שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היו הטמפלרים ולמה באו לארץ ישראל?
מאז ימי הביניים, היו האבירים הטמפלרים (Templars), עוטי הגלימה הלבנה עם הצלב שצבעו אדום, חברים במסדר אבירים בינלאומי, המסדר המפורסם והחזק ביותר בעולם.
המסדר הטמפלרי הוא מסדר אבירים דתי שנוסד בירושלים, ששימש כ"קומנדו נוצרי" של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים. במאה ה-12, כחלק ממסעות הצלב לירושלים. לקחו האבירים הטמפלרים על עצמם תפקיד להגן על שטחי פלשתינה הנוצרית מהמוסלמים.
המסדר הזה היה רק אחד מכמה קבוצות צבאיות נוצריות שזה היה תפקידן, אבל הוא עתיד להפוך להכי עשיר, מפורסם ויוקרתי מכולם. אבל בשנת 1187, בקרב קרני חיטין שבארץ ישראל, הוכרעו הצלבנים ומלכם נלקח בשבי. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת (הסיפור בתגית "קרב קרני חיטין"). בדיעבד, זה היה קרב שממנו עמדו המוסלמים להביס את שומרי הארץ הצלבנים, להשתלט על ארץ הקודש ולהפוך לכוח עולמי חזק.
בשולי אותה תבוסה, בעמק קרני חיטין, יחל תהליך שגם עתיד להביא להתפוררת כוחם של הטמפלרים, הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, שעד אז נחשבו לבלתי-מובס.
כי הטמפלרים החרוצים הצליחו להקים בארץ ישראל מפעלי קמח, שהפכו את החיטה לקמח רב ומבוקש ולהתעשר מהיצוא שלו לאירופה. במשך 200 שנה הם גם הגנו על הנצרות והיו לסוג של גיבורי-על וגם הפכו לאנשי עסקים מצוינים שהעשירו את קופת המסדר. ההון שצברו והאמון שרחשו להם אפשר לטמפלרים להפוך לבנקאים בינלאומיים ומהבנקאות הם הרוויחו הון עתק. הרווחים האדירים שלהם אפשרו להם לקנות אדמות רבות, לבנות קתדרלות ומבצרים ולרכוש המון שטחים. כך, למשל, הם קנו את כל האי קפריסין.
באמצע המאה ה-19 באו טמפלרים שוב לארץ הקודש והתיישבו בה. הטמפלרים הללו היו נוצרים אדוקים שבאו מגרמניה. באותה תקופה הם מביאים עימם שני דברים מרכזיים. אחד היה האמונה הנוצרית שהתמקדה בחובתם ליישב את ארץ הקודש והשני - הם הביאו עימם לארץ את הטכנולוגיה החדישה ביותר של אירופה התעשייתית.
מכאן חידשו הטמפלרים בכל תחום בו עסקו, כולל בחקלאות, בייצור התעשייתי ובבניין. הם הגדילו את התפוקה ובהצלחה רבה, בנו בארץ ישובים למופת והצליחו להביא לתנופה בכל התחומים הללו גם לערביי הארץ והיהודים שבה.
כי רבים בתקופתם למדו מהם וחיקו אותם בחידושים והטכניקות שלהם. בזכותם התקדם המשק הארץ-ישראלי והשתכלל עד מאד.
הטמפלרים של המאה ה-19 וה-20 השאירו אחריהם שבעה ישובים, ביניהם שרונה, המושבה הגרמנית בחיפה ובירושלים וכמה ישובים שהפכו למושבים הישראליים מושב בני עטרות, בית לחם הגלילית ואלוני אבא.
בזמן מלחמת העולם השניה הזדהה הדור השלישי של הטמפלרים במושבות עם הנאצים. על רבים מבתיהם הם תלו אז את דגלי צלב הקרס. חלק מצעירי הטמפלרים אף נסעו לגרמניה, כדי להתנדב לצבא הגרמני וללחום כנגד בעלות הברית.
הבריטים ששלטו אז בפלשתינה, מדינת ישראל של היום, הכניסו בתגובה את כל הטמפלרים למחנות סגורים, במשך כל שנות המלחמה. חלקם, במיוחד אלו שהזדהו עם הנאצים, עזבו את הארץ אז. חלקם האחר גורש לחו"ל על ידי הפלמ"ח, במהלך מלחמת השחרור והטמפלרים לא הורשו עוד לשוב.
הנה סיפור הטמפלרים בארץ ישראל של המאה ה-19 וה-20 (עברית):
http://youtu.be/2mRxS5tUYOY
סיור מצולם במושבות הטמפלרים בישראל (עברית):
http://youtu.be/hh81ndwT0sc?t=17s
קליפ באווירת המסדר הטמפלרי:
https://youtu.be/jMjcA-sBsag
וסיפורה הפתלתל של המושבה הטמפלרית שרונה, היום שכונת יוקרה בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/lZQ388TuqXU?t=27s
מה היה מסדר אבירי היכל שלמה של הטמפלרים?
קרב קרני חיטין עמד להסתיים. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת. איש לא ידע שמכאן עומדים המוסלמים להביס את שומרי הארץ הצלבנים, להשתלט על ארץ הקודש ולהפוך לכוח עולמי, שרק יגדל.
אבל בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, סוג של "קומנדו נוצרי", של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד אז נחשבו לבלתי-מובסים.
הטמפלרים. בעצם, קראו להם "מסדר אבירי היכל שלמה" (Knights Templar). הם נמנו על מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שפעל מאז המאה ה-12 ובתקופת מסעי הצלב של המלך ריצ'רד ה-1, הידוע בתור "ריצ'ארד לב ארי".
האבירים הטמפלרים היו כוח צבאי חזק בן מאות חיילים, שמילא תפקידים שונים באירופה הנוצרית של אותה תקופה בימי הביניים והיווה במידה רבה את "כוח המחץ" של הצלבנים.
הם נקראו גם "מקדש שלמה" או "האבירים העניים של ישו" אבל לרוב מזכירה אותם ההיסטוריה בשם "טמפלרים". זאת מפני שהאבירים האלה קיבלו את שם המקום שעליו רצו לשמור, הם היו שומרי ה-Temple, ההיכל, או המקדש.
המסדר נוסד כדי להגן על הממלכה הצלבנית בארץ הקודש, ממלכת ירושלים. כמו כן הוא סיפק הגנה לצליינים נוצרים שעלו לרגל לירושלים. במהלך מסעי הצלב נלחמו הטמפלרים במוסלמים והפכו לכוח צבאי מעולה.
הטמפלרים צברו עושר אדיר, בעיקר מהתרומות שהגיעו למסדר. הם גם זכו לתמיכת "הכס הקדוש", הוא האפיפיור. הכספים שלהם, אלו שהרוויחו בשדב הקרב, בכיבושים ובעסקאות שניהלו בתוך הממסד הנוצרי - הכספים האלה הושקעו נכון והפכו את המסדר הטמפלרי לעשיר כקורח.
למסדר הזה הייתה אז גם רשת סניפים שהייתה פרוסה בכל רחבי אירופה וסייעה בהעברת כספים בבטחה ממקום למקום. שירות זה ניתן במיוחד לצליינים שלא רצו לשאת את הכסף בדרכים עתירות השודדים של ימי הביניים ולאנשים אחרים שהסתייעו בשירות המאובטח הזה. גם שירותי ה"בנק הבטוח" שהתבטא בהעברת הכסף הזו, העשירו אותם מאד.
אבל לאחר שהצלבנים הובסו על ידי המוסלמים בקרב קרני חיטין, איבד המסדר הטמפלרי את כל רכושו בארץ ישראל. מרבית הכוח הלוחם שלהם בארץ חוסל גם הוא בתבוסה הנוראה, הן בקרני חיטין והן בקרבות שאחריו. כך החלו הטמפלרים לסגת שוב ושוב.
