שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אנרכיה ומיהם האנרכיסטים באמת?
דומה שהמילה אנרכיסטים מעולם לא הייתה אצלנו בשימוש כמו בימים אלו... אבל מהי בדיוק אנרכיה ומי אנרכיסט?
אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.
מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.
מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.
יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.
הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס").
בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת, במיוחד אם היא מונהגת על ידי בעלי אינטרסים שלא טובת העניין היא שעומדת בראש מעייניהם.
הנה הסבר של המושג אנרכיה:
http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts
אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):
https://youtu.be/7pfMcF3VnfE
שיר על זה שמשום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):
https://youtu.be/hsYznTMfP_I
ותולדות האנרכיזם כקרוב של האנרכיה:
https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
מהי עקומת הפעמון?
נניח שנמדוד את הגבהים של אוכלוסיית ישראל ונביט על גרף שמציג את ההתפלגות שלהם (כמה אנשים יש מכל גובה). סביר שהגרף יהיה גבוה באמצע, כי הגבהים של רוב האוכלוסיה ממוצעים, הגרף יהיה נמוך במידות הגבוהות (יש יחסית מעט אנשים גבוהים בחברה) ונמוך בגבהים הנמוכים (יש גם מעט נמוכים בחברה הישראלית). הגרף שנקבל נראה כמו פעמון ולכן הוא נקרא "עקומת פעמון".
אם נשרטט גרף של התוצאות הסטטיסטיות של כמעט כל תופעה חברתית (ואולי לא כמעט), כנראה שנקבל גרף בצורת פעמון.
השמות הללו כמו עקומת הפעמון, עקומת ההתפלגות הנורמלית או עקומת גאוס הם שמות שונים לעקומה שמתארת את ההתפלגות הסטטיסטית של משתנים סביב הערך הממוצע שלהם.
זוהי התפלגות סטטיסטית שמשמשת בכל תחומי המדע, אך היא מקובלת מאד במדעי החברה. גאוס, המתמטיקאי שאחראי לגילויה כונה לא פעם "נסיך המתמטיקאים".
הנה עקומת הפעמון (עברית):
https://youtu.be/1X1WCmHJcQQ
וכך מוצג ה-IQ של האוכלוסייה בעקומת פעמון:
https://youtu.be/XQdenK0Pl38
מהו הסרט "הנחשול" ועל איזה ניסוי הוא מבוסס?
הסרט "הנחשול" (The Wave) משנת 1981, הוא סרט טלוויזיה עלילתי, מבוסס על סיפור אמיתי. בסיפור נשאל מורה להיסטוריה כיצד יכולים היו הנאצים לכפות משמעת וציות עיוור על החברה הגרמנית ולהפוך את החברה התרבותית הזו לאלימה וקיצונית, כמו שהפכה במלחמת העולם השנייה.
המורה החליט לבצע ניסוי שבו יוכיח לתלמידים כמה קל לגרום אפילו להם להפוך לקבוצה חברתית שתומכת באלימות, אפלייה ופשיזם. הוא רצה להמחש את הקלות שבה ניתן ליצור חברה אחידה, שלא מטילה ספק, שמפלה את מי שחושב אחרת, חברה פאשיסטית ואלימה ולהתריע על סכנת הציות העיוור. הניסוי "מצליח" מעל למשוער והמורה מאחד אותם תחת השם "הנחשול". הוא מלמד אותם הצדעה משלהם, יוצר סמל להזדהות איתו, מחבר אותם לקבוצה ולקהילה שיש לה "גאוות יחידה" ומצליח ליצור עימם טרור והחרמה בבית הספר.
רק בסוף הסרט נאמר שהוא מתאר ניסוי אמיתי, שיזם בשנת 1967 בבית ספר תיכון בקליפורניה, מורה להיסטוריה בשם רון ג'ונס. תוכלו לקרוא עליו באאוריקה - בתגית "הגל השלישי".
הנה הסרט "הנחשול" עם תרגום לעברית:
https://youtu.be/-v2lwr72Ux4
מה הראה ניסוי הסמכות של מילגרם?
הניסוי לבדיקת הציות לסמכות (Milgram's experiment) שביצע סטנלי מילגרם הוא מהניסויים המפורסמים בתולדות המדע ואחד מהניסויים שחוללו סערה בהיסטוריה של הניסויים החברתיים.
חוקר הפסיכולוגיה החליט לבחון את טענת אייכמן, מראשי הנאצים, שטען במשפטו שהוא "רק ציית לפקודות".
במחקר הציות של מיליגרם החליט האיש לבדוק מה גורם לאנשים לציית לסמכות ולפעול בקונפורמיות, כמו כולם וגם כשהם חושבים אחרת. עניין אותו עד כמה הם עלולים להגיע לביצוע פשעים נוראים, רק מכיוון שהירשו להם.
בניסוי הורה מילגרם לנבדקים, אנשים רגילים, להעניש בצורה כואבת, את מי שהוגדרו בניסוי כתלמידיהם. הנבדקים לא היססו להעניש בשוק חשמלי, בכל פעם שטעו בתשובה. אבל זה היה יותר מזה. הנבדקים חשבו שמכות החשמל שהם גרמו (למעשה הן לא היו אמיתיות) הלכו ונעשו יותר ויותר מסוכנות. הם גם שמעו את "צעקות" התלמידים בעת שקיבלו לכאורה את מכות החשמל.
בסוף הניסוי נדהם החוקר לגלות ש-26 מתוך 40 הנבדקים בניסוי הגיעו עד לשוק החשמלי המירבי, מה שאומר שהם "הרגו" את התלמיד שלהם, על אף שידעו שהם עושים זאת. הם עשו זאת רק מפני שקיבלו לכך אישור ממנהלי הניסוי. למעשה, גם ה-14 האחרים גרמו ל"תלמידיהם" סבל עצום, עד שסרבו להמשיך.
העובדה שאנשים רגילים מוכנים להפעיל עונשים קשים, כואבים ואף קטלניים לאחרים, רק מפני שקיבלו הוראה לעשות כן (במקרה הזה מהמדען שעושה את הניסוי) הוכיחה, לטענת מילגרם, שהסמכות יכולה לגרום לאנשים להגיע לביצוע פשעים איומים, כמו רצח.
בנוסף למה שהניסוי הראה על האופי האנושי, פיתחו בשנים שלאחריו רבים ממשתתפי הניסוי, במיוחד אלה ש"רצחו" אחרים, בעיות נפשיות. העובדה שצייתו ולמעשה הסכימו לרצוח אדם אחר והגיעו לביצוע פשעים כה חמורים, גם אם לא היו פשעים של ממש, הייתה קשה להם מאד.
על הניסוי של מילגרם לבדיקת הצייתנות (מתורגם):
http://youtu.be/1uTx96sTrro
סרטונים אמיתיים מהניסוי שחולל סערה:
http://youtu.be/LlFPU5ySzEM
וסרטון מורחב של הניסוי והקשר שלו להיסטוריה ולשואה:
http://youtu.be/GkX27jAcqHM
מיהו דור ה-Y או הדור האבוד?
מכירים את אלו שיודעים לדבר רק דרך מסכים, סמארטפונים ואימוג'י?
דור ה-Y (באנגלית Generation Y), ה"מילניאלס" או "דור המילניום", הם כינויים בעולם המערבי לדור שנולד לאחר דור ה-X. לרוב מונים בדור זה את מי שנולדו במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90.
דור זה מזוהה בדרך כלל בצעירים שנפלטים מהלימודים ויוצאים לעולם שאין בו עבודה מספקת והשכר בו נמוך. הוא גם מאופיין בביטחון תעסוקתי נמוך מאד ופיטורים תכופים יחסית. את דור ה-Y מכנים לא פעם "הדור האבוד" וגם "הדור המיותר". יש גם מי שמכנים אותם "בייבי-לוזרס". לא פעם מאפיינים אותם כדור שמתעסק מדי בעצמו, עד כדי נרקיסיזם.
בהכללה נהוג לומר עליהם שהם נולדו וגדלו לפיתוח הטכנולוגי המואץ של עולם המחשבים, האינטרנט והסלולאר ושלבני דור ה-Y, במיוחד במערב, יש נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים. אבל מיומנותם הטכנולוגית, שליטתם המצוינת במחשב ובאינטרנט והיכולת והמוטיבציה שלהם ללמוד ולהתקדם, כל אלו לא העניקו להם את הפלפל והיוזמה שהיו לדורות שקדמו להם.
מאד באופנה היום ולא בצדק להציג ולהאשים דור ה-Y בנרקסיזם ובטלנות, שכן גם אם הטכנולוגיה תרמה מצד אחד לתופעות כאלה אצלם, מנגד פגש אותם המשבר הכלכלי של 2008 בדיוק כשהגיעו לשוק העבודה החלש ונתקלו בקשיים לא פשוטים למצוא עבודה או תנאי קיום, כמו של הוריהם לפחות. מחקרים מראים שהמילניאלס רוצים גמישות ומוביליות, משמע שהם לא נצמדים יותר מדי - לא למקום מגורים, לא לעבודה, למוצרים, מותגים או אפילו לאנשים, כמו בן הזוג או חברים.
הם בעצם ילדיהם של הבייביבומרס, דור הילדים שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה ונהנו מהגאות הכלכלית של העולם המתחדש והכלכלה הפורחת. אבל לעומתם, בני דור ה־Y לא הצליחו ליישם את הרעיון שכל כך הצליח פעם, לעבוד קשה ולזכות באותן הזדמנויות שהשוק יאפשר להם ושהיו בשפע להוריהם. הם מוכנים ללמוד ולהשקיע, אבל לשוק לא היה בשבילם את ההיצע שניתן להוריהם ושהיה אמור להיות זמין גם בשבילם.
גם התייחסותם של בני דור ה-Y לבעלות היא שונה מדורות קודמים. בבחירה בין רכוש לחוויה הם יעדיפו את החוויה. מטלפון נייד ועד לבני זוג, הם פחות בעניין של רכישת מוצרים, כי תחושתם שהכול משתנה ומתחדש כל הזמן.
כמה עובדות על דור ה-Y (עברית):
https://youtu.be/sJRFvkrBdRw
ניתוח ההתמכרות שיצרו הטלפונים אצלם (עברית):
https://youtu.be/O2ynFR3GfGE
סוציולוג מספר על הדור הציני הזה (עברית):
https://youtu.be/HILtxxEAK50
באנגלית על דור ה־Y:
http://youtu.be/CT8IYKMgadQ
תרבות המילניאלס במבט בוחן:
https://youtu.be/rgbTUttdyNU
דיון על ועם בני הדור הזה:
http://youtu.be/T9jT898xknY
שיר על דור הוואי וואי (עברית):
https://youtu.be/JK6p6X6tmGg
וסרט תיעודי קצר על המילניאלס:
http://youtu.be/GnzzwpWV1Fw?long=yes
מה זה פוליטיקלי קורקט?
