כנסיית האור היא מבנה תפילה נוצרי שתכנן האדריכל היפאני טָדָאוֹ אַנְדוֹ בעירו אוסקה. הכנסיה מוארת באור השמש בלבד. בקיר הכנסייה תכנן אנדו צלב מחורץ המאפשר לקרני השמש לעבור דרכו ולהאיר באור מסתורי וקסום את המתחם המקודש.

טדאו אנדו, שאוהב בטון חשוף ומתכנן כך את רוב המבנים שהוא יוצר, מתכנן מבנים מינימליסטיים שלרוב השמש משחקת בהם תפקיד מרכזי, גם בתאורה וגם בעיצוב האווירה.


הנה תכנון כנסיית האור שבאוסקה:

http://youtu.be/Y22LxAnHlWk


האווירה המיוחדת בכנסיית האור של טדאו אנדו:

http://youtu.be/RoDa6BmHKAs?t=5s


ומשחקי האור על הצינורות העוגב ועל הקירות החשופים מבטון:

http://youtu.be/OpbAX75e3Ak

את "בתי הכדור" בהולנד קשה להחמיץ. דמיינו כמה עשרות בועות מגורים מהסוג שפעם הבטיח להיות המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.

בשנת 1968 במכרז של ממשלת הולנד, למימון של בנייה ניסיונית של דיור בעלות נמוכה, זכה האדריכל ההולנדי דריס קרייקמפ (Dries Kreijkamp) ותכנן את בולוונינגן (Bolwoningen), שכונה שלמה בעיירה דן בוש שבהולנד, שבה ניצבים 50 "בתי כדור".

בתי הכדור, שנבנו לבסוף בשנות ה-80, הם פרק מרתק באדריכלות המודרנית ובמיוחד זו ההולנדית. זו אותה הולנד שפרצה דרך עם שכונת "בתי הקוביה" ברוטרדם ובית שרדר בצבעי היסוד. גם כאן הציב אדריכל הולנדי חשיבה חדשה על מבנים זולים להקמה וחקר את המבנים העגולים.

קרייקמפ, אגב, סיפר שהוא הושפע מסוג של אוהלי שבטים אפריקאיים שראה ומהצורה העגולה של האיגלו של האסקימואים. העיגול, הוא הסביר אז, הוא הצורה הטבעית ביותר למגורים. למשל בעובדה שבתים עגולים הם ידידותיים יותר לסביבה, כי שמירת החום בהם טובה יותר. איך זה קורה? - צורתם העגולה גורמת לרוח לגלוש מסביבם, מה שמקטין באופן משמעותי את התקררותם ואיבוד החום שבהם. כמובן שבמדינות קרות העניין משמעותי במיוחד.

בתי הכדור עשויים מלט, אך מחוזקים בפיברגלס. הם יושבים על בסיס בצורת גליל. המידות של הבתים הללו כאן זהות. הרדיוס של חלקו הרחב ביותר של בית הכדור הוא 5.5 מטרים. סך שטח הרצפה של חללי המבנה הוא 55 מטרים רבועים. בכל בית כדור יש 11 חלונות עגולים שהרדיוס של כל אחד הוא 120 סנטימטרים.

מבנה הכדור נראה אולי קטן אבל יש בו כמה קומות. בתחתית הכדור מותקנת הצנרת. בקומה הראשונה נמצאים חדר שינה קטן וחדר רחצה. בקומת השנייה, הרחבה ביותר בכדור, ממוקמים הסלון והמטבח. בקומה העליונה של בית הכדור נמצא חדר הרחצה.

אחד היתרונות של בית כדור כזה נעוץ בעובדה שניתן למקם אותו לא רק על הקרקע, אלא גם על פני המים, על גבי פלטפורמה צפה.

אגב, כיום בתי הכדור העתידניים הם בעיקר אטרקציה תיירותית. השכונה מעט איבדה את הפופולריות שלה בעיר והמקומיים לא ממש אוהבים את בתי הכדור. הם גם התיישנו מעט וזקוקים לשיפוץ. עם השנים ועל אף יופיים המיוחד של הבתים העגולים והחייזריים הללו, עלו שאלות רבות לגבי השימושיות שלהם והעובדה היא שהם לא הפכו נפוצים בעולם, או אפילו בהולנד.


הנה בתי הכדור בהולנד:

https://youtu.be/JXjqy5RNugA


הסיפור של השכונה העתידנית:

https://youtu.be/aLCVLPKrSNk


ומבט מקרוב:

https://youtu.be/LRFaiHAm3V8

מהו בית נאוטילוס?
מה זה בית נאוטילוס שבמקסיקו סיטי?


