שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה עושה המוח האנושי?
המוח הוא מרכז הפיקוד של גופנו. מוחנו ממונה על כל מה שאנו עושים וחושבים, מפעולות כמו נשימה ועד חשיבה, משחק, שימוש בשפה לדיבור, פתרון בעיות ועוד.
המוח הוא גם האחראי על שמירת הזיכרונות שלנו, החוויות והאישיות והוא גם מייצר את הרגשות וההרגשה שלנו כלפי אנשים ואירועים שאנו חווים. בד בבד הוא גם מנהל את רוב תפקודי הגוף ואחראי לכך שאנו חיים. הוא גם אחראי לתפקודם של החושים בגופנו.
הערכת המדענים היא שהמוח שלנו מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה. מדובר ביכולת חישוב שמקבילה ל-25 מחשבים ביתיים לפחות!
למוח האנושי יש גם יכולת לבצע פעולות רבות במקביל, ריבוי משימות, או מה שנקרא בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מפעולות רבות שמתבצעות אצלנו לא פעם במקביל, באותו הזמן, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך של מוחנו.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "רשתות נוירונים", על מחקר המוח והדרך שבה הוא תורם לפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית.
הנה המוח ומגוון הדברים שהוא עושה, כמו גם המחקר על מחלות שפוגעות במוח בגיל מבוגר (מתורגם):
http://youtu.be/Oy_ikeNOXoM?t=12s
אנחנו לא באמת משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו (עברית):
https://youtu.be/cVi4f8_R95U
סרטון מדהים באנגלית על תפקודי המוח המופלאים:
http://youtu.be/cLqjK3ddSy0
ומדענים מסבירים את המוח בשירה (מתורגם):
http://youtu.be/JB7jSFeVz1U
מה זה דיסוננס קוגניטיבי?
ראיתם פעם בן אדם, שמגלה שהוא פועל בניגוד לאמונה או דעה שבה הוא מאמין ומתחיל בתירוצים? או אדם שמכחיש את המציאות הפשוטה ומתפתל בהסברים למה מה שנראה הוא לא האמת ומה שהוא חושב ואמר בעבר הוא הנכון?
שמתם לב גם שאנשים מנסים תמיד למצוא מידע שמחזק את דעותיהם ולא מידע שסותר את דעותיהם? - כל אדם יעדיף למשל לקרוא או להקשיב לפרשנים פוליטיים שיהללו את המפלגה שהוא תומך בה ויתעלם מדעות של מי שחושבים ההיפך.
כל אדם משתדל לפעול בעקביות ובכלל - שואף בבסיסו להיות עקבי בקשר שבין עמדותיו, אמונותיו וערכיו לבין התנהגותו. אבל לעתים, והאמת שלא פעם, אנו נתקלים בניגוד שבין ההתנהגות לאמונות והערכים הללו.
תיאוריית דיסוננס קוגניטיבי (Cognitive dissonance), אחת הטענות המעניינות בתחום הפסיכולוגיה, טוענת שאדם שסובל מקונפליקט פנימי כזה, ישנה מבלי משים את פעולתו, או יאמץ דעה או עמדה חדשה - רק כדי לפתור את הקונפליקט הפנימי הזה ולהתאים את התנהגותו לעמדה שלו. בכך הוא מעוניין להקטין את הדיסוננס ("התצרים"), או את הקונפליקט, הניגוד או הפער שבין שניהם, את המשהו שלא מסתדר לו...
הדיסוננס הקוגניטיבי מסייע לנו לשמור על עקביות ושלום עם עצמנו, אבל הוא גם מסוכן, כי תמיד נצליח להצדיק בעזרתו את ההתנהגויות או האמונות שלנו, או את הפסיביות שלנו, גם כשכל הסימנים יצביעו על כך ששגינו בהן.
העניין הזה יגרום לנו להיסגר בפני רעיונות חדשים ולהתמודד עם שינויים, התפתחויות לא צפויות וכדומה. תירוצים והסברים מפותלים יחליפו את ההתמודדות עם ההפתעות בחיינו ואת השינוי המתבקש מעובדות חדשות ובלתי צפויות.
את תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי הגה לאון פסטינגר, בשנת 1957. התיאורייה הזו מסבירה המון פעולות של אנשים, המנוגדות למצופה מהם, כמו גם תירוצים לאי עשייה והסברים לדברים שכן עשו, או דעות שנשמעות מפתיעות לאור היכרות קודמת איתם.
המקרים הקלאסיים של דיסוננס קוגניטיבי כזה הם:
כשאנו נחשפים למידע שסותר את האמונה או הדעה שלנו, למשל, או שנכחיש את המידע הסותר את אמונתנו או שנשנה את דעתנו. אם קנינו אוטו יקר והוא מתגלה כבעייתי, אז או שנשכנע את עצמנו שהוא יפה ונהדר ולכן הוא שווה, או שנסביר שבעצם המחיר לא היה כזה יקר...
כששתי אמונות או ערכים שבהם אנו מאמינים סותרים זה את זה. קיבוצניק, למשל, שהאמין שקפטיליזם זה רע ויתעשר לפתע, יפסיק להאמין שכסף זה רע, או יסרב לכסף ויתרום אותו לצדקה. בדומה לכך, אדם עני יסרב להתאמץ או להשקיע, כדי להרוויח כסף רב יותר ויסביר שכסף זה רע, או שכל העשירים גנבים (הוא לא עשיר ולכן הוא בסדר), או ש"העיקר הבריאות".
המקרה השלישי והחזק ביותר הוא של אדם שעומד או פועל בניגוד לאמונתו או ערכיו. כמו אדם המקפיד על נאמנות אבל מחליט לבגוד. או שהדיסוננס הקוגניטיבי יגרום לו לא לבגוד, או שיצדיק את הבגידה בטענה שדווקא האחרים סטו מהדרך, בגדו או איזה שהוא תירוץ משונה אחר.
הנה הסבר על הדיסוננס הקוגניטיבי:
https://youtu.be/9Y17YaZRRvY
דרכי התמודדות עם דיסוננס קוגניטיבי (עברית):
https://youtu.be/lJdf0i6vOus
הדיסוננס הקוגניטיבי בהקשר של כתות שמאמינות במשהו והוא לא מתקיים - האם הן יודו בטעות?
https://youtu.be/5yVuauQjkDc
והסבר מקיף על הדיסוננס הקוגניטיבי (עברית):
https://youtu.be/lbxiWBA2isU?long=yes
מהן אסוציאציות?
ודאי קורה לכם לפעמים שאתם רואים דבר מה וקופץ לכם לראש דבר אחר, נכון? או שמישהו מדבר על משהו ואתם חושבים על דבר אחר ולא קשור? הרחתם ריח וחשבתם על חוויה שפעם חוויתם? שמעתם שיר ונזכרתם במישהו?
ברוך בואכם לממלכת האָסוֹצְיַאצְיוֹת (Association). האסוציאציות הן קשרים בין דברים שונים, קשרים שאותם אדם לומד במשך השנים.
האסוציאציה היא בראשנו וכשהיא עוברת לנו בראש, היא בעצם מקשרת בין עצמים, זיכרונות, עובדות, תחושות, רעיונות, דימויים, פעולות שונות ועוד.
בפסיכולוגיה מוגדרת האסוציאציה כקשר בין גירויים לתגובות. תאוריות למידה פסיכולוגיות מתייחסות אל אסוציאציות באופן רציני, גם אם במונחים הלקוחים מעולם מושגים מיושן מעט, של הביהביוריזם.
הקשר שיוצרות האסוציאציות במוחנו לא ברור לחלוטין. יש חוקרים המשערים שסינפסות חדשות נוצרות במוח הן שיוצרות את הקשרים האסוציאטיביים. אחרים משערים את קיומן במוחנו של רשתות המאחסנות רעיונות מופשטים. דפוסי פעילות עצבית גם הם נבחנים כיוצרי אסוציאציות.
בלמידה ולעבודת צוות וסיעורי מוחין משתמשים לא פעם ב"שמש אסוציאציות". זוהי דרך ויזואלית להמחשת הקשרים האסוציאטיביים שבין מושגים שונים והיא מסייעת לא פעם בהרחבת הדיון על נושא מדובר ועידוד החשיבה היצירתית.
הנה האסוציאציות וכיצד הן פועלות ואפילו ניתנות לניבוי:
https://youtu.be/QelK8rDrbpM
למדו שיטה לזכור דברים על ידי קשירתם באסוציאציות לדברים אחרים:
https://youtu.be/_uMVDl1V2Q4
מחקר על שני סוגי נוירונים שתורמים ליצירת אסוציאציות רגשיות לאירועים שונים:
https://youtu.be/kOJx8tYlbGo
ובחיוך - איך ברקוני משחק במשחק האסוציאציות (עברית):
https://youtu.be/fxdRoPxiFVg
על מה צמחים חושבים?
רבים סבורים שחשיבה בצמחים אינה באמת קיימת, לפחות לא במובן האנושי של חשיבה, או אפילו בהקבלה לבעלי חיים. מוח אין לצמח אז איך בדיוק תהיה חשיבה כזו?
אז נכון. מוח אין לצמחים, לפחות לא כמו זה שאנו מכירים. אך יותר ויותר מחקרים מראים שהם מסוגלים לקלוט מידע מהסביבה, לעבד את המידע הזה ולהגיב אליו באופן מתוחכם למדי.
למשל בהקשר לזיהוי של שינויים בסביבה. יותר ויותר מחקרים מראים שצמחים רגישים לשינויים בסביבתם, משינויים באור, בטמפרטורה, לחות ומגע. ללא מוח מצליחים הצמחים להגיב לגירויים כאלו. זה מתאפשר באמצעות מערכת מסועפת של הורמונים וחיישנים ביוכימיים.
כשהצמח חש בחרק טורף, למשל, הוא יכול לשחרר חומרים כימיים. זה מתרחש לצורך הרתעה או כדי להזעיק צמחים סמוכים.
מה שמעניין עוד יותר הוא שצמחים מסוגלים גם לזכור מידע ולהשתמש בו בעתיד, כמו למשל לזכור תקופות של בצורת ולהתכונן אליהן.
מחקרים מראים תקשורת של ממש בין צמחים, המתקשרים זה עם זה דרך השורשים ובאמצעות חומרים שהם משחררים לאוויר. בדרך זו מעבירים צמחים מידע מגוון, על סכנות, משאבים שזמינים להם ואפילו לגבי זהותם של צמחים שכנים. מחקרים שונים זיהו רשתות שורשים ביערות, המאפשרות העברת מידע ומשאבים בין צמחים שונים. רשתות מידע אלה זכו לכינוי "אינטרנט של העצים".
החשיבה הצמחית, חשוב לזכור, שונה מאוד מהחשיבה האנושית. לצמחים אין מודעות במובן המוכר לנו. גם רגשות או מחשבות מופשטות אין להם. ה"חשיבה" של הצמחים היא יותר לכיוון של תגובות לסביבה, תגובות מורכבות שמבוססות על מנגנונים ביולוגיים וכימיים שונים.
המחקר לגבי הבינה הצמחית ממשיך וחושף בהתמדה יכולות לא ידועות של הצמחים, יכולות מפתיעות ולעתים שומטות לסתות בעולם הטבע.
