» «
קנאה
מהם שני סוגי הקנאה ואיזה מהם טוב?



קנאה (Jealousy) היא רגש שמתעורר אצל בני-אדם כשלזולתם יש משהו שהם חשים שמגיע להם, או שנלקח מהם בשל הצלחת האחר ותחושת הנחיתות היחסית למולו.

"קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה – רְשָפֶיהָ רִשְפֵּי אֵשׁ שַלְהֶבֶתְיָה" נכתב לפני אלפי שנים בשיר השירים (ח', ו'). כן, יש בקנאה משהו מייסר ובחברה נתפס הרגש הזה כשלילי. אנשים מביטים באדם שמקנא כאדם פחות טוב.

הספרות תאמר שלמראה מושא קנאתו, ניצת המקנא באש. איזה טוב כבר מצאנו בגיבורים ספרותיים שהיו מלאי קנאה? - מי מאיתנו חש סימפתיה לקין על קנאתו בהבל, או בלאגו של שייקספיר שבקנאתו עושה מעשים איומים?

אבל גם אם הקנאה מאמללת ומייסרת אותנו, חוקרים רבים מוצאים שהמין האנושי לא היה יכול לשרוד בלעדיה ובטח לא להגיע למקומות אליהם הגענו.

וזה אומר שישנם שני סוגי קנאה, שראוי להבחין ביניהם. יש קנאה שפירה ויש קנאה זדונית.


#קנאה זדונית
קנאה המבטאת רצון לפגוע באחר. יש בה את "צרות העין", שהאמנות תיטיב לתאר כניצוצות ורשפי אש מדומים, הניתזים מעיני המקנא למראה מושא קנאתו.

הבסיס שלה הוא התפיסה שיתרונו של מושא הקנאה לא ראוי ולא בהישג ידינו. בקנאה זו, לא זו בלבד שאדם לא טורח לפרגן, להתאמץ, להתקדם ולהעמיד את עצמו בשורה אחת עם הצלחת מושא הקנאה שלו, אלא שהוא רוצה בנפילת ההוא או ההיא, המצליחים.

זו קנאה שלילית, הרסנית ומסוכנת. היא מטרידה את המקנא ולא פעם גם את האדם שמקנאים בו. המקנא רוצה להכשיל את מושא קנאתו, להוריד, להקטין ולפגוע בתדמית המצליחן ואף להרוס אותו.

זו קנאה מאמללת, גם את המקנאים ולא פעם גם את מושאיהם. בשיאה היא מובילה לרעילות ביחסים הבין-אישיים, למעשים המערערים את היחסים ומגיעה עד הרס מוחלט של מערכות יחסים. יש בה רכילות מרושעת, שימוש באמונות טפלות וחשש מתמיד מעין הרע אצל מושא הקנאה.


#קנאה שפירה
הסוג השני הוא ה"קנאה המבורכת", שמבטאת רצון להידמות לאחר ומנתבת אותנו להתמודד איתה על ידי שיפור עצמי.

בניגוד לקנאה הזדונית, קנאה שפירה היא נטולת עוינות ובעולם הקפיטליסטי של ימינו רבים אף רואים בה נורמה. "קנאת סופרים תרבה חוכמה" כבר נאמר ואצל אנשים הישגיים וחיוביים, קנאה כזו יכולה להוביל להשתדלות, למאמץ ולשיפור - הכל כדי להתקדם ולהיות כמו מי שהם מקנאים בו, להיות כמו מושא הקנאה שלהם.

זו קנאה שמביאה לידי תחרות. היא מאלצת אותנו לשקוד על פיתוח היכולות שלנו, להתעלות על עצמנו ולהגיע לשיאים, שאלמלא התחרות ספק אם היינו חווים.


#סיכום
יש נטייה לחשוב שבחיים החברתיים יש יותר קנאה זדונית מקנאה בונה ושפירה. שהחוקרים מצאו שזה לא נכון ושהן תופסות פחות או יותר את אותו חלק.

בשפות שונות יש שתי מילים נפרדות לסוגי הקנאה השונים. סביר שלשונית לא מוצדק להשתמש באותה מילה לשניהם. יתכן ש"צרות עין" בעברית תהיה מדויקת יותר עבור הקנאה הזדונית.


הנה ניסוי שמדגים את הקנאה המובנית בנו ובבעלי חיים:

https://youtu.be/7tKZB2k14iY


גם גרביים יכולות לקנא - לפחות בחינוכית (עברית):

https://youtu.be/knPgC6R011w


הקנאה היא פעמים רבות לא מוצדקת (עברית):

https://youtu.be/xaFW6YzVHP4


גם גדולי או גדולות עולם יכולים לקנא (עברית):

https://youtu.be/tyqXP73IFWQ
ריבים
למה אנשים רבים?


כששני צדדים לא מסכימים אחד עם השני, רוצים דברים שונים או את אותו הדבר אבל כל אחד לעצמו וללא התחשבות זה בזה, אז נוצר ריב.

כשאנו רבים הקול שלנו מתחזק, אנו מרימים קול ומתפרצים זה לדבריו של זה. באופן כללי זה לא נעים, נכון?

ריב הוא דבר נורמלי שיכול לקרות גם בין אנשים קרובים ואוהבים. אבל תמיד חשוב מאד לכבד אחד את השני, לשמור בריב על גבולות ולא לנהוג באלימות או להעליב בצורה פוגעת מדי.

