» «
מוח
מה עושה המוח?



המוח הוא מרכז הפיקוד של גופנו. מוחנו ממונה על כל מה שאנו עושים וחושבים, מפעולות כמו נשימה ועד חשיבה, משחק, שימוש בשפה לדיבור, פתרון בעיות ועוד.

המוח הוא גם האחראי על שמירת הזיכרונות שלנו, החוויות והאישיות והוא גם מייצר את הרגשות וההרגשה שלנו כלפי אנשים ואירועים שאנו חווים. בד בבד הוא גם מנהל את רוב תפקודי הגוף ואחראי לכך שאנו חיים. הוא גם אחראי לתפקודם של החושים בגופנו.

הערכת המדענים היא שהמוח שלנו מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה. מדובר ביכולת חישוב שמקבילה ל-25 מחשבים ביתיים לפחות!

למוח האנושי יש גם יכולת לבצע פעולות רבות במקביל, ריבוי משימות, או מה שנקרא בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מהמון פעולות שמתבצעות אצלנו לא פעם ביחד, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה של המוח שלנו.


המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "רשתות נוירונים", על מחקר המוח והדרך שבה הוא תורם לפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית.


הנה המוח ומגוון הדברים שהוא עושה, כמו גם המחקר על מחלות שפוגעות במוח בגיל מבוגר:

http://youtu.be/Oy_ikeNOXoM?t=12s


אנחנו לא באמת משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו:

https://youtu.be/cVi4f8_R95U


מבנה המוח האנושי:

http://youtu.be/RvwCpeTRkKw


סרטון מדהים באנגלית על תפקודי המוח המופלאים:

http://youtu.be/cLqjK3ddSy0


מדענים מסבירים את המוח בשירה (לחצו על הכתוביות לעברית):

http://youtu.be/JB7jSFeVz1U


רגע של שיר על הזמנה לזכור וזיכרונות:

https://youtu.be/0DYLaPpatdk


וסרט תיעודי על המוח האנושי והתבונה שהוא מאפשר לנו:

https://youtu.be/WvXYQ1QSFV4?long=yes
דיסוננס קוגניטיבי
מה זה דיסוננס קוגניטיבי?



ראיתם פעם בן אדם, שמגלה שהוא פועל בניגוד לאמונה או דעה שבה הוא מאמין ומתחיל בתירוצים? או אדם שמכחיש את המציאות הפשוטה ומתפתל בהסברים למה מה שנראה הוא לא האמת?

כל אדם משתדל לפעול בעקביות ובכלל - שואף בבסיסו להיות עקבי בקשר שבין עמדותיו, אמונותיו וערכיו לבין התנהגותו. אבל לעתים, והאמת שלא פעם, אנו נתקלים בניגוד שבין ההתנהגות לאמונות והערכים הללו.

תיאוריית דיסוננס קוגניטיבי (Cognitive dissonance), אחת הטענות המעניינות בתחום הפסיכולוגיה, טוענת שמבלי משים אדם כזה ישנה את פעולתו, או יאמץ דעה או עמדה חדשה - רק כדי לפתור את הקונפליקט ולהתאים את התנהגותו לעמדה שלו ולהקטין את הדיסוננס ("תצרים"), הקונפליקט, הניגוד או הפער שבין השניים, המשהו שלא מסתדר לו.

הדיסוננס הקוגניטיבי מסייע לנו לשמור על עקביות ושלום עם עצמנו, אבל הוא גם מסוכן, כי תמיד נצליח להצדיק בעזרתו את ההתנהגויות או האמונות שלנו, או את הפסיביות שלנו, גם כשכל הסימנים יצביעו על כך ששגינו בהן. העניין הזה יגרום לנו להיסגר בפני רעיונות חדשים ולהתמודד עם שינויים, התפתחויות לא צפויות וכדומה. תירוצים והסברים מפותלים יחליפו את ההתמודדות עם ההפתעות בחיינו ואת השינוי המתבקש מעובדות חדשות ובלתי צפויות.

את תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי הגה לאון פסטינגר, בשנת 1957. התיאורייה הזו מסבירה המון פעולות של אנשים, המנוגדות למצופה מהם, כמו גם תירוצים לאי עשייה והסברים לדברים שכן עשו, או דעות שנשמעות מפתיעות לאור היכרות קודמת איתם.

המקרים הקלאסיים של דיסוננס קוגניטיבי כזה הם:

כשאנו נחשפים למידע שסותר את האמונה או הדעה שלנו, למשל, או שנכחיש את המידע הסותר את אמונתנו או שנשנה את דעתנו. אם קנינו אוטו יקר והוא מתגלה כבעייתי, או שנשכנע את עצמנו שהוא יפה ונהדר ולכן הוא שווה, או שנסביר שבעצם המחיר לא היה כזה יקר...

כששתי אמונות או ערכים שבהם אנו מאמינים סותרים זה את זה. קיבוצניק, למשל, שהאמין שקפטיליזם זה רע ויתעשר לפתע, יפסיק להאמין שכסף זה רע, או יסרב לכסף ויתרום אותו לצדקה. אדם עני יסרב להתאמץ או להשקיע, כדי להרוויח כסף רב יותר ויסביר שכסף זה רע, או שכל העשירים גנבים (הוא לא עשיר ולכן הוא בסדר), או ש"העיקר הבריאות".

המקרה השלישי והחזק ביותר הוא של אדם שעומד או פועל בניגוד לאמונתו או ערכיו. כמו אדם המקפיד על נאמנות אבל מחליט לבגוד. או שהדיסוננס הקוגניטיבי יגרום לו לא לבגוד, או שיצדיק את הבגידה בטענה שדווקא האחרים סטו מהדרך, בגדו או איזה תירוץ מאוס אחר.


הנה הסבר באנגלית על הדיסוננס הקוגניטיבי:

https://youtu.be/9Y17YaZRRvY


הסבר בעברית על הפעולות שהוא גורם:

https://youtu.be/lJdf0i6vOus
אסוציאציה
מהן אסוציאציות?



ודאי קורה לכם לפעמים שאתם רואים דבר מה וקופץ לכם לראש דבר אחר, נכון? או שמישהו מדבר על משהו ואתם חושבים על דבר אחר ולא קשור? הרחתם ריח וחשבתם על חוויה שפעם חוויתם? שמעתם שיר ונזכרתם במישהו?