#מחקרים מעניינים
פרופסור סטפנו מנקוסו מאוניברסיטת פירנצה חוקר שנים את האינטליגנציה של צמחים. במהלך השנים הוא גילה ממצאים מרתקים על היכולות של הצמחים לפתור בעיות ולהגיב לסביבתם. בשנת 2006 הוא אף טבע את המושג "נוירוביולוגיה של צמחים" (plant neurobiology), מה שיצר, למעשה, תחום מחקר חדש.
באחד המחקרים הראשונים שהדגימו תגובה ספציפית של צמחים לגירוי קולי, הראה מחקר פורץ של החוקרת אפפל ועמיתיה כיצד צמחי ארבידופסיס מסוגלים להבחין ברעשי אכילה של זחלים ולהגיב לכך על ידי ייצור כימיקלים שמגינים עליהם.
גם הפרופסורית סוזן סימארד מאוניברסיטת בריטיש קולומביה חקרה את התקשורת בין עצים וקבעה שהם מתקשרים ביניהם דרך רשתות תת-קרקעיות של פטריות. בספר שהוציאה בשנת 2021, "Finding the Mother Tree", היא תיארה כיצד עצים מעבירים מידע ומשאבים זה לזה דרך מערכת תקשורת, אותה היא מכנה בחצי חיוך "Wood Wide Web", על משקל האינטרנט המשמש את המין האנושי כמערכת תקשורת וקרוי "World Wide Web".
עוד מחקר מרתק פרסמו בשנת 2019 פרופ' יואב יגר מאוניברסיטת תל אביב והצוות שלו. הם הראו כיצד צמחים מסוגלים להגיב לעקה, קושי גדול העומד בפניהם, באמצעות ייצור של אותות אולטרה-סוניים. הם הצליחו ממש להקליט מעין "צעקות" אולטרה סוניות מצמחים שונים, במצבי עקה. לדבריהם הצעקות הללו מרמזות על צורה נוספת של תקשורת צמחית.
ב-2016, במסגרת מחקר נוסף שפרסמו ז'ולי צ'יננדורמי ועמיתיה בכתב העת המדעי Nature Communications, הם הראו שצמחים מסוגלים "לזכור" חוויות של קור ולהשתמש במידע הזה כדי לתזמן את מועד פריחתם. תהליך המכונה קִיּוּט, וֶרנָליזציה (vernalization) שמובנו הפשוט "אביביות".
ועדיין, חשוב לציין שתחום האינטליגנציה של צמחים הוא עדיין שנוי במחלוקת - במיוחד בקהילה המדעית. יש חוקרים, דוגמת לינקולן טייג מאוניברסיטת סידני, המזהירים מלייחס יכולות קוגניטיביות מורכבות מדי לצמחים. ועדיין, מחקרים כאלו ואחרים ממשיכים לחשוף יכולות מפתיעות של צמחים ומעוררים שאלות מרתקות על טבע התודעה של צמחים בעולם הצומח המגוון כל כך.
הנה סרטון שמספר על היכולות המדהימות של הצמחים:
http://youtu.be/u2GWd2j3qJ8
הרצאה עם דוגמאות מאלפות לחשיבה צמחית ותקשורת בין צמחים:
https://youtu.be/zm6zfHzvqX4
לצמחים יש מערכת עצבים ותקשורת ברורה:
https://youtu.be/LeLSyU_iI9o
וגם לבעלי חיים יש חשיבה מסוג מסוים (מתורגם):
https://youtu.be/BDJ8xyQjyhM
האם לצמחים יש אינטליגנציה ללא מוח? והאם יש להם מודעות?
https://youtu.be/CaTgM52a32s?long=yes
מיהו פרקליט השטן ומה תפקידו?
פרקליט השטן (Devil's advocate) הוא כינוי למי שמייצג בזמן דיון עמדה נגדית לעמדה המרכזית והמקובלת יותר. מדובר בהצגת עמדה הפוכה משל הרוב כדי לפתוח דיון פורה וכדי למנוע היווצרות של תמימות דעים שפוגעת ביעילות של הדיון ובבחינת כל צדדי ההחלטה ומניעת התייחסות רק לחלק מהאפשרויות שמוצגות בה.
לא פעם ואולי אף בדרך כלל, לא מייצגת ולא משקפת העמדה הנגדית שמציג "פרקליט השטן" לזו את דעתו האמיתית. יש לו תפקיד בדיון והצגת העמדה הזו תורמת לדיון טוב, שמסייע לשאר המשתתפים לנמק ולמצוא את הפתרונות לבעיות שמציג 'פרקליט השטן', תוך שיפור קבלת ההחלטות בסופו של דבר.
הכינוי "פרקליט השטן" הגיע מלטינית: Advocatus Diaboli. הוא נולד מתפקיד שכונה כך בדיונים על הענקת תארי קדושה בנצרות הקתולית. בדיונים אלה שימש פקיד שייצג את השטן ב"התנגדותו" למועמד והסביר מדוע אינו ראוי להיחשב קדוש. כך עמד הפקיד וייצג דעה הפוכה לזו של "פרקליט האל" (Advocatus Dei), שתמך בהקדשה וטען מדוע על המועמד להפוך לקדוש.
הנה פרקליט השטן:
http://youtu.be/zV4pNy_tCcs
יש כללים כיצד להפוך לפרקליט השטן בארגון:
http://youtu.be/Ah0FYyFaJs0
פרקליט שטן לא צריך להתנצל וצריך לדבר בהתלהבות ובאופן שיחזק את העמדה הדווקנית שלו:
http://youtu.be/lTVfeprNoH4
אפשר להיות פרקליט שטן גם לעצמך:
http://youtu.be/KKObyrd71no
אבל זו לא הדרך להיות פרקליט השטן:
http://youtu.be/MNuj59kURYo
מהו זרם התודעה?
זרם התודעה (Stream of consciousness) הוא כתיבה ספרותית של שטף ההרהורים והמחשבות העוברים בראשה של דמות, כייצוג של הנפש, באופן חופשי וסובייקטיבי, ללא היגיון, תיקונים או סימני פיסוק ובניסוח אסוציאיבי, חסר מעצורים ולאו דווקא תקני.
ספרים כמו "זכרון דברים" של יעקב שבתאי נכתבו בשיטת זרם התודעה וכך מוצגות מחשבות הסבתא בספרו של א. ב. יהושע "המאהב".
זרם התודעה משמש כבסיס לטכניקת כתיבה חופשית, יצירתית ומאווררת מחשבות. כך ממליצה למשל כוהנת כתיבה בשם ג'וליה קמרון על כתיבת "דפי בוקר". אלו הם דפי יומן, שבהם נכתבים טקסטים יומיים כ"זרם תודעה". הכותבים רושמים בהם את כל מה שנמצא ועולה בראשו, ללא עריכה. פשוט נותנים לדברים לצאת, כמי נהר זורמים, משוחררים מביקורת, שיפוט או צנזורה עצמיים, הישר אל הנייר.
באופן מסוים גם בעולם המוסיקה, במיוחד בסגנונות המשתמשים באילתור, יש שימוש בזרם תודעה. הנגנים מפיקים "סיפור מוסיקלי" מיידי, מאולתר, שנבנה מהאסוציאציות והרעיונות העולים בראשם בזמן-אמת. קשר מעניין לזרם התודעה יש גם לפסיכדליה של שנות ה-60 ולמוסיקה של אמנים רבים ו"ילדי הפרחים", כשה-LSD שהיה כה חביב עליהם וחומרים משני-תודעה נוספים, הביאו לשינויים בתודעתם ובזרם המחשבות והיצירה שלהם.
המונח נולד בספרו של ויליאם ג'יימס "עקרונות הפסיכולוגיה".
הנה סרטון אנימציה שנוצר בזרם התודעה:
https://youtu.be/JOIGwvRNqYU
זרם תודעה ויזואלי בווידאו:
https://youtu.be/9ma2Rg-VpS4
כך כותבים בעזרת הטכניקה של "זרם התודעה":
https://youtu.be/2scdO4M9FN8
יש מי שפיתחו כלים כדי לשדר אונליין את "זרם התודעה":
https://youtu.be/We-NlhYybTs
ראיון זרם-תודעה שאין בו נושא, גבולות, או כיוון:
https://youtu.be/EuUD7pzFcr4
ובכלל מהי התודעה:
https://youtu.be/jReX7qKU2yc
מה זו אינקובציה ואיך מדגירים פתרונות?
האם קרה לכם שחשבתם על בעיה כלשהי במשך זמן מסוים ואחרי שהפסקתם לחשוב עליה לפרק זמן מסוים, כאילו מ"שום מקום", נעלם הקושי בבעיה והופיע הפתרון? - אז כאן חוויתם את המוח שלכם, ש"נתן עבודה" ברקע, עיבד את הנתונים והגדיר, ממש כמו באינקובטור, את הפתרון.
מושג המפתח כאן הוא "אינקובציה" (Incubation), שפירושה "הדגרה".
נכון קורה לכם לא פעם, כשצריך לקבל החלטות, שמישהו יציע לכם "לישון על זה". מסתבר שלשינה יש תפקיד חיובי בקבלת החלטות, בפתרון בעיות, בחשיבה יצירתית ועוד. זו שוב ה"הדגרה", האינקובציה. אבל כאן היא מתרחשת כשאנו הולכים "לישון על הרעיון".
הרעיון ב"שינה על זה" הוא להימנע מהחלטה מיידית, להמתין ולתת למוח זמן נוסף, כדי לשקול את הדברים ולמצוא את הפתרון.
אבל מהי האינקובציה?
אנו מכירים את האינקובטור, מתקן שבו מתאפשר לפג הנולד להתפתח, עד שיתחזק ויגיע להתפתחות הנורמלית של מי שנולד בזמן הנכון. האינקובטור הוא תחליף טכנולוגי לרחם של האם, הוא מבצע תהליך שבעברית נקרא"הדגרה". בלולים שבקיבוצים ובמושבים תוכלו לראות מדגרות שמסייעות לאפרוחים שבתוך הביצים להתפתח כך.
אז במוחנו מתרחשת אותה הדגרה, אבל כזו שמגדלת ומגבשת את ההחלטות והפתרונות שלנו. ממש כמו עובר של אפרוח, שבוקע מהביצה לאחר הדגירה, כך עוברות המחשבות תהליך טוב של דגירה, מתחדדות, מתדייקות ומתגבשות - להחלטה טובה יותר.
הדגירה מאפשרת למוח לעבור על כל המידע, לקטלג אותו ולעבד את חומרי הגלם להחלטה או לפתרון של הבעיה.
הנה סרטון קצר שמציג את אפקט האינקובציה:
https://youtu.be/amtX5dZIO-c
יש אפילו תהליך של "הדגרת חלומות":
https://youtu.be/DnxqY_4Tyjs
וחברה שעושה שימוש מסחרי באינקובציה:
https://youtu.be/S9W-pruPBS8
למה אנחנו אומרים אההה?
דומה שכולם מסביבנו אומרים מדי פעם בדיבור אֶההה, אָה או אֶממ. יש מקומות או שפות שזה אַממ, לעתים, כמו באירופה זה צליל של מעין "נפיחת פה", שנשמע כמו פְּףף...