על הקמפיין של דונלד טראמפ ב-2016 נאמר שהוא העמיד בסימן שאלה ואף שבר המון מוסכמות וכללים בפוליטיקה ובנורמות של חברה האמריקאית. כשניצח טראמפ אמרו מומחים רבים שתם עידן הפוליטיקלי קורקט.
אבל מה זה פוליטיקלי קורקט?
פוליטיקלי קורקט (Politically correct), בעברית "תקינות פוליטית" (Political correctness), הוא שם של גישה שבה נמנעים משימוש בביטויים מפלים ומעליבים, כלפי אוכלוסיות בחברה. המושג הוא אמריקאי, שכן ההבדלים בין בני אדם בחברה האמריקאית בוטאו בעבר לא פעם במילים פוגעניות ומעליבות, או כפי שמדעני חברה יכנו זאת "מילים שאינן תקינות פוליטית". כמובן שהנוהג הזה זכה למקבילים גם במדינות אחרות, מעט גם בישראל.
במסגרת התקינות הפוליטית, הפוליטיקלי קורקטנס, נוהגים לכתוב ולהשתמש בתקשורת בביטויים שאינם פוגעניים, במקום במילים מעליבות. "אפרו-אמריקאי" החליף את "כושי" ואת "ניגר" המעליבים. אפילו באקדמיה ואפילו לא כדי לציין אמירה שלילית ופוגענית של אחר, לא נוהגים לומר את כינוי הגנאי nigger. במקומו נהוג לומר "The N word" וכולם יודעים מהי המילה.
זה כל כך מושרש באמריקה, עד כדי כך שבתחנות רדיו וטלוויזיה בארצות הברית לא נוהגים גם להציג שירים, מחזות או טקסטים שבהם משובצים ביטויים שאינן תקינים פוליטית, אפילו אם הם נאמרים במחאה וכנגד. כך למשל לא ישודרו ברדיו שירים כמו "אישה היא הכושי של העולם" (Woman Is the Nigger of the World), שכתב ג'ון לנון, זאת על אף שכוונתו הייתה דווקא למחות נגד היחס לנשים בהיסטוריה ועל השובניזם הגברי הנהוג בעולם.
באופן דומה החליף הביטוי "אמריקאים-ילידים" במקום "אינדיאנים". מבוגרים מכונים בארצות הברית "מבוגרים" או "קשישים" ולא "זקנים". נשים מתקדמות אומרות "בן זוגי" במקום "בעלי". מי שפעם כונו בכינוי המעליב "מפגרים" הם היום "מאותגרים שכלית", או "על הרצף" וכך הלאה.
במסגרת ה-PC (ראשי תיבות של המושג) נוהגים שלא להעביר באמריקה ביקורת על קבוצות באוכלוסיה, כמו יהודים, שחורים, היספנים וכדומה, שכן זו מתפרשת כגזענות סמויה והכללה שאינה תקינה פוליטית.
ההנחה שעומדת בבסיס ה-PC היא שהשפה מעצבת את המציאות החברתית ומנגד מושפעת מיחסי הכוח בה. משום כך מנסה גישת התקינות הפוליטית להשפיע על עוולות בחברה דרך שינוי השפה שמביא לשינוי השיח.
הנה הפוליטיקלי קורקט והויכוח אם הוא פוגע ומפריע לחופש הדיבור:
https://youtu.be/QANf-K2qM5k
האיש שקרא תיגר על הפוליטיקלי קורקט וניצח בבחירות:
https://youtu.be/LKMuE6G6Onc
המון אמריקאים מתלוננים שהמגמה הזו הפכה בלתי נסבלת ומוגזמת:
https://youtu.be/KXDHjwaUtPI
ושיחה במודעות גדולה של המשוחחים:
https://youtu.be/0R-Pyx_S5vw
מיהם בני דור ה-X?
דור האיקס ודור ה-X (באנגלית Generation X) הם כינויים שניתנו בתרבות הפופולרית ובמדעי החברה לדור שנולד בעולם המערבי בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. דור האיקס נולד אחרי דור הבייבי בום, הוא דור הילדים של אחרי מלחמת העולם השנייה. הדור הבא אחריו הוא דור ה-Y, שמורכב מילידי שנות ה-80 וה-90.
חוקרים מאפיינים את הדור הזה בנטייה לבעוט במוסכמות החברה, למרוד בסמכות, הדור הזה לא רוצה לשנות את העולם או לחולל בו תמורות כלשהן. דור האיקס לא נצמד למקום עבודה אחד ואף לא למקצוע אחד. בני דור האיקס מחליפים מקום עבודה בקלות גדולה משל הדורות הקודמים ולא נצמדו למקום עבודה אחד לכל חייהם. גם החלפת מקצוע אינה נדירה בחייהם ורבים עשו שינוי מקצועי משמעותי בחייהם.
הדור הזה גדל ושהה בבית יותר מהדור הקודם, הוא הדור הראשון שהרבה לצפות בטלוויזיה, להיחשף לפרסומות רבות ולמעשי אלימות באמצעי התקשורת. בני הדור עלולים להיות ציניים ואף פסימיים לעתים קרובות.
החשיפה הרבה לאמצעי התקשורת ולמסרים השיווקים שהוצגו לו הם בין הדברים שגרמו לו למרוד בסמכות יותר מהדור שלפניו ולהיות פתוח יותר לתרבויות אחרות מזו של המערב.
הכינוי דור ה-X נולד מספר שעסק בו בשם "דור האיקס" מאת דאגלס קופלנד.
הנה סיפורו של דור ה־X בעברית:
https://youtu.be/ORTDIEELJvI
דור ה־X מול דור ה-Y:
https://youtu.be/MybFlN0Vn3s
בהשוואה לדורות האחרים:
http://youtu.be/4_JHGT7TSS4
וזה?
http://youtu.be/BYaqh--Uhx0
מאפיינים:
http://youtu.be/wCE34HfNh1A
וראיון ארוך על דור האיקס:
https://youtu.be/nvyHWbuq59Y?long=yes
מהו ניסוי הכלא של סטנפורד?
ניסוי הכלא של סטנפורד (Stanford prison experiment) הוא אחד מהניסויים הידועים והקשים בתולדות המחקר המדעי בפסיכולוגיה. הניסוי נעשה על ידי פרופסור פיליפ זימבארדו, פסיכולוג חברתי ידוע שביקש לבחון כיצד משפיעים חוקים על ההתנהגות האנושית.
בניסוי, שאפשר לראשונה הצצה מקרוב אל הנפש האנושית האפלה, הראה החוקר עד כמה הכוח משחית. הוא הוכיח שבנסיבות מסוימות, יכולים גם אנשים רגילים ונורמטיביים לעשות מעשים נוראים.
לשם הניסוי נבנה כלא במרתפי האוניברסיטה. הסטודנטים שהתנדבו להשתתף בניסוי חולקו לשומרים ולאסירים. בתחילת הניסוי נעצרו הסטודנטים שנבחרו להיות אסירים על ידי ה"שוטרים" שבניסוי. הם נכלאו בכלא הניסוי, שבו שימש החוקר עצמו כ"מנהל הכלא".
בתוך זמן לא ארוך החלו מי שנבחרו כשומרים להפגין התנהגות אכזרית ואפילו סדיסטית, כמו גם התעללות מילולית ושליטה מוחלטת בהם. האסירים מצידם החלו להסתגר, לתפוס את עצמם כנחותים ולהפגין סימני דיכאון ומצוקה רגשית.
לאחר חמישה ימים הופסק הניסוי, כשהחוקר זימבארדו ראה שאולי הגזים. הוא נוכח שהתפקיד עלול לגרום לאנשים נורמטיביים (רגילים), להתנהג על פי תפקידם ואפילו לנהוג בצורה סדיסטית.
ממצאי הניסוי הביאו לכך שהחוקר זימבארדו הוזמן בשנת 2004 להעיד ולהגן על סוהר אמריקאי, שהועמד לדין על התנהגותו כלפי אסירים עיראקיים בכלא "אבו-גרייב".
הנה סיפור הניסוי בכלא של אוניברסיטת סטנפורד (מתורגם):
https://youtu.be/VVZAxSjKK3g
פרופסור זימברדו מציג את מקום הניסוי למבקרים:
http://youtu.be/RKW_MzREPp4
וסיפור הניסוי באנגלית:
http://youtu.be/t8vVjDkyH3Q
להיכן נעלמים בתי המלוכה?
מלכים ומונרכיה, שיטת המשטר המלוכני, שולטים בעולם אלפי שנים. אמנם במאה ה-20 עברו מדינות רבות למשטר דמוקרטי, או למשטר יחיד של רודנים, אבל יש עדיין כמה בתי מלוכה בעולם.
בעידן הדמוקרטי לא שולטים המלכים ובתי המלוכה כבעבר. תפקידם של מרבית בתי המלוכה הוא ייצוגי. המלכים במדינות כאלה לא שולטים בסדר היום הפוליטי או המדיני והם בעיקר משמשים לצרכים טקסיים ומסורתיים של העם.
זה קצת מזכיר את נשיא מדינת ישראל, שגם אם הוא נחשב באופן סמלי לאזרח מספר 1 בישראל, הוא אינו רשאי לקבל החלטות מדיניות או לנהל מדיניות פנים או חוץ משלו.
הנה 10 המלכים המפורסמים בהיסטוריה:
http://youtu.be/pYfgTLeh54Y
טקס הכתרת המלך בהולנד:
http://youtu.be/KVCt79L_BnA
הנסיכה הספרדית והמלכה העתידית לאונור, בנאומה הראשון בפני האומה:
https://youtu.be/MDlS5htjiA8
תכנית חינוכית על בית המלוכה הבריטי (עברית):
https://youtu.be/GR5GGIgfEWg?long=yes
ותכנית טלוויזיה על המונרכיות של המזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/m74S5N45KWU?long=yes
דומה שהמילה אנרכיסטים מעולם לא הייתה אצלנו בשימוש כמו בימים אלו... אבל מהי בדיוק אנרכיה ומי אנרכיסט?
אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.
מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.
מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.
יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.
הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס").
בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת, במיוחד אם היא מונהגת על ידי בעלי אינטרסים שלא טובת העניין היא שעומדת בראש מעייניהם.
הנה הסבר של המושג אנרכיה:
http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts
אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):
https://youtu.be/7pfMcF3VnfE
שיר על זה שמשום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):
https://youtu.be/hsYznTMfP_I
ותולדות האנרכיזם כקרוב של האנרכיה:
https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
נניח שנמדוד את הגבהים של אוכלוסיית ישראל ונביט על גרף שמציג את ההתפלגות שלהם (כמה אנשים יש מכל גובה). סביר שהגרף יהיה גבוה באמצע, כי הגבהים של רוב האוכלוסיה ממוצעים, הגרף יהיה נמוך במידות הגבוהות (יש יחסית מעט אנשים גבוהים בחברה) ונמוך בגבהים הנמוכים (יש גם מעט נמוכים בחברה הישראלית). הגרף שנקבל נראה כמו פעמון ולכן הוא נקרא "עקומת פעמון".
