/M5lMRDBseac

חומר נפץ

הפצצות אוויר
מה היו המפציצים הראשונים בהיסטוריה?



היה זה רק 8 שנים אחרי הטיסה הממונעת הראשונה של האחים רייט, בשנת 1911, כשהשליך טייס איטלקי רימוני-יד על חיילים עותמאנים בלוב. זה היה הרמז הראשון ליכולת ההפצצה של האווירון, הטכנולוגיה החדשה של תחילת המאה ה-20. אבל עם תחילת מלחמת העולם הראשונה עתיד להתחיל עידן חדש בתעופה - עידן הפצצות האוויר. אז נולדו המפציצים הראשונים בהיסטוריה, במקביל ללידת מטוס הקרב.

ממש כמו אותם רימונים שהושלכו מהמטוס ההוא, המפציצים הראשונים שהפציצו במלחמת העולם ה-1 היו מטוסים רגילים שמהם השליכו פצצות אל הקרקע. לא היו שם מערכות חכמות של אחסון ושחרור הפצצות, אלא השלכה, פצצה פצצה, ברגע שהטייס הביא את המטוס מעל היעד.

כך, למעשה, החליפו מטוסי ההפצצה את הצפלינים המפציצים, שבהם השתמשו עד אז רק הגרמנים. המעניין הוא שמבחינת מכשיר הפצצה היו הצפלינים יעילים הרבה יותר מהמטוס של אותם ימים. הן הטווח היעיל שלהם והן יכולת ההעמסה של הצפלין, היו טובים פי כמה מאלו של מטוסי מלחמת העולם הראשונה, מטוסים קלים ובעלי כושר נשיאה מוגבל. הצפלינים נשאו בקלות כמות פצצות גדולה יותר, מגרמניה אל בריטניה.

הצפלינים היו משוכללים ונוחים מאד לשימוש מלחמתי ואיתם הניחו הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, את היסודות להפצצה האסטרטגית, שמשמעותה הפצצת הערים והתשתיות הכלכליות של האויב.

אבל היעילות של הצפלין לקתה בפגיעות היחסית שלו. מעצם היותו גדול מאד ואיטי, ביחס למטוס, הייתה יכולת לפגוע בו בקלות יחסית. זו הסיבה שהפצצות הצפלינים על לונדון, למשל, התבצעו בעיקר בלילות, אבל מרגע שאותר עקב האכילס של הצפלין, זה היה עניין של זמן עד שיחול המעבר למטוסים מפציצים.

ואכן, הגרמנים היו הראשונים להפציץ ערי אויב ממטוסים. בעקבות המעבר שלהם לשימוש במפציצים, למדו גם מדינות ההסכמה והלכו בעקבותיהם. כולם החלו ליצור מפציצים דו-כנפיים, בעלי כמה מנועים, שהיו מיועדים להפצצה אסטרטגית על יעדי האויב, ברוב המקרים יעדים אזרחיים ובעיקר ריכוזי אוכלוסיה גדולים.


הנה ה"גותה" הגרמני - אחד המפציצים הראשונים במלחמת העולם הראשונה (עברית):

https://youtu.be/_La7x7HJwzE


המפציץ הגרמני הראשון - גוטה:

https://youtu.be/pPsfUiv6_Tc


האם כך נראה הגוטה:

https://youtu.be/FDvEDjJFa2Q


ובחיוך, טיסני הגוטה של ימינו:

https://youtu.be/taRPf9H1sJw
פצצת אטום
איך פועלת פצצת אטום?



פצצת אטום מתבססת על עיקרון שנקרא "ביקוע גרעיני" (Nuclear fission). הפצצה משררת את האנרגיה הגרעינית שאגורה בגרעין האטום. בשחרור אנרגיה זו מיוצר כוח הרס עצום, שהוא הכוח שמייחד את פצצות האטום מכל נשק אחר שהמציא האדם.

הביקוע הגרעיני הוא שאחראי על כוח ההרס הזה. בביקוע מפורק הגרעין הכבד לגרעינים קלים יותר. ראשית מבוקע, נשבר האטום לשניים או יותר. הנייטרונים הנפלטים בביקוע עפים במהירות אדירה, כשרבים מהם מתנגשים באטומים אחרים. כל אחד מהאטומים הללו מבוקעים בשל ההתנגשות ופולטים גם הם נייטרונים. הללו שבים ועפים במהירות, רק כדי להתנגש בתורם באטומים נוספים וחוזר חלילה.

