שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך אטלס מחזיק את כיפת השמיים במיתולוגיה היוונית?
אטלס, דמות מהמיתולוגיה היוונית, נלחם לצד הטיטאנים נגד אלי האולימפוס. אבי האלים זאוס העניש אותו שייאלץ לשאת את כיפת השמים על כתפיו. אטלס היה גם המלך של אטלנטיס העתיקה, אותה ממלכה קדמונית שנעלמה לחלוטין מהעולם ולא נמצאה עד היום הזה.
במקום שבו עומדים כיום הרי האטלס, הפך פרסאוס אטלס לאבן, בעזרת הראש של מדוזה הקדמונית.
מפני שספרי המפות נקראים אטלס, רבים חושבים שאטלס מחזיק על כתפיו את העולם כולו, אבל בתקופת יוון העתיקה לא ידעו שכדור הארץ הוא עגול. האמת היא, שעל השתתפותו במרד הטיטאנים, היה עונשו של אטלס "ללכת לצוק גהה שבמזרח ולשאת על כתפיו את השמיים" ולא את הגלובוס כולו.
כיום ידוע אטלס כסמל הסיבולת והאיפוק. לרוב הוא נראה בפסלים וביצירות אמנות כורע על ברכו ומחזיק גלובוס ענקי על כתפיו.
הנה סיפור קצר על אטלס הטיטאן מונפש באנימציה:
https://youtu.be/An4a-_NjilY?t=1m38s
וסרטון ברוסית שמראה בחיוך את הרקולס "מסדר" את אטלס:
http://youtu.be/kajuPjhn9bs
מה המשקל שנמלים יכולות להרים ומה הרובוט שבנוי על זה?
פעם חשבו שהנמלים יכולות להרים משקל עצום ביחס למשקלן שלהן וציינו שנמלה יכולה לשאת משא במשקל של 50 פעמים ממשקל גופה. בהמשך גילו שנמלה יכולה להרים בבת אחת גם פי 1,000 ממשקל הגוף שלה. הדבר דומה לבן אדם שמרים משאית על כתפיו!
אבל בשנים האחרונות מתחדד שמדובר גם כאן ביכולת הרבה יותר גדולה. מחקרים חדשים לימדו את החוקרים שמשהו במכניקה המובנית של צוואר הנמלה מאפשר לה להרים משקל ששמגיע גם לפי 5,000 ממשקל גופה. החוקרים שביצעו צילומי רנטגן לנמלים, גילו שהרקמות שמרכיבות את צוואר הנמלה הן רקמות רכות. החיבור של הרקמות הללו לשלד הקשיח של ראש הנמלה ואל הגוף שלה יוצר חיכוך שונה, שמצליח להוריד את העומס שנוצר על צוואר הנמלה. למעשה, גילו החוקרים, יש לנמלה מעין ציר לפעולת ההרמה שלה - ומנוף, כולנו זוכרים, מצליח להרים משקל מדהים, בזכות המבנה שלו.
לאחר שהחוקרים למדו את המכלול המכני של גוף הנמלים, הם עשו "הנדסה לאחור" ובנו מודל מכני שמחקה את מבנה גופן, בחומרים וביכולת התנועה שלו. כיום הם מנסים לפתח רובוט שרוב הכוח שלו, כמו אצל הנמלה, מופנה להרמת המשאות, במקום להזזת משקלו העצמי. הוא שוקל הרבה פחות ובנוי מאסיבי הרבה פחות, בניגוד לנטייה הטבעית של בוני הרובוטים בעבר.
הנה קבוצת נמלים שיכולה לשאת לטאה ענקית בלי להתאמץ:
http://youtu.be/rBVmJtQsGgM
ונמלה סוחבת לבדה סיגריה:
http://youtu.be/l43kTZ4Br5U
למה צריך הילוכים בכלי רכב?
תיבת ההילוכים (Gear) נועדה לנצל ולשמור על המנוע. המנוע בנוי כך שיש תחום שבו הוא פועל הכי טוב, כלומר אופטימלית. אם מהירותו של המנוע תרד מתחת לתחום הזה - הוא ייכבה. אם היא תעלה מעל לתחום - המנוע עלול להינזק עד כדי הרס מוחלט.
כדי למנוע מצב שהמנוע יגיע ברגע מסוים למצב בו הוא יינזק נוצרו ההילוכים. כל הילוך מיועד למהירות שונה ותיבת ההילוכים דואגת לכך שהרכב ייסע בצורה היעילה ביותר, הבטוחה לו והחסכונית ביותר בצריכת האנרגיה.
למשל, כדי להתחיל ולהסיע כלי רכב יש להשקיע הרבה מאד מאמץ של המנוע בהתחלה. אחרי שהרכב מתחיל לנסוע וצובר מהירות, המנוע מגיע למהירות כזו שחשוב להעביר הילוך. בהילוך השני מותאם התחום האופטימלי למהירות גבוהה יותר וכך המנוע נשמר. אם המכונית נוסעת יותר מהר - יש לעבור שוב להילוך גבוה יותר וכך הלאה.
נניח שהרכב מאט. אז נוצר מצב שהמהירות הנמוכה מחייבת לחזור להילוך נמוך יותר. אם לא נוריד הילוך... נכון, המנוע ייכבה.
אם היה לנו רק הילוך אחד ברכב, הוא לא היה מצליח להתחיל לנוע, כי לא היה למנוע מספיק כוח להזיז את הרכב עם הכוח הרגיל שלו (מספר הסיבובים לדקה). בהילוך ראשון רגיל, לעומת זאת, מהרגע הראשון יש כוח רב למנוע והוא מאיץ היטב, אבל כשנגיע למהירות מסוימת נהיה חייבים להעביר הילוך, כדי שהמנוע לא ייהרס.
כך פועלת תיבת ההילוכים במסגרת פעולת המנוע (עברית):
https://youtu.be/c8QvQIArOWM
פעולת תיבת ההילוכים עצמה:
https://youtu.be/F40ZBDAG8-o
הסבר לעומק:
https://youtu.be/wCu9W9xNwtI
ובימינו המרבית המכוניות תיבת ההילוכים היא אוטומטית:
https://youtu.be/u_y1S8C0Hmc
האם אפשר לשלוט בעצמים במחשבה?
כיצד מזנקים הפינגווינים מהמים?
אחד המחזות המרשימים אצל הפינגווינים הוא הזינוק שהם מרביצים בעת שהם מזנקים מהמים אל היבשה. מי שצופה במראה סופו תוהה לעתים כיצד מייצר הפינגווין את כוח הזינוק המרשים מהמים אל היבשה.
חוקרים רבים שמו לב שלפני שהוא מזנק מהמים, הפינגווין עולה אל פני המים. רק לאחר מכן הוא יורד למעמקים, כדי להאיץ משם לצורך הזינוק החוצה. הם נטו לחשוב שהפינגווין נח מעט משחייה למעלה, רגע לפני שירד למטה ויתחיל להאיץ החוצה.
אבל מבדיקה מעמיקה ומחקרים חוזרים הסתבר שמה שהפינגווין עושה הוא הרבה יותר מעניין מסתם מנוחה לקראת הזינוק. נראה שהפינגווין, ציפור השוחה במים בדרך כלל, אוסף בשהייה הנינוחה על פני המים אוויר אל בין נוצותיו. האוויר הזה יסייע לו לחזק את ההאצה שלו בכך שהוא מקיף אותו במעין בועת אוויר ובכך מקטין את החיכוך שלו במים ומאיץ את מהירותו פי 2. בכך הוא יוסיף ליכולת של הפינגווין לטוס למעלה, אל פני המים, ומשם לזינוק אל האוויר וממנו אל הקרקע.
אז נכון שפינגווינים לא יכולים לעוף, אבל באופן מסוים הם בכל זאת טסים!
כך הפינגווין מייצר את הזינוק המדהים שלו מהמים:
https://youtu.be/snAvGxz7D04
וכך צולמו הזינוקים של הפינגווינים מהמים:
https://youtu.be/A9mbCNs47FI
מיהו היונק החזק ביותר בטבע?
אולי בים יש חזקים ממנו אבל הפיל (Elephant) הוא ללא ספק היונק החזק ביותר בטבע. פיל בוגר יכול לשאת משקל של 9 טון. זהו משקל ששווה ל-130 אנשים או 250 ילדים!
גם החדק של הפיל הוא חתיכת צופר מטורף. התרועה שהפיל יכול להוציא מהחדק שלו מגיעה לעוצמה של 110 דציבלים, מה שהופך אותה לאמצעי תקשורת למרחקים ארוכים. הפילים נעזרים בתרועות הללו כדי להזהיר אלה את אלה מפני סכנות שנקלעו אליהן.
משפחת הפיליים, המשפחה שעליה נמנים כל הפילים, מכילה את בעלי החיים הגדולים ביותר שחיים כיום על פני היבשה.
