מחיר המוצר מושפע ממרכיבים שונים. אם מורידים את עלות הייצור של המוצר, ניתן להוריד גם את המחיר שלו לצרכן. באמצעות ייעול הייצור ניתן להקטין את עלות הייצור וכך להוריד את מחירו.

הקטנת שרשרת האספקה של המוצר, תקטין את מספר האנשים והעסקים שנוטלים חלק מההכנסה ולכן ניתן יהיה להוריד את המחיר. משום כך יש חברות רבות שמוכרות בחנויות משלהן ישירות לצרכן, או במכירה ישירה דרך האינטרנט.

זו גם הסיבה שהצרכן שמבין כלכלה יעדיף לקנות בחנויות יבואן או אונליין - ישירות מאתר היבואן.

אפשרות נוספת היא להקטין את הרווח שנוטלים ממכירת המוצר. אם המוכר מסתפק ברווח קטן יותר, נניח 20 אחוזים ממחיר המוצר לצרכן במקום 40 אחוזים, הרי שהוא יכול להוזיל את המוצר לצרכן ועדיין להרוויח. אם המחיר יירד, יש לשער שהוא ימכור יותר וכך יגדל הרווח, על אף שהמחיר והרווח שלו ירדו. ראו על כך עוד באאוריקה בתגית "מתח רווחים נמוך".

אגב, כשממשלה רוצה להוזיל מחירים, כל שעליה לעשות הוא לפתוח את השוק לתחרות. כשיש הרבה מתחרים - המחירים יירדו. גם הורדה של המיסים תסייע להורדת המחירים.


הנה דיווח על הוזלות מחירים במשק והגורמים להם (עברית):

https://youtu.be/9m9YHwYKAhc

מדוע חלק מהחנויות מוכרות ממש בזול?
מה זה המחירים הזולים של חלק מהחנויות?


"איך הם מרוויחים?" - נוהגים רבים לשאול, כשהם נתקלים במקום המוכר את מוצריו ממש בזול. ובכן, כשאתם קונים בחנות זולה במיוחד, דעו לכם שאת העסק מנהל אדם חכם, המשתמש בשיטת השיווק שנקראת "מכירה במתח רווחים נמוך". פירוש הדבר שהרווח הוא קטן לכל יחידה של מוצר שמוכר העסק, כמו החנות הזו שמתוארת כאן.

אבל איך הם מרוויחים? - ובכן, כשמוכרים הרבה אז הרווח הכולל הוא גדול. את מרוויחה מעט על כל יחידה, אבל מספר היחידות הנמכרות הוא כל כך גדול, עד שהרווח הכולל עולה. לאנשים גם יש נטייה לשוב ולקנות במקומות שזולים להם ולספר לחברים ולהמליץ. כך, גם הפרסום והשיווק של עסקים כאלה מתבצע כמעט מעצמו, מפה לאוזן.

עסקים במתח רווחים נמוך נפוצים מאד בארה"ב ובמדינות מתקדמות. גם בישראל יש כמה עסקים גדולים ומצליחים שעושים עסקים טובים בצורה כזו ובו בזמן מקלים על הצרכנים ועל יוקר המחיה.

לא שהם מצליחים תמיד. חברות כמו קופיקס (Cofix), שהרעיד את שוק בתי הקפה, או גולן טלקום, שהורידה את מחירי חבילות הסלולר לתמיד, רשתות השיווק החרדיות, כמו "אושר-עד", וכמובן רשת "רמי לוי", שעושה זאת כבר שנים - כולן חברות מסחריות שפועלות כך ומרוויחות מעט על כל יחידה והרבה בסך הכל. לא כולן הצליחו לטווח ארוך, אבל זה כבר עניין של ניהול.


הנה רמי לוי מסביר כיצד מוזילים ומרוויחים יותר (עברית):

http://youtu.be/t3v-fBnzQns


סרטון של חברה זולה לשיחות סלולאר:

http://youtu.be/lBT8AL2sOGI


ויזם קופיקס, שהכל בה עלה בה 5 שקלים, מסביר את השיטה:

http://youtu.be/j1_3iAXz1jg

מתח רווחים נמוך הוא מכירה של כמות גדולה של מוצרים, במחיר זול במיוחד ליחידה בודדת. כך ניתן להרוויח מעט על כל מוצר, אבל ההכנסה על כל המוצרים גדלה.

