מי המציא את הכתב כמובן שאיננו יודעים, אבל ודאי שלידת הכתב בכל מקרה התבקשה בשלב כזה או אחר בהיסטוריה.

המצאת הכתב המוקדם ביותר נולדה ככל הנראה בתרבות השומרית של מסופוטמיה, היא אזור הסהר הפורה (איראן, תורכיה, עיראק, סוריה וצפון ישראל של היום). במחקר רואים את לידת הכתב כ-7,000 שנה אחורה.

על אף שהתגלה חרס עוד מ-4300 לפני הספירה, שנכתבו עליו מתכוני בירה, החוקרים מעריכים שהמידע הראשון שהיה צורך לשמר בכתב היה מידע חשבוני בעל משמעויות כספיות, כמו חובות, מסים ותשלומים שהועברו מאדם לאדם או לממלכה.

דוגמה לכך היא של "טבלת כושם" - לוח חימר שנמצא בעיר השומרית ארך (אורוק העתיקה, שעיראק של היום נקראת ככל הנראה על שמה). הלוח שהוא בן 5000 שנה ויותר, הוא רישום של תשלומים שהועברו בין אנשים. אחד מהם, כנראה פקיד שומרי בשם "כושם", רשם משהו שניתן להבינו אולי כ-"135 אלף ליטרים של שעורה הועברו במשך 37 חודשים. על החתום, כושם".

אמנם שיטת הכתב הזו היא "כתב חלקי", שמסוגל לתאר רק סוג מסוים של מידע. אבל בתוך כמה מאות שנים, התפתח הכתב ואפשר לשומרים ולממשיכיהם במסופוטמיה, האכדים, הבבלים והאשורים, להוסיף יותר ויותר דברים שניתן לבטא בכתב.

כ-500 שנה לאחר מכן כבר נוצר "הכתב המלא" הראשון - "כתב היתדות", שבעזרתו ניתן היה לייצג את כל השפה המדוברת (הוא התפתח ממש באותו זמן שבו התפתח כתב מלא נוסף, כתב ההירוגליפים המצרי). אפשר ללמוד עליו באאוריקה בתגית "כתב יתדות".


הנה סקירה על "טבלת כושם" - הטבלה הכתובה הראשונה שנמצאה מהכתב השומרי:

http://youtu.be/u7JsfwAcCo0


כך נהגו לכתוב ולחתום את החוזים הללו:

http://youtu.be/nZaCuzrnsco


הנה סרטון על המקום שבו נולד הכתב:

http://youtu.be/ItsRI4IyyDY


וסקירה על תולדות הכתב והמצאתו לראשונה:

http://youtu.be/VroX-_thMLg

כתב עצמאי הוא כתב שהומצא כולו על ידי תרבות אנושית ולא הועתק מכתב אחר. החוקרים מעריכים שהכתב נולד לפני כ-7,000 שנה.

מעט מאד צורות כתב במהלך ההיסטוריה היו עצמאיות. ביניהן ניתן למנות את כתב ההרוגליפים המצרי והכתב השוּמרי של תרבות מסופוטמיה שהומצאו בשנת 3500 לפני הספירה, בלי קשר זה לזה.

ניתן להוסיף לרשימה גם את הכתב ההודי של עמק האינדוס, את הכתב המינואי ואת הכתב הסיני, שהומצא בשנת 1500 לפני הספירה. אחרון מבין סוגי הכתב העצמאיים - הכתב של תרבות המאיה שנוצר בשנת 300 לספירה.

כל צורות הכתב הללו הומצאו באופן עצמאי, ללא למידה מכתב אחר או שימוש בסימניו, חוקיו והתחביר שלו.

הכתב סייע באימפריות הללו לכתוב את המיתולוגיות, הסיפורים, האגדות והרעיונות של התרבויות העתיקות שלהן. אבל הוא גם שימש בחיי היום יום, לרישום של פרטים חקלאיים, נושאים מסחריים, רישומי חובות וכדומה.


הנה סרטון אנימציה קצר שמתאר את אי-ההבנות שלפני עידן הכתב:

http://youtu.be/PRe5_6EUyMY?t=7s


סקירה על תולדות הכתב ועל המצאתו:

http://youtu.be/VroX-_thMLg


על המצאת השפה הכתובה וכיצד נולד הכתב:

http://youtu.be/69-YUSazuic


סקירה על הטבלה הכתובה הראשונה שנמצאה מהכתב השומרי:

http://youtu.be/u7JsfwAcCo0


והקשר שבין האותיות בכתב הסיני ומשמעותן:

http://youtu.be/HIGXOdVwjb0?t=45s

אבן רוזטה (Rosetta Stone) הוא לוח כתוב שהתגלה על ידי קצין מצבא נפוליאון בשנת 1799, ליד העיירה ראשיד (רוזטה בפי האירופים) שבמצרים. תודות לה התאפשר פענוח הכתב המצרי הקדום, כתב החרטומים או ההירוגליפים.

המיוחד בלוח רוזטה הוא שהלוח הכיל הודעה שהייתה כתובה ביוונית ובמצרית עתיקה. השפה היוונית הייתה מוכרת ותודות לשתי השפות שבלוח הרוזטה התאפשר לראשונה להתחיל לפענח את המבנה של כתב החרטומים.

תודות לאבן הרוזטה, הצליח בשנת 1822 חוקר צרפתי בשם ז'אן פרנסואה שמפוליון להבין את שפת ההירוגליפים כולה. כך נולד מדע האגיפטולוגיה, מחקר מצרים העתיקה.

כיום נמצאת אבן רוזטה במוזיאון הבריטי בלונדון. היא נחשבת מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות בהיסטוריה.


כך אפשרה הרוזטה לפענח את כתב החרטומים המצרי הידוע בתור הירוגליפים (עברית):

https://youtu.be/HfPmSfLWQKM


סיפור אבן הרוזטה:

http://youtu.be/Ee6NeVsJ26Q


כך השתמשו באבן רוזטה לפענוח ההירוגליפים:

https://youtu.be/yeQ-6eyMQ_o


על גילוי אבן הרוזטה:

http://youtu.be/ptXlmZzSVV8


והאסטרונום הנודע קרל סייגן מסביר לעומק את חשיבותה של אבן הרוזטה ומראה כיצד תורגם הכתב מיוונית:

http://youtu.be/W46HNESNhcg?t=1m3s

כתב החרטומים הוא שמו העברי של כתב ההירוגליפים (Hieroglyphs) המצרי. הירוגליפים פירושם ביוונית "תחריטים קדושים".