ברוך בואכם לממלכת האָסוֹצְיַאצְיוֹת (Association). האסוציאציות הן קשרים בין דברים שונים, קשרים שאותם אדם לומד במשך השנים.

האסוציאציה היא בראשנו וכשהיא עוברת לנו בראש, היא בעצם מקשרת בין עצמים, זיכרונות, עובדות, תחושות, רעיונות, דימויים, פעולות שונות ועוד.

בפסיכולוגיה מוגדרת האסוציאציה כקשר בין גירויים לתגובות. תאוריות למידה פסיכולוגיות מתייחסות אל אסוציאציות באופן רציני, גם אם במונחים הלקוחים מעולם מושגים מיושן מעט, של הביהביוריזם.

הקשר שיוצרות האסוציאציות במוחנו לא ברור לחלוטין. יש חוקרים המשערים שסינפסות חדשות נוצרות במוח הן שיוצרות את הקשרים האסוציאטיביים. אחרים משערים את קיומן במוחנו של רשתות המאחסנות רעיונות מופשטים. דפוסי פעילות עצבית גם הם נבחנים כיוצרי אסוציאציות.

בלמידה ולעבודת צוות וסיעורי מוחין משתמשים לא פעם ב"שמש אסוציאציות". זוהי דרך ויזואלית להמחשת הקשרים האסוציאטיביים שבין מושגים שונים והיא מסייעת לא פעם בהרחבת הדיון על נושא מדובר ועידוד החשיבה היצירתית.


הנה האסוציאציות וכיצד הן פועלות ואפילו ניתנות לניבוי:

https://youtu.be/QelK8rDrbpM


למדו שיטה לזכור דברים על ידי קשירתם באסוציאציות לדברים אחרים:

https://youtu.be/_uMVDl1V2Q4


מחקר על שני סוגי נוירונים שתורמים ליצירת אסוציאציות רגשיות לאירועים שונים:

https://youtu.be/kOJx8tYlbGo
תכנות
למה כדאי ללמוד תכנות?



תכנות (Programming) הוא כתיבת קוד לתוכנה, או למה שאנו מכנים "תוכנות". בתכנות בונה המתכנת את התוכנה. לתכנות משתמש המתכנת בשפות תוכנה שונות.

לימוד התכנות משפר את החשיבה, היצירתיות, יכולת התכנון, הגילוי והסקרנות של המתכנת ולומד התכנות. יש יתרון אדיר לכל ילד וילדה שלומדים לתכנת וליצור באמצעות הטכנולוגיה והמחשבים. אבל הראשון שבהם אינו קשור אפילו במחשבים, אלא בכלי החשיבה, התכנון, הלוגיקה והסקת המסקנות (ואלה רק חלק), שהתכנות מלמד.

רבים ממייסדי החברות המצליחות והטובות בעולם למדו בילדותם תכנות, מה שפילס להם דרך לאחד התחומים המדהימים ביותר ביכולת ההשפעה שלו על העולם. מתכנת בודד יכול כיום לשנות את העולם. תשאלו את מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...

כיום, גם בתור ילדים, תוכלו להצטרף ולהתנסות בכתיבת קוד. זאת, אגב, גם אם אינכם מתכוונים ללמוד תכנות לעומק. תוכלו לעשות זאת באמצעות הצטרפות ל"שעת הקוד" - סוג של אירוע עולמי המאפשר לילדים להתנסות בשעה של תכנות וכתיבת קוד. כך תוכלו לחוות משהו מעולם ההייטק והחדשנות הטכנולוגית, אבל בלי להסתבך ובדרך של הנאה וחוויה. מארגני שעת הקוד מספרים שמעל 100 מיליון תלמידים מרחבי העולם השתתפו באירוע, מאז החלו אירועי שעת הקוד בעולם.


הנה מה שבתי הספר, וזה חמור - לא מלמדים ילדים:

https://youtu.be/nKIu9yen5nc


הסברים לטוב שבתכנות (בעברית):

https://youtu.be/hyCqL_lLDOQ

חשיבה

פרקליט השטן
מיהו פרקליט השטן ומה תפקידו?



פרקליט השטן (Devil's advocate) הוא כינוי למי שמייצג בזמן דיון עמדה נגדית לעמדה המרכזית והמקובלת יותר. מדובר בהצגת עמדה הפוכה משל הרוב כדי לפתוח דיון פורה וכדי למנוע היווצרות של תמימות דעים שפוגעת ביעילות של הדיון ובבחינת כל צדדי ההחלטה ומניעת התייחסות רק לחלק מהאפשרויות שמוצגות בה.

לא פעם ואולי אף בדרך כלל, לא מייצגת ולא משקפת העמדה הנגדית שמציג "פרקליט השטן" לזו את דעתו האמיתית. יש לו תפקיד בדיון והצגת העמדה הזו תורמת לדיון טוב, שמסייע לשאר המשתתפים לנמק ולמצוא את הפתרונות לבעיות שמציג 'פרקליט השטן', תוך שיפור קבלת ההחלטות בסופו של דבר.

הכינוי "פרקליט השטן" הגיע מלטינית: Advocatus Diaboli. הוא נולד מתפקיד שכונה כך בדיונים על הענקת תארי קדושה בנצרות הקתולית. בדיונים אלה שימש פקיד שייצג את השטן ב"התנגדותו" למועמד והסביר מדוע אינו ראוי להיחשב קדוש. כך עמד הפקיד וייצג דעה הפוכה לזו של "פרקליט האל" (Advocatus Dei), שתמך בהקדשה וטען מדוע על המועמד להפוך לקדוש.


הנה פרקליט השטן:

http://youtu.be/zV4pNy_tCcs


יש כללים כיצד להפוך לפרקליט השטן בארגון:

http://youtu.be/Ah0FYyFaJs0


פרקליט שטן לא צריך להתנצל וצריך לדבר בהתלהבות ובאופן שיחזק את העמדה הדווקנית שלו:

http://youtu.be/lTVfeprNoH4


אפשר להיות פרקליט שטן גם לעצמך:

http://youtu.be/KKObyrd71no


אבל זו לא הדרך להיות פרקליט השטן:

http://youtu.be/MNuj59kURYo
זרם התודעה
מהו זרם התודעה?



זרם התודעה (Stream of consciousness) הוא כתיבה ספרותית של שטף ההרהורים והמחשבות העוברים בראשה של דמות, כייצוג של הנפש, באופן חופשי וסובייקטיבי, ללא היגיון, תיקונים או סימני פיסוק ובניסוח אסוציאיבי, חסר מעצורים ולאו דווקא תקני.