קאסה נאוטילוס, בספרדית "בית נאוטילוס" (Nautilus House), הוא מבנה מיוחד בצורת קונכיית נאוטילוס, קונכיה שעדיין נמצאת במימי האוקיינוסים ומתקיימת ברציפות כאורגניזם שלא השתנה הרבה מאז ימי הדינוזאורים.

הבית נבנה בשנת 2006 במקסיקו סיטי, בירת מקסיקו. "בית הקונכיה", כמו שיש המכנים אותו, תוכנן על ידי הארכיטקט חוויאר סנוסיאן, בשביל שחקן קריקט מקסיקני שהתגורר בו.


הנה "בית הנאוטילוס":

https://youtu.be/MopSkKBfhlI


סרטון ישן מפנים הבית:

https://youtu.be/weW7VbazdjI


הוא ידוע גם כ"בית הקונכיה":

https://youtu.be/zyDvUdss_oI


תמונות מתוך הבית:

https://youtu.be/Niw84xcYlTs


עוד תמונות:

https://youtu.be/bcTRcGIagSM


והנה קונכיית הנאוטילוס המיוחדת שעל שמה נקרא הבית:

http://youtu.be/HIRCI0G19Uw

יש בניין במדינת אוהיו שבארה"ב, שנראה ממש כמו סל.

המבנה נבנה לבקשת חברה לייצור סלים שזורים, שביקשה שמשרדיה יהיו בבניין שמציג בדיוק את מה שהיא מייצרת.

לבניין 7 קומות ומבפנים נראה ממש כמו כל בניין משרדים בעולם, אבל הגג השקוף של הבניין מזכיר לעובדים ולמבקרים את המוצר שלהם, כי כשמסתכלים למעלה רואים את "הידיות של הסל" מעל הראש.

במהלך הקורונה דווח כי המבנה ננטש על ידי החברה והוא עובר תהליך של הסבה לבית מלון.


הנה סיפורו של בניין הסל:

https://youtu.be/68g9SG7QtNU


כך הוא נראה מהאוויר:

https://youtu.be/dTr4T0Whg10


בניין הסל מבפנים:

http://youtu.be/-qEAZM1eLes


סיור בתוכו:

https://youtu.be/uiiHee9c6E8


ודיווח על נטישת והסבת המבנה המיוחד:

https://youtu.be/PZcCER8tMQU

השכונה הירושלמית החרדית רמות פולין (Ramot Polin) היא פנינה אדריכלית ברמה בינלאומית. זוהי שכונה המהווה תוצר ושילוב בין שפה עצמאית של אדריכל חדשני ויצירתי והצרכים של הקהילה שבשבילה הוא מתכנן.

מרחוק מזכירה השכונה, שנבנתה בשנת 1972, גבישים משושים או כוורת דבורים ענקית, עם טוויסט מגניב ותלת ממדי.

היה זה האדריכל צבי הקר שתכנן בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת את שכונת "רמות פולין". האדריכל תכנן בה 700 דירות עבור הציבור החרדי, במעין קומפלקס גיאומטרי ענק וחדשני במראהו, של דירות משפחתיות, בעלות קירות חיצוניים המשופעים כלפי חוץ.

צורת המבנים הללו היא של פאון משוכלל הקרוי דודקהדרון ובעברית תריסריון, שיוצרים המחומשים.

האדריכל יצר מבנים מקוריים ולא מושלמים, אך עדיין מותאמים, כשהוא משתדל להתאים אותם לאקלים הקהילתי ולאורח החיים החרדי. מעידות על כך, בין השאר, מרפסות הסוכה לכל יחידה, החצרות הפנימיות שנחבאות בין המבנים וחיפוי האבן הירושלמי, חובה עירונית בעיר הקודש אבל כאן הוא שונה מהרגיל, בהיותו בטון בציפוי של אבן נסורה.

בירושלים בנייני השכונה הם יוצאי דופן ולא פחות מחריגים, גם בנוף האדריכלי של כלל ישראל. אין עוד שכונה בישראל בה קיבלו הארכיטקטים חופש כה משמעותי בתכנון. כמו כמה שכונות אחרות, רמות פולין היא תוצר של יד חופשית שנתן משרד השיכון לאדריכלים ידועים בישראל. ההוראה הייתה לתכנן בשטחים שישראל כבשה במלחמת ששת הימים שכונות ובנייני מגורים שיאתגרו את מבני השיכונים של אותם ימים.

גם באינטרנט וגם במגזיני אדריכלות ועיצוב זוכה רמות פולין לפרסום רב. אמנם יש הכוללים אותה בדפי השכונות המוזרות ברשת, אבל איש לא מתעלם ממנה. זה כבר מחמיא.

