שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הלאוטה שממנה התפתחה הגיטרה?
לאוּטַה (Lute) היא כלי נגינה שקדם לגיטרה הקלאסית (Classical Guitar). זהו כלי פריטה, שהגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס פופולארי מאד, הן ככלי סולו והן ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים.
הלאוטה מנוגנת בדרך כלל בעזרת האצבעות. היא הובאה לספרד בעת הכיבוש המוּרי ומשם היא התפזרה לכל רחבי אירופה. ביבשת הזו הפכה הלאוטה בסוף ימי הביניים ועד למאה ה-18, לכלי מרכזי שממנו אף התפתחה במאות שאחרי גם הגיטרה.
הלאוטה התפתחה מהעוּד הערבי. למעשה, השם 'לאוטה' הוא שיבוש של המילים בערבית 'אל-עוּד'. אבל מנגנים בה באצבעות, מה שמאפשר נגינה בקולות ובהרמוניה, כלומר בנגינה של אקורדים. בעוד ונגינה בעוד היא הרי באמצעות מפרט ובנגינה חד-קולית בלבד. הלאוטה גם בנויה מעץ שונה מזה של העוד ומנוגנת בסגנון שונה ממנו, מה שהופך את צליליה לשונים משלו.
במהלך תקופת הבארוק התפתחה "לאוטת בארוק", שנקראת גם ארכילאוטה. היא התווספה לתֵיאוֹרבּוֹ, כלי מרובה מיתרים, שהתפתח בתקופת הרנסאנס. הוא הכיל יותר ויותר מיתרים, הלך וגדל עם השנים והציע מנעד שהלך והתרחב, מה שאפשר לו להשתלב בהרכבים מוסיקליים גדולים ומשמעותיים יותר. הגדול שבהם היה התֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה שבו הוארך חלק מצוואר הכלי ונוספו לו מיתרים לצורך ליווי הבאס בו.
הנה "לקרימה" של ג'ון דאולנד בן המאה ה-16:
https://youtu.be/fZYzuIGDYGs
הלאוטה האירופית:
https://youtu.be/7goe9JYZJS8
קטע של באך בתֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה:
https://youtu.be/FnpaMm_2QYc
ולאוטה מהרנסאנס:
https://youtu.be/L-YjXBylIUI
מהו הבנג'ו?
בנג'ו (Banjo) הוא כלי נגינה עממי מובהק. זהו כלי פריטה, עם 4, 5, או 6 מיתרים, הדומה קצת למנדולינה, אך עשוי מחישוק מתכת, שעליו מתוח קלף עשוי עור, מה שנראה קצת כמו כלי פריטה עם תוף.
נראה כי מקורו של הבנג'ו באפריקה. עם העבדות באמריקה הוא התפתח מכלי נגינה אפריקניים מסורתיים, שיצרו העבדים האפריקניים ביבשת החדשה. הבנג'ו הפך נפוץ מאוד בקרבם אותם עבדים והקסם שלו התחבר גם ללבנים.
בהמשך ועם היווצרות סגנון הג'אז המלהיב, החלו להשתמש בו גם נגני ג'אז וקאנטרי והוא הפך לכלי פופולרי בקרב נגני מוסיקת העם האמריקאית.
עם השנים היה הבנג'ו לכלי אהוד ומרכזי בארצות הברית של אמריקה והוא הפך מזוהה עם מוזיקת פולק אמריקאית. יותר ויותר הוא תפס את מקומו גם בהופעות ווודויל, מינסטרל, במוסיקת הקאנטרי, הבלוגראס ואפילו במוסיקה האירית, כלומר זו של האמריקאים ממוצא אירי.
הבנג'ו הצליח להגיע ולחדור אפילו לאולמות הקונצרטים, כשהוסיף את הצליל ה"מקומי" האמריקאי בתזמור של האופרה "פורגי ובס" מאת גרשווין וב"קואנגה" מאת דליוס.
הנה הסבר מודגם של הבנג'ו (עברית):
https://youtu.be/s90iRfQbx3A
צמד בלוגראס עממי אמריקאי של גיטרה ובנג'ו:
https://youtu.be/rK5Hm9BW0lI
נגן הבנג'ו המהיר בעולם, עם 660 תווים לדקה!
https://youtu.be/0HXYdGGKV2k
הזמרת אשלי קמפבל מלווה את עצמה בבנג'ו:
https://youtu.be/gwObHJyqiI4
הבנג'ו בלהקת קאנטרי בלוגראס בשיר "אני אעוף":
https://youtu.be/tQ29PPC059c
וסרטון תיעודי על חוקר שמקדיש את חייו לבנג'ו ולקשר שלו להיסטוריה האמריקאית:
https://youtu.be/wrRfOzhM2AE?long=yes
איפה מנגנים בבוזוקי?
בוזוקי (Bouzouki) הוא כלי נגינה יווני שצליליו מתוקים ומעט שובבים. יש לו 5 מיתרים וויכוח שלא הסתיים מה מקורו. יש הסבורים שהוא בא מכלי פריטה יווני עתיק ואחרים קושרים אותו ל"באגלמה" התורכית, כלי מיתר שרווח בתורכיה ושמקורו ממונגוליה, ממנה הגיע עם מסעות הכיבוש המונגוליים את אגן הים התיכון, בימי הביניים.
הבוזוקי מקושט בשלל מרכיבים מקושטים, שמקנים לו יופי אסתטי ומיוחד. הנגנים בו נמדדים בווירטואוזיות שלהם, במהירות הנגינה בכלי ובשליטה בנגינה בכלי.
לבוזוקי תיבת תהודה עשויה מפסי עץ מודבקים. על הצוואר הארוך והצר שלו יש שורה של סריגי מתכת, ממש כמו בגיטרה ובמנדולינה.
במקור היו לו רק 3 מיתרים כפולים, שמכוונים באותם הטונים. זה השתנה כשנגן הבוזוקי מנוליס חיוטיס הוסיף לו ב-1955 עוד זוג מיתרים. כך הפך הבוזוקי לכלי שניתן לנגן בו בווירטואוזיות רבה ובמקביל נוספה לו היכולת להפיק אקורדים ולהיות גם כלי הרמוני ומלווה, כמו הגיטרה.
גם בימינו יש ביוון עדיין נגני בוזוקי המנגנים בבוזוקי עם 3 מיתרים ומשמרים את המסורת של המוזיקה השורשית, זו של פעם, מהימים האפלים והעניים שלו.
כי היסטורית הבוזוקי היה כלי מרכזי במוסיקת הרֵמְבֶטיקוֹ היוונית, "הבלוז היווני" אם תרצו. זו הייתה המוסיקה של שכונות העוני והמעמדות הנמוכים ביוון, בעיקר של אלו שהיגרו מתורכיה במסגרת הטרנספר ההדדי שערכו יוון ותורכיה בתחילת המאה העשרים.
משום כך הבוזוקי גם זוהה ביוון במשך שנים רבות עם עבריינים ואנשים מפוקפקים. שמעו אותו אז בעיקר מי שבילו במועדוני השכונות העניות של אתונה וסלוניקי וואפילו בבתי הכלא של יוון.
רק במחצית השנייה של המאה ה-20 זכה הכלי להכרה, לא מעט בזכות המלחין היווני האגדי מיקיס תאודורקיס, שהשתמש בו למוסיקה שכתב לסרט המצליח "זורבה היווני".
מקור שמו גם הוא מעניין. האגדה מספרת שטורקי זקן ראה פעם את הבוזוקי וחשב שזוהי בגלמה שבורה וזהו מקור שמו של הכלי. אבל משמעות השם "בוזוקי" ביוונית הוא "צוואר", מהמילה "בוזוק" ועל שם צווארו הארוך.
הנה נגן בוזוקי מהיר ומוכשר להפליא:
https://youtu.be/3gf5r3R-p9o
נעימת הסרט "זורבה היווני" בנגינת בוזוקי:
https://youtu.be/e_WEjAnslGc
ילד יווני מנגן ושר יפה:
https://youtu.be/_TMGARku0iA?t=4s
גם בישראל יודעים לנגן נפלא בבוזוקי:
https://youtu.be/zSrxP6s7HVU
ונגן ישראלי מדגים מהירות:
https://youtu.be/4y9ohdZlr_I
מהו דולצימר הרים?
כמו קרוביו, הקאנון המזרחי והסנטור הפרסי, גם הדולצימר (Dulcimer) הוא כלי נגינה, כלי פריטה ממשפחת הציטר. צליליו המיוחדים וקלות הנגינה בו הפכה אותו לכלי מוסיקלי עממי נפוץ מאד באמריקה.
ביחד עם כינור, אקורדיון, דולצימר הוא מהכלים המוסיקליים הפופולאריים במוסיקת העם האמריקנית. בדולצימר ניגנו בעבר זמרי עם אמריקאיים נודעים, ביניהם זמרות הפולק הידועות ג'ון באאז וג'וני מיטשל.
על הדולצימר, שמקורו באיזור הרי האפלאצ'ים שבמזרח ארצות הברית, מנגנים בדרך כלל כשהוא מונח על הברכיים. לדולצימר האפאלאצ'י, ששמו הנוסף הוא "דולצימר הרים", יש בין 3 ל-4 מיתרים. הוא מפיק בדרך כלל סולם צלילים דיאטוניים.
