תא סולארי המבוסס על אנרגיה פוטו-וולטאית הוא התקן סולארי שמפיק אנרגיה חשמלית ישירה על ידי קליטת הקרינה האלקטרומגנטית של השמש, כלומר האור שלה. כיום עושים שימוש בלוחות סולאריים לייצור חשמל באופן פרטי ואף באופן מסחרי.

מיקום של לוחות סולריים על גג הבית מאפשר לייצר חשמל מאור השמש ואף למכור אותו לחברת החשמל. בעלי מבנים גדולים או שטחים להקמת חוות סולאריות משקיעים כיום כסף רב ומרכיבים מערכות סולריות על הגגות או בשטחים הפנויים ומוכרים את החשמל לחברת החשמל.


כך משמשים התאים הסולאריים לייצור חשמל באופן פרטי על גג הבית (עברית):

http://youtu.be/SHjmKPLJJ4U


דרך פעולת הפאנלים הסולאריים (מתורגם):

https://youtu.be/xKxrkht7CpY


פרסומת לפאנלים סולאריים לגג הבית (עברית):

http://youtu.be/mAvjT1QKJTI


ובעלי מבנים גדולים המנצלים את האפשרות להתקין גגות סולאריים ולהרוויח כסף מהגג שלהם (עברית):

http://youtu.be/oYjYTx6Qilg

כבשן סולארי (solar furnace) הוא מתקן שמרכז את קרני השמש כדי להפיק טמפרטורות גבוהות. כדי ליצור כבשן סולארי בונים מבנה הכולל מערך גדול של מראות או מראה פרבולית אחת, שמרכזים את האור על נקודת מוקד קטנה. ריכוז האור בנקודת המוקד יכול להביא את הטמפרטורה בה עד ל-3,000 מעלות צלזיוס.

החום העצום שנוצר בנקודת המוקד של הכבשן הסולארי משמש כדי לחמם מים למערכות חימום מרכזי בארצות קרות, להתיך מתכות כמו פלדה או להפעיל טורבינה להפקת חשמל.

הכבשן הסולארי הגדול בעולם הוא הכבשן הסולארי בגובה 9 קומות שנבנה ב-1970 באודילו שבהרי הפירנאים בצרפת. קראו עליו באאוריקה בתגית "הכבשן הסולארי באודילו".

כיום בונים בעולם יותר מגדלים סולאריים, שבנויים על עיקרון דומה, אבל בצורה חסכונית וקלה יותר להפקת אנרגיה.


הנה הכבשן הסולארי באודילו שבצרפת:

http://youtu.be/k9YfyzJ7S8Q

אנחנו מכירים אותו בעיקר ממחצלות תוצרת סין ומוצרי במבוק לבית. אבל מסתבר שהשימושים של הבמבוק (Bamboo) הם הרבה יותר מגוונים ומפתיעים ממה שחשבנו כולנו.

כי כשמדובר על דברים שיוצרים מבמבוק אז לא מדובר רק על נייר, כלי נגינה עממיים, חבלים ומלכודות, אלא גם על פיגומי בניין.

כן, מסתבר שקני הבמבוק הם חזקים וגמישים מאד. מעבר לבתים שלמים שנבנים מבמבוק כבר מאות שנים, משתמשים בהם במזרח הרחוק גם לבניית פיגומים.

פיגומי הבמבוק (Bamboo scaffolding) הם אחת התופעות המדהימות של הטכנולוגיה העתיקה במזרח אסיה. אלה לא רק פיגומים למבנים נמוכים - הבמבוק הוא כל כך אמין וחזק, שהוא משמש לפיגומים גם בבנייה של מגדלים, בניינים רבי קומות וגורדי שחקים.

לא סתם כל כך סומכים על הבמבוק במזרח. הבמבוק, שנחשב לאחד הצמחים החזקים על פני כדור הארץ ומהצומחים הכי מהר, הוא גם שורד גדול. הרי נורת הלהט הראשונה שבנה אדיסון, עם פתיל עשוי במבוק ומצופה בפחם, דלקה במשך יותר מ-100 שנה ברציפות.