חנויות משתמשות במחירים זולים מסיבות שונות. יש כאלו שנעזרים במחיר הזול, כדי לפרוץ לשוק חדש ולמכור לצרכנים שרגילים לקנות ביוקר. הללו קונים אצלם בזול והם זוכים בנתח-שוק, אחוזים מהמכירות של אותו מוצר בשוק. כך נכנסה רשת קופיקס, למשל, לשוק בתי הקפה, בתוך זמן קצר ובהצלחה מרשימה. כך הצליחו מוצרים זולים ואיכותיים כמו המכוניות מהמזרח הרחוק, להפוך את המכוניות הללו ללהיטי מכירות בשוק הרכב היקר.

לעיתים מתבסס עסק שלם על מכירות במתח רווחים נמוך. רשתות הדיסקאונט, בארץ ובעולם, מוכרות את כל המוצרים במחירים זולים יותר. הן מפנקות פחות וחוסכות בעיצוב החנויות ובשטחי המכירה, אך את החסכון הזה בתפעול החנויות הן "מגלגלות" אל הלקוח, כלומר מוזילות לו את המחירים.

תוכלו לקרוא וללמוד על זה בהרחבה באאוריקה, בתגית "מתח רווחים נמוך, יוקר המחיה, צרכנות".


הנה יזם קופיקס, שהכל בה עלה בה 5 שקלים, מסביר את השיטה:

http://youtu.be/j1_3iAXz1jg


וחברה המתמחרת שיחות סלולאר במחירים זולים ועדיין מרוויחה:

http://youtu.be/lBT8AL2sOGI

התמחות (Specialization) היא התרכזות בתחום מסוים ושיפור מתמיד כדי להפוך בו למומחה. תורת הכלכלה מקדשת את חלוקת העבודה. התמחות מאפשרת חלוקת עבודה יעילה ופחות בזבוז של זמן או אנרגיה. כשאנשים מתמחים בעבודות מסוימות הם יעשו אותן טוב יותר מאשר אם ינסו לעשות דברים שבהם הם מבינים פחות. כך יוכל כל אחד מהם להחליף את המוצרים שיצר במומחיותו במוצרים שיצרו אחרים, איש איש והתמחותו. בספרו "עושר העמים" ציין אדם סמית שאם הייצור יתנהל בחלוקת עבודה והתמחות יגדל פריון העבודה. הישגי המדינות המודרניות במאתיים השנים האחרונות מוכיחות זאת היטב.

גם החברה המודרנית וההייטק העולמי משתמשים בהתמחות כדי לייצר ולשווק מוצרים מדהימים, שאיש אינו מבין לגמרי. בעזרת המומחיות שלו, תורם כל אחד בתהליך הייצור את חלקו הקטן לפיתוח ושיווק המוצר. התוצאות מתבררות שוב ושוב כמדהימות. כבר בימי קדם השתמשה שיטת סחר החליפין בהתמחות של אנשים, שמכרו זה לזה או החליפו את תוצרתם המיוחדת, האחד עם השני. מגדל החסה נתן את החסות הגדולות והיפות שלו לרפתן, שמצידו גידל פרות בריאות ומסר לו חלב מצוין לשתייה וכך הלאה.

גם בימינו ההתמחות הביאה להישגים מדהימים. הרי אם נחשוב על כל מוצר שאנו קונים עכשיו, יש המונים שייצרו אותו. מהוגה הרעיון, המהנדסים, המפתחים, מעצבים, מתכנתים, טכנאים, מובילים, פרסומאים, משווקים, מפיצים ועוד ועוד - כל אחד מהם מומחה בעבודתו ועושה אותה הרבה יותר טוב מאשר זה שמנסה לייצר את הכל בעצמו.