אך מסתבר שעם כל כוחם, לא יכולים הפילים לעצור את היעלמותם. הפילים באפריקה הם בסכנת הכחדה. מאז שנת 2002 ועד 2016 נכחדו 60% מהם! - זה קורה בעיקר בשל זוג החטים, הבולטים למרבית הפילים משני צידי הפה. החטים עשויים משנהב, חומר יקר ערך כבר מאז ימי קדם. הציידים צדים את הפילים במטרה למכור את החטים ולהרוויח כסף רב, שיקבלו עבורם מסוחרי שנהב.
הנה הפילים בספארי (עברית):
https://youtu.be/F-xMosC3ULU
פיל מנסה להפיל עץ חזק, בעזרת החדק בלבד. האם יצליח?
http://youtu.be/sNmLlJtiBek
פיל בהודו מניף כלי רכב בלי למצמץ:
https://youtu.be/gZZI-r2arac
חילוץ ג'יפים מהבוץ על ידי פיל:
https://youtu.be/63WcufjanbQ
פיל מעלה גזעי ענק למשאיות:
https://youtu.be/dKYLYUaQrd4
והפיל נמנה על החזקים בעולם גם ביחס לממדיו:
https://youtu.be/M2oAqBkOMQs
בואו להסתובב בין פילים:
https://youtu.be/mlOiXMvMaZo?qr=yes
איך מטילים כידון באולימפיאדה?
הטלת כידון (Javelin throw) הוא ענף ספורט באתלטיקה בו מטילים, זורקים האתלטים כידון, חפץ דמוי חנית, למרחק רב ככל האפשר.
הטלת כידון היא ענף ספורט פופולרי ברחבי העולם. מהספורטאים הוא דורש כוח, טכניקה ודיוק כדי להצטיין בו.
באורך של כ-2.6 מטר ומשקל בין 800 גרם לקילוגרם, הכידון הספורטיבי עשוי מתכת או סיבי פחמן.
נכון ל-2023 מחזיקים בשיא העולמי שני ספורטאים מצ'כיה, איש ואישה.
השיא העולמי לגברים בהטלת כידון הוא 98.48 מטר. הוא נקבע ב-1996, בידי הצ'כי יאן זלזני.
שיא העולם לנשים באותה שנה עומד על 72.28 מטר. קבעה אותו ב-2008 מטילת הכידון ברבורה ספוטקובה, גם היא מצ'כיה.
#ההיסטוריה של זריקת כידון
תחרות הטלת הכידון המתועדת הראשונה בהיסטוריה, נרשמה באירלנד של המאה ה-7. שם הושלך הכידון למרחק של מעט יותר מ-21 מטרים (21.3 מטרים, אם להיות מדויקים).
אבל לאירועי הספורט הללו יש עבר היסטורי ארוך הרבה יותר, שמגיע לתקופות קדומות בהן הכידון שימש כנשק ציד ומאוחר יותר כנשק צבאי.
היו אלה היוונים ואחריהם הרומאים הקדמונים, שהשתמשו בכידון כנשק ספורטיבי בתחרויות האתלטיקה שלהם.
בתקופה המודרנית, הטלת הכידון הפכה לספורט אולימפי רשמי במשחקים האולימפיים של 1908. מאז, ענף זה היה חלק מכל המשחקים האולימפיים, למעט באולימפיאדת הקיץ של 1928.
עם השנים הלכו חוקי התחום והתפתחו וגם הכידון הלך ושופר, תוך עדכון מתמיד של העיצוב והחומרים שבהם נעשה שימוש. דוגמה טובה היא הכידון שלראשונה שימש באולימפיאדת 1984, כידון מעוצב מחדש כך שישפר את הדיוק ויצמצם את המרחק שלו.
כך מטילים כידון:
https://youtu.be/5Ro_65dDQHI
הכללים:
https://youtu.be/vY6BjY-5BVI
הדיפת כידון בשיאים של 90 מטר בליגת היהלומים:
https://youtu.be/e2e_VbAjx5g
בואו ללמוד הטלה של כידון ב-5 צעדים:
https://youtu.be/Xc9AmWIt9hw
והשיאן ששינה את הענף כשהיה טוב מדי:
https://youtu.be/kKLdjHa75aM?long=yes
האם ניצח ג'ון הנרי את המכונה?
הסיפור על ג'ון הנרי הוא סיפור עממי אמריקאי מיתולוגי שמבוסס על מקרה שקרה באמת. זהו סיפורו של גיבור אמריקאי, אפרו-אמריקני שעבד במסילות הברזל והיה מהטובים שבמניחי פסי הרכבת באמריקה. יום אחד מגיע המנהל ומודיע שהחברה רכשה מכונת קיטור להנחת פסים. המכונה, כך סיפר, היא מהירה מכל אדם, יעילה הרבה יותר מבני אנוש ולעולם, אבל לעולם, אינה מתעייפת..
ג'ון הנרי הבין כמו רבים אחרים, שהמכונה עלולה להביא אותו ואת חבריו לאבד את עבודתם. הוא החליט להתחרות במכונה ולהוכיח שעבודתו טובה יותר. הוא החל את התחרות כשהוא מתאמץ ועובד קשה ומהר מאשר עבד אי-פעם. הוא המשיך עוד ועוד לאמץ את כל כוחותיו להוכיח שהוא טוב מהמכונה. המכונה גם היא מתאמצת ולבסוף נתקעת ונשברת, בשל המטלה הקשה מדי גם לה.
ג'ון הנרי ניצח את מכונת מניח הקיטור. אבל רגעים אחרי שניצח, הוא היה כה מותש ועייף שהוא קרס ומת. גופו לא עמד במאמץ האדירים שגבה ממנו המאבק במכונה. איש לא יכול היה לדעת כמה התאמץ לנצח את המכונה ועד כמה חשוב היה ניצחון האדם על המכונה.
זהו משל כואב ומפורסם על הטכנולוגיה שבאה להחליף את האדם ועלולה להפוך אותו למובטל. בני אדם חוו מאז ג'ון הנרי שוב ושוב את התהליך הזה. מכונות, מחשבים ואוטומטים החליפו אותם שוב ושוב, בתחומים רבים מאז המהפכה התעשייתית. ג'ון הנרי השאיר מורשת גאה של מי שלפחות ניסה לעצור את הקידמה שדורסת בני-אדם.
הנה סיפורו של ג'ון הנרי (עברית):
http://youtu.be/VlxnNc-61jM
השיר על ג'ון הנרי מאת פול רובסון:
https://youtu.be/em8QtaDOZt0
ובביצוע של הארי בלפונטה:
https://youtu.be/BZGxZbOB1Eo
מהי הפאם פאטאל ההורסת וכיצד עליה להיראות?
גבר, אישה, יופי, מסתורין, פיתוי, תשוקה וסודות אפלים - כל סרט פעולה או ריגול משתמש בחומרים הללו. הפילם נואר, אותו סגנון מיתולוגי של סרטי בילוש בשחור לבן, עשה מהם קריירה.
אבל קחו רגע דמות ענוגה, של אישה יפה וסקסית, שקשה לעמוד בפניה, אישה שמצד אחד היא נשית כמו הנשים בציורים של בוטיצ'ילי ומצד שני היא עצמאית ולא תלויה בגבר, ונחושה להשיג את מטרותיה, לרוב הן להפיל את הגיבור ברשת ובתככים ולשעבד אותו לקסמיה. זוהי ה"פאם פאטאל" (Femme fatale) או הפאם פטאל.
דמיינו דמות של ערפדה נשית ומינית, עם תאבון אפל להרוס גברים ולמצוץ את חייהם והצלחתם.
הפאם פאטאל, בעברית "אישה קטלנית", היא מושג המייחס לנשים מסוימות את היכולת להפעיל את קסמיהן על גברים. כשמפעילה אישה הורסת שכזו את קסמיה על הגבר, היא יכולה להביא לנפילתו ואף למותו.
כי גברים לפי האמונה העממית, מתפתים לנשים כאלה כמו זבובים. אם בשל יופיין ותכונותיהן ואם בשל מניפולציות ומזימות מכוונות מצידן, שהביאו להתאהבות שכזו.
#תולדותיה של הפאם פאטאל
את מוטיב האישה המפתה גבר ומביאה לאובדנו, מתחילה כבר חוה, שעליה ועל הנגיסה המפורסמת בתפוח נכתב בספר בראשית "נברא שטן עמה". אחריה הרסו את הגברים שלהן מדיאה בתיאטרון, דלילה את שמשון, שלומית שדרשה את ראשו של יוחנן המטביל, הלנה היפה שהביאה מלחמה על טרויה ופנדורה שפתחה את תיבת השדים.
יש עוד שפעלו לבד, אבל לפעמים הנשים הללו באות בקבוצות, כמו במקרים המיתולוגיים של המדוזות הקטלניות או הסירנות המפתות את יורדי הים בשירת המוות שלהן.