זוהי צורת הכתב שבה כתבו במצרים העתיקה מי שנקראו בתנ"ך "חרטֻמים". הם היו המלומדים והמכשפים בתרבות המצרית העתיקה. כתב החרטומים ייחודי בהיותו כתב סימנים. כל סימן בכתב זה מייצג מילה שלמה ויש גם סימנים של אלף-בית, שכל אחד מהם מייצג תנועה או עיצור בשפה המצרית העתיקה.

בכתב החרטומים יש מעל 2000 סימנים, כולל דמויות של אנשים, בעלי חיים ואלים מצריים. משום המורכבות שלו, מעטים במצרים העתיקה ידעו קרוא וכתוב. הכוח שהקנה הידע הזה הפך את הסופרים, אותם לבלרים שידעו לכתוב ולקרוא, לבעלי עמדה חברתית מכובדת מאד.

מגילות פפירוס ממצרים העתיקה וקירות קברים ומקדשים מהתקופה, הם שחשפו לעולם את כתב החרטומים המצרי. אבל את פענוח הכתב איפשר הגילוי של "אבן רוזטה" - לוח כתוב ועתיק מאוד, שהתגלה על ידי חייל מצבא נפוליאון בשנת 1799, כשהוא משובץ בקיר של בית ליד העיירה ראשיד במצרים.

הלוח של "אבן רוזטה" הכיל הודעה בשבחו של המלך תלמי החמישי. הוא היה כתוב ביוונית ובמצרית עתיקה. מכיוון שהיוונית כבר פוענחה אז, החלו להבין מאבן הרוזטה הכתובה, את האופן שבו כתב החרטומים בנוי. בשנת 1822 הצליח אגיפטולוג צרפתי בשם ז'אן פרנסואה שמפוליון להבין ולפענח לחלוטין את שפת ההירוגליפים והשפה המצרית העתיקה, לפחות זו הכתובה, פוענחה.


הנה סיפורם של ההירוגליפים (עברית):

https://youtu.be/vU4HgSXip68


כך ההירוגליפים פוענחו (עברית):

https://youtu.be/HfPmSfLWQKM


מדריך תיירים שמתרגם מכתב חרטומים לאנגלית במקדש קרנק שבמצריים:

http://youtu.be/UTyNh6ktgVI


פעילות הירוגליפים לילדים (עברית):

https://youtu.be/BdN4OslmUhI


כתב החרטומים שבמקדש איזיס:

http://youtu.be/c7gj5oirM68


ותכנית חינוכית על הירוגליפים ו לוגואים של חברות מסחריות (עברית):

https://youtu.be/hI69j94qsdo?long=yes

המצאת הכתב היא בת 7,000 שנה בלבד. הכתב העתיק שהומצא על ידי התרבויות העתיקות של מסופוטמיה שימש אותם לצרכים יומיומיים.

הסופרים בלבד היו מי שכתבו אז, כי אנשים רגילים לא ידעו קרוא וכתוב, אפילו אם הם היו מלכים ובעלי משרות מכובדות.

סופרי מסופוטמיה נהגו לכתוב אז על חימר באמצעות מקל קטן שנקרא "סטיילוס", שקצת מזכיר מקל אכילה סיני של היום. לחיצה עם המקל על לוחות חימר, עשויים מטיט רטוב, יצרה סימנים שונים בצורות יתדות, בכתב שזכה לשם "כתב היתדות" (Cuneiform).

הכתב הזה סייע לכתוב את המיתולוגיות, הסיפורים, האגדות והרעיונות של התרבויות העתיקות. אבל בתחילה הוא בעיקר שימש בחיי היום יום - לרישום של פרטים חקלאיים, נושאים מסחריים, רישומי חובות וכדומה.


הנה סיפור כתב היתדות:

https://youtu.be/vglAeKfm2XA


הסופרת הראשונה בהיסטוריה, אנהדואנה, כתבה בדיוק כך (מתורגם):

https://youtu.be/XhNw1BhV6sw


כך נהגו הסופרים השומרים לכתוב על החימר:

https://youtu.be/KHOnhYCskd0


כתובים בכתב יתדות:

https://youtu.be/T6HPEUtgoas


והסבר של צורת הכתיבה הזו:

https://youtu.be/r7Wvp37uIvc

מסופוטמיה, אזור הסהר הפורה, הייתה המקום שבו נולד הכתב הראשון, כתב שקדם לכתב היתדות. אך כתב זה היה מוגבל וככל הידוע השומרים השתמשו בכתב סמלים זה למטרות כספיות וחשבוניות בלבד.

האישה ראשונה שכתבה סיפורים, רעיונות ורגשות בכתב זה הייתה אנהדואנה, הכוהנת הגדולה. היא פרצה את גבולות השימוש בכתב למטרות מסחר ורישום לשימוש אמנותי או דתי ומשום כך נחשבת לסופרת והמשוררת הראשונה בהיסטוריה.

תרומתו הגדולה של כתב הסמלים הקדום הזה לתרבות האנושית היא כתב היתדות השומרי, שצמח ממנו בסביבות 2700 לפני הספירה.

כתב היתדות (Cuneiform) היה "הכתב המלא" הראשון, כלומר כתב שבעזרתו אפשר לייצג את כל מה שניתן לומר בשפה המדוברת (גם כתב ההירוגליפים המצרי שהתפתח במקביל אליו, נחשב לכתב המלא הראשון בהיסטוריה, שכן איננו יודעים איזה מהם קדם לשני). כל אות בכתב היתדות מציינת הברה שונה.

מכתב היתדות השומרי התפתחו כתבי יתדות נוספים בהיסטוריה, כמו האלפבית האוגריתי ששימש לשפה האוגריתית.

סימני כתב יתדות נכתבו באמצעות טביעות של מקל עשוי קנה סוף שנקרא "סטיילוס". את הסטיילוס לחץ הכותב על לוחות חומר עשויים טיט רטוב. הטבעת הסימנים במקל הותירה בטיט שילובים של סימני יתדות, כשכל שילוב הוא סימן שונה ובעל משמעות אחרת, או הברה.