למעשה, אם מישהו יבדוק את זה, הוא יגלה שאדם ממוצע אומר בעברית לפחות 30 פעם אָה או אֶההה בכל 10 דקות של שיחה. רובנו אומרים את הצלילים או ההברות הללו הרבה יותר פעמים, כמובן.
אבל מה זה שגורם לאנשים בכל העולם לומר אההה או צליל דומה כלשהו, בלי קשר למקום שממנו הם באים ולתרבות, הדת או המגדר שלהם?
הרי ברור שאם אנשים בכל העולם עושים משהו והם לא למדו אותו אחד מהשני, הרי שיש תפקיד, או במבוגרית "פונקציה", שהוא ממלא.
אז מהי הפונקציה שממלא ה"אהה" הזה שאנו אומרים?
בניהול שיחה המילים חסרות המשמעות הללו ממלאות זמן ריק בדיבור ומאפשרות לדובר שנייה נוספת לחשוב על ההמשך. אם אתם תוהים למה אנחנו לא פשוט שותקים, אז הסיבה היא ששתיקה בשיחה משמעותה הטבעית היא "סיימתי לדבר ואתם יכולים להחליף אותי ולהתחיל לדבר".
לכן, תפקידן של מילות ההברה חסרות הפשר הוא "לשמור לנו את התור". מבלי לעשות זאת במתכוון אנו מאותתים לבני שיחנו שבכוונתנו להמשיך ו"תנו לנו רגע".
הנה הסבר מעמיק על עניין האההה שאנו אומרים (עברית):
https://youtu.be/W-5ixHf-6JY
ובחיוך - שימו לב כמה נפוץ לומר בתקשורת "כיפת אההה ברזל"? (עברית):
https://youtu.be/lPVwRoMGNBM
מהו מוח-כוורת ולמה זה טוב?
ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).
"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.
מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.
ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".
רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.
זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.
מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.
או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!
מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:
https://youtu.be/MlFtHuXPbv4
המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:
https://youtu.be/DXfqLhoqtm4
ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:
https://youtu.be/7XzH6V3hzMM
המוח הוא מרכז הפיקוד של גופנו. מוחנו ממונה על כל מה שאנו עושים וחושבים, מפעולות כמו נשימה ועד חשיבה, משחק, שימוש בשפה לדיבור, פתרון בעיות ועוד.
המוח הוא גם האחראי על שמירת הזיכרונות שלנו, החוויות והאישיות והוא גם מייצר את הרגשות וההרגשה שלנו כלפי אנשים ואירועים שאנו חווים. בד בבד הוא גם מנהל את רוב תפקודי הגוף ואחראי לכך שאנו חיים. הוא גם אחראי לתפקודם של החושים בגופנו.
הערכת המדענים היא שהמוח שלנו מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה. מדובר ביכולת חישוב שמקבילה ל-25 מחשבים ביתיים לפחות!
למוח האנושי יש גם יכולת לבצע פעולות רבות במקביל, ריבוי משימות, או מה שנקרא בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מפעולות רבות שמתבצעות אצלנו לא פעם במקביל, באותו הזמן, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך של מוחנו.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "רשתות נוירונים", על מחקר המוח והדרך שבה הוא תורם לפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית.
הנה המוח ומגוון הדברים שהוא עושה, כמו גם המחקר על מחלות שפוגעות במוח בגיל מבוגר (מתורגם):
http://youtu.be/Oy_ikeNOXoM?t=12s
אנחנו לא באמת משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו (עברית):
https://youtu.be/cVi4f8_R95U
סרטון מדהים באנגלית על תפקודי המוח המופלאים:
http://youtu.be/cLqjK3ddSy0
ומדענים מסבירים את המוח בשירה (מתורגם):
http://youtu.be/JB7jSFeVz1U
ראיתם פעם בן אדם, שמגלה שהוא פועל בניגוד לאמונה או דעה שבה הוא מאמין ומתחיל בתירוצים? או אדם שמכחיש את המציאות הפשוטה ומתפתל בהסברים למה מה שנראה הוא לא האמת ומה שהוא חושב ואמר בעבר הוא הנכון?
שמתם לב גם שאנשים מנסים תמיד למצוא מידע שמחזק את דעותיהם ולא מידע שסותר את דעותיהם? - כל אדם יעדיף למשל לקרוא או להקשיב לפרשנים פוליטיים שיהללו את המפלגה שהוא תומך בה ויתעלם מדעות של מי שחושבים ההיפך.
כל אדם משתדל לפעול בעקביות ובכלל - שואף בבסיסו להיות עקבי בקשר שבין עמדותיו, אמונותיו וערכיו לבין התנהגותו. אבל לעתים, והאמת שלא פעם, אנו נתקלים בניגוד שבין ההתנהגות לאמונות והערכים הללו.
תיאוריית דיסוננס קוגניטיבי (Cognitive dissonance), אחת הטענות המעניינות בתחום הפסיכולוגיה, טוענת שאדם שסובל מקונפליקט פנימי כזה, ישנה מבלי משים את פעולתו, או יאמץ דעה או עמדה חדשה - רק כדי לפתור את הקונפליקט הפנימי הזה ולהתאים את התנהגותו לעמדה שלו. בכך הוא מעוניין להקטין את הדיסוננס ("התצרים"), או את הקונפליקט, הניגוד או הפער שבין שניהם, את המשהו שלא מסתדר לו...
הדיסוננס הקוגניטיבי מסייע לנו לשמור על עקביות ושלום עם עצמנו, אבל הוא גם מסוכן, כי תמיד נצליח להצדיק בעזרתו את ההתנהגויות או האמונות שלנו, או את הפסיביות שלנו, גם כשכל הסימנים יצביעו על כך ששגינו בהן.
העניין הזה יגרום לנו להיסגר בפני רעיונות חדשים ולהתמודד עם שינויים, התפתחויות לא צפויות וכדומה. תירוצים והסברים מפותלים יחליפו את ההתמודדות עם ההפתעות בחיינו ואת השינוי המתבקש מעובדות חדשות ובלתי צפויות.
את תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי הגה לאון פסטינגר, בשנת 1957. התיאורייה הזו מסבירה המון פעולות של אנשים, המנוגדות למצופה מהם, כמו גם תירוצים לאי עשייה והסברים לדברים שכן עשו, או דעות שנשמעות מפתיעות לאור היכרות קודמת איתם.
המקרים הקלאסיים של דיסוננס קוגניטיבי כזה הם:
כשאנו נחשפים למידע שסותר את האמונה או הדעה שלנו, למשל, או שנכחיש את המידע הסותר את אמונתנו או שנשנה את דעתנו. אם קנינו אוטו יקר והוא מתגלה כבעייתי, אז או שנשכנע את עצמנו שהוא יפה ונהדר ולכן הוא שווה, או שנסביר שבעצם המחיר לא היה כזה יקר...
כששתי אמונות או ערכים שבהם אנו מאמינים סותרים זה את זה. קיבוצניק, למשל, שהאמין שקפטיליזם זה רע ויתעשר לפתע, יפסיק להאמין שכסף זה רע, או יסרב לכסף ויתרום אותו לצדקה. בדומה לכך, אדם עני יסרב להתאמץ או להשקיע, כדי להרוויח כסף רב יותר ויסביר שכסף זה רע, או שכל העשירים גנבים (הוא לא עשיר ולכן הוא בסדר), או ש"העיקר הבריאות".
המקרה השלישי והחזק ביותר הוא של אדם שעומד או פועל בניגוד לאמונתו או ערכיו. כמו אדם המקפיד על נאמנות אבל מחליט לבגוד. או שהדיסוננס הקוגניטיבי יגרום לו לא לבגוד, או שיצדיק את הבגידה בטענה שדווקא האחרים סטו מהדרך, בגדו או איזה שהוא תירוץ משונה אחר.
הנה הסבר על הדיסוננס הקוגניטיבי:
https://youtu.be/9Y17YaZRRvY
דרכי התמודדות עם דיסוננס קוגניטיבי (עברית):
https://youtu.be/lJdf0i6vOus
הדיסוננס הקוגניטיבי בהקשר של כתות שמאמינות במשהו והוא לא מתקיים - האם הן יודו בטעות?
https://youtu.be/5yVuauQjkDc
והסבר מקיף על הדיסוננס הקוגניטיבי (עברית):
https://youtu.be/lbxiWBA2isU?long=yes
ודאי קורה לכם לפעמים שאתם רואים דבר מה וקופץ לכם לראש דבר אחר, נכון? או שמישהו מדבר על משהו ואתם חושבים על דבר אחר ולא קשור? הרחתם ריח וחשבתם על חוויה שפעם חוויתם? שמעתם שיר ונזכרתם במישהו?
ברוך בואכם לממלכת האָסוֹצְיַאצְיוֹת (Association). האסוציאציות הן קשרים בין דברים שונים, קשרים שאותם אדם לומד במשך השנים.
האסוציאציה היא בראשנו וכשהיא עוברת לנו בראש, היא בעצם מקשרת בין עצמים, זיכרונות, עובדות, תחושות, רעיונות, דימויים, פעולות שונות ועוד.
בפסיכולוגיה מוגדרת האסוציאציה כקשר בין גירויים לתגובות. תאוריות למידה פסיכולוגיות מתייחסות אל אסוציאציות באופן רציני, גם אם במונחים הלקוחים מעולם מושגים מיושן מעט, של הביהביוריזם.
הקשר שיוצרות האסוציאציות במוחנו לא ברור לחלוטין. יש חוקרים המשערים שסינפסות חדשות נוצרות במוח הן שיוצרות את הקשרים האסוציאטיביים. אחרים משערים את קיומן במוחנו של רשתות המאחסנות רעיונות מופשטים. דפוסי פעילות עצבית גם הם נבחנים כיוצרי אסוציאציות.
בלמידה ולעבודת צוות וסיעורי מוחין משתמשים לא פעם ב"שמש אסוציאציות". זוהי דרך ויזואלית להמחשת הקשרים האסוציאטיביים שבין מושגים שונים והיא מסייעת לא פעם בהרחבת הדיון על נושא מדובר ועידוד החשיבה היצירתית.
הנה האסוציאציות וכיצד הן פועלות ואפילו ניתנות לניבוי:
https://youtu.be/QelK8rDrbpM
למדו שיטה לזכור דברים על ידי קשירתם באסוציאציות לדברים אחרים:
https://youtu.be/_uMVDl1V2Q4
מחקר על שני סוגי נוירונים שתורמים ליצירת אסוציאציות רגשיות לאירועים שונים:
https://youtu.be/kOJx8tYlbGo
ובחיוך - איך ברקוני משחק במשחק האסוציאציות (עברית):
https://youtu.be/fxdRoPxiFVg
רבים סבורים שחשיבה בצמחים אינה באמת קיימת, לפחות לא במובן האנושי של חשיבה, או אפילו בהקבלה לבעלי חיים. מוח אין לצמח אז איך בדיוק תהיה חשיבה כזו?
אז נכון. מוח אין לצמחים, לפחות לא כמו זה שאנו מכירים. אך יותר ויותר מחקרים מראים שהם מסוגלים לקלוט מידע מהסביבה, לעבד את המידע הזה ולהגיב אליו באופן מתוחכם למדי.