אם נשרטט גרף של התוצאות הסטטיסטיות של כמעט כל תופעה חברתית (ואולי לא כמעט), כנראה שנקבל גרף בצורת פעמון.
השמות הללו כמו עקומת הפעמון, עקומת ההתפלגות הנורמלית או עקומת גאוס הם שמות שונים לעקומה שמתארת את ההתפלגות הסטטיסטית של משתנים סביב הערך הממוצע שלהם.
זוהי התפלגות סטטיסטית שמשמשת בכל תחומי המדע, אך היא מקובלת מאד במדעי החברה. גאוס, המתמטיקאי שאחראי לגילויה כונה לא פעם "נסיך המתמטיקאים".
הנה עקומת הפעמון (עברית):
https://youtu.be/1X1WCmHJcQQ
וכך מוצג ה-IQ של האוכלוסייה בעקומת פעמון:
https://youtu.be/XQdenK0Pl38
הסרט "הנחשול" (The Wave) משנת 1981, הוא סרט טלוויזיה עלילתי, מבוסס על סיפור אמיתי. בסיפור נשאל מורה להיסטוריה כיצד יכולים היו הנאצים לכפות משמעת וציות עיוור על החברה הגרמנית ולהפוך את החברה התרבותית הזו לאלימה וקיצונית, כמו שהפכה במלחמת העולם השנייה.
המורה החליט לבצע ניסוי שבו יוכיח לתלמידים כמה קל לגרום אפילו להם להפוך לקבוצה חברתית שתומכת באלימות, אפלייה ופשיזם. הוא רצה להמחש את הקלות שבה ניתן ליצור חברה אחידה, שלא מטילה ספק, שמפלה את מי שחושב אחרת, חברה פאשיסטית ואלימה ולהתריע על סכנת הציות העיוור. הניסוי "מצליח" מעל למשוער והמורה מאחד אותם תחת השם "הנחשול". הוא מלמד אותם הצדעה משלהם, יוצר סמל להזדהות איתו, מחבר אותם לקבוצה ולקהילה שיש לה "גאוות יחידה" ומצליח ליצור עימם טרור והחרמה בבית הספר.
רק בסוף הסרט נאמר שהוא מתאר ניסוי אמיתי, שיזם בשנת 1967 בבית ספר תיכון בקליפורניה, מורה להיסטוריה בשם רון ג'ונס. תוכלו לקרוא עליו באאוריקה - בתגית "הגל השלישי".
הנה הסרט "הנחשול" עם תרגום לעברית:
https://youtu.be/-v2lwr72Ux4
הניסוי לבדיקת הציות לסמכות (Milgram's experiment) שביצע סטנלי מילגרם הוא מהניסויים המפורסמים בתולדות המדע ואחד מהניסויים שחוללו סערה בהיסטוריה של הניסויים החברתיים.
חוקר הפסיכולוגיה החליט לבחון את טענת אייכמן, מראשי הנאצים, שטען במשפטו שהוא "רק ציית לפקודות".
במחקר הציות של מיליגרם החליט האיש לבדוק מה גורם לאנשים לציית לסמכות ולפעול בקונפורמיות, כמו כולם וגם כשהם חושבים אחרת. עניין אותו עד כמה הם עלולים להגיע לביצוע פשעים נוראים, רק מכיוון שהירשו להם.
בניסוי הורה מילגרם לנבדקים, אנשים רגילים, להעניש בצורה כואבת, את מי שהוגדרו בניסוי כתלמידיהם. הנבדקים לא היססו להעניש בשוק חשמלי, בכל פעם שטעו בתשובה. אבל זה היה יותר מזה. הנבדקים חשבו שמכות החשמל שהם גרמו (למעשה הן לא היו אמיתיות) הלכו ונעשו יותר ויותר מסוכנות. הם גם שמעו את "צעקות" התלמידים בעת שקיבלו לכאורה את מכות החשמל.
בסוף הניסוי נדהם החוקר לגלות ש-26 מתוך 40 הנבדקים בניסוי הגיעו עד לשוק החשמלי המירבי, מה שאומר שהם "הרגו" את התלמיד שלהם, על אף שידעו שהם עושים זאת. הם עשו זאת רק מפני שקיבלו לכך אישור ממנהלי הניסוי. למעשה, גם ה-14 האחרים גרמו ל"תלמידיהם" סבל עצום, עד שסרבו להמשיך.
העובדה שאנשים רגילים מוכנים להפעיל עונשים קשים, כואבים ואף קטלניים לאחרים, רק מפני שקיבלו הוראה לעשות כן (במקרה הזה מהמדען שעושה את הניסוי) הוכיחה, לטענת מילגרם, שהסמכות יכולה לגרום לאנשים להגיע לביצוע פשעים איומים, כמו רצח.
בנוסף למה שהניסוי הראה על האופי האנושי, פיתחו בשנים שלאחריו רבים ממשתתפי הניסוי, במיוחד אלה ש"רצחו" אחרים, בעיות נפשיות. העובדה שצייתו ולמעשה הסכימו לרצוח אדם אחר והגיעו לביצוע פשעים כה חמורים, גם אם לא היו פשעים של ממש, הייתה קשה להם מאד.
על הניסוי של מילגרם לבדיקת הצייתנות (מתורגם):
http://youtu.be/1uTx96sTrro
סרטונים אמיתיים מהניסוי שחולל סערה:
http://youtu.be/LlFPU5ySzEM
וסרטון מורחב של הניסוי והקשר שלו להיסטוריה ולשואה:
http://youtu.be/GkX27jAcqHM
מדעי החברה
מכירים את אלו שיודעים לדבר רק דרך מסכים, סמארטפונים ואימוג'י?
דור ה-Y (באנגלית Generation Y), ה"מילניאלס" או "דור המילניום", הם כינויים בעולם המערבי לדור שנולד לאחר דור ה-X. לרוב מונים בדור זה את מי שנולדו במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90.
דור זה מזוהה בדרך כלל בצעירים שנפלטים מהלימודים ויוצאים לעולם שאין בו עבודה מספקת והשכר בו נמוך. הוא גם מאופיין בביטחון תעסוקתי נמוך מאד ופיטורים תכופים יחסית. את דור ה-Y מכנים לא פעם "הדור האבוד" וגם "הדור המיותר". יש גם מי שמכנים אותם "בייבי-לוזרס". לא פעם מאפיינים אותם כדור שמתעסק מדי בעצמו, עד כדי נרקיסיזם.
בהכללה נהוג לומר עליהם שהם נולדו וגדלו לפיתוח הטכנולוגי המואץ של עולם המחשבים, האינטרנט והסלולאר ושלבני דור ה-Y, במיוחד במערב, יש נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים. אבל מיומנותם הטכנולוגית, שליטתם המצוינת במחשב ובאינטרנט והיכולת והמוטיבציה שלהם ללמוד ולהתקדם, כל אלו לא העניקו להם את הפלפל והיוזמה שהיו לדורות שקדמו להם.
מאד באופנה היום ולא בצדק להציג ולהאשים דור ה-Y בנרקסיזם ובטלנות, שכן גם אם הטכנולוגיה תרמה מצד אחד לתופעות כאלה אצלם, מנגד פגש אותם המשבר הכלכלי של 2008 בדיוק כשהגיעו לשוק העבודה החלש ונתקלו בקשיים לא פשוטים למצוא עבודה או תנאי קיום, כמו של הוריהם לפחות. מחקרים מראים שהמילניאלס רוצים גמישות ומוביליות, משמע שהם לא נצמדים יותר מדי - לא למקום מגורים, לא לעבודה, למוצרים, מותגים או אפילו לאנשים, כמו בן הזוג או חברים.
הם בעצם ילדיהם של הבייביבומרס, דור הילדים שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה ונהנו מהגאות הכלכלית של העולם המתחדש והכלכלה הפורחת. אבל לעומתם, בני דור ה־Y לא הצליחו ליישם את הרעיון שכל כך הצליח פעם, לעבוד קשה ולזכות באותן הזדמנויות שהשוק יאפשר להם ושהיו בשפע להוריהם. הם מוכנים ללמוד ולהשקיע, אבל לשוק לא היה בשבילם את ההיצע שניתן להוריהם ושהיה אמור להיות זמין גם בשבילם.
גם התייחסותם של בני דור ה-Y לבעלות היא שונה מדורות קודמים. בבחירה בין רכוש לחוויה הם יעדיפו את החוויה. מטלפון נייד ועד לבני זוג, הם פחות בעניין של רכישת מוצרים, כי תחושתם שהכול משתנה ומתחדש כל הזמן.
כמה עובדות על דור ה-Y (עברית):
https://youtu.be/sJRFvkrBdRw
ניתוח ההתמכרות שיצרו הטלפונים אצלם (עברית):
https://youtu.be/O2ynFR3GfGE
סוציולוג מספר על הדור הציני הזה (עברית):
https://youtu.be/HILtxxEAK50
באנגלית על דור ה־Y:
http://youtu.be/CT8IYKMgadQ
תרבות המילניאלס במבט בוחן:
https://youtu.be/rgbTUttdyNU
דיון על ועם בני הדור הזה:
http://youtu.be/T9jT898xknY
שיר על דור הוואי וואי (עברית):
https://youtu.be/JK6p6X6tmGg
וסרט תיעודי קצר על המילניאלס:
http://youtu.be/GnzzwpWV1Fw?long=yes
על הקמפיין של דונלד טראמפ ב-2016 נאמר שהוא העמיד בסימן שאלה ואף שבר המון מוסכמות וכללים בפוליטיקה ובנורמות של חברה האמריקאית. כשניצח טראמפ אמרו מומחים רבים שתם עידן הפוליטיקלי קורקט.
אבל מה זה פוליטיקלי קורקט?
פוליטיקלי קורקט (Politically correct), בעברית "תקינות פוליטית" (Political correctness), הוא שם של גישה שבה נמנעים משימוש בביטויים מפלים ומעליבים, כלפי אוכלוסיות בחברה. המושג הוא אמריקאי, שכן ההבדלים בין בני אדם בחברה האמריקאית בוטאו בעבר לא פעם במילים פוגעניות ומעליבות, או כפי שמדעני חברה יכנו זאת "מילים שאינן תקינות פוליטית". כמובן שהנוהג הזה זכה למקבילים גם במדינות אחרות, מעט גם בישראל.
במסגרת התקינות הפוליטית, הפוליטיקלי קורקטנס, נוהגים לכתוב ולהשתמש בתקשורת בביטויים שאינם פוגעניים, במקום במילים מעליבות. "אפרו-אמריקאי" החליף את "כושי" ואת "ניגר" המעליבים. אפילו באקדמיה ואפילו לא כדי לציין אמירה שלילית ופוגענית של אחר, לא נוהגים לומר את כינוי הגנאי nigger. במקומו נהוג לומר "The N word" וכולם יודעים מהי המילה.