הבמבוק גם היה הצמח הראשון שהוציא ענפים ועלים ירוקים לאחר ההפצצה הגרעינית בהירושימה, שכזכור כילתה את כל החי והצומח באיזור העיר. גם מהירות הצמיחה של הבמבוק מעוררת השתאות - במינים מסוימים הצמיחה של הבמבוק יכולה להגיע לגדילה של יותר ממטר שלם ביממה אחת!


קטע מסרט תיעודי על גדולתם של פיגומי הבמבוק:

https://youtu.be/-paSOoGCaN0?t=7m29s&end=11m15s


סרטון שמציג איך לומדים בהונג קונג להשתמש בבמבוק לפיגומי לבנייה של גורדי שחקים בגובה של 80 קומות:

https://youtu.be/ou7xd6TLUaM


כך מפרקים את הפיגומים עשויי הבמבוק:

https://youtu.be/-3Vh-6AGgPo


ואולי בעתיד ישמש העץ גם לבניית המגדלים עצמם:

https://youtu.be/2DPp2NcnTb0

אנרגיות מתחדשות הן אנרגיות שנוצרות מהשמש, הרוח, המים, תהליכים ביולוגים, מגאות ושפל ומהחום הפנימי של כדור הארץ.

מקור האנרגיה המתחדשת הוא בתהליכים טבעיים, שיתרונם הוא בכך שהם אינם מתכלים כתוצאה מהשימוש בהם להפקת האנרגיה.

זאת בניגוד למקורות אנרגיה מדלקים מאובנים, כלומר ממשאבי כדור הארץ שהם מוגבלים, כגון דלק, פחם, גז טבעי ופצלי שמן.

מעבר לשמירה על כדור הארץ, בעזרת האנרגיה המתחדשת ניתן לצמצם את פליטת גזי החממה שלא זו בלבד שמזיקים לכדור הארץ, אלא גם פוגעים באדם ובבעלי החיים ובשימוש בה ניתן לתרום משמעותית לאיכות הסביבה.


#מקורות האנרגיה המתחדשת
בין מקורות האנרגיה הירוקים נוכל למצוא את אנרגיית המים, אנרגיית הרוח ואנרגיית השמש (הידועה גם כאנרגיה סולרית) הידועות ביותר.

אבל לצד הפקת האנרגיה בדרכים מוכרות אלה, מפיקים היום אנרגיה גם מתהליכים ביולוגיים, שנקראת "ביומסה". יש הפקה של אנרגיה שמקורה במאגר החום הפנימי של כדור הארץ ונקראת "אנרגיה גאותרמית" ולצידה אנרגיית גאות ושפל, המייצרת אנרגיה מהתופעות הללו, המתרחשות כתוצאה מכוחות המשיכה של הירח והשמש.


הנה סרטון על האנרגיות המתחדשות (עברית):

http://youtu.be/Ljuyf2EVHyk


החשיבות של המעבר לאנרגיות כאלה (מתורגם):

https://youtu.be/RnvCbquYeIM


תולדות ההתמכרות האנושית לדלקי המאובנים הבולמת את האנרגיות מתחדשות (עברית):

https://youtu.be/a415XK4FSCY


על המאמצים ליצירת אנרגיה מתחדשת בישראל (עברית):

http://youtu.be/ZGoUcHwP-co


כמה חשוב לנטוש את האנרגיה המתכלה (עברית):

https://youtu.be/lxIztw8k6do


אנרגיית המימן שמבטיחה להפוך לאנרגיה הנקייה של העתיד (עברית):

https://youtu.be/ZIPX2CeuiyY?long=yes


ודלק המימן שייתכן שישראל תהיה המובילה בו (עברית):

https://youtu.be/ZUKQmVmzsrc?long=yes

רבים כבר יודעים שבניגוד לייצור חשמל מנפט וגז, שיש אותם בכמות מוגבלת בעולם ושייצור חשמל מהם נעשה בתהליכים הרסניים לכדור הארץ, ייצור של חשמל מקרני השמש הוא נקי, לא מזיק וטוב הרבה יותר.