למשל בהקשר לזיהוי של שינויים בסביבה. יותר ויותר מחקרים מראים שצמחים רגישים לשינויים בסביבתם, משינויים באור, בטמפרטורה, לחות ומגע. ללא מוח מצליחים הצמחים להגיב לגירויים כאלו. זה מתאפשר באמצעות מערכת מסועפת של הורמונים וחיישנים ביוכימיים.
כשהצמח חש בחרק טורף, למשל, הוא יכול לשחרר חומרים כימיים. זה מתרחש לצורך הרתעה או כדי להזעיק צמחים סמוכים.
מה שמעניין עוד יותר הוא שצמחים מסוגלים גם לזכור מידע ולהשתמש בו בעתיד, כמו למשל לזכור תקופות של בצורת ולהתכונן אליהן.
מחקרים מראים תקשורת של ממש בין צמחים, המתקשרים זה עם זה דרך השורשים ובאמצעות חומרים שהם משחררים לאוויר. בדרך זו מעבירים צמחים מידע מגוון, על סכנות, משאבים שזמינים להם ואפילו לגבי זהותם של צמחים שכנים. מחקרים שונים זיהו רשתות שורשים ביערות, המאפשרות העברת מידע ומשאבים בין צמחים שונים. רשתות מידע אלה זכו לכינוי "אינטרנט של העצים".
החשיבה הצמחית, חשוב לזכור, שונה מאוד מהחשיבה האנושית. לצמחים אין מודעות במובן המוכר לנו. גם רגשות או מחשבות מופשטות אין להם. ה"חשיבה" של הצמחים היא יותר לכיוון של תגובות לסביבה, תגובות מורכבות שמבוססות על מנגנונים ביולוגיים וכימיים שונים.
המחקר לגבי הבינה הצמחית ממשיך וחושף בהתמדה יכולות לא ידועות של הצמחים, יכולות מפתיעות ולעתים שומטות לסתות בעולם הטבע.
#מחקרים מעניינים
פרופסור סטפנו מנקוסו מאוניברסיטת פירנצה חוקר שנים את האינטליגנציה של צמחים. במהלך השנים הוא גילה ממצאים מרתקים על היכולות של הצמחים לפתור בעיות ולהגיב לסביבתם. בשנת 2006 הוא אף טבע את המושג "נוירוביולוגיה של צמחים" (plant neurobiology), מה שיצר, למעשה, תחום מחקר חדש.
באחד המחקרים הראשונים שהדגימו תגובה ספציפית של צמחים לגירוי קולי, הראה מחקר פורץ של החוקרת אפפל ועמיתיה כיצד צמחי ארבידופסיס מסוגלים להבחין ברעשי אכילה של זחלים ולהגיב לכך על ידי ייצור כימיקלים שמגינים עליהם.
גם הפרופסורית סוזן סימארד מאוניברסיטת בריטיש קולומביה חקרה את התקשורת בין עצים וקבעה שהם מתקשרים ביניהם דרך רשתות תת-קרקעיות של פטריות. בספר שהוציאה בשנת 2021, "Finding the Mother Tree", היא תיארה כיצד עצים מעבירים מידע ומשאבים זה לזה דרך מערכת תקשורת, אותה היא מכנה בחצי חיוך "Wood Wide Web", על משקל האינטרנט המשמש את המין האנושי כמערכת תקשורת וקרוי "World Wide Web".
עוד מחקר מרתק פרסמו בשנת 2019 פרופ' יואב יגר מאוניברסיטת תל אביב והצוות שלו. הם הראו כיצד צמחים מסוגלים להגיב לעקה, קושי גדול העומד בפניהם, באמצעות ייצור של אותות אולטרה-סוניים. הם הצליחו ממש להקליט מעין "צעקות" אולטרה סוניות מצמחים שונים, במצבי עקה. לדבריהם הצעקות הללו מרמזות על צורה נוספת של תקשורת צמחית.
ב-2016, במסגרת מחקר נוסף שפרסמו ז'ולי צ'יננדורמי ועמיתיה בכתב העת המדעי Nature Communications, הם הראו שצמחים מסוגלים "לזכור" חוויות של קור ולהשתמש במידע הזה כדי לתזמן את מועד פריחתם. תהליך המכונה קִיּוּט, וֶרנָליזציה (vernalization) שמובנו הפשוט "אביביות".
ועדיין, חשוב לציין שתחום האינטליגנציה של צמחים הוא עדיין שנוי במחלוקת - במיוחד בקהילה המדעית. יש חוקרים, דוגמת לינקולן טייג מאוניברסיטת סידני, המזהירים מלייחס יכולות קוגניטיביות מורכבות מדי לצמחים. ועדיין, מחקרים כאלו ואחרים ממשיכים לחשוף יכולות מפתיעות של צמחים ומעוררים שאלות מרתקות על טבע התודעה של צמחים בעולם הצומח המגוון כל כך.
הנה סרטון שמספר על היכולות המדהימות של הצמחים:
http://youtu.be/u2GWd2j3qJ8
הרצאה עם דוגמאות מאלפות לחשיבה צמחית ותקשורת בין צמחים:
https://youtu.be/zm6zfHzvqX4
לצמחים יש מערכת עצבים ותקשורת ברורה:
https://youtu.be/LeLSyU_iI9o
וגם לבעלי חיים יש חשיבה מסוג מסוים (מתורגם):
https://youtu.be/BDJ8xyQjyhM
האם לצמחים יש אינטליגנציה ללא מוח? והאם יש להם מודעות?
https://youtu.be/CaTgM52a32s?long=yes
חשיבה
פרקליט השטן (Devil's advocate) הוא כינוי למי שמייצג בזמן דיון עמדה נגדית לעמדה המרכזית והמקובלת יותר. מדובר בהצגת עמדה הפוכה משל הרוב כדי לפתוח דיון פורה וכדי למנוע היווצרות של תמימות דעים שפוגעת ביעילות של הדיון ובבחינת כל צדדי ההחלטה ומניעת התייחסות רק לחלק מהאפשרויות שמוצגות בה.
לא פעם ואולי אף בדרך כלל, לא מייצגת ולא משקפת העמדה הנגדית שמציג "פרקליט השטן" לזו את דעתו האמיתית. יש לו תפקיד בדיון והצגת העמדה הזו תורמת לדיון טוב, שמסייע לשאר המשתתפים לנמק ולמצוא את הפתרונות לבעיות שמציג 'פרקליט השטן', תוך שיפור קבלת ההחלטות בסופו של דבר.
הכינוי "פרקליט השטן" הגיע מלטינית: Advocatus Diaboli. הוא נולד מתפקיד שכונה כך בדיונים על הענקת תארי קדושה בנצרות הקתולית. בדיונים אלה שימש פקיד שייצג את השטן ב"התנגדותו" למועמד והסביר מדוע אינו ראוי להיחשב קדוש. כך עמד הפקיד וייצג דעה הפוכה לזו של "פרקליט האל" (Advocatus Dei), שתמך בהקדשה וטען מדוע על המועמד להפוך לקדוש.
הנה פרקליט השטן:
http://youtu.be/zV4pNy_tCcs
יש כללים כיצד להפוך לפרקליט השטן בארגון:
http://youtu.be/Ah0FYyFaJs0
פרקליט שטן לא צריך להתנצל וצריך לדבר בהתלהבות ובאופן שיחזק את העמדה הדווקנית שלו:
http://youtu.be/lTVfeprNoH4
אפשר להיות פרקליט שטן גם לעצמך:
http://youtu.be/KKObyrd71no
אבל זו לא הדרך להיות פרקליט השטן:
http://youtu.be/MNuj59kURYo
זרם התודעה (Stream of consciousness) הוא כתיבה ספרותית של שטף ההרהורים והמחשבות העוברים בראשה של דמות, כייצוג של הנפש, באופן חופשי וסובייקטיבי, ללא היגיון, תיקונים או סימני פיסוק ובניסוח אסוציאיבי, חסר מעצורים ולאו דווקא תקני.
ספרים כמו "זכרון דברים" של יעקב שבתאי נכתבו בשיטת זרם התודעה וכך מוצגות מחשבות הסבתא בספרו של א. ב. יהושע "המאהב".
זרם התודעה משמש כבסיס לטכניקת כתיבה חופשית, יצירתית ומאווררת מחשבות. כך ממליצה למשל כוהנת כתיבה בשם ג'וליה קמרון על כתיבת "דפי בוקר". אלו הם דפי יומן, שבהם נכתבים טקסטים יומיים כ"זרם תודעה". הכותבים רושמים בהם את כל מה שנמצא ועולה בראשו, ללא עריכה. פשוט נותנים לדברים לצאת, כמי נהר זורמים, משוחררים מביקורת, שיפוט או צנזורה עצמיים, הישר אל הנייר.
באופן מסוים גם בעולם המוסיקה, במיוחד בסגנונות המשתמשים באילתור, יש שימוש בזרם תודעה. הנגנים מפיקים "סיפור מוסיקלי" מיידי, מאולתר, שנבנה מהאסוציאציות והרעיונות העולים בראשם בזמן-אמת. קשר מעניין לזרם התודעה יש גם לפסיכדליה של שנות ה-60 ולמוסיקה של אמנים רבים ו"ילדי הפרחים", כשה-LSD שהיה כה חביב עליהם וחומרים משני-תודעה נוספים, הביאו לשינויים בתודעתם ובזרם המחשבות והיצירה שלהם.
המונח נולד בספרו של ויליאם ג'יימס "עקרונות הפסיכולוגיה".
הנה סרטון אנימציה שנוצר בזרם התודעה:
https://youtu.be/JOIGwvRNqYU
זרם תודעה ויזואלי בווידאו:
https://youtu.be/9ma2Rg-VpS4
כך כותבים בעזרת הטכניקה של "זרם התודעה":
https://youtu.be/2scdO4M9FN8
יש מי שפיתחו כלים כדי לשדר אונליין את "זרם התודעה":
https://youtu.be/We-NlhYybTs
ראיון זרם-תודעה שאין בו נושא, גבולות, או כיוון:
https://youtu.be/EuUD7pzFcr4
ובכלל מהי התודעה:
https://youtu.be/jReX7qKU2yc
האם קרה לכם שחשבתם על בעיה כלשהי במשך זמן מסוים ואחרי שהפסקתם לחשוב עליה לפרק זמן מסוים, כאילו מ"שום מקום", נעלם הקושי בבעיה והופיע הפתרון? - אז כאן חוויתם את המוח שלכם, ש"נתן עבודה" ברקע, עיבד את הנתונים והגדיר, ממש כמו באינקובטור, את הפתרון.
מושג המפתח כאן הוא "אינקובציה" (Incubation), שפירושה "הדגרה".
נכון קורה לכם לא פעם, כשצריך לקבל החלטות, שמישהו יציע לכם "לישון על זה". מסתבר שלשינה יש תפקיד חיובי בקבלת החלטות, בפתרון בעיות, בחשיבה יצירתית ועוד. זו שוב ה"הדגרה", האינקובציה. אבל כאן היא מתרחשת כשאנו הולכים "לישון על הרעיון".
הרעיון ב"שינה על זה" הוא להימנע מהחלטה מיידית, להמתין ולתת למוח זמן נוסף, כדי לשקול את הדברים ולמצוא את הפתרון.
אבל מהי האינקובציה?