כך גם בשירותים. אם היינו מנסים לטפל בכל התקלות והבעיות שיש לנו בבית, גם לתקן כל מכשיר וגם תקלות חשמל וביוב וצנרת ובינוי, היינו מזמן קורסים או שהבית היה מתמוטט על ראשנו. הרי כל בעלי המקצוע מתמחים איש איש בעבודתו. כל אחד מגיע למומחיות בתחומו. ההתמחות מאפשרת לו לעשות עבודה טובה יותר בתחום, מאשר מישהו שמנסה לעשות הכל.


הנה דוגמה פשוטה לשני אנשים מתמחים ומחליפים:

http://youtu.be/L90IsEykPfU


והסבר של ההתמחות ויתרונותיה הכלכליים:

http://youtu.be/e0H7r_Dl1CQ

סטארטאפ (Startup), בעברית "חברת הזנק", הוא חברה חדשה, לרוב בתחום ההייטק, שנוסדה במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים.

הסטארטאפ הוא חברה בתחילת דרכה. לרוב אין לה רווחים משמעותיים בשלב הראשון. לכן חברות סטארטאפ ממומנות לרוב על ידי משקיעים וכך יכולות להקים חברה, לגייס עובדים וכמובן גם לשלם להם שכר, לפתח את המוצר או השירות המרכזי שאותו ישווקו בהמשך וכן הלאה.

בתחילת דרכו סטארטאפ ייכנס לא פעם לאחד מה"אקסלטורים", מאיצים או חממות טכנולוגיות, שמסייעות בהנחיית חברות צעירות כאלה והצוות המוביל בהן ומובילות אותם בשלבים הראשונים והקשים, שלבי בניית החברה, המיקוד ורכישת הידע הנדרש להובלת מיזם עולמי.

צוות עובדים זה בתחילת הדרך הוא קטן יחסית. לרוב, אחד המייסדים יוביל את המיזם, כמנהל החברה בפועל (CEO, קיצור של Chief executive officer).

אחד מהאחרים יהיה המנהל של התחום הטכנולוגי (CTO, או Chief technology officer) ואחרים יעבדו כמפתחים טכנולוגים ומתכנתים, כאנשי שיווק, עיצוב וחווית משתמש (UI/UX), מנהלי מוצר ואנשי פרודקט, מדעני נתונים ואנליסטים ועוד - הכל בהתאם למוצר ולגודל החברה וההון שעומד לרשותה.


#המשקיעים שמרימים
כמיזם ראשוני ולא מוכח, לרוב סטארטאפ יתחיל עם כסף עצמי, או עם הלוואות או השקעות מ-FFF, מה שמכונה כ"שלושת ה-Fים": חברים (Friends), כי הם מאמינים בך ולאו דווקא במיזם, משפחה (Family), שמאמינה גם היא בך ולא במיזם, וטפשים (Fools), שהם מי שלא מבינים את הסיכון שבמיזם וחושבים שזוהי הדרך שלהם לכסף קל ורווחים עצומים.

אחרי שהתגבש הרעיון, מפתח הסטארטאפ את ה-POC, שזו "הוכחת היתכנות" (Proof of concept), דגם ראשוני עובד שמראה שהפיתוח אפשרי ומוצדק מבחינה טכנולוגית ואולי גם מבחינה עסקית.

כך למעשה יש הוכחות ראשוניות לסיכוייו לגדול, יגיעו (בתקווה) המשקיעים הראשונים, שישקיעו מהונם סכום לא גדול. אלה הם לרוב משקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים ומשקיעים רק בשלב הראשון של חברות הזנק צעירות.

לאחר שהשקיעו בשלב הראשון של המיזם והביאו אותה למודל עסקי מבוסס ולמצב בו יש לו מוצר או אב טיפוס רציני כלשהו, מנסים מייסדי הסטרטאפ לגייס כסף מקרנות הון סיכון. אלה חברות השקעה המחזיקות כסף (שזה המושג של קרן) של משקיעים. הן משקיעות בסטארטאפים קיימים, בשלב השני, בו ניתן להפוך אותם לחברות גדולות ומכניסות.

חשוב לדעת שבעוד שסטארטאפים קמים ומגייסים בקול תרועה רמה, למות הם נוהגים בקול דממה דקה. הגיוסים יפורסמו בכל מקום אפשרי, כדי לבסס את ההבנה בציבור שמדובר בהצלחה. הקשיים שעלולים להוביל את המיזם לסופו יהיו הרבה יותר שקטים וסודיים.