אך גם אז וגם היום נכתבת לא מעט ביקורת על התכנון והמצב של שכונת רמות פולין. היו מי שראו במבנים האוונגרדיים שלה יומרנות אדריכלית וטענו שדירות הקופסה הקטנות לא נוחות למגורים ושמשרד השיכון נתן יד לפיסול מבנים מעוצבים, על חשבון השימושיות שלהם לדיירים. היו אף שטענו שזהו קוריוז צורני שאולי מבחינה גאומטרית הוא מעניין ואף מפתיע בצורה, אך חסר תוכן של ממש.

הזמן הביא ממד נוסף של בעייתיות לשכונה, שהייתה יכולה להפוך לאייקון אדריכלי בינלאומי. כמו בשכונות חרדיות שונות בעיר, גם כאן נראה שהאכיפה העירונית של עירית ירושלים אינה קיימת. אנרכיה תכנונית בלתי נתפסת מובילה למה שהיה כבר מזמן לחורבן מוחלט של היצירה האסתטית והמודרניסטית הייחודית ביותר בישראל וללא ספק הנועזת מביניהן.


הנה הבתים של שכונת רמות פולין:

https://youtu.be/uIkHPKMFUuQ

פולין אולי לא נתפסת כמקום עם אדריכלות מרתקת, אבל "הבית העקום" שבעיר סופוט הוא בהחלט מקום שווה. הבית הוא מעין מחווה לאיוריו של מאייר ספרי הילדים הפולני יאן מארסין שאנצר, שנוהג לאייר בספריו בסגנון כזה.


הנה סרטון של "הבית העקום" בפולין:

http://youtu.be/v3QRKeCbCLM


והצצה נוספת אל הבית המקסים והמשונה הזה:

http://youtu.be/-0o6A-lSGnM

מרכז התעופה של חברת טי דאבל יו איי (TWA Flight Center) הוא אחד הבניינים המיוחדים בעולם ומעבודות תכנון המבנים המיתולוגיות של גאון האדריכלות הפיני-אמריקאי אירו סארינן (Eero Saarinen).

התכנון העתידני הזה הוא חלק מז'אנר אדריכלי עתידני שזכה לשם "אדריכלות גוגי".

קשה להחליט מה מדהים ויפה בו יותר - המבנה החיצוני, שנראה כמו ציפור ענקית הפורשת כנפיים, או הפנים המעוקל ומסוגנן כמבנה עתידני מרהיב ובלתי נתפס ביופיו ובתכנון הגאוני והמתוחכם אך פשוט שלו.

תשאלו את יוצרי הסרט המצליח "Catch me if you can" בכיכובו של לאונרד דה קפריו, שהמרכז הופיע בו.

האדריכלות של מרכז הטיסה ההיסטורי של TWA משנת 1962 הפכה אותו במהירות לאיקוני והוא זכה לכינוי "קתדרלת התעופה". המתכנן סארינן, אגב, לא זכה לראותו גמור כי שנה קודם לפתיחה הוא הלך לעולמו.

עם השנים פשטה TWA את הרגל וחדלה לפעול. גם חברת התעופה טרנס וורלד איירליינס שקנתה והשתמשו במבנה המופלא אחריה לא שרדה. אחריה הפך המסוף שליד טרמינל 5 בנמל התעופה הניו-יורקי ג'ון פ. קנדי למקום רדום וכמעט מת.

18 שנה אחר כך, המהפך הגיע. בשנת 2019 הפך מבנה מרכז התעופה TWA לבית מלון יוקרתי נוסטלגי. המלון שנפתח אז החליף את מה שכונה "קתדרלת התעופה" אבל שמר על כל הסממנים המקוריים שלו וכיבד את מורשת התעופה של חברת התעופה המיתולוגית שסארינן כה התאמץ לכבד.

העיצוב של המלון הוא בסימן רטרו שיק אלגנטי ומוקפד במיוחד. המון סממנים ופריטים של TWA עליה השלום, כמו גם חלל המלון, המשופע ברהיטים הקלאסיים והאייקוניים שתכנן סארינן. הם מקסימים לא פחות מהמבנים של אירו סארינן ומוצבים במלון הזה גם בחדריו הרבים.

משפצי המלון אף הגדילו והחנו על המסלול שלפניו מטוס TWA ישן ומשופץ, המשמש בתור הבר של המלון. עגלת הדיילים עוברת בין המבלים בו והם מזמינים את המשקאות והקוקטיילים, ממש כמו פעם באוויר. אגב, זה לא הבר היחיד ויש עוד 7 כאלה ו-6 מסעדות במלון, מהטובות שיש.

