שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה בנצ'מרק?
פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם הניהול:
https://youtu.be/GqKCbMTaP2I
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
מה סופו של גאון המטוסים הווארד יוז שכיכב גם בקולנוע?
הוא היה אחד היזמים המוזרים, העשירים, המסקרנים והגדולים של אמריקה במאה ה-20 ואחד האומללים שבהם. קראו לו הווארד יוז (Howard Hughes) ושום דבר בחייו לא היה רגיל.
הוא החל כבן עשירים, שבילדותו גילה עניין רב וכישורים גבוהים במתמטיקה ובהנדסה והבריק במיוחד בתחום התעופה. כמו אביו, מי שהמציא טכנולוגיה לקדיחה בקרקע והתעשר כקורח, גם הוא היה מוכשר באופן קיצוני.
יוז, שבגיל צעיר היה ליורש של אימפריית הנפט שבנה אביו במו מוחו, לא התכוון לרגע לנוח על זרי הממון. בשנות ה-20 עד שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות היצירה הגדולות שלו, פיתח היורש העשיר את תחביבו ואהבתו הגדולה למטוסים.
ההתעניינות שלו בתעופה, ההייטק של תקופתו, הפכה אותו לפריק של אווירונאוטיקה ולאחד החלוצים המובילים בתחום זה. הוא ניצל את עושרו ותבונתו, לשלל המצאות ופיתוחים אווירודינמיים שונים ומלהיבים. כך הקים האיש את חברת "יוז איירקראפט", פיתח מטוסים חדשניים וערך בעצמו את טיסות הניסוי למטוסיו.
במקביל גילה יוז עניין בהוליווד ודי מהר היה לבעלים של אולפני RKO. הוא זכה לפרסום רב בזכות יכולתו גם לביים ולהפיק סרטי קולנוע מלהיבים, ששילבו את היצירתיות שלו, יכולתו הטכנולוגית והתעופתית, עם דמיונו ועושרו האגדיים.
כמפיק סרטים הוליוודי הוא הפיק יצירות מופת קולנועיות, ביניהן "מלאכי הגיהנום" היקר להחריד, שהפך להצלחה מסחררת, הסרט "פני צלקת" המקורי ו"האקדוחנים" המלהיב והנועז יחסית, הסרט שבו נחשפה, תרתי משמע, הכוכבת לעתיד ג'יין ראסל, לעין הצופים.
במקביל מנהל יוז באותה תקופה מערכות יחסים מעוררות קנאה עם השחקניות היפות והנערצות ביותר בהוליווד, ביניהן ג'יין הרלו, קתרין הפבורן ואווה גרדנר.
במהלך מלחמת העולם השנייה הסתבך היזם הגאון, כשהציע לספק לצבא האמריקאי את המטוס הימי הגדול בעולם. הצבא שילם והמתין, אבל יוז האובססיבי שרצה במטוס מושלם לא סיים את הפיתוח מעולם. זה הביא להליכים משפטיים נגדו. על אף שניצח בקרב המשפטי, הנפש שלו נפגעה אנושות ומכאן החל השינוי.
כי מצבו של יוז, שנודע גם בהתנהגותיו המוזרות, הלך והתדרדר. האירועים האחרונים, כישלונו בפיתוח המטוס והחקירות נגדו, בצירוף חייו הסוערים ומלאי הגירויים וההפתעות, הביאו בהדרגה לשקיעתו ב-OCD, ההפרעה הטורדנית-כפייתית שממנה סבל מזמן ועכשיו הלכה והחמירה.
שלב אחרי שלב הלך הטייקון והתכנס בתוך עצמו. מחרדת הניקיון וההסתגרות באחוזתו חלה הדרדרות של ממש במצבו הנפשי. הוא לא המשיך עוד לייצר מטוסים והסתגר. מותו אירע, כמה סמלי, במהלך טיסה, כשהיה קשה מאד לזהות את האיש בעל השיער והזקן העבות והציפורניים המגודלות ורק טביעות אצבעותיו אפשרו זאת.
על דמותו של יוז נעשו כמה סרטים. המעניין שבהם הוא סרטו של הבמאי האמריקאי המעולה מרטין סקורסזה. הסרט מתמקד בשנותיו של יוז כבחור היפה, הצעיר והנועז, שניהל קריירה עשירה ומסוקרת, המחברת בין שני התחומים הנחשקים והלוהטים ביותר, תעופה והוליווד.