בתגובת השרשרת הזו, הולכות ומתרבות, בגידול מעריכי, פגיעות גרעיני האורניום אלה באלה. הביקועים הולכים ומתרבים במהירות עצומה ונוצר כוח הפיצוץ האדיר של פצצת האטום. בתוך שניות היא מתפוצצת והורסת את כל מה שמסביבה. פצצת אטום אחת, בגודל של כדור קטן, מייצרת פיצוץ זהה לדינמיט בנפח של אצטדיון שלם...

לימוד מעמיק על הביקוע הגרעיני ניתן לראות באאוריקה בתגית "ביקוע גרעיני".


כך פועל נשק גרעיני ובמקרה הזה פצצת אטום שנוחתת על עיר (מתורגם):

https://youtu.be/5iPH-br_eJQ


הביקוע הגרעיני:

https://youtu.be/mBdVK4cqiFs


כך מכינים האיראנים את "העוגה הצהובה" שבעזרתה בונים פצצת אטום:

https://youtu.be/pyTqC9BdBG0


זה מה שרואים כשפצצת אטום מתפוצצת:

https://youtu.be/lQpV1ZJtV48


וכך פועלת פצצת האטום:

https://youtu.be/-Nc0wCrkk00?long=yes
ניסוי בנשק גרעיני
מה גורמים ניסויים גרעיניים?



ניסויים גרעיניים (Nuclear Tests) הם ניסויים שנועדו לבחון את השימוש בנשק גרעיני, תוצאותיו, יעילותו והשפעותיו על היבטים שונים בחייהם של בני אדם ובעלי חיים בסביבה.

במהלך המאה העשרים, מרבית המדינות שפיתחו נשק גרעיני בחנו אותו באמצעות ניסוי. לא פעם משמשים ניסויים גרעיניים להפגנת כוח ויכולת גרעינית של אומות, שכן בכך "מאותתת" המדינה שעורכת את הניסוי, שלא כדאי להילחם בה, בהיותה בעלת יכולת השמדה גרעינית. כך באו לעולם המעצמות הגרעיניות, אלו שהראו לעולם כולו את יכולותיהן הגרעיניות וקיבעו בכך את מעמדן כמעצמות.

הניסוי הגרעיני הראשון בהיסטוריה היה "ניסוי טריניטי". את הניסוי הזה ערך צבא ארצות הברית ב-16 ביולי 1945, כחלק מתוכנית מנהטן, לייצר את פצצה האטום שתכריע את מלחמת העולם השנייה. עוצמת הפיצוץ של הפצצה היחידה שהתפוצצה בו הייתה שקולה ל-21,000 טון של חומר הנפץ TNT.

לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכו הניסויים הגרעיניים. סדרת הניסויים הכי מפורסמים בנשק גרעיני, בוצעו על ידי ארצות הברית במסגרת "מבצע פרשת דרכים ". הניסויים נערכו בקיץ 1946 באטול ביקיני (Bikini Atoll), שבאיי מרשל, באוקיינוס השקט. האמריקאים פינו את כל תושבי האטול, כדי לבצע בו סדרה של 23 ניסויים גרעיניים. 23 פצצות הגרעין שהוטלו על ספינות ומטוסים ישנים שפוזרו בסביבות האי, נועדו לבחון את יעילות הפצצות והנזק שהן יגרמו לנשק ולסביבה.

לאחר הניסויים הבינו כולם שניסוי כזה הופך את המקום לאתר שבני אדם ובעלי חיים לא יוכלו לחיות בו במשך שנים ארוכות. באי ביקיני נרשמה הכחדה של כל בעלי החיים באתר הניסויים ומסביבו. גם הדגה נפגעה במרחקים של מאות קילומטרים מהאטול, בשל תופעות של קרינה. דייגים רבים ביפאן דיווחו במהלך השנים על דגים "מוזרים" שניצודו. ככל הנראה חלק גדול מהמוטציות נזקפו לחובת סדרת הניסויים האטומיים של ארצות הברית.