חמותנו הייתה אומרת על זה "שלא נדע חרפת רעב..."


הנה סיפורו של המסוף המיתולוגי שהפך למלון ברוח הסיקסטיז:

https://youtu.be/3uIA9eFSNzY


המלון שהחליף את "קתדרלת התעופה" של אירו סארינן:

https://youtu.be/xgKFdkZeYBg


בלוגר מסביר על המקום:

https://youtu.be/jX4N0Tg4MMk


ההיסטוריה של מרכז TWA לתעופה:

https://youtu.be/SYyJNexJb9Q


ביקור בתוך מרכז הטיסה של TWA:

https://youtu.be/Zq07DzJIA34


התקנת המטוס TWA שהיה לבר:

https://youtu.be/TTD8-rqFcak


וסרט תיעודי על המלון שהחליף את מסוף הנוסעים המיתולוגי של TWA (מתורגם):

https://youtu.be/h0NY-OCnm6c?long=yes

כיום מבנים שנראים עתידניים הם מחזה נפוץ בערי העולם, אבל בשנת 1962 היה מגדל אחד ששילהב את הדמיון. קוראים לו מחט החלל (Space Needle). זהו מגדל בגובה של 180 מטרים שמעוצב בצורה של מחט, או כמו טיל המשוגר לשמיים. גורד השחקים שנבנה בעיר סיאטל שבארצות הברית לקראת היריד העולמי של 1962, תוכנן בידי האדריכל ג'ון גראם.

בקצה הבניין הנישא יש מסעדה מסתובבת, בצורה של צלחת מעופפת. העיצוב העתידני שלו נתן אז השראה לאדריכלים בעולם כולו, שיצרו ברוחו והשפעתו מבנים חדשניים ומודרניים שונים.

המגדל בעל הצורה המיוחדת הפך עם השנים לסמל המוכר ביותר של סיאטל, אבל הוא גם בניין חכם שהושקעה בו מחשבה רבה. הוא תוכנן כדי להתמודד עם בעיות שונות. מרוחות עזות, דרך רעידות אדמה, סופות ברקים ועוד - האדריכל גראם תכנן אותו כך שיעמוד בפני כל בעיה אפשרית ויבטיח את יציבותו וחוזקו של המגדל ש"מביט לחלל בעיניים"..


הנה מחט החלל:

http://youtu.be/zsHro1r5Zzk


בואו נעלה במעלית עם הנוף היפה אל מרפסת התצפית:

http://youtu.be/7ARD_h6YzNM


אל בית הקפה המסתובב של מחט החלל:

http://youtu.be/6fezfDGZ2a4


ורעידת האדמה בסיאטל ב-2001, שלא הזיזה לו:

http://youtu.be/V0WuSCaTYI0

מהו בית ה-8 של קופנהגן?


בית ה-8 (The 8 house) או בניין השמונה, הוא אחד מבנייני המגורים הטובים בעולם לחיות בהם. הוא בנוי בצורה של הספרה 8 ומכאן שמו הציורי. יש המכנים אותו "הבניין המאושר".

בית ה-8 הוא בניין שהוא מעין כפר הררי בעיר והאנשים בו הם בהתאם - ידידותיים מהדיירים בבניינים רגילים בקופנהגן וחשים שזכו לגור במקום מיוחד במינו. יש בו מדרכה ארוכה שמובילה מגובה הרחוב ועד לקומה התשיעית, כך שניתן לטייל בו על טיילת ארוכה או לנסוע באופניים עד לקומה העליונה שלו ובחזרה, מבלי לפגוש במדרגות.

האדריכל שתכנן את בית ה-8, ביארקה אינגלס, הצליח ליצור אדריכלות חברתית, בבית שמחבר בין הדיירים שבו. הם מרגישים כקהילה של ממש, מסייעים זה לזה, חיים בטבע ממש, יש להם גג שהוא מעין הר מלאכותי, עם צמחיה מעליו, יש אפילו שירות תמיכה חינמי לתיקונים בבית והתקנות למי שצריך, יש ספר ה-8 שהוא אתר אינטרנט שמקשר ביניהם ועוד.


הנה בית ה-8:

https://youtu.be/-q-e9_KFcoY


ההתחלה:

https://youtu.be/YUlo_YZwvak


ומצגת וידאו של המבנה ועוד אחד של ביארקה:

https://youtu.be/kBK8GaHpglA

אמנם שוק האוכל של העיר רוטרדם נקרא שוק, אבל הוא נראה יותר כמו היכל. ואכן, היכל האוכל (Markthal) של העיר ההולנדית רוטרדם (Market Hall) הוא אולם שוק מקורה ומרהיב, נדיר ביופיו ומלא בדוכני אוכל מרהיבים, עם מאכלים מגוונים המציעים כמעט מכל סגנון ומטבח בעולם.