פאנלים סולאריים (solar panels), אותם לוחות סולאריים שעל הגג או במקומות שונים לייצור חשמל, מאפשרים ליצור חשמל זול, בריא ורב,שאינו מבזבז משאבים מתכלים ואינו מזהם את כדור הארץ.

ייצור חשמל על ידי תאים סולאריים מבוסס על אפקט פוטו-וולטאי, ההופך את קרני השמש לחשמל. האפקט הזה מדבר על אור הפוגע בתא פוטו-חשמלי, שמורכב מחומרים המאפשרים להמיר את קרינת השמש לאנרגיה חשמלית. חיבור מוליכים חשמליים לשני החומרים הצמודים הללו ממיר את האנרגיה הזו לזרם חשמלי.

מבחינה מדעית, אם נפשט את התהליך, ייצור חשמל בשיטה זו מתבסס על כך שפגיעה בסיליקון, של פוטונים בעלי אנרגיה, המצויים בקרני השמש, גורמת למטענים חיוביים ושליליים, המצויים בחומר, לעבור ממצב סטאטי למצב דינאמי וליצור זרם חשמלי. אחרי המרה לזרם חילופין שמשמש ברשת החשמל של חברת החשמל, משמש החשמל הזה במערכת החשמל הרגילה.

אז התאים הסולאריים קולטים את קרני השמש, שעומדות לרשותנו בכמות לא מוגבלת, ומייצרים מהן חשמל. בכך הם מאפשרים לייצר חשמל נקי ובריא יותר, לחסוך ים של אנרגיה הדרושה להפקת נפט וגז מהאדמה ולמנוע עשן וזיהום אוויר משריפה של הנפט או הפחם, היקרים והמזהמים יותר.


כך מייצרים חשמל בפאנלים סולריים (מתורגם):

https://youtu.be/xKxrkht7CpY


פעולת הפאנל הסולארי (עברית):

https://youtu.be/H0PaPTVhpjo


כך קרני השמש מייצרות אנרגיה חשמלית (עברית):

http://youtu.be/YzbtvGmOYZQ


חברה ישראלית שמייצרת פאנלים סולריים קלים, גמישים וחדישים (עברית):

https://youtu.be/rVJocBVIssI


ומעט ממה שתאפשר לנו בין השאר אנרגיית השמש, אם ננצל אותה כראוי (מתורגם):

http://youtu.be/S6QJtado9dw

המצבר, אותו מתקן פשוט ויעיל, שאוגר חשמל ושומר אותו לשעת הצורך, שינה לחלוטין את חיינו בעידן המודרני. אין מכשיר המשמש אותנו כשאנו ניידים, שאינו מופעל על ידי מצברים כלשהם.

אבל מצברים כאלו הם מוגבלים. הם קטנים ומשמשים לאגירת כמויות קטנות של חשמל ולא יכולים לאגור אנרגיה בכמות שתאפשר יותר.

הצורך באגירת אנרגיה (Energy storage) בימינו הוא עצום. הוא הכרחי בעידן ההתחממות הגלובלית, עידן בו נעשים מאמצים לעבור לאנרגיות חלופיות ונקיות במקום האנרגיות המזהמות והמתכלות כמו פחם, דלק וגז.

ובעידן הזה מורגש יותר מתמיד חסרונם של מצברים או פתרונות אגירה של אנרגיה ירוקה בכמויות ענק.

למעשה, מה שמקשה יותר מכל על האנושות לעבור לאנרגיות חלופיות, ובמיוחד לאנרגיות נקיות, הוא חוסר היכולת הנוכחית לאגור את האנרגיה הירוקה והעצומה שניתן לייצר באמצעים הללו, לזמנים בהם השמש לא זורחת או שהרוח לא נושבת.