הנה סיפורו של הווארד יוז:
http://youtu.be/nQ99JP6Sw0I?t=13s
חייו של הווארד יוז:
https://youtu.be/hiWTwq3-iq8?t=20s
טיסתו היחידה של מטוס הענק יוז H-4 הרקולס:
https://youtu.be/65_FeMUuCl0
השימועים בסנאט האמריקני, שבהם ניסו להפליל אותו ונכשלו:
https://youtu.be/Q9syydKlgIs
המטוס הימי העצום במוזיאון:
http://youtu.be/ScFvMQB_-YQ
והשוואה בין טיסתו לסרט שנעשה על יוז:
http://youtu.be/_oEXWvi_tP8
מהם משקפי המציאות המדומה אוקולוס ריפט?
משקפי Oculus Rift שמספקים טכנולוגיה מהפכנית של מציאות מדומה, הם מההתפתחויות המסקרנות של השנים האחרונות. על אף שפיתוחם לא הושלם והם רק בתחילת הדרך למוצר להמונים, אלו משקפיים נוחים וקלים שמתאימים למרבית משחקי המחשב ויש להם עתיד גדול. מדובר בתצוגה שנלבשת על הראש, או HMD (ראשי תיבות של Head Mounted Display).
כמעט כל מי שהתנסה בטכנולוגיה הזו העיד שהיא האמיתית ביותר שחווה בתחום המציאות המדומה. משקפי האוקולוס ריפט הצליחו לחדש את האמון של הגיקים והגיימרים, שוחרי משחקי המחשב, במציאות המדומה, והם נחשבים כיום על ידי רבים למשקפי המציאות המדומה הטובים ביותר בעולם.
פאלמר לאקי, מייסד החברה, הקים את החברה בחנייה של ההורים שלו. היה זו בשנת 2011 ולאקי היה בן 18 בלבד. את המימון הראשוני להקמת החברה הוא השיג מתיקון סמארטפונים וממסחר בביטקוין. מהכסף הקטן הזה הוא בנה בעצמו את אב הטיפוס הראשוני של אחת ממערכות המציאות המדומה המרשימות ביותר שפותחו מעולם. בעזרת חלקים שקנה בגרושים באינטרנט, הוא עקף חברות שהשקיעו מיליארדים בפיתוח מוצרים דומים, אך פחות טובים. בהמשך הוא פתח קמפיין באתר גיוס ההמונים קיקסטארטר שגייס כ-2.5 מיליון דולר תוך חודש בלבד, פי 10 מסכום היעד הראשוני שנקבע לקמפיין. בעקבות ההצלחה יוצאת הדופן בקמפיין הגיוס זכתה החברה לחשיפה והכרה בינלאומית, שעזרו לה לפרוץ קדימה ולהגשים את חזונה לפתח טכנולוגית מציאות מדומה באיכות שעוד לא נראתה מעולם.
בשנת 2014 רכשה חברת פייסבוק את חברת Oculus VR המפתחת של משקפי האוקולוס ריפט תמורת שני מיליארד דולר. בהודעת הרכישה שפרסם מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג נאמר: "הסלולרי היא הפלטפורמה של היום, ועכשיו אנחנו גם מתחילים להתכונן לפלטפורמות של המחר. לאוקולוס יש ההזדמנות ליצור את הפלטפורמה החברתית ביותר אי פעם, ולשנות את הדרך בה אנו עובדים, משחקים ומתקשרים". התוכנית של פייסבוק היא לשלב בעזרת משקפי האוקולוס ריפט את המציאות הרבודה (augmented reality) והמציאות האפופה (immersive reality) בשירותים העתידיים של הרשת החברתית. בשנת 2016 החלה פייסבוק לשווק את משקפי האוקולוס ריפט את ברחבי העולם.
הנה הסיפור של אוקולוס ריפט:
https://youtu.be/WmjakddGJ8E
פאלמר לאקי מספר על הריפט:
https://youtu.be/Xx6sO0Lwmr8
שילוב במשחק מחשב:
http://youtu.be/k7n5kRRHDpw
משחק רב משתתפים:
http://youtu.be/fbu8OUq1CUE
ובואו להופעת רוק עם המסכה:
https://youtu.be/fvVZg5B8R7U
מה זה אקזיט?
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
מהו נאום מעלית?
נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.
דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.
יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.
קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.
#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.
אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.
חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.
אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).
אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!
זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.
הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):
https://youtu.be/80OiO2A6zsY
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/Tq0tan49rmc
נאום מעלית מהיר ומדויק:
https://youtu.be/i6O98o2FRHw
אפשר לחייך כמובן:
https://youtu.be/LDpe9StfGTA
והרצאה קצרה על נאום מעלית:
https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם הניהול:
https://youtu.be/GqKCbMTaP2I
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
הוא היה אחד היזמים המוזרים, העשירים, המסקרנים והגדולים של אמריקה במאה ה-20 ואחד האומללים שבהם. קראו לו הווארד יוז (Howard Hughes) ושום דבר בחייו לא היה רגיל.
הוא החל כבן עשירים, שבילדותו גילה עניין רב וכישורים גבוהים במתמטיקה ובהנדסה והבריק במיוחד בתחום התעופה. כמו אביו, מי שהמציא טכנולוגיה לקדיחה בקרקע והתעשר כקורח, גם הוא היה מוכשר באופן קיצוני.
יוז, שבגיל צעיר היה ליורש של אימפריית הנפט שבנה אביו במו מוחו, לא התכוון לרגע לנוח על זרי הממון. בשנות ה-20 עד שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות היצירה הגדולות שלו, פיתח היורש העשיר את תחביבו ואהבתו הגדולה למטוסים.
ההתעניינות שלו בתעופה, ההייטק של תקופתו, הפכה אותו לפריק של אווירונאוטיקה ולאחד החלוצים המובילים בתחום זה. הוא ניצל את עושרו ותבונתו, לשלל המצאות ופיתוחים אווירודינמיים שונים ומלהיבים. כך הקים האיש את חברת "יוז איירקראפט", פיתח מטוסים חדשניים וערך בעצמו את טיסות הניסוי למטוסיו.
במקביל גילה יוז עניין בהוליווד ודי מהר היה לבעלים של אולפני RKO. הוא זכה לפרסום רב בזכות יכולתו גם לביים ולהפיק סרטי קולנוע מלהיבים, ששילבו את היצירתיות שלו, יכולתו הטכנולוגית והתעופתית, עם דמיונו ועושרו האגדיים.
כמפיק סרטים הוליוודי הוא הפיק יצירות מופת קולנועיות, ביניהן "מלאכי הגיהנום" היקר להחריד, שהפך להצלחה מסחררת, הסרט "פני צלקת" המקורי ו"האקדוחנים" המלהיב והנועז יחסית, הסרט שבו נחשפה, תרתי משמע, הכוכבת לעתיד ג'יין ראסל, לעין הצופים.
במקביל מנהל יוז באותה תקופה מערכות יחסים מעוררות קנאה עם השחקניות היפות והנערצות ביותר בהוליווד, ביניהן ג'יין הרלו, קתרין הפבורן ואווה גרדנר.
במהלך מלחמת העולם השנייה הסתבך היזם הגאון, כשהציע לספק לצבא האמריקאי את המטוס הימי הגדול בעולם. הצבא שילם והמתין, אבל יוז האובססיבי שרצה במטוס מושלם לא סיים את הפיתוח מעולם. זה הביא להליכים משפטיים נגדו. על אף שניצח בקרב המשפטי, הנפש שלו נפגעה אנושות ומכאן החל השינוי.
כי מצבו של יוז, שנודע גם בהתנהגותיו המוזרות, הלך והתדרדר. האירועים האחרונים, כישלונו בפיתוח המטוס והחקירות נגדו, בצירוף חייו הסוערים ומלאי הגירויים וההפתעות, הביאו בהדרגה לשקיעתו ב-OCD, ההפרעה הטורדנית-כפייתית שממנה סבל מזמן ועכשיו הלכה והחמירה.
שלב אחרי שלב הלך הטייקון והתכנס בתוך עצמו. מחרדת הניקיון וההסתגרות באחוזתו חלה הדרדרות של ממש במצבו הנפשי. הוא לא המשיך עוד לייצר מטוסים והסתגר. מותו אירע, כמה סמלי, במהלך טיסה, כשהיה קשה מאד לזהות את האיש בעל השיער והזקן העבות והציפורניים המגודלות ורק טביעות אצבעותיו אפשרו זאת.
על דמותו של יוז נעשו כמה סרטים. המעניין שבהם הוא סרטו של הבמאי האמריקאי המעולה מרטין סקורסזה. הסרט מתמקד בשנותיו של יוז כבחור היפה, הצעיר והנועז, שניהל קריירה עשירה ומסוקרת, המחברת בין שני התחומים הנחשקים והלוהטים ביותר, תעופה והוליווד.