ספרים כמו "זכרון דברים" של יעקב שבתאי נכתבו בשיטת זרם התודעה וכך מוצגות מחשבות הסבתא בספרו של א. ב. יהושע "המאהב".

זרם התודעה משמש כבסיס לטכניקת כתיבה חופשית, יצירתית ומאווררת מחשבות. כך ממליצה למשל כוהנת כתיבה בשם ג'וליה קמרון על כתיבת "דפי בוקר". אלו הם דפי יומן, שבהם נכתבים טקסטים יומיים כ"זרם תודעה". הכותבים רושמים בהם את כל מה שנמצא ועולה בראשו, ללא עריכה. פשוט נותנים לדברים לצאת, כמי נהר זורמים, משוחררים מביקורת, שיפוט או צנזורה עצמיים, הישר אל הנייר.

באופן מסוים גם בעולם המוסיקה, במיוחד בסגנונות המשתמשים באילתור, יש שימוש בזרם תודעה. הנגנים מפיקים "סיפור מוסיקלי" מיידי, מאולתר, שנבנה מהאסוציאציות והרעיונות העולים בראשם בזמן-אמת. קשר מעניין לזרם התודעה יש גם לפסיכדליה של שנות ה-60 ולמוסיקה של אמנים רבים ו"ילדי הפרחים", כשה-LSD שהיה כה חביב עליהם וחומרים משני-תודעה נוספים, הביאו לשינויים בתודעתם ובזרם המחשבות והיצירה שלהם.

המונח נולד בספרו של ויליאם ג'יימס "עקרונות הפסיכולוגיה".


הנה סרטון אנימציה שנוצר בזרם התודעה:

https://youtu.be/JOIGwvRNqYU


הנה זרם תודעה ויזואלי בסרטון וידאו:

https://youtu.be/9ma2Rg-VpS4


כך כותבים בעזרת הטכניקה של "זרם התודעה":

https://youtu.be/2scdO4M9FN8


יש מי שפיתחו כלים כדי לשדר אונליין את "זרם התודעה":

https://youtu.be/We-NlhYybTs


הנה הקלטה של זרם תודעה של מישהו:

https://youtu.be/5qzxjr-_FK4


והנה ראיון זרם-תודעה שאין בו נושא, גבולות, או כיוון:

https://youtu.be/EuUD7pzFcr4


ובכלל מהי התודעה:

https://youtu.be/jReX7qKU2yc
אינטליגנציה קולקטיבית
מהו מוח-כוורת ולמה זה טוב?



לא מעט גולשים מתייעצים ברשת עם מכרים, ידידים, או חברים בפורום אינטרנטי. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind. "מוֹח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים.

ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות טובות בזכות שיתוף פעולה, מצליח המוחכוורת לתת תשובות מצוינות ומסייעות לשואלים או הנועצים בו.

ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".

רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מרבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים. זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.

או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!


הנה דוגמה לאפליקציה שמשתמשת במוחכוורת כדי לאפשר התייעצות:

http://youtu.be/uJVoQE0IJQA
מפת חשיבה
מהי מפת חשיבה?



מפות חשיבה (Mind Map), מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות הם שמות של שיטת ייצוג ותיעוד גרפי של ידע, לצורך חשיבה ובתהליכי חשיבה.

בשיטה זו פורשים רעיונות בעזרת מפת חשיבה המשמשת ככלי לייצוג הידע. את מפת החשיבה ניתן לבנות באופן ידני, על ידי שימוש בלוח וטוש, כלי כתיבה ונייר או בכלים ממוחשבים, כמו תוכנות או שירותים מקוונים המיועדים ליצירת מפת חשיבה אונליין.

המפה, בצורה של "שמש רעיונות" כמו שקראו לה פעם בתנועות הנוער, מסייעת למפות ולארגן את המרכיבים השונים של תהליך החשיבה. סביב הרעיון המרכזי מקשרים אסוציאציות, רעיונות, מושגים, משימות, דימויים ויזואליים וכדומה. ניתן להשתמש בצבעים לענפים הראשיים והחשובים ביותר.

ההנחיות הפשוטות, התיאור החזותי, המלל התמציתי והמבנה ההיררכי והמסתעף - כולם מקלים על הבנת הדברים ותפיסה טובה וחשיבה יצירתית יותר עליהם.

יתרונה הגדול של המפה הקוגניטיבית, מפת החשיבה, הוא בכך שהיא מגדילה את היצירתיות ושיתוף הפעולה ב"זריקת הרעיונות" ומקטינה את השיפוט והסינון.

מפת החשיבה יכולה לשמש ככלי לייצוג ידע, לשיפור הלמידה והזיכרון, לתיאור רעיונות מורכבים, לסיכום של הרצאות ועוד.

גם בתכנון של אתרי אינטרנט ואפליקציות ממוחשבות עושים שימוש רב במפות החשיבה. החל משלב הגדרת האפליקציה, הפרויקט או האתר, ועד להצגת מפת האתר או האפליקציה כמפת חשיבה ויזואלית, המחליפה את הרשימה הלינארית או הטבלה, הפחות מוצלחות לכך.

לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות, ובכך גדולתן של מפות החשיבה.


הנה סרטון על מפות חשיבה:

https://youtu.be/0CHsDcylPrQ


כך יוצרים מפת חשיבה:

https://youtu.be/wLWV0XN7K1g



הדגמת יצירת מפה מושגית בכלי מקוון בנושא מים:

https://youtu.be/tWEdlTr3UpU


ועוד הדרכה ליצירת מפת חשיבה בפופלט:

https://youtu.be/u_pNZdQos5c


ותוכנת מיפוי החשיבה ליזמים וסטארטאפים:

https://youtu.be/szBb5f7zeQ0


רשת סמנטית
מהי רשת סמנטית?



הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.

המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.

למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.

ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.

בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").


תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.

קיץ

ים

בית ספר

מורה


הנה הרשת הסמנטית:

https://youtu.be/3wMfKTkYemY


ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית:

https://youtu.be/GIF2tssedLI
מהו מבחן כתמי הדיו של רורשאך?