כי טורבינות רוח ענקיות, חוות ענק סולאריות המייצרות חשמל מאור השמש, סכרים עם טורבינות מים שמפיקות חשמל מכוח המים הזורמים וכדומה - כולם טובים ומייצרים חשמל בנדיבות, אבל איך נשמור ונאגור את החשמל שהם מייצרים ללא סוג מתאים של מצברים או אמצעי אגירה כלשהם?

הרי אם אינך יכול לשמור לחורף את החשמל שצברת מהשמש הקיצית, איך תסתדר בלי פחם או גז מזהמים בחורף הקר?

זו השאלה הגדולה וזה האתגר הטכנולוגי הגדול ביותר של פיזיקאים וממציאים בזמננו, כשברור שמשבר האקלים לא יסתיים מעצמו, שהשעון מתקתק וממש לא לאיטו.

חברות טכנולוגיה מנסות לפתח את האמצעים הללו, שיצילו במידה רבה את העולם. בעולם משתמשים באנרגיה הנותרת מעודף הייצור הירוק, כדי להחזיר את המים בחזרה למאגר העליון. זה יאפשר להשתמש בהם שוב כשיהיה צורך בחשמל רב, אבל מחייב מערכות עצומות ויקרות ושטחים נרחבים.

בישראל פועל מיזם פורץ דרך שכבר הוכיח את יכולתו באגירת החשמל לסלעים אבל נתקל בבירוקרטיה מרגיזה שמונעת פתרון ארצי והפיכה למעצמה המובילה בתחום. בפינלנד מפתחים טכנולוגיה שבה יאגרו את חום השמש בחול, עד לשימוש בו בעונת החורף. נקווה לטוב.


הנה כתבה מצוינת על הצורך באגירת אנרגיה בעולם המתחמם (עברית):

https://youtu.be/DhCMYteuM3o


ישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמת אגירה (עברית):

https://youtu.be/DGJYEf30GcY


פטנט ישראלי לאגירת חום בסלעים הוא מוצלח ומבטיח (עברית):

https://youtu.be/-6Rzs5mrEqs


אגירת מים קרים בלילה כפתרון למיזוג חסכוני של בניינים בשעות היום (עברית):

https://youtu.be/GRd-2iTQJDQ


האם אלה מצברי העתיד?

https://youtu.be/ZXo66rawpHQ?long=yes


אולי ים יוכל לשמש לאיחסון של אנרגיה?

https://youtu.be/gd1fTJ-csio?long=yes


וסרטון תיעודי על הצורך הגדול בפתרונות אגירת אנרגיה למעבר לאנרגיה חלופית:

https://youtu.be/EoTVtB-cSps?long=yes

דוד שמש הוא מוצר פופולארי בבתי ישראל. הוא חוסך כסף רב על חימום המים והוא מההמצאות הבולטות בתחום הסולארי - בתחום החשוב של ניצול קרני השמש ליצירת אנרגיה.

הראשון שבנה סוג קדום של דוד שמש היה חוקר שוויצרי שב-1777 עשה זאת, אך לא ידע להפוך את המצאתו למוצר של ממש.

200 ומשהו שנה אחר כך, לא רבים יודעים שמי שהמציא את דוד השמש, כפי שאנו מכירים אותו, הוא חוקר ישראלי בשם פרופסור צבי תבור מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

המדען הישראלי, שעלה לארץ מאנגליה בתחילת שנות ה-50, החליט להתרכז במחקר שילמד אותו כיצד ניתן לנצל את מקורות האנרגיה הטבעיים שקיימים בארץ.

הוא התמקד במחקר על אנרגיה סולארית וכיצד ניתן לנצלה לשימושים הכרחיים, בבית למשל.

ממצאיו של צבי תבור הובילו די מהר לפיתוחו של דוד השמש הסולארי, שבלעדיו אי אפשר כיום לדמיין כמעט שום בניין ישראלי ורבים מהבתים בעולם.