אנו מכירים את האינקובטור, מתקן שבו מתאפשר לפג הנולד להתפתח, עד שיתחזק ויגיע להתפתחות הנורמלית של מי שנולד בזמן הנכון. האינקובטור הוא תחליף טכנולוגי לרחם של האם, הוא מבצע תהליך שבעברית נקרא"הדגרה". בלולים שבקיבוצים ובמושבים תוכלו לראות מדגרות שמסייעות לאפרוחים שבתוך הביצים להתפתח כך.
אז במוחנו מתרחשת אותה הדגרה, אבל כזו שמגדלת ומגבשת את ההחלטות והפתרונות שלנו. ממש כמו עובר של אפרוח, שבוקע מהביצה לאחר הדגירה, כך עוברות המחשבות תהליך טוב של דגירה, מתחדדות, מתדייקות ומתגבשות - להחלטה טובה יותר.
הדגירה מאפשרת למוח לעבור על כל המידע, לקטלג אותו ולעבד את חומרי הגלם להחלטה או לפתרון של הבעיה.
הנה סרטון קצר שמציג את אפקט האינקובציה:
https://youtu.be/amtX5dZIO-c
יש אפילו תהליך של "הדגרת חלומות":
https://youtu.be/DnxqY_4Tyjs
וחברה שעושה שימוש מסחרי באינקובציה:
https://youtu.be/S9W-pruPBS8
דומה שכולם מסביבנו אומרים מדי פעם בדיבור אֶההה, אָה או אֶממ. יש מקומות או שפות שזה אַממ, לעתים, כמו באירופה זה צליל של מעין "נפיחת פה", שנשמע כמו פְּףף...
למעשה, אם מישהו יבדוק את זה, הוא יגלה שאדם ממוצע אומר בעברית לפחות 30 פעם אָה או אֶההה בכל 10 דקות של שיחה. רובנו אומרים את הצלילים או ההברות הללו הרבה יותר פעמים, כמובן.
אבל מה זה שגורם לאנשים בכל העולם לומר אההה או צליל דומה כלשהו, בלי קשר למקום שממנו הם באים ולתרבות, הדת או המגדר שלהם?
הרי ברור שאם אנשים בכל העולם עושים משהו והם לא למדו אותו אחד מהשני, הרי שיש תפקיד, או במבוגרית "פונקציה", שהוא ממלא.
אז מהי הפונקציה שממלא ה"אהה" הזה שאנו אומרים?
בניהול שיחה המילים חסרות המשמעות הללו ממלאות זמן ריק בדיבור ומאפשרות לדובר שנייה נוספת לחשוב על ההמשך. אם אתם תוהים למה אנחנו לא פשוט שותקים, אז הסיבה היא ששתיקה בשיחה משמעותה הטבעית היא "סיימתי לדבר ואתם יכולים להחליף אותי ולהתחיל לדבר".
לכן, תפקידן של מילות ההברה חסרות הפשר הוא "לשמור לנו את התור". מבלי לעשות זאת במתכוון אנו מאותתים לבני שיחנו שבכוונתנו להמשיך ו"תנו לנו רגע".
הנה הסבר מעמיק על עניין האההה שאנו אומרים (עברית):
https://youtu.be/W-5ixHf-6JY
ובחיוך - שימו לב כמה נפוץ לומר בתקשורת "כיפת אההה ברזל"? (עברית):
https://youtu.be/lPVwRoMGNBM
ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).
"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.
מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.
ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".
רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.
זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.
מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.
או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!
מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:
https://youtu.be/MlFtHuXPbv4
המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:
https://youtu.be/DXfqLhoqtm4
ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:
https://youtu.be/7XzH6V3hzMM
מהי ויזואליזציה ולמה תמונה שווה לאלף מילים?
כבר שנים רבות אומרים ש"תמונה שווה לאלף מילים". זה אכן נכון. איורים, רישומים, גרפים וכמובן צילומים - כולם מסייעים לכולנו להסביר ולהמחיש בשנייה אחת דברים שבמילים אנו מתקשים לא פעם לבטא.
ואכן, כל סוגי התמונה, הגרף, הסכמה והרישום המייצגים מידע מופשט הם חלק ממה שנקרא וִיזוּאָלִיזַצְיָה, הפיכת דבר מה לחזותי.
#היתרונות של הוויזואליזציה
באמצעות תצוגה גרפית קל יותר להבין מידע מורכב, לזהות דפוסים, רשתות, מבנים ויחסים בין פריטים או גורמים במערכות מורכבות.
ויזואליזציה של נתונים מאפשרת הפקת ידע עשיר ומובן יותר, קבלת החלטות משופרת המתבססת על מידע משופר ולא פעם הנעה לפעולה של גורמים כמו שותפים, תורמים, עובדים וכדומה.
יותר מזה - הצגת הנתונים בצורה ויזואלית מגבירה את העניין בנתונים וגורמת לאנשים להעמיק ולחקור בהם. כשהמידע מוגש ומונגש בצורה גרפית, הממחישה באופן ציורי את ההבדלים הכמותיים בין נתונים ומדדים, זה מזמין ממשק מזמין את המתבונן להעמיק ולחקור בנתונים, לא להירתע בגלל עודף מספרים ו"שחור בעיניים" ואפילו לשחק עם המשתנים וההשוואות.
#מהי הוויזואליזציה באמת?
ויזואליזציה (Visualization) היא הצגה ויזואלית, כזו שניתן לראות בעיניים, של נתונים, רעיונות מופשטים ותופעות טבעיות שאינן נתפסות על ידי חוש הראיה.
בקשר להצגת מידע באופן ויזואלי, האמת היא שגם אם קשה לראות במושג הזה מונח שישמש בדיבור היומיומי, האמצעי של ייצוג ויזואלי של מידע מופשט המשפר את יכולת עיבוד המידע של המשתמש נקרא בעברית "הַחְזָיַת מידע" (Information Visualization).
מכל מקום, ויזואליזציה של מידע מציגה את המידע באופן שיכול לסייע ולשמש היטב, כך שניתן יהיה לעבד אותו ולהציג אפילו מידע נרחב, באופן פשוט ובדרך שתאפשר להסיק ממנו מסקנות בקלות רבה יותר.
#דוגמאות לוויזואליזציה יעילה
ויזואליות עובדת יותר טוב מרשימות ארוכות של טקסט. זה ידוע כבר שנים רבות ולכן גרפים וסכמות הם אמצעים פופולריים להצגת מידע כמותי באופן חזותי וקל לתפיסה. ראו בתגית "גרפים".
ענן תגיות, למשל, משתמש בגודל פונט, גודל הגופן, כדי להמחיש יחסי כמות בין תכנים שונים בכל תגית. קראו על כך בתגית "ענן תגיות".
דוגמה אחרת היא אינפוגרפיקה, שמצליחה להעביר נתונים מאוד מורכבים בגרפיקה מצומצמת ומוחשית הרבה יותר. ראו בתגית "אינפוגרפיקה".
ממופשט לנראה - סרטון עם גלי הקול בחומר (עברית):
https://youtu.be/J2bD_Sz6jIc?t=1m05s
איך להמחיש דברים בצורה גרפית (מתורגם):
http://youtu.be/P50NcJLSJJY?t=6s
הוויזואליזציה שממחישה את תפקיד הקצב בתחומים שונים בחיים (מתורגם):
http://youtu.be/2UphAzryVpY
ומסתבר שאפילו לחסכון מועילה התמונה יותר מכל (עברית):
https://youtu.be/6Hxani4GrYg
כבר שנים רבות אומרים ש"תמונה שווה לאלף מילים". זה אכן נכון. איורים, רישומים, גרפים וכמובן צילומים - כולם מסייעים לכולנו להסביר ולהמחיש בשנייה אחת דברים שבמילים אנו מתקשים לא פעם לבטא.
ואכן, כל סוגי התמונה, הגרף, הסכמה והרישום המייצגים מידע מופשט הם חלק ממה שנקרא וִיזוּאָלִיזַצְיָה, הפיכת דבר מה לחזותי.
#היתרונות של הוויזואליזציה
באמצעות תצוגה גרפית קל יותר להבין מידע מורכב, לזהות דפוסים, רשתות, מבנים ויחסים בין פריטים או גורמים במערכות מורכבות.
ויזואליזציה של נתונים מאפשרת הפקת ידע עשיר ומובן יותר, קבלת החלטות משופרת המתבססת על מידע משופר ולא פעם הנעה לפעולה של גורמים כמו שותפים, תורמים, עובדים וכדומה.
יותר מזה - הצגת הנתונים בצורה ויזואלית מגבירה את העניין בנתונים וגורמת לאנשים להעמיק ולחקור בהם. כשהמידע מוגש ומונגש בצורה גרפית, הממחישה באופן ציורי את ההבדלים הכמותיים בין נתונים ומדדים, זה מזמין ממשק מזמין את המתבונן להעמיק ולחקור בנתונים, לא להירתע בגלל עודף מספרים ו"שחור בעיניים" ואפילו לשחק עם המשתנים וההשוואות.
#מהי הוויזואליזציה באמת?
ויזואליזציה (Visualization) היא הצגה ויזואלית, כזו שניתן לראות בעיניים, של נתונים, רעיונות מופשטים ותופעות טבעיות שאינן נתפסות על ידי חוש הראיה.
בקשר להצגת מידע באופן ויזואלי, האמת היא שגם אם קשה לראות במושג הזה מונח שישמש בדיבור היומיומי, האמצעי של ייצוג ויזואלי של מידע מופשט המשפר את יכולת עיבוד המידע של המשתמש נקרא בעברית "הַחְזָיַת מידע" (Information Visualization).
מכל מקום, ויזואליזציה של מידע מציגה את המידע באופן שיכול לסייע ולשמש היטב, כך שניתן יהיה לעבד אותו ולהציג אפילו מידע נרחב, באופן פשוט ובדרך שתאפשר להסיק ממנו מסקנות בקלות רבה יותר.
#דוגמאות לוויזואליזציה יעילה
ויזואליות עובדת יותר טוב מרשימות ארוכות של טקסט. זה ידוע כבר שנים רבות ולכן גרפים וסכמות הם אמצעים פופולריים להצגת מידע כמותי באופן חזותי וקל לתפיסה. ראו בתגית "גרפים".
ענן תגיות, למשל, משתמש בגודל פונט, גודל הגופן, כדי להמחיש יחסי כמות בין תכנים שונים בכל תגית. קראו על כך בתגית "ענן תגיות".
דוגמה אחרת היא אינפוגרפיקה, שמצליחה להעביר נתונים מאוד מורכבים בגרפיקה מצומצמת ומוחשית הרבה יותר. ראו בתגית "אינפוגרפיקה".
ממופשט לנראה - סרטון עם גלי הקול בחומר (עברית):
https://youtu.be/J2bD_Sz6jIc?t=1m05s
איך להמחיש דברים בצורה גרפית (מתורגם):
http://youtu.be/P50NcJLSJJY?t=6s
הוויזואליזציה שממחישה את תפקיד הקצב בתחומים שונים בחיים (מתורגם):
http://youtu.be/2UphAzryVpY
ומסתבר שאפילו לחסכון מועילה התמונה יותר מכל (עברית):
https://youtu.be/6Hxani4GrYg
מהי מפת חשיבה?