לאחר הכתיבה נהגו לשרוף את הלוחות וכך להקשות ולהנציח את הכתוב על גבי לוחות חרס, כך שיהיה בלתי מחיק, כמו ספר.


כך התפתח כתב היתדות:

http://youtu.be/VroX-_thMLg


כך כתבו בכתב יתדות:

http://youtu.be/HbZ2asfyHcA


והסופרת הראשונה בתולדות האנושות הייתה שומרית (מתורגם):

https://youtu.be/XhNw1BhV6sw

הִירוֹגְלִיפִים (Hieroglyphs) הם השם הלועזי לכתב הַחַרְטומִּים, שהיה צורת הכתיבה של המצרים הקדמונים במצרים העתיקה.

ההרוגליפים מציגים מילים וצלילים באמצעות סמלים וציורים. בכתב הַחַרְטומִּים המצרי היו יותר מ-2,000 סמלים שונים.

זה מסביר למה רק מעטים מהמצרים הקדמונים ידעו לכתוב ולקרוא את כתב ההירוגליפים המסובך. רק בעלי מקצוע כמו פקידים וסופרים שלטו בו היטב.

פירוש המילה "הירוגליפים" הוא ביוונית "תחריטים קדושים".


כך השתמשו באבן רוזטה לפענוח ההירוגליפים:

https://youtu.be/yeQ-6eyMQ_o


על כתב החרטומים שהיה מאד מתקדם לתקופתו:

https://youtu.be/ZBiuJ40t4rk


על ההרוגליפים המצרים וכיצד למדו לפרש אותם בעזרת אבן רוזטה (עברית):

https://youtu.be/HfPmSfLWQKM


תרגום של הירוגליף על ידי מדריך תיירים מצרי:

https://youtu.be/_fh6vojXJAo


והסבר של ילד חכם על כתב החרטומים:

https://youtu.be/PEMbPLR1vrA

לא בטוח שהוא ממש עט, כיוון שהוא לא כתב בעזרת דיו, אבל באופן כלשהו לעט הראשון בתולדות האנושות קראו סטיילוס (Stylus). זה היה קנה סוף משוייף בקצהו, שאותו לחץ הכותב השוּמֶרי על לוחות חימר עשויים טיט רטוב, בעת שכתב את כתב היתדות. הטבעת הסימנים באמצעות הסטיילוס הותירה בטיט שילובים של סימני יתדות.

כך נכתב כתב היתדות המפורסם של השומרים, בעזרת סטיילוס עשוי קני סוף. גם בהמשך ההיסטוריה המשיכו להשתמש בסטיילוס, כמו בכתיבה הרומית על לוחות מצופים שעווה (Wax tablet), שהיו מעין מחברת מחיקה. המחיקה התבצעה בהם בחימום קל, כשהשעווה נמסה בחום והלוח חזר להיות ריק (מכאן הביטוי "לוח חלק", שאנו מכירים בביטוי הלטיני "טאבולה ראסה"). הסטיילוס המתקדם יותר היה עשוי כשקצהו הכותב היה מחודד והצד השני שלו היה משוייף, כך שניתן היה למחוק בעזרתו, ממש כמו המחק שבקצה העיפרון.

בשנים הראשונות להמצאת מחשבי הלוח, דוגמת מחשב הלוח "ניוטון" של חברת אפל והסייעים הדיגיטליים כמו ה"פאלם פיילוט", הם נמכרו עם סטיילוס, ששימש כדי לכתוב ולהצביע על מסכי המגע שלהם.


כך כתבו בסטיילוס את כתב יתדות:

http://youtu.be/HbZ2asfyHcA


שיטת הכתיבה בלוח השעווה:

https://youtu.be/_RwR_nQ6SS4

את כתב יד וויניץ' (The Voynich Manuscript) מכנים לא פעם כתב היד המסתורי בעולם. זהו ספר מסתורי שבו כ-240 דפים מאוירים שלא ידוע באיזה שפה הוא נכתב ולמה שימש.

מעבר לשפה המוזרה והבלתי מובנת שבו, יש בספר איורים מוזרים של צמחים לא מוכרים למדע, קבוצות כוכבים שלא קיימות, כמו גם סמלי אסטרולוגיה וציורי נשים שפשרם לא מובן.

כתב היד שנכתב בתחילת המאה ה-15 התגלה רק בשנת 1912, כשסוחר כתבי יד עתיקים בשם וילפריד וויניץ רכש אותו באיטליה. מהווה כבר שנים רבות מושא לסקרנות גדולה.

במהלך השנים ניסו מפענחי צפנים מקצועיים ומומחי שפה רבים לפענח את השפה שבה הוא נכתב, אך ללא הצלחה. חלק מהסברות ראו ואולי עדיין רואות בכתב היד שגילה וויניץ' לעולם סוג של ספר כישוף או אלכימיה.

יש הרואים בו מעין מבחן פיצוח שנכתב על ידי גאון צפנים קדמוני. היו אף מי ששיערו שמדובר בעבודה של המדען וחובב ההצפנה בן התקופה לאונרדו דה-וינצ'י.

הספר מכיל 29 סימנים שמרכיבים שפה מסתורית ולא מוכרת. כל ניסיונות התרגום והפענוח של האותיות והטקסט הכתוב בספר נכשלו. החוקרים סבורים שבחלק מהאותיות מדובר בעיוותים של שפות מוכרות כמו עברית עתיקה, לטינית או סינית, אבל לא הצליחו להתקדם בפענוח מעבר לכך.

מה שברור לחוקרים הוא שהטקסט מכיל מלים בעלות משמעות והוא מורכב ומתוחכם מדי, מכדי להיות מתיחה או משהו שנכתב על ידי אדם מוכה שיגעון. יש בו תבניות לשוניות שבמופיעות רק בשפות של ממש ומרמזות על משמעות.

למשל מחקר סטטיסטי ממוחשב גילה בטקסט שכמו שלעתים קורה בשפות מוכרות, המלים בכתב היד נוטות להופיע באשכולות ויש להן "חתימה סטטיסטית" שמראה שככל הנראה הן בעלות משמעות. חוקרים ומומחי הצפנה אחרים סבורים שמדובר בלשון שהומצאה והיא שונה משפה אמיתית שהתפתחה באופן טבעי.