המבנה שעוטף את אולם השוק הענקי בנוי בצורה של קשת מרהיבה, שהיא בעצם בניין דירות בן 12 קומות.

יצירת האמנות שבחלקו הפנימי של המבנה זכתה לכינוי "הקפלה הסיקסטינית של רוטרדם". את היצירה המרהיבה שנקראת שופר השפע יצר האמן "ארנו קונן" והיא נחשבת ליצירת האמנות הגדולה ביותר בעולם.

לרוטרדם לא חסרים מבנים אדריכליים מרהיבים. אחד מהם הוא "מגדל בלאק" שהמקומיים מכנים אותו "העיפרון". רואים אותו מתוך השוק, כשהוא ממוסגר באופן מרהיב בחלון העצום של קשת המבנה.

לא הרחק משוק האוכל נמצאים גם "בתי הקוביה" (Kubus woningen). זהו עוד מבנה דירות שנבנה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ומזכיר קוביות שנשפכו על רצפת הרחוב.


הנה שוק האוכל של רוטרדם:

https://youtu.be/vt4En-Di-tc


התכניות שהפכו למציאות:

https://youtu.be/WXhSFvEIIkg


ביקור במבנה המרהיב:

https://youtu.be/66pnBd3RDis


מבט בהילוך מהיר על שוק האוכל של רוטרדאם:

https://youtu.be/_DGar2pEDdA


ופנים המרקטהל של רוטרדם:

https://youtu.be/U4qF0YMR3kw


וההיסטוריה של העיר שנהרסה בהפצצות של הנאצים והביאה לאדריכלות שבה (מתורגם):

https://youtu.be/BmUNt1VMuFY?long=yes

הבית האוסטרי שנקרא "התקפת בית" אמנם משעשע במראהו אך הוא פרויקט רציני וקשה. העיצוב האדריכלי של הבית שהותקף נראה אמנם משוגע, אבל הביצוע שלו הוא מורכב במיוחד. צריך היה לבנות בית שלם מבחוץ, ולהעלות אותו אל גג הבניין, לייצב ולחבר אותו בצורה שלא תאפשר לו לעולם ליפול ולבצע את הכל בצורה מושלמת.

מדובר בבית ש"תקף" את בניין המוזיאון לאמנות חדישה שבעיר וינה, בניין כהה ומרשים הידוע בכינויו "מומוק" (MUMOK). התקפת הבית עליו הייתה זמנית, שכן כיום הוא אינו מוצג שם יותר.


הנה השלב האחרון בפרויקט המסובך הזה:

http://youtu.be/b8k5mmgOsO4?t=12s

אם יחיה המין האנושי בעתיד על כוכבים אחרים, צריך ללמוד ולחקור את התנאים לכך. מה באמת אנו יודעים על חיים בחלל או על כוכבים שאין בהם חמצן כמו בכדור הארץ ללא מים או במגוון דברים שונים אחרים? - אז זהו, שאיננו יודעים הרבה ועלינו לחקור היטב את הדברים.

ביוספירה 2 (Biosphere 2) הוא מתקן מחקר מדעי שמצוי בעיר אורקל שבמדינת אריזונה, ארצות הברית. מטרת ביוספירה 2 היא חקר ולימוד על כדור הארץ ועל מקומו ביקום. המבנה שבו שוכן ביוספירה 2 בנוי כמערכת אקולוגית מלאכותית וסגורה. הוא מדמה מערכת חיים שונה מזו שבכדור הארץ. חיים בו מדענים שנסגרו במתקן והם מגדלים בעצמם את מזונם, ממחזרים מים ומקיימים את עצמם ללא תלות בעולם החיצון.

המתקן משמש כדי לחקור את האפשרות לשימוש בביוספירה סגורה, מעין מתקן מוגן שישמש בני אדם, במקרה של יישוב כוכבים וגופים החלל על ידי המין האנושי. במיוחד כוון המתקן במקור כדי לחקור חיים אפשריים על כוכב מאדים ועל הירח.

מקור השם ביוספירה 2 הוא בביוספירה 1, שהיא סביבת החיים שעל כדור הארץ.


הנה מתקן המחקר הביוספירה 2:

http://youtu.be/4xBk26QQ_9Q


סרטונים שצולמו בסביבה הסגורה בין השנים 1991-3:

http://youtu.be/l4DX994NonE


האם לחזון כזה של חיים בחלל מכוון הפרויקט הזה?

http://youtu.be/_FaTBd3gdPI

בית האבן, שעל הר פאפה (Fafe) הנישא שבמרכז פורטוגל, אינו שונה מאף מבנה כפרי אחר בסביבה. הסיבה העיקרית לפליאה, כשרואים אותו, היא בשל העובדה שהוא נבנה בינות לשני סלעי ענק.