מפות חשיבה (Mind Map), מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות הם שמות של שיטת ייצוג ותיעוד גרפי של ידע, לצורך חשיבה ובתהליכי חשיבה.
בשיטה זו פורשים רעיונות בעזרת מפת חשיבה המשמשת ככלי לייצוג הידע. את מפת החשיבה ניתן לבנות באופן ידני, על ידי שימוש בלוח וטוש, כלי כתיבה ונייר או בכלים ממוחשבים, כמו תוכנות או שירותים מקוונים המיועדים ליצירת מפת חשיבה אונליין.
המפה, בצורה של "שמש רעיונות" כמו שקראו לה פעם בתנועות הנוער, מסייעת למפות ולארגן את המרכיבים השונים של תהליך החשיבה. סביב הרעיון המרכזי מקשרים אסוציאציות, רעיונות, מושגים, משימות, דימויים ויזואליים וכדומה. ניתן להשתמש בצבעים לענפים הראשיים והחשובים ביותר.
ההנחיות הפשוטות, התיאור החזותי, המלל התמציתי והמבנה ההיררכי והמסתעף - כולם מקלים על הבנת הדברים ותפיסה טובה וחשיבה יצירתית יותר עליהם.
יתרונה הגדול של המפה הקוגניטיבית, מפת החשיבה, הוא בכך שהיא מגדילה את היצירתיות ושיתוף הפעולה ב"זריקת הרעיונות" ומקטינה את השיפוט והסינון.
מפת החשיבה יכולה לשמש ככלי לייצוג ידע, לשיפור הלמידה והזיכרון, לתיאור רעיונות מורכבים, לסיכום של הרצאות ועוד.
גם בתכנון של אתרי אינטרנט ואפליקציות ממוחשבות עושים שימוש רב במפות החשיבה. החל משלב הגדרת האפליקציה, הפרויקט או האתר, ועד להצגת מפת האתר או האפליקציה כמפת חשיבה ויזואלית, המחליפה את הרשימה הלינארית או הטבלה, הפחות מוצלחות לכך.
לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות, ובכך גדולתן של מפות החשיבה.
הנה סרטון על מפות חשיבה (עברית):
https://youtu.be/0CHsDcylPrQ
כך יוצרים מפת חשיבה:
https://youtu.be/wLWV0XN7K1g
הדגמת יצירת מפה מושגית בכלי מקוון בנושא מים (עברית):
https://youtu.be/tWEdlTr3UpU
ועוד הדרכה ליצירת מפת חשיבה בפופלט (עברית):
https://youtu.be/u_pNZdQos5c
ותוכנת מיפוי החשיבה ליזמים וסטארטאפים:
https://youtu.be/szBb5f7zeQ0
מפות חשיבה (Mind Map), מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות הם שמות של שיטת ייצוג ותיעוד גרפי של ידע, לצורך חשיבה ובתהליכי חשיבה.
בשיטה זו פורשים רעיונות בעזרת מפת חשיבה המשמשת ככלי לייצוג הידע. את מפת החשיבה ניתן לבנות באופן ידני, על ידי שימוש בלוח וטוש, כלי כתיבה ונייר או בכלים ממוחשבים, כמו תוכנות או שירותים מקוונים המיועדים ליצירת מפת חשיבה אונליין.
המפה, בצורה של "שמש רעיונות" כמו שקראו לה פעם בתנועות הנוער, מסייעת למפות ולארגן את המרכיבים השונים של תהליך החשיבה. סביב הרעיון המרכזי מקשרים אסוציאציות, רעיונות, מושגים, משימות, דימויים ויזואליים וכדומה. ניתן להשתמש בצבעים לענפים הראשיים והחשובים ביותר.
ההנחיות הפשוטות, התיאור החזותי, המלל התמציתי והמבנה ההיררכי והמסתעף - כולם מקלים על הבנת הדברים ותפיסה טובה וחשיבה יצירתית יותר עליהם.
יתרונה הגדול של המפה הקוגניטיבית, מפת החשיבה, הוא בכך שהיא מגדילה את היצירתיות ושיתוף הפעולה ב"זריקת הרעיונות" ומקטינה את השיפוט והסינון.
מפת החשיבה יכולה לשמש ככלי לייצוג ידע, לשיפור הלמידה והזיכרון, לתיאור רעיונות מורכבים, לסיכום של הרצאות ועוד.
גם בתכנון של אתרי אינטרנט ואפליקציות ממוחשבות עושים שימוש רב במפות החשיבה. החל משלב הגדרת האפליקציה, הפרויקט או האתר, ועד להצגת מפת האתר או האפליקציה כמפת חשיבה ויזואלית, המחליפה את הרשימה הלינארית או הטבלה, הפחות מוצלחות לכך.
לתצוגה הגרפית השפעה רבה על האופן בו אנו מסדרים את המידע ומעניקים לו משמעות, ובכך גדולתן של מפות החשיבה.
הנה סרטון על מפות חשיבה (עברית):
https://youtu.be/0CHsDcylPrQ
כך יוצרים מפת חשיבה:
https://youtu.be/wLWV0XN7K1g
הדגמת יצירת מפה מושגית בכלי מקוון בנושא מים (עברית):
https://youtu.be/tWEdlTr3UpU
ועוד הדרכה ליצירת מפת חשיבה בפופלט (עברית):
https://youtu.be/u_pNZdQos5c
ותוכנת מיפוי החשיבה ליזמים וסטארטאפים:
https://youtu.be/szBb5f7zeQ0
מהי רשת סמנטית?
הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.
למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.
ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.
קיץ
ים
בית ספר
מורה
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):
https://youtu.be/GIF2tssedLI
הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.
למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.
ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.
קיץ
ים
בית ספר
מורה
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):
https://youtu.be/GIF2tssedLI
מהו היו הפורומים של פעם ומה נשאר מהם?
פורום (Forum) היה פעם הכלי העיקרי ששימש את משתמשי האינטרנט בכדי לדון, לשוחח ולשתף ביניהם מידע בנושאים שונים. הפורומים היו דרך מצוינת לקבל סיוע מאחרים, לפתח את הידע המשותף, לשתף ולהתחבר עם אנשים בעלי עניין משותף לשלך.
פורומים היו בעבר עצמאיים ופעלו כקהילה עצמאית, או תפקדו כחלק מאתרי אינטרנט גדולים. חברי הקהילה יכולים היו לכתוב הודעות, להגיב להודעות או שאלות של אחרים ולנהל דיונים סביב נושאים שונים שעלו בהם.
כל נושא בפורומים הובדל ונפרד מאחרים, בצורת אשכול (Thread) של תגובות ותשובות להודעה או שאלה עצמאית. המשתמשים יכולים היו להגיב ולתרום לדיון, כשכל תגובה או תשובה הוצמדה לזו שאליה התייחסה, בהכנסה קלה לתוך השורה, היוצאת מבנה ויזואלי אלכסוני של השיחה.
כיום, בעידן הרשתות החברתיות וה-AI, יש הרבה פחות פורומים מבעבר, אך הפורום הוא עדיין פלטפורמה או אתר באינטרנט שמאפשר שיתוף עם קבוצה ולמעשה, קבוצות הפייסבוק הן סוג של פורום מתקדם.
מנועי חיפוש התבססו בעבר על המון מידע וידע שנוצר בפורומים, כי קל היה לאנדקס את המידע שבהם ובצורה טובה. האתר רדיט, למשל, אתר דיונים וחדשות חברתי, הוא אתר פורומים מהגדולים שעדיין קיימים ומקור מידע עצום עבור אותם מנועי חיפוש.
גם בימינו מסתמכים במנועי חיפוש כמו גוגל על מקורות כאלה, לצד אתרי תוכן דוגמת ויקיפדיה, אם כי פחות.
הנה הפורומים "העתיקים" של שנות ה-90:
https://youtu.be/dO1shs4O7lE
כך נראה פורום באתר רדיט:
https://youtu.be/xJfNtBy7fSw
הסבר של Reddit המודרני:
https://youtu.be/RVi-jDUBN3g
והתייעצות עם קבוצה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במושג "מוחכוורת":
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
פורום (Forum) היה פעם הכלי העיקרי ששימש את משתמשי האינטרנט בכדי לדון, לשוחח ולשתף ביניהם מידע בנושאים שונים. הפורומים היו דרך מצוינת לקבל סיוע מאחרים, לפתח את הידע המשותף, לשתף ולהתחבר עם אנשים בעלי עניין משותף לשלך.
פורומים היו בעבר עצמאיים ופעלו כקהילה עצמאית, או תפקדו כחלק מאתרי אינטרנט גדולים. חברי הקהילה יכולים היו לכתוב הודעות, להגיב להודעות או שאלות של אחרים ולנהל דיונים סביב נושאים שונים שעלו בהם.
כל נושא בפורומים הובדל ונפרד מאחרים, בצורת אשכול (Thread) של תגובות ותשובות להודעה או שאלה עצמאית. המשתמשים יכולים היו להגיב ולתרום לדיון, כשכל תגובה או תשובה הוצמדה לזו שאליה התייחסה, בהכנסה קלה לתוך השורה, היוצאת מבנה ויזואלי אלכסוני של השיחה.
כיום, בעידן הרשתות החברתיות וה-AI, יש הרבה פחות פורומים מבעבר, אך הפורום הוא עדיין פלטפורמה או אתר באינטרנט שמאפשר שיתוף עם קבוצה ולמעשה, קבוצות הפייסבוק הן סוג של פורום מתקדם.
מנועי חיפוש התבססו בעבר על המון מידע וידע שנוצר בפורומים, כי קל היה לאנדקס את המידע שבהם ובצורה טובה. האתר רדיט, למשל, אתר דיונים וחדשות חברתי, הוא אתר פורומים מהגדולים שעדיין קיימים ומקור מידע עצום עבור אותם מנועי חיפוש.
גם בימינו מסתמכים במנועי חיפוש כמו גוגל על מקורות כאלה, לצד אתרי תוכן דוגמת ויקיפדיה, אם כי פחות.
הנה הפורומים "העתיקים" של שנות ה-90:
https://youtu.be/dO1shs4O7lE
כך נראה פורום באתר רדיט:
https://youtu.be/xJfNtBy7fSw
הסבר של Reddit המודרני:
https://youtu.be/RVi-jDUBN3g
והתייעצות עם קבוצה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במושג "מוחכוורת":
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
מהי חשיבה מחוץ לקופסה?
רבים חושבים שחשיבה מחוץ לקופסה (Thinking outside the box), אותה קלישאה משומשת לעייפה, היא חשיבה יצירתית (Creativity). אבל למעשה, במרבית המקרים מדובר במשהו אחר לגמרי - ביציאה מהנורמות וממה שמקובל, ממה ש"נכון לעשות", או "כדאי לעשות".
חשבו על זה רגע. איזו סיבה טובה יש ליזם שהשקיע המון מכספו, ואנחנו מדברים על אחוז ניכר ממנו, בלהפוך את האנציקלופדיה שפיתח בהמון כסף לחינמית לגמרי, רק כי היא לא מצליחה עדיין. את זה עשה ג'ימי וויילס עם ויקיפדיה. נראה שהוא די הצליח...
מתחיל לנצנץ לכם משהו? - הוא חשב מחוץ לקופסה. זו יצירתיות, אבל במובן של פתרון בעיות. של לא להיות מוטרד מזה שאף מנטור או בית ספר למינהל עסקים לא ייתן לך הצעה כל כך לא מקובלת.