בשלב מסוים נפלה ירושלים והטמפלרים פינו את מפקדתם לעכו. בעכו הצלבנית הם בנו מבנים מרשימים וחכמים, ביניהם את "מנהרת הטמפלרים", שהובילה ממפקדתם בנתיב גישה סודי אל נמל העיר. מאה שנה לאחר מכן נפלה גם עכו והם עברו בהדרגה לקפריסין, לרודוס ולבסוף למלטה, האי שבו הם פעילים עד היום.
הטמפלרים גם הוסיפו לפעול באירופה עד לחיסולם בה, אבל הם מעולם לא שבו למעמד ולעוצמה שאפיינה את שנות התהילה שלהם במאה ה-12.
רבים טוענים שמקור האמונה הטפלה על המזל הרע של יום שישי ה-13 הוא מתאריך כזה באוקטובר 1307, יום בו הובסו הטמפלרים בצרפת. מכל מקום, הקשר ליום המזל הרע הזה לא היטיב במיוחד עם כל מי שמאמין בנצרות מאז אבל איכשהו דבק בטמפלרים לתמיד. הכירו את העניין בתגית "יום שישי ה-13".
אגדות רבות אחרות סופרו עליהם ואף הוצגו בסרטים רבים, כולל תיאוריית הקונספירציה שהם מצאו את ארון הברית בחפירות שעשו בירושלים ומגוון סיפורים עתירי-דימיון וקצת פחות סבירות.
הנה הטמפלרים בקרב, מתוך סרט משנת 2007:
https://youtu.be/OFfOgVCuJM4
כך מתוארים אבירי היכל שלמה בסרט צופן דה וינצ'י:
https://youtu.be/0g0V8Yi1cQo
ומהלכי המלחמה של הטמפלרים בארץ הקודש, מתוך משחק מחשב:
https://youtu.be/6d09T9cfwzs
מה היה המטמון של שרונה?
שנים שמרו המגורשים הטמפלרים על סוד מטמון הזהב שהוחבא בקיר אחד הבתים של שרונה. בשנת 1941 גורשו הטמפלרים מפלשתינה על ידי הבריטים. הם היו גרמנים וחלקם הגדול תמך בנאצים. הבריטיםת ששלטו אז בארץ, ראו בהם סיכון לשלטונם כאן. גם פרשות ריגול שונות לטובת הגרמנים, שהתגלו באותה התקופה בארץ, נראו מסוכנות.
אחד מהמגורשים משרונה, הישוב הטמפלרי שליד תל אביב, הוגו ברנגל, הטמין לפני עזיבתו אוצר של מטבעות זהב בקיר ביתו. חלק מהמטבעות הללו היו מתנה שקיבל אביו של ברנגל מלורנס איש ערב המיתולוגי. הוא תכנן לשוב בעתיד כדי לאסוף אותו אבל מעולם לא עשה זאת.
לא פחות מ-62 שנה אחר-כך עשו כמה ישראלים חקירה וגילו את האוצר. הם השיבו אותו לבעלים המבוגר, איש בן 102, שלפי שווי אותן מטבעות, עשה כנראה עיסקה לא רעה.
הנה סרטון על גילוי המטמון שבקיר הבית בשרונה (עברית):
http://youtu.be/drt9WJqz7kQ
והמנהרות העתיקות שנחפרו על ידי הטמפלרים מתחת לשכונה (עברית):
https://youtu.be/LfhBxJ2GJgc?long=yes
מי היה המלך האמיץ ריצ'ארד לב הארי?
המלך ריצ'ארד ה-1, המכונה "ריצ'ארד לב הארי" ("King Richard I "The Lionheart), נחשב באנגליה לאחד המלכים האמיצים והגדולים בתולדות הממלכה. אומץ ליבו הוא שהקנה לו את הכינוי האפי "ריצ'ארד לב אריה".
אבל במקביל, ריצ'ארד ה-1 נודע גם בתור "המלך החסר". הסיבה היא שבמהלך תקופת כל 10 שנות שלטונו, הוא הרבה לשהות מחוץ לאנגליה, בעיקר במסעות המלחמה שלו.
נתון מדהים - לאורך כל שלטונו שהה ריצ'רד לב הארי בממלכתו במצטבר רק חצי שנה - חודשים ספורים בלבד.
שלטונו החל בשחרור אימו מהשבי שבו הוחזקה על ידי אביו. מיד אחרי כן, בשנת 1190, הוא יצא למסע הצלב השלישי בארץ הקודש, אך הראשון שלו. אימו נשארה באנגליה כדי לשלוט בשמו.
בשנת 1191 הוא כבש את קפריסין בדרכו לירושלים. הוא נשא לאישה את הנסיכה ברנגריה מנוורה, בתו של המלך סנצ'ו ה-7.
משם המשיך לארץ הקודש וכבש את עכו מידיו של צלאח א-דין. את אלפי השבויים שבידיו הוא הורה להוציא להורג. אלוהים החזיר לו אולי כגמולו, כשנכשל בכיבוש ירושלים מהתורכים המוסלמים. אחרי 3 שנים ללא התקדמות, הוא החליט לשוב לאנגליה כדי לטפל באחיו, הנסיך ג'ון. האח ניצל, ביחד עם מלך צרפת פיליפ ה-2, את העדרו של ריצ'ארד מהממלכה וחיזק את כוחו בממלכה.
מזלו הרע הגיע כשבדרכו הביתה ספינתו כמעט וטבעה בסערה. למזלו הרע הוא ניצל בידי אנשיו של המלך לאופולד ה-5 מאוסטריה, ששמר לו טינה עוד מזמן מסע הצלב. ליאופולד החמישי לקח אותו בשבי ובזכות טבעת יקרת ערך שענד על אצבעו, זוהה ריצ'ארד מבין חייליו המחופשים לעולי רגל צלבנים השבים הביתה.
המלך האוסטרי מסר את השבוי המפורסם לקיסר הגרמני היינריך ה-6 וכשהוא קיבל את השבוי היוקרתי לידיו, הדרמה האדירה רק הוחרפה. אימו של ריצ'רד לב הארי, המלכה אלינור, דרשה מהקיסר הגרמני לשחררו. היינריך השישי דרש עבורו כופר של 100 אלף מארקים. האם המודאגת לא ידעה שבנה השני, הנסיך ג'ון, ביחד עם חברו המלך הצרפתי פיליפ ה-2, הבטיח לגרמני 80 אלף מרקים בכדי שלא ישחרר את ריצ'רד לב הארי בשנים הקרובות.
אבל לגיוס שחרורו של המלך מהגרמנים נדרש כל נתין אנגלי לתת רבע מהכנסתו השנתית לשחרור המלך מהשבי והוא שוחרר. על אף ההשפלה בשבי, ריצ'רד שב לאנגליה וזוכה לקבלת פנים של גיבור. הוא שב ותפס את השלטון ומיהר להשיב לרשותו את האדמות שלקחו בהיעדרו אחיו הנסיך ומלך צרפת פיליפ ה-2.
העלויות האדירות של מסע הצלב שלו וגובה הכופר לשחרורו מהגרמנים הקשו מאוד את המצב הכספי של הממלכה. לאחיו הוא מוחל, כשהוא מנמק זאת בכך שגורמים ערמומיים הוליכו אותו שולל.
אותם גורמים הם המלך הצרפתי פיליפ ה-2 וריצ'רד יוצא ב-1194 לצרפת כדי להילחם בו. הוא אכן נלחם בצרפתי, עד לתבוסה של פיליפ ב-1198. אבל לאנגליה ריצ'ארד לא ישוב עוד לעולם.