הנה סיפורו של צבי תבור מפיו:

http://youtu.be/9j8jAMR80jE?t=18s


וההמצאה הישראלית המופלאה שלו - דודי השמש (עברית):

https://youtu.be/Rd6P8lVgU4Y

תיירים באיראן נתקלים בטיולים לא פעם ביאכצ'אלים (Yakhchal) עתיקים ששרידיהם מצויים עדיין במדינה ושימשו כסוג קדום של בית קרח עתיק יומין.

היאחצ'אל הפרסי הקדום הוא דוגמה יוצאת דופן להנדסה עתיקה, שאפשרה לאנשים באזור החם של פרס לשמר אוכל וקרח לתקופות ארוכות, ללא חשמל ובטרם הומצאו שיטות קירור מודרניות.

יאחצ'ל (Yakhchāl) הוא סוג קדום של מקרר או מקפיא מימי קדם, מבנה שנבנה בלא מעט מקומות בפרס הקדומה ועשה מלאכה טובה הרבה יותר מזו שעשו בשימור מזון בחלקים אחרים של העולם באותם זמנים.

לרוב כללה מערכת הקירור העתיקה הזו מבנה כיפתי תת-קרקעי, בעל קירות עבים, עשויים לבני בוץ, שעזרו לבודד את הפנים ולשמור בתוכו על טמפרטורות נמוכות. את היחצ'אלים מיקמו בדרך כלל בסמיכות למקור מים זורמים, כמו נהר או נחל, שמימיו הופנו אל המבנה, כדי למלא את הבריכה שבתוכו.

השיטה הייתה חכמה ודי פשוטה: בחודשי החורף, המים בבריכת היחצ'אל היו קופאים והפרסים היו חותכים את הקרח לגושים. הגושים האלה יאוחסנו ביחצ'אל לחודשים ארוכים.

במהלך החודשים הבאים, כולל בחודשי הקיץ החמים ביותר של השנה, שימרו הקירות העבים ומיקומו התת-קרקעי של היחצ'אל את הקרח מבלי שיימס במהירות. לפיכך שימש היאכצ'אל גם לשימור ואחסון של מזון ודברים אחרים, שנזקקו לקירור ונשמרו בתוכו על ידי הקרח.

כך יצא שהיאחצ'אל היה בלעדי לאזור זה של העולם. המצאה מקומית שפותחה ונבנתה בתרבות הפרסית העתיקה, בימים בהם פרס הייתה גם מעצמה צבאית וגם תרבות מפותחת, עם מדע וטכנולוגיה מתקדמים.

מפתיע מעט שבזמנים בהם לא היה תחליף אחר בעולם לשימור מזון, לא עברה טכנולוגיה עתיקה זו לשימור קרח אל מקומות אחרים בעולם. שיטה שתאחסן קרח ותאפשר אחסון מזון בקירור, במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, תיוולד בעולם המערבי רק עם המצאת תיבות הקרח שיקדימו את המקררים.


כך פעל היחצ'ל הפרסי:

https://youtu.be/tnJms_3Gbuk


הנה סרטון של יאחצ'אל מבחוץ:

https://youtu.be/_aWZE5h0Uic


ביקור בתוך יאחצ'אל:

https://youtu.be/C0GmEBLxt8o


ובשיטה דומה ניתן לקרר מזון גם ללא מקרר:

https://youtu.be/enOjVc-kN7Q

כולנו יודעים שטורבינת חשמל היא אחת הדרכים הטובות ביותר לייצר אנרגיה ירוקה, שלא מנצלת חומרים שכמותם מוגבלת ושהשימוש בהם מזהם והורס את כדור הארץ.

אבל כיצד מייצרת הטורבינה את החשמל?

ובכן, תודות למבנה שלה, טורבינת רוח מסתובבת בכל פעם שיש רוח. משום כך נוהגים להציב אותן באזורים שהרוחות בהם מרובות. כשהרוח הנושבת, היא מסובבת את כנפי הטורבינה ובכך מעבירה את אנרגיית הרוח למנוע.