לראשונה תועד דולצימר ההרים בתחילת המאה ה-19, כשניגנו בו מהגרים סקוטים ואירים, בדרום ההרים האפלצ'ים. מכיוון שלא ידוע על כלי קדמוני דומה בארצות המקור שלהם, לא נראה שהללו הביאו אותו מארצות המולדת האירופיות שלהם. זאת על אף שבאירופה עצמה היו כלי פריטה דומים, מאותה משפחת כלי מיתר של קבוצת ה"ציטר". הדולצימר הזה הוא סוג של הכלאה בין כלים קדומים באירופה. הוא נבנה מחומרים זמינים באמריקה ובאופן פשוט יותר, בעיקר בשל חוסר המומחיות של המהגרים הללו.
לדולצימר יש סוג נוסף, שנקרא "דולצימר המקל" (Stick Dulcimer). יש לו שחיף לנגינה, צוואר כלי שדומה לזה של המנדולינה והגיטרה, זה מקנה לנגינה בו נוחות רבה, זאת מכיוון שמנגנים בו כמו המנדולינה והגיטרה, לא כשהוא מונח על הברכיים או על השולחן.
הנה דולצימר ההרים, או או דולצימר אפאלאצ'י:
https://youtu.be/O-AnaBwnEug
דולצימר הרים הפך לכלי אהוב באזורים הכפריים של אמריקה:
https://youtu.be/UurHbXwVo04
כך נהגו ללוות שירה בעזרת דולצימר הרים:
https://youtu.be/I73TVMvOTJ4
מהי בללייקה?
בַּלַלַייקָה (Bal) היא כלי מיתר רוסי שסמלו הוא תיבת התהודה המשולשת. יש לבללייקה 3 מיתרים ולעיתים הם כפולים, כל שיש 6 מיתרים. במאה האחרונה הפכה הבללייקה לכלי מוסיקלי נפוץ בארצות מזרח אירופה.
בבללייקה מנגנים ברוסיה, אוקראינה ובארצות נוספות במרכז אסיה. יש 6 גדלים שונים של בללייקות, מהקטנה והגבוהה ביותר (בללייקת פיקולו) ועד לבללייקת קונטרבס הגדולה ונמוכה.
הנה שלישיית בללייקה:
https://youtu.be/iMfeythnSgc
נגן וירטואוז שמנגן בללייקה במהירות ובמיומנות:
https://youtu.be/WOve71R-fHQ
הנה תזמורת בללייקות מנגנת "אתמול" של הביטלס:
https://youtu.be/JjdDq0IqBDc
מהו כלי הפריטה יוקולילי?
היוּקולֶיְלִי או אוּקוּלֵלֵה (Ukulele) הוא כלי נגינה דרום-אמריקאי המזכיר גיטרה קטנה, בת 4 מיתרי גיטרה.
קל ללמוד לנגן ביוקללי. רבים לא יודעים שבנוסף לצורת הגיטרה יש לו עוד צורות. אחת מהן מזכירה בנג'ו ונקראת "יוקולילי-בנג'ו" או "בנג'ולילי".
אגב, השם יוקלילי פירושו "פרעוש קופץ". מקורו מתנועת האצבעות של הנגן בו, אם כי יש הסבורים שזה היה כינויו בהוואית, שפת הוואי, של בריטי משעשע שחי בחצרו של מלך הוואי.
#תולדות היוקלילי
מקורו של היוקלילי הוא ככל הנראה באיים של דרום-האוקיינוס השקט. מפתחיו המקוריים היו 3 מהגרים שהגיעו ב-1879 להונולולו שבהוואי מפורטוגל. קשה לייחס לחבורה הזו, שכללה את אוגוסטו דיאז, חוזה דה אספריטו סנטו ומנואל נונס, יכולת המצאה מדהימה במיוחד. זאת מכיוון שהיוקלילי דומה לברגואינו, כלי פריטה מפורטוגל, או לקווטרו, גיטרה דרום אמריקאית קטנה ובת 4 מיתרים. שניהם היו נפוצים שנים רבות לפני המצאת היוקולילי.
לארצות הברית ולאירופה הובא היוקלילי בידי מהגרים ממדיירה, מעט אחרי שפותח, בסוף המאה ה-19.
מראשית המאה ה-20 הכלי החל להיות נפוץ למדי בארצות הברית ואמנים אמריקאים רבים ניגנו והתפרסמו בזכות ביצועיהם בו. מארצות הברית הוא עבר די מהר גם לבריטניה ואף שולב במוסיקת ג'אז.
ג'ון לנון, מנהיג להקת הביטלס, החל את דרכו בנגינה כנער עם יוקלילי, מה שאף הוזכר בשיר Free as a bird שהותיר לאחר מותו והושלם בשנת 1995 על ידי חבריו ללהקת הביטלס. גם פול מקרטני וג'ורג' האריסון נהגו לנגן בו.
בעידן החדש זכה היוקלילי להפוך ללהיט, בביצועי יוטיוב מרשימים, של אנשים כמו ישראל קַמַקַוִיווֹאוֹלֶה שליווה את עצמו בביצועים נהדרים לשירים ידועים וכמו ג'ייק שימבקורו הווירטואוזי, מי שזכה לכך שביצוע שצילם בווידאו לשיר של ג'ורג' הריסון והביטלס While My Guitar Gently Weeps הפך לסרטון הוויראלי הראשון אי פעם של האתר Youtube.
הנה סיפורו של היוקלילי (מתורגם):
https://youtu.be/r6BDcTPTAu0
היוקולילי של ג'ייק שימבקורו ששר את השיר While My Guitar Gently Weeps של ג'ורג' הריסון:
https://youtu.be/puSkP3uym5k
פול מקרטני מבצע את השיר Something בליווי יוקולילי, כמחווה לג'ורג' האריסון:
https://youtu.be/F2z09DmoU14?t=4s
וישראל קַמַקַוִיווֹאוֹלֶה שהתפרסם בביצועיו עם היוקולילה שלו, במיוחד בשיר הזה:
https://youtu.be/V1bFr2SWP1I
מהו הכאנון הערבי?
כּאנוּן, או קאנון (Qanun), הוא כלי מיתר, עשוי עץ ובצורת טרפז, לא פעם עם 81 מיתרים מתוחים עליו, בקבוצות של 3 מיתרים לכל תו.
הוא קרוב של הדולצימֶר עתיק היומין, הכאנון הוא כלי פריטה מרכזי במסורת המוסיקלית של המזרח התיכון וצפון אפריקה, כלי מרכזי כסולן וככלי ליווי במוסיקה ערבית - קלאסית ועממית.
צליליו עדינים ומתכתיים ומאפשר נגינה מורכבת ומהירה, בנגינה וירטואוזית ומהירה, האופיינית בדרך כלל לנגני כאנון מיומנים. הם מניחים אותו על הברכיים או על שולחן ופורטים באצבעות, או בעזרת שני מפרטים קטנים הנקראים "ריש" ומוחזקים בשתי ידי המנגן.
מקור הכּאנוּן בארמניה והוא ממשיכו של הנֶבֶל המצרי העתיק. במאה ה-12 התוודעו אליו האירופאים ואף הפך לכלי מוכר בשם ציטריון (zither) או פסלתריוּן (psaltery). מאז המאה ה-10 הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהמוסיקה הערבית, לצד תרבויות מוסיקליות שכנות, דוגמת המוסיקה הפרסית, התורכית והארמנית.
פירוש שמו של הכאנון הוא "חוֹק", "כלל" או "מידה".
הנה הקאנון הערבי:
https://youtu.be/2pSTsjq31eU
תולדות הקנון במוסיקה הארמנית:
https://youtu.be/yo5C3SDfad4
קנון סולו:
https://youtu.be/mBe7eYkhFSE
נגן ישראלי מנגן יפה:
https://youtu.be/TW4Cn0aAK-k
קנון עם עוד יחד:
https://youtu.be/Rw5DqnRm4zY
נגן קנון מככב בתזמורת ערבית בשיר ערש עממי מצרי:
https://youtu.be/L0pQVnLIDig
איפה נולדה הגיטרה הקלאסית?
גיטרה קלאסית (Classical Guitar) היא כלי פריטה שקט ואינטימי שבנוסף למוזיקה קלאסית הוא אהוד מאוד גם במוסיקה עממית ופופולרית.
לא מעט יצירות קלאסיות נכתבו עבור הגיטרה במאות האחרונות ולצידן נעשו הרבה עיבודים לגיטרה מיצירות שנכתבו במקור לכלים אחרים, ביניהן לא מעט מיצירותיו של באך, שנכתבו במקורן ללאוטה, הכלי שממנו נולדה הגיטרה.
נגני הגיטרה סֶגוֹביַה וג'וליאן ברים נחשבים לשניים מגדולי הגיטרה הקלאסית.
המלחין הספרדי פרננדו סוֹר הקדיש את מרבית יצירתו לכלי זה, טורינה חיבר לה בין השאר את "סביליאנה", וכך גם טָרֶגַה ואלבניז שכתבו המון לגיטרה והמלחין רודריגו שכתב לה בין השאר את ה"קונצ'רטו דה ארנחוּאז" לגיטרה ולתזמורת - מהיצירות החשובות לכלי.
גם מלך הכנרים פּגניני היה נגן גיטרה ידוע, שכתב כמה יצירות לכלי זה, כולל את ששת הסונטות שלו לכינור וגיטרה.