זה כל כך מושרש באמריקה, עד כדי כך שבתחנות רדיו וטלוויזיה בארצות הברית לא נוהגים גם להציג שירים, מחזות או טקסטים שבהם משובצים ביטויים שאינן תקינים פוליטית, אפילו אם הם נאמרים במחאה וכנגד. כך למשל לא ישודרו ברדיו שירים כמו "אישה היא הכושי של העולם" (Woman Is the Nigger of the World), שכתב ג'ון לנון, זאת על אף שכוונתו הייתה דווקא למחות נגד היחס לנשים בהיסטוריה ועל השובניזם הגברי הנהוג בעולם.
באופן דומה החליף הביטוי "אמריקאים-ילידים" במקום "אינדיאנים". מבוגרים מכונים בארצות הברית "מבוגרים" או "קשישים" ולא "זקנים". נשים מתקדמות אומרות "בן זוגי" במקום "בעלי". מי שפעם כונו בכינוי המעליב "מפגרים" הם היום "מאותגרים שכלית", או "על הרצף" וכך הלאה.
במסגרת ה-PC (ראשי תיבות של המושג) נוהגים שלא להעביר באמריקה ביקורת על קבוצות באוכלוסיה, כמו יהודים, שחורים, היספנים וכדומה, שכן זו מתפרשת כגזענות סמויה והכללה שאינה תקינה פוליטית.
ההנחה שעומדת בבסיס ה-PC היא שהשפה מעצבת את המציאות החברתית ומנגד מושפעת מיחסי הכוח בה. משום כך מנסה גישת התקינות הפוליטית להשפיע על עוולות בחברה דרך שינוי השפה שמביא לשינוי השיח.
הנה הפוליטיקלי קורקט והויכוח אם הוא פוגע ומפריע לחופש הדיבור:
https://youtu.be/QANf-K2qM5k
האיש שקרא תיגר על הפוליטיקלי קורקט וניצח בבחירות:
https://youtu.be/LKMuE6G6Onc
המון אמריקאים מתלוננים שהמגמה הזו הפכה בלתי נסבלת ומוגזמת:
https://youtu.be/KXDHjwaUtPI
ושיחה במודעות גדולה של המשוחחים:
https://youtu.be/0R-Pyx_S5vw
דור האיקס ודור ה-X (באנגלית Generation X) הם כינויים שניתנו בתרבות הפופולרית ובמדעי החברה לדור שנולד בעולם המערבי בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. דור האיקס נולד אחרי דור הבייבי בום, הוא דור הילדים של אחרי מלחמת העולם השנייה. הדור הבא אחריו הוא דור ה-Y, שמורכב מילידי שנות ה-80 וה-90.
חוקרים מאפיינים את הדור הזה בנטייה לבעוט במוסכמות החברה, למרוד בסמכות, הדור הזה לא רוצה לשנות את העולם או לחולל בו תמורות כלשהן. דור האיקס לא נצמד למקום עבודה אחד ואף לא למקצוע אחד. בני דור האיקס מחליפים מקום עבודה בקלות גדולה משל הדורות הקודמים ולא נצמדו למקום עבודה אחד לכל חייהם. גם החלפת מקצוע אינה נדירה בחייהם ורבים עשו שינוי מקצועי משמעותי בחייהם.
הדור הזה גדל ושהה בבית יותר מהדור הקודם, הוא הדור הראשון שהרבה לצפות בטלוויזיה, להיחשף לפרסומות רבות ולמעשי אלימות באמצעי התקשורת. בני הדור עלולים להיות ציניים ואף פסימיים לעתים קרובות.
החשיפה הרבה לאמצעי התקשורת ולמסרים השיווקים שהוצגו לו הם בין הדברים שגרמו לו למרוד בסמכות יותר מהדור שלפניו ולהיות פתוח יותר לתרבויות אחרות מזו של המערב.
הכינוי דור ה-X נולד מספר שעסק בו בשם "דור האיקס" מאת דאגלס קופלנד.
הנה סיפורו של דור ה־X בעברית:
https://youtu.be/ORTDIEELJvI
דור ה־X מול דור ה-Y:
https://youtu.be/MybFlN0Vn3s
בהשוואה לדורות האחרים:
http://youtu.be/4_JHGT7TSS4
וזה?
http://youtu.be/BYaqh--Uhx0
מאפיינים:
http://youtu.be/wCE34HfNh1A
וראיון ארוך על דור האיקס:
https://youtu.be/nvyHWbuq59Y?long=yes
ניסוי הכלא של סטנפורד (Stanford prison experiment) הוא אחד מהניסויים הידועים והקשים בתולדות המחקר המדעי בפסיכולוגיה. הניסוי נעשה על ידי פרופסור פיליפ זימבארדו, פסיכולוג חברתי ידוע שביקש לבחון כיצד משפיעים חוקים על ההתנהגות האנושית.
בניסוי, שאפשר לראשונה הצצה מקרוב אל הנפש האנושית האפלה, הראה החוקר עד כמה הכוח משחית. הוא הוכיח שבנסיבות מסוימות, יכולים גם אנשים רגילים ונורמטיביים לעשות מעשים נוראים.
לשם הניסוי נבנה כלא במרתפי האוניברסיטה. הסטודנטים שהתנדבו להשתתף בניסוי חולקו לשומרים ולאסירים. בתחילת הניסוי נעצרו הסטודנטים שנבחרו להיות אסירים על ידי ה"שוטרים" שבניסוי. הם נכלאו בכלא הניסוי, שבו שימש החוקר עצמו כ"מנהל הכלא".
בתוך זמן לא ארוך החלו מי שנבחרו כשומרים להפגין התנהגות אכזרית ואפילו סדיסטית, כמו גם התעללות מילולית ושליטה מוחלטת בהם. האסירים מצידם החלו להסתגר, לתפוס את עצמם כנחותים ולהפגין סימני דיכאון ומצוקה רגשית.
לאחר חמישה ימים הופסק הניסוי, כשהחוקר זימבארדו ראה שאולי הגזים. הוא נוכח שהתפקיד עלול לגרום לאנשים נורמטיביים (רגילים), להתנהג על פי תפקידם ואפילו לנהוג בצורה סדיסטית.
ממצאי הניסוי הביאו לכך שהחוקר זימבארדו הוזמן בשנת 2004 להעיד ולהגן על סוהר אמריקאי, שהועמד לדין על התנהגותו כלפי אסירים עיראקיים בכלא "אבו-גרייב".
הנה סיפור הניסוי בכלא של אוניברסיטת סטנפורד (מתורגם):
https://youtu.be/VVZAxSjKK3g
פרופסור זימברדו מציג את מקום הניסוי למבקרים:
http://youtu.be/RKW_MzREPp4
וסיפור הניסוי באנגלית:
http://youtu.be/t8vVjDkyH3Q
מלכים ומונרכיה, שיטת המשטר המלוכני, שולטים בעולם אלפי שנים. אמנם במאה ה-20 עברו מדינות רבות למשטר דמוקרטי, או למשטר יחיד של רודנים, אבל יש עדיין כמה בתי מלוכה בעולם.
בעידן הדמוקרטי לא שולטים המלכים ובתי המלוכה כבעבר. תפקידם של מרבית בתי המלוכה הוא ייצוגי. המלכים במדינות כאלה לא שולטים בסדר היום הפוליטי או המדיני והם בעיקר משמשים לצרכים טקסיים ומסורתיים של העם.
זה קצת מזכיר את נשיא מדינת ישראל, שגם אם הוא נחשב באופן סמלי לאזרח מספר 1 בישראל, הוא אינו רשאי לקבל החלטות מדיניות או לנהל מדיניות פנים או חוץ משלו.
הנה 10 המלכים המפורסמים בהיסטוריה:
http://youtu.be/pYfgTLeh54Y
טקס הכתרת המלך בהולנד:
http://youtu.be/KVCt79L_BnA
הנסיכה הספרדית והמלכה העתידית לאונור, בנאומה הראשון בפני האומה:
https://youtu.be/MDlS5htjiA8
תכנית חינוכית על בית המלוכה הבריטי (עברית):
https://youtu.be/GR5GGIgfEWg?long=yes
ותכנית טלוויזיה על המונרכיות של המזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/m74S5N45KWU?long=yes
מיהם בני דור ה-Z "המחוברים"?
דור ה-Z (באנגלית Generation Z) הוא הכינוי שניתן לבני הדור שנולד מאז אמצע שנות ה-90. מכנים אותם לא פעם גם "דור הסיפוק המיידי", או "הדור המחובר". יש לכך סיבות.
בני דור ה-Z הם בדרך כלל בניהם של בני דור ה-X ואחיהם הגדולים, אם הם לא מהדור שלהם, הם בני דור ה-Y. מומחים רבים הסכימו ביניהם שתחילתו של הדור הזה היא בשנת 1994, ביום שבו שודרה הפרסומת הראשונה של ה-World Wide Web.
ואכן, בני דור ה-Z נולדו כשאת חייהם מלווים באורח קבוע האינטרנט המחובר תמיד והטלפון הסלולארי. הללו הם חלק מרכזי בחייהם, בהתבגרותם ובהתפתחותם החברתית. חלק משמעותי בזהות העצמית שלהם קשור בטכנולוגיה, בטלפונים הניידים והטלפונים החכמים ובתפיסתם את מעמדם ברשתות החברתיות. התקשורת שלהם עם חבריהם היא מקוונת יותר מזו של כל דור שקדם להם.
בני דור ה-Z זכו לכינויים שונים ומשונים. אחד מהם הוא הכינוי "ילידים דיגיטליים", על שום החיבור המדהים בינם לבין הטכנולוגיה. יש המכנים את דור ה-Z בשמות נוספים כמו דור ה-M או iGeneration, רמז למכשירים שעימם גדל, בעיקר מכשירי הדגל של חברת Apple, כמו אייפוד, אייפון ודומיהם. עוד כינויים שדבקו בהם הם "דור המסכים" וגם "דור הפלזמה".
זהו דור שרגיל להיות מחובר כל הזמן לאינטרנט ואינו מכיר מציאות שלא כוללת אותו. מסכים, טאבלטים וסמארטפונים כמובן, הם המקום הטבעי שבו בני דור ה-Z מוצאים את עצמם. רובם יעדיפו לגלוש באינטרנט מהטלפון הסלולארי, על פני המחשב. בדרך כלל הם יעדיפו להישאר בחדר, במקום לצאת החוצה לשחק ומשחקי מחשב וסלולארי עדיפים אצלם על משחקים בגני שעשועים.
לא פעם נשמעת טענה שאמצעי התקשרות דיגיטליים, כמו ווטסאפ או מסרים בפייסבוק, ידברו אל דור ה-Z יותר מאשר שיחות פנים אל פנים. ואכן, לעיתים נראים בני הדור מעט מנוכרים בתקשורת חברתית שאינה אונליין. מורים גם יזהו פגיעה מסוימת בקשב והריכוז שלהם, הקשורה ככל הנראה גם בהרגלים כאלו. מצד שני המיומנות שלהם בריבוי משימות, במולטיטסקינג, נראית מרשימה אפילו ביחס לאחיהם הגדולים מדור ה-Y.