כי ריצ'רד לב הארי, הלוחם האמיץ שלא פחד מדבר, מת מוות משפיל ומיותר. זה מתחיל בכך שריצ'רד דרש לקבל אוצר גדול שנמצא בשדות באקוויטין שבצרפת. כשהוא סורב, הטיל מלך אנגליה מצור על הכפר בו נמצא המטמון. אבל בזמן שהוא צר על כפר צרפתי קטן, יצא ריצ'רד השחצן לרכיבה, מבלי שהוא מקפיד על שריון מלא, מה שהיה אפוד ההגנה של אבירי ימי הביניים.
על החומה ניצב קשת צרפתי, שירה חץ במלך אנגליה. יש מספרים שזה היה ילד שנקם את מות אביו מידי החיילים האנגלים, כשפגע במלך האנגלי בכתפו. ריצ'רד הפצוע שב לחייליו אך סירב לקבל טיפול הולם לפציעתו.
כאן נכנסת הביולוגיה לתמונה. חיידקים, כידוע, לא מבדילים בין מלכים לאנשים רגילים ובתוך זמן קצר הולך הפצע שלו ומזדהם. הזיהום שמתפתח לו בפצע עתיד להביא למותו של ריצ'רד לב הארי. ואכן, ב-6 באפריל 1199 מת מלך אנגליה, כשאימו סועדת את מיטתו.
כשהוא רק בן 41 מת המלך הנועז ושוחר ההרפתקאות. הוא נקבר במנזר בצרפת, לצד אביו, המלך הנרי ה-2. לריצ'רד לא היו צאצאים חוקיים. הנסיך ג'ון, אחיו הסורר ומי שניסה לא פעם להחליפו בחייו, הוא שירש את כס המלכות האנגלי.
מאות שנים עברו מאז. אבל המורשת האנגלית של ריצ'רד לב הארי נותרה כמיתוס אנגלי של אומץ לב, הרפתקנות, מסעות מלחמה, כיבושים נועזים ולחימה צבאית בלתי מתפשרת. אין עוד מלך כמוהו שהותיר אחריו חותם כל כך מרשים בדמיונם של האנגלים, חותם שדומה שככל שעוברות השנים, רק הולך ומתעצם.
הנה סיפורו של המלך ריצ'ארד לב הארי (עברית):
https://youtu.be/N9Hkq23L_0A
הכנסייה הזו היא מקום מנוחתו האחרונה:
https://youtu.be/yJqa_-pCufA
והשריון של המלך ריצ'ארד ה-1:
https://youtu.be/fGS1WudZTI8
איך ניצח צלאח א-דין את הצלבנים בקרב קרני חיטין?
חודש יולי, שנת 1187. קרב קרני חיטין (Battle of Hattin), או חיטים, עומד להתחיל. זהו אחד הקרבות החשובים והידועים שהתקיימו על אדמת ישראל אי-פעם. זה עומד להיות קרב ההכרעה בין שתי דתות, שכל אחת רואה בירושלים ובארץ ישראל את המקומות הקדושים לה. מצד אחד עומדים המוסלמים, כוח חזק ועולה שהולך ומשתלט על המזרח התיכון. מנגד - הצלבנים, ששלטו עד עתה בארץ, כבר 88 שנה ורוצים להמשיך לשלוט בארצו של ישו. הם לא יוותרו.
בראש המוסלמים עומד צלאח א-דין. הוא מנהיג צבאי חכם, כריזמטי ואפילו הוגן. בקרב הזה הוא עתיד להשמיד את הצבא הצלבני, לשבות ולהרוג את רנו הצרפתי ואת מלך ממלכת ירושלים, גי דה ליזיניאן. בקרוב, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית בה, הוא יכבוש גם את ירושלים. המוסלמים יטהרו את כיפת הסלע ומסגד אל אקצה מכל הסממנים הנוצריים שהוסיפו אליהם הצלבנים ותתחיל תקופה ארוכה מאד של שלטון מוסלמי.
זה היה חודש יולי, חם וצורב, בשיא הקיץ. הצבא הצלבני מגיע אל הקרב המכריע כנגד צבאו של צלאח א-דין. הצלבנים חמושים ועטופים בשריונים לוהטים. גם סוסיהם עטופים מפני פגיעת החִצים של המוסלמים. אבל הם לא יודעים היכן הבארות והמעיינות באזור והם צמאים. מאד.
מזג האוויר הלוהט והמחסור במים היו אולי הגורמים העיקריים לתבוסתם. נוספה לכך אש שהוצתה בקוצים ובשדות שמסביב לקרני חיטין והקשו עוד יותר על הנוצרים. במיוחד בהשוואה למוסלמים, ששפעו מים טובים וזמינים והשתמשו במיגון קל, יחסית לשריוני האבירים ומרבית חיילי הרגלים של הצבא הצלבני.
צלאח א-דין לא פראייר. הוא פוקד להבעיר את השדות היבשים, תחת רגליהם של הצלבנים. תרגיל מבריק, רושמת לעצמה ההיסטוריה. בעוד הצלבנים, החלשים מצמא ומהחום שבשריוניהם, בעוד הם נאבקים עם סוסיהם באש שתחת רגליהם, המוסלמים קלים ונחושים. הם מנוסים ומכירים את האקלים של המזרח התיכון. הם נחושים להגיע אל סוף הקרב בקרני חיטים, כשהניצחון שלהם.
ואכן, עוד באותו ערב מנצח צלאח א-דין את הצבא הצלבני. זה היה אסון גדול בשביל הצלבנים ונקודת מפנה בתולדות ירושלים וארץ הקודש. ממלכת ירושלים הצלבנית עומדת ליפול. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת. המוסלמים הביסו את שומרי הארץ הצלבנים, הראו את שליטתם בארץ הקודש ויהפכו מכאן לכוח עולמי.
תוצאותיו של הקרב היו מרחיקות לכת בכל הטווחים. בטווח הקצר הושמד למעשה הצבא הצלבני בקרב. בחודשים הקרובים ינצל צלאח א-דין את ההצלחה ויכבוש כמעט את כל הממלכה הצלבנית, חסרת ההגנה, זו שרוב לוחמיה נהרגו בקרב.
גם בטווח הארוך, נפגעו הצלבנים ומעולם לא הצליחו לשוב למעמדם הקודם. הם שבו אמנם וכבשו מידי צלאח א-דין כעבור שנים אחדות שטחים חשובים, בעיקר החופים המערביים, אבל למרות שהם נשארו באזור עד 1291, זה כבר לא היה אותו שלטון חזק כמו זה שהם התרגלו אליו, לפני אותו קרב מכריע.
בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, הטמפלרים, "הקומנדו הנוצרי" של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד קרני חיטין נחשבו בלתי-מובסים.
אגב, אם צלאח א-דין חיסל וגירש את נוסעי ונושאי הצלב, ליהודים הוא היה דווקא טוב והתיר להם לשוב לארץ הקודש.
כך או כך, הניצחון בקרב הדרמטי עתיד גם להפוך לאירוע מכונן בלאומיות הערבית עד ימינו. כי מסאדם חוסיין, מי שגדל במקום ממנו יצא גם צלאח א-דין, דרך חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר ואפילו אנשי חטיבת "חיטין" בצבא השחרור הפלשתיני - כולם ראו את עצמם יורשיו המודרניים של צלאח א-דין.
הרי הוא שניצח את צבא הכופרים במוחמד והפך לשליט כל-יכול, אייקון מוסלמי שדורות ידברו עליו בכבוד וכזה שמנהיגים ערביים ינסו להשתוות לו לאורך דורות וממש לא יצליחו.
עוד על המשמעות של הקרב הזה והשפעתו ההיסטורית בתגית "קרב קרני חיטין".