במוסיקה העממית הספרדית הפכה הגיטרה לכלי מרכזי ובמיוחד היא מככבת במוסיקת הפלמנקו, סגנון שבמידה רבה מבוסס על צליליה.
מה שכן, הגיטרה הקלאסית אינה היחידה שיש. הכירו עוד סוגים בתגית "גיטרות".
הנה קטע לגיטרה קלאסית:
https://youtu.be/8ewDajPGhMA
ביקור אצל סבתא - גיטרה מלווה את העוד:
https://youtu.be/t6jlx6jAb-Q
מהיצירה "אסטוריאס" של אלבניז:
https://youtu.be/inBKFMB-yPg
ו"שיירה ספרדית" של ה-Doors שמצטטת מ"אסטורייס":
https://youtu.be/eszNKHrXxgY
איך מייצרים גיטרה חשמלית?
לייצר גיטרה חשמלית זו עבודה מורכבת. אחרי בחירת עץ על פי מאפייני הצליל שלו, באים חיתוך, קידוח, שיוף וצביעה שמתחילים את התהליך של הכנת הגיטרה עצמה. אחר כך באים שיוף נוסף, מריחת לכה, יצירת צוואר הגיטרה, הוספת סריגי המתכת, הוספת המרכיבים האלקטרוניים וחיבור הצוואר לגוף הגיטרה.
עכשיו עושים כיוון אחרון, הידוק ובדיקת הצליל של הגיטרה והנה מוכנה עוד גיטרה חשמלית לרוקנ'רול.
כך מייצרים גיטרות חשמליות:
https://youtu.be/EEfHpcIWQwA
עוד סרטון שמציג את תהליך היצור של הגיטרה החשמלית:
http://youtu.be/nP2b0o-xMZY
כך מייצרים את הפנדר סטרטוקסטר - הגיטרה החשמלית הפופולארית בעולם:
https://youtu.be/rnhe8C591l4?long=yes
לאוּטַה (Lute) היא כלי נגינה שקדם לגיטרה הקלאסית (Classical Guitar). זהו כלי פריטה, שהגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס פופולארי מאד, הן ככלי סולו והן ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים.
הלאוטה מנוגנת בדרך כלל בעזרת האצבעות. היא הובאה לספרד בעת הכיבוש המוּרי ומשם היא התפזרה לכל רחבי אירופה. ביבשת הזו הפכה הלאוטה בסוף ימי הביניים ועד למאה ה-18, לכלי מרכזי שממנו אף התפתחה במאות שאחרי גם הגיטרה.
הלאוטה התפתחה מהעוּד הערבי. למעשה, השם 'לאוטה' הוא שיבוש של המילים בערבית 'אל-עוּד'. אבל מנגנים בה באצבעות, מה שמאפשר נגינה בקולות ובהרמוניה, כלומר בנגינה של אקורדים. בעוד ונגינה בעוד היא הרי באמצעות מפרט ובנגינה חד-קולית בלבד. הלאוטה גם בנויה מעץ שונה מזה של העוד ומנוגנת בסגנון שונה ממנו, מה שהופך את צליליה לשונים משלו.
במהלך תקופת הבארוק התפתחה "לאוטת בארוק", שנקראת גם ארכילאוטה. היא התווספה לתֵיאוֹרבּוֹ, כלי מרובה מיתרים, שהתפתח בתקופת הרנסאנס. הוא הכיל יותר ויותר מיתרים, הלך וגדל עם השנים והציע מנעד שהלך והתרחב, מה שאפשר לו להשתלב בהרכבים מוסיקליים גדולים ומשמעותיים יותר. הגדול שבהם היה התֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה שבו הוארך חלק מצוואר הכלי ונוספו לו מיתרים לצורך ליווי הבאס בו.
הנה "לקרימה" של ג'ון דאולנד בן המאה ה-16:
https://youtu.be/fZYzuIGDYGs
הלאוטה האירופית:
https://youtu.be/7goe9JYZJS8
קטע של באך בתֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה:
https://youtu.be/FnpaMm_2QYc
ולאוטה מהרנסאנס:
https://youtu.be/L-YjXBylIUI
בנג'ו (Banjo) הוא כלי נגינה עממי מובהק. זהו כלי פריטה, עם 4, 5, או 6 מיתרים, הדומה קצת למנדולינה, אך עשוי מחישוק מתכת, שעליו מתוח קלף עשוי עור, מה שנראה קצת כמו כלי פריטה עם תוף.
נראה כי מקורו של הבנג'ו באפריקה. עם העבדות באמריקה הוא התפתח מכלי נגינה אפריקניים מסורתיים, שיצרו העבדים האפריקניים ביבשת החדשה. הבנג'ו הפך נפוץ מאוד בקרבם אותם עבדים והקסם שלו התחבר גם ללבנים.
בהמשך ועם היווצרות סגנון הג'אז המלהיב, החלו להשתמש בו גם נגני ג'אז וקאנטרי והוא הפך לכלי פופולרי בקרב נגני מוסיקת העם האמריקאית.
עם השנים היה הבנג'ו לכלי אהוד ומרכזי בארצות הברית של אמריקה והוא הפך מזוהה עם מוזיקת פולק אמריקאית. יותר ויותר הוא תפס את מקומו גם בהופעות ווודויל, מינסטרל, במוסיקת הקאנטרי, הבלוגראס ואפילו במוסיקה האירית, כלומר זו של האמריקאים ממוצא אירי.
הבנג'ו הצליח להגיע ולחדור אפילו לאולמות הקונצרטים, כשהוסיף את הצליל ה"מקומי" האמריקאי בתזמור של האופרה "פורגי ובס" מאת גרשווין וב"קואנגה" מאת דליוס.
הנה הסבר מודגם של הבנג'ו (עברית):
https://youtu.be/s90iRfQbx3A
צמד בלוגראס עממי אמריקאי של גיטרה ובנג'ו:
https://youtu.be/rK5Hm9BW0lI
נגן הבנג'ו המהיר בעולם, עם 660 תווים לדקה!
https://youtu.be/0HXYdGGKV2k
הזמרת אשלי קמפבל מלווה את עצמה בבנג'ו:
https://youtu.be/gwObHJyqiI4
הבנג'ו בלהקת קאנטרי בלוגראס בשיר "אני אעוף":
https://youtu.be/tQ29PPC059c
וסרטון תיעודי על חוקר שמקדיש את חייו לבנג'ו ולקשר שלו להיסטוריה האמריקאית:
https://youtu.be/wrRfOzhM2AE?long=yes
בוזוקי (Bouzouki) הוא כלי נגינה יווני שצליליו מתוקים ומעט שובבים. יש לו 5 מיתרים וויכוח שלא הסתיים מה מקורו. יש הסבורים שהוא בא מכלי פריטה יווני עתיק ואחרים קושרים אותו ל"באגלמה" התורכית, כלי מיתר שרווח בתורכיה ושמקורו ממונגוליה, ממנה הגיע עם מסעות הכיבוש המונגוליים את אגן הים התיכון, בימי הביניים.
הבוזוקי מקושט בשלל מרכיבים מקושטים, שמקנים לו יופי אסתטי ומיוחד. הנגנים בו נמדדים בווירטואוזיות שלהם, במהירות הנגינה בכלי ובשליטה בנגינה בכלי.
לבוזוקי תיבת תהודה עשויה מפסי עץ מודבקים. על הצוואר הארוך והצר שלו יש שורה של סריגי מתכת, ממש כמו בגיטרה ובמנדולינה.
במקור היו לו רק 3 מיתרים כפולים, שמכוונים באותם הטונים. זה השתנה כשנגן הבוזוקי מנוליס חיוטיס הוסיף לו ב-1955 עוד זוג מיתרים. כך הפך הבוזוקי לכלי שניתן לנגן בו בווירטואוזיות רבה ובמקביל נוספה לו היכולת להפיק אקורדים ולהיות גם כלי הרמוני ומלווה, כמו הגיטרה.
גם בימינו יש ביוון עדיין נגני בוזוקי המנגנים בבוזוקי עם 3 מיתרים ומשמרים את המסורת של המוזיקה השורשית, זו של פעם, מהימים האפלים והעניים שלו.
כי היסטורית הבוזוקי היה כלי מרכזי במוסיקת הרֵמְבֶטיקוֹ היוונית, "הבלוז היווני" אם תרצו. זו הייתה המוסיקה של שכונות העוני והמעמדות הנמוכים ביוון, בעיקר של אלו שהיגרו מתורכיה במסגרת הטרנספר ההדדי שערכו יוון ותורכיה בתחילת המאה העשרים.
משום כך הבוזוקי גם זוהה ביוון במשך שנים רבות עם עבריינים ואנשים מפוקפקים. שמעו אותו אז בעיקר מי שבילו במועדוני השכונות העניות של אתונה וסלוניקי וואפילו בבתי הכלא של יוון.
רק במחצית השנייה של המאה ה-20 זכה הכלי להכרה, לא מעט בזכות המלחין היווני האגדי מיקיס תאודורקיס, שהשתמש בו למוסיקה שכתב לסרט המצליח "זורבה היווני".
מקור שמו גם הוא מעניין. האגדה מספרת שטורקי זקן ראה פעם את הבוזוקי וחשב שזוהי בגלמה שבורה וזהו מקור שמו של הכלי. אבל משמעות השם "בוזוקי" ביוונית הוא "צוואר", מהמילה "בוזוק" ועל שם צווארו הארוך.