ניתן לראות את דור ה-Z כ-"ילידים דיגיטליים". הם דור שאיש אינו מבין עדיין מספיק ולא ברור עד כמה ייפגעו יכולותיהם בשל הילדות המחוברת הזו. האם מה שמסתמן כקושי ביכולת שלהם ליצור אינטימיות רגשית, הוא אכן בעיה?
ומה עם העובדה שהם יכולים לשבת בקבוצה במשך זמן ארוך ולהביט כל אחד אל הסלולארי שלו, מבלי להחליף מילה או להרים את העיניים אל חבריו? ומה פשר העניין העצום שלהם בסלבריטאים, אותם אנשים שהתפרסמו לאו דווקא בזכות הכישורים שלהם?
או שאולי הבעיה היא שהדור הזה מבלה את כל חייו מול מסכים, שלא מפסיקים להראות חיים מושלמים של אחרים?
הכירו את דור ה־Z (עברית):
https://youtu.be/ORTDIEELJvI
באנגלית:
http://youtu.be/K1HyDn7dZ1o
מצגת וידאו על דור ה-Z:
http://youtu.be/5lDBjuqAdzM
ראיון משעשע עם מישהי מהדור הזה (מתורגם):
https://youtu.be/o45WPppxA1E
דור ה-Z (באנגלית Generation Z) הוא הכינוי שניתן לבני הדור שנולד מאז אמצע שנות ה-90. מכנים אותם לא פעם גם "דור הסיפוק המיידי", או "הדור המחובר". יש לכך סיבות.
בני דור ה-Z הם בדרך כלל בניהם של בני דור ה-X ואחיהם הגדולים, אם הם לא מהדור שלהם, הם בני דור ה-Y. מומחים רבים הסכימו ביניהם שתחילתו של הדור הזה היא בשנת 1994, ביום שבו שודרה הפרסומת הראשונה של ה-World Wide Web.
ואכן, בני דור ה-Z נולדו כשאת חייהם מלווים באורח קבוע האינטרנט המחובר תמיד והטלפון הסלולארי. הללו הם חלק מרכזי בחייהם, בהתבגרותם ובהתפתחותם החברתית. חלק משמעותי בזהות העצמית שלהם קשור בטכנולוגיה, בטלפונים הניידים והטלפונים החכמים ובתפיסתם את מעמדם ברשתות החברתיות. התקשורת שלהם עם חבריהם היא מקוונת יותר מזו של כל דור שקדם להם.
בני דור ה-Z זכו לכינויים שונים ומשונים. אחד מהם הוא הכינוי "ילידים דיגיטליים", על שום החיבור המדהים בינם לבין הטכנולוגיה. יש המכנים את דור ה-Z בשמות נוספים כמו דור ה-M או iGeneration, רמז למכשירים שעימם גדל, בעיקר מכשירי הדגל של חברת Apple, כמו אייפוד, אייפון ודומיהם. עוד כינויים שדבקו בהם הם "דור המסכים" וגם "דור הפלזמה".
זהו דור שרגיל להיות מחובר כל הזמן לאינטרנט ואינו מכיר מציאות שלא כוללת אותו. מסכים, טאבלטים וסמארטפונים כמובן, הם המקום הטבעי שבו בני דור ה-Z מוצאים את עצמם. רובם יעדיפו לגלוש באינטרנט מהטלפון הסלולארי, על פני המחשב. בדרך כלל הם יעדיפו להישאר בחדר, במקום לצאת החוצה לשחק ומשחקי מחשב וסלולארי עדיפים אצלם על משחקים בגני שעשועים.
לא פעם נשמעת טענה שאמצעי התקשרות דיגיטליים, כמו ווטסאפ או מסרים בפייסבוק, ידברו אל דור ה-Z יותר מאשר שיחות פנים אל פנים. ואכן, לעיתים נראים בני הדור מעט מנוכרים בתקשורת חברתית שאינה אונליין. מורים גם יזהו פגיעה מסוימת בקשב והריכוז שלהם, הקשורה ככל הנראה גם בהרגלים כאלו. מצד שני המיומנות שלהם בריבוי משימות, במולטיטסקינג, נראית מרשימה אפילו ביחס לאחיהם הגדולים מדור ה-Y.
ניתן לראות את דור ה-Z כ-"ילידים דיגיטליים". הם דור שאיש אינו מבין עדיין מספיק ולא ברור עד כמה ייפגעו יכולותיהם בשל הילדות המחוברת הזו. האם מה שמסתמן כקושי ביכולת שלהם ליצור אינטימיות רגשית, הוא אכן בעיה?
ומה עם העובדה שהם יכולים לשבת בקבוצה במשך זמן ארוך ולהביט כל אחד אל הסלולארי שלו, מבלי להחליף מילה או להרים את העיניים אל חבריו? ומה פשר העניין העצום שלהם בסלבריטאים, אותם אנשים שהתפרסמו לאו דווקא בזכות הכישורים שלהם?
או שאולי הבעיה היא שהדור הזה מבלה את כל חייו מול מסכים, שלא מפסיקים להראות חיים מושלמים של אחרים?
הכירו את דור ה־Z (עברית):
https://youtu.be/ORTDIEELJvI
באנגלית:
http://youtu.be/K1HyDn7dZ1o
מצגת וידאו על דור ה-Z:
http://youtu.be/5lDBjuqAdzM
ראיון משעשע עם מישהי מהדור הזה (מתורגם):
https://youtu.be/o45WPppxA1E
מהי מטלת ההימורים של איווה?
האם יתכן שגופכם חש סכנה לפני שמוחכם קולט אותה? האם יתכן שבתת מודע אנו קולטים דברים שמוחנו לא עוסק בהם?
לפי ניסויים, נראה שכן. מטלת ההימורים של איווה (Iowa gambling task) היא ניסוי שמראה שהלא מודע שלנו הוא חכם יותר וזריז מהמודע שלנו.
בשנת 1997 נערך באוניברסיטת איווה (Iowa university) שבארה"ב ניסוי מדעי. בניסוי הזה הוצגו למשתתפים 4 חפיסות קלפים: 2 כחולות ו-2 אדומות. כל משתתף בתורו קיבל 2,000 דולר במזומן והובהר לו שהוא עתיד לשחק במשחק הימור, שבסופו יזכה לקבל את כל הכסף שיישאר ברשותו בסוף המשחק.
במשחק התבקשו המשתתפים להפוך בכל תור קלף מאחת החפיסות שיבחר. כל קלף שהפכו זיכה אותם בכסף נוסף או העניש בקנס על חלק מהכסף שהיה ברשותם. החוקר הסביר להם שיש הבדל בין החבילות: קלף מהחבילות הכחולות יכול לזכות אותם ב-100 דולר, בעוד שקלף מהחבילה האדומה מזכה רק ב-50 דולר.
עם זאת הובהר להם שבחבילות הכחולות הסיכון גדול יותר להפסיד מאשר בחבילה האדומה, שכן חלק מהקלפים שבחבילה הכחולה יגרמו להם להפסד של סכומי כסף גדולים יותר, שינועו בין 200 ל-1,200 דולרים, בעוד שבחבילה האדומה ההפסד המירבי יהיה עד 100 דולר.
מה שהחוקרים לא סיפרו למשתתפים הוא שסך הרווח הצפוי מהחבילה הכחולה הוא יותר קטן מזה שבחבילה האדומה. המשתתפים החלו להפוך קלפים באופן אקראי ובתוך זמן קצר הם הבינו שהחפיסה הכחולה מכניסה יותר כסף ורווח. כמובן שהם החלו ליטול ממנה יותר קלפים.
אבל אחרי כמה עשרות קלפים הסתבר שהמשתתפים החלו להפוך יותר קלפים מהחבילה האדומה והתמידו בכך, עד סוף המשחק. החוקרים ניסו מדי פעם במהלך הניסוי לתחקר את הנבדקים ולברר אם הם הבינו את החוקיות של המשחק. במקביל תיעדה מכונה את קצב לבם, לאורך המשחק.
מה שהתגלה בניסוי הוא שהרבה לפני שהנבדקים הבינו את חוקיות המשחק, גילתה מכונת האמת, אותה מכונה לזיהוי של ריגוש ופחד, שהם חששו בעת שנגעו בחפיסות הכחולות...
נראה שעמוק במוח הם חשו את המשמעות, או החוקיות של המשחק. זה קרה הרבה לפני שהנבדקים עצמם היו מודעים לכך. המדהים הוא שחלק מהנבדקים, בסביבות 30 אחוז מהם, השתמשו משלב מסוים רק בחפיסות האדומות מבלי שהצליחו להסביר את החוקיות של המשחק עד סופו! - הנימוק של רבים מהם היה משהו כמו: "יש לי הרגשה שזאת החפיסה שכדאי לבחור".
המשמעות הפשוטה של תוצאות הניסוי היא שהאינטואיציה שלנו, אותו חלק תת-מודע בחשיבה האנושית, לא פחות משמעותית ומעת לעת אף יותר מהחשיבה המודעת שלנו. במקרים רבים תחושות בטן לא מאכזבות וגם אם הצפת המידע גורמת למוחנו להתרכז בדברים החשובים שהם ורק הם מגיעים למודעות שלנו, גם הדברים הדברים שנשארים בתת מודע משמשים אותנו להישרדות וקבלת החלטות משמעותיות.
הנה הדגמת מטלת ההימורים של איווה והסברים בספרדית:
https://youtu.be/W3XiJW8KSK4
וכך מזהה התת-מודע לפני המודע את סכנת ההפסד ומטלת ההימורים של איווה:
https://youtu.be/8IXVikvg0Jk
האם יתכן שגופכם חש סכנה לפני שמוחכם קולט אותה? האם יתכן שבתת מודע אנו קולטים דברים שמוחנו לא עוסק בהם?
לפי ניסויים, נראה שכן. מטלת ההימורים של איווה (Iowa gambling task) היא ניסוי שמראה שהלא מודע שלנו הוא חכם יותר וזריז מהמודע שלנו.
בשנת 1997 נערך באוניברסיטת איווה (Iowa university) שבארה"ב ניסוי מדעי. בניסוי הזה הוצגו למשתתפים 4 חפיסות קלפים: 2 כחולות ו-2 אדומות. כל משתתף בתורו קיבל 2,000 דולר במזומן והובהר לו שהוא עתיד לשחק במשחק הימור, שבסופו יזכה לקבל את כל הכסף שיישאר ברשותו בסוף המשחק.
במשחק התבקשו המשתתפים להפוך בכל תור קלף מאחת החפיסות שיבחר. כל קלף שהפכו זיכה אותם בכסף נוסף או העניש בקנס על חלק מהכסף שהיה ברשותם. החוקר הסביר להם שיש הבדל בין החבילות: קלף מהחבילות הכחולות יכול לזכות אותם ב-100 דולר, בעוד שקלף מהחבילה האדומה מזכה רק ב-50 דולר.