נראה כאילו הסלעים הללו מוחצים אותו ביניהם. זו ללא ספק בנייה חכמה והיא גם נראית מיוחדת ואפילו משעשעת. איזה כיף של בית!


הנה סרטון של "בית האבן" בפורטוגל:

http://youtu.be/owSUcXtWSGk?t=9s


הנה הוא מהאוויר:

https://youtu.be/082Ek6UDUu4


ואם קשה היה לראות כמה שהבית מיוחד, אז הנה מקבץ תמונות של "בית אבן" הפורטוגלי:

http://youtu.be/sJATw7PAvo8

הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.

העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.

וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.

הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.


הנה הפאבלות של ברזיל:

https://youtu.be/c3BRTlHFpBU


הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:

https://youtu.be/XoVfntFQ3ow


שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:

http://youtu.be/ur6HMnqGMZs


משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:

http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY


שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:

https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk


וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:

https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes

בתולדות האדריכלות המודרנית לא חסרים מיזמים שניסו לדמיין ולייצר את עתיד המגורים או בתי העתיד בהווה. איש לא יודע כיצד ייראו בתי העתיד ולכן כל התייחסות ניסיון לתכנן אותו בהווה כלשהו, דינה להיות מושפעת גם מהטרנדים של עולם העיצוב של התקופה.

יצא שלא מעט אדריכלים ומתכננים ניסו לייצר אמירות לגבי העתיד של המגורים ועשו זאת לא פעם ברוח עידן החלל.

אחד הניסיונות המעניינים לתכנן מגורים בנוסח העתיד הוא של בתי ה"פוטורו" (Futuro), שתכנן בפינלנד של שנות ה-70 האדריכל מאטי סורונן. התכנון היה עבור חברו מילדות, הד"ר ג'אקו הידנקארי, שביקש שיתכנן לו "בקתת סקי", מעין בקתת הרים שתשרוד באקלים ובתנאי מזג האוויר הקיצוני באזור.

סורונן עשה את עבודתו ואיכשהו לא היה שום קשר בין היצור החללי שהגיש לו האדריכל המוכשר לבין בקתות הרים פיניות. אבל ה"פוטורו" הזה הפך די מהר מעיצוב לאדם אחד לפרויקט אדריכלי מקומי בפינה רחוקה בפינלנד למיזם שניסה להיות עולמי ולייצר ולמכור כמה שיותר ממנו גם בחו"ל.

העיצוב היה של בית חלל, עגלגל, אליפטי, מרחף מעל ארבע רגלי מתכת ואווירודינמי בלי סיבה. העיצוב היה של מעין "צלחת מעופפת", כמו שהיה אז אופנתי לומר. הוא היה נייד, קומפקטי, קל משקל ודי זול. פחות מ-15 אלף דולר ליחידה, לא כולל דמי משלוח.

ה"פוטורו" היה עשוי פיברגלס ופוליאוריתן מוקצף, חומרים פלסטיים ומתקדמים לאותם זמנים ומצויד בילט-אין, במכשירי חשמל מופעלי שלט-רחוק, רהיטים מעוצבים בעיצוב עתידני ודלתות הזזה חשמליות.

בשנת 1978 ירד מפס הייצור בית ה"פוטורו" האחרון ומכאן הפכו הבתים הללו בהדרגה לפריטי אספנות. סוג של קלאסיקת וינטג' מהעיצוב של עידן החלל, עם ניחוחות של זיגי סטארדאסט והנחיתה על הירח.

בימינו לא נותרו הרבה בתי "פוטורו" כאלה בעולם. מעריכים שנותרו בעולם פחות מ-85 מהם, מתוך כ-100 יחידות שהספיקו לפי ההערכות לייצר.

ניסיון מוכר נוסף לבתים דומים הוא זה של "בתי הכדור" בהולנד, שנבנו בצורה של שכונה שלמה, עם כמה עשרות בועות מגורים, סוג שנראה היה שייתכן ויהפוך לבתי המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.


הנה סיפורם של בתי הפוטורו:

https://youtu.be/EZ8jnR09eLE


כתבת טלוויזיה מהתקופה:

https://youtu.be/Yy-oxyphwWs


הם מפוזרים היום בעולם:

https://youtu.be/Oal5oxDSG5g


דייר מאושר שקנה בימינו:

https://youtu.be/tFUTeiED9KM


פוטורו נטוש ביפן:

https://youtu.be/yHJYnN5zNUM


והוא לא לבד - הנה שכונת בתי הכדור בהולנד:

https://youtu.be/JXjqy5RNugA

אקווריום "הכוכב הכחול" (Blue planet aquarium), בבירת דנמרק, הוא האקווריום החדש והגדול באירופה. זהו אחד האקווריומים הגדולים בעולם. הוא כולל מעל 20 אלף דגים, ביניהם כרישי פטיש, אריות ים ותוכיי ים.