כנפי הטורבינה מחוברות למנוע שהוא למעשה גנרטור. גנרטור שפותח כדי להמיר אנרגיה סיבובית לחשמל. המשמעות של זה היא שסיבובי המנוע שנוצרים מהכנפיים והרוח מייצרים עתה חשמל.

כל שנותר עתה למערכת הוא להעביר את החשמל שנוצר מהסיבובים הללו שגרמה הרוח, אל מערכת החשמל האזורית והארצית.

ואכן, החשמל הזה עובר מהטורבינה אל רשת החשמל. באמצעות כבלי חשמל הפרושים בכל האזור, נאסף החשמל מכל הטורבינות. הוא מועבר מכאן לשימוש בנייני המגורים, התעשייה והעסקים בכל רחבי האזור והמדינה.


כך נוצר חשמל מטורבינות רוח (מתורגם):

http://youtu.be/kSFy-0xE-1U


וכך פועלות טורבינות רוח:

https://youtu.be/cuKpaPbxlvk

"מגדל השמש", תחנת כוח תרמו-סולארית, או המגדל הסולארי (Solar tower), הוא מגדל שתפקידו לנצל את אנרגיית השמש להפקת חשמל. סביב המגדל הסולארי מוצבות אלפי מראות קעורות, העוקבות אחרי השמש (הליוסטטים) כל הזמן, קולטות את אורה ומרכזות את הקרניים לעבר המגדל.

במרכז המגדל הסולארי מומרת האנרגיה העצומה שנאגרת מקרני השמש לקיטור, שמיוצר מחימום המים ומומר לאחר מכן לחשמל.

תפוקת המגדל הסולארי משתנה בהתאם למספר ההליוסטטים, כלומר המראות ששולחות אליו את קרני השמש. יש מגדלים סולאריים שמסביבם מוצבים עשרות אלפי מראות מתכווננות כאלה.

בשנים האחרונות הוקמה בנגב תחנת הכוח התרמו-סולארית הגדולה ביותר בעולם.


הנה מגדל סולארי שהוקם בנגב בכדי לייצר חשמל באמצעות כוונון של קרני השמש (ללא מילים):

https://youtu.be/EUOfpgVDqdM


הסבר על תחנת הכוח התרמו-סולארית העצומה שבנגב (עברית):

https://youtu.be/n7e65NONaME


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/0OkqJw1oTMk


אולי הפתרון הוא מגדלים סולאריים בגובה של קילומטר:

http://youtu.be/0tWlP0knKQU


ההסבר המדעי של המגדלים הללו:

http://youtu.be/2japP5d0qCI


דגם שמסביר את זה יפה:

http://youtu.be/rMMlmqohOJs


דיון על הטכנולוגיה של המגדלים הסולאריים:

http://youtu.be/8sLej0oD1Ak


והחווה הסולארית הגדולה Ivanpah שבמדבר מואבי בקליפורניה:

https://youtu.be/JHNPKue1lyo

שעון שמש מציג את השעה על ידי הצגת הצל שנופל מעצם ניצב כלשהו, בחשיפה לאור השמש. לשעון שמש אין את הדיוק של שעון מודרני, אבל במשך אלפי שנים שימש שעון השמש כדי לאפשר לראות את השעה המקורבת ולסייע לאנשים להבחין ביתר קלות בזמן העובר לאורך היממה.

כבר מימי המצרים הקדמונים ידוע על שעוני שמש שהציגו את הזמן לאורך היממה. ולמעשה שעון השמש הוא מתקן מדידת הזמן הקדום ביותר שהומצא. במצרים נמצא אובליסק, עמוד אבן מצרי, שהראה באמצעות הצל את השעה כבר בשנת 3,500 לפני הספירה. תוך כדי תנועת השמש בשמיים נע הצל שמטיל האובליסק על הקרקע ומציג את השעה על סקאלה קבועה שסומנה מסביבו.