עם זאת הובהר להם שבחבילות הכחולות הסיכון גדול יותר להפסיד מאשר בחבילה האדומה, שכן חלק מהקלפים שבחבילה הכחולה יגרמו להם להפסד של סכומי כסף גדולים יותר, שינועו בין 200 ל-1,200 דולרים, בעוד שבחבילה האדומה ההפסד המירבי יהיה עד 100 דולר.
מה שהחוקרים לא סיפרו למשתתפים הוא שסך הרווח הצפוי מהחבילה הכחולה הוא יותר קטן מזה שבחבילה האדומה. המשתתפים החלו להפוך קלפים באופן אקראי ובתוך זמן קצר הם הבינו שהחפיסה הכחולה מכניסה יותר כסף ורווח. כמובן שהם החלו ליטול ממנה יותר קלפים.
אבל אחרי כמה עשרות קלפים הסתבר שהמשתתפים החלו להפוך יותר קלפים מהחבילה האדומה והתמידו בכך, עד סוף המשחק. החוקרים ניסו מדי פעם במהלך הניסוי לתחקר את הנבדקים ולברר אם הם הבינו את החוקיות של המשחק. במקביל תיעדה מכונה את קצב לבם, לאורך המשחק.
מה שהתגלה בניסוי הוא שהרבה לפני שהנבדקים הבינו את חוקיות המשחק, גילתה מכונת האמת, אותה מכונה לזיהוי של ריגוש ופחד, שהם חששו בעת שנגעו בחפיסות הכחולות...
נראה שעמוק במוח הם חשו את המשמעות, או החוקיות של המשחק. זה קרה הרבה לפני שהנבדקים עצמם היו מודעים לכך. המדהים הוא שחלק מהנבדקים, בסביבות 30 אחוז מהם, השתמשו משלב מסוים רק בחפיסות האדומות מבלי שהצליחו להסביר את החוקיות של המשחק עד סופו! - הנימוק של רבים מהם היה משהו כמו: "יש לי הרגשה שזאת החפיסה שכדאי לבחור".
המשמעות הפשוטה של תוצאות הניסוי היא שהאינטואיציה שלנו, אותו חלק תת-מודע בחשיבה האנושית, לא פחות משמעותית ומעת לעת אף יותר מהחשיבה המודעת שלנו. במקרים רבים תחושות בטן לא מאכזבות וגם אם הצפת המידע גורמת למוחנו להתרכז בדברים החשובים שהם ורק הם מגיעים למודעות שלנו, גם הדברים הדברים שנשארים בתת מודע משמשים אותנו להישרדות וקבלת החלטות משמעותיות.
הנה הדגמת מטלת ההימורים של איווה והסברים בספרדית:
https://youtu.be/W3XiJW8KSK4
וכך מזהה התת-מודע לפני המודע את סכנת ההפסד ומטלת ההימורים של איווה:
https://youtu.be/8IXVikvg0Jk
מהו "אפקט מתי" בחברה האנושית?
"אפקט מתי" הוא אפקט חברתי או אבחנה שמדברים על כך שלמי שכבר יש, יהיו הרבה יותר סיכויים לקבל עוד ולצבור עוד יותר.
העניין הוא בכך שיש יתרון בחברה למי שכבר יש לו. יהיו מי שיאמרו שהאפקט מחזק את התחושה בחברה האנושית ש"כסף הולך לכסף", כלומר שהעשירים נעשים כל הזמן עשירים יותר והעניים הולכים ועניים. במילים אחרות - המנצח זוכה בכל.
האפקט הוא אחד הגורמים לגידול העצום באי-השוויון בחברה, כולל בחברה הישראלית כיום. צעירים יכולים לראות אותו היום מתממש בתופעת ה"משפיענים", או אישיות הרשת, שככל שהם יותר מצליחים, עם יותר עוקבים או לייקים, הם זוכים להצעות כספיות נדיבות, קמפיינים שמעשירים אותם והנחות מפליגות על מוצרי יוקרה.
את השם "אפקט מתי" טבע הסוציולוג רוברט מורטון בשנת 68. מקורו הוא בפסוק מהברית החדשה, שגורס ש"מי שיש לו נתון יינתן לו ויעדיף ומי שאין לו, גם את אשר יש לו יוקח ממנו".
הנה סרטון שמסביר את "אפקט מתי":
http://youtu.be/NrDmPCL_A0w
"אפקט מתי" הוא אפקט חברתי או אבחנה שמדברים על כך שלמי שכבר יש, יהיו הרבה יותר סיכויים לקבל עוד ולצבור עוד יותר.
העניין הוא בכך שיש יתרון בחברה למי שכבר יש לו. יהיו מי שיאמרו שהאפקט מחזק את התחושה בחברה האנושית ש"כסף הולך לכסף", כלומר שהעשירים נעשים כל הזמן עשירים יותר והעניים הולכים ועניים. במילים אחרות - המנצח זוכה בכל.
האפקט הוא אחד הגורמים לגידול העצום באי-השוויון בחברה, כולל בחברה הישראלית כיום. צעירים יכולים לראות אותו היום מתממש בתופעת ה"משפיענים", או אישיות הרשת, שככל שהם יותר מצליחים, עם יותר עוקבים או לייקים, הם זוכים להצעות כספיות נדיבות, קמפיינים שמעשירים אותם והנחות מפליגות על מוצרי יוקרה.
את השם "אפקט מתי" טבע הסוציולוג רוברט מורטון בשנת 68. מקורו הוא בפסוק מהברית החדשה, שגורס ש"מי שיש לו נתון יינתן לו ויעדיף ומי שאין לו, גם את אשר יש לו יוקח ממנו".
הנה סרטון שמסביר את "אפקט מתי":
http://youtu.be/NrDmPCL_A0w
מהו השבט האבוד יאקירמא או הקירמא באנתרופולוגיה?
יאקירמא הוא מונח שהמציאו מדענים בתחום האנתרופולוגיה (בראשות הוראס מיינר) כדי להסביר את האופן שבו מסתכלים במדע זה על חברות זרות לחוקר. האנתרופולוג מתאר תמיד חברות לא מוכרות תוך שמירה על ריחוק אתנוגרפי. כאן הם עשו זאת בתיאור וניתוח דומים, אך של החברה האמריקאית, חברה מודרנית שמתוארת כמו "שבט אבוד" של ילידים לא מוכרים לחוקר.
הנה התיאור של אספקטים שונים של התנהגות חברתית בשבט היאקירמא (היפוך אותיות של אמריקאי):
#השבט האבוד - פולחן הגוף של ה"יאקיראמא"
ל"יאקירמא" כלכלת שוק מפותחת מאוד ובני השבט מקדישים חלק גדול מזמנם לפעילות כלכלית.. עם זאת, מושקעים משאבים רבים בפעילות פולחנית וטקסית. הגוף עומד במוקד הפעילות הפולחנית הזאת. בני השבט מאמינים שמראה הגוף ובריאותו חשובים מאוד. לפי אמונתם, הגוף חלש, מכוער ונוטה למחלות, והדרך היחידה לשיפור מצבו, היא באמצעות השפעתם החזקה של טקסים ופולחנים שונים
בכל בית מצוי מקדש אחד לפחות שבו מתבצעים טקסים ופולחנים כאלה. בבתי האח"מים ניתן למצוא מספר מקדשים כאלה. למעשה, הרווחה של בית מסוים נקבעת על – פי מספר המקדשים הללו.. יותר מקדשים – יותר רווחה.
הטקסים אינם מתנהלים באופן משפחתי אלא באורח פרטי וסודי. לא מקובל לדבר על טקסים אלו, אלא רק עם ילדים קטנים הנצרכים להדרכה מתאימה לגביהם.
אנשי ה"יאקירמא" מרבים לעסוק ב"ענייני הפה". הם מאמינים כי למצבו של הפה השפעה רבה על יחסיהם החברתיים וכי ללא ביצוע "טקסי הפה" היומיים עשויות שיניהם לנשור. פולחן הפה היומי – שייראה לזר דוחה ביותר – כולל הכנסה לפה של אוסף שערות קטן עם חומרים מאגיים מסוימים, והנעתו בתנועות טקסיות מוכתבות מראש.
בנוסף לפולחן הפה היומי, נוהגים בני השבט לבקר מספר פעמים בשנה אצל "איש הפה הקדוש". לכוהנים אלו יש מערכת מרשימה ביותר של אביזרים, הכוללת מחטים שונות, מקדחות ואזמלים. הם נוהגים להרחיב את החורים בשיני בני השבט ולמלא אותם בחומרים מאגיים שונים המונעים, לפי אמונתם, ריקבון.
מובן שתהליך הריקבון נמשך, אבל בני השבט ממשיכי לבקר אצל הכוהנים ואף לתת להם מתנות יקרות ערך. זהו פולחן מכאיב ביותר, המצביע על הנטיות הסדיסטיות והמזוכיסטיות של בני השבט.
הגברים בשבט נוהגים לשרוט מדי יום את פניהם עד זוב דם באמצעות מכשיר חד.
בחדר המקדש ישנה קופסת קסמים בה יש עשבי מרפא, שאיש אינו יודע ממה הם מורכבים.
האדם הולך לאיש מרפא והוא כותב לו משהו על נייר, בכתב סתרים. האדם הולך למומחה לעשבי מרפא וזה מספק לו את המרשם. את השאריות אין מסלקים אלא שומרים בארגז קסמים אשר בלב המקדש מתוך אמונה שהם מגנים על בני השבט.
אגן הטבילה – שמימיו מגיעים מכלל הקהילה ובהם טובלים את כל המשפחה בזה אחר זה.
הגברים שוטפים את פניהם כל בוקר עד זוב דם פעולה רציונאלית מאוד.
הנשים אופות ראשיהן בתנור פעם בכמה זמן, והן מאמינות שהיופי בא דרך השיער.
מקדש מילוח-תיב –אדם חולה באופן רציונאלי מנסה לרפא את עצמו, אך שם ברגע שאדם חולה עוזב את בני משפחתו ונכנס למקדש כל שהו שכל המוסכמות החברתיות, מחיי היומיום משתנים. כמו למשל חשיפת הגוף לפני הכוהנים ונעיצת מחטים בו.
המטפלים בו הם כוהנים וכוהנות ואף אחד לא מתווכח אתם. מטרת אותו מקדש הוא לרפא אנשים, אך חלק גדול מהאנשים שנכנסים לשם, יוצאים ללא רוח חיים.
המקשיבים - אלו אנשים מיוחדים, להם מספרים את כל הסודות והבעיות. אנשים שאמורים להביא מרפא לכל הבעיות ושהם בעצם לא נוגעים בחולה. רק מקשיבים, והחולה ככל שיזכור יותר מידע מימי ילדותו כך קל יותר למקשיב לפתור את בעיותיו.