#ומהו חד-קרן, או יוניקורן?
יוניקורן הוא סטארטאפ מצליח במיוחד, ששוויו עובר את המיליארד דולר. היוניקורנים, בעברית "חדי קרן", הם סטארטאפים שהמשקיעים מעריכים את שוויים ביותר ממיליארד דולר. כלומר, הם נסחרים לפי שווי שהוא גבוה ממיליארד דולר.

להיכרות עם מיזמים שונים ומצליחים בואו לתגית "סטארטאפים".


מארק צוקרברג, אולי הסטארטאפיסט המפורסם בעולם, במילות השראה לדור שלו (מתורגם):

https://youtu.be/wQOw3KyXpYM


מה גורם לסטארטאפ להצליח (מתורגם):

https://youtu.be/bNpx7gpSqbY?long=yes


מסבירים ומשוויצים ביוניקורנים של ישראל:

https://youtu.be/kz_M201g3yg


ובחיוך - על המוריד לסטארטאפיסט (עברית):

https://youtu.be/cgmxMVb4PSc


והרצאת מדריך נחמדה להקמת סטארטאפ (עברית):

https://youtu.be/WrprszoEQ14?long=yes

כשפותחים עסק, כדאי לשנן את הכלל הקדוש גם אם משעשע, של עולם הנדל"ן. לפיו, שלושת הדברים הכי חשובים בנדל"ן הם מיקום, מיקום ומיקום...

המיקום של העסק הוא כל כך חשוב לקיומו, עד כדי כך שהוא הגורם המשמעותי ביותר להצלחתו. במילים אחרות, בחירת המיקום של העסק החדש תקבע יותר מכל דבר אחר אם הוא יצליח או ייכשל.

אחת המשמעויות של זה היא החנות הפינתית (Corner shop). כשהם פותחים עסק חדש בחנות, נוהגים היזמים המנוסים לחפש חנות פינתית, כשהסיבה העיקרית לכך היא החשיפה הגדולה שלה לרחוב. כמובן שזה לא השיקול היחידי, כי חשוב האם באיזור יש נמצא קהל היעד שלך, מה סוג הסחורה, הנגישות של הקונים, חנייה ועוד, אבל אחרי כל אלה, חנות פינתית שווה בכל מקרה יותר מחנות רגילה.

מה טוב בחנות פינתית? - חנות פינתית עדיפה מכיוון שהיא ניבטת לשני רחובות, מה שמבטיח לעסק חשיפה כפולה, גם למי שבאים מהרחוב הראשון וגם לאלו מהרחוב השני. יתרון נוסף מתגלה כשיש רמזור במקום ואז נחשפים הנהגים לעסק, בכל פעם שהם ממתינים לאור הירוק...

אבל החשיבות העצומה של החשיפה של העסק מתגלית בדרך כלל כשהעסק ממוקם רע. אם הוא במקום לא חשוף, נניח שהוא ממוקם במרכזה של שורת חנויות, עלול בעל העסק לגלות שאיש לא יודע על קיום החנות שלו. במקרה כזה כדאי להיצמד לחנות גדולה ומצליחה, בתחום אחר מתחום העיסוק של העסק שלך. כך, אם החנות שלך תהיה צמודה לסופרמרקט מצליח או לבית מרקחת הומה אדם, ובסביבה לא יהיה עסק מתחרה לשלך, באותו תחום עיסוק, הסיכוי להצליח טוב יותר והעסק לא ייאלץ לפרסם ולעשות מבצעים רבים, שיעיקו על התקציב.

כדאי גם לבדוק שהעסק ממוקם במקום שבו נמצא קהל היעד שלו. אם עסק הוא לצעירים עסוקים, כדאי שלא ייפתח בשכונה מבוגרת. אם הוא למוצרים לתינוק, מומלץ שיהיה בסביבת מגורים של משפחות צעירות.

מומלץ לפתוח חנות באיזור עם פעילות לאורך כל היום. ההכנסות במקום שיש בו פעילות מהבוקר ועד אחר-הצהריים ברציפות, תהיינה כפולות ובטוחות יותר. גם בערב יש לעסק מה להציע? - נפלא!