אנשים לפעמים מפסידים חברים טובים בגלל ריב שעבר את הגבול או בגלל שבריב הם פגעו במישהו אחר בצורה שלא מאפשרת לו לסלוח. בואו נריב יפה.



אחד מסוגי הריב הקשים - ניתוק יחסים בלי הסבר (עברית):

https://youtu.be/6rSeXn_GMrM


ריב מצחיק:

http://youtu.be/solO8qMK4fw


ריב קולנועי ב"סצנת המאבק במסדרון" מהסרט הקוריאני "שבעה צעדים" שנכתב ובוים על ידי פארק צ'אן-ווק:

https://youtu.be/VwIIDzrVVdc


וקטע מדהים בגוף ראשון על ריב זוגי (עברית):

https://youtu.be/iLo8wAsOIp8
גישור
מהו גישור?



דמיינו שרבתם עם חבר או חברה. האם תרוצו ישר לספר למורה או להנהלת בית הספר ותצפו שהם ישפטו ביניכם?

כשאנשים או גופים מסוכסכים ויש ביניהם ריב גדול, רבים מקווים שאולי מישהו שלישי יוכל לסייע לשני הצדדים להגיע להסכם ביניהם ולהתפשר. זה בדיוק מה שעושה המגשר בהליך הגישור, שמיועד להביא את הצדדים להסכמה ופשרה. המגשרים מקשיבים לשני הצדדים ומסייעים להם להגיע לפשרה, שתאפשר פתרון של המחלוקת שביניהם.

בעולם המבוגרים מהווה הגישור (Mediation) דרך לפתור מחלוקות קשות, שאינה כרוכה בשיפוט של מי צודק בויכוח. מטרת הגישור להביא את הצדדים להסכם ולפשרה, כך ששניהם יוותרו קצת ויזכו לשלום ביניהם ולפתרון. במקום שבית משפט או בורר יכריע ביניהם וישאיר את שניהם מתוסכלים, המגשר מסייע לצדדים למצוא פתרונות למחלוקות ולהתפשר ביניהם.


הנה ההסבר של נושא הגישור (עברית):

http://youtu.be/fJUNUXXU0co


גישור אצל ילדים (עברית):

http://youtu.be/4eDKccbKsxA


יש אפילו גוף חינמי שנקרא "עמק השווה" ומסייע גם בגישור בין הניצים (עברית):

http://youtu.be/M4hOU0B03yU


ומחקר שגילה כיצד ניתן לשנות עמדות ולקרב אנשים לפשרה (עברית):

https://youtu.be/QVWvXU_gzKc
אוטיסטים
איך לנהוג בילד אוטיסט?



לילד אוטיסט יש קושי מסוים. גם אם לא תמיד אנו מבינים את מה שהוא אומר, או שהתנהגותם מוזרה בעינינו, חשוב מאד שננהג בילדים אוטיסטים בצורה חברית ונעימה.

דמיינו איך אתם הייתם מרגישים אם היו נוהגים בכם אחרת. אוטיסטים הם ילדים כמו כולם. הם זכאים לאהבה וליחס טוב בדיוק כמוכם וכמו כולם. כשפוגעים בהם ומתנהגים כלפיהם בצורה לא נעימה, הם מרגישים ונפגעים בדיוק כמוך.


הנה ילד שמתאר את אחיו האוטיסט:

http://youtu.be/ULbb0hM0IfM


מסר של ילד אוטיסט:

http://youtu.be/rmSElKSYS9c

יחסים

שונות
האם זה רע להיות שונה מכולם?



בדרך כלל אנו מביטים במי שנוהג אחרת מכולם כמישהו לא נורמלי, אבל האם זה באמת כך? - ואולי זהו הגאון הבא, הממציא החשוב, המגלה המדהים או האמן המהפכני והחשוב הבא?

אז לא. האנשים השונים, כל אחד וסיבותיו שלו, הם פשוטו כמשמעו שונים. אבל הם אנשים שאולי בחרו דרך חיים שונה, נוהגים אחרת, נראים או מצטיירים אחרת בעיני כולם, אבל בסוף הם פשוט לא כמו כולם.

מהם ייצאו גם פורצי הדרך הבאים, הכותבים המיוחדים, הממציאים והמגלים של דברים חדשים. היום אנחנו כבר רגילים שלא פעם הם החנונים שמביאים את העולם קדימה, הם אלו ששנים אחרי שעשו משהו מוזר, יתגלה כמה היה חשוב ומשמעותי למין האנושי.

וכן, חלק מהם שונים ואולי לא יהיו כאלה. אבל כדאי תמיד לזכור שבגלל זה אנחנו מין אחר, הומו סאפיינס, בני תרבות ולא חיות, בטח שלא חיות פרא. התנהגות מפלה, משפילה ואפילו אלימה היא אופיינית רק לחברות מעוותות, מונהגות בידי אנשים לא ראויים, או פרימיטיביות במובן הרע, כי יש המון חברות פרימיטיביות עם ערכים חברתיים ראויים לקנאה שחלילה מכוון אליהן.

אז לא. זה לא רע, גם אם זה קשה להיות שונה מכולם. בתנאי שהכולם הזה הוא כולם של אנשים ראויים ושהם חלק מחברת מופת.