אבל הכוכב הכחול הוא גם בניין יפה להפליא, שהשתקפותו במים גם מעניקה לו עצמו צורה של דג.

מעבר להיותו מחולק לפי אזורים בעולם, יש באקווריום של דנמרק גם מנהרה, שבה יכולים המבקרים להיכנס אל מתחת לאקווריום שבתוכו משייטים כרישים אימתניים.


הנה אקווריום הכוכב הכחול:

https://youtu.be/pkvQXdjcUmQ


סרטון מקיף של המוזיאון והדגים שלו:

http://youtu.be/4CP5FnNdIek


והתכנון האדריכלי הנהדר של המבנה:

http://youtu.be/NNlqO6W9LwI

בורג' אל-ערב, או "מבצר הערבים", הוא מהמבנים הידועים בנסיכות העשירה דובאי. בורג' אל-ערב שבנייתו הושלמה בשנת 2000, הוא מלון יוקרתי שהוקם על אי מלאכותי שהוקם במיוחד עבורו. עלות הלינה במלון היוקרתי והיפה הזה נעה מסכום של 1,000 דולר ללילה ומגיעה גם ל-30,000 דולר ללילה אחד!

רבים מעשירי העולם ומאלו המעוניינים לנופף בעושרם, נמשכים למלון בזכות הייחודיות האדריכלית שלו והשהייה המפנקת שבמלון.


הנה סרטון על בורג' אל-ערב:

http://youtu.be/RLeB8FtP5rk


ונחיתה בהליקופטר על המלון המיוחד הזה:

http://youtu.be/e3w73SVl0Es

המבנה המעוקם ביותר בעולם, הבוהק בלובנו בין מבני העיר באקו, הוא ללא ספק מרכז התרבות היידר אלייב (Heydar Aliyev Cultural Center). הוא מיוחד הן בקימוריו הגיאומטריים, שאין בהם חלק ישר כלשהו והן בשל העובדה שמדובר בפאר מגלומני שנועד כולו להנציח את השליט המקומי. בבניין שוכנים ספריה, מוזיאון ומרכז כנסים עם כמה אולמות.

אבל המיוחד בו הוא המבנה לא שגרתי שתוכנן על ידי האדריכלית הגאונית זאהה חדיד. המבנה הזה מציע כל כך הרבה סגנון ועדיין הוא כל כך שימושי ונכון מבחינה אנושית וסביבתית. עם מעטפת המשכית בעלת עקמומית שתוכננה לסמל את השינוי לעומת המבנים המרובים בעלי הקווים הישרים והחותכים מהתקופה והסגנון הסובייטיים, גג הנמשך כלפי מעלה, כמו רוצה לפרוץ מהאדמה אל השמיים, קירות זכוכית אדירים המספקים ים של תאורה טבעית, קיפולי מעטפת הגולשים אל הכיכר ובו-בזמן מפרידים בין אגפי הבניין ועוד.

כמו מבנים פוסט-מודרניסטיים רבים כיום, גם מרכז התרבות ע"ש הנשיא אלייב נראה כמו יצור חייזרי שנחת או בקע מביצת העיר שבה הוא נבנה. הבניין, המעוצב בדוגמת החתימה של הנשיא המנוח, זכה בפרס "עיצוב השנה 2014" של מוזיאון העיצוב בלונדון. ועד השופטים נימק את הבחירה בכך ש"המבנה יפהפה, מהווה מקור השראה ומציג חזון ברור של גאונות. אנו סבורים שזו עבודה בלתי רגילה הראויה לציון". ומדובר בשיא חשוב, שכן זו הפעם הראשונה שהעיצוב הזוכה הוא מבנה אדריכלי והפעם הראשונה שאישה היא שנוטלת את הפרס השנתי הזה.