לעומתם, מדען נתונים החליט לנסות ולהריץ את הטקסטים של הספר על מודל בינה מלאכותית. להפתעת כל החוקרים גילה ה-AI ללא מגע אנושי בממצאיו תבניות מורכבות שבסופן הוא קבע שהספר כתוב בשפה שהיא... עברית.

אבל המסתורין ממשיך ללוות את הטקסט הזה, שיתכן שלעולם לא נדע בדיוק מהו ולמה נועד.


הנה הסיפור המסתורי והמתורגם של כתב יד וויניץ' (מתורגם):

https://youtu.be/8NS4CbBJQ84


המסתורין סביב כתב היד הזה גדול:

https://youtu.be/2rgDkqrGAXA


על החשיבות של כתב היד המפורסם:

https://youtu.be/dy_2JEo7ARg


וסרט ארוך על כתב יד וויניץ':

https://youtu.be/awGN5NApDy4?long=yes

קליגרפיה (Calligraphy), או כתיבה תמה, היא אמנות הכתיבה ובדרך כלל היא מתייחסת לכתיבה מסוגננת. זוהי אמנות הכתיבה הקישוטית.

מקורה של אמנות הקליגרפיה הוא באמנות קדומה של סין ומזרח אסיה במאה ה-4 לספירה. משם היא התפתחה והתפשטה לפרס ולארצות האיסלאם, שבה תופס הכתב המסוגנן מקום מקודש והתפתחה מסורת קליגרפית עשירה. גם ביהדות התייחסו לסופרי הסת"ם, מי שכתבו את ספרי התורה, בכבוד רב. בצד מעמדם הדתי, הם נחשבו גם בעלי סגנון אישי ואמנותי.

גם בעולם המערבי התפתחה הקליגרפיה, בתוך המעבר מאותיות יווניות לאותיות לטיניות וכתיבה של כתבי-דת לטיניים מעוטרים ומאוירים. בימי הביניים פותחו סגנונות כתיבה, כמו האותיות האוּנקִייליוֹת שהיו נהוגות באי האנגלי, המינוסקול הקרולינגי והכתב הגותי שפותחו בגרמניה והכתב הנטוי שפותח באיטליה.

במאה ה-19, לאחר שמאז המצאת הדפוס ירדה קרנה של הקליגרפיה, חזרו אמני קליגרפיה לפעול. במאה ה-20 חזרה הקליגרפיה לפרוח בציורי גרפיטי ובעולם המחשבים. זה קרה בעיקר מאז המצאת המחשב האישי ומעבדי התמלילים, על מגוון הגופנים (פונטים) שפותחו בשבילם.

דמות מרכזית בקידום הנושא היה סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל האגדי, שבצעירותו קיבל קורס קליגרפיה באוניברסיטה והושפע מהיופי של עולם האותיות והעיצוב. כשפיתח ג'ובס את מחשב המקינטוש, הוא הפך אותו למחשב גרפי שגופנים מעוצבים ומעוררי השראה ויופי תפסו בו מקום מרכזי.

קליגרפיה נקראת לעיתים בעברית "כתיבה תמה". מקור המילה בשפה היוונית: המלה "קאלוס" פירושה ביוונית "יופי" ו"גראפוס" היא ביוונית "כתיבה".


הנה הקליגרפיה הסינית הקדומה:

https://youtu.be/ppZWIwZsRdU


על קליגרף סיני שעשה לו שם בעולם (עברית):

https://youtu.be/d68TIY2_4H4


אוסף קליגרפיות מרהיבות:

https://youtu.be/zg7QLW0KrQw


קליגרפיה במחשב המקינטוש - הראשון שהעמיד במרכז את העיצוב הגרפי והקליגרפיה:

http://youtu.be/2B-XwPjn9YY?t=1m15s


יופייה של הקליגרפיה ביפאן (עברית):

http://youtu.be/cUI9PPeUCmI


והדגמה של הקליגרפיה היפנית (עברית):

http://youtu.be/geQtLi66W-A

שומר (Sumer) הייתה ממלכה בדרום מסופוטמיה, שהתקיימה לפני יותר מ-5000 שנה ושלה אנו חייבים את הכתב הראשון. השומרים הם התרבות העתיקה ביותר הידועה לנו. בניגוד לעמים השמיים, השומרים אינם בני שם ולא ידוע מהיכן הגיעו למסופוטמיה, אזור הסהר הפורה.

העיר השומרית אור, או אור כשדים, כפי שנקראה בתנ"ך, כעירו של אברהם אבינו, נחשפה על ידי הארכאולוגים ובחפירות בה נמצאו ממצאים רבים. בין השאר בנו השומרים במות ענק לפולחן שנקראות זיקורת. הזיקורות הכילו מדרגות רבות שהובילו למקדש שנבנה בראשן.

התרבות השומרית הייתה מפותחת יחסית לתקופתה. מעריכים שהשומרים הם שהמציאו את הכתב, בסביבות 3,000 לפני הספירה. כתבים שונים של השומרים שנכתבו בכתב היתדות שלהם מעידים על כך.

בנוסף להמצאת הכתב השומרים נחשבים לאחראים להמצאת הגלגל, אולי ההמצאה הטכנולוגית הכי חשובה בעידן הקדום. גם מערכת החינוך שלהם הניחה את היסודות למה שאנו קוראים חינוך והשכלה. כבר לפני כמעט 5,000 שנה, לימדו השומרים מדעים כמו מתמטיקה, אלגברה, רפואה ואסטרונומיה.

סופה של התרבות השומרית היה כשנכבשה על ידי האכדים. בהדרגה הלכו השומרים ונטמעו בעם הכובש, עד שנשארו זיכרון היסטורי בלבד.


הנה סיפורה של שומר - האימפריה הראשונה בהיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/XBk9KywTIgk


התרבות השומרית העתיקה, על הכתב שנולד בה, מערכת החינוך שלה ועוד:

https://youtu.be/u-n84sDBEB4


ואתר החפירות של העיר אור והזיקורת שהתגלה בה:

https://youtu.be/pl2TOph_sIk

כתב היתדות (Cuneiform) הוא הכתב הקדום ביותר שיצר המין האנושי. הכתב העתיק הזה נוצר אצל עמי מסופוטמיה, ביניהם השומרים, האשורים, הבבלים והכנענים. החוקרים סבורים שכתב היתדות פותח על ידי השומרים, בסביבות 3000 שנה לפני הספירה ושהוא התבסס על כתב ציורים שיצר עם קדום מדרום מסופוטמיה.