הנה ההקשר ההיסטורי של קרב קרני חיטים (עברית):
https://youtu.be/TOcwx4SErSw
אתר הקרב בימינו (עברית):
https://youtu.be/9HNnHrdW_Bg
מראות הקרב בקולנוע:
https://youtu.be/ClWM3dTrB58
שחזור הקרב הגדול בקרני חיטין:
https://youtu.be/WUrRA_6SsaU?t=22s?long=yes
הקרב, כחלק מסיפור הצלבנים בארץ ישראל של אותה תקופה (עברית):
https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes
וסיור מודרך וארוך באתר הקרב עצמו (עברית):
https://youtu.be/WfhA1lZzP3o?long=yes
מי היה המצביא הג'נטלמן צלאח א-דין?
שמו היה צלאח א-דין (Saladin) ובימי הביניים הוא הביס את הצלבנים והפך את האיסלאם לכוח החזק ביותר במזרח הקדום. רבים רואים בו עד היום סמל מוסלמי מוביל ואת המצביא הגדול בתולדות האיסלאם.
בשנת 1187, בקרב קרני חיטין שבארץ ישראל, סאלאדין (שמו במערב) הכריע את הצלבנים ולקח בשבי את מלכם. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת - ראו בתגית "קרב קרני חיטין". איש לא יכול היה לדעת שמכאן ואילך יביסו המוסלמים את שומרי הארץ הצלבנים, ישתלטו על ארץ הקודש ויהפכו לכוח עולמי.
כל זה בזכותו. כי צלאח א-דין היה מצביא כורדי מבריק ומתוחכם, מגדולי הלוחמים המוסלמים ומי שזכור עד היום כאגדה של ממש. הוא חי בעידן שבו זינק האיסלאם ולא מעט בזכותו הוא הפך לכוח החזק ביותר של המזרח הקדום.
#חייו של מצביא
הוא מתחיל כיוסף בן איוב (Salah al-Din), הידוע לעולם בשם צלאח א-דין, נולד בשנת 1137 למשפחה כורדית בעיר תיכרית (Tikrit) שבעיראק של ימינו. גורלו של הילד הקטן יביא אותו להפוך לאחד המנהיגים המכובדים בהיסטוריה, גם בעיני אויביו הצלבנים ובעולם כולו.
דרכו למנהיגות החלה כאשר הצטרף לצבא של דודו שירכוח (Shirkuh), שהיה מפקד בולט בשירות נור א-דין (Nur ad-Din), שליט דמשק החזק. במהלך מספר מסעות צבאיים למצרים, הצעיר הכורדי הוכיח יכולות יוצאות דופן שהובילו אותו למעמד וויזיר של הח'ליפה הפטמי האחרון.
בשנת 1171, בגיל 34, ביצע צלאח א-דין מהלך נועז שישנה את פני המזרח התיכון. הוא הדיח את השושלת הפטמית השיעית ששלטה במצרים, החזיר את המדינה לחיק הח'ליפות העבאסית הסונית, ובעצם הקים את השושלת האיובית על שמו.
שאיפותיו לא הסתפקו במצרים. אחרי מות פטרונו נור א-דין בשנת 1174, הוא החל בפרויקט האיחוד הגדול שלו - לרכז תחת שלטונו את מצרים, סוריה וחלקים מעיראק. זה היה משחק מדיני מורכב שכלל דיפלומטיה, מלחמה וברית זמנית עם אויבים.
הישג הכתר של צלאח א-דין הגיע בשנת 1187, בקרב קרני חיטין (Hattin) בו הוא הנחיל לצלבנים תבוסה מוחלטת. לאחר 88 שנות שליטה צלבנית הוא כבש את רוב הערים הצלבניות, תוך שהוא משאיר להם רק כמה מאחזים באזור החוף. עם כיבוש ירושלים הקדושה, הוא טיהר את מסגד אל אקצה ואת כיפת הסלע מהסממנים הנוצריים שהוסיפו בהם הצלבנים.
בעבור הצלבנים זה היה אסון גדול. גם בתולדות ירושלים זו תהיה נקודת מפנה של ממש והעיר הקדושה תהיה בשליטה מוסלמית עד המאה ה-20, כשהצבא הבריטי יכבוש אותה, ללא קרב, מידי האימפריה העות'מנית.
#אישיותו
מה שהפך את צלאח א-דין לדמות יוצאת דופן לא היו רק הישגיו הצבאיים. כאשר כבש את ירושלים, הוא לא ביצע טבח בתושבים הנוצרים כפי שעשו הצלבנים 88 שנה קודם לכן, אלא אפשר לרובם לעזוב בבטחה תמורת כופר סביר. הוא אף שחרר בלי תשלום את אלה שלא יכולים היו לשלם.
תכונות אלה זיכו אותו בהערצה גם בקרב הצלבנים עצמם. על אף התנגדותו העיקשת לכוחות הצלבנים, הוא זכה באירופה למוניטין כמצביא חזק הנוהג באבירות.
הכרוניקות הצלבניות מתארות אותו כמנהיג נדיב, צודק וחומל, כאדם דתי הידוע ברוחב ליבו ונטייתו לסלחנות.
למרות שהוא וריצ'רד לב הארי (Richard the Lionheart) התמודדו זה מול זה במהלך המסע הצלבני השלישי, הם מעולם לא נפגשו אישית, אף שהם עקבו בהערכה זה אחרי זה והחליפו מתנות באמצעות שליחים.
גם 300 שנים אחרי, עד למאה ה-14, עוד כתבו באירופה שירים אפיים על ההרפתקאות והמחוות של צלאח א-דין. המשורר המיתולוגי דנטה החשיב אותו לאחת הנשמות הישרות של העולם הפאגאני, עולם עובדי האלילים וגרס שהוא יגיע לעולם הבא. המעניין הוא שצלאח לא היה עובד אלילים והאמין באלוהים - הוא פשוט היה מדת אחרת...
מכל מקום, צלאח א-דין הפך לסמל של המצביא האידיאלי - לוחם אכזרי בקרב אך ג'נטלמן אחרי הניצחון. הוא מת בשנת 1193 בדמשק, בגיל 56, כחצי שנה אחרי שחתם על הסכם יפו (Treaty of Jaffa) עם ריצ'רד לב הארי - הסכם הפסקת אש לשלוש שנים שבדיעבד יסיים את מסע הצלב השלישי.
למוסלמים נתן צלאח א דין במהלך הדורות השראה ומורשתו חיה עד היום. על דגלה של מצרים המודרנית ובסמלי מדינות ערביות נוספות מתנוסס גם היום עיט צלאח א-דין, סמלו של הלוחם והמצביא האגדי.
בעולם המוסלמי רואים בו גיבור שאיחד את האומה ושחרר את ירושלים, סמל למנהיגות אידיאלית. בעיראק נקרא על שמו אחד המחוזות באזור תכרית. בזכות הצלחתו לגרש את הצלבנים, נוהגים גם כיום הפלשתינים לנקוב בשמו של צלאח א-דין כגיבורם וכדמות ההשראה של לוחם אמיץ ודגול.
גם במערב הוא נחשב לדמות היסטורית שהצליחה להיות גם מנהיג מוצלח וגם מנהיג גדול ובעל ערכים מוסריים גבוהים, מה שמוכיח בעיני רבים שאפילו במלחמה ניתן וחשוב לשמור על כבוד האדם.
הנה קיצור סיפורו של סלאח א-דין (עברית):
https://youtu.be/GBdiypL9KPk
כך עצר סאלאדין, צלאח א-דין המפורסם את הצלבנים (עברית):
https://youtu.be/daTskfCs5o0
העימות הגדול שלו מול הצלבנים בפיקודו של ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
שחזור קרב קרני חיטים שמתקיים כל שנה בישראל (עברית):
https://youtu.be/4K6zq9-9q0Y
אווירת הקרב ומסביבו - מהשחזור:
https://youtu.be/XtdMdodpRHo
סיפור חייו של צלאח א-דין:
https://youtu.be/07FtlU6xkVk?long=yes
עוד מניצחונו הגדול:
https://youtu.be/ndXuRoJd6hQ?long=yes
ומסעי הצלב מהראשון ועד השלישי - כשצלאח א-דין הוא המנצח הגדול (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
מאז ימי הביניים, היו האבירים הטמפלרים (Templars), עוטי הגלימה הלבנה עם הצלב שצבעו אדום, חברים במסדר אבירים בינלאומי, המסדר המפורסם והחזק ביותר בעולם.