מהפולקלור והדתות ועד לאמנות, ספרות, קומיקס או קולנוע - ניתן למצוא ביטויים לנשים שכאלה כמעט בכל מקום, תקופה או הקשר תרבותי בעולם. אבל כמושג, הושרשה הפאם פאטאל בתרבות המערבית רק במאה ה-19.
במאה ה-20, בסרטי הפילם נואר ההוליוודיים של שנות הארבעים, נוצר ממש סגנון איפור שהותאם לפאם פאטאל של סרטי הפילם נואר. היות ואלה היו בעיקר סרטי שחור-לבן, עם שימוש מרובה בהצללה והארה ממוקדת, איפרו בהם את השחקניות כך שהאיפור ידגיש את הנשיות שלהן, בדגש על אזור השפתיים והעיניים ותוך הימנעות ברורה מצבעוניות מרובה.
על שמראה הפאם פאטאל, שנוצר בסרטי הפילם נואר השתמש במסקרה מודגשת, באייליינר שחור ועבה מעל העפעף, סומק מתון ושפתון כהה או אדמדם.
הנה דימויים של נשות פאם פאטאל:
https://youtu.be/OFgvkvjVN5Y
דמויות של נשות "פאם פאטאל" בקולנוע:
https://youtu.be/eUpIbZuWl6Q
השיר "פאם פאטאל" של לו ריד בביצוע של אורלי זילברשץ (עברית):
https://youtu.be/-3baw2_Z-PE
ניקו ו"מחתרת הקטיפה" בשיר המקורי של לו ריד:
https://youtu.be/NziBR8I4c48
לארה קרופט מ"טומב ריידר":
https://youtu.be/8ndhidEmUbI
וסיפורה של הפאם פאטאל:
https://youtu.be/tTBTOtfdn9M?long=yes
אטלס, דמות מהמיתולוגיה היוונית, נלחם לצד הטיטאנים נגד אלי האולימפוס. אבי האלים זאוס העניש אותו שייאלץ לשאת את כיפת השמים על כתפיו. אטלס היה גם המלך של אטלנטיס העתיקה, אותה ממלכה קדמונית שנעלמה לחלוטין מהעולם ולא נמצאה עד היום הזה.
במקום שבו עומדים כיום הרי האטלס, הפך פרסאוס אטלס לאבן, בעזרת הראש של מדוזה הקדמונית.
מפני שספרי המפות נקראים אטלס, רבים חושבים שאטלס מחזיק על כתפיו את העולם כולו, אבל בתקופת יוון העתיקה לא ידעו שכדור הארץ הוא עגול. האמת היא, שעל השתתפותו במרד הטיטאנים, היה עונשו של אטלס "ללכת לצוק גהה שבמזרח ולשאת על כתפיו את השמיים" ולא את הגלובוס כולו.
כיום ידוע אטלס כסמל הסיבולת והאיפוק. לרוב הוא נראה בפסלים וביצירות אמנות כורע על ברכו ומחזיק גלובוס ענקי על כתפיו.
הנה סיפור קצר על אטלס הטיטאן מונפש באנימציה:
https://youtu.be/An4a-_NjilY?t=1m38s
וסרטון ברוסית שמראה בחיוך את הרקולס "מסדר" את אטלס:
http://youtu.be/kajuPjhn9bs
פעם חשבו שהנמלים יכולות להרים משקל עצום ביחס למשקלן שלהן וציינו שנמלה יכולה לשאת משא במשקל של 50 פעמים ממשקל גופה. בהמשך גילו שנמלה יכולה להרים בבת אחת גם פי 1,000 ממשקל הגוף שלה. הדבר דומה לבן אדם שמרים משאית על כתפיו!
אבל בשנים האחרונות מתחדד שמדובר גם כאן ביכולת הרבה יותר גדולה. מחקרים חדשים לימדו את החוקרים שמשהו במכניקה המובנית של צוואר הנמלה מאפשר לה להרים משקל ששמגיע גם לפי 5,000 ממשקל גופה. החוקרים שביצעו צילומי רנטגן לנמלים, גילו שהרקמות שמרכיבות את צוואר הנמלה הן רקמות רכות. החיבור של הרקמות הללו לשלד הקשיח של ראש הנמלה ואל הגוף שלה יוצר חיכוך שונה, שמצליח להוריד את העומס שנוצר על צוואר הנמלה. למעשה, גילו החוקרים, יש לנמלה מעין ציר לפעולת ההרמה שלה - ומנוף, כולנו זוכרים, מצליח להרים משקל מדהים, בזכות המבנה שלו.
לאחר שהחוקרים למדו את המכלול המכני של גוף הנמלים, הם עשו "הנדסה לאחור" ובנו מודל מכני שמחקה את מבנה גופן, בחומרים וביכולת התנועה שלו. כיום הם מנסים לפתח רובוט שרוב הכוח שלו, כמו אצל הנמלה, מופנה להרמת המשאות, במקום להזזת משקלו העצמי. הוא שוקל הרבה פחות ובנוי מאסיבי הרבה פחות, בניגוד לנטייה הטבעית של בוני הרובוטים בעבר.
הנה קבוצת נמלים שיכולה לשאת לטאה ענקית בלי להתאמץ:
http://youtu.be/rBVmJtQsGgM
ונמלה סוחבת לבדה סיגריה:
http://youtu.be/l43kTZ4Br5U
תיבת ההילוכים (Gear) נועדה לנצל ולשמור על המנוע. המנוע בנוי כך שיש תחום שבו הוא פועל הכי טוב, כלומר אופטימלית. אם מהירותו של המנוע תרד מתחת לתחום הזה - הוא ייכבה. אם היא תעלה מעל לתחום - המנוע עלול להינזק עד כדי הרס מוחלט.
כדי למנוע מצב שהמנוע יגיע ברגע מסוים למצב בו הוא יינזק נוצרו ההילוכים. כל הילוך מיועד למהירות שונה ותיבת ההילוכים דואגת לכך שהרכב ייסע בצורה היעילה ביותר, הבטוחה לו והחסכונית ביותר בצריכת האנרגיה.
למשל, כדי להתחיל ולהסיע כלי רכב יש להשקיע הרבה מאד מאמץ של המנוע בהתחלה. אחרי שהרכב מתחיל לנסוע וצובר מהירות, המנוע מגיע למהירות כזו שחשוב להעביר הילוך. בהילוך השני מותאם התחום האופטימלי למהירות גבוהה יותר וכך המנוע נשמר. אם המכונית נוסעת יותר מהר - יש לעבור שוב להילוך גבוה יותר וכך הלאה.
נניח שהרכב מאט. אז נוצר מצב שהמהירות הנמוכה מחייבת לחזור להילוך נמוך יותר. אם לא נוריד הילוך... נכון, המנוע ייכבה.
אם היה לנו רק הילוך אחד ברכב, הוא לא היה מצליח להתחיל לנוע, כי לא היה למנוע מספיק כוח להזיז את הרכב עם הכוח הרגיל שלו (מספר הסיבובים לדקה). בהילוך ראשון רגיל, לעומת זאת, מהרגע הראשון יש כוח רב למנוע והוא מאיץ היטב, אבל כשנגיע למהירות מסוימת נהיה חייבים להעביר הילוך, כדי שהמנוע לא ייהרס.
כך פועלת תיבת ההילוכים במסגרת פעולת המנוע (עברית):
https://youtu.be/c8QvQIArOWM
פעולת תיבת ההילוכים עצמה:
https://youtu.be/F40ZBDAG8-o
הסבר לעומק:
https://youtu.be/wCu9W9xNwtI
ובימינו המרבית המכוניות תיבת ההילוכים היא אוטומטית:
https://youtu.be/u_y1S8C0Hmc
איך אפשר להשפיע על עצמים בכוח המחשבה?
האם שליטה באמצעות המחשבה אפשרית בכלל?
טלקינזיס היא היכולת להשפיע על דברים במחשבה בלבד. במהלך הדורות הצליחו רבים לשטות בבני-אדם ולגרום להם להאמין שיש להם את היכולת לשלוט באמצעות המחשבה בעצמים של ממש. גם בסיפורים, סרטים וסדרות טלוויזיה עושים שימוש בטלקינטיקה כדי להרשים ולהעצים את הסיפורים.
מבחינה מדעית מעולם לא הצליחו להוכיח ששליטה בעצמים בעזרת כוח המחשבה אכן קיימת. המאמינים בשליטה כזו בכוח המחשבה טוענים לעיתים שלא ניתן להעריך אותה בשיטות מדעיות, מה שמשאיר את העניין לאמונה האישית של כל אחד מאיתנו.
ניסוי עצמי
========
אבל האם אתם מאמינים שניתן לשלוט בחפצים רק בכוח המחשבה? - נסו לחשוב חזק שאתם רוצים להביא את האוטובוס אליכם עכשיו... הגיע? - אוקיי. ניצחתם. אבל האם זה לא צירוף מקרים. נסו זאת גם בעתיד ונסו לבחון האם זה היה צירוף מקרים או שליטה בעצם די גדול, אוטובוס, בכוח מחשבתכם בלבד.