הנה סרטון שמדגים זאת:

http://youtu.be/QaXynUJUOQY?t=30s


ותמונה אחת של איקרוס הנופל מהשמיים מלמדת שלא חשוב "מה יגידו" כי זה לא חשוב:

https://youtu.be/X75Roe_davA
נשיקה
מדוע בני אדם מתנשקים ומה זה נותן לנו?



הנשיקות נולדו עוד בפרהיסטוריה ונראה שהמקור שלהן הוא עתיק הרבה יותר. לידתן של הנשיקות הייתה ככל הנראה עוד כשהיינו קופים. כן, הנשיקות הגיעו אלינו בני האדם עוד מהעידן הקופי שלנו. אצל הקופים והציפורים, למשל, היו הנשיקות דרך להעביר מזון לעוס מאחד לשני, מאם לבנה או מציפור לגוזלים. עד לפני האוכל המתועש היו נשים לועסות מזון קשה לפעוטות.

אבל המין האנושי הפך את הנשיקות גם לדרך של הבעת חיבה וקרבה בין גבר לאישה. יש תיאוריה של חוקרים שטוענים שאנשי המערות התנשקו כדי לזהות לפי טעם הרוק, אם הם מתאימים...

ההיסטוריה האנושית כבר אימצה את הנשיקה בין אוהבים. לפחות 3500 שנה מתועדות נשיקות רומנטיות באופן היסטורי בספר הודי עתיק שנכתב בשפה הספרותית הקדומה של ההודים שנקראה "סנסקריט". משום כך הסברה היא שהנשיקה כנשיקה הומצאה בהודו. משם סבורים החוקרים שהרומאים הפיצו את מנהג הנשיקה ברחבי אירופה וצפון אפריקה. נשיקה על השפתיים כונתה אצלם "סביום".

כיום לפחות 90% מתרבויות העולם מתנשקות. הנשיקה משחררת לנו שלל אנדורפינים, סוגי הורמונים כמו אדרנלין, דופמין, סרוטונין ואוקסיטוצין, שמייצרים בהתאמה תחושות של הנאה, עונג, ביטחון וקשר.

הנשיקה יוצרת ומשקפת את הקרבה בין אנשים. זו הסיבה שיותר ויותר אנשים מתנשקים גם בלי קשר לרומנטיקה, אלא כאקט של ידידות.

סטטיסטיקות? - נשיקה שורפת 2-3 קלוריות בכל דקה, הנשיקה הארוכה בהיסטוריה נמשכה מעל 58 שעות והאדם הממוצע יבלה בחייו מעל 20 אלף דקות בנשיקות!


זו הסיבה שאנו מתנשקים:

https://youtu.be/zwRbeGXuv98


הנה הסברים לנשיקה:

https://youtu.be/HZKvYbR3S9c


מצגת וידאו על המקורות של הנשיקה:

https://youtu.be/aaUVR4_16gM


והרצאה קצרה על תולדות הנשיקות:

https://youtu.be/ixQbCXLUUj8?long=yes
מקובלים
מה העניין של המקובלים?



מקובלים הם חבורת ילדים שמובילה חברתית את הכיתה. כולם רוצים להיות חלק מהם ולהשתייך לקבוצה הזו ורבים נשארים מחוץ לה. התחושה בכיתה היא ש"יש להם הכל". הם מוזמנים לכל המסיבות, מהבדיחות שלהם כולם צוחקים וכולם יודעים שהם "בעניינים".

איש לא יודע בדיוק מהו כרטיס הכניסה לחבורת המקובלים. בנים ספורטיביים מעידים לא פעם שהצלחה בספורט קידמה את המצב החברתי שלהם. בנות קושרות את זה למראה חיצוני, טיפוח וכדומה. המעמד החברתי בכיתה הוא עניין שקשה לפצח.

מה שברור הוא שקניית מותגים ושינוי התנהגותי במטרה למצוא חן ו"להתקבל" הוא לא הפיתרון. כדאי להבין שאם משנים את ההתנהגות רק כדי להשתייך לחבורת המקובלים, מאבדים את מי שאנחנו באמת ואת הדרך שלנו. עדיף להתמקד במציאת חברים טובים משלנו ולהיות חברים טובים בעצמנו, מבלי להיכנס למירוץ המעמדות בכיתה ובבית הספר.

המעמד החברתי אינו הכל והשתייכות לחבורת המקובלים לא תעשה מאף ילד אדם טוב יותר. אם מקובלות מחייבת הפיכה למישהו שמנוגד לדמות הטבעית של הילד, היא לא שווה את השינוי, שלרוב הוא לאו דווקא לכיוונים החיוביים. עדיף להתמקד בלהיות אדם טוב וחבר טוב וכך כדאי לנהוג.

ומילה להורים לגבי איך לעזור לילד שלכם להיות מקובל בכיתה. כל המומחים מייעצים שלא לעזור. בניגוד למה שלא מעטו הורים חושבים, מסתבר ממחקרים שהרדיפה אחרי המקובלות החברתית, דווקא היא שפוגעת בילדים רבים ובביטחון העצמי שלהם ומקשה עליהם בעתיד הרבה יותר. מסתבר שהג'ונגל החברתי נותן אפשרות להתמודד איתו נכון דווקא אם אתה מרפה ונשאר פשוט אתה.

או במילים אחרות, מלך הכיתה, מלכת הכיתה - הכי חשוב להיות בן אדם. לטווח הארוך זה גם הכי משתלם.