סיפור ניסויי ההפצצות הגרעיניות על איי מרשל וביקיני (עברית):

https://youtu.be/9_Yu3HckZug


כך נראה ניסוי גרעיני כזה:

https://youtu.be/Ge865CR9pN8


וניסוי גרעיני סובייטי שנעשה ב-1953, במקביל לניסויים האמריקאיים באי ביקיני:

https://youtu.be/r0dUIq8gHgc
פרס נובל
מיהו ממציא הדינמיט שקידם את השלום?



פניו של אלפרד נובל, ממציא חומרי הנפץ, החווירו. אל מול עיניו הוא ראה את המורשת האיומה שתיוותר אחריו, שלא ברצונו. זה היה ככל הנראה עיתון צרפתי שבכותרתו הופיע הדיווח השגוי על מותו שלו, בעוד שאחיו לודוויג הוא זה שמת. כותרת הידיעה הייתה "סוחר המוות מת".

הוא הרי רצה רק טוב. כמו אביו, גם אלפרד נובל היה יצרן של חומרי נפץ. הוא היה חוקר מעולה וממציא מוכשר ופורה במיוחד. נובל המציא בצעירותו את הדינמיט והצליח להפוך אותו לחומר הנפץ השימושי והנפוץ בעולם.

נובל הקים אימפריה תעשייתית ענקית, שהגיעה לבתי חרושת ב-11 ארצות שונות. אך האיש הצנוע מעולם לא אהב את המסחר ואת ניהול הכסף הרב שהניבו לו חומרי הנפץ שיצר. בתוך תוכו נשאר מדען צנוע ושוחר שלום.

האגדה מספרת שאותה ידיעה שגוייה בעיתון השפיעה עליו מאד. לקראת סוף חייו החליט נובל שלא הוריש את הונו לקרוביו. הוא מעולם לא נשא אישה, ילדים לא היו לו, והוא לא רצה להוריש את רכושו לבני משפחתו. "אושר לא צועד ביחד עם הון שבא בירושה", הוא נהג לומר.

במקום זאת החליט אלפרד להקים עם ההון שלו קרן שמהכספים שישקיע בה יוענקו בכל שנה פרסים גדולים למדענים בתחומים שתורמים לאנושות, כמו פיזיקה, רפואה, כימיה, ספרות ושלום.

על שמו הם נקראים עד היום "פרסי נובל".

בעזרת הפרסים הללו הוא קיווה לכפר על הפיתוח הטכנולוגי ההרסני שיצר שלא במתכוון. הוא רצה לתרום לשלום דווקא כמו גם למחקר לתועלת המין האנושי וליצירת המצאות ויצירות שיניבו טוב לבני האדם - ההפך המוחלט מכל הפצצות וההרס שיצר הדינמיט שהמציא בצעירותו.

זה היה אולי תמים מצידו לחשוב שהפרסים שמעניקה הקרן שלו ישנו את העתיד, אבל הם לפחות חושפים את הצד היפה שבאנושות ומחזקת את העושים לתועלתה.


הנה סיפורו של הכימאי אלפרד נובל והפרס היוקרתי בעולם שנתן (מתורגם):

https://youtu.be/rXhpK_lhonA


על אלפרד נובל, המצאת הדינמיט ורגשות האשם שהובילו לחלוקת פרס נובל:

http://youtu.be/tQpLtGWcP5g


דברים שחשוב לדעת עליו:

http://youtu.be/_NthHy785S8


ותולדות פרס נובל:

http://youtu.be/Z1jurgfMwMM


פצצת מימן
מהי פצצת מימן?



פצצת מימן (Hydrogen bomb) היא פצצה המחקה תהליך טבעי המתרחש בכוכבים רבים, בתוכם בשמש. כך היא יוצרת כמות אדירה של אנרגיה, המתפוצצת בעוצמה שמגיעה לפי 100 יותר מהעוצמה של פצצת אטום.

פצצת המימן נקראת כך כי גרעיני המימן שבה עוברים היתוך גרעיני, הממזג אותם לגרעינים כבדים יותר. את ההיתוך יוצרים לחצי טמפרטורה גבוהים במיוחד. אך בניגוד לכוכבים שבהם שנוצרים לחצים כאלה בזכות המסה הגדולה של הכוכב, מה מחולל אותם בפצצת המימן?