הנה נגן בוזוקי מהיר ומוכשר להפליא:
https://youtu.be/3gf5r3R-p9o
נעימת הסרט "זורבה היווני" בנגינת בוזוקי:
https://youtu.be/e_WEjAnslGc
ילד יווני מנגן ושר יפה:
https://youtu.be/_TMGARku0iA?t=4s
גם בישראל יודעים לנגן נפלא בבוזוקי:
https://youtu.be/zSrxP6s7HVU
ונגן ישראלי מדגים מהירות:
https://youtu.be/4y9ohdZlr_I
כמו קרוביו, הקאנון המזרחי והסנטור הפרסי, גם הדולצימר (Dulcimer) הוא כלי נגינה, כלי פריטה ממשפחת הציטר. צליליו המיוחדים וקלות הנגינה בו הפכה אותו לכלי מוסיקלי עממי נפוץ מאד באמריקה.
ביחד עם כינור, אקורדיון, דולצימר הוא מהכלים המוסיקליים הפופולאריים במוסיקת העם האמריקנית. בדולצימר ניגנו בעבר זמרי עם אמריקאיים נודעים, ביניהם זמרות הפולק הידועות ג'ון באאז וג'וני מיטשל.
על הדולצימר, שמקורו באיזור הרי האפלאצ'ים שבמזרח ארצות הברית, מנגנים בדרך כלל כשהוא מונח על הברכיים. לדולצימר האפאלאצ'י, ששמו הנוסף הוא "דולצימר הרים", יש בין 3 ל-4 מיתרים. הוא מפיק בדרך כלל סולם צלילים דיאטוניים.
לראשונה תועד דולצימר ההרים בתחילת המאה ה-19, כשניגנו בו מהגרים סקוטים ואירים, בדרום ההרים האפלצ'ים. מכיוון שלא ידוע על כלי קדמוני דומה בארצות המקור שלהם, לא נראה שהללו הביאו אותו מארצות המולדת האירופיות שלהם. זאת על אף שבאירופה עצמה היו כלי פריטה דומים, מאותה משפחת כלי מיתר של קבוצת ה"ציטר". הדולצימר הזה הוא סוג של הכלאה בין כלים קדומים באירופה. הוא נבנה מחומרים זמינים באמריקה ובאופן פשוט יותר, בעיקר בשל חוסר המומחיות של המהגרים הללו.
לדולצימר יש סוג נוסף, שנקרא "דולצימר המקל" (Stick Dulcimer). יש לו שחיף לנגינה, צוואר כלי שדומה לזה של המנדולינה והגיטרה, זה מקנה לנגינה בו נוחות רבה, זאת מכיוון שמנגנים בו כמו המנדולינה והגיטרה, לא כשהוא מונח על הברכיים או על השולחן.
הנה דולצימר ההרים, או או דולצימר אפאלאצ'י:
https://youtu.be/O-AnaBwnEug
דולצימר הרים הפך לכלי אהוב באזורים הכפריים של אמריקה:
https://youtu.be/UurHbXwVo04
כך נהגו ללוות שירה בעזרת דולצימר הרים:
https://youtu.be/I73TVMvOTJ4
כלי פריטה
בַּלַלַייקָה (Bal) היא כלי מיתר רוסי שסמלו הוא תיבת התהודה המשולשת. יש לבללייקה 3 מיתרים ולעיתים הם כפולים, כל שיש 6 מיתרים. במאה האחרונה הפכה הבללייקה לכלי מוסיקלי נפוץ בארצות מזרח אירופה.
בבללייקה מנגנים ברוסיה, אוקראינה ובארצות נוספות במרכז אסיה. יש 6 גדלים שונים של בללייקות, מהקטנה והגבוהה ביותר (בללייקת פיקולו) ועד לבללייקת קונטרבס הגדולה ונמוכה.
הנה שלישיית בללייקה:
https://youtu.be/iMfeythnSgc
נגן וירטואוז שמנגן בללייקה במהירות ובמיומנות:
https://youtu.be/WOve71R-fHQ
הנה תזמורת בללייקות מנגנת "אתמול" של הביטלס:
https://youtu.be/JjdDq0IqBDc
היוּקולֶיְלִי או אוּקוּלֵלֵה (Ukulele) הוא כלי נגינה דרום-אמריקאי המזכיר גיטרה קטנה, בת 4 מיתרי גיטרה.
קל ללמוד לנגן ביוקללי. רבים לא יודעים שבנוסף לצורת הגיטרה יש לו עוד צורות. אחת מהן מזכירה בנג'ו ונקראת "יוקולילי-בנג'ו" או "בנג'ולילי".
אגב, השם יוקלילי פירושו "פרעוש קופץ". מקורו מתנועת האצבעות של הנגן בו, אם כי יש הסבורים שזה היה כינויו בהוואית, שפת הוואי, של בריטי משעשע שחי בחצרו של מלך הוואי.
#תולדות היוקלילי
מקורו של היוקלילי הוא ככל הנראה באיים של דרום-האוקיינוס השקט. מפתחיו המקוריים היו 3 מהגרים שהגיעו ב-1879 להונולולו שבהוואי מפורטוגל. קשה לייחס לחבורה הזו, שכללה את אוגוסטו דיאז, חוזה דה אספריטו סנטו ומנואל נונס, יכולת המצאה מדהימה במיוחד. זאת מכיוון שהיוקלילי דומה לברגואינו, כלי פריטה מפורטוגל, או לקווטרו, גיטרה דרום אמריקאית קטנה ובת 4 מיתרים. שניהם היו נפוצים שנים רבות לפני המצאת היוקולילי.
לארצות הברית ולאירופה הובא היוקלילי בידי מהגרים ממדיירה, מעט אחרי שפותח, בסוף המאה ה-19.
מראשית המאה ה-20 הכלי החל להיות נפוץ למדי בארצות הברית ואמנים אמריקאים רבים ניגנו והתפרסמו בזכות ביצועיהם בו. מארצות הברית הוא עבר די מהר גם לבריטניה ואף שולב במוסיקת ג'אז.
ג'ון לנון, מנהיג להקת הביטלס, החל את דרכו בנגינה כנער עם יוקלילי, מה שאף הוזכר בשיר Free as a bird שהותיר לאחר מותו והושלם בשנת 1995 על ידי חבריו ללהקת הביטלס. גם פול מקרטני וג'ורג' האריסון נהגו לנגן בו.
בעידן החדש זכה היוקלילי להפוך ללהיט, בביצועי יוטיוב מרשימים, של אנשים כמו ישראל קַמַקַוִיווֹאוֹלֶה שליווה את עצמו בביצועים נהדרים לשירים ידועים וכמו ג'ייק שימבקורו הווירטואוזי, מי שזכה לכך שביצוע שצילם בווידאו לשיר של ג'ורג' הריסון והביטלס While My Guitar Gently Weeps הפך לסרטון הוויראלי הראשון אי פעם של האתר Youtube.
הנה סיפורו של היוקלילי (מתורגם):
https://youtu.be/r6BDcTPTAu0
היוקולילי של ג'ייק שימבקורו ששר את השיר While My Guitar Gently Weeps של ג'ורג' הריסון:
https://youtu.be/puSkP3uym5k
פול מקרטני מבצע את השיר Something בליווי יוקולילי, כמחווה לג'ורג' האריסון:
https://youtu.be/F2z09DmoU14?t=4s
וישראל קַמַקַוִיווֹאוֹלֶה שהתפרסם בביצועיו עם היוקולילה שלו, במיוחד בשיר הזה:
https://youtu.be/V1bFr2SWP1I
כּאנוּן, או קאנון (Qanun), הוא כלי מיתר, עשוי עץ ובצורת טרפז, לא פעם עם 81 מיתרים מתוחים עליו, בקבוצות של 3 מיתרים לכל תו.
הוא קרוב של הדולצימֶר עתיק היומין, הכאנון הוא כלי פריטה מרכזי במסורת המוסיקלית של המזרח התיכון וצפון אפריקה, כלי מרכזי כסולן וככלי ליווי במוסיקה ערבית - קלאסית ועממית.
צליליו עדינים ומתכתיים ומאפשר נגינה מורכבת ומהירה, בנגינה וירטואוזית ומהירה, האופיינית בדרך כלל לנגני כאנון מיומנים. הם מניחים אותו על הברכיים או על שולחן ופורטים באצבעות, או בעזרת שני מפרטים קטנים הנקראים "ריש" ומוחזקים בשתי ידי המנגן.
מקור הכּאנוּן בארמניה והוא ממשיכו של הנֶבֶל המצרי העתיק. במאה ה-12 התוודעו אליו האירופאים ואף הפך לכלי מוכר בשם ציטריון (zither) או פסלתריוּן (psaltery). מאז המאה ה-10 הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהמוסיקה הערבית, לצד תרבויות מוסיקליות שכנות, דוגמת המוסיקה הפרסית, התורכית והארמנית.
פירוש שמו של הכאנון הוא "חוֹק", "כלל" או "מידה".