הנה האמת שמאחרי הטלקינזיס (מתורגם):
http://youtu.be/Jq9D_HkQhAA
סרטון הדרכה המלמד על הטלקינזיס:
https://youtu.be/tIajOdC5spc
וסרט ארוך על הטלקינזיס, השליטה דרך המחשבה:
https://youtu.be/nh94XZzEosc?long=yes
האם שליטה באמצעות המחשבה אפשרית בכלל?
טלקינזיס היא היכולת להשפיע על דברים במחשבה בלבד. במהלך הדורות הצליחו רבים לשטות בבני-אדם ולגרום להם להאמין שיש להם את היכולת לשלוט באמצעות המחשבה בעצמים של ממש. גם בסיפורים, סרטים וסדרות טלוויזיה עושים שימוש בטלקינטיקה כדי להרשים ולהעצים את הסיפורים.
מבחינה מדעית מעולם לא הצליחו להוכיח ששליטה בעצמים בעזרת כוח המחשבה אכן קיימת. המאמינים בשליטה כזו בכוח המחשבה טוענים לעיתים שלא ניתן להעריך אותה בשיטות מדעיות, מה שמשאיר את העניין לאמונה האישית של כל אחד מאיתנו.
ניסוי עצמי
========
אבל האם אתם מאמינים שניתן לשלוט בחפצים רק בכוח המחשבה? - נסו לחשוב חזק שאתם רוצים להביא את האוטובוס אליכם עכשיו... הגיע? - אוקיי. ניצחתם. אבל האם זה לא צירוף מקרים. נסו זאת גם בעתיד ונסו לבחון האם זה היה צירוף מקרים או שליטה בעצם די גדול, אוטובוס, בכוח מחשבתכם בלבד.
הנה האמת שמאחרי הטלקינזיס (מתורגם):
http://youtu.be/Jq9D_HkQhAA
סרטון הדרכה המלמד על הטלקינזיס:
https://youtu.be/tIajOdC5spc
וסרט ארוך על הטלקינזיס, השליטה דרך המחשבה:
https://youtu.be/nh94XZzEosc?long=yes
כוח
אחד המחזות המרשימים אצל הפינגווינים הוא הזינוק שהם מרביצים בעת שהם מזנקים מהמים אל היבשה. מי שצופה במראה סופו תוהה לעתים כיצד מייצר הפינגווין את כוח הזינוק המרשים מהמים אל היבשה.
חוקרים רבים שמו לב שלפני שהוא מזנק מהמים, הפינגווין עולה אל פני המים. רק לאחר מכן הוא יורד למעמקים, כדי להאיץ משם לצורך הזינוק החוצה. הם נטו לחשוב שהפינגווין נח מעט משחייה למעלה, רגע לפני שירד למטה ויתחיל להאיץ החוצה.
אבל מבדיקה מעמיקה ומחקרים חוזרים הסתבר שמה שהפינגווין עושה הוא הרבה יותר מעניין מסתם מנוחה לקראת הזינוק. נראה שהפינגווין, ציפור השוחה במים בדרך כלל, אוסף בשהייה הנינוחה על פני המים אוויר אל בין נוצותיו. האוויר הזה יסייע לו לחזק את ההאצה שלו בכך שהוא מקיף אותו במעין בועת אוויר ובכך מקטין את החיכוך שלו במים ומאיץ את מהירותו פי 2. בכך הוא יוסיף ליכולת של הפינגווין לטוס למעלה, אל פני המים, ומשם לזינוק אל האוויר וממנו אל הקרקע.
אז נכון שפינגווינים לא יכולים לעוף, אבל באופן מסוים הם בכל זאת טסים!
כך הפינגווין מייצר את הזינוק המדהים שלו מהמים:
https://youtu.be/snAvGxz7D04
וכך צולמו הזינוקים של הפינגווינים מהמים:
https://youtu.be/A9mbCNs47FI
אולי בים יש חזקים ממנו אבל הפיל (Elephant) הוא ללא ספק היונק החזק ביותר בטבע. פיל בוגר יכול לשאת משקל של 9 טון. זהו משקל ששווה ל-130 אנשים או 250 ילדים!
גם החדק של הפיל הוא חתיכת צופר מטורף. התרועה שהפיל יכול להוציא מהחדק שלו מגיעה לעוצמה של 110 דציבלים, מה שהופך אותה לאמצעי תקשורת למרחקים ארוכים. הפילים נעזרים בתרועות הללו כדי להזהיר אלה את אלה מפני סכנות שנקלעו אליהן.
משפחת הפיליים, המשפחה שעליה נמנים כל הפילים, מכילה את בעלי החיים הגדולים ביותר שחיים כיום על פני היבשה.
אך מסתבר שעם כל כוחם, לא יכולים הפילים לעצור את היעלמותם. הפילים באפריקה הם בסכנת הכחדה. מאז שנת 2002 ועד 2016 נכחדו 60% מהם! - זה קורה בעיקר בשל זוג החטים, הבולטים למרבית הפילים משני צידי הפה. החטים עשויים משנהב, חומר יקר ערך כבר מאז ימי קדם. הציידים צדים את הפילים במטרה למכור את החטים ולהרוויח כסף רב, שיקבלו עבורם מסוחרי שנהב.
הנה הפילים בספארי (עברית):
https://youtu.be/F-xMosC3ULU
פיל מנסה להפיל עץ חזק, בעזרת החדק בלבד. האם יצליח?
http://youtu.be/sNmLlJtiBek
פיל בהודו מניף כלי רכב בלי למצמץ:
https://youtu.be/gZZI-r2arac
חילוץ ג'יפים מהבוץ על ידי פיל:
https://youtu.be/63WcufjanbQ
פיל מעלה גזעי ענק למשאיות:
https://youtu.be/dKYLYUaQrd4
והפיל נמנה על החזקים בעולם גם ביחס לממדיו:
https://youtu.be/M2oAqBkOMQs
בואו להסתובב בין פילים:
https://youtu.be/mlOiXMvMaZo?qr=yes
הטלת כידון (Javelin throw) הוא ענף ספורט באתלטיקה בו מטילים, זורקים האתלטים כידון, חפץ דמוי חנית, למרחק רב ככל האפשר.
הטלת כידון היא ענף ספורט פופולרי ברחבי העולם. מהספורטאים הוא דורש כוח, טכניקה ודיוק כדי להצטיין בו.
באורך של כ-2.6 מטר ומשקל בין 800 גרם לקילוגרם, הכידון הספורטיבי עשוי מתכת או סיבי פחמן.
נכון ל-2023 מחזיקים בשיא העולמי שני ספורטאים מצ'כיה, איש ואישה.
השיא העולמי לגברים בהטלת כידון הוא 98.48 מטר. הוא נקבע ב-1996, בידי הצ'כי יאן זלזני.
שיא העולם לנשים באותה שנה עומד על 72.28 מטר. קבעה אותו ב-2008 מטילת הכידון ברבורה ספוטקובה, גם היא מצ'כיה.
#ההיסטוריה של זריקת כידון
תחרות הטלת הכידון המתועדת הראשונה בהיסטוריה, נרשמה באירלנד של המאה ה-7. שם הושלך הכידון למרחק של מעט יותר מ-21 מטרים (21.3 מטרים, אם להיות מדויקים).
אבל לאירועי הספורט הללו יש עבר היסטורי ארוך הרבה יותר, שמגיע לתקופות קדומות בהן הכידון שימש כנשק ציד ומאוחר יותר כנשק צבאי.
היו אלה היוונים ואחריהם הרומאים הקדמונים, שהשתמשו בכידון כנשק ספורטיבי בתחרויות האתלטיקה שלהם.
בתקופה המודרנית, הטלת הכידון הפכה לספורט אולימפי רשמי במשחקים האולימפיים של 1908. מאז, ענף זה היה חלק מכל המשחקים האולימפיים, למעט באולימפיאדת הקיץ של 1928.
עם השנים הלכו חוקי התחום והתפתחו וגם הכידון הלך ושופר, תוך עדכון מתמיד של העיצוב והחומרים שבהם נעשה שימוש. דוגמה טובה היא הכידון שלראשונה שימש באולימפיאדת 1984, כידון מעוצב מחדש כך שישפר את הדיוק ויצמצם את המרחק שלו.