הנה סיפורו של הווארד יוז:
http://youtu.be/nQ99JP6Sw0I?t=13s
חייו של הווארד יוז:
https://youtu.be/hiWTwq3-iq8?t=20s
טיסתו היחידה של מטוס הענק יוז H-4 הרקולס:
https://youtu.be/65_FeMUuCl0
השימועים בסנאט האמריקני, שבהם ניסו להפליל אותו ונכשלו:
https://youtu.be/Q9syydKlgIs
המטוס הימי העצום במוזיאון:
http://youtu.be/ScFvMQB_-YQ
והשוואה בין טיסתו לסרט שנעשה על יוז:
http://youtu.be/_oEXWvi_tP8
משקפי Oculus Rift שמספקים טכנולוגיה מהפכנית של מציאות מדומה, הם מההתפתחויות המסקרנות של השנים האחרונות. על אף שפיתוחם לא הושלם והם רק בתחילת הדרך למוצר להמונים, אלו משקפיים נוחים וקלים שמתאימים למרבית משחקי המחשב ויש להם עתיד גדול. מדובר בתצוגה שנלבשת על הראש, או HMD (ראשי תיבות של Head Mounted Display).
כמעט כל מי שהתנסה בטכנולוגיה הזו העיד שהיא האמיתית ביותר שחווה בתחום המציאות המדומה. משקפי האוקולוס ריפט הצליחו לחדש את האמון של הגיקים והגיימרים, שוחרי משחקי המחשב, במציאות המדומה, והם נחשבים כיום על ידי רבים למשקפי המציאות המדומה הטובים ביותר בעולם.
פאלמר לאקי, מייסד החברה, הקים את החברה בחנייה של ההורים שלו. היה זו בשנת 2011 ולאקי היה בן 18 בלבד. את המימון הראשוני להקמת החברה הוא השיג מתיקון סמארטפונים וממסחר בביטקוין. מהכסף הקטן הזה הוא בנה בעצמו את אב הטיפוס הראשוני של אחת ממערכות המציאות המדומה המרשימות ביותר שפותחו מעולם. בעזרת חלקים שקנה בגרושים באינטרנט, הוא עקף חברות שהשקיעו מיליארדים בפיתוח מוצרים דומים, אך פחות טובים. בהמשך הוא פתח קמפיין באתר גיוס ההמונים קיקסטארטר שגייס כ-2.5 מיליון דולר תוך חודש בלבד, פי 10 מסכום היעד הראשוני שנקבע לקמפיין. בעקבות ההצלחה יוצאת הדופן בקמפיין הגיוס זכתה החברה לחשיפה והכרה בינלאומית, שעזרו לה לפרוץ קדימה ולהגשים את חזונה לפתח טכנולוגית מציאות מדומה באיכות שעוד לא נראתה מעולם.
בשנת 2014 רכשה חברת פייסבוק את חברת Oculus VR המפתחת של משקפי האוקולוס ריפט תמורת שני מיליארד דולר. בהודעת הרכישה שפרסם מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג נאמר: "הסלולרי היא הפלטפורמה של היום, ועכשיו אנחנו גם מתחילים להתכונן לפלטפורמות של המחר. לאוקולוס יש ההזדמנות ליצור את הפלטפורמה החברתית ביותר אי פעם, ולשנות את הדרך בה אנו עובדים, משחקים ומתקשרים". התוכנית של פייסבוק היא לשלב בעזרת משקפי האוקולוס ריפט את המציאות הרבודה (augmented reality) והמציאות האפופה (immersive reality) בשירותים העתידיים של הרשת החברתית. בשנת 2016 החלה פייסבוק לשווק את משקפי האוקולוס ריפט את ברחבי העולם.
הנה הסיפור של אוקולוס ריפט:
https://youtu.be/WmjakddGJ8E
פאלמר לאקי מספר על הריפט:
https://youtu.be/Xx6sO0Lwmr8
שילוב במשחק מחשב:
http://youtu.be/k7n5kRRHDpw
משחק רב משתתפים:
http://youtu.be/fbu8OUq1CUE
ובואו להופעת רוק עם המסכה:
https://youtu.be/fvVZg5B8R7U
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
יזמים
נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.
דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.
יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.
קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.
#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.
אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.
חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.
אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).
אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!
זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.
הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):
https://youtu.be/80OiO2A6zsY
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/Tq0tan49rmc
נאום מעלית מהיר ומדויק:
https://youtu.be/i6O98o2FRHw
אפשר לחייך כמובן:
https://youtu.be/LDpe9StfGTA
והרצאה קצרה על נאום מעלית:
https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