הנה ניסיון להבין מה הופך ילדים למקובלים:

https://youtu.be/tXUmDs39yoc


הצגה שעסקה במחיר שמשלמים כדי להתאים למודל של "המקובל":

https://youtu.be/d8Go236Raww


ממשרד החיוך - על הלבוש המתאים למסיבת מקובלים:

https://youtu.be/ZAJg0M71zE4


וסרט שעשו ילדים על דילמות של מקובלים:

https://youtu.be/QAELrvRyOkQ


ודרמת הטלוויזיה "מקובלות":

https://youtu.be/vrUf7DgRZsI?long=yes
סובלנות
למה חשוב לקבל גם את מי ששונה מאיתנו?



קודם כל, לקבל את מי ששונה הוא מעשה יפה. כשאנחנו מתייחסים יפה גם למי שנראה אחרת, מדבר אחרת או חי אחרת, אנחנו מתנהגים בנימוס. כך אנו גם יוצרים חברה שבה אין טובים פחות מאחרים. תמיד השתדלו לחשוב איך מרגיש האחר והשונה מכם. האם התנהגותכם היא התנהגות שהייתם רוצים לקבל במקומו?

כנראה שכולנו רוצים להיות אהובים ושלא יפגעו בנו. גם מי ששונה. לכן, אל תעשו לחברכם מה ששנוא עליכם!


הנה סרטון שמראה כמה חשוב לקבל את השונים מאיתנו:

http://youtu.be/CGL7BgtSNr8?t=15s


טאקט
למה צריך לנהוג בטאקט?



מכירים את זה שאתם זורקים הערה בחברת אנשים ואז משתררת שתיקה וכולם מביטים אחד בשני במבוכה, מסתירים צחוק נבוך או מליטים את פניהם במבוכה? - אם כן, יתכן שגיליתם באותו הרגע את חוסר הטאקט שלכם..

טאקט (Tact) היא חוסר רגישות, התנהגות חברתית שמזהה ומתחשבת במצב שבו נמצא אדם ברגע מסוים ויודעת מה ראוי לומר ומה לא ראוי. אנשים שיש להם טאקט יודעים להתחשב ברגשותיו ובערכים של האחר, מבלי לפגוע בהם.

חוסר טאקט יהיה למשל לזרוק בדיחה על בעלי זקנים כשיש מישהו עם זקן שעלול להיפגע, או למשל להתבדח במפגש משפחתי על שומן, כשהדודה שלידך מנסה כבר שנים להתמודד עם בעיות המשקל שלה.


הנה דוגמאות שבהן מד טאקט היה מסייע מאד:

http://youtu.be/KGLDuL3TPXI


האם זה חוסר טאקט מסוים בראיון טלוויזיה?

http://youtu.be/kuy2cV6_z1c
מה זה פוליטיקלי קורקט?



על הקמפיין של דונלד טראמפ הדגים נאמר שהוא העמיד בסימן שאלה ואף שבר המון מוסכמות וכללים בפוליטיקה והחברה האמריקאית. כשניצח טראמפ אמרו מומחים רבים שתם עידן הפוליטיקלי קורקט.

אבל מה זה פוליטיקלי קורקט?

פוליטיקלי קורקט (Politically correct), בעברית "תקינות פוליטית" (Political correctness), הוא שם של גישה שבה נמנעים משימוש בביטויים מפלים ומעליבים, כלפי אוכלוסיות בחברה. המושג הוא אמריקאי, שכן ההבדלים בין בני אדם בחברה האמריקאית בוטאו בעבר לא פעם במילים פוגעניות ומעליבות, או כפי שמדעני חברה יכנו זאת "מילים שאינן תקינות פוליטית". כמובן שהנוהג הזה זכה למקבילים גם במדינות אחרות, מעט גם בישראל.

במסגרת התקינות הפוליטית, הפוליטיקלי קורקטנס, נוהגים לכתוב ולהשתמש בתקשורת בביטויים שאינם פוגעניים, במקום במילים מעליבות. "אפרו-אמריקאי" החליף את "כושי" ואת "ניגר" המעליבים. אפילו באקדמיה ואפילו לא כדי לציין אמירה שלילית ופוגענית של אחר, לא נוהגים לומר את כינוי הגנאי nigger. במקומו נהוג לומר "The N word" וכולם יודעים מהי המילה.

זה כל כך מושרש באמריקה, עד כדי כך שבתחנות רדיו וטלוויזיה בארצות הברית לא נוהגים גם להציג שירים, מחזות או טקסטים שבהם משובצים ביטויים שאינן תקינים פוליטית, אפילו אם הם נאמרים במחאה וכנגד. כך למשל לא ישודרו ברדיו שירים כמו "אישה היא הכושי של העולם" (Woman Is the Nigger of the World), שכתב ג'ון לנון, זאת על אף שכוונתו הייתה דווקא למחות נגד היחס לנשים בהיסטוריה ועל השובניזם הגברי הנהוג בעולם.

באופן דומה החליף הביטוי "אמריקאים-ילידים" במקום "אינדיאנים". מבוגרים מכונים בארצות הברית "מבוגרים" או "קשישים" ולא "זקנים". נשים מתקדמות אומרות "בן זוגי" במקום "בעלי". מי שפעם כונו בכינוי המעליב "מפגרים" הם היום "מאותגרים שכלית" וכך הלאה.