כך מטילים כידון:
https://youtu.be/5Ro_65dDQHI
הכללים:
https://youtu.be/vY6BjY-5BVI
הדיפת כידון בשיאים של 90 מטר בליגת היהלומים:
https://youtu.be/e2e_VbAjx5g
בואו ללמוד הטלה של כידון ב-5 צעדים:
https://youtu.be/Xc9AmWIt9hw
והשיאן ששינה את הענף כשהיה טוב מדי:
https://youtu.be/kKLdjHa75aM?long=yes
הסיפור על ג'ון הנרי הוא סיפור עממי אמריקאי מיתולוגי שמבוסס על מקרה שקרה באמת. זהו סיפורו של גיבור אמריקאי, אפרו-אמריקני שעבד במסילות הברזל והיה מהטובים שבמניחי פסי הרכבת באמריקה. יום אחד מגיע המנהל ומודיע שהחברה רכשה מכונת קיטור להנחת פסים. המכונה, כך סיפר, היא מהירה מכל אדם, יעילה הרבה יותר מבני אנוש ולעולם, אבל לעולם, אינה מתעייפת..
ג'ון הנרי הבין כמו רבים אחרים, שהמכונה עלולה להביא אותו ואת חבריו לאבד את עבודתם. הוא החליט להתחרות במכונה ולהוכיח שעבודתו טובה יותר. הוא החל את התחרות כשהוא מתאמץ ועובד קשה ומהר מאשר עבד אי-פעם. הוא המשיך עוד ועוד לאמץ את כל כוחותיו להוכיח שהוא טוב מהמכונה. המכונה גם היא מתאמצת ולבסוף נתקעת ונשברת, בשל המטלה הקשה מדי גם לה.
ג'ון הנרי ניצח את מכונת מניח הקיטור. אבל רגעים אחרי שניצח, הוא היה כה מותש ועייף שהוא קרס ומת. גופו לא עמד במאמץ האדירים שגבה ממנו המאבק במכונה. איש לא יכול היה לדעת כמה התאמץ לנצח את המכונה ועד כמה חשוב היה ניצחון האדם על המכונה.
זהו משל כואב ומפורסם על הטכנולוגיה שבאה להחליף את האדם ועלולה להפוך אותו למובטל. בני אדם חוו מאז ג'ון הנרי שוב ושוב את התהליך הזה. מכונות, מחשבים ואוטומטים החליפו אותם שוב ושוב, בתחומים רבים מאז המהפכה התעשייתית. ג'ון הנרי השאיר מורשת גאה של מי שלפחות ניסה לעצור את הקידמה שדורסת בני-אדם.
הנה סיפורו של ג'ון הנרי (עברית):
http://youtu.be/VlxnNc-61jM
השיר על ג'ון הנרי מאת פול רובסון:
https://youtu.be/em8QtaDOZt0
ובביצוע של הארי בלפונטה:
https://youtu.be/BZGxZbOB1Eo
גבר, אישה, יופי, מסתורין, פיתוי, תשוקה וסודות אפלים - כל סרט פעולה או ריגול משתמש בחומרים הללו. הפילם נואר, אותו סגנון מיתולוגי של סרטי בילוש בשחור לבן, עשה מהם קריירה.
אבל קחו רגע דמות ענוגה, של אישה יפה וסקסית, שקשה לעמוד בפניה, אישה שמצד אחד היא נשית כמו הנשים בציורים של בוטיצ'ילי ומצד שני היא עצמאית ולא תלויה בגבר, ונחושה להשיג את מטרותיה, לרוב הן להפיל את הגיבור ברשת ובתככים ולשעבד אותו לקסמיה. זוהי ה"פאם פאטאל" (Femme fatale) או הפאם פטאל.
דמיינו דמות של ערפדה נשית ומינית, עם תאבון אפל להרוס גברים ולמצוץ את חייהם והצלחתם.
הפאם פאטאל, בעברית "אישה קטלנית", היא מושג המייחס לנשים מסוימות את היכולת להפעיל את קסמיהן על גברים. כשמפעילה אישה הורסת שכזו את קסמיה על הגבר, היא יכולה להביא לנפילתו ואף למותו.
כי גברים לפי האמונה העממית, מתפתים לנשים כאלה כמו זבובים. אם בשל יופיין ותכונותיהן ואם בשל מניפולציות ומזימות מכוונות מצידן, שהביאו להתאהבות שכזו.
#תולדותיה של הפאם פאטאל
את מוטיב האישה המפתה גבר ומביאה לאובדנו, מתחילה כבר חוה, שעליה ועל הנגיסה המפורסמת בתפוח נכתב בספר בראשית "נברא שטן עמה". אחריה הרסו את הגברים שלהן מדיאה בתיאטרון, דלילה את שמשון, שלומית שדרשה את ראשו של יוחנן המטביל, הלנה היפה שהביאה מלחמה על טרויה ופנדורה שפתחה את תיבת השדים.
יש עוד שפעלו לבד, אבל לפעמים הנשים הללו באות בקבוצות, כמו במקרים המיתולוגיים של המדוזות הקטלניות או הסירנות המפתות את יורדי הים בשירת המוות שלהן.
מהפולקלור והדתות ועד לאמנות, ספרות, קומיקס או קולנוע - ניתן למצוא ביטויים לנשים שכאלה כמעט בכל מקום, תקופה או הקשר תרבותי בעולם. אבל כמושג, הושרשה הפאם פאטאל בתרבות המערבית רק במאה ה-19.
במאה ה-20, בסרטי הפילם נואר ההוליוודיים של שנות הארבעים, נוצר ממש סגנון איפור שהותאם לפאם פאטאל של סרטי הפילם נואר. היות ואלה היו בעיקר סרטי שחור-לבן, עם שימוש מרובה בהצללה והארה ממוקדת, איפרו בהם את השחקניות כך שהאיפור ידגיש את הנשיות שלהן, בדגש על אזור השפתיים והעיניים ותוך הימנעות ברורה מצבעוניות מרובה.
על שמראה הפאם פאטאל, שנוצר בסרטי הפילם נואר השתמש במסקרה מודגשת, באייליינר שחור ועבה מעל העפעף, סומק מתון ושפתון כהה או אדמדם.
הנה דימויים של נשות פאם פאטאל:
https://youtu.be/OFgvkvjVN5Y
דמויות של נשות "פאם פאטאל" בקולנוע:
https://youtu.be/eUpIbZuWl6Q
השיר "פאם פאטאל" של לו ריד בביצוע של אורלי זילברשץ (עברית):
https://youtu.be/-3baw2_Z-PE
ניקו ו"מחתרת הקטיפה" בשיר המקורי של לו ריד:
https://youtu.be/NziBR8I4c48
לארה קרופט מ"טומב ריידר":
https://youtu.be/8ndhidEmUbI
וסיפורה של הפאם פאטאל:
https://youtu.be/tTBTOtfdn9M?long=yes
מה לומדים מהגאוניות המבנית של חדק הפיל?
אם היינו מנסים לפתח יד מלאכותית, היכן היינו לומדים כיצד לפתח יד כזו? - סביר שההגיון היה מוביל אותנו ללימוד מסודר של הזרוע האנושית. אבל מדעני חברת FESTO הגרמנית החליטו ללמוד דווקא מהחדק של הפיל.
לדעת הזואולוגים זו המערכת הביולוגית המניעה בצורה היעילה ביותר דברים ממקום למקום. בחיפושיהם ממי ללמוד, גילו מהנדסי חברת FESTO וזואולוגים שגויסו לסייע להם שחדק הפיל מספק את הדרך הטובה ביותר בטבע להזזה של חפצים, באופן בטוח, חסכוני ויעיל.
רק בחדק שלו יש לפיל לא פחות מ-40 אלף שרירים. להשוואה - בכל הגוף האנושי כולו יש לנו 650 שרירים. בחדק גם אין עצמות ולכן הוא גמיש באופן יוצא מהכלל.
מצויד בתכונות כמו טווח תנועה רחב, גמישות, דיוק, עדינות ומהירות תנועה, החדק, מסתבר, הוא המערכת הביולוגית היעילה ביותר בטבע בהעברה או הנעה של עצמים שונים ממקום למקום. בכך שואבים ממנו החוקרים השראה לפיתוחה של ה-Bionic Handling Assistant, זרוע אחיזה מלאכותית שהיא גם יעילה וגם בטוחה.
חברת FESTO פיתחה וממשיכה לפתח זרוע אחיזה גמישה, לצרכים מודרניים מגוונים. הזרוע הביונית שמפתחת החברה היא מערכת הובלה פניאומאטית, המחקה את מבנה השרירים של החדק.
המערכת הזו נועדה למטרות מגוונות, משינוע של מוצרים ומרכיבים בתעשייה ובחקלאות ועד להרכבה עדינה, ומילוי צרכים רפואיים ושיקום של אנשים הסובלים ממוגבלויות.
טווח התנועה המתקבל בזרוע הבוטנית שמבוססת על החדק, לא מוגבל לצירים לינאריים, כלומר קוויים. חיישנים הסובבים את הזרוע מאפשרים ניטור של מסלול התנועה שלה והתאמה מתמדת של תנועתה למה שמתרחש מסביב.
אבל דווקא מערכת השרירים ולא העצמות היא שהופכת את החדק כה מוצלח בהזזת עצמים ממקום למקום, החל מהזעירים או הקטנים כמו עלים ופירות ועד גזעי עצים ענקיים.