הכל כמובן בהנחה שהעסק טוב, עם סחורה ושירות איכותיים. בהצלחה!

נניח שאדם צריך כסף לפתור מצוקה כלכלית שנקלע אליה ומישהו מלווה לו. הריבית, אותו סכום כסף שמתווסף להחזר, אמנם גבוהה מהמקובל בבנקים, אבל הוא חש שאין לו ברירה. הבנקים מסרבים להלוות לו כספים כי הם "חוששים שלא יצליח להחזיר". אז הוא לוקח הלוואה ממישהו שאינו בנק... אך מה קורה כשההלוואה הקטנה הופכת לסכום עצום שעליו להחזיר? מאיפה ייקח את הכסף?

על בן אדם כזה אומרים בישראל, שהוא הסתבך עם "השוק האפור" (Gray Market). להלוות כספים לאחרים זה חוקי בעיקרון, אבל השוק האפור מקושר בזיכרון הציבורי למי שנותנים הלוואות בריבית רצחנית, עם ריבית גבוהה במיוחד שהופכת הלוואה קטנה לסכומי עתק שיש להחזיר. סכום הכסף שעל הלווים להחזיר לאנשי השוק האפור על ההלוואה הוא גבוה פי כמה מההלוואה שקיבלו. והחוב, אגב, גדל מיום ליום.

אמצעי הגבייה של החוב שצברו הופכים לא פעם לסיפור אלים של ממש. לא מעט מהמלווים בשוק האפור מורשעים בעברות פליליות כשהם גובים ריבית גבוהה שאינה חוקית, מבצעים עברות של סחיטה, איומים והפחדה ולעיתים פוגעים פיזית בלווה, בבני משפחתו או בעסק והפרנסה שלו.

פעילות השוק האפור מעוגנת בחוק. ההלוואות עצמן, אם הן בריבית סבירה, אינן עבירה על החוק. אך בארץ יצא ל"שוק" הזה שם רע במיוחד. ברוני השוק האפור מתגלים לא פעם גם כמי שעוסקים בהלבנת הון, מוכרים חובות לעבריינים, קשורים בעולם התחתון ועוד.

מה שעוד יותר קשה בסיפור הוא שהשוק האפור, המכנה את עצמו "שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות" מלווה כסף במיוחד לאנשים השקועים במצוקה כלכלית. אנשים זקוקים לעיתים לסכום כסף שיוציא אותם מהמצוקה הכספית שאליה נקלעו והם מתפתים ליטול הלוואה כזו. אבל אז מסתבר להם שהריבית המטורפת שהתחייבו לה אצל אנשי השוק האפור מסבכת אותם כלכלית עוד יותר.

המלצה חשובה לעתיד - גם אם תהיו במצוקה, אל תקחו הלוואות בשוק האפור. כל הלוואה בריבית של יותר מ-20% לשנה (דגש על שנה) היא מסוכנת. התחננו לבנק ולבני משפחה לסיוע, פנו לעמותות כמו "פעמונים", דברו עם הרווחה, ספרו בעבודה, אבל אל תבחרו בפתרון ה"קל" של הלוואות בריבית רצחנית!


הנה הסבר על השוק האפור והבעיה שבו (עברית):

http://youtu.be/LEcqrN_lQKk


מאיפה מציעים לכם הלוואות חוץ בנקאיות (עברית):

http://youtu.be/A1ceL4jaZZE


זהירות מהלוואות שלא שקלתם היטב (עברית):

http://youtu.be/31m8t4PA1JI


לא כל גובה באיומים הוא אלים - בואו לצחוק קצת (עברית):

http://youtu.be/21QI96JGniE


וכתבת טלוויזיה על השוק האפור ושיטותיו (עברית):

https://youtu.be/LT1vDIYIB4A?long=yes

כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.

מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.

הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:

חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.

אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.

חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.


הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):

http://youtu.be/37q9GB8oblM


בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):

https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M


המודל העסקי המרתק וייחודי של חברת איקאה:

https://youtu.be/tkfq__rdoD0


ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):

https://youtu.be/BRakUD0-EzE