במסגרת ה-PC (ראשי תיבות של המושג) נוהגים שלא להעביר באמריקה ביקורת על קבוצות באוכלוסיה, כמו יהודים, שחורים, היספנים וכדומה, שכן זו מתפרשת כגזענות סמויה והכללה שאינה תקינה פוליטית.

ההנחה שעומדת בבסיס ה-PC היא שהשפה מעצבת את המציאות החברתית ומנגד מושפעת מיחסי הכוח בה. משום כך מנסה גישת התקינות הפוליטית להשפיע על עוולות בחברה דרך שינוי השפה שמביא לשינוי השיח.


הנה הפוליטיקלי קורקט והויכוח אם הוא פוגע ומפריע לחופש הדיבור:

https://youtu.be/QANf-K2qM5k


האיש שקרא תיגר על הפוליטיקלי קורקט וניצח בבחירות:

https://youtu.be/LKMuE6G6Onc


המון אמריקאים מתלוננים שהמגמה הזו הפכה בלתי נסבלת ומוגזמת:

https://youtu.be/KXDHjwaUtPI


ושיחה במודעות גדולה של המשוחחים:

https://youtu.be/0R-Pyx_S5vw
למה אנשים מתחתנים?



נישואין, או נישואים, הוא אחד מהמנהגים הוותיקים של האדם התרבותי. בנישואים ממסדים בני זוג את הקשר ביניהם ומכריזים על עצמם באופן רשמי ומחייב כזוג. ברוב התרבויות נהוג להינשא לפני שמביאים לעולם ילדים, אם כי הזמנים כיום משתנים וזוגות רבים בעולם לא רואים צורך להנשא בכדי לחיות ביחד.

הנישואים מכתיבים מערכת של זכויות וחובות בין בני הזוג, שאותה קובעת התרבות בה הם חיים. בכל תרבות נהוגים קשרים שונים בין בני הזוג, כשתרבות מודרנית תשאף לשוויון בין הגבר לאישה ותרבויות מסורתיות מגדירים זכויות וחובות שונים לכל אחד מהם. כל תרבות קובעת גם כיצד מבטלים את הנישואים, או כיצד מתגרשים בני זוג זה מזה, אם אינם רוצים להמשיך ולחיות ביחד.


הנה מקורו של מנהג הנישואין והמרחק ההיסטורי שהוא עבר (מתורגם):

http://youtu.be/ZZZ6QB5TSfk


למה אנחנו עושים כל כך הרבה מאמצים להינשא:

https://youtu.be/kp4FLeY6F9g


על השידוכים והנישואין בזמנים שההורים סיכמו ביניהם על החתונה (עברית):

https://youtu.be/CxzsrruI334


חתונה חילונית של ימינו (עברית):

https://youtu.be/cZBqqTSAqgw?t=38s


ואגב, מי אנחנו זה לזו (עברית):

https://youtu.be/pb3kI31I7Mg


אבל בסוף - זוגיות זו עבודה ומשא ומתן מכבד שיכול גם לשעשע (עברית):

https://youtu.be/lOszT20fKyA
מהי אהבה?



האהבה (Love) היא רגש לא לחלוטין ברור. אלפי שנים עסקו בה האמנים והאוהבים והיום גם המדענים. המון שאלות יש ברגש המבלבל הזה. אהבה אינה בהכרח אומרת שאנחנו רק אוהבים מישהו, הרי לפעמים אנחנו גם שונאים את מי שאנחנו אוהבים, לא? ומה קורה כשלא אוהבים אותנו בחזרה?

קצת קשה להגדיר את האהבה בדיוק.. האם היא התמכרות למישהו? האם מדובר בחומרים כימיים בגופנו שמושכים אותנו למי שאנחנו אוהבים? ואולי היא הרגל למי שאנו רוצים להיות לידו? או שהאהבה היא שיטה שפיתחה האבולוציה כדי לגרום לנו להתרבות ולהמשיך את הגזע האנושי?

האם אהבה היא בכלל דבר זהה אצל כולנו? - מדענים מצאו שבזמן ההתאהבות, תחילת זמן האהבה, יש עליה של כמה חומרים כימיים במוח. חומרים כמו נוראפינפרין (הקרוב לאדרנלין), דופאמין ופנילאתילאמין (ובקיצור PEA) מתרבים במוחנו בעת שאנו מתאהבים. אחרי כמה שנים יש ירידה בהם ועלינו לטפח את האהבה ולחדש ולהשקיע בה, אחרת היא כמו צמח שלא משקים, הולכת ונובלת. המחקר שמתבצע בנושא, ההשערות הרבות, מחקרים וממצאים חדשים, כולם מראים שהאהבה הישנה היא בפירוש נושא חם גם היום..


הנה סרטון שמסביר מהי האהבה (מתורגם):

http://youtu.be/5sY4rhvB9LE?t=7s


אהבה, גם ביהדות, הייתה פעם הדבר הכי קדוש שיש (עברית):

https://youtu.be/zG678YCtaTo


והאהבה מהכיוון הפילוסופי (מתורגם):

https://youtu.be/yJSiUm6jvI0
למה לא לריב אלא לעבוד ביחד?



שיתוף פעולה ועבודה ביחד הם דרך מצוינת להצליח בדברים שאנחנו עושים.

כשאדם לבדו, הרבה יותר קשה לו לעשות דברים. כשכמה ילדים, אנשים או בעלי חיים מתחברים יחד, כל אחד תורם את הדברים שהוא טוב בהם וכך יוצרים קבוצה יעילה מאד.