באופן דומה, את הזרוע הביונית מרכיבות יחידות המצופות בחומר פלסטי ומלאות באוויר דחוס. הן מחוברות ביניהן ללא חיבורי מתכת. זהו אגב רק אחד מהסודות שהופכים אותה לבטוחה הרבה יותר במגע עם בני אדם, בין אם הוא מגע אקראי או מתוכנן.
לבטיחות הזו תורם גם ההתקן שבקצה הזרוע ומשמש לאחיזה של חפצים, לצרכים שונים - מהרכבה עדינה ועד שינוע של חפצים קטנים.
ואלה לא רק היעילות והבטיחות שמבטיח הלימוד מהחדק הטבעי של הפיל. בניגוד לתנועות הגסות שמאפיינות אמצעים מכניים דומים, התנועה היעילה והעדינה המאפיינת את הזרוע המלאכותית של FESTO, מאפשרת גם חיסכון באנרגיה.
החיסכון האנרגטי הזה אולי לא נראה משמעותי מאוד, אבל במכפלות של מערכות רבות כאלה, הפועלות ללא הפסקה, הוא הופך ליתרון בצד ההוצאות וגם בצד השמירה על הסביבה.
הנה הזרוע הביונית שפותחה בהשראת חדק הפיל:
https://youtu.be/SKJybDb1dz0
על פיתוח רובוטים שלומד מהחדק הפילי (עברית):
https://youtu.be/LDMDcMstUow?end=1m10s
החדק שלו משמש פיל כדי להילחם:
https://youtu.be/ZVAMnirC72c
החדק גם מעולה בלהשפריץ:
https://youtu.be/N6nvJeFLYv8
להפיל עץ חזק:
http://youtu.be/sNmLlJtiBek
ועוד מעט על זרוע האחיזה הגמישה של חברת פסטו:
https://youtu.be/9wr4xXdrUyg
אם היינו מנסים לפתח יד מלאכותית, היכן היינו לומדים כיצד לפתח יד כזו? - סביר שההגיון היה מוביל אותנו ללימוד מסודר של הזרוע האנושית. אבל מדעני חברת FESTO הגרמנית החליטו ללמוד דווקא מהחדק של הפיל.
לדעת הזואולוגים זו המערכת הביולוגית המניעה בצורה היעילה ביותר דברים ממקום למקום. בחיפושיהם ממי ללמוד, גילו מהנדסי חברת FESTO וזואולוגים שגויסו לסייע להם שחדק הפיל מספק את הדרך הטובה ביותר בטבע להזזה של חפצים, באופן בטוח, חסכוני ויעיל.
רק בחדק שלו יש לפיל לא פחות מ-40 אלף שרירים. להשוואה - בכל הגוף האנושי כולו יש לנו 650 שרירים. בחדק גם אין עצמות ולכן הוא גמיש באופן יוצא מהכלל.
מצויד בתכונות כמו טווח תנועה רחב, גמישות, דיוק, עדינות ומהירות תנועה, החדק, מסתבר, הוא המערכת הביולוגית היעילה ביותר בטבע בהעברה או הנעה של עצמים שונים ממקום למקום. בכך שואבים ממנו החוקרים השראה לפיתוחה של ה-Bionic Handling Assistant, זרוע אחיזה מלאכותית שהיא גם יעילה וגם בטוחה.
חברת FESTO פיתחה וממשיכה לפתח זרוע אחיזה גמישה, לצרכים מודרניים מגוונים. הזרוע הביונית שמפתחת החברה היא מערכת הובלה פניאומאטית, המחקה את מבנה השרירים של החדק.
המערכת הזו נועדה למטרות מגוונות, משינוע של מוצרים ומרכיבים בתעשייה ובחקלאות ועד להרכבה עדינה, ומילוי צרכים רפואיים ושיקום של אנשים הסובלים ממוגבלויות.
טווח התנועה המתקבל בזרוע הבוטנית שמבוססת על החדק, לא מוגבל לצירים לינאריים, כלומר קוויים. חיישנים הסובבים את הזרוע מאפשרים ניטור של מסלול התנועה שלה והתאמה מתמדת של תנועתה למה שמתרחש מסביב.
אבל דווקא מערכת השרירים ולא העצמות היא שהופכת את החדק כה מוצלח בהזזת עצמים ממקום למקום, החל מהזעירים או הקטנים כמו עלים ופירות ועד גזעי עצים ענקיים.
באופן דומה, את הזרוע הביונית מרכיבות יחידות המצופות בחומר פלסטי ומלאות באוויר דחוס. הן מחוברות ביניהן ללא חיבורי מתכת. זהו אגב רק אחד מהסודות שהופכים אותה לבטוחה הרבה יותר במגע עם בני אדם, בין אם הוא מגע אקראי או מתוכנן.
לבטיחות הזו תורם גם ההתקן שבקצה הזרוע ומשמש לאחיזה של חפצים, לצרכים שונים - מהרכבה עדינה ועד שינוע של חפצים קטנים.
ואלה לא רק היעילות והבטיחות שמבטיח הלימוד מהחדק הטבעי של הפיל. בניגוד לתנועות הגסות שמאפיינות אמצעים מכניים דומים, התנועה היעילה והעדינה המאפיינת את הזרוע המלאכותית של FESTO, מאפשרת גם חיסכון באנרגיה.
החיסכון האנרגטי הזה אולי לא נראה משמעותי מאוד, אבל במכפלות של מערכות רבות כאלה, הפועלות ללא הפסקה, הוא הופך ליתרון בצד ההוצאות וגם בצד השמירה על הסביבה.
הנה הזרוע הביונית שפותחה בהשראת חדק הפיל:
https://youtu.be/SKJybDb1dz0
על פיתוח רובוטים שלומד מהחדק הפילי (עברית):
https://youtu.be/LDMDcMstUow?end=1m10s
החדק שלו משמש פיל כדי להילחם:
https://youtu.be/ZVAMnirC72c
החדק גם מעולה בלהשפריץ:
https://youtu.be/N6nvJeFLYv8
להפיל עץ חזק:
http://youtu.be/sNmLlJtiBek
ועוד מעט על זרוע האחיזה הגמישה של חברת פסטו:
https://youtu.be/9wr4xXdrUyg
אילו מאכלים מחזקים את השרירים שלנו?
לא כולם מודעים כמה שהתזונה שלנו משפיעה על השרירים. אם נאכל דברים טובים לגופנו, נזכה לשרירים בריאים וחזקים. מאכלים עם הרבה מגנזיום (Magnesium) יסייעו לחיזוק השרירים שלנו ויהפכו אותנו לחזקים ובריאים מאד.
מזונות עשירים במגנזיום הם: אגוזי פקאן, אגוזי לוז, שקדים, אבוקדו, אורז מלא, דגי מקרל, קטניות, גרעיני חמניה, סובין וטופו. גם בעלים ירוקים כהים כמו תרד ומנגולד יש הרבה מגנזיום.
אבל גם ביצים, שיבולת שועל, דגים, אגוזי מלך ובשר בקר יעשו טוב לחיזוק השרירים.
הנה כמה מאכלים שיתרמו לבניית השרירים:
https://youtu.be/hgY9SA66UR0
עוד הסבר ורשימה כאלה:
https://youtu.be/bzmimoph_nM
תרומת המגנזיום לשרירינו:
https://youtu.be/dGqJttaHBvk
ומאכלים מומלצים לשרירים:
https://youtu.be/ukrMQuoNIzw
לא כולם מודעים כמה שהתזונה שלנו משפיעה על השרירים. אם נאכל דברים טובים לגופנו, נזכה לשרירים בריאים וחזקים. מאכלים עם הרבה מגנזיום (Magnesium) יסייעו לחיזוק השרירים שלנו ויהפכו אותנו לחזקים ובריאים מאד.
מזונות עשירים במגנזיום הם: אגוזי פקאן, אגוזי לוז, שקדים, אבוקדו, אורז מלא, דגי מקרל, קטניות, גרעיני חמניה, סובין וטופו. גם בעלים ירוקים כהים כמו תרד ומנגולד יש הרבה מגנזיום.
אבל גם ביצים, שיבולת שועל, דגים, אגוזי מלך ובשר בקר יעשו טוב לחיזוק השרירים.
הנה כמה מאכלים שיתרמו לבניית השרירים:
https://youtu.be/hgY9SA66UR0
עוד הסבר ורשימה כאלה:
https://youtu.be/bzmimoph_nM
תרומת המגנזיום לשרירינו:
https://youtu.be/dGqJttaHBvk
ומאכלים מומלצים לשרירים:
https://youtu.be/ukrMQuoNIzw
מהי תחרות איש הברזל?
תחרות "איש הברזל", בלועזית "איירון מן", היא מתחרויות הספורט הקשות ביותר בעולם. התחרות שמשלבת תחומי ספורט שונים מאתגרת את קצה היכולת האנושית והמשתתפים בה נדרשים לכושר גופני ברמה גבוהה במיוחד.