אותיות כתב היתדות הן קווים ישרים בצורת משולש או יתד. מכאן השם שניתן לסוג הכתב הזה. מרבית האותיות או הסימנים ציינו הברות, כשכל סימן ציין הברה מסוימת. בסך הכל נוצרו בכתב היתדות סימנים לכ-600 הברות.

כתיבת היתדות נעשתה בעזרת קנה סוף מחודד בצורת משולש שנקרא סטיילוס. הכותבים השתמשו באותה תקופה בלוחות או בלוחיות קטנות של חומר רך שנקראו טאבלטים. לאחר סיום הכתיבה יובשו הלוחות בשמש והכתב נשמר לתמיד.

סמוך לשנת 2500 לפני הספירה אימצו האכדים את הכתב השומרי לצורכי לשונם. במהלך מאות השנים שלאחר מכן אומץ כתב היתדות גם בידי החורים, העילמים והחתים.

מכתב היתדות האכדי יווצרו בהמשך כתבי יתדות אלפביתיים, זה של האימפריה הפרסית, על 36 סימניו, וכתב היד של אוגריתית שכלל 31 סימנים. אלו היו כתבי יתדות עם מספר צירופים קטן בהרבה, שכן כל צירוף יתדות שיקף בהם אות ולא הברה.

תעודות עתיקות שנמצאו באוגרית היו כתובות בכתב יתדות כזה וניתן לראות בהן את ההתקדמות לכתב האלפביתי, המצומצם יותר ודומה לשיטה המקובלת בשפות המודרניות יותר, שבה לכל אות יש תפקיד.

במהלך האלף ה-1 לפני הספירה נוצר הכתב האלפביתי הארמי-עברי. בהדרגה הוא הלך ודחק את רגלי כתב היתדות. השימוש בסמלים ברורים וקריאים יותר שייקראו "אותיות", היה שימושי מאד. הוא הביא די מהר להיעלמותו הסופית של כתב היתדות ולהשתלטות של מערכות המבוססות על מערכות של אותיות אלפביתיות.


הנה כתב היתדות שפיתחו השומרים:

https://youtu.be/vglAeKfm2XA


כך עבר כתב היתדות מהשומרים, אל האכדים ואל החיתים:

https://youtu.be/nOE8r9pdXO0


הסופרת הראשונה שכתבה בו ספרות (מתורגם):

https://youtu.be/XhNw1BhV6sw


כך נהגו הסופרים השומרים לכתוב על החימר:

https://youtu.be/KHOnhYCskd0


עוד צורת כתיבה של כתב יתדות:

https://youtu.be/HbZ2asfyHcA


והנה כתובים בכתב יתדות:

https://youtu.be/T6HPEUtgoas

כתיבה בכתב סתרים לא-נראה אפשרית בעזרת מיץ לימון או שתן (כן!). פשוט מורחים מקלון לניקוי אוזניים בנוזל וכותבים על נייר. כשהנוזל מתייבש - הכתב נעלם.

איך ניתן לחשוף את הכתב? - זה פשוט. לוקחים נר או להבה חלשה ומחממים מתחת לנייר עם הכתב. לאט לאט ייחשף הכתב שעל הנייר לעינינו.


הנה סרטון על כתיבה בכתב סתרים בעזרת מיץ לימון ועוד כמה שיטות מגניבות לכתיבה בכתב לא נראה (עברית):

http://youtu.be/JY2LwaDn5o8


ובהצפנה דומה, אבל ברדיו, השתמשה ישראל עם המרגלים שלה, אבל ברדיו (עברית):

https://youtu.be/QmMhovKpHO4

טיפוגרפיה (Typography) היא הבסיס של העיצוב המודרני. זוהי האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב הטקסט. הוא כולל את השימוש החזותי במרכיביו, כמו האותיות, המילים והמשפטים.

כיום עוסקים רבים מהמעצבים בצדדים של הטיפוגרפיה כמו בחירת הגופנים (Fonts) והסידור שלהם במרחב הכתיבה. מגוון של בעלי מקצוע עוסקים במלאכת הטיפוגרפיה, ביניהם טיפוגרפים, מעצבים גרפיים, מעצבי פונטים ואנשי פרסום.

אחת הסיבות להצלחת מחשבי המקינטוש של חברת Apple היא ההתייחסות המעמיקה של המנכ"ל האגדי סטיב ג'ובס לטיפוגרפיה והטמעת יכולות אלה במחשבים שיצרה החברה.

רבים מהמעצבים רואים בטיפוגרפיה את הנושא המרכזי בעולם העיצוב הגרפי ואת הבסיס לעיצוב כולו. רבים מאנשי העיצוב אומרים שהמיומנות והידע המקצועי בטיפוגרפיה הם הסימנים למעצב אמיתי.

היכולת לעסוק במרכיבי יסוד כאלה, כמו בחירת הגופנים, גודלי האותיות, אורך שורות, ריווח בין השורות, המילים, האותיות והיחס ביניהן - כל אלה הם מרכיבים חשובים ולדעת חלק מהם אולי אף החשובים ביותר בעיצוב הגרפי המודרני.

הרעיון הוא שמחוץ להיות הכתב אמצעי אמנותי להעברת רעיונות וליצירת אמנויות כמו שירה או ספרות, הכתב הוא גם כלי שימושי המשמש באופן מעשי למגוון שימושים כמו כותרות, טקסט רץ, עיצוב מודעות, אינפוגרפיקה ועוד.

כשרונם של המעצבים מתבטא בין השאר, ביכולתם להתאים ולדייק את השימוש במרכיבי הטקסט לצרכי העבודה שלהם ולהעברה הטובה ביותר של המסרים, הרעיון האמנותי או המטרות של הטקסט.