המסדר הטמפלרי הוא מסדר אבירים דתי שנוסד בירושלים, ששימש כ"קומנדו נוצרי" של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים. במאה ה-12, כחלק ממסעות הצלב לירושלים. לקחו האבירים הטמפלרים על עצמם תפקיד להגן על שטחי פלשתינה הנוצרית מהמוסלמים.
המסדר הזה היה רק אחד מכמה קבוצות צבאיות נוצריות שזה היה תפקידן, אבל הוא עתיד להפוך להכי עשיר, מפורסם ויוקרתי מכולם. אבל בשנת 1187, בקרב קרני חיטין שבארץ ישראל, הוכרעו הצלבנים ומלכם נלקח בשבי. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת (הסיפור בתגית "קרב קרני חיטין"). בדיעבד, זה היה קרב שממנו עמדו המוסלמים להביס את שומרי הארץ הצלבנים, להשתלט על ארץ הקודש ולהפוך לכוח עולמי חזק.
בשולי אותה תבוסה, בעמק קרני חיטין, יחל תהליך שגם עתיד להביא להתפוררת כוחם של הטמפלרים, הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, שעד אז נחשבו לבלתי-מובס.
כי הטמפלרים החרוצים הצליחו להקים בארץ ישראל מפעלי קמח, שהפכו את החיטה לקמח רב ומבוקש ולהתעשר מהיצוא שלו לאירופה. במשך 200 שנה הם גם הגנו על הנצרות והיו לסוג של גיבורי-על וגם הפכו לאנשי עסקים מצוינים שהעשירו את קופת המסדר. ההון שצברו והאמון שרחשו להם אפשר לטמפלרים להפוך לבנקאים בינלאומיים ומהבנקאות הם הרוויחו הון עתק. הרווחים האדירים שלהם אפשרו להם לקנות אדמות רבות, לבנות קתדרלות ומבצרים ולרכוש המון שטחים. כך, למשל, הם קנו את כל האי קפריסין.
באמצע המאה ה-19 באו טמפלרים שוב לארץ הקודש והתיישבו בה. הטמפלרים הללו היו נוצרים אדוקים שבאו מגרמניה. באותה תקופה הם מביאים עימם שני דברים מרכזיים. אחד היה האמונה הנוצרית שהתמקדה בחובתם ליישב את ארץ הקודש והשני - הם הביאו עימם לארץ את הטכנולוגיה החדישה ביותר של אירופה התעשייתית.
מכאן חידשו הטמפלרים בכל תחום בו עסקו, כולל בחקלאות, בייצור התעשייתי ובבניין. הם הגדילו את התפוקה ובהצלחה רבה, בנו בארץ ישובים למופת והצליחו להביא לתנופה בכל התחומים הללו גם לערביי הארץ והיהודים שבה.
כי רבים בתקופתם למדו מהם וחיקו אותם בחידושים והטכניקות שלהם. בזכותם התקדם המשק הארץ-ישראלי והשתכלל עד מאד.
הטמפלרים של המאה ה-19 וה-20 השאירו אחריהם שבעה ישובים, ביניהם שרונה, המושבה הגרמנית בחיפה ובירושלים וכמה ישובים שהפכו למושבים הישראליים מושב בני עטרות, בית לחם הגלילית ואלוני אבא.
בזמן מלחמת העולם השניה הזדהה הדור השלישי של הטמפלרים במושבות עם הנאצים. על רבים מבתיהם הם תלו אז את דגלי צלב הקרס. חלק מצעירי הטמפלרים אף נסעו לגרמניה, כדי להתנדב לצבא הגרמני וללחום כנגד בעלות הברית.
הבריטים ששלטו אז בפלשתינה, מדינת ישראל של היום, הכניסו בתגובה את כל הטמפלרים למחנות סגורים, במשך כל שנות המלחמה. חלקם, במיוחד אלו שהזדהו עם הנאצים, עזבו את הארץ אז. חלקם האחר גורש לחו"ל על ידי הפלמ"ח, במהלך מלחמת השחרור והטמפלרים לא הורשו עוד לשוב.
הנה סיפור הטמפלרים בארץ ישראל של המאה ה-19 וה-20 (עברית):
http://youtu.be/2mRxS5tUYOY
סיור מצולם במושבות הטמפלרים בישראל (עברית):
http://youtu.be/hh81ndwT0sc?t=17s
קליפ באווירת המסדר הטמפלרי:
https://youtu.be/jMjcA-sBsag
וסיפורה הפתלתל של המושבה הטמפלרית שרונה, היום שכונת יוקרה בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/lZQ388TuqXU?t=27s
קרב קרני חיטין עמד להסתיים. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת. איש לא ידע שמכאן עומדים המוסלמים להביס את שומרי הארץ הצלבנים, להשתלט על ארץ הקודש ולהפוך לכוח עולמי, שרק יגדל.
אבל בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, סוג של "קומנדו נוצרי", של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד אז נחשבו לבלתי-מובסים.
הטמפלרים. בעצם, קראו להם "מסדר אבירי היכל שלמה" (Knights Templar). הם נמנו על מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שפעל מאז המאה ה-12 ובתקופת מסעי הצלב של המלך ריצ'רד ה-1, הידוע בתור "ריצ'ארד לב ארי".
האבירים הטמפלרים היו כוח צבאי חזק בן מאות חיילים, שמילא תפקידים שונים באירופה הנוצרית של אותה תקופה בימי הביניים והיווה במידה רבה את "כוח המחץ" של הצלבנים.
הם נקראו גם "מקדש שלמה" או "האבירים העניים של ישו" אבל לרוב מזכירה אותם ההיסטוריה בשם "טמפלרים". זאת מפני שהאבירים האלה קיבלו את שם המקום שעליו רצו לשמור, הם היו שומרי ה-Temple, ההיכל, או המקדש.
המסדר נוסד כדי להגן על הממלכה הצלבנית בארץ הקודש, ממלכת ירושלים. כמו כן הוא סיפק הגנה לצליינים נוצרים שעלו לרגל לירושלים. במהלך מסעי הצלב נלחמו הטמפלרים במוסלמים והפכו לכוח צבאי מעולה.
הטמפלרים צברו עושר אדיר, בעיקר מהתרומות שהגיעו למסדר. הם גם זכו לתמיכת "הכס הקדוש", הוא האפיפיור. הכספים שלהם, אלו שהרוויחו בשדב הקרב, בכיבושים ובעסקאות שניהלו בתוך הממסד הנוצרי - הכספים האלה הושקעו נכון והפכו את המסדר הטמפלרי לעשיר כקורח.
למסדר הזה הייתה אז גם רשת סניפים שהייתה פרוסה בכל רחבי אירופה וסייעה בהעברת כספים בבטחה ממקום למקום. שירות זה ניתן במיוחד לצליינים שלא רצו לשאת את הכסף בדרכים עתירות השודדים של ימי הביניים ולאנשים אחרים שהסתייעו בשירות המאובטח הזה. גם שירותי ה"בנק הבטוח" שהתבטא בהעברת הכסף הזו, העשירו אותם מאד.
אבל לאחר שהצלבנים הובסו על ידי המוסלמים בקרב קרני חיטין, איבד המסדר הטמפלרי את כל רכושו בארץ ישראל. מרבית הכוח הלוחם שלהם בארץ חוסל גם הוא בתבוסה הנוראה, הן בקרני חיטין והן בקרבות שאחריו. כך החלו הטמפלרים לסגת שוב ושוב.