מבחני רורשך, או רורשאך (Rorschach inkblot tests) הם מבחנים לבדיקת אישיות. הפסיכיאטר השוויצי הרמן רורשך פרסם את עשרת הכתמים המקוריים בשנת 1921 והם זכו להצלחה רבה. ברבות השנים הם היו לאחד ממבחני ההערכה הפסיכולוגית הוותיקים ומהסמלים המזוהים ביותר עם תחום הפסיכולוגיה. מי שזוכר את סדרת הטלוויזיה "בטיפול" ודאי זוכר שהפתיח של הסדרה התבסס על מעין 'אנימציית רורשאך"...

מבחן כתמי הדיו שפיתח רורשאך נועד לסייע לפסיכולוגים להעריך מאפייני אישיות ותפקודי חשיבה ורגש אצל אדם. זהו אחד המבחנים הנפוצים שבהם משתמשים פסיכולוגים באבחון מטופלים ובהערכת אנשים במיון לתפקידים בארגונים שונים, קבלה לעבודה וכדומה.

עם זאת, על אף שיפורים שונים שהוכנסו במבחן רורשאך, רבים מבקרים את השימוש בו ויש אף הרואים בו כלי שאינו מדעי. הסיבה היא שמבחינה מדעית יש בו בעיות רציניות, במיוחד במהימנות ובתוקף הנמוכים שלו. מסתבר שהוא סובל גם מבעיות בכך שאינו אובייקטיבי והפירוש של המבחן משתנה על פי הבודק.

יתר על כן, בשנים האחרונות הועלו כתמי רורשאך לאנציקלופדיה ויקיפדיה, לאחר שפגו זכויות היוצרים עליהם. בנוסף אף צורפו התשובות הנפוצות ביותר לכל אחד מהם, עולם הפסיכולוגיה ביקר זאת קשות וראה בכך פגיעה של ממש במחקר המדעי. גם אם ניתן יהיה ליצור כתמים חדשים, טוענים הפסיכולוגים, לא יהיה להם התוקף המדעי של הכתמים שקיימים כבר כמעט 100 ואלפי מחקרים נעשו עליהם.


הנה מבחני רורשך:

https://youtu.be/mUELAiHbCxc


כך נראים הכתמים של רורשאך:

https://youtu.be/31Fe2OIpJMI
מהו סיעור מוחות?



סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.

בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.

המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.

סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.

אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:

פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.


כך נראה סיעור מוחות:

http://youtu.be/W1h5L_0rFz8


בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:

http://youtu.be/5tS9aZhB9cs


דוגמה לשיפור סיעור המוחות:

http://youtu.be/B8EAYSqinn0


כך משפרים את סיעור המוחות:

http://youtu.be/yAidvTKX6xM


הנה קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:

http://youtu.be/0VqTwnAuHws


והנה סיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה... אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים:

http://youtu.be/E60gj878mGE
מה זה פרדוקס?



פרדוקס (Paradox) הוא טענה שסותרת את עצמה, אמת שכוללת סתירה.

ברוב המקרים הפרדוקס כולל סתירה פנימית. במקרה כזה נובעים מהפרדוקס עצמו דבר והיפוכו. לעתים כולל הפרדוקס דווקא סתירה חיצונית ואז הוא סותר ידע קודם, או הנחה קודמת. נואמים נעזרים לעתים בפרדוקסים, על מנת לשכנע את השומעים לנטוש את דעותיהם.

דוגמה לסתירה פנימית שיוצרת פרדוקס הוא למשל "פרדוקס השקרן". בבסיס פרדוקס עומד המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" - ננסה לברר... האם המשפט שקר? או שמה המשפט אמת?

ראשית נניח כי המשפט אמת, כלומר, המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" הוא אמת. כעת נבדוק, האם ההנחה שלנו מתקיימת? - כמובן שלא. הנחה שלנו כי המשפט אמת איננה מתקיימת, מכיוון שהיא עומדת בסתירה לטענת המשפט כי המשפט הוא שקר. וקיבלנו סתירה להנחה שלנו כי המשפט אמת.

כעת ננסה להניח שהמשפט שקר, כלומר, המשפט "משפט זה הוא משפט שקר" הוא שקר. כעת נבדוק, האם ההנחה שלנו מתקיימת? - גם במקרה הזה, ההנחה איננה מתקיימת. הנחנו כי המשפט הוא שקר, וטענת המשפט היא שהמשפט הוא שקר. הרי שקיבלנו סתירה, כי אם המשפט הוא שקר אזי טענת המשפט כי המשפט הוא שקר תהיה טענת אמת, ולכן המשפט יהיה אמת וזה בסתירה להנחה שלנו כי המשפט הוא שקר.

למעשה, לא ניתן לקבוע האם המשפט "משפט זה הוא משפט שקר", הוא משפט אמת או משפט שקר. המשפט הוא משפט פרדוקסלי הסותר את עצמו וזו היא דוגמא ל"פרדוקס השקרן".

המילה פרדוקס באה מיוונית: para = מעבר למשהו ו-doxa = אמונה, דעה. בפילוסופיה יש לא מעט פרדוקסים מפורסמים (כמה מהם ניתן למצוא באאוריקה בתגית "פרדוקסים").


הנה הסבר מושג הפרדוקס:

http://youtu.be/tye7vejSY7k
האם מחשב יכול להמציא מתכונים?



כמה שהדבר נראה אולי סתמי, המצאת מתכונים היא אחד הדברים המרתקים והקשים שמבצע המוח האנושי. אם זלזלתם בשף ההוא מהטלוויזיה או בחבר-טבח היצירתי שלכם, אז כדאי שתבינו שהמצאת מתכון היא פעולה מורכבת מאד. רק כדי שנדע - בניגוד ליצירה אמנותית שניתן ליהנות ממנה או להעריך אותה, גם אם היא מאד לא נעימה לנו, המתכון הלא-טעים יישפט אצלנו לחומרה בכל מקרה...

"ווטסון" מחשב העל של חברת IBM הוא מחשב חכם מאד, שזכה לפרסום עולמי לאחר שניצח מתחרים אנושיים בשעשועון ידע בטלוויזיה. אבל האם הוא יכול גם להיות יצירתי? - אם פעם יצירתיות נחשבה לתכונה של בני-אנוש ול"מותר האדם", הרי שההנחה הרווחת כיום בקרב מדעני המחשב היא שיצירתיות תושג בסופו של דבר בתוכנות ובמחשבים המתקדמים שמפותחים ויפותחו בעתיד, מחשבי-על שמצוידים בבינה מלאכותית.