הנה חשיבות הטיפוגרפיה (עברית):

https://youtu.be/QmH4Gx-0oKQ


קצת על טיפוגרפיה ועבודה עליה (עברית):

https://youtu.be/3yqTESOBFew


טיפוגרפיה בתנועה כמו שעושים כיום לא פעם בווידאו (עברית):

https://youtu.be/idnHLe5wqbQ


ההיסטוריה של הטיפוגרפיה העברית (עברית):

https://youtu.be/7_y_IWHwUhY?long=yes


וההמשך:

https://youtu.be/lirpZJyg03E?long=yes

כתב הברייל, הכתב המבוסס על נקודות בולטות, לא נוצר ביום אחד. שרשרת נסיונות קדמה להמצאה החשובה כל כך. שיטה ראשונית פותחה בצבא הצרפתי על ידי קצין ששמו היה שארל ברביה. הוא פיתח שיטת סימנים מובלטים לקריאה של הוראות קרב בלילה ובתנאי ראות קשים.

גם המורה לעיוורים ויליאם מון פיתח סידרת אותיות כזו שניתן לקרוא באמצעות קצות האצבעות אך היא לא הייתה יעילה. 50 שנה לפניו הבין ולנטין האי הצרפתי את אפשרויות הבלט. הוא לימד את העיוורים לקרוא מדפי התבליט שבאמצעותו הדפיסו אז בבתי הדפוס את הספרים. ואולם אותיות הדפוס הרגילות שהיו טבועות על התבליטים היו קשות מדי לקריאה בשביל העיוורים.

מי שפיתח את כתב הברייל המפורסם היה סטודנט צרפתי עיוור מהמאה ה-19 בשם לואי ברייל. בשנת 1824 הוא שמע שחיילי הצבא הצרפתי נעזרים בשיטת ברביה לקריאת לילה והוא פיתח את שיטת הסימנים לכל מערכת האותיות שזכתה לשם "כתב ברייל".


כך נולד כתב ברייל מבעיה צבאית (מתורגם):

https://youtu.be/cyfxQ6sdaIE


על המצאת הכתב לעיוורים של לואי ברייל:

http://youtu.be/9IQKqPaICKI


נער בכיתה ח' שפיתח בעצמו מדפסת ברייל גאונית:

https://youtu.be/N7fu5uCvQSs?t=16s


וסרט ארוך על המצאת כתב הברייל:

https://youtu.be/OFyY7u95nxw?long=yes

גרפולוגיה (Graphology) היא תורת הכתב. זוהי תורה שגורסת שיש קשר בין כתב ידו של אדם לבין האישיות שלו. כשהגרפולוג בוחן את כתב היד של מישהו, הוא מסוגל לומר על תכונותיו ועל אישיותו לא מעט דברים.

השם הלקוח מהשפה היוונית הוא צירוף של שתי מילים: גרפו פירושה כתב, גרף או שרטוט. לוגיה היא תורה, מדע או לימוד ביוונית. כלומר, גרפולוגיה היא תורת הכתב והשרטוט.

הגרפולוגיה אינה תחום מדעי אך משתמשים בה הרבה בבחירת עובדים ובקשירת קשרים עסקיים ואישיים. הטענה היא שישנו קשר בין כתב יד ותכונותיו של אדם. מצד שני, יש מבקרים נוקשים שרואים בגרפולוגיה שיטת אבחון בלתי מוכחת, שפוגעת באנשים, בקביעת גורלם בקבלה לעבודה למשל, או בקבלה למקום מגורים וכדומה. מחקרים מדעיים שונים מצאו שניחוש אקראי אינו פחות טוב או מדויק מניבוי גרפולוגי. טענות חוזרות מצאו שדווקא התוכן הכתוב סייע לגרפולוגים באיבחוו וכשהתוכן נייטרלי ואין טקסט מסייע, הם התקשו לקבוע מסקנות של ממש.


הנה הגרפולוגיה ומה שהכתב שלכם אומר עליכם:

https://youtu.be/A7dwv7D_T5w


גרפולוגית מנתחת כתב של ילדים (עברית):

http://youtu.be/ghT4JDnOEuc


על השימוש בגרפולוגיה למיון עובדים (עברית):

http://youtu.be/kT2etpt8PbY


וגרפולוג שמספר על גרפולוגיה בבית המשפט (מתורגם):

http://youtu.be/9cd4A3Zhm-w

בעולם הגופנים נחשב הקומיק סאנס (Comic Sans) לעוף, סליחה פונט, מוזר. מעצבים שונאים אותו במיוחד, אבל בקרב המשתמשים הרגילים במחשבים, הוא פופולארי מאד. הוא פונט כל כך שנוא ואהוב, שמדידות של ביטויי שנאה בטוויטר מצאו שהוא ממקומם במקום השני בביטויי השנאה, אחרי ג'סטין ביבר...

רבים טוענים שהבעיה המרכזית בקומיק סנס, היא השימוש שעושים בו רבים כל כך, מבלי לשים לב להקשר. רבים מהמעצבים אומרים שהוא טוב רק למסיבות של ילדים או לציורי קומיקס. לדבריהם, כשמשתמשים בו בהקשרים שאמורים להיות רציניים ובוגרים יותר, זה יוצא מגוחך וילדותי.

השנאה לקומיק סאנס הפכה חלק כל כך פופולרי בתרבות הרשת, עד שנוצרו משחקי רשת לחיסול האותיות שלו, יש אתרים שמציעים רשימות של פונטים אחרים בכתב יד, רק כדי שאנשים לא ישתמשו בקומיק סאנס, טפו עליו...

יש סבורים שהשנאה לפונטים כמו קומיק סאנס והעובדה שמחשיבים אותם ל"פגיעה בעיצוב” היא כבר אוטומטית וסוג של "בון-טון", הדיעה הנכונה או "מה שנכון לחשוב", אצל רבים מדי. מרבית המסתייגים ממנו, לפי המבקרים הללו, כבר לא זוכרים או שמעולם לא ידעו למה הוא לא טוב.

העובדות אגב, מעידות שכמה שהוא מוכפש, הופך קומיק סאנס ליותר ויותר פופולרי בשימוש בו. מה קורה פה? - היתכן שקומיק סאנס הוא הדונלד טראמפ של עולם הגופנים?

זה הפרדוקס שחוזר לא פעם בתרבות, של משהו שהופך כל כך פופולרי, עד שמובילי דיעה או מבקרים מתחילים לצקצק ולזלזל בו, בהמשך מקבלים אחרים מהם את המסר והוא מחלחל, עד שהוא הופך לרעיון שגור ושכיח. מצד שני, רבים שרוצים לבדל את עצמם מההמון, או להיות מיוחדים מול ה"נכון", ההורים או הזקנים בכלל, פונים דווקא אל המוקצה הזה. לפעמים הם אפילו משתלטים על הכלל, כמו שקרה עם הנצרות, עם טראמפ ועם גופן הקומיק סאנס.