בשלב מסוים נפלה ירושלים והטמפלרים פינו את מפקדתם לעכו. בעכו הצלבנית הם בנו מבנים מרשימים וחכמים, ביניהם את "מנהרת הטמפלרים", שהובילה ממפקדתם בנתיב גישה סודי אל נמל העיר. מאה שנה לאחר מכן נפלה גם עכו והם עברו בהדרגה לקפריסין, לרודוס ולבסוף למלטה, האי שבו הם פעילים עד היום.
הטמפלרים גם הוסיפו לפעול באירופה עד לחיסולם בה, אבל הם מעולם לא שבו למעמד ולעוצמה שאפיינה את שנות התהילה שלהם במאה ה-12.
רבים טוענים שמקור האמונה הטפלה על המזל הרע של יום שישי ה-13 הוא מתאריך כזה באוקטובר 1307, יום בו הובסו הטמפלרים בצרפת. מכל מקום, הקשר ליום המזל הרע הזה לא היטיב במיוחד עם כל מי שמאמין בנצרות מאז אבל איכשהו דבק בטמפלרים לתמיד. הכירו את העניין בתגית "יום שישי ה-13".
אגדות רבות אחרות סופרו עליהם ואף הוצגו בסרטים רבים, כולל תיאוריית הקונספירציה שהם מצאו את ארון הברית בחפירות שעשו בירושלים ומגוון סיפורים עתירי-דימיון וקצת פחות סבירות.
הנה הטמפלרים בקרב, מתוך סרט משנת 2007:
https://youtu.be/OFfOgVCuJM4
כך מתוארים אבירי היכל שלמה בסרט צופן דה וינצ'י:
https://youtu.be/0g0V8Yi1cQo
ומהלכי המלחמה של הטמפלרים בארץ הקודש, מתוך משחק מחשב:
https://youtu.be/6d09T9cfwzs
שנים שמרו המגורשים הטמפלרים על סוד מטמון הזהב שהוחבא בקיר אחד הבתים של שרונה. בשנת 1941 גורשו הטמפלרים מפלשתינה על ידי הבריטים. הם היו גרמנים וחלקם הגדול תמך בנאצים. הבריטיםת ששלטו אז בארץ, ראו בהם סיכון לשלטונם כאן. גם פרשות ריגול שונות לטובת הגרמנים, שהתגלו באותה התקופה בארץ, נראו מסוכנות.
אחד מהמגורשים משרונה, הישוב הטמפלרי שליד תל אביב, הוגו ברנגל, הטמין לפני עזיבתו אוצר של מטבעות זהב בקיר ביתו. חלק מהמטבעות הללו היו מתנה שקיבל אביו של ברנגל מלורנס איש ערב המיתולוגי. הוא תכנן לשוב בעתיד כדי לאסוף אותו אבל מעולם לא עשה זאת.
לא פחות מ-62 שנה אחר-כך עשו כמה ישראלים חקירה וגילו את האוצר. הם השיבו אותו לבעלים המבוגר, איש בן 102, שלפי שווי אותן מטבעות, עשה כנראה עיסקה לא רעה.
הנה סרטון על גילוי המטמון שבקיר הבית בשרונה (עברית):
http://youtu.be/drt9WJqz7kQ
והמנהרות העתיקות שנחפרו על ידי הטמפלרים מתחת לשכונה (עברית):
https://youtu.be/LfhBxJ2GJgc?long=yes
המלך ריצ'ארד ה-1, המכונה "ריצ'ארד לב הארי" ("King Richard I "The Lionheart), נחשב באנגליה לאחד המלכים האמיצים והגדולים בתולדות הממלכה. אומץ ליבו הוא שהקנה לו את הכינוי האפי "ריצ'ארד לב אריה".
אבל במקביל, ריצ'ארד ה-1 נודע גם בתור "המלך החסר". הסיבה היא שבמהלך תקופת כל 10 שנות שלטונו, הוא הרבה לשהות מחוץ לאנגליה, בעיקר במסעות המלחמה שלו.
נתון מדהים - לאורך כל שלטונו שהה ריצ'רד לב הארי בממלכתו במצטבר רק חצי שנה - חודשים ספורים בלבד.
שלטונו החל בשחרור אימו מהשבי שבו הוחזקה על ידי אביו. מיד אחרי כן, בשנת 1190, הוא יצא למסע הצלב השלישי בארץ הקודש, אך הראשון שלו. אימו נשארה באנגליה כדי לשלוט בשמו.
בשנת 1191 הוא כבש את קפריסין בדרכו לירושלים. הוא נשא לאישה את הנסיכה ברנגריה מנוורה, בתו של המלך סנצ'ו ה-7.
משם המשיך לארץ הקודש וכבש את עכו מידיו של צלאח א-דין. את אלפי השבויים שבידיו הוא הורה להוציא להורג. אלוהים החזיר לו אולי כגמולו, כשנכשל בכיבוש ירושלים מהתורכים המוסלמים. אחרי 3 שנים ללא התקדמות, הוא החליט לשוב לאנגליה כדי לטפל באחיו, הנסיך ג'ון. האח ניצל, ביחד עם מלך צרפת פיליפ ה-2, את העדרו של ריצ'ארד מהממלכה וחיזק את כוחו בממלכה.
מזלו הרע הגיע כשבדרכו הביתה ספינתו כמעט וטבעה בסערה. למזלו הרע הוא ניצל בידי אנשיו של המלך לאופולד ה-5 מאוסטריה, ששמר לו טינה עוד מזמן מסע הצלב. ליאופולד החמישי לקח אותו בשבי ובזכות טבעת יקרת ערך שענד על אצבעו, זוהה ריצ'ארד מבין חייליו המחופשים לעולי רגל צלבנים השבים הביתה.
המלך האוסטרי מסר את השבוי המפורסם לקיסר הגרמני היינריך ה-6 וכשהוא קיבל את השבוי היוקרתי לידיו, הדרמה האדירה רק הוחרפה. אימו של ריצ'רד לב הארי, המלכה אלינור, דרשה מהקיסר הגרמני לשחררו. היינריך השישי דרש עבורו כופר של 100 אלף מארקים. האם המודאגת לא ידעה שבנה השני, הנסיך ג'ון, ביחד עם חברו המלך הצרפתי פיליפ ה-2, הבטיח לגרמני 80 אלף מרקים בכדי שלא ישחרר את ריצ'רד לב הארי בשנים הקרובות.
אבל לגיוס שחרורו של המלך מהגרמנים נדרש כל נתין אנגלי לתת רבע מהכנסתו השנתית לשחרור המלך מהשבי והוא שוחרר. על אף ההשפלה בשבי, ריצ'רד שב לאנגליה וזוכה לקבלת פנים של גיבור. הוא שב ותפס את השלטון ומיהר להשיב לרשותו את האדמות שלקחו בהיעדרו אחיו הנסיך ומלך צרפת פיליפ ה-2.
העלויות האדירות של מסע הצלב שלו וגובה הכופר לשחרורו מהגרמנים הקשו מאוד את המצב הכספי של הממלכה. לאחיו הוא מוחל, כשהוא מנמק זאת בכך שגורמים ערמומיים הוליכו אותו שולל.
אותם גורמים הם המלך הצרפתי פיליפ ה-2 וריצ'רד יוצא ב-1194 לצרפת כדי להילחם בו. הוא אכן נלחם בצרפתי, עד לתבוסה של פיליפ ב-1198. אבל לאנגליה ריצ'ארד לא ישוב עוד לעולם.