אנשי חברת IBM התמקדו לאחרונה בתחום שהם מכנים "הבישול הקוגניטיבי". מרב המאמצים שלהם התרכז ביכולת לגרום לווטסון להמציא מתכונים טעימים. במסגרת הלימוד שווטסון יודע לבצע, הוא סרק מגוון עצום של מתכונים ורכיבי מזון שונים, ממטבחים רבים מכל קצוות תבל. ידע זה הצטרף לידע מדעי רב בתחום הכימיה, תורת המזון, פיזיולוגיה של בלוטות הטעם והעדפות אנושיות של טעמים.

בשלב הבא החל ווטסון להמציא מנות מקוריות משלו. זהו ניסיון מרתק להוציא מהמחשב יצירתיות, תכונה שעד ימינו הייתה שמורה רק לבני-אדם.


הנה סרטון על מתכונים שהמציא ווטסון וחוות הדעת של הסועדים עליהם:

http://youtu.be/f9yrfO8ETpQ


מנה שהמציא המחשב ווטסון ונקראת "קבב תפוחים ויאטנמי":

http://youtu.be/sXIcqXRm1gg


ואוטובוס שמחלק מנות שהמציא ווטסון ומתעניין בתגובות הציבור הרחב:

http://youtu.be/yrfMcNE0y9s
מהי למידה עמוקה?



בין שנות ה-70 לאמצע שנות ה-2000, רווחה אכזבה מאד גדולה מהביצועים של תחום הבינה המלאכותית. התחום שפעם הבטיח מהפכה של ממש בעולם המחשוב, "לא סיפק אז את הסחורה". התקופה הזו כונתה אז "החורף של הבינה המלאכותית".

אבל בשלב מסוים, אחרי השנים הרבות של האכזבה, הפציעה הבינה המלאכותית מחדש, כשהפעם היא החלה לממש סוף כל סוף את ההבטחה ההיא מימי התום שלה. מה שהזניק אותה מחדש הייתה טכנולוגיה חזקה ומעשית - "למידה עמוקה".

הלמידה העמוקה (Deep Learning) היא תחום מחקר בעולם המחשבים שמטרתו לחקות באופן ממוחשב את פעולת המוח האנושי. התחום הוא מרכזי בעולם האינטליגנציה המלאכותית. המיוחד במערכות למידה עמוקה הוא היכולת שלהן ללמוד ולהשתפר כל הזמן. ממש כמו המוח האנושי, ככל שמערכת כזו פועלת וככל שמשתמשים בה - היא משתפרת ו"יודעת" יותר.

הלמידה העמוקה הוא תחום חדש יחסית בעולם של חקר המערכות הלומדות. הוא נקרא גם "הלמידה החישובית" (Machine Learning). לטווח רחוק מטרת התחום היא פיתוח של מחשב שיוכל להחליף את החשיבה האנושית. מערכת כזו תהיה מסוגלת לזהות תבניות ודפוסים בדיבור, תמונות, צלילים ועוד סוגי מידע שהמערכות מתקשות כיום לעבד ולטפל בהם.

חשיבה עמוקה היא רק בתחילתה, אבל חוקרים נעזרו בה כבר לזיהוי מולקולות שייקשרו למטרות בגוף טוב יותר ומסתייעים בבממצאים לפיתוח תרופות חדשות. מחשב או תוכנה שמצוידים ב"חשיבה עמוקה" מבינים כבר היום שפה אנושית במנועי חיפוש, בחיפוש קולי ובעוזרים דיגיטליים כמו "סירי" של חברת אפל ו"קורטנה" של מיקרוסופט. בעתיד יסיקו מערכות כאלה גם מסקנות ויקבלו החלטות בכוחות עצמן.

העתיד מבטיח מפיתוחים אלה מערכות רפואיות שמטפלות בחולים, אנליסטים ומומחים ממוחשבים לניהול כספים ומסחר במניות ועד למערכות ראיה ממוחשבת, שיוכלו לזהות עצמים במרחב ולסווג אותם, ללא צורך בהתערבות אנושית.

הלמידה העמוקה מתבצעת על ידי שימוש ברשתות נוירונים, שמנסות לחקות את היכולת האנושית.


המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "Google Brain", על אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים ביותר אי פעם.


הנה טכנולוגיית הלמידה העמוקה והעתיד שהיא מסמנת, כולל הסכנות האפשריות:

http://youtu.be/IoP9akd44wk


כך עובדים על פיתוח המוח העמוק:

http://youtu.be/zLp-edwiGUU


הדגמה ויזואלית של עץ ההחלטות הגדל ומתפתח של מערכת חכמה:

http://youtu.be/nSg4HKHdDs4
מהי מטלת ההימורים של איווה?



האם יתכן שגופכם חש סכנה לפני שמוחכם קולט אותה? האם יתכן שבתת מודע אנו קולטים דברים שמוחנו לא עוסק בהם?

לפי ניסויים, נראה שכן. מטלת ההימורים של איווה (Iowa gambling task) היא ניסוי שמראה שהלא מודע שלנו הוא חכם יותר וזריז מהמודע שלנו.

בשנת 1997 נערך באוניברסיטת איווה שבארה"ב הניסוי המדעי הזה, שבו הוצגו למשתתפים 4 חפיסות קלפים: 2 כחולות ו-2 אדומות. כל משתתף בתורו קיבל 2,000 דולר במזומן והובהר לו שהוא עתיד לשחק במשחק הימור. שבסופו יזכה לקבל את כל הכסף שיישאר ברשותו בסוף המשחק.

במשחק התבקשו המשתתפים להפוך בכל תור קלף מאחת החפיסות שיבחר. כל קלף שהפכו זיכה אותם בכסף או קנס אותם בחלק מהכסף שהיה ברשותם. החוקר הסביר להם שיש הבדל בין החבילות: קלף מהחבילות הכחולות יכול לזכות אותם ב-100 דולר, בעוד שקלף מהחבילה האדומה מזכה רק ב-50 דולר. עם זאת הובהר להם שבחבילות הכחולות הסיכון גדול יותר להפסיד מאשר בחבילה האדומה, שכן חלק מהקלפים שבחבילה הכחולה יגרמו להם להפסד של סכומי כסף גדולים יותר, שינועו בין 200 ל-1,200 דולרים, בעוד שבחבילה האדומה ההפסד המירבי יהיה עד 100 דולר.