אגב, בשנים האחרונות יצרו לקומיק-סאנס פונט ממשיך, שנקרא Comic Neue.


הנה סיפורו של הקומיק סאנס:

https://youtu.be/5l4sCaw71NE


והרצאת וידאו מעולה על עניין הקומיק סאנס:

https://youtu.be/GUCcObwIsOs

אחד המוסדות מעוררי המחלוקת ביותר בחיינו הוא בית הספר. בין אם אנו הורים ובין אם ילדים, היחס אליו היא של אהבה ושנאה גם יחד. שיחות הסלון מלאות באנשים שיש להם ביקורת על בתי הספר של ילדיהם וגם התיעוב של התלמידים כלפי בית ספרם היא תופעה שכיחה.

את הביקורת הזו היטיב להמחיש המחזאי השנון ג'ורג' ברנרד שו, שאמר פעם "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת לבית הספר."

אבל מתי נולד מוסד בית הספר?

ובכן, כבר בשומר של לפני 5,000 שנה לימדו מורים שומרים את הילדים ובני הנוער את המדעים של התקופה, לצד שיעורים באלגברה, מתמטיקה, אסטרונומיה ורפואה. הם עשו זאת בבית ספר שהיה ככל הנראה הראשון בהיסטוריה.

ללא ספק נהגו ללמד את הילדים גם בתקופות מוקדמות יותר, לפחות את הדברים החשובים לגילם. אבל את בית הספר והלימודים בו מי שהמציאו הם ככל הנראה אותם בני התרבות השומרית.

ההוכחה? - בעיר השומרית מארי, שנמצאת בסוריה של היום, נמצאו ליד המקדשים המקומיים חדרי בית הספר העתיקים ביותר שנמצאו בעולם. בחדרי הלימוד הללו הייתה שורת ספסלים למספר תלמידים.

על פי הממצאים נמצא שבבתי הספר השומריים הללו הכשירו בעיקר פקידים לצורכי הארמון והמקדשים של התרבות הזו. מי שלמד בהם היו ילדי העשירים, בנים בלבד.

מנהל בית הספר, או "אבי בית-הספר", נקרא אְֻמְמִאַ. הסגן שלו נקרא "האח הגדול" (כן, כבר אז היה "אח גדול"...). התלמידים נקראו "בני בית-הספר". אותו "אח גדול" נהג לכתוב על לוחות טאבלטים חדשים לצורכי הלימוד ולבדוק את הרישומים של התלמידים על לוחות הטאבלט שלהם.

אותם טאבלטים היו לוחות חימר שעליהם חרטו את הכתב. "האח הגדול" גם בחן את הדיקלומים של התלמידים.

מאותם טאבלטים, ספרי הלימוד השומריים שנמצאו, נראה שנושאי הלימוד היו ברובם חילוניים. מי שכתב את חומרי הלימוד אז היו משכילים ובעלי ידע רב של אותו הזמן.

הטקסטים שנמצאו משם היו בתחומים כמו גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד. גם לאחר שהאכדים כבשו את שומר, הם שמרו על השפה והספרות של השומרים. המורים אצלם חיברו מעין "מילונים" לשפה השומרית, מה שככל הנראה היו המילונים הראשונים בהיסטוריה האנושית.


הנה השימוש בכתב ושיטת הלימודים שהתפתחה בתרבות השומרית העתיקה:

https://youtu.be/u7JsfwAcCo0


והיום? - אל תצפו! (עברית)

https://youtu.be/Uj3R_gqUfJA

כתב ברייל הוא כתב שפותח על ידי לואי ברייל (Braille) בשביל שעיוורים יוכלו לקרוא ולכתוב. הוא מבוסס על הבלטה של סימנים על נייר. הסימנים הבולטים מאפשרים לעיוורים לזהותם על ידי מישוש באצבע וכך לקרוא.

בשיטת ברייל כל אות או מספר מיוצגים על ידי שש נקודות, המסודרות בתבנית ניקוב אחרת. לכל אותיות האלף בית, המספרים וסימני הפיסוק יש תבניות ברייל משלהן. הן מודפסות בספרים מיוחדים שבהם הכתב הוא כולו כתב ברייל.

מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל. הסיבה היא שחלק גדול מהם התעוור בבגרותו ובגיל מבוגר קשה יותר ללמוד שפה חדשה. מרבית העיוורים מלידה יודעים לקרוא בכתב ברייל.


הנה כתב הברייל:

https://youtu.be/o9BOQ6IpTSE


מצגת שמסבירה על כתב הברייל (עברית):

http://youtu.be/HGGUx_fQ4sw


כתבה על עיתון בכתב ברייל לעיוורים (עברית):

http://youtu.be/RX0B-9PsVtM


מכונת כתיבה בכתב ברייל:

https://youtu.be/ELkHDTvL5Dc


ועיוור המציג את מכונת הכתיבה בכתב ברייל:

http://youtu.be/hj51UuxwjaE

בעולם הגופנים, באנגלית "פונטים" (Fonts), יש שני סוגים של גופנים: פונטי סֶרִיף הם פונטים עם תגים קטנים בקצות האותיות. מולם יש את פונטי סן-סֶרִיף (sans serif), שהם גופנים ללא תגים. כי סֶרִיף פירושו בצרפתית "תג".

כלומר פונטי סֶרִיף הם גופנים עם תג, כשההפוכים הם גופני סן-סריף (sans serif), בצרפתית "ללא תג". מדובר בפונטים שהאותיות בהם נטולות סריפים.

פונטי סֶרִיף שכאלו הם פונטים עם תגים קטנים בקצוות האותיות. גופנים כמו David או Times New Roman הם הסריפים הכי מוכרים ומשתמשים בהם לא פעם בספרים.

גופני סן-סֶרִיף, לעומת זאת, הם פונטים מודרניים יחסית וללא תג, שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעידן המחשבים. יש המכנים אותם "גותיים". בימינו סדרת Arial מהאינטרנט היא אולי סדרת הגופנים נטולי הסריפים הכי מוכרת.