כי לחשוב מחוץ לקופסא זה לא לפחד לנהוג אחרת מכל מי שמסביבכם. כי אם כולם היו נוהגים כמו שכולם נוהגים, אז התוצאות של כולם היו אותן תוצאות. מי שמחפש תוצאות יוצאות דופן, חייב לנקוט פעולות שונות מאלה שכולם היו נוקטים.
וחשוב לזכור שמחוץ לקופסה הרבה יותר קשה. איש הרי לא יעמוד בתור כדי לפרגן לכם ולתת יד למעשה שחורג מהמקובל. יותר סביר שתקבלו טלפון מאבא שמודאג כי "מתי כבר תעשה משהו נכון?!" או מהבוס שאומר לך ש"אתה עוד תתחרט שעזבת שנייה לפני הקידום".
להיפך. נראה שהרבה יותר, גם אם לא יאמרו את זה, ימתינו עוד שתיכשל ואז יאמרו או רק יחשבו על משהו בסגנון "אמרנו לך!"
כי זה נורא מעליב כשמישהו מרשה לעצמו לחשוב שכולם טועים והוא, דווקא הוא, הקטן, המושתן, צודק. מין קולומבוס כזה, קופרניקוס כזה, או אילון מאסק, יזם עם השראה והרבה כסף, שהחליף את סוכנות החלל של המעצמה החזקה בעולם בלבנות ולשלוח חלליות אל החלל. כי ברור היה לו שאם אימפריה לא מצליחה להחזיק פרויקט שכזה, הוא לבדו גם יקים וגם יקיים חברה שתצליח במקומה.
הוא הצליח אגב. או במילים פשוטות, הוא הכיר את המשפט "הפוך גוטה, הפוך!" והבין שזה לא ביטוי מסרט, אלא צורת מחשבה הגיונית ואפילו מתבקשת למי שרוצים ויכולים לעשות דברים נכון או אחרת, או שניהם.
קבלו סיפור קצר ונהדר על חשיבה מחוץ לקופסה שמנפיקה פתרון מבריק לבעיה (עברית):
https://youtu.be/oNWSXMzRsAI
צאו מברירת המחדל, מצאו זמן פנוי לחוויות שהן לא עבודה ומצאו קשרים בין עולמות ותחומים - כמה טיפים נחמדים לחשיבה מחוץ לקופסה (עברית):
https://youtu.be/vFVPR7YQhh4
והנה היציאה מהקופסה ולמה זו האופציה ליציאה מהכלל (מתורגם):
https://youtu.be/VNGFep6rncY?long=yes
רבים חושבים שחשיבה מחוץ לקופסה (Thinking outside the box), אותה קלישאה משומשת לעייפה, היא חשיבה יצירתית (Creativity). אבל למעשה, במרבית המקרים מדובר במשהו אחר לגמרי - ביציאה מהנורמות וממה שמקובל, ממה ש"נכון לעשות", או "כדאי לעשות".
חשבו על זה רגע. איזו סיבה טובה יש ליזם שהשקיע המון מכספו, ואנחנו מדברים על אחוז ניכר ממנו, בלהפוך את האנציקלופדיה שפיתח בהמון כסף לחינמית לגמרי, רק כי היא לא מצליחה עדיין. את זה עשה ג'ימי וויילס עם ויקיפדיה. נראה שהוא די הצליח...
מתחיל לנצנץ לכם משהו? - הוא חשב מחוץ לקופסה. זו יצירתיות, אבל במובן של פתרון בעיות. של לא להיות מוטרד מזה שאף מנטור או בית ספר למינהל עסקים לא ייתן לך הצעה כל כך לא מקובלת.
כי לחשוב מחוץ לקופסא זה לא לפחד לנהוג אחרת מכל מי שמסביבכם. כי אם כולם היו נוהגים כמו שכולם נוהגים, אז התוצאות של כולם היו אותן תוצאות. מי שמחפש תוצאות יוצאות דופן, חייב לנקוט פעולות שונות מאלה שכולם היו נוקטים.
וחשוב לזכור שמחוץ לקופסה הרבה יותר קשה. איש הרי לא יעמוד בתור כדי לפרגן לכם ולתת יד למעשה שחורג מהמקובל. יותר סביר שתקבלו טלפון מאבא שמודאג כי "מתי כבר תעשה משהו נכון?!" או מהבוס שאומר לך ש"אתה עוד תתחרט שעזבת שנייה לפני הקידום".
להיפך. נראה שהרבה יותר, גם אם לא יאמרו את זה, ימתינו עוד שתיכשל ואז יאמרו או רק יחשבו על משהו בסגנון "אמרנו לך!"
כי זה נורא מעליב כשמישהו מרשה לעצמו לחשוב שכולם טועים והוא, דווקא הוא, הקטן, המושתן, צודק. מין קולומבוס כזה, קופרניקוס כזה, או אילון מאסק, יזם עם השראה והרבה כסף, שהחליף את סוכנות החלל של המעצמה החזקה בעולם בלבנות ולשלוח חלליות אל החלל. כי ברור היה לו שאם אימפריה לא מצליחה להחזיק פרויקט שכזה, הוא לבדו גם יקים וגם יקיים חברה שתצליח במקומה.
הוא הצליח אגב. או במילים פשוטות, הוא הכיר את המשפט "הפוך גוטה, הפוך!" והבין שזה לא ביטוי מסרט, אלא צורת מחשבה הגיונית ואפילו מתבקשת למי שרוצים ויכולים לעשות דברים נכון או אחרת, או שניהם.
קבלו סיפור קצר ונהדר על חשיבה מחוץ לקופסה שמנפיקה פתרון מבריק לבעיה (עברית):
https://youtu.be/oNWSXMzRsAI
צאו מברירת המחדל, מצאו זמן פנוי לחוויות שהן לא עבודה ומצאו קשרים בין עולמות ותחומים - כמה טיפים נחמדים לחשיבה מחוץ לקופסה (עברית):
https://youtu.be/vFVPR7YQhh4
והנה היציאה מהקופסה ולמה זו האופציה ליציאה מהכלל (מתורגם):
https://youtu.be/VNGFep6rncY?long=yes
למה כדאי ללמוד תכנות?
תכנות (Programming) הוא כתיבת קוד לתוכנה, או למה שאנו מכנים "תוכנות". בתכנות בונה המתכנת את התוכנה. לתכנות משתמש המתכנת בשפות תוכנה שונות.
לימוד תכנות הוא סוג מעולה של ספורט מנטלי ולוגי. הוא יכול לסייע ללומדים לשפר את ההיגיון שלהם ולהעצים את הכישורים שלהם ובכך הוא נותן כלים מעולים לחיים - גם למי שלא יהפכו למתכנתים.
לימוד התכנות משפר את החשיבה, היצירתיות, יכולת התכנון, הגילוי והסקרנות של המתכנת ולומד התכנות. יש יתרון אדיר לכל ילד וילדה שלומדים לתכנת וליצור באמצעות הטכנולוגיה והמחשבים. אבל הראשון שבהם אינו קשור אפילו במחשבים, אלא בכלי החשיבה, התכנון, הלוגיקה והסקת המסקנות (ואלה רק חלק), שהתכנות מלמד.
רבים ממייסדי החברות המצליחות והטובות בעולם למדו בילדותם תכנות, מה שפילס להם דרך לאחד התחומים המדהימים ביותר ביכולת ההשפעה שלו על העולם. מתכנת בודד יכול כיום לשנות את העולם. תשאלו את מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...
כיום, גם בתור ילדים, תוכלו להצטרף ולהתנסות בכתיבת קוד. זאת, אגב, גם אם אינכם מתכוונים ללמוד תכנות לעומק. תוכלו לעשות זאת באמצעות הצטרפות ל"שעת הקוד" - סוג של אירוע עולמי המאפשר לילדים להתנסות בשעה של תכנות וכתיבת קוד. כך תוכלו לחוות משהו מעולם ההייטק והחדשנות הטכנולוגית, אבל בלי להסתבך ובדרך של הנאה וחוויה. מארגני שעת הקוד מספרים שמעל 100 מיליון תלמידים מרחבי העולם השתתפו באירוע, מאז החלו אירועי שעת הקוד בעולם.
הנה ילד בן 12 שלמד לתכנת מספר על הדרך בה למד והפך למתכנת מקצועי (מתורגם):
מה שבתי הספר, וזה חמור - לא מלמדים ילדים (מתורגם):
https://youtu.be/nKIu9yen5nc
התכנות משנה את העולם (עברית):
https://youtu.be/6_RFZr9mWvc
הסברים לטוב שבתכנות (בעברית):
https://youtu.be/hyCqL_lLDOQ
תכנות (Programming) הוא כתיבת קוד לתוכנה, או למה שאנו מכנים "תוכנות". בתכנות בונה המתכנת את התוכנה. לתכנות משתמש המתכנת בשפות תוכנה שונות.
לימוד תכנות הוא סוג מעולה של ספורט מנטלי ולוגי. הוא יכול לסייע ללומדים לשפר את ההיגיון שלהם ולהעצים את הכישורים שלהם ובכך הוא נותן כלים מעולים לחיים - גם למי שלא יהפכו למתכנתים.
לימוד התכנות משפר את החשיבה, היצירתיות, יכולת התכנון, הגילוי והסקרנות של המתכנת ולומד התכנות. יש יתרון אדיר לכל ילד וילדה שלומדים לתכנת וליצור באמצעות הטכנולוגיה והמחשבים. אבל הראשון שבהם אינו קשור אפילו במחשבים, אלא בכלי החשיבה, התכנון, הלוגיקה והסקת המסקנות (ואלה רק חלק), שהתכנות מלמד.
רבים ממייסדי החברות המצליחות והטובות בעולם למדו בילדותם תכנות, מה שפילס להם דרך לאחד התחומים המדהימים ביותר ביכולת ההשפעה שלו על העולם. מתכנת בודד יכול כיום לשנות את העולם. תשאלו את מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...
כיום, גם בתור ילדים, תוכלו להצטרף ולהתנסות בכתיבת קוד. זאת, אגב, גם אם אינכם מתכוונים ללמוד תכנות לעומק. תוכלו לעשות זאת באמצעות הצטרפות ל"שעת הקוד" - סוג של אירוע עולמי המאפשר לילדים להתנסות בשעה של תכנות וכתיבת קוד. כך תוכלו לחוות משהו מעולם ההייטק והחדשנות הטכנולוגית, אבל בלי להסתבך ובדרך של הנאה וחוויה. מארגני שעת הקוד מספרים שמעל 100 מיליון תלמידים מרחבי העולם השתתפו באירוע, מאז החלו אירועי שעת הקוד בעולם.
הנה ילד בן 12 שלמד לתכנת מספר על הדרך בה למד והפך למתכנת מקצועי (מתורגם):
מה שבתי הספר, וזה חמור - לא מלמדים ילדים (מתורגם):
https://youtu.be/nKIu9yen5nc
התכנות משנה את העולם (עברית):
https://youtu.be/6_RFZr9mWvc
הסברים לטוב שבתכנות (בעברית):
https://youtu.be/hyCqL_lLDOQ
איך קידמה החשיבה המופשטת את האדם?