עבדו ביחד - זה כדאי!


הנה סרטון בשם "שניים על גשר" שמציג מה קורה אם לא משתפים פעולה:

http://youtu.be/jwpygjVPoAI


הדגמת מקרים שונים של שיתוף פעולה בטבע וכמה שהוא תורם להצלחה והישרדות:

http://youtu.be/n4tiEnJ5yCs


ומצגת וידאו על שיתופיות ושיתוף פעולה (עברית):

http://youtu.be/DtJEVogh7Ww
מהו לחץ חברתי ולמה הוא כל כך מפחיד הורים?



לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...

הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.

הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.

איך פועל הלחץ החברתי?

בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.

אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.

אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.

וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...

מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.

ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.

מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.

זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.


מסר (עברית):

https://youtu.be/58Sy354hT1M


כך פועל הלחץ החברתי (עברית):

https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk


ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):

https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw


דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):

https://youtu.be/z_p_igVYbbk


דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):

https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes


והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):

https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes
מהו עמק המוזרות ברובוטיקה ואנימציה?



"עמק המוזרות" (The Uncanny valley) היא תופעה מדעית שלפיה העתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים רתיעה ותחושה מלחיצה ומטרידה.

זאת בניגוד למצב בו אין לאנשים בעיה עם רובוטים שאינם דומים לבני-אדם, כמו רובוט משטרתי או תעשייתי, או אפילו הרובוט המנקה בתים דוגמת iRobot ואפילו עם רובוטים הדומים לבני-אדם לגמרי, הנוטים גם הם להיות אהובים על רבים.

הרתיעה הזו מה"כמעט אנושי" דווחה לראשונה בשנת 1970, בדיוק 100 שנה לאחר שפרויד פרסם את ספרו "המאוים" (The Uncanny). ב-1970 תיאר מפתח הרובוטים היפאני מאשירו מורי, או מסהירו מורי, את הלחץ ותחושת האיום שהוא מגלה בקרב בני אדם רבים מרובוטים שכאלה.

מורי היה הראשון שצייר את הגרף שבו ייצג הציר האופקי את "הדמיון לבני אנוש", בעוד הציר האנכי תיאר את "תחושת המוכרות". בגרף הזה ראו בפירוש את הנחיתה התלולה, כשרובוטים מתקרבים לדמיון מושלם לאדם, ואז עליה יפה כשהדימיון מתקרב ל-100%.

הירידה הזו בקו מזכירה מעין עמק בין שני הרים ומכאן שמה של התופעה - "עמק המוזרות".

אבל תופעת "עמק המוזרות" לא מתרחשת רק בעולם הרובוטים. מסתבר שגם בדמויות אנימציה אנשים נרתעים מדמויות שהן כמעט אנושיות, אך לא לחלוטין. Tin Toy - סרט קצר של חברת פיקסאר, למשל, לימד אותה בתחילת דרכה שהיכולת ליצור דמויות אנושיות וריאליסטיות מרתיעה את הקהל.

בילי התינוק עורר שם רתיעה ודחייה והוגדר על ידי רבים מהצופים כ"קריפי", בעברית "מלחיץ". אם פיקסר מצליחה כל כך מאז, זה מפני שהיא כבר לא מנסה ליצור דמויות כאלה, אלא רק דמויות חמודות, שיותר מזכירות בובות נעימות, מאשר בני אדם.

החשש והרתיעה מדמויות "אנושיות" שכאלה הוא גם חלק מההסבר של הפחד שלנו מ"הליצנים הרוצחים", אותם אנשים מחופשים שמזנקים משום מקום ומבהילים אנשים ברחבי העולם.

את ההסברים לתופעת ה"קריפיות" של דמויות כאלה מנסים לתלות בהיותן ב"אזור הדמדומים" של זר שהוא מוכר. יש לנו חשש ואף חשד ממי שנראים זרים ועדיין כמאיימים על הישרדותנו. חייזרים, מתים, זומבים - זו רתיעה דומה מהם. כולם עשויים לפגוע בנו ולגרום למוות או להכחדה. לכן אנו נרתעים מהם, כמו מחולים וממתים.

אבל חוקרים אחרים לא נוטים לקבל את עניין היחס האנושי אל המוות, כהסבר מוצלח לתופעה. הם נוטים להסבר קוגניטיבי, כלומר הסבר שקשור בתפיסה האנושית את הדמויות הללו, שאינה דומה לאופן שבו אנו תופסים יצורים טבעיים בעולם שמסביבנו.

מוחנו, מסבירים החוקרים, אוהב למיין ולהכניס כל דבר שאנו חווים, אל תוך "מגרות" בתפיסה שלנו. אלה מעין קטגוריות מובחנות, שמסייעות לנו לגבש עמדה ודרך התמודדות עם הדבר העומד לפנינו. אותם הרובוטים והיצורים שכמעט דומים, אבל לא בדיוק, אלו שנכללים ב"עמק המוזרות", מאתגרים את החלוקה הזו לקטגוריות או הגדרות. כך נוצר במוחנו קונפליקט, כשהזרות והניכור שלנו מהם מתורגמים ללחץ, לתגובה שלילית ולרתיעה פסיכולוגית מהם.

ניכור כזה של "עמק המוזרות", יכול לנבוע, למשל, מדיסוננס (אי התאמה) בין המראה של רובוט כזה, המזכיר בן אדם, לבין אופן התנועה המשונה שלו.