הנשים בשבט הן מוזרות ביותר. למרות שהנורמה היא צניעות, אישה, שחושפת כמה שיותר מושכת תשומת לב ואהדה, יותר מהנשים הצנועות.
הנה סרטון משעשע של כתבת המציגה את היאקירמא:
https://youtu.be/U5B9lvYqZgA
יאקירמא הוא מונח שהמציאו מדענים בתחום האנתרופולוגיה (בראשות הוראס מיינר) כדי להסביר את האופן שבו מסתכלים במדע זה על חברות זרות לחוקר. האנתרופולוג מתאר תמיד חברות לא מוכרות תוך שמירה על ריחוק אתנוגרפי. כאן הם עשו זאת בתיאור וניתוח דומים, אך של החברה האמריקאית, חברה מודרנית שמתוארת כמו "שבט אבוד" של ילידים לא מוכרים לחוקר.
הנה התיאור של אספקטים שונים של התנהגות חברתית בשבט היאקירמא (היפוך אותיות של אמריקאי):
#השבט האבוד - פולחן הגוף של ה"יאקיראמא"
ל"יאקירמא" כלכלת שוק מפותחת מאוד ובני השבט מקדישים חלק גדול מזמנם לפעילות כלכלית.. עם זאת, מושקעים משאבים רבים בפעילות פולחנית וטקסית. הגוף עומד במוקד הפעילות הפולחנית הזאת. בני השבט מאמינים שמראה הגוף ובריאותו חשובים מאוד. לפי אמונתם, הגוף חלש, מכוער ונוטה למחלות, והדרך היחידה לשיפור מצבו, היא באמצעות השפעתם החזקה של טקסים ופולחנים שונים
בכל בית מצוי מקדש אחד לפחות שבו מתבצעים טקסים ופולחנים כאלה. בבתי האח"מים ניתן למצוא מספר מקדשים כאלה. למעשה, הרווחה של בית מסוים נקבעת על – פי מספר המקדשים הללו.. יותר מקדשים – יותר רווחה.
הטקסים אינם מתנהלים באופן משפחתי אלא באורח פרטי וסודי. לא מקובל לדבר על טקסים אלו, אלא רק עם ילדים קטנים הנצרכים להדרכה מתאימה לגביהם.
אנשי ה"יאקירמא" מרבים לעסוק ב"ענייני הפה". הם מאמינים כי למצבו של הפה השפעה רבה על יחסיהם החברתיים וכי ללא ביצוע "טקסי הפה" היומיים עשויות שיניהם לנשור. פולחן הפה היומי – שייראה לזר דוחה ביותר – כולל הכנסה לפה של אוסף שערות קטן עם חומרים מאגיים מסוימים, והנעתו בתנועות טקסיות מוכתבות מראש.
בנוסף לפולחן הפה היומי, נוהגים בני השבט לבקר מספר פעמים בשנה אצל "איש הפה הקדוש". לכוהנים אלו יש מערכת מרשימה ביותר של אביזרים, הכוללת מחטים שונות, מקדחות ואזמלים. הם נוהגים להרחיב את החורים בשיני בני השבט ולמלא אותם בחומרים מאגיים שונים המונעים, לפי אמונתם, ריקבון.
מובן שתהליך הריקבון נמשך, אבל בני השבט ממשיכי לבקר אצל הכוהנים ואף לתת להם מתנות יקרות ערך. זהו פולחן מכאיב ביותר, המצביע על הנטיות הסדיסטיות והמזוכיסטיות של בני השבט.
הגברים בשבט נוהגים לשרוט מדי יום את פניהם עד זוב דם באמצעות מכשיר חד.
בחדר המקדש ישנה קופסת קסמים בה יש עשבי מרפא, שאיש אינו יודע ממה הם מורכבים.
האדם הולך לאיש מרפא והוא כותב לו משהו על נייר, בכתב סתרים. האדם הולך למומחה לעשבי מרפא וזה מספק לו את המרשם. את השאריות אין מסלקים אלא שומרים בארגז קסמים אשר בלב המקדש מתוך אמונה שהם מגנים על בני השבט.
אגן הטבילה – שמימיו מגיעים מכלל הקהילה ובהם טובלים את כל המשפחה בזה אחר זה.
הגברים שוטפים את פניהם כל בוקר עד זוב דם פעולה רציונאלית מאוד.
הנשים אופות ראשיהן בתנור פעם בכמה זמן, והן מאמינות שהיופי בא דרך השיער.
מקדש מילוח-תיב –אדם חולה באופן רציונאלי מנסה לרפא את עצמו, אך שם ברגע שאדם חולה עוזב את בני משפחתו ונכנס למקדש כל שהו שכל המוסכמות החברתיות, מחיי היומיום משתנים. כמו למשל חשיפת הגוף לפני הכוהנים ונעיצת מחטים בו.
המטפלים בו הם כוהנים וכוהנות ואף אחד לא מתווכח אתם. מטרת אותו מקדש הוא לרפא אנשים, אך חלק גדול מהאנשים שנכנסים לשם, יוצאים ללא רוח חיים.
המקשיבים - אלו אנשים מיוחדים, להם מספרים את כל הסודות והבעיות. אנשים שאמורים להביא מרפא לכל הבעיות ושהם בעצם לא נוגעים בחולה. רק מקשיבים, והחולה ככל שיזכור יותר מידע מימי ילדותו כך קל יותר למקשיב לפתור את בעיותיו.
הנשים בשבט הן מוזרות ביותר. למרות שהנורמה היא צניעות, אישה, שחושפת כמה שיותר מושכת תשומת לב ואהדה, יותר מהנשים הצנועות.
הנה סרטון משעשע של כתבת המציגה את היאקירמא:
https://youtu.be/U5B9lvYqZgA
מדוע חזה מלתוס שהמזון בעולם ייגמר?
תומס מלתוס היה כלכלן ומתמטיקאי אנגלי שצפה במאה ה-19 רעב קרוב בעולם כולו, בשל קצב גידול האוכלוסייה (Overpopulation). בני האדם, לפי התיאוריה שלו, יתרבו כמו שפנים, מה שיגרום להפחתת השכר לרמה שתאפשר קיום בסיסי ולא יותר. הדבר יביא לגידול בשיעור התמותה, עד שהוא ישתווה לשיעור הילודה.
המשמעות של הטענה של מלתוס הייתה שבגלל שאוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה כל הזמן, בעוד שייצור המזון בעולם גדל הרבה יותר לאט, העולם צפוי להגיע למצב של מחסור במזון ולרעב בסביבות שנת 1890.
להבנתו, ההבדל שבין הגידול האיטי של אספקת המזון ובין הגידול המעריכי והמהיר של האוכלוסיה, גידול שמייצר מכל זוג כמה ילדים, ההבדל הזה יביא בעתיד למחסור של המזון שיעמוד לרשות בני האדם. לפיכך, חזה מלתוס את מה שייקרא לימים "אסון מלתוסיאני" - אסון ורעב שיובילו לצמצום של האוכלוסייה האנושית.
השפעת התאוריה של מלתוס בתחום הכלכלה והממשל הייתה גדולה. הוא שכנע כלכלנים רבים שעובדים רבים אמנם מגדילים את כמות התוצרת אבל הם מקטינים את התוצרת לנפש. הוא הסביר שילודה גדולה מדי מייצרת סיכון כלכלי.
הכלכלנים כיום סבורים שמלתוס טעה בכך שלא לקח בחשבון את התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-20, פיתוח של דשנים וחומרי הדברה שהביא להגדלת היבול, מלחמות עולם שצמצמו את האוכלוסיה העולמית ועוד - גורמים שמנעו עד היום את האסון המלתוסיאני. עם זאת, התיאוריה של התפוצצות האוכלוסין חוזרת שוב גם כיום.
הנה סרטון שמספר על מורשתו של מלתוס וממשיכיו (מתורגם):
https://youtu.be/xw2mn40BVo0
תחזיותיו של תומאס מלתוס בסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/vZVOU5bfHrM
עוד הסבר של התיאוריה המלתוסיאנית:
http://youtu.be/0rlABDm1gOU
וכתבת טלוויזיה תיעודית על התפוצצות האוכלוסין בעולם (עברית):
https://youtu.be/zqN2UnW9PeY?long=yes
תומס מלתוס היה כלכלן ומתמטיקאי אנגלי שצפה במאה ה-19 רעב קרוב בעולם כולו, בשל קצב גידול האוכלוסייה (Overpopulation). בני האדם, לפי התיאוריה שלו, יתרבו כמו שפנים, מה שיגרום להפחתת השכר לרמה שתאפשר קיום בסיסי ולא יותר. הדבר יביא לגידול בשיעור התמותה, עד שהוא ישתווה לשיעור הילודה.
המשמעות של הטענה של מלתוס הייתה שבגלל שאוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה כל הזמן, בעוד שייצור המזון בעולם גדל הרבה יותר לאט, העולם צפוי להגיע למצב של מחסור במזון ולרעב בסביבות שנת 1890.
להבנתו, ההבדל שבין הגידול האיטי של אספקת המזון ובין הגידול המעריכי והמהיר של האוכלוסיה, גידול שמייצר מכל זוג כמה ילדים, ההבדל הזה יביא בעתיד למחסור של המזון שיעמוד לרשות בני האדם. לפיכך, חזה מלתוס את מה שייקרא לימים "אסון מלתוסיאני" - אסון ורעב שיובילו לצמצום של האוכלוסייה האנושית.
השפעת התאוריה של מלתוס בתחום הכלכלה והממשל הייתה גדולה. הוא שכנע כלכלנים רבים שעובדים רבים אמנם מגדילים את כמות התוצרת אבל הם מקטינים את התוצרת לנפש. הוא הסביר שילודה גדולה מדי מייצרת סיכון כלכלי.
הכלכלנים כיום סבורים שמלתוס טעה בכך שלא לקח בחשבון את התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-20, פיתוח של דשנים וחומרי הדברה שהביא להגדלת היבול, מלחמות עולם שצמצמו את האוכלוסיה העולמית ועוד - גורמים שמנעו עד היום את האסון המלתוסיאני. עם זאת, התיאוריה של התפוצצות האוכלוסין חוזרת שוב גם כיום.
הנה סרטון שמספר על מורשתו של מלתוס וממשיכיו (מתורגם):
https://youtu.be/xw2mn40BVo0
תחזיותיו של תומאס מלתוס בסוף המאה ה-19:
http://youtu.be/vZVOU5bfHrM
עוד הסבר של התיאוריה המלתוסיאנית:
http://youtu.be/0rlABDm1gOU
וכתבת טלוויזיה תיעודית על התפוצצות האוכלוסין בעולם (עברית):
https://youtu.be/zqN2UnW9PeY?long=yes
מיהם הילידים הדיגיטליים?