כי ריצ'רד לב הארי, הלוחם האמיץ שלא פחד מדבר, מת מוות משפיל ומיותר. זה מתחיל בכך שריצ'רד דרש לקבל אוצר גדול שנמצא בשדות באקוויטין שבצרפת. כשהוא סורב, הטיל מלך אנגליה מצור על הכפר בו נמצא המטמון. אבל בזמן שהוא צר על כפר צרפתי קטן, יצא ריצ'רד השחצן לרכיבה, מבלי שהוא מקפיד על שריון מלא, מה שהיה אפוד ההגנה של אבירי ימי הביניים.
על החומה ניצב קשת צרפתי, שירה חץ במלך אנגליה. יש מספרים שזה היה ילד שנקם את מות אביו מידי החיילים האנגלים, כשפגע במלך האנגלי בכתפו. ריצ'רד הפצוע שב לחייליו אך סירב לקבל טיפול הולם לפציעתו.
כאן נכנסת הביולוגיה לתמונה. חיידקים, כידוע, לא מבדילים בין מלכים לאנשים רגילים ובתוך זמן קצר הולך הפצע שלו ומזדהם. הזיהום שמתפתח לו בפצע עתיד להביא למותו של ריצ'רד לב הארי. ואכן, ב-6 באפריל 1199 מת מלך אנגליה, כשאימו סועדת את מיטתו.
כשהוא רק בן 41 מת המלך הנועז ושוחר ההרפתקאות. הוא נקבר במנזר בצרפת, לצד אביו, המלך הנרי ה-2. לריצ'רד לא היו צאצאים חוקיים. הנסיך ג'ון, אחיו הסורר ומי שניסה לא פעם להחליפו בחייו, הוא שירש את כס המלכות האנגלי.
מאות שנים עברו מאז. אבל המורשת האנגלית של ריצ'רד לב הארי נותרה כמיתוס אנגלי של אומץ לב, הרפתקנות, מסעות מלחמה, כיבושים נועזים ולחימה צבאית בלתי מתפשרת. אין עוד מלך כמוהו שהותיר אחריו חותם כל כך מרשים בדמיונם של האנגלים, חותם שדומה שככל שעוברות השנים, רק הולך ומתעצם.
הנה סיפורו של המלך ריצ'ארד לב הארי (עברית):
https://youtu.be/N9Hkq23L_0A
הכנסייה הזו היא מקום מנוחתו האחרונה:
https://youtu.be/yJqa_-pCufA
והשריון של המלך ריצ'ארד ה-1:
https://youtu.be/fGS1WudZTI8
טמפלרים
חודש יולי, שנת 1187. קרב קרני חיטין (Battle of Hattin), או חיטים, עומד להתחיל. זהו אחד הקרבות החשובים והידועים שהתקיימו על אדמת ישראל אי-פעם. זה עומד להיות קרב ההכרעה בין שתי דתות, שכל אחת רואה בירושלים ובארץ ישראל את המקומות הקדושים לה. מצד אחד עומדים המוסלמים, כוח חזק ועולה שהולך ומשתלט על המזרח התיכון. מנגד - הצלבנים, ששלטו עד עתה בארץ, כבר 88 שנה ורוצים להמשיך לשלוט בארצו של ישו. הם לא יוותרו.
בראש המוסלמים עומד צלאח א-דין. הוא מנהיג צבאי חכם, כריזמטי ואפילו הוגן. בקרב הזה הוא עתיד להשמיד את הצבא הצלבני, לשבות ולהרוג את רנו הצרפתי ואת מלך ממלכת ירושלים, גי דה ליזיניאן. בקרוב, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית בה, הוא יכבוש גם את ירושלים. המוסלמים יטהרו את כיפת הסלע ומסגד אל אקצה מכל הסממנים הנוצריים שהוסיפו אליהם הצלבנים ותתחיל תקופה ארוכה מאד של שלטון מוסלמי.
זה היה חודש יולי, חם וצורב, בשיא הקיץ. הצבא הצלבני מגיע אל הקרב המכריע כנגד צבאו של צלאח א-דין. הצלבנים חמושים ועטופים בשריונים לוהטים. גם סוסיהם עטופים מפני פגיעת החִצים של המוסלמים. אבל הם לא יודעים היכן הבארות והמעיינות באזור והם צמאים. מאד.
מזג האוויר הלוהט והמחסור במים היו אולי הגורמים העיקריים לתבוסתם. נוספה לכך אש שהוצתה בקוצים ובשדות שמסביב לקרני חיטין והקשו עוד יותר על הנוצרים. במיוחד בהשוואה למוסלמים, ששפעו מים טובים וזמינים והשתמשו במיגון קל, יחסית לשריוני האבירים ומרבית חיילי הרגלים של הצבא הצלבני.
צלאח א-דין לא פראייר. הוא פוקד להבעיר את השדות היבשים, תחת רגליהם של הצלבנים. תרגיל מבריק, רושמת לעצמה ההיסטוריה. בעוד הצלבנים, החלשים מצמא ומהחום שבשריוניהם, בעוד הם נאבקים עם סוסיהם באש שתחת רגליהם, המוסלמים קלים ונחושים. הם מנוסים ומכירים את האקלים של המזרח התיכון. הם נחושים להגיע אל סוף הקרב בקרני חיטים, כשהניצחון שלהם.
ואכן, עוד באותו ערב מנצח צלאח א-דין את הצבא הצלבני. זה היה אסון גדול בשביל הצלבנים ונקודת מפנה בתולדות ירושלים וארץ הקודש. ממלכת ירושלים הצלבנית עומדת ליפול. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת. המוסלמים הביסו את שומרי הארץ הצלבנים, הראו את שליטתם בארץ הקודש ויהפכו מכאן לכוח עולמי.
תוצאותיו של הקרב היו מרחיקות לכת בכל הטווחים. בטווח הקצר הושמד למעשה הצבא הצלבני בקרב. בחודשים הקרובים ינצל צלאח א-דין את ההצלחה ויכבוש כמעט את כל הממלכה הצלבנית, חסרת ההגנה, זו שרוב לוחמיה נהרגו בקרב.
גם בטווח הארוך, נפגעו הצלבנים ומעולם לא הצליחו לשוב למעמדם הקודם. הם שבו אמנם וכבשו מידי צלאח א-דין כעבור שנים אחדות שטחים חשובים, בעיקר החופים המערביים, אבל למרות שהם נשארו באזור עד 1291, זה כבר לא היה אותו שלטון חזק כמו זה שהם התרגלו אליו, לפני אותו קרב מכריע.
בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, הטמפלרים, "הקומנדו הנוצרי" של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד קרני חיטין נחשבו בלתי-מובסים.
אגב, אם צלאח א-דין חיסל וגירש את נוסעי ונושאי הצלב, ליהודים הוא היה דווקא טוב והתיר להם לשוב לארץ הקודש.
כך או כך, הניצחון בקרב הדרמטי עתיד גם להפוך לאירוע מכונן בלאומיות הערבית עד ימינו. כי מסאדם חוסיין, מי שגדל במקום ממנו יצא גם צלאח א-דין, דרך חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר ואפילו אנשי חטיבת "חיטין" בצבא השחרור הפלשתיני - כולם ראו את עצמם יורשיו המודרניים של צלאח א-דין.
הרי הוא שניצח את צבא הכופרים במוחמד והפך לשליט כל-יכול, אייקון מוסלמי שדורות ידברו עליו בכבוד וכזה שמנהיגים ערביים ינסו להשתוות לו לאורך דורות וממש לא יצליחו.
עוד על המשמעות של הקרב הזה והשפעתו ההיסטורית בתגית "קרב קרני חיטין".