הנה הקאנון הערבי:
https://youtu.be/2pSTsjq31eU
תולדות הקנון במוסיקה הארמנית:
https://youtu.be/yo5C3SDfad4
קנון סולו:
https://youtu.be/mBe7eYkhFSE
נגן ישראלי מנגן יפה:
https://youtu.be/TW4Cn0aAK-k
קנון עם עוד יחד:
https://youtu.be/Rw5DqnRm4zY
נגן קנון מככב בתזמורת ערבית בשיר ערש עממי מצרי:
https://youtu.be/L0pQVnLIDig
גיטרה קלאסית (Classical Guitar) היא כלי פריטה שקט ואינטימי שבנוסף למוזיקה קלאסית הוא אהוד מאוד גם במוסיקה עממית ופופולרית.
לא מעט יצירות קלאסיות נכתבו עבור הגיטרה במאות האחרונות ולצידן נעשו הרבה עיבודים לגיטרה מיצירות שנכתבו במקור לכלים אחרים, ביניהן לא מעט מיצירותיו של באך, שנכתבו במקורן ללאוטה, הכלי שממנו נולדה הגיטרה.
נגני הגיטרה סֶגוֹביַה וג'וליאן ברים נחשבים לשניים מגדולי הגיטרה הקלאסית.
המלחין הספרדי פרננדו סוֹר הקדיש את מרבית יצירתו לכלי זה, טורינה חיבר לה בין השאר את "סביליאנה", וכך גם טָרֶגַה ואלבניז שכתבו המון לגיטרה והמלחין רודריגו שכתב לה בין השאר את ה"קונצ'רטו דה ארנחוּאז" לגיטרה ולתזמורת - מהיצירות החשובות לכלי.
גם מלך הכנרים פּגניני היה נגן גיטרה ידוע, שכתב כמה יצירות לכלי זה, כולל את ששת הסונטות שלו לכינור וגיטרה.
במוסיקה העממית הספרדית הפכה הגיטרה לכלי מרכזי ובמיוחד היא מככבת במוסיקת הפלמנקו, סגנון שבמידה רבה מבוסס על צליליה.
מה שכן, הגיטרה הקלאסית אינה היחידה שיש. הכירו עוד סוגים בתגית "גיטרות".
הנה קטע לגיטרה קלאסית:
https://youtu.be/8ewDajPGhMA
ביקור אצל סבתא - גיטרה מלווה את העוד:
https://youtu.be/t6jlx6jAb-Q
מהיצירה "אסטוריאס" של אלבניז:
https://youtu.be/inBKFMB-yPg
ו"שיירה ספרדית" של ה-Doors שמצטטת מ"אסטורייס":
https://youtu.be/eszNKHrXxgY
לייצר גיטרה חשמלית זו עבודה מורכבת. אחרי בחירת עץ על פי מאפייני הצליל שלו, באים חיתוך, קידוח, שיוף וצביעה שמתחילים את התהליך של הכנת הגיטרה עצמה. אחר כך באים שיוף נוסף, מריחת לכה, יצירת צוואר הגיטרה, הוספת סריגי המתכת, הוספת המרכיבים האלקטרוניים וחיבור הצוואר לגוף הגיטרה.
עכשיו עושים כיוון אחרון, הידוק ובדיקת הצליל של הגיטרה והנה מוכנה עוד גיטרה חשמלית לרוקנ'רול.
כך מייצרים גיטרות חשמליות:
https://youtu.be/EEfHpcIWQwA
עוד סרטון שמציג את תהליך היצור של הגיטרה החשמלית:
http://youtu.be/nP2b0o-xMZY
כך מייצרים את הפנדר סטרטוקסטר - הגיטרה החשמלית הפופולארית בעולם:
https://youtu.be/rnhe8C591l4?long=yes
מהו העוד הערבי?
העוּד (Oud) הוא כלי פריטה עתיק שכבר מהמאה ה-7 ידוע על קיומו במזרח התיכון. כיום, העוד פופולארי בכל רחבי העולם המוסלמי, ממרוקו ועד לאיסטנבול. הוא הפך לכלי המרכזי במוסיקה הערבית ובמהלך ההיסטוריה עתיד השפיע רבות גם על כלי נגינה מערביים.
המילה "עוּד" פירושה ענף של עץ.
העוּד עבר מהמזרח התיכון אל ארצות המגרב שבצפון אפריקה. עם כיבוש ספרד בידי המורים, המוסלמים של צפון אפריקה, הוא הגיע אל אירופה. במהלך השנים נוצרה ממנו הלאוטה, כלי נגינה שהפך למרכזי במוסיקה העתיקה של אירופה. למעשה, מקור שמה של ה"לאוטה" הוא בשיבוש המילים "אָלעוּד". אבל בניגוד ללאוטה, לעוד המודרני יש צוואר קצר משלה ואין לו סריגים, מה שמאפשר לו להפיק רבעי טונים. ראשו של העוד נטוי לאחור. על גופו של העוד יש בדרך כלל 3 פיות תהודה.
עד המאה ה-10 לספירה היו לעוד 4 מיתרים. את החמישי הוסיף אז נגן אנדלוּסי מפורסם, זיטיאב, ובמאה ה-15 נוסף מיתר שישי. על כלי מיתר זה, בעל שישה זוגות של מיתרים כיום, פורטים במפרט והוא נחשב מלך הכלים של המוסיקה המזרח תיכונית.
בין נגני העוד המפורסמים בהיסטוריה היו אמנים כמו עבד אל ווהאב, המלחין המצרי הדגול, פריד אל אטרש, צעיר דרוזי מסוריה, שהפך לכוכב גדול במצרים, הן כזמר והן נגן עוד וירטואוז, ומי שהיה אולי גדול המוסיקאים המצריים, סונבטי.
הנה תולדות העוד והדגמה מפי האמן הישראלי העולמי יאיר דלאל:
https://youtu.be/Jwl9QJWq-2o
נגנית עוד מופלאה מדובאי:
https://youtu.be/UUy3y0fqxN0
שילוב עם מוסיקה מערבית ופסנתר:
https://youtu.be/gLuufZ4zO_8
בונה עודים בסדנה שלו:
https://youtu.be/XQNy7wyPuh4
פריד אל אטרש בביצוע של היצירה "אסטוריאס" של אלבניז שנכתבה בהשראת המוסיקה של המורים:
https://youtu.be/bifKRtePVjo
סיפורו של בונה עודים בעבודת יד שאוהב את הצליל שלו (עברית):
https://youtu.be/u5Pbvdu5WnQ?long=yes
וסרט תיעודי קצר על העוד, תפקידו במזרח התיכון של היום ורחוב מוחמד עלי בקהיר, שבו מוצאים את הכלים הטובים ביותר:
https://youtu.be/hUbeFmAQy4E?long=yes
העוּד (Oud) הוא כלי פריטה עתיק שכבר מהמאה ה-7 ידוע על קיומו במזרח התיכון. כיום, העוד פופולארי בכל רחבי העולם המוסלמי, ממרוקו ועד לאיסטנבול. הוא הפך לכלי המרכזי במוסיקה הערבית ובמהלך ההיסטוריה עתיד השפיע רבות גם על כלי נגינה מערביים.
המילה "עוּד" פירושה ענף של עץ.
העוּד עבר מהמזרח התיכון אל ארצות המגרב שבצפון אפריקה. עם כיבוש ספרד בידי המורים, המוסלמים של צפון אפריקה, הוא הגיע אל אירופה. במהלך השנים נוצרה ממנו הלאוטה, כלי נגינה שהפך למרכזי במוסיקה העתיקה של אירופה. למעשה, מקור שמה של ה"לאוטה" הוא בשיבוש המילים "אָלעוּד". אבל בניגוד ללאוטה, לעוד המודרני יש צוואר קצר משלה ואין לו סריגים, מה שמאפשר לו להפיק רבעי טונים. ראשו של העוד נטוי לאחור. על גופו של העוד יש בדרך כלל 3 פיות תהודה.
עד המאה ה-10 לספירה היו לעוד 4 מיתרים. את החמישי הוסיף אז נגן אנדלוּסי מפורסם, זיטיאב, ובמאה ה-15 נוסף מיתר שישי. על כלי מיתר זה, בעל שישה זוגות של מיתרים כיום, פורטים במפרט והוא נחשב מלך הכלים של המוסיקה המזרח תיכונית.
בין נגני העוד המפורסמים בהיסטוריה היו אמנים כמו עבד אל ווהאב, המלחין המצרי הדגול, פריד אל אטרש, צעיר דרוזי מסוריה, שהפך לכוכב גדול במצרים, הן כזמר והן נגן עוד וירטואוז, ומי שהיה אולי גדול המוסיקאים המצריים, סונבטי.
הנה תולדות העוד והדגמה מפי האמן הישראלי העולמי יאיר דלאל:
https://youtu.be/Jwl9QJWq-2o
נגנית עוד מופלאה מדובאי:
https://youtu.be/UUy3y0fqxN0
שילוב עם מוסיקה מערבית ופסנתר:
https://youtu.be/gLuufZ4zO_8
בונה עודים בסדנה שלו:
https://youtu.be/XQNy7wyPuh4
פריד אל אטרש בביצוע של היצירה "אסטוריאס" של אלבניז שנכתבה בהשראת המוסיקה של המורים:
https://youtu.be/bifKRtePVjo
סיפורו של בונה עודים בעבודת יד שאוהב את הצליל שלו (עברית):
https://youtu.be/u5Pbvdu5WnQ?long=yes
וסרט תיעודי קצר על העוד, תפקידו במזרח התיכון של היום ורחוב מוחמד עלי בקהיר, שבו מוצאים את הכלים הטובים ביותר:
https://youtu.be/hUbeFmAQy4E?long=yes
מהו צ'פמן סטיק?