סופרים ויוצרי סרטים, אגב, למדו לנצל את הדיסוננס הזה. זו הסיבה שזומבים בסרטים, או מפלצות קולנועיות וספרותיות כמו פרנקנשטיין או "הגולם" של המהר"ל, יתוארו כמעט תמיד ככאלה שמהלכות בצורה משונה. זה פשוט מפחיד יותר.

כך או כך, נראה שעמק המוזרות מהווה את אחד האתגרים החשובים בתחומי הרובוטיקה החברתית, האנימציה העיצוב הגרפי ועוד.


הנה רובוטים קריפיים ודמויות אנימציה מלחיצות, מעמק המוזרות:

https://youtu.be/CNdAIPoh8a4


הסבר המושג:

https://youtu.be/aYuBDkto2Vk


עמק המוזרות קיים גם באימייג'מטריקס:

https://youtu.be/JF_NFmtw89g


וסרטון ארוך על התופעה וגילויה:

https://youtu.be/9K1Kd9mZL8g
מהי בדיוק אבטלה?



אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.

האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.

אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.

בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.


כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל (עברית):

https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4


סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת (עברית):

http://youtu.be/EPjYm1DhzmU


האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים (עברית):

https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s


ואפשר קצת לחייך (עברית):

https://youtu.be/MVMFtklvXNc
מהי אמפתיה?



אמפתיה היא הבנה, השתתפות והזדהות עם הרגשות של מישהו אחר. אם למישהו כואב או שהוא עצוב ואנחנו מבינים ומזדהים איתו ואומרים לו את זה וממש מרגישים רע עם זה שעצוב לו - בכך אנחנו מביעים אמפתיה.

המילה "אמפתיה" באה מיוונית (מלשון "פתוס" כלומר "סבל"). משמעותה הפסיכולוגית היא זיהוי והבנה של כאב ומצוקה של אחרים והזדהות עם מה שהם עוברים ואיך שהם מרגישים. האמפתיה חשובה במיוחד כשקשה להם לבטא בצורה ברורה את מה שהם עוברים.


מהי אמפתיה? מתוך תכנית הטלוויזיה רחוב סומסום (מתורגם):

http://youtu.be/fMHEXXyCn2c


אמפתיה היא מהדברים שהכי תורמים לזוגיות טובה (עברית):

https://youtu.be/HLwAK46cn-o


על ההבדל שבין אמפתיה לסימפטיה (מתורגם):

http://youtu.be/C_i2QjW863Y


והדגמה אמנותית לאמפתיה (מתורגם):

http://youtu.be/cIeWtx8rxZk


מהי תיבת פנדורה?



במיתולוגיה היוונית נוצרה האשה הראשונה פנדורה, בהוראתו של זאוס מלך האלים. היא נשלחה אל בני-האדם כדי להענישם. פנדורה הביאה איתה תיבה שנצטוותה שלא לפתוח, אבל היא לא עמדה בסקרנות ופתחה אותה. מתוך התיבה יצאו כל המחלות, הצרות והכאבים של בני האדם. ברגע אחד הפך אז העולם ממקום טוב למקום מלא בדברים קשים ואיומים.

בימינו מזכירים את מטבע הלשון "תיבת פנדורה" כשרוצים לדבר על משהו שרצוי לא להתחיל לעסוק בו. זהו דבר בעייתי שאם נעסוק בו, עלולים לצאת ממנו הרבה צרות ובעיות. בתרבות האנושית מגדירים כ"תיבת פנדורה" דברים שעדיף שלא לדבר עליהם, להתעלם מהם ולא לפתוח - כדי שלא לפתוח "קופת שרצים" של בעיות וסיבוכים.


הנה הסיפור של תיבת פנדורה:

https://youtu.be/LGTTAfwHugY


וסרט קצר על בסיס סיפור תיבת פנדורה (עברית):

https://youtu.be/-kIqEnhBJfg
מהי גזענות?



גזענות היא התייחסות או התנהגות שמפלה בין אנשים, בגלל צבעם, גזעם, הלאום או הדת שלהם. הנאצים, למשל, פיתחו תורת גזע גזענית שראתה ביהודים ובעמים אחרים, נחותים לעומת הגרמנים. הם גם הפכו את הגזענות הזו להשמדת-עם ליהודים, במהלך השואה, ולבני עמים רבים במלחמת העולם השניה.

להבדיל, גזענים בישראל עלולים לראות בבני הלאום הערבי נחותים מהיהודי, ביהודים מאפריקה נחותים לעומת יהודים שמוצאם מארצות אירופה וכדומה, או בילדים שמוצאם במדינות המזרח פחות ראויים ללמוד עם ילדים שמוצאם אשכנזי - כל אלה הן תפיסות גזעניות שראוי לגנות.

כל בני האדם שווים הם!


הנה ביטויי גזענות בישראל (עברית):

http://youtu.be/MXhWZVb-tcw


משל על גזענות ומה שהיא גורמת לנו:

http://youtu.be/htEtTra7rdw


גזענות בעיניים של ילד:

https://youtu.be/muy5zpqslRc


דוגמה לגזענות שמופנית כנגד אנשים דגולים (מתורגם):

https://youtu.be/dKku0AfTs0c


הביטוי הכי טוב לשינויים לטובה שההיסטוריה מביאה הוא בשיר הנפלא "שינוי עומד לבוא" של סם קוק:

https://youtu.be/wEBlaMOmKV4


ופרסומת של קבוצת כדורגל נגד הגזענות בכדורגל (עברית):

http://youtu.be/rcnUiMq53Fw
מאיפה נולד ההד בסיפורי המיתולוגיה?