מה שהחוקרים לא סיפרו למשתתפים הוא שסך הרווח הצפוי מהחבילה הכחולה הוא יותר קטן מזה שבחבילה האדומה. המשתתפים החלו להפוך קלפים באופן אקראי ובתוך זמן קצר הם הבינו שהחפיסה הכחולה מכניסה יותר כסף ורווח. כמובן שהם החלו ליטול ממנה יותר קלפים. אבל אחרי כמה עשרות קלפים הסתבר שהמשתתפים החלו להפוך יותר קלפים מהחבילה האדומה והתמידו בכך, עד סוף המשחק. החוקרים ניסו מדי פעם במהלך הניסוי לתחקר את הנבדקים ולברר אם הם הבינו את החוקיות של המשחק. במקביל תיעדה מכונה את קצב לבם, לאורך המשחק.

מה שהתגלה בניסוי הוא שהרבה לפני שהנבדקים הבינו את חוקיות המשחק, גילתה מכונת האמת, אותה מכונה לזיהוי של ריגוש ופחד, שהם חששו בעת שנגעו בחפיסות הכחולות...

נראה שעמוק במוח הם חשו את המשמעות, או החוקיות של המשחק. זה קרה הרבה לפני שהנבדקים עצמם היו מודעים לכך. המדהים הוא שחלק מהנבדקים, בסביבות 30 אחוז מהם, השתמשו משלב מסוים רק בחפיסות האדומות מבלי שהצליחו להסביר את החוקיות של המשחק עד סופו! - הנימוק של רבים מהם היה משהו כמו: "יש לי הרגשה שזאת החפיסה שכדאי לבחור".

המשמעות הפשוטה של תוצאות הניסוי היא שהאינטואיציה שלנו, אותו חלק תת-מודע בחשיבה האנושית, לא פחות משמעותית ומעת לעת אף יותר מהחשיבה המודעת שלנו. במקרים רבים תחושות בטן לא מאכזבות וגם אם הצפת המידע גורמת למוחנו להתרכז בדברים החשובים שהם ורק הם מגיעים למודעות שלנו, גם הדברים הדברים שנשארים בתת מודע משמשים אותנו להישרדות וקבלת החלטות משמעותיות.


הנה הדגמת מטלת ההימורים של איווה והסברים בספרדית:

https://youtu.be/W3XiJW8KSK4


כך מזהה התת-מודע לפני המודע את סכנת ההפסד ומטלת ההימורים של איווה:

https://youtu.be/8IXVikvg0Jk
מה סודו של המשחק מיינקראפט?



אחד הפלאים של עולם משחקי המחשב בשנים האחרונות הוא משחק מחשב של מפתח עצמאי משוודיה, בשם מרקוס פרסון. הוא פיתח אותו בעצמו, במקביל לעבודתו במקום אחר והפך אותו לאחד המשחקים המצליחים בעולם.

מדובר במשחק מיינקראפט (Minecraft), משחק בז'אנר של משחקים הנקרא "ארגז החול" ובו יכולים השחקנים לברוא וליצור כמעט כל דבר, במעין עולם וירטואלי משל עצמו.

כי מיינקראפט מציע עולם פתוח, שבו יכולים השחקנים לבנות באמצעות קוביות את כל מה שהם רוצים. היצירתיות חוגגת בו והגרפיקה התלת-ממדית שבו, על אף מראה הרטרו הפיקסלי שנתן לה פרסון מלכתחילה, מאפשרת הנאה אדירה, שימוש בדימיון ויצירה אינסופיים.

במקביל ניתן לשחק במיינקראפט משחקים שמחייבים תכנון, פעולה, קואורדינציה, יכולת לחימה, טקטיקה, אסטרטגיה, הישרדות וחקר. האפשרות לשחק במיינקראט ביחד עם אחרים שנוספה במשך הזמן מאפשרת גם שיתוף פעולה ותחרות, תכונות שמתחייבות במשחקים מרובי משתתפים.

המדהים במיינקראפט, למעבר למחירו הזול ביחס למשחקי מחשב מורכבים ומאפשרים ברמתו, הוא שהוא רב-פנים גם לסוגי המשתמשים בו. זהו משחק שהוא מסובך ופשוט בו-זמנית. הכל תלוי בך כשחקן, כי הוא מאפשר הכל. יש בו הרחבות שנקראות "מודים" (מצבים) ומאפשרות לפעול בו בהקשרים ועם משימות שונות זו מזו לחלוטין.

המיינקראפט גם מתפתח ללא הפסקה והמפתחים שלו ממש עובדים קשה ומקשיבים לשחקנים. יש בו "מודים" כמעט לכל דבר אפשרי והוא מאפשר לכל גיל ואופי של שחקן למצוא בו דברים מעניינים מספיק כדי ליהנות.

היסטורית גרסתו הרשמית הראשונה יצאה רק ב-2011 אבל בשנתיים שלפני כן יצר פרסון קהילת משתמשים ושחקנים בגרסאות האלפא והבטא, הגרסאות המוקדמות של המשחק.

עוד דבר מדהים הוא שגם באיכותו וגם בפופולאריות שלו, מיינקראפט הוא הצלחה מסחררת. מצד אחד הוא אחד המשחקים הטובים בעולם. הביקורות מעטירות עליו שבחים ובגרסאות שונות הוא קיבל ציונים עם ממוצע של 94%, כולל מבקרים ומומחים מחמירים יחסית. בצד המסחרי מכרה חברת Mojang שהקים פרסון, עד קיץ 2016, כמעט 25 מיליון עותקים של מיינקראפט!


בואו לתוך משחק מיינקרפט:

https://youtu.be/_lfCPxXnAAg?qr=yes


הנה סיפורו של המשחק מיינקראפט והסבר למתחילים עליו:

https://youtu.be/anoO3K5vOEg


הכל אפשר לבנות במיינקראפט:

https://youtu.be/MmB9b5njVbA


הסביבות שיש בו:

https://youtu.be/S5i1aatgKa8


סרטון שנוצר במשחק:

https://www.youtube.com/watch?v=cTR0X1jGpjI


ויש מיינקראפט לבתי ספר, בלי אלימות למשל:

https://youtu.be/iOu62A2bXJE


האם מיינקראפט הוא הכלי החינוכי המושלם?

https://youtu.be/RI0BN5AWOe8


ולפלייסטיישן:

https://youtu.be/4YtN6MjORtY?long=yes
מהם המוח הימני והמוח השמאלי?