"ילידים דיגיטליים" (Digital natives) הוא הכינוי שנתן החוקר והמדען מארק פרנסקי לצעירים שנולדו אחרי שנת 1980. צעירים אלו, עוד מעט בני 40, בילו את ילדותם ונעוריהם בסביבה שבה נולדו טכנולוגיות מחשוב אישיות, נולדה מהפכת המידע והופיעו לראשונה הרשתות החברתיות ברשת. סביבות כמו Usenet ו-Bulletin Boards היו הראשונות שבהן, כשאחריהן מגיעות סביבות כמו MySpace ו-Facebook.
כיום גדלים "הילידים הדיגיטליים" בסביבה דיגיטלית עתירת גירויים, שכוללת אפליקציות ואתרים של רשתות חברתיות הכוללות גם את סנאפצ'ט, טוויטר ואינסטגרם, את עולם הווידאו המקוון, דרך יוטיוב וערוצי היוטיוברים המצליחים, אתרי ואפליקציות סטרימינג של מוסיקה, בלוגים מסוגים שונים והמון משחקי מחשב, מציאות מדומה ועולמות וירטואליים שונים ומשונים.
כל אלה הופכים את העולם הדיגיטלי לחלק בלתי נפרד מחייהם ובניגוד להוריהם, דוברים הם את השפה הדיגיטלית באופן מלא, רהוט ושוטף. הדורות Y ו-Z הם הדורות שעליהם נמנים הילידים הדיגיטליים הללו.
יש מסקנות חשובות וחינוכיות מההבנה הנכונה של עולם הילידים הדיגיטליים. כשדור ההורים, למשל, מודאג מזה שהילדים הפרטיים משחקים במשחקי מחשב כל כך הרבה, כדאי לשקול שוב את הדברים. מסתבר שמרבית האנשים הצעירים שעומדים בראש החברות המצליחול בעולם היו פריקים של משחקי מחשב בילדותם.
בקיצור, אם הילדים שלכם כבר מתחרים בכם או אפילו החרימו כבר מזמן את הטאבלט או הסמארטפון שלכם, לטובת אפליקציות ומשחקי מחשב ילדותיים, יתכן שכדאי דווקא לעודד אותם להמשיך ולא לדרוש ש"תפסיקו כבר עם האינטרנט הזה...", לטובת משחק עם חברים, קריאת ספר או הכנת שיעורי בית.
למה? - כי יתכן שמי שיצליחו במשימתם וילדיהם אכן ישחקו בשכונה או יכינו שיעורים, מגדלין בעצם את אלו שיעבדו בעתיד בחברות המצליחות של אלה ששיחקו במחשב ולא התנתקו מהאפליקציות, כולל החברתיות והבידוריות שבמכשירים הניידים.
הנה הילידים הדיגיטליים:
https://youtu.be/jAtJEZLAfhE
זה מתחיל מגיל שנה:
https://youtu.be/KQ45r05mvSc
הדעה המקובלת לגבי החשיפה שלהם ל"מסכים":
https://youtu.be/xWktyxtkjTo
והצורך לשמור עליהם מייצר שירותים כאלו:
https://youtu.be/OAJ5-HIAAfE
מולם מדברים על "מהגרים דיגיטליים", מי שלא נולדו עם הטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/w2FysgEiJXM
סרטון תיעודי קצר על הילידים והשינויים במוחם:
https://youtu.be/-0KqvieRgnU?long=yes
והרצאת וידאו קצרה על ההבדלים בין ילידים דיגיטליים ומהגרים דיגיטליים:
https://youtu.be/n_9gI0B4nS4?long=yes
"ילידים דיגיטליים" (Digital natives) הוא הכינוי שנתן החוקר והמדען מארק פרנסקי לצעירים שנולדו אחרי שנת 1980. צעירים אלו, עוד מעט בני 40, בילו את ילדותם ונעוריהם בסביבה שבה נולדו טכנולוגיות מחשוב אישיות, נולדה מהפכת המידע והופיעו לראשונה הרשתות החברתיות ברשת. סביבות כמו Usenet ו-Bulletin Boards היו הראשונות שבהן, כשאחריהן מגיעות סביבות כמו MySpace ו-Facebook.
כיום גדלים "הילידים הדיגיטליים" בסביבה דיגיטלית עתירת גירויים, שכוללת אפליקציות ואתרים של רשתות חברתיות הכוללות גם את סנאפצ'ט, טוויטר ואינסטגרם, את עולם הווידאו המקוון, דרך יוטיוב וערוצי היוטיוברים המצליחים, אתרי ואפליקציות סטרימינג של מוסיקה, בלוגים מסוגים שונים והמון משחקי מחשב, מציאות מדומה ועולמות וירטואליים שונים ומשונים.
כל אלה הופכים את העולם הדיגיטלי לחלק בלתי נפרד מחייהם ובניגוד להוריהם, דוברים הם את השפה הדיגיטלית באופן מלא, רהוט ושוטף. הדורות Y ו-Z הם הדורות שעליהם נמנים הילידים הדיגיטליים הללו.
יש מסקנות חשובות וחינוכיות מההבנה הנכונה של עולם הילידים הדיגיטליים. כשדור ההורים, למשל, מודאג מזה שהילדים הפרטיים משחקים במשחקי מחשב כל כך הרבה, כדאי לשקול שוב את הדברים. מסתבר שמרבית האנשים הצעירים שעומדים בראש החברות המצליחול בעולם היו פריקים של משחקי מחשב בילדותם.
בקיצור, אם הילדים שלכם כבר מתחרים בכם או אפילו החרימו כבר מזמן את הטאבלט או הסמארטפון שלכם, לטובת אפליקציות ומשחקי מחשב ילדותיים, יתכן שכדאי דווקא לעודד אותם להמשיך ולא לדרוש ש"תפסיקו כבר עם האינטרנט הזה...", לטובת משחק עם חברים, קריאת ספר או הכנת שיעורי בית.
למה? - כי יתכן שמי שיצליחו במשימתם וילדיהם אכן ישחקו בשכונה או יכינו שיעורים, מגדלין בעצם את אלו שיעבדו בעתיד בחברות המצליחות של אלה ששיחקו במחשב ולא התנתקו מהאפליקציות, כולל החברתיות והבידוריות שבמכשירים הניידים.
הנה הילידים הדיגיטליים:
https://youtu.be/jAtJEZLAfhE
זה מתחיל מגיל שנה:
https://youtu.be/KQ45r05mvSc
הדעה המקובלת לגבי החשיפה שלהם ל"מסכים":
https://youtu.be/xWktyxtkjTo
והצורך לשמור עליהם מייצר שירותים כאלו:
https://youtu.be/OAJ5-HIAAfE
מולם מדברים על "מהגרים דיגיטליים", מי שלא נולדו עם הטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/w2FysgEiJXM
סרטון תיעודי קצר על הילידים והשינויים במוחם:
https://youtu.be/-0KqvieRgnU?long=yes
והרצאת וידאו קצרה על ההבדלים בין ילידים דיגיטליים ומהגרים דיגיטליים:
https://youtu.be/n_9gI0B4nS4?long=yes
מהו ניסוי הגורילה הבלתי נראית?
צמד החוקרים, הפסיכולוגים כריסטופר שברי ודניאל סימונס, פרסמו לפני שנים אחדות ספר בשם "הגורילה הבלתי נראית" שמדגים את אחת התופעות הפסיכולוגיות המרתקות ביותר שיש.
מדובר בסוג של "עיוורון", שלא נובע מליקוי ראייה אלא באי-הבחנה בדברים לא צפויים שמופיעים ממש מול עינינו. זהו סוג של "עיוורון קשבי", תופעה מדהימה וממשית שבאה לידי ביטוי בעיוורון שנובע מכך שתשומת לבנו מופנית לדבר אחר.
ניסוי הגורילה הבלתי נראית (The Invisbile Gorilla), שערכו השניים, הראה כיצד מחצית מהנבדקים מהמשתתפים בניסוי, לא הבחין באדם המחופש לגורילה, שנכנס לפריים (לתמונה), חובט באגרופיו בחזה ויוצא, עניין של כמעט 10 שניות.
הרעיון הוא שזה קרה כשהמשתתפים צפו בסרט קצר ובו הם התבקשו לספור כמה פעמים השחקנים בחולצות הלבנות במשחק כדורסל, מסרו את הכדור מיד ליד. הריכוז במשימה הזו, של ספירת המסירות, הביא להחמצה של פרט שבעולם האמיתי עלול לשנות את התמונה כולה.
אגב, התוצאות הללו חזרו על עצמן המוח פעמים, במדינות שונות, בתנאים אחרים ועם משתתפים ונבדקים מגוונים.
מבלי לשאול את עצמנו ולענות בגאווה שאנחנו לא היינו מפספסים את הגורילה, נציין שלכל אדם יש אזורים במוח", שגורמים לו להחמיץ את מה שנמצא ממש מול עיניו. זו ככל הנראה בעיה פסיכולוגית ולא בראייה שלנו.
המדענים מסבירים שמתוך מספר שיכול להגיע ל-40 ביליון פריטי מידע שהתת מודע שלנו קולט בשנייה אחת בלבד, נקלטים בחלק המודע שלנו רק 7 עד 15 פריטים כאלו. אלה אותם דברים שבהם מיקדנו את תשומת ליבנו. שאר הפריטים נדחקים לתת-מודע שלנו ואנחנו לא מודעים אליהם כלל.
יש כאן עניין של קשב. הופעת הגורילה בפריים של הסרטון היא אירוע לא צפוי, שמוחנו, המתוכנת להבחנה אוטומטית בתבניות, מפספס. אירועים שחורגים מהתבנית הצפויה, זו שבה אנו מתרכזים, נקלטים הרבה פחות מהקלות בה אנו קולטים אירועים צפויים וכאלה שלהם אנו מתכוננים ומתרכזים בהם.
אגב, החוקרים בטוחים שאנו יכולים לשפר ולאמן את עצמנו בעניין הזה. אם רק נרצה, נוכל להגדיל את המודעות שלנו לפרטים שמסתתרים מול עינינו ולמעשה להגדיל את ההזדמנויות שלנו בחיים.
ויש כאן לקח התנהלותי לכולנו. לעתים אנו כל כך מרוכזים בעניין כלשהו, שנראה לנו משמעותי מאוד בסיפורנו ובחיים שלנו, עד שאנו מחמיצים את הפרט או השינוי החשובים באמת, אלו שיכולים לשנות את התמונה ולהביא לתוצאות הטובות באמת.
בקרב בני המין האנושי רווחת אמונה שדברים יוצאי דופן בולטים לעין וקשה יהיה להחמיצם. הניסוי הראה שזה עובד בדיוק ההיפך. דווקא השונה, היוצא דופן והיוצא מהכלל, הם אלה שקשה להבחין בהם.
אגב, המחקר של השניים זכה בפרס ה"איג נובל" ההומוריסטי, הניתן למחקרים שגורמים לאנשים לצחוק.
הנה הצגת הניסוי והמחקרים שלהם:
https://youtu.be/UtKt8YF7dgQ
הדגמת "הגורילה הבלתי נראית":
https