בתחילת שנות השבעים פיתח נגן ג'אז בשם אמת' צ'מפן כלי נגינה חדשני ומסקרן, שאותו הוא כינה "צ'פמן סטיק" (Chapman stick), או סתם "סטיק" יש לכלי נגינה הזה מיתרים רבים, שמקיפים את המנעד שנע מאלו של גיטרה באס ועד לכל צלילי הגיטרה. כך יכול, למעשה, נגן אחד לנגן את תפקידי הבאס והגיטרה החשמלית, על כלי אחד.
אבל המסקרן ב"סטיק" הייתה שיטת הפקת הצליל ממנו. בניגוד לגיטרה, שבה פורטים, או לכלי הקשת, שעליהם מעבירים את קשת השיער והיא שמפיסקה את הצליל, על הסטיק מנגנים בטאפינג, כלומר בהקשה ישירה על המיתרים, עם האצבעות. וזו לא סתם הקשה, כמו שגיטריסטים מנגנים בטאפינג של יד שמאל על הגריף, צוואר הגיטרה. ההקשה בסטיק היא באמצעות האצבעות של שתי הידיים ועל הכלי לא פורטים כלל!
למעשה גיטריסטים מנגנים לא פעם בטאפינג של שתי ידיים על הגיטרה, אבל צ'פמן היה הראשון שחשב על השילוב של מיתרי הגיטרה והבאס, ביחד על אותו כלי. יצירתיות מופלאה!
הנה הסטיק של צ'פמן:
https://youtu.be/AGdUlRRQm4Y
כך זה עובד:
https://youtu.be/2GS0nKIebCc
כך משלבים את תפקידי הבאס והגיטרה באותו כלי:
https://youtu.be/RtXe5T7NFrE
טוקטה ופוגה ברה מינור של באך בסטיק:
https://youtu.be/qM2oFkQmyPk
וטוני לווין מנגן בסטיק בהופעה של להקת Liquid Tension Experiment:
https://youtu.be/edqH0ofRQrM
בתחילת שנות השבעים פיתח נגן ג'אז בשם אמת' צ'מפן כלי נגינה חדשני ומסקרן, שאותו הוא כינה "צ'פמן סטיק" (Chapman stick), או סתם "סטיק" יש לכלי נגינה הזה מיתרים רבים, שמקיפים את המנעד שנע מאלו של גיטרה באס ועד לכל צלילי הגיטרה. כך יכול, למעשה, נגן אחד לנגן את תפקידי הבאס והגיטרה החשמלית, על כלי אחד.
אבל המסקרן ב"סטיק" הייתה שיטת הפקת הצליל ממנו. בניגוד לגיטרה, שבה פורטים, או לכלי הקשת, שעליהם מעבירים את קשת השיער והיא שמפיסקה את הצליל, על הסטיק מנגנים בטאפינג, כלומר בהקשה ישירה על המיתרים, עם האצבעות. וזו לא סתם הקשה, כמו שגיטריסטים מנגנים בטאפינג של יד שמאל על הגריף, צוואר הגיטרה. ההקשה בסטיק היא באמצעות האצבעות של שתי הידיים ועל הכלי לא פורטים כלל!
למעשה גיטריסטים מנגנים לא פעם בטאפינג של שתי ידיים על הגיטרה, אבל צ'פמן היה הראשון שחשב על השילוב של מיתרי הגיטרה והבאס, ביחד על אותו כלי. יצירתיות מופלאה!
הנה הסטיק של צ'פמן:
https://youtu.be/AGdUlRRQm4Y
כך זה עובד:
https://youtu.be/2GS0nKIebCc
כך משלבים את תפקידי הבאס והגיטרה באותו כלי:
https://youtu.be/RtXe5T7NFrE
טוקטה ופוגה ברה מינור של באך בסטיק:
https://youtu.be/qM2oFkQmyPk
וטוני לווין מנגן בסטיק בהופעה של להקת Liquid Tension Experiment:
https://youtu.be/edqH0ofRQrM
מהו כלי הנגינה פיפה של הסינים?
פּיפַּה (Pipa) הוא כלי פריטה סיני שיש לו צוואר קצר. גילו של הפיפה הוא מעל 2000 שנה. קרוב לוודאי שמקורו במרכז אסיה.
לפיפה יש 4 מיתרי משי ובין 19 ל-26 סריגי במבוק המודבקים לגוף הכלי. הכלי מוחזק אנכית ופורטים עליו בציפורניים. בעבר היה הפיפה בשימוש האצולה.
הנה סיפורו של כלי הפריטה פיפה:
https://youtu.be/1GJiliDvXhk
נגנית פיפה:
https://youtu.be/ykW3hKwjtVQ
נגנית פיפה מבצעת שיר פופ סיני:
https://youtu.be/37uedoSkhjE?t=18s
הפיפה הוא רק אחד מכלי הנגינה הסיניים:
https://youtu.be/-NMgdh7Xxc8
פּיפַּה (Pipa) הוא כלי פריטה סיני שיש לו צוואר קצר. גילו של הפיפה הוא מעל 2000 שנה. קרוב לוודאי שמקורו במרכז אסיה.
לפיפה יש 4 מיתרי משי ובין 19 ל-26 סריגי במבוק המודבקים לגוף הכלי. הכלי מוחזק אנכית ופורטים עליו בציפורניים. בעבר היה הפיפה בשימוש האצולה.
הנה סיפורו של כלי הפריטה פיפה:
https://youtu.be/1GJiliDvXhk
נגנית פיפה:
https://youtu.be/ykW3hKwjtVQ
נגנית פיפה מבצעת שיר פופ סיני:
https://youtu.be/37uedoSkhjE?t=18s
הפיפה הוא רק אחד מכלי הנגינה הסיניים:
https://youtu.be/-NMgdh7Xxc8
מהי גיטרת ירח סינית?
גיטרת ירח (Moon Guitar), בסינית יוּאֶט צ'ין (Yueqin), היא כלי פריטה סיני, מעין ציטאר, שיש לו 4 מיתרי מתכת וסריגי במבוק המודבקים על הגוף ועל צוואר הכלי.
בתרבות הסינית שימש היואט צ'ין לליווי זמרים, ככלי תזמורתי עממי ובאופרה הסינית של פקין.
הנה קטע לגיטרת הירח:
https://youtu.be/S9cbs6oSyxU
נגן גיטרת ירח מנגן בליווי תזמורת סינית:
https://youtu.be/Gn5O6ByYvTA?t=12s
הכלי הסיני מקרוב:
https://youtu.be/wKzMcvST2sM
כך מתקנים אותו:
https://youtu.be/oPnQqZj_IDE
גיטרת ירח (Moon Guitar), בסינית יוּאֶט צ'ין (Yueqin), היא כלי פריטה סיני, מעין ציטאר, שיש לו 4 מיתרי מתכת וסריגי במבוק המודבקים על הגוף ועל צוואר הכלי.
בתרבות הסינית שימש היואט צ'ין לליווי זמרים, ככלי תזמורתי עממי ובאופרה הסינית של פקין.
הנה קטע לגיטרת הירח:
https://youtu.be/S9cbs6oSyxU
נגן גיטרת ירח מנגן בליווי תזמורת סינית:
https://youtu.be/Gn5O6ByYvTA?t=12s
הכלי הסיני מקרוב:
https://youtu.be/wKzMcvST2sM
כך מתקנים אותו:
https://youtu.be/oPnQqZj_IDE
מהו הסיטאר ההודי?
סיטאר (Sitar) הוא כלי מיתר עתיק שמקורו במוסיקה ההודית והוא נחשב לכלי המיתר הנפוץ ביותר בהודו. הוא משמש לנגינת מוסיקה הודית קלאסית, מוסיקה עממית הודית ובלא מעט שירי פופ הודיים.
בימינו ישנם שני סוגי סיטאר עיקריים. אחד המשמש נגנים אינסטרומנטליים, כאלה המנגנים מוסיקה כלית, דוגמת נגן הסיטאר ראווי שנקאר, המפורסם בעולם כולו כמי שלימד את הנגינה בכלי לג'ורג' האריסון הגיטריסט של הביטלס וגם הופיע בוודסטוק.
הסוג השני מלווה מוסיקה קולית. אמנים כאלה הם ויליאט וסוג'אט חאן, למשל. הראשון, ויליאט חאן, הוא זה שהתאים את הכלי לליווי מוסיקה קולית. בכדי להדגיש את המנגינה, הוא החליף את מיתרי הבאס במיתרים הרמוניים.
#מבנה הסיטאר
הסיטאר הוא כלי נגינה ארוך מאוד. יש לו כ־20 מיתרים שעליהם פורטים במפרט שנקרא "מיזרב". יש בו שתי קבוצות מיתרים עיקריות - המיתרים המלודיים, המונחים על הגשר העליון, והמיתרים הסימפתטיים, שמתחת להם.
המיתרים המלודיים כוללים 3 מיתרי הרמוניה וקצב המכונים "צ'יקארי", מיתר הרמוני ששמו "גאנדאהר", ה"סה", שהוא מיתר מלודי ומיתר מלודי ראשי בשם "מאדיאם".