נתחיל בזה שמה שמכונה "האונה הימנית" ו"האונה השמאלית" הן למעשה ההמיספרות של המוח (Brain Hemispheres). הֵמי פירושו חצי וספֵירה היא כדור.

יש הרבה בלבול בין ההמיספרות ובין האונות. יש אפילו שמכנים את שני החצאים "מוח שמאלי" ו"מוח ימני". בכל מקרה, שתיהן מרכיבות את מה שנקרא "המוח הגדול".

אז יש לנו שתי המיספרות במוח ובכל המיספרה יש 4 אונות. כך שגם אם נמשיך רגע עם השגיאה או הכינוי העממי ונדבר על האונה הימנית והשמאלית, חשוב שנזכור שמדובר בעצם בהמיספרות.

התיאוריה המקובלת מאז 1974 אומרת שבעוד שהאונה הימנית אחראית על היצירתיות, העיצוב והחוש האמנותי, אחראית השמאלית על החשיבה, הקריאה והכתיבה. לפי תיאוריה זו, שחוקרים שונים חולקים עליה, מי שהאונה הימנית מפותחת אצלם הם אנשים עם דמיון עשיר ונטייה לחלום ולהתמקד בעתיד. הם רואים פעמים רבות את התמונה הכוללת, מעבדים בו-זמנית נתונים רבים וחושבים באופן ויזואלי והבזקי, עם יותר רעיונות מאשר פרטים ועובדות. העובדות קצת פחות חזקות אצלם בעוד הדמיון והחשיבה היצירתית מפותחים אצלם מאד. הם גם נוטים יותר להעיז וליטול סיכונים. ילדים כאלה לרוב חולמים להיות אמנים, סופרים, יזמים וכדומה.

מנגד, האונה השמאלית, שאחראית על ההיגיון, העובדות והסדר, מפותחת יותר אצל אנשים מציאותיים ומעשיים, בעלי נטייה למתמטיקה ומדע, שיש להם הבנה מילולית ושהחדר שלהם מסודר. אנשי האונה השמאלית חושבים בצורה סדרתית, עם פחות הבזקי רעיונות ויותר נצמדים לעובדות ולפרטים. הם מעדיפים פעמים רבות לעבוד לבד. לעתים קרובות הם רוצים להיות מדענים, עורכי דין וכדומה.


רגע לשאלה:
=========
איזו אונה לדעתך מפותחת אצלך יותר?


הנה הסבר המיספרות המוח ומחקר שטוען שאינה נכונה:

https://youtu.be/AbYJB4i14os


הסבר ואבחנה ביניהן:

https://youtu.be/4Qi5_dANWYo


רבים סבורים שהתיאוריה הזו לא נכונה:

https://youtu.be/yE6VTvxkhFs


בדקו איזה צד מפותח אצלכם יותר וזהו מהן הנטיות שלכם:

https://youtu.be/ts8er813aAg


הנה מצגת וידאו שמסבירה את הקשרים בין ההמיספרות לתפקוד:

https://youtu.be/Xq-UA1al3S0


בחיוך, איך נוהגים בעלי מוח שמאלי לעומת בעלי מוח ימני:

https://youtu.be/gdpkxjEyuJ4


מבחן פשוט נוסף להמיספרה החזקה אצלך:

https://youtu.be/feAikjPqOq8


מהו ניסוי החתולים של גוגל?



כשרוצים ללגלג על יוטיוב והרשת, תמיד מדברים על סרטונים טפשיים של חתולים. אבל האמת היא שניתן לעשות באמצעותם לא מעט. בשנת 2012 הצליחה חברת גוגל להוכיח את היכולת של מערכת הלמידה העמוקה שלה באופן משמעותי. לאחר שהוכיחה שצפייה ב-10 מיליון תמונות מסרטוני יוטיוב, הביאה אותה ליכולת טובה פי שניים מניסיונות קודמים בזיהוי עצמים כמו חתולים בתמונות.

בכך הצליחה לראשונה תוכנה חכמה לחבר באופן לוגי בין תמונה למילה. היכולת לזהות באופן עצמאי את הקשר בין המידע הויזואלי למילה חתול הוא שלב מרשים בצעידה לכיוון של הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה. במדעי המוח מזוהה שלב זה עם שלב דומה בלמידה של התינוק. בשלבי הלמידה הראשונים שלו הוא לומד לזהות עצמים עם מילים שלמד מהוריו.


הנה תיאור הניסוי של הלמידה העמוקה בגוגל לזהות חתולים בסרטונים:

https://youtu.be/TK4qLwTye_s


והנה לגלוג מסוים על העובדה שהמוח של גוגל יהפוך בסוף לטיפש מעודף צפייה בסרטוני חתולים:

https://youtu.be/lWijWH8VnlA
מהי מערכת הלמידה העמוקה של גוגל?



למידת מכונה היא תחום שנחקר כבר עשרות שנים. בשנים האחרונות הוא הולך ומתפתח לכיוון של למידה עמוקה. מערכת הלמידה העמוקה הגדולה והמתקדמת בעולם כיום היא ה-Google Brain. זהו אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם. הפרויקט מנסה לפתח מוח ממוחשב מ-16,000 ליבות מחשבים ותוכנת מחשב שלומדת מתוך דוגמאות ומסיקה מסקנות בעצמה, תוך כדי התמודדות עם בעיות מורכבות במיוחד. משאבי המחשב שמוקדשים לפיתוח זה הם עצומים וכך גם התקציבים שחברת הענק משקיעה במחקר והפיתוח, כולל גיוס האנשים המתקדמים בעולם בתחום זה ושל המדען והעתידן הגאון ריי קורצווייל, שהסכים לעמוד בראש הפרויקט.

אבל למה גוגל צריכה מערכת למידה עמוקה? - היות ופיתוח של רשתות מחשב מבוססות נוירונים עולה המון כסף, חברת גוגל בעלת המיליארדים היא מהיחידות בעולם שיכולות להקצות משאבים לנושא. לרשת שמאפשרת את הלמידה של המחשב העמוק מוקצים עוד ועוד מחשבים. רק כך ניתן לדמות את אופן הפעולה של המוח האנושי.