#מהי צורת הסֶרִיף?
סֶרִיפים הם קווים קטנים ועיטורים שהצמיד מעצב האותיות אליהן, כקישוט. יש ויכוחים על מקורו של הסריף. אולי מקורם של הסֶרִיפים, אותם גופנים עם תגים, הוא בכלל מהתקופה שבה כתבו ביד. עניין של סגנון ויופי, אבל אולי גם מגבלה שהציבו העט העתיקה, הקולמוס או המכחול, שבהם נהגו לכתוב בימי קדם.

יש סיפור, שלא ברור עד כמה הוא מדויק אבל הוא מסופר כל כך יפה. הסיפור הוא שהסריף נולד מהקולמוס, העט הקווי שהותיר כתם דיו קטן בסוף הכתיבה של אות. לכן נהגו הכותבים אז, למשוך משיכת קו עדינה בסוף הקו וכך ליצור את התג הקטן, מה שנתן סיומת נאה לכל אות, במקום כתם.

סברה אחרת שהוא נולד בכלל מאמני הכתיבה על אבנים, חוצבים באיזמל שידעו לחצוב כיתובים על האבן. החוצבים הללו יצרו לאותיות מעין בסיס רחב שהיה גם הבסיס לסריפים.

מכל מקום יש גופנים סריפיים יותר ישנים ויש מודרניים. תוכלו להבחין ביניהם בקלות רבה - ככל שפונט סריף הוא מודרני יותר, ההבדל שבין הקווים העבים של האות לקווים הדקים שבה הופך מוקצן יותר. למשל באות O תראו את ההבדל שבין הקווים האופקיים שבה והקווים הניצבים שלה.


#איפה משתמשים בפונטי סן סריף ואיפה בסריף?
בגופני סן-סריף מרבים להשתמש באתרי אינטרנט. יש כמה קבוצות של גופנים ללא תגים, כולל גופנים גרוטסקיים, גופנים ניאו-גרוטסקים, הומניסטיים וגאומטריים. עליהם נמנים פונט אריאל, אותו פונט שמשמש המון באינטרנט, אבל גם הפונט הגאומטרי פוטורה וגם פונט הלווטיקה האהוב.

גופני סריף מופיעים בספרות היסטורית, דפוס קדום ובגילופי כתובות עתיקים על אבן. הם רציניים יותר ומקרינים סמכות רבה ולכן כיום הם יופיעו לא פעם בכותרות מכתבים רשמיים, מסמכים היסטוריים, מגזינים וספרים לאנשים מבוגרים וספרי קודש.


הנה הסבר על פונט הסריף שהפך לקונצנזוס (עברית):

https://youtu.be/6ZuV9C-pUrc


עוד הסבר קצר על סריף וסאנס סריף בגופנים:

https://youtu.be/ocvUGN-OD0w


וכך השתלטו הסאנס סריפים על העולם:

https://youtu.be/dbpQns1WQQU

האמונה האיסלאמית אוסרת על ציור דיוקנאות, פורטרטים של בני אדם. לכן נמנעו האמנים ומאמיני האיסלאם לעטר את המסגדים שלהם בתמונות וציורים אנושיים. הדבר הוביל למסורת של עיטור שמתבסס על תבניות חוזרות. בעיטור הזה השתמשו ומשתמשים עד היום אמני האיסלאם. העיטור המגולף הזה נקרא "ערבסקה" (Arabesque). הוא נפוץ בעיטור מבני ציבור דתיים, בתי קודש וכתבי קודש מוסלמיים.

הערבסקות הן צורות או מוטיבים עיטוריים מופשטים שהאמנות המוסלמית מרבה להשתמש בהם. הן נולדו כשהאמנים המוסלמים יצרו עם הזמן משטחים מעוטרים בקווים ובצורות שיוצרים דגמים החוזרים על עצמם. הערבסקות כללו בדרך כלל עיטורים חוזרים כמו עלים, גבעולים שזורים ותבניות גאומטריות שונות.

יש חוקרי תולדות האמנות שרואים בערבסקה המוסלמית שילוב של מסתורין ורוחניות. אחרים רואים בה פשוט אסתטיקה שנולדה מתוך האילוץ שיצר האיסור הדתי.

מקורות ההשראה של הערבסקות לא ברורים לחלוטין. צורות הערבסקה משתמשות במרכיבים מעולם הצומח, כמו שריגים וצורות עלים. על שימוש מופשט במרכיבים כאלה אין איסור דתי. גם טקסטים מהקוראן, הספר הקדוש למוסלמים, משמשים לאמני הערבסקה, השוזרים אותם ויוצרים דגמים מופשטים שהדת מתירה להם ליצור.

הערבסקות היו לצורה הנפוצה והשכיחה באמנות המוסלמית ואמני הגילוף של ערבסקות היו מבוקשים מאד. גם הקליגרפיה המוסלמית הושפעה והשפיעה על אמנות הערבסק. במאה ה-20 הושפעה מהן האמנות המודרנית והרבתה להשתמש בערבסקות המופשטות בתחומי האמנות השונים. הערבסקה האקזוטית מהמזרח מצאה את דרכה לאמנות הציור של ציירים מודרניים כמו אנרי מאטיס, למחול, למוסיקה ולאדריכלות העולמית המודרנית שחיפשה צורות מופשטות בתרבויות העולם ולעיטור רהיטים, במיוחד בזרם האר-נובו.


זוהי הערבסקה באמנות האסלאם ותפקידה המרכזי כל כך באדריכלות ובאמנות הזו (עברית):

https://youtu.be/0NGGDXBanhs


הנה הערבסקות המצוירות:

http://youtu.be/z-NFKNd6VNg


ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:

https://youtu.be/yGp29FIirI8


פעמים רבות מדובר בגאומטריה או בעיטור בודד החוזר על עצמו (מתורגם):

http://youtu.be/pg1NpMmPv48


ערבסקות בתקרה של מסגד:

http://youtu.be/BPwJDnHggps


ערבסקה בכיתוב על מבנים איסלמיים:

http://youtu.be/yGp29FIirI8


אמנות הערבסקה תרמה רבות לקליגרפיה האיסלאמית:

http://youtu.be/DO9I6TAzkPI


גילוף ערבסקות:

http://youtu.be/J7Rxbu4FY4Q