מקור ההד במיתולוגיה היוונית היא הנימפה אקו. תפקידה של אקו היה להעסיק את הרה, אשתו הקנאית של זאוס, בדיבורים. זאת כדי שלא תקנא ותציק למלך האלים זאוס. כשהרה גילתה את מעשיה של אקו היא קיללה את הנימפה שלעולם לא תוכל לדבר כרצונה, אלא רק לחזור על דברי אחרים, כמו הד.

בשל הקללה לא יכולה הייתה אקו לדבר בעצמה, אלא רק לחזור כמו הד אחרי מה שאמרו לה. היא התאהבה בעלם היפה נרקיס ועקבה אחריו אל לא יכולה הייתה לדבר. כששמע נרקיסוס את עקבות רגליה הוא שאל: "מי שם?" אך אקו רק חזרה אחריו: "מי שם?". שוב ושוב ניסה ושוב ושוב שמע את ההד של הנימפה. לבסוף יצאה אקו ממחבואה ורצה אל נרקיס, אך הוא הדף אותה ביהירות והרחיקה ממנו. לפי גירסה אחרת הוא מת כשטבע בנהר, בחפשו אחרי דמותו.

כך או כך, נשבר ליבה של אקו והיא העבירה את חייה בגעגועים מתמשכים לאהבה הלא ממומשת לנרקיסוס. היא חיה עצובה על בגיא, עד שמתה. רק קולה נותר בהד שאנו שומעים בגאיות שמול ההרים ובמערות הגדולות. מאז נקרא ההד בלועזית "אקו".


הנה סיפורם של אקו ונרקיסוס:

http://youtu.be/35jVsyWFss4


מהו נרקיסיזם?



נרקיסיזם (Narcissism) היא אהבה עצמית מוגזמת של אדם. קצת כמו אגואיסט, מי שהוא נרקיסיסט נוטה לאהוב את עצמו מאד ולהיות יהיר ואנוכי. אדם כזה לא ער לאנשים אחרים ולצרכיהם. הוא נוטה להתרכז בעצמו, על חשבון היחס והרגש כלפי אחרים. נרקיסיסטים נוטים להיות דורסניים והם חסרים את היכולת לתת אמפתיה לאחרים, להרגיש את הצרכים של האחר ולהיות רגישים למצוקותיו. הם מתעניינים בעצמם ובעצמם בלבד. זה גורם לכך שקשה לחיות איתם.

לא פעם אנשים כאלה מגיעים רחוק, מצליחים בחיים ועושים קריירות מדהימות. אם כי זה לרוב זה קורה בדורסנות ורמיסת אחרים. מהצד השני, נרקיסיסט יכול ליפול חזק מאד, כשהוא מפסיד במשהו שחשוב לו. אם פוליטיקאי נופל, לאחר שהתרגל לקבל מחמאות על תפקודו, אם ספורטאי נערץ נכשל לפתע ונופל, מצליחן בלימודיו שנכשל במבחן קובע, או חניך מצטיין שנתפס בקלקלתו - כל אלה נופלים מאיגרא רמה ולא פעם מתרסקים בעיני עצמם בצורה קשה מאד. הם פשוט לא ידעו שהם יכולים שלא להצליח... לעיתים קרובות זה מסתיים באופן עצוב.

כיום, יש מי שרואים בתופעת ה'סלפי' שהפכה כה פופולארית, סוג של נרקיסיזם והתרכזות יתר של האדם המודרני במראה החיצוני שלו. כמו נרקיסוס מהמיתולוגיה היוונית (ראו באאוריקה בתגית "נרקיסוס"), רבים רואים באנשים שמרבים לצלם ולשתף תמונות סלפי של עצמם ברשתות החברתיות, ביטוי לנטיות גוברות של נרקסיזם. השאלה המעניינת וגם מעט מטרידה היא אם יש כאן תהליך עמוק שישפיע על החברה המודרנית או רגע חולף, שישתנה כשיימאס לנו כחברה מעצמנו ומהמראה שלנו ונחפש משהו עמוק יותר, כמו תוכן, מחשבות, אופי ותכונות פחות בולטות? - מה דעתכם?


הנה תופעת הנרקיסיזם ומקורותיה (מתורגם):

https://youtu.be/arJLy3hX1E8


על הנרקסיזם (עברית):

http://youtu.be/2FXVf5a7hgQ?t=5m22s


דיון על הקשר שבין תופעת הסלפי לנרקיסיזם (עברית):

http://youtu.be/DdqyzxCYxqQ?t=1m43s


איך נרקיסיסטים מנסים לסדר אותנו:

https://youtu.be/Hg4ws1QPeNE


ווידוי שבו מספר אביב גפן מה גמל אותו מהנרקיסיזם (עברית):

http://youtu.be/SSUle3HWTvM?t=6s
למה אנשים בוכים?
מה סוד קרניו של האייל הקורא?
למה כדאי לסייע זה לזה ולעבוד ביחד?
איך נמליץ להורים להתנהל עם הכסף?
איך משחקים במשחק "הגמד והענק"?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.