הנה דרך הפעולה של שעון השמש:

http://youtu.be/f4DgLl5fh5o


הדרכה בעברית לבניית שעון שמש:

http://youtu.be/np99ZD73mFs


וחשוב לדעת שמשעון השמש החל המין האנושי למדוד את הזמן:

https://youtu.be/HDgeXB8fagY

דודי השמש, ביחד עם הקולטים, מהווים מערכת לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש. זהו מתקן סולארי פשוט יחסית לחימום מים, לרוב לשימוש ביתי, אם כי עושים בו לא פעם גם שימוש בתעשייה. הדוד הוא המתקן הנפוץ ביותר כיום הפועל על אנרגיה סולארית בלבד.

אמנם דוד השמש נולד כבר במאה ה-18, אבל דודי השמש המודרניים הם ככל הנראה פיתוח של החוקר הישראלי ד"ר צבי תבור. תבור, מחלוצי השימוש באנרגיה סולרית בישראל ואחד מהחוקרים החדשניים בעולם בתחום זה.

תבור פיתח כבר בשנות ה-50 את דוד השמש. בעזרת קולטי שמש הצליח דוד השמש שלו לחמם את צינורות המים המתפתלים בתוך קולטי השמש ומשם עברו המים לדוד עצמו. מהדוד נמשכים המים אל ברזי המים הדירתיים, כך שכל אימת שפותחים את הברז של המים החמים יוצאים משם... ובכן, מים חמים.


הנה ההמצאה הישראלית של דודי השמש (עברית):

https://youtu.be/Rd6P8lVgU4Y


קולטי השמש ודרך פעולתם:

http://youtu.be/7S5O-R2A0hw


כך פועלים הלוחות הסולאריים שעליהם דוד השמש מתבסס (מתורגם):

https://youtu.be/xKxrkht7CpY

למים שזורמים בנהרות ובנחלים יש בדרך כלל כוח רב. אם מניחים טורבינות על זרימת המים, הן מסתובבות בכוח המים ומייצרות חשמל.

כך יוצרים תחנות כוח המייצרות אנרגיה מנפילת המים והזרימה החזקה שלהם. הן נקראות תחנות הידרו-אלקטריות.

כשצריך להגדיל את כוחם של המים לייצר חשמל מייצרים סכרים ומוסיפים את כוח הכבידה. המים נופלים מגובה רב וכך מתעצם כוחם לייצר חשמל.


הנה הדרך שבה המים הופכים לאנרגיה (מתורגם):

http://youtu.be/FUCkaXsqRP8

הכבשן הסולארי (solar furnace) העתידני שנבנה ב-1970 באודילו שבהרי הפירנאים בצרפת, הוא הכבשן הסולארי הגדול בעולם.

המראה הפרבולית שלו בנויה בגבו של בניין בן 9 קומות ומורכבת מאלפי מראות שטוחות, שיוצרות מערך קעור וגדול מאד.

כל המראות הללו מכוונות את קרני השמש אל נקודה קטנה אחת. הנקודה הזו המכונה "נקודת מוקד", נועדה להתחמם ולאפשר ניצול של החום הגבוה שמצטבר בה ליצירת חשמל ולחסכון בייצור של אנרגיית חשמל ממקורות מזהמים.

נקודת המוקד של הכבשן הסולארי שבאודילו היא בגודל של סיר בישול. החום בחימום המים בה מגיע לטמפרטורה של 3,000 מעלות.


הנה הכבשן הסולארי באודילו שבצרפת:

http://youtu.be/k9YfyzJ7S8Q


נקודת המוקד הלוהטת ומבעירה בקלות קרש שמתקרב אליה:

http://youtu.be/H0TA_aymfFw


מבט מהאוויר:

https://youtu.be/6pnqPSEE3h0?t=19s


והסבר על המתקן בצרפתית:

https://youtu.be/ij_s_WrGAkM