בין נגני הסיטאר הידועים בעולם ניתן למצוא את ראווי שנקר, מי שהתפרסם בשנות ה-60 כמורו של "הביטל" ג'ורג' האריסון. נגנים הודיים מפורסמים נוספים הם ניקהיל בנרג'י, שאהיד פרווה וויליאת חאן.
#מקורות הסיטאר
הדעות באשר למקורו חלוקות. יש הסבורים שמקורו בסֱטָאר או הזיתר הפרסי. חלק מהמומחים מייחסים אותו דווקא ל"טֶמבור" הכורדי, מעין קַתְרוֹס ללא תיבת תהודה. שניהם, גם הטֶמבור וגם הסֱטָאר הפרסי נמצאים בשימוש גם באיראן של ימינו.
מומחים קושרים אותו לעתים גם לסרסווטי-וינה או לרודרה-וינה מהודו, שאת מקומה ירש, בסגנון המוסיקה הקלאסית הצפון-הודית, שנקראת "קהיאל".
מקור השם "סיטאר" מהמילה הפרסית סֱהטָאר. "סֲה" פירושו שלוש ו"טָאר" הוא מיתר.
הנה הסיטאר והסברים עליו:
https://youtu.be/EOPG9LHhzis
שאהיד פרווה:
https://youtu.be/PoKiHH-3vdk
אנושקה שנקר מנגנת בסיטאר:
https://youtu.be/gLEAEmwYAfI
מלווה את הזמרת נורה ג'ונס:
https://youtu.be/kEJSWIftX98
גורג' הריסון מנגן סיטאר בשיר ידוע של הביטלס:
https://youtu.be/hRZqlsYg9SY
והרכב שמשלב סיטאר:
https://youtu.be/23zGI-rnGxk
סיטאר (Sitar) הוא כלי מיתר עתיק שמקורו במוסיקה ההודית והוא נחשב לכלי המיתר הנפוץ ביותר בהודו. הוא משמש לנגינת מוסיקה הודית קלאסית, מוסיקה עממית הודית ובלא מעט שירי פופ הודיים.
בימינו ישנם שני סוגי סיטאר עיקריים. אחד המשמש נגנים אינסטרומנטליים, כאלה המנגנים מוסיקה כלית, דוגמת נגן הסיטאר ראווי שנקאר, המפורסם בעולם כולו כמי שלימד את הנגינה בכלי לג'ורג' האריסון הגיטריסט של הביטלס וגם הופיע בוודסטוק.
הסוג השני מלווה מוסיקה קולית. אמנים כאלה הם ויליאט וסוג'אט חאן, למשל. הראשון, ויליאט חאן, הוא זה שהתאים את הכלי לליווי מוסיקה קולית. בכדי להדגיש את המנגינה, הוא החליף את מיתרי הבאס במיתרים הרמוניים.
#מבנה הסיטאר
הסיטאר הוא כלי נגינה ארוך מאוד. יש לו כ־20 מיתרים שעליהם פורטים במפרט שנקרא "מיזרב". יש בו שתי קבוצות מיתרים עיקריות - המיתרים המלודיים, המונחים על הגשר העליון, והמיתרים הסימפתטיים, שמתחת להם.
המיתרים המלודיים כוללים 3 מיתרי הרמוניה וקצב המכונים "צ'יקארי", מיתר הרמוני ששמו "גאנדאהר", ה"סה", שהוא מיתר מלודי ומיתר מלודי ראשי בשם "מאדיאם".
בין נגני הסיטאר הידועים בעולם ניתן למצוא את ראווי שנקר, מי שהתפרסם בשנות ה-60 כמורו של "הביטל" ג'ורג' האריסון. נגנים הודיים מפורסמים נוספים הם ניקהיל בנרג'י, שאהיד פרווה וויליאת חאן.
#מקורות הסיטאר
הדעות באשר למקורו חלוקות. יש הסבורים שמקורו בסֱטָאר או הזיתר הפרסי. חלק מהמומחים מייחסים אותו דווקא ל"טֶמבור" הכורדי, מעין קַתְרוֹס ללא תיבת תהודה. שניהם, גם הטֶמבור וגם הסֱטָאר הפרסי נמצאים בשימוש גם באיראן של ימינו.
מומחים קושרים אותו לעתים גם לסרסווטי-וינה או לרודרה-וינה מהודו, שאת מקומה ירש, בסגנון המוסיקה הקלאסית הצפון-הודית, שנקראת "קהיאל".
מקור השם "סיטאר" מהמילה הפרסית סֱהטָאר. "סֲה" פירושו שלוש ו"טָאר" הוא מיתר.
הנה הסיטאר והסברים עליו:
https://youtu.be/EOPG9LHhzis
שאהיד פרווה:
https://youtu.be/PoKiHH-3vdk
אנושקה שנקר מנגנת בסיטאר:
https://youtu.be/gLEAEmwYAfI
מלווה את הזמרת נורה ג'ונס:
https://youtu.be/kEJSWIftX98
גורג' הריסון מנגן סיטאר בשיר ידוע של הביטלס:
https://youtu.be/hRZqlsYg9SY
והרכב שמשלב סיטאר:
https://youtu.be/23zGI-rnGxk
איך נשמעת הלירה?
כלי הנגינה לירָה (Lyre) הוא כלי מיתר עתיק שדוגמאות ממנו מהאלף השלישי לפני הספירה נמצאו באיזור הסהר-הפורה ודוגמאות מאוחרות יותר נמצאו במזרח-התיכון.
בתנ"ך הלירה היתה הכלי שבו ניגן דוד המלך והידוע בשמו 'כינור דוד'.
ביוון מנגנים עד ימינו בלירה, כלי מיתר שדומה אמנם למנדולינה אבל הוא מנוגן בעזרת קשת ויש לו 3 מיתרים: לה, רה וסול.
גם הרומים ניגנו בלירות. הסיפור על נרון קיסר שניגן בכינור בזמן שרומא נשרפת ועולה בלהבות אינו מדויק. הוא ניגן ככל הנראה בלירה דווקא.
מהלירה הקדומה נוצרו כלים כמו הקראוט, כלי נגינה מוולש שבאיים הבריטיים. מנגנים בו בקשת או בפריטה.
הנה צלילי הלירה השומרית:
https://youtu.be/JU4QRxsZhjg
לירה יוונית מהתקופה הקלסית:
https://youtu.be/hkxCrqzTng4
לירה שנבנתה על פי שרידים ארכאולוגיים שנמצאו במגידו:
https://youtu.be/27opcKxcg1c
לירה סקסונית:
https://youtu.be/qaJYclpNwUE
לירה אחרונה מהתקופה הרומנטית:
https://youtu.be/zX9kPR29Riw
והלירה המודרנית של היוונים, במרכז השלישיה שבאי היווני כרתים:
https://youtu.be/TYMMxYrvKt8
כלי הנגינה לירָה (Lyre) הוא כלי מיתר עתיק שדוגמאות ממנו מהאלף השלישי לפני הספירה נמצאו באיזור הסהר-הפורה ודוגמאות מאוחרות יותר נמצאו במזרח-התיכון.
בתנ"ך הלירה היתה הכלי שבו ניגן דוד המלך והידוע בשמו 'כינור דוד'.
ביוון מנגנים עד ימינו בלירה, כלי מיתר שדומה אמנם למנדולינה אבל הוא מנוגן בעזרת קשת ויש לו 3 מיתרים: לה, רה וסול.
גם הרומים ניגנו בלירות. הסיפור על נרון קיסר שניגן בכינור בזמן שרומא נשרפת ועולה בלהבות אינו מדויק. הוא ניגן ככל הנראה בלירה דווקא.
מהלירה הקדומה נוצרו כלים כמו הקראוט, כלי נגינה מוולש שבאיים הבריטיים. מנגנים בו בקשת או בפריטה.
הנה צלילי הלירה השומרית:
https://youtu.be/JU4QRxsZhjg
לירה יוונית מהתקופה הקלסית:
https://youtu.be/hkxCrqzTng4
לירה שנבנתה על פי שרידים ארכאולוגיים שנמצאו במגידו:
https://youtu.be/27opcKxcg1c
לירה סקסונית:
https://youtu.be/qaJYclpNwUE
לירה אחרונה מהתקופה הרומנטית:
https://youtu.be/zX9kPR29Riw
והלירה המודרנית של היוונים, במרכז השלישיה שבאי היווני כרתים:
https://youtu.be/TYMMxYrvKt8
מהי גיטרת הבאס המיתולוגית של הביטלס?
הגיטרה הזו נראית כמו כינור, כמעט איש אינו מנגן בה כיום והיא נכנסה אל ההיסטוריה בזכות הביטלס. בכלל, ה"הופנר באס" היא אולי כלי הנגינה הכי "ביטלסי" שיש. היא גם אייקון עיצובי וגם כלי נגינה נפלא ובעל צליל רך ועגול, שפול מקרטני מנגן בו עד היום, כמעט 60 שנה ברציפות.
הרעיון לייצר גיטרה באס בצורת כינור עלה בראשו של יצרן הכינורות וולטר הופנר בשנת 1955. הוא המציא גיטרה באס חצי אקוסטית, כלומר בעלת תיבת תהודה, שכללה גם הגברה עצמית. הגיטרה הפכה להצלחה מסחררת ונחשבה גיטרה טובה בשנות ה-50.