וזה עוד כלום. ברצונם להגיע למאה טריליון קישורים בין נוירונים במחשב העל של גוגל, מגייסת החברה את מיטב חידושי הטכנולוגיה שיוצאים לשוק, כולל מעבדים מקביליים ומהירים ביותר, כרטיסי מסך גרפיים המכונים "GPU" ושפותחו עבור תעשיית המשחקים, ועד רכיבי מחשוב קוונטי. גוגל כה רצינית בשאיפות שלה בתחום זה, שהיא רוכשת חברות קטנות שעוסקות בתחום וכך קונה הן את הטכנולוגיות והידע שהן צברו והן את כוח האדם המעולה שלהן.


המלצה:
======
בתגית "למידה עמוקה" תוכלו לקרוא על עולם הבינה המלאכותית, המתבססת על רשת נוירונים כמו זו שבונה גוגל. שווה לקרוא גם בתגית "רשתות נוירונים".


הנה למידת המכונה:

https://youtu.be/59bMh59JQDo


כך מתבצעים פרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים של גוגל ומתחרותיה:

https://youtu.be/gB_-LabED68


כך מסייעים מוחות טכנולוגיים עם למידה עמוקה לעולם להתקדם:

https://youtu.be/Dy0hJWltsyE


והנה סרטון עם מתיחה שבה גוגל הולכים להחליף את המוח האנושי:

https://youtu.be/fV52J7_7gss


הנה פרוייקט הגוגל בוקס והבעיות שהוא עורר:

https://youtu.be/5_EyoyHLnLI
מהן רשתות סמנטיות?



רשתות סמנטיות (Semantic networks) הן שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת סמנטית מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.

המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי מושגים שמיוצגים במילה או במשפט ומקושרים למושג מרכזי. נכנה את המושגים "צמתים". בין כל צומת לאחרות יש קשרים, שהם בעצם קשרים אל המושגים הקרובים אליה משמעותית. רשת כזו ניתן לבנות לדוגמה סביב המושג המרכזי "אריה". קשרים יחברו בינו לבין מושגים קרובים כמו: טורפים, יונקים, חתולים גדולים, חיות פרא, אוכל בשר, אפריקה וכדומה. לכל קשר יהיה את התפקיד והמשמעות שלו וצבעים שונים יכולים לבטא את סוג הקשר בין מושגים.

שרטוט רשתות סמנטיות מאפשר תהליך למידה. זה קורה בשילוב שאנו עושים בין הדברים הידועים לנו בטרם הלמידה, לבין הדברים שנלמד תוך כדי השילוב של ידע חדש ברשת הסמנטית. קשרים שלא נדע להסביר את טיבם ומושגים ללא קשרים ביניהם יצביעו על מה שדורש למידה נוספת ומעמיקה יותר. בהנחה שחקר ולמידה כאלו אכן יבוצעו ויקרו, ההבנה של המושגים והקשרים שביניהם היא הלמידה.

בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם גם בעולם הטכנולוגיה. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית ולשיפור רשת האינטנרט ומנועי החיפוש. המחקר המדעי בעולם עוסק לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב ובמקביל התפתח חזון הווב הסמנטי, שמציג רשת עתידית, מבוססת משמעות ובעלת יכולות רבות לשיפור האינטרנט (קראו עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").


משימת התנסות
===========
הכינו רשת סמנטית על המושג "מחשב", בכתיבת המושג, המושגים הקרובים והמושגים שנובעים מהם ויצירת הקשרים ביניהם על גבי נייר.


הנה הרשת הסמנטית:

https://youtu.be/3wMfKTkYemY
מהן רשתות נוירונים ממוחשבות?



רשתות נוירונים הן רשתות מחשבים מתקדמות שמחקות את החשיבה האנושית. נוירון הוא תא עצב. רשת נוירונים היא "רשת עצבית" מלאכותית, שמעתיקה את הפעילות של שכבות תאי העצב בניאו-קורטקס, האזור שתופס את רוב המוח האנושי ושבו נעשית החשיבה שלנו. כל נוירון מחובר בסינפסות אל נוירונים נוספים, במה שקרוי "רשת נוירונית". התקשורת בין הנוירונים היא באמצעות "פוטנציאלי פעולה" - מעין הבזקים, פעימות חשמליות, שעוברות בסינפסות בין נוירון, תא עצב, למשנהו והלאה אל הנוירון הבא ולאלה שאחריו.

מחקר רשתות הנוירונים עוסק בבניית מודלים וירטואליים של שכבות תאי העצב ובתחום זה עוסקים כיום צוותים מגוונים, שמורכבים ממדעני מוח, מדעני מחשב ותוכנה. רשתות מחשבים כאלה יוכלו בעתיד לבצע פעולות שהמוח יודע לבצע בקלות: לאסוף מידע, לנתחו ולהגיב לו בקבלת החלטות שאנו עושים אלפי פעמים ביום.

תחום הנוירו-מחשוב הוא אחד התחומים החשובים בעולם כיום. הוא יוביל בעתיד לדור מתקדם במיוחד של תוכנות חכמות. דמיינו את האפשרויות של תוכנות-מוח שכאלה - מאפליקציות שיידעו את טעמנו האישי ויציעו לנו בגדים, אוכל, מוסיקה או ספרים שאנו אוהבים ועד טלפונים חכמים, שילמדו הרגלים, תחביבים, העדפות וצרכים של המשתמש ויסייעו לו. דמיינו מצלמות חכמות, שיודעות לזהות פורץ או מבקר תמים בביתנו, מערכות מחשוב שיזהו האקרים לעומת משתמשים תמימים שטעו, בידוק בטחוני שיזהה מפגים או עבריינים ומערכות צבאיות שיוודאו שכוחותינו יזהו וישמידו את כוחות האויב ולא את כוחותינו.


המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "למידה עמוקה", על פיתוח מערכות הבינה המלאכותית שמתבססות על רשתות הנוירונים.


הנה רשתות הנוירונים שבמוחנו:

https://youtu.be/Gf5QEzZ9F3w


הנה התהליך הכימי של מעבר המידע בין הנוירונים:

https://youtu.be/6Ra3il45vnE


כיום מפתחים רשת נוירונים שמחקה את יכולת הלמידה של תינוק:

http://youtu.be/VNNsN9IJkws


הנה הסבר מדעי:

https://youtu.be/Z6xDuPOgT_Q


הנה הדרך שבה רשתות נוירוניות פועלות:

https://youtu.be/h52wgSsm57g


והפיתוח שלהם על ידי למידה מהביולוגיה והטבע:

https://youtu.be/JqMpGrM5ECo
מהו ווטסון, מחשב העל הלומד?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.