להומו סאפיינס היו לא מעט יתרונות על פני מינים אחרים ועל פני סוגי אדם אחרים, כמו האדם הניאנדרטלי שבו התחרה. גודל המוח היה משותף לשניהם, אך להומו סאפיינס הייתה יכולת להתחבר בקבוצות של ציידים ולעבוד באופן מתואם כדי לצוד. הם גם היו הראשונים שלמדו ליצור מבנים חברתיים מורכבים ולפצל את המשימות בין בני-אדם שונים.
הדימיון האנושי, שנבע מהשפה המפותחת של הומו סאפיינס, אפשר לו להגיע להישגים מופלאים ולפתח כלכלה שמבוססת על הסכמה על השווי של סמלים כמו כסף, מניות, אגרות חוב וכדומה. לכל אלה אין שווי של ממש ורק ההסכמה על כך שהם שווי ערך לדברים מוחשיים, היא שמקנה להם את הערך. לשום יצור אחר בעולם אין הסכמות שכאלה. שום יצור לא יתן דבר מוחשי לאחר, בתמורה למשהו סמלי ומופשט דוגמת שטר או מטבע.
כך נוצרת לאדם חשיבה מופשטת (Abstract thinking). מדעני המוח יודעים היום שהאונות הקדמיות הענקיות של המין האנושי הן שמקנות לו את היתרון המוחי על פני שאר המינים בטבע.
החשיבה המופשטת, חשיבה על רעיונות ודברים שאינם מוחשיים, עתידה לשנות את ההיסטוריה של כדור הארץ לחלוטין. כי אותה חשיבה, של רעיונות, הסכמות ואידיאלים, יצרה לטוב ולרע את החוקים, הדתות, העסקים ובמיוחד את המדעים. המדע הוא שאפשר לאדם את מרבית ההמצאות והפיתוחים הטכנולוגיים המדהימים שהוא יצר.
החשיבה הזו בנתה את המערכת העסקית והביאה יזמים להקים חברות, לרשום פטנטים, להמציא המצאות ולשנות את העולם.
החשיבה המופשטת גם יצרה את הפוליטיקה וגם את החינוך. היא שמאפשרת ללמד ולהעביר את הידע מדור לדור, גם ידע שימושי שיקנה לו יתרונות, אבל גם ידע בתחומים שאינם שימושיים בהווה אך בעתיד אולי עשויים לתרום לאדם.
הנה היתרון שמצוי באונות הקדמיות הענקיות שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/5NubJ2ThK_U
הסבר החשיבה המופשטת:
https://youtu.be/bAVTLjhDjuw
חשיבה מופשטת היא חשיבה על חשיבה במקום על חפצים או אובייקטים קיימים, שניתן לגעת בהם:
https://youtu.be/6SB9eykoE38
להומו סאפיינס היו לא מעט יתרונות על פני מינים אחרים ועל פני סוגי אדם אחרים, כמו האדם הניאנדרטלי שבו התחרה. גודל המוח היה משותף לשניהם, אך להומו סאפיינס הייתה יכולת להתחבר בקבוצות של ציידים ולעבוד באופן מתואם כדי לצוד. הם גם היו הראשונים שלמדו ליצור מבנים חברתיים מורכבים ולפצל את המשימות בין בני-אדם שונים.
הדימיון האנושי, שנבע מהשפה המפותחת של הומו סאפיינס, אפשר לו להגיע להישגים מופלאים ולפתח כלכלה שמבוססת על הסכמה על השווי של סמלים כמו כסף, מניות, אגרות חוב וכדומה. לכל אלה אין שווי של ממש ורק ההסכמה על כך שהם שווי ערך לדברים מוחשיים, היא שמקנה להם את הערך. לשום יצור אחר בעולם אין הסכמות שכאלה. שום יצור לא יתן דבר מוחשי לאחר, בתמורה למשהו סמלי ומופשט דוגמת שטר או מטבע.
כך נוצרת לאדם חשיבה מופשטת (Abstract thinking). מדעני המוח יודעים היום שהאונות הקדמיות הענקיות של המין האנושי הן שמקנות לו את היתרון המוחי על פני שאר המינים בטבע.
החשיבה המופשטת, חשיבה על רעיונות ודברים שאינם מוחשיים, עתידה לשנות את ההיסטוריה של כדור הארץ לחלוטין. כי אותה חשיבה, של רעיונות, הסכמות ואידיאלים, יצרה לטוב ולרע את החוקים, הדתות, העסקים ובמיוחד את המדעים. המדע הוא שאפשר לאדם את מרבית ההמצאות והפיתוחים הטכנולוגיים המדהימים שהוא יצר.
החשיבה הזו בנתה את המערכת העסקית והביאה יזמים להקים חברות, לרשום פטנטים, להמציא המצאות ולשנות את העולם.
החשיבה המופשטת גם יצרה את הפוליטיקה וגם את החינוך. היא שמאפשרת ללמד ולהעביר את הידע מדור לדור, גם ידע שימושי שיקנה לו יתרונות, אבל גם ידע בתחומים שאינם שימושיים בהווה אך בעתיד אולי עשויים לתרום לאדם.
הנה היתרון שמצוי באונות הקדמיות הענקיות שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/5NubJ2ThK_U
הסבר החשיבה המופשטת:
https://youtu.be/bAVTLjhDjuw
חשיבה מופשטת היא חשיבה על חשיבה במקום על חפצים או אובייקטים קיימים, שניתן לגעת בהם:
https://youtu.be/6SB9eykoE38
למה חשוב לישון לפני מבחנים?
מסתבר שלשינה לפני המבחן יש יתרונות אדירים ללמידה וליכולת לזכור דברים שהם חשובים להצלחה במבחן.
הרי ידוע שהזיכרון הוא פונקציה מרכזית בפעילות שעושה המוח. ומסתבר שאיכות השינה וגם המשך שלה הם בעצם כפתור ה-Save העיקרי שלנו. זה שמאפשר לנו לשמור על אותם זיכרונות חדשים כך שלא נשכח אותם כל כך מהר.
ההיפוקמפוס הוא מהאזורים החשובים ביותר במוח והוא הכרחי לפעילות ה"מיצוק" של הזיכרון מהטווח הקצר אל הטווח הארוך, פעולה מרכזית והכרחית ללמידה. כשהוא מושבת, לימד מחקר המוח לא פעם, לא מתבצעת קליטת זיכרונות חדשים.
אפשר לראות בהיפוקמפוס את "תיבת הדואר הנכנס" של המוח - איבר שמצטיין בקליטת קבצי זיכרון ושמירה עליהם.
סריקות MRI לבחינת פעילות המוח הראו לחוקרים שללא שינה פעילות ההיפוקמפוס במוח יורדת לאפס. אצל הנבדקים שישנו 8 שעות, לעומת זאת, הראו סריקות ה-MRI פעילות בריאה ועירנית של ההיפוקמפוס בזמן השינה.
שינה טובה ורצופה באורך הרצוי, של 8 שעות, שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו מהזיכרון לטווח הקצר אל בזכרון לטווח הארוך.
תגליות משמעותיות לא פחות הן שאפילו יותר מאורך השינה, השינה הטובה לפני הלמידה היא חשובה אפילו יותר, שכן היא מכינה את המוח שלכם למצב שניתן לקרוא לו "מצב ספוג יבש", בו הוא מוכן וזמין יותר לספוג מידע חדש.
ועוד יותר חשובה היא איכות השינה לפני המבחן, או העומק שלה. שינה עמוקה, או מה שמדעני מוח מכנים "שנת גלי המוח האיטיים", מנקה רעלים ופסולת מהמוח והיא למעשה השינה הכי חשובה להתאוששות המוח לקראת יום המחר.
יש אנשים שישנים שינה קצרה, אבל עמוקה, עם הרבה גלים איטיים. השינה הזו מאוששת מאוד, ממש כמו שעושה שינה ארוכה אצל אחרים ומאפשרת להם לתפקד נהדר, גם מבלי לישון 8 שעות בלילה.
לשינה טובה שכזו אצלכם, אגב, יעזרו מקלחת חמה לפני השינה וחדר קר יחסית - בזמן שישנים.
כך, אם כן, משפרת שנת הלילה שלנו משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך שבמוח.
הנה הסבר מעמיק על פעילות המוח שהופכת את השינה לפני בחינה לחשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
והרצאת טד של ווקר על שינה, זיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/5MuIMqhT8DM?long=yes
מסתבר שלשינה לפני המבחן יש יתרונות אדירים ללמידה וליכולת לזכור דברים שהם חשובים להצלחה במבחן.
הרי ידוע שהזיכרון הוא פונקציה מרכזית בפעילות שעושה המוח. ומסתבר שאיכות השינה וגם המשך שלה הם בעצם כפתור ה-Save העיקרי שלנו. זה שמאפשר לנו לשמור על אותם זיכרונות חדשים כך שלא נשכח אותם כל כך מהר.
ההיפוקמפוס הוא מהאזורים החשובים ביותר במוח והוא הכרחי לפעילות ה"מיצוק" של הזיכרון מהטווח הקצר אל הטווח הארוך, פעולה מרכזית והכרחית ללמידה. כשהוא מושבת, לימד מחקר המוח לא פעם, לא מתבצעת קליטת זיכרונות חדשים.
אפשר לראות בהיפוקמפוס את "תיבת הדואר הנכנס" של המוח - איבר שמצטיין בקליטת קבצי זיכרון ושמירה עליהם.
סריקות MRI לבחינת פעילות המוח הראו לחוקרים שללא שינה פעילות ההיפוקמפוס במוח יורדת לאפס. אצל הנבדקים שישנו 8 שעות, לעומת זאת, הראו סריקות ה-MRI פעילות בריאה ועירנית של ההיפוקמפוס בזמן השינה.
שינה טובה ורצופה באורך הרצוי, של 8 שעות, שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו מהזיכרון לטווח הקצר אל בזכרון לטווח הארוך.
תגליות משמעותיות לא פחות הן שאפילו יותר מאורך השינה, השינה הטובה לפני הלמידה היא חשובה אפילו יותר, שכן היא מכינה את המוח שלכם למצב שניתן לקרוא לו "מצב ספוג יבש", בו הוא מוכן וזמין יותר לספוג מידע חדש.
ועוד יותר חשובה היא איכות השינה לפני המבחן, או העומק שלה. שינה עמוקה, או מה שמדעני מוח מכנים "שנת גלי המוח האיטיים", מנקה רעלים ופסולת מהמוח והיא למעשה השינה הכי חשובה להתאוששות המוח לקראת יום המחר.
יש אנשים שישנים שינה קצרה, אבל עמוקה, עם הרבה גלים איטיים. השינה הזו מאוששת מאוד, ממש כמו שעושה שינה ארוכה אצל אחרים ומאפשרת להם לתפקד נהדר, גם מבלי לישון 8 שעות בלילה.
לשינה טובה שכזו אצלכם, אגב, יעזרו מקלחת חמה לפני השינה וחדר קר יחסית - בזמן שישנים.
כך, אם כן, משפרת שנת הלילה שלנו משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך שבמוח.
הנה הסבר מעמיק על פעילות המוח שהופכת את השינה לפני בחינה לחשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
והרצאת טד של ווקר על שינה, זיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/5MuIMqhT8DM?long=yes