איירונמן הוא טריאתלון שמשלב שחייה של 3,800 מטרים, ריצת מרתון שלימה ורכיבה של 180 קילומטרים על אופניים.
הנה היופי באיירונמן:
https://youtu.be/Wwba_3EKLnI
סרטון מזמין לתחרות "איש הברזל":
http://youtu.be/qjxxYoL7nSU
תחרות שלמה בהילוך מהיר:
https://youtu.be/tiDb--kwnmw
וסיום מדהים של הטריאתלון:
https://youtu.be/1pfrYC0vagk
תחרות "איש הברזל", בלועזית "איירון מן", היא מתחרויות הספורט הקשות ביותר בעולם. התחרות שמשלבת תחומי ספורט שונים מאתגרת את קצה היכולת האנושית והמשתתפים בה נדרשים לכושר גופני ברמה גבוהה במיוחד.
איירונמן הוא טריאתלון שמשלב שחייה של 3,800 מטרים, ריצת מרתון שלימה ורכיבה של 180 קילומטרים על אופניים.
הנה היופי באיירונמן:
https://youtu.be/Wwba_3EKLnI
סרטון מזמין לתחרות "איש הברזל":
http://youtu.be/qjxxYoL7nSU
תחרות שלמה בהילוך מהיר:
https://youtu.be/tiDb--kwnmw
וסיום מדהים של הטריאתלון:
https://youtu.be/1pfrYC0vagk
איך מניע המדחף את המטוס?
אחת התופעות המרתקות בהנדסה היא של מטוסים במשקל אדיר, שטסים באוויר, במטוסים חזקים זה בזכות הכוח שיוצר זרם הסילון שנפלט מהמנועים הסילוניים החדישים והחזקים כל כך.
במטוסים קטנים או ישנים יותר, בעיקר אלו שלפני מלחמת העולם השנייה, הייתה זו תנועת האוויר שמייצרים המַדְחֵפים שלהם, שהחזיקה אותם באוויר.
אבל מהו המַדְחֵף? איך הוא מצליח לייצר כוח כה גדול עד שמטוסים במשקל חצי טון נשארים בזכותו באוויר ולא נופלים?
המדחף, באנגלית פרופלור (Propeller) או הרוטור במסוקים, הוא מנגנון המחובר למנוע וכולל להבים או מעין כנפיים שצורתם מיוחדת. בסיבוביהם המהירים יכולים הלהבים לייצר זרם אוויר כה חזק עד כדי כך שהם דוחפים את המטוס קדימה.
אפשר לראות במדחף סוג של כנף שמסתובבת ומייצרת את מה שהציפורים מייצרות בנפנוף כנפיהן והוא "עילוי קדימה". כוח העילוי הזה הוא שדוחף את המטוס קדימה.
למעשה, תפקיד המדחף הוא להפוך את התנועה הסיבובית של המנוע לתנועת דחף של המטוס. את המדחף מרכיבים כמה להבים, שניים או יותר, כשכל להב היא כנף מסתובבת שיוצרת זרימה של אוויר בכיוון הטיסה - לפי מהירות סיבוב המדחף.
זרימת האוויר הזו יוצרת שני כוחות: כוח עילוי אופקי, שמחזיק את המטוס באוויר וכוח דחף הדוחף אותו קדימה. שני הכוחות הללו מתגברים על שני כוחות שלכאורה מונעים מהמטוס לטוס. הראשון הוא כוח הכבידה שדווקא מושך אותו לאדמה והשני - כוח הגרר, שמתנגד לתנועה שלו קדימה.
אגב, לכל להב יש פיתול בקצהו. זאת כדי למנוע את שבירתו בקצה הלהב, בשל האופן בו משתנה כוח העילוי בחלקים השונים של הלהב.
מטוסי הפרופלור כיום הם נדירים מאוד, בעיקר כי הם איטיים:
https://youtu.be/gkGEeLr7yEo
הכוחות הפועלים על המטוס, כשהמדחף אחראי לכוח שדוחף אותו קדימה:
https://youtu.be/wFTHh-6jIT8
את המדחף החליף עם השנים מנוע הסילון (עברית):
https://youtu.be/fP8892AsAiM
וכך פועל המדחף גם בצוללות:
https://youtu.be/ON_irzFAU9c
אחת התופעות המרתקות בהנדסה היא של מטוסים במשקל אדיר, שטסים באוויר, במטוסים חזקים זה בזכות הכוח שיוצר זרם הסילון שנפלט מהמנועים הסילוניים החדישים והחזקים כל כך.
במטוסים קטנים או ישנים יותר, בעיקר אלו שלפני מלחמת העולם השנייה, הייתה זו תנועת האוויר שמייצרים המַדְחֵפים שלהם, שהחזיקה אותם באוויר.
אבל מהו המַדְחֵף? איך הוא מצליח לייצר כוח כה גדול עד שמטוסים במשקל חצי טון נשארים בזכותו באוויר ולא נופלים?
המדחף, באנגלית פרופלור (Propeller) או הרוטור במסוקים, הוא מנגנון המחובר למנוע וכולל להבים או מעין כנפיים שצורתם מיוחדת. בסיבוביהם המהירים יכולים הלהבים לייצר זרם אוויר כה חזק עד כדי כך שהם דוחפים את המטוס קדימה.
אפשר לראות במדחף סוג של כנף שמסתובבת ומייצרת את מה שהציפורים מייצרות בנפנוף כנפיהן והוא "עילוי קדימה". כוח העילוי הזה הוא שדוחף את המטוס קדימה.
למעשה, תפקיד המדחף הוא להפוך את התנועה הסיבובית של המנוע לתנועת דחף של המטוס. את המדחף מרכיבים כמה להבים, שניים או יותר, כשכל להב היא כנף מסתובבת שיוצרת זרימה של אוויר בכיוון הטיסה - לפי מהירות סיבוב המדחף.
זרימת האוויר הזו יוצרת שני כוחות: כוח עילוי אופקי, שמחזיק את המטוס באוויר וכוח דחף הדוחף אותו קדימה. שני הכוחות הללו מתגברים על שני כוחות שלכאורה מונעים מהמטוס לטוס. הראשון הוא כוח הכבידה שדווקא מושך אותו לאדמה והשני - כוח הגרר, שמתנגד לתנועה שלו קדימה.
אגב, לכל להב יש פיתול בקצהו. זאת כדי למנוע את שבירתו בקצה הלהב, בשל האופן בו משתנה כוח העילוי בחלקים השונים של הלהב.
מטוסי הפרופלור כיום הם נדירים מאוד, בעיקר כי הם איטיים:
https://youtu.be/gkGEeLr7yEo
הכוחות הפועלים על המטוס, כשהמדחף אחראי לכוח שדוחף אותו קדימה:
https://youtu.be/wFTHh-6jIT8
את המדחף החליף עם השנים מנוע הסילון (עברית):
https://youtu.be/fP8892AsAiM
וכך פועל המדחף גם בצוללות:
https://youtu.be/ON_irzFAU9c
כיצד זורקים דיסקוס בספורט?
זריקת או הטלת דיסקוס (Discus throw) הוא אחד מענפי הספורט העתיקים ביותר. זהו אחד ממקצועות הזריקה שבענף האתלטיקה. בתחרות זריקת דיסקוס זורקים המתחרים דסקה עגולה הנקראת "דיסקוס" למרחק. המגרש המסומן מאפשר למדוד מי מהמתחרים זרקו למרחק הגדול ביותר והם הזוכים.
זורק הדיסקוס אוחז בו ביד מתוחה ומסתובב סביב עצמו, כדי לצבור תנופה ואז מטיל את הדיסקוס למרחק. הזריקה היא מתוך מעגל מונמך בקוטר של 2.5 מטרים, שאין לצאת ממנו. כדי להבטיח את ביטחון הקהל והסבבים את הזורק, מוקף המעגל עצמו גדר גבוהה. לאחר נחיתת הדיסקוס מודדים את המרחק שבין קצה המעגל הקדמי, למקום הנחיתה של הדיסקוס, המקום שבו פגע בקרקע.
עוד במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה נהגו לזרוק דיסקוס. אך אז היה מדובר בגברים בלבד, שכן נשים לא השתתפו באולימפיאדות העתיקות. כיום זורקים שני המינים ומתחרים בזריקת דיסקוס. משקל הדיסקוס של הגברים 2 קילוגרם, בעוד זה של הנשים שוקל קילוגרם בלבד.
לזריקת הדיסקוס מוקצבים בדרך כלל לכל מתחרה 3 עד 6 ניסיונות זריקה. הזוכה הוא מי שזרק את הדיסקוס למרחק הגדול ביותר בנסיון כלשהו. אם יש תיקו בין שני מתמודדים, משווים את זריקתם השנייה במרחקה וקובעים מי המנצח וכך הלאה.
יש הבדל בין משקל הדיסקוס בין תחרות הגברים לתחרות הנשים. הדיסקוס של הגברים שוקל 2 ק"ג בעוד של הנשים שוקל ק"ג אחד. הדיסקוס עצמו חלק, בעל שוליים ופנים עשויים מתכת.
כך זורקים דיסקוס:
https://youtu.be/3GjhBvcgO6w
הכללים:
https://youtu.be/LMUahmjET7Q
מתוך סרט שנעשה על זורק הדיסקוס שניצח באולימפיאדה הראשונה:
https://youtu.be/mCTP1wSUqK0
וגמר אליפות העולם בברלין 2018 בהטלת דיסקוס:
https://youtu.be/DKiUs6Wek1A
זריקת או הטלת דיסקוס (Discus throw) הוא אחד מענפי הספורט העתיקים ביותר. זהו אחד ממקצועות הזריקה שבענף האתלטיקה. בתחרות זריקת דיסקוס זורקים המתחרים דסקה עגולה הנקראת "דיסקוס" למרחק. המגרש המסומן מאפשר למדוד מי מהמתחרים זרקו למרחק הגדול ביותר והם הזוכים.
זורק הדיסקוס אוחז בו ביד מתוחה ומסתובב סביב עצמו, כדי לצבור תנופה ואז מטיל את הדיסקוס למרחק. הזריקה היא מתוך מעגל מונמך בקוטר של 2.5 מטרים, שאין לצאת ממנו. כדי להבטיח את ביטחון הקהל והסבבים את הזורק, מוקף המעגל עצמו גדר גבוהה. לאחר נחיתת הדיסקוס מודדים את המרחק שבין קצה המעגל הקדמי, למקום הנחיתה של הדיסקוס, המקום שבו פגע בקרקע.
עוד במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה נהגו לזרוק דיסקוס. אך אז היה מדובר בגברים בלבד, שכן נשים לא השתתפו באולימפיאדות העתיקות. כיום זורקים שני המינים ומתחרים בזריקת דיסקוס. משקל הדיסקוס של הגברים 2 קילוגרם, בעוד זה של הנשים שוקל קילוגרם בלבד.
לזריקת הדיסקוס מוקצבים בדרך כלל לכל מתחרה 3 עד 6 ניסיונות זריקה. הזוכה הוא מי שזרק את הדיסקוס למרחק הגדול ביותר בנסיון כלשהו. אם יש תיקו בין שני מתמודדים, משווים את זריקתם השנייה במרחקה וקובעים מי המנצח וכך הלאה.
יש הבדל בין משקל הדיסקוס בין תחרות הגברים לתחרות הנשים. הדיסקוס של הגברים שוקל 2 ק"ג בעוד של הנשים שוקל ק"ג אחד. הדיסקוס עצמו חלק, בעל שוליים ופנים עשויים מתכת.
כך זורקים דיסקוס:
https://youtu.be/3GjhBvcgO6w
הכללים:
https://youtu.be/LMUahmjET7Q
מתוך סרט שנעשה על זורק הדיסקוס שניצח באולימפיאדה הראשונה:
https://youtu.be/mCTP1wSUqK0
וגמר אליפות העולם בברלין 2018 בהטלת דיסקוס:
https://youtu.be/DKiUs6Wek1A
איך מפיקים אנרגיה ממים זורמים?
למים שזורמים בנהרות ובנחלים יש בדרך כלל כוח רב. אם מניחים טורבינות על זרימת המים, הן מסתובבות בכוח המים ומייצרות חשמל.
כך יוצרים תחנות כוח המייצרות אנרגיה מנפילת המים והזרימה החזקה שלהם. הן נקראות תחנות הידרו-אלקטריות.
כשצריך להגדיל את כוחם של המים לייצר חשמל מייצרים סכרים ומוסיפים את כוח הכבידה. המים נופלים מגובה רב וכך מתעצם כוחם לייצר חשמל.
הנה הדרך שבה המים הופכים לאנרגיה (מתורגם):
http://youtu.be/FUCkaXsqRP8
למים שזורמים בנהרות ובנחלים יש בדרך כלל כוח רב. אם מניחים טורבינות על זרימת המים, הן מסתובבות בכוח המים ומייצרות חשמל.
כך יוצרים תחנות כוח המייצרות אנרגיה מנפילת המים והזרימה החזקה שלהם. הן נקראות תחנות הידרו-אלקטריות.
כשצריך להגדיל את כוחם של המים לייצר חשמל מייצרים סכרים ומוסיפים את כוח הכבידה. המים נופלים מגובה רב וכך מתעצם כוחם לייצר חשמל.
הנה הדרך שבה המים הופכים לאנרגיה (מתורגם):
http://youtu.be/FUCkaXsqRP8
מדוע כפופים העצים שליד הים?
לרוב מגיעה הרוח מן הים אל היבשה. כך יוצא שהעצים הגדלים ליד החוף עומדים חשופים לרוחות. אלה באות מהים ומרבות לכופף את העצים.
כך גדלים העצים הללו ,במשך שנים רבות, כשהם כפופים בכיוון שהרוח דוחפת אליו. כתופעה טבעית ומתמשכת, הם מקבלים את הזווית הכפופה שהרוח גורמת להם והופכים לכפופים תמיד.
הנה דקלים גבוהים ברוח חזקה:
https://youtu.be/GsTKqcTdpVs
עוד עץ כורע ברוח:
http://youtu.be/bVeA9GW7K-s
ולעתים גם רוח חזקה לא מצליחה לכופף עצי דקל, כמו כאן בקליפורניה:
https://youtu.be/MvHRBYrEgEE
לרוב מגיעה הרוח מן הים אל היבשה. כך יוצא שהעצים הגדלים ליד החוף עומדים חשופים לרוחות. אלה באות מהים ומרבות לכופף את העצים.
כך גדלים העצים הללו ,במשך שנים רבות, כשהם כפופים בכיוון שהרוח דוחפת אליו. כתופעה טבעית ומתמשכת, הם מקבלים את הזווית הכפופה שהרוח גורמת להם והופכים לכפופים תמיד.
הנה דקלים גבוהים ברוח חזקה:
https://youtu.be/GsTKqcTdpVs
עוד עץ כורע ברוח:
http://youtu.be/bVeA9GW7K-s
ולעתים גם רוח חזקה לא מצליחה לכופף עצי דקל, כמו כאן בקליפורניה:
https://youtu.be/MvHRBYrEgEE
מיהו העוף הדורס שעורף ראשי נחשים?
חיוויאי הנחשים הוא עוף דורס ממשפחת הנציים, שעורף ראשי נחשים וטורף אותם. יש לו מקור קצר ומאד חד, שהוא ממש מותאם לעריפת ראשיהם של נחשים.
בעונה אחת יכול חיוואי הנחשים לטרוף מאות נחשים. במהלך ציד הנחשים שלו, נוחת החיוויאי על הנחש בשתי רגליו, עורף את ראשו או לפחות נותן לו מכת מקור קטלנית ומיד מתחיל לבלעו מהראש. במקרים של נחשים גדולים במיוחד, מרים אותם החיוויאי לגובה רב, שומט אותם לקרקע ואחרי מותם מהתרסקות - אוכל אותם.
לא תמיד הציד מצליח. במקרים מסוימים נמצאו מתים חיוויאים כרוכים על נחש שחונק אותם ושניהם מתים. ידועים גם מקרים שבהם הנחש נשך בחוזקה את החיוויאי והרגו. במקרים אחרים נכרך הנחש על צוואר החיוויאי והביסו בחניקה למוות.
הנה סרטון על חיוויאי הנחשים והנחש שמביאים לגוזל רעב:
http://youtu.be/TBeBcQeqXw0?t=40s
חיוויאי הנחשים הוא עוף דורס ממשפחת הנציים, שעורף ראשי נחשים וטורף אותם. יש לו מקור קצר ומאד חד, שהוא ממש מותאם לעריפת ראשיהם של נחשים.
בעונה אחת יכול חיוואי הנחשים לטרוף מאות נחשים. במהלך ציד הנחשים שלו, נוחת החיוויאי על הנחש בשתי רגליו, עורף את ראשו או לפחות נותן לו מכת מקור קטלנית ומיד מתחיל לבלעו מהראש. במקרים של נחשים גדולים במיוחד, מרים אותם החיוויאי לגובה רב, שומט אותם לקרקע ואחרי מותם מהתרסקות - אוכל אותם.
לא תמיד הציד מצליח. במקרים מסוימים נמצאו מתים חיוויאים כרוכים על נחש שחונק אותם ושניהם מתים. ידועים גם מקרים שבהם הנחש נשך בחוזקה את החיוויאי והרגו. במקרים אחרים נכרך הנחש על צוואר החיוויאי והביסו בחניקה למוות.
הנה סרטון על חיוויאי הנחשים והנחש שמביאים לגוזל רעב:
http://youtu.be/TBeBcQeqXw0?t=40s