את לחצי הטמפרטורה בפצצת המימן יוצר פיצוץ ראשוני של פצצת ביקוע. פצצת הביקוע הזו נכללת במארז הפצצה והיא שמובילה לפיצוץ פצצת המימן עצמה.

הפיצוץ של פצצת מימן נעשה תוך כדי שחרור של כמות אנרגיה עצומה. שנבין - עוצמת הפיצוץ של פצצת מימן היא כה גבוהה שהיא נמדדת במגהטון, יחידות השוות למיליוני טונות של חומר הנפץ העוצמתי TNT.

ההשוואה לפצצת אטום מדהימה. עוצמתה של פצצת המימן גדולה לסביבות פי 100 משל פצצת האטום שהגורם לפיצוץ בה הוא לא היתוך גרעיני אלא ביקוע אטומי, שהוא חלש יותר.

כמה פצצות מימן נבנו על ידי המעצמות במהלך ההיסטוריה. הפצצה ההרסנית ביותר שהתפוצצה אי פעם על כדור הארץ הייתה פצצת מימן. קראו לה "פצצת הצאר" (Tsar Bomba), הידועה גם בשמה הרוסי "צאר בומבה". היא פוצצה בניסוי בלבד.

ובכלל במהלל ההיסטוריה התקיימו כמה פיצוצי ניסוי של פצצות מימן, הקרויות גם "פצצות תרמו-גרעיניות". אך במהלך מלחמה לא פוצצה מעולם פצצה שכזו.


הנה סרטון שמסביר מהי פצצת המימן (עברית):

https://youtu.be/12UCn9k1cko?t=2m08s


פצצת המימן הכי חזקה אי פעם הייתה שווה לאלפי פצצות כמו זו שהופלה על הירושימה (עברית):

https://youtu.be/_9zsj2ZDj90


מהו הטיל שפצצת המימן הייתה אמורה להיות רק הדובדבן שעל עוגת ההרס שלו? (עברית)

https://youtu.be/hl0REkoK8oU


כך פועלת פצצת מימן גדולה מדי (עברית):

https://youtu.be/12UCn9k1cko


ומומחית מסבירה על פצצות מימן (עברית):

https://youtu.be/LEiPbB_n2XQ
מהי פצצת אטום?



הפצצה האטומית או "פצצת אטום" היא פצצה גרעינית. נשק גרעיני הוא נשק שמנצל את האנרגיה העצומה שאגורה בגרעין האטום ושעל ידי שחרור שלה, בתהליך של ביקוע גרעיני או פירוק גרעין כבד לגרעינים קלים יותר, יוצר כוח הרס עצום.

נשק גרעיני הוא הנשק החזק ביותר בעולם והוא שינה את מאזן הכוחות בעולם ואת האופן שבו מאיימות מעצמות זו על זו. באופן מסוים, בעזרת נשק זה, המעצמות לא נדרשות להילחם כי העובדה שיש להן נשק כזה יוצרת "מאזן אימה". כלומר, כל מעצמה גרעינית חוששת להפעיל את הנשק הגרעיני שברשותה, מחשש מהמכה הגרעינית שתבוא בתגובה.

את פצצת הגרעין הראשונה פיתח המדען היהודי רוברט אופנהיימר, שכונה "אבי פצצת האטום". הוא פיתח אותה בארה"ב ואיפשר לה לנצח את היפאנים במלחמת העולם השניה, על ידי הטלה של שתי פצצות אטום על הערים הירושימה ונגסאקי. התוצאות האיומות של פצצות האטום שהוטלו על הערים הללו יצרו הסכמה בינלאומית רחבה שיש לעשות הכל כדי שלא ייעשה שימוש בעתיד בפצצות אטום ויש לקוות שאכן כך יהיה.


הנה סרטון אמריקני של פצצת אטום בזמן ההתפוצצות:

http://youtu.be/qT4mSoZsbzM


על פיתוח פצצת האטום וכיצד הוטלה על העיר הירושימה (עברית):

http://youtu.be/gXKgvpw9DPc


וסרטון אותנטי של הפצצה השנייה, שהוטלה על העיר נגסקי (ללא מילים):

https://youtu.be/ARHx87nlOoQ


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.