הנה ההקשר ההיסטורי של קרב קרני חיטים (עברית):
https://youtu.be/TOcwx4SErSw
אתר הקרב בימינו (עברית):
https://youtu.be/9HNnHrdW_Bg
מראות הקרב בקולנוע:
https://youtu.be/ClWM3dTrB58
שחזור הקרב הגדול בקרני חיטין:
https://youtu.be/WUrRA_6SsaU?t=22s?long=yes
הקרב, כחלק מסיפור הצלבנים בארץ ישראל של אותה תקופה (עברית):
https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes
וסיור מודרך וארוך באתר הקרב עצמו (עברית):
https://youtu.be/WfhA1lZzP3o?long=yes
שמו היה צלאח א-דין (Saladin) ובימי הביניים הוא הביס את הצלבנים והפך את האיסלאם לכוח החזק ביותר במזרח הקדום. רבים רואים בו עד היום סמל מוסלמי מוביל ואת המצביא הגדול בתולדות האיסלאם.
בשנת 1187, בקרב קרני חיטין שבארץ ישראל, סאלאדין (שמו במערב) הכריע את הצלבנים ולקח בשבי את מלכם. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת - ראו בתגית "קרב קרני חיטין". איש לא יכול היה לדעת שמכאן ואילך יביסו המוסלמים את שומרי הארץ הצלבנים, ישתלטו על ארץ הקודש ויהפכו לכוח עולמי.
כל זה בזכותו. כי צלאח א-דין היה מצביא כורדי מבריק ומתוחכם, מגדולי הלוחמים המוסלמים ומי שזכור עד היום כאגדה של ממש. הוא חי בעידן שבו זינק האיסלאם ולא מעט בזכותו הוא הפך לכוח החזק ביותר של המזרח הקדום.
#חייו של מצביא
הוא מתחיל כיוסף בן איוב (Salah al-Din), הידוע לעולם בשם צלאח א-דין, נולד בשנת 1137 למשפחה כורדית בעיר תיכרית (Tikrit) שבעיראק של ימינו. גורלו של הילד הקטן יביא אותו להפוך לאחד המנהיגים המכובדים בהיסטוריה, גם בעיני אויביו הצלבנים ובעולם כולו.
דרכו למנהיגות החלה כאשר הצטרף לצבא של דודו שירכוח (Shirkuh), שהיה מפקד בולט בשירות נור א-דין (Nur ad-Din), שליט דמשק החזק. במהלך מספר מסעות צבאיים למצרים, הצעיר הכורדי הוכיח יכולות יוצאות דופן שהובילו אותו למעמד וויזיר של הח'ליפה הפטמי האחרון.
בשנת 1171, בגיל 34, ביצע צלאח א-דין מהלך נועז שישנה את פני המזרח התיכון. הוא הדיח את השושלת הפטמית השיעית ששלטה במצרים, החזיר את המדינה לחיק הח'ליפות העבאסית הסונית, ובעצם הקים את השושלת האיובית על שמו.
שאיפותיו לא הסתפקו במצרים. אחרי מות פטרונו נור א-דין בשנת 1174, הוא החל בפרויקט האיחוד הגדול שלו - לרכז תחת שלטונו את מצרים, סוריה וחלקים מעיראק. זה היה משחק מדיני מורכב שכלל דיפלומטיה, מלחמה וברית זמנית עם אויבים.
הישג הכתר של צלאח א-דין הגיע בשנת 1187, בקרב קרני חיטין (Hattin) בו הוא הנחיל לצלבנים תבוסה מוחלטת. לאחר 88 שנות שליטה צלבנית הוא כבש את רוב הערים הצלבניות, תוך שהוא משאיר להם רק כמה מאחזים באזור החוף. עם כיבוש ירושלים הקדושה, הוא טיהר את מסגד אל אקצה ואת כיפת הסלע מהסממנים הנוצריים שהוסיפו בהם הצלבנים.
בעבור הצלבנים זה היה אסון גדול. גם בתולדות ירושלים זו תהיה נקודת מפנה של ממש והעיר הקדושה תהיה בשליטה מוסלמית עד המאה ה-20, כשהצבא הבריטי יכבוש אותה, ללא קרב, מידי האימפריה העות'מנית.
#אישיותו
מה שהפך את צלאח א-דין לדמות יוצאת דופן לא היו רק הישגיו הצבאיים. כאשר כבש את ירושלים, הוא לא ביצע טבח בתושבים הנוצרים כפי שעשו הצלבנים 88 שנה קודם לכן, אלא אפשר לרובם לעזוב בבטחה תמורת כופר סביר. הוא אף שחרר בלי תשלום את אלה שלא יכולים היו לשלם.
תכונות אלה זיכו אותו בהערצה גם בקרב הצלבנים עצמם. על אף התנגדותו העיקשת לכוחות הצלבנים, הוא זכה באירופה למוניטין כמצביא חזק הנוהג באבירות.
הכרוניקות הצלבניות מתארות אותו כמנהיג נדיב, צודק וחומל, כאדם דתי הידוע ברוחב ליבו ונטייתו לסלחנות.
למרות שהוא וריצ'רד לב הארי (Richard the Lionheart) התמודדו זה מול זה במהלך המסע הצלבני השלישי, הם מעולם לא נפגשו אישית, אף שהם עקבו בהערכה זה אחרי זה והחליפו מתנות באמצעות שליחים.
גם 300 שנים אחרי, עד למאה ה-14, עוד כתבו באירופה שירים אפיים על ההרפתקאות והמחוות של צלאח א-דין. המשורר המיתולוגי דנטה החשיב אותו לאחת הנשמות הישרות של העולם הפאגאני, עולם עובדי האלילים וגרס שהוא יגיע לעולם הבא. המעניין הוא שצלאח לא היה עובד אלילים והאמין באלוהים - הוא פשוט היה מדת אחרת...
מכל מקום, צלאח א-דין הפך לסמל של המצביא האידיאלי - לוחם אכזרי בקרב אך ג'נטלמן אחרי הניצחון. הוא מת בשנת 1193 בדמשק, בגיל 56, כחצי שנה אחרי שחתם על הסכם יפו (Treaty of Jaffa) עם ריצ'רד לב הארי - הסכם הפסקת אש לשלוש שנים שבדיעבד יסיים את מסע הצלב השלישי.
למוסלמים נתן צלאח א דין במהלך הדורות השראה ומורשתו חיה עד היום. על דגלה של מצרים המודרנית ובסמלי מדינות ערביות נוספות מתנוסס גם היום עיט צלאח א-דין, סמלו של הלוחם והמצביא האגדי.
בעולם המוסלמי רואים בו גיבור שאיחד את האומה ושחרר את ירושלים, סמל למנהיגות אידיאלית. בעיראק נקרא על שמו אחד המחוזות באזור תכרית. בזכות הצלחתו לגרש את הצלבנים, נוהגים גם כיום הפלשתינים לנקוב בשמו של צלאח א-דין כגיבורם וכדמות ההשראה של לוחם אמיץ ודגול.
גם במערב הוא נחשב לדמות היסטורית שהצליחה להיות גם מנהיג מוצלח וגם מנהיג גדול ובעל ערכים מוסריים גבוהים, מה שמוכיח בעיני רבים שאפילו במלחמה ניתן וחשוב לשמור על כבוד האדם.
הנה קיצור סיפורו של סלאח א-דין (עברית):
https://youtu.be/GBdiypL9KPk
כך עצר סאלאדין, צלאח א-דין המפורסם את הצלבנים (עברית):
https://youtu.be/daTskfCs5o0
העימות הגדול שלו מול הצלבנים בפיקודו של ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
שחזור קרב קרני חיטים שמתקיים כל שנה בישראל (עברית):
https://youtu.be/4K6zq9-9q0Y
אווירת הקרב ומסביבו - מהשחזור:
https://youtu.be/XtdMdodpRHo
סיפור חייו של צלאח א-דין:
https://youtu.be/07FtlU6xkVk?long=yes
עוד מניצחונו הגדול:
https://youtu.be/ndXuRoJd6hQ?long=yes
ומסעי הצלב מהראשון ועד השלישי - כשצלאח א-דין הוא המנצח הגדול (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