הנה המבנה המעוות (במובן הטוב) בעולם:

http://youtu.be/XVJ1vfgv8TQ?t=23s


מיצב וידאו על גגו וקירותיו של המרכז:

http://youtu.be/FkFfE3goqKM


דגם הבניין כפי שהוצג לפני הבנייה:

http://youtu.be/50wkbfo2bHE


שרטוט המבנה המיוחד הזה:

http://youtu.be/RG7FtCetnNk


פנים המרכז:

http://youtu.be/RtQcyPQeznY

הספרייה העירונית בקנזס היא ספריה עירונית רגילה, שמשרתת את הקהילה ומאפשרת השאלת ספרים, חדרי עיון וכל מה שספריה גדולה עושה. אבל הספריה העירונית של קנזס בכל זאת שונה מעט מספריות עירוניות אחרות - החניה שלה מעוצבת מבחוץ כמו מדף של 22 ספרי ענק, הספרים הגדולים בתולדות האנושות, שכל אחד בגודל של בנין דירות קטן וביחד הם נראים פשוט נפלא.


הנה העיצוב האדריכלי של הספריה העירונית של העיר קנזס:

http://youtu.be/dKsDLX3Dhqs

מוזיאון העיצוב של חולון נמצא כמובן בחולון.. הוא נבנה בשנת 2010 ותוכנן על-ידי המעצב המפורסם בעולם כולו, הישראלי לשעבר רון ארד. מרגע השלמתו הוא היה לאחד המבנים היפים והמיוחדים בישראל.

במשך שנים ידע האדריכל והמעצב התעשייתי הידוע רון ארד, שהפך לאחד האמנים המוכרים והמצליחים בעולם העיצוב (ראו באאוריקה בתגית "רון ארד"), שיבוא יום ויעשה משהו מעניין גם בארץ. כך, כשבאה ההזדמנות והוא התבקש לתכנן את המוזיאון של חולון לעיצוב, הוא תכנן את אחד מהמבנים המפורסמים והמעניינים בעולם. זהו מוזיאון העיצוב של חולון - מקום שנראה כמו הבניינים המפורסמים בעולם ואייקון של ממש בעולם העיצוב. כמו בחוץ לארץ.


הנה סרטון אילם של המוזיאון לעיצוב בחולון:

http://youtu.be/fz4pk-6Q-kQ


מוזיאון העיצוב בחולון:

http://youtu.be/PmlezP_wLz0


התכניות של מוזיאון לעיצוב של חולון:

http://youtu.be/5AgKTKkQzkc

קשת השער (Gateway Arch) שבסנט לואיס, היא קשת ענק, בגובה של 192 מטרים ועם מרחק זהה, בן 192 מטרים, בין שתי רגליה. הקשת האייקונית ועצומת הממדים הזו היא האנדרטה הגדולה באמריקה והיא מוכרת ברחבי ארצות הברית בתור "השער למערב".

הקשת, שממוקמת על הגדה המערבית של נהר המיסיסיפי, היא המבנה המוכר ביותר בעיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי, ארצות הברית. היא שער כניסה סמלי למערב ארצות-הברית ומוקדשת למתיישבים מהמאה ה-19, שהחלו בסנט לואיס את מסעם למערב ארצות הברית.

קשת מיזורי היא לא רק אנדרטה גדולה ומרשימה. היא גם חלק מאתר ההנצחה להתרחבות האמריקאית מערבה. במבנה התת-קרקעי שמתחתיה נמצא מוזיאון ההתרחבות למערב. עם יותר מ-3 מיליון תיירים בשנה, הקשת נחשבת לאחת מאטרקציות התיירות החשובות בארצות הברית.

הקשת מורכבת מ-71 חוליות נפרדות וחלולות, המחוברות זו לזו ונפגשות בחלקה העליון. החוליות תוכננו ויוצרו במפעל, בנפרד זו מזו, והובאו לאתר, כל אחת בשלב בו הורכבה לקודמתה במעלה הקשת. החוליות עשויות מפלדת אל-חלד, כשבתוך כל חוליה יש שכבת בטון ובמרכזה חלל. בחלל זו נעות כיום קרוניות, המשמשות כמעליות נוסעים ועולות אל תצפית תיירותית שנמצאת בחלל של חוליות הקשת העליונות.

את הקשת תכנן בשנות ה-60 האדריכל הפיני-אמריקאי אירו סארינן. הוא עשה זאת ביחד עם המהנדס האנסקארל באנדל, שתכנן את חוזק השלד של המבנה החדשני לזמנו והקנה לו את היציבות החשובה כל כך. בעקבות בניית הקשת זכו השניים לפרסום בינלאומי.

הקשת של סנט לואיס היא המבנה הגבוה ביותר בעיר והחוק העירוני אוסר לבנות בעיר מבנה יותר גבוה ממנה.


הנה קשת השער של סנט לואיס:

https://youtu.be/0Nxgzulb1ns


ממראות קשת השער של סנט לואיס:

https://youtu.be/iuKrsXLLaHU


וברקים בסערה שנראים מעבר לקשת:

https://youtu.be/dTjV_HmlH3Q