החיבור של ההופנר הזו אל הביטלס התרחש כבדרך אגב. בשנת 1961, בעת שהביטלס הופיעו בהמבורג, עזב נגן הבאס של הלהקה והלך ללמוד אמנות. פול מקרטני החליט לעבור לנגינת באס בלהקה. הוא נכנס לחנות מוסיקה בהמבורג ורכש את גיטרת הבאס Höfner הראשונה שלו. משכו אותו בעיקר שתי תכונות - היא הייתה סימטרית ונראתה אותו דבר גם כשהופכים אותה והיא הייתה היחידה שהתאימה לשמאליים ולא הכריחה אותם לחפש גיטרות במיוחד שהוזמנו עבורם.
מקרטני עתיד להשתמש בהופנר במרבית הופעותיו על הבמה, גם במסגרת הלהקה וגם בקריירת הסולו שלו לאורך השנים. ההופנר גם מנגנת בלא מעט מההקלטות של הביטלס, כולל בשירי האלבום "Let it be".
בראיונות סיפר מקרטני שבמהלך שנות ה-60 נגנבה ממנו הגיטרה הראשונה. אחריה נגנבו עוד כמה גיטרות כאלה שרכש. מאז הקפיד מקטרני להחזיק ברשותו תמיד 2 גיטרות הופנר, אחת ששימשה אותו בקביעות ועוד אחת לגיבוי.
ההופנר, חשוב לומר, הפכה לסמלו המסחרי ומדגישה בכל הופעותיו את הקשר שלו ללהקה האגדית שהוביל בשנות ה-60. אז נכון שהוא ניגן במהלך השנים לא מעט גם בדגמים אחרים של גיטרה באס, כמו הריקנבייקר 4001S ששימשה אותו גם בלהקת "כנפיים" וגיטרה ה-WAL בשנים שאחר-כך, אבל הוא תמיד נשאר נאמן להופנר שלו ושב והקליט ומנגן בה לא פעם בהופעותיו.
הנה סיפורה של ההופנר האגדית:
http://youtu.be/oEQkdQpSbSk
פול מנגן בה בשיר "Paperback Writer":
https://youtu.be/yYvkICbTZIQ
על ההופנר בס:
http://youtu.be/eEnA-eWPj8Q
הבאס של פול בהופעה עם רינגו ב-2009:
http://youtu.be/awBy_K30Pe8
היום יש מהדורות חדשות וחיקויים שלה:
http://youtu.be/xeFTe59PoME
הגיטרה הזו נראית כמו כינור, כמעט איש אינו מנגן בה כיום והיא נכנסה אל ההיסטוריה בזכות הביטלס. בכלל, ה"הופנר באס" היא אולי כלי הנגינה הכי "ביטלסי" שיש. היא גם אייקון עיצובי וגם כלי נגינה נפלא ובעל צליל רך ועגול, שפול מקרטני מנגן בו עד היום, כמעט 60 שנה ברציפות.
הרעיון לייצר גיטרה באס בצורת כינור עלה בראשו של יצרן הכינורות וולטר הופנר בשנת 1955. הוא המציא גיטרה באס חצי אקוסטית, כלומר בעלת תיבת תהודה, שכללה גם הגברה עצמית. הגיטרה הפכה להצלחה מסחררת ונחשבה גיטרה טובה בשנות ה-50.
החיבור של ההופנר הזו אל הביטלס התרחש כבדרך אגב. בשנת 1961, בעת שהביטלס הופיעו בהמבורג, עזב נגן הבאס של הלהקה והלך ללמוד אמנות. פול מקרטני החליט לעבור לנגינת באס בלהקה. הוא נכנס לחנות מוסיקה בהמבורג ורכש את גיטרת הבאס Höfner הראשונה שלו. משכו אותו בעיקר שתי תכונות - היא הייתה סימטרית ונראתה אותו דבר גם כשהופכים אותה והיא הייתה היחידה שהתאימה לשמאליים ולא הכריחה אותם לחפש גיטרות במיוחד שהוזמנו עבורם.
מקרטני עתיד להשתמש בהופנר במרבית הופעותיו על הבמה, גם במסגרת הלהקה וגם בקריירת הסולו שלו לאורך השנים. ההופנר גם מנגנת בלא מעט מההקלטות של הביטלס, כולל בשירי האלבום "Let it be".
בראיונות סיפר מקרטני שבמהלך שנות ה-60 נגנבה ממנו הגיטרה הראשונה. אחריה נגנבו עוד כמה גיטרות כאלה שרכש. מאז הקפיד מקטרני להחזיק ברשותו תמיד 2 גיטרות הופנר, אחת ששימשה אותו בקביעות ועוד אחת לגיבוי.
ההופנר, חשוב לומר, הפכה לסמלו המסחרי ומדגישה בכל הופעותיו את הקשר שלו ללהקה האגדית שהוביל בשנות ה-60. אז נכון שהוא ניגן במהלך השנים לא מעט גם בדגמים אחרים של גיטרה באס, כמו הריקנבייקר 4001S ששימשה אותו גם בלהקת "כנפיים" וגיטרה ה-WAL בשנים שאחר-כך, אבל הוא תמיד נשאר נאמן להופנר שלו ושב והקליט ומנגן בה לא פעם בהופעותיו.
הנה סיפורה של ההופנר האגדית:
http://youtu.be/oEQkdQpSbSk
פול מנגן בה בשיר "Paperback Writer":
https://youtu.be/yYvkICbTZIQ
על ההופנר בס:
http://youtu.be/eEnA-eWPj8Q
הבאס של פול בהופעה עם רינגו ב-2009:
http://youtu.be/awBy_K30Pe8
היום יש מהדורות חדשות וחיקויים שלה:
http://youtu.be/xeFTe59PoME
מהן הגיטרות המותאמות?
בסופו של דבר גיטרה היא גוף תהודה, צוואר ומיתרים. בגיטרות החשמליות יחליפו אמנם המיקרופונים, "פיקאפים" קוראים להם הנגנים, את גוף התהודה, אבל המבנה הוא עדיין פשוט יחסית. לכן בוני גיטרות וכלי מיתר משתעשעים כל הזמן ביצירת גיטרות מותאמות, לרוב בעבודת יד, שהן חד-פעמיות ובעלות צורות ומבנים שונים ומשונים.
מעבר להיותם מוזרים או חייזריים למראה, הכלים הללו לא פעם גם מנפיקים צלילים מעניינים וחדשניים, לעיתים קצת מוזרים. לחלק מהגיטרות המותאמות יש הרבה יותר מיתרים מה-6 מיתרים האופייניים לגיטרה, יש מהם שהם בעלי שני צווארים, לפעמים יש שם ממש שני כלים הבנויים על אותו גוף ועוד.
זה לא רק שעשוע של מקצוענים. בהיותן לרוב חד-פעמיות ויחודיות, גיטרות כאלה מבוקשות מאד על ידי נגנים ואספנים בעלי ממון והם נמכרות בהרבה כסף. בעלות צלילים יחודיים או מראה מיוחד באופן קיצוני ירוויחו מאחזקתן בעתיד, בעיקר על ידי השכרתן להקלטות והופעות טלוויזיה.
הנה גיטרה עם מיתרי ניילון בלבד, שהוזמנה על ידי גיטריסט לנסיעות:
http://youtu.be/wY1RxQpS0eM?t=4m38s
גיטרה עם שלושה צווארים:
http://youtu.be/MouKtmpJ7dI
גיטרת צינור:
http://youtu.be/ICLkuwWO9tU
ועוד המון גיטרות משונות ובעלות צורות ושימושים מגוונים:
http://youtu.be/tX2nxzNBits
בסופו של דבר גיטרה היא גוף תהודה, צוואר ומיתרים. בגיטרות החשמליות יחליפו אמנם המיקרופונים, "פיקאפים" קוראים להם הנגנים, את גוף התהודה, אבל המבנה הוא עדיין פשוט יחסית. לכן בוני גיטרות וכלי מיתר משתעשעים כל הזמן ביצירת גיטרות מותאמות, לרוב בעבודת יד, שהן חד-פעמיות ובעלות צורות ומבנים שונים ומשונים.
מעבר להיותם מוזרים או חייזריים למראה, הכלים הללו לא פעם גם מנפיקים צלילים מעניינים וחדשניים, לעיתים קצת מוזרים. לחלק מהגיטרות המותאמות יש הרבה יותר מיתרים מה-6 מיתרים האופייניים לגיטרה, יש מהם שהם בעלי שני צווארים, לפעמים יש שם ממש שני כלים הבנויים על אותו גוף ועוד.
זה לא רק שעשוע של מקצוענים. בהיותן לרוב חד-פעמיות ויחודיות, גיטרות כאלה מבוקשות מאד על ידי נגנים ואספנים בעלי ממון והם נמכרות בהרבה כסף. בעלות צלילים יחודיים או מראה מיוחד באופן קיצוני ירוויחו מאחזקתן בעתיד, בעיקר על ידי השכרתן להקלטות והופעות טלוויזיה.
הנה גיטרה עם מיתרי ניילון בלבד, שהוזמנה על ידי גיטריסט לנסיעות:
http://youtu.be/wY1RxQpS0eM?t=4m38s
גיטרה עם שלושה צווארים:
http://youtu.be/MouKtmpJ7dI
גיטרת צינור:
http://youtu.be/ICLkuwWO9tU
ועוד המון גיטרות משונות ובעלות צורות ושימושים מגוונים:
http://youtu.be/tX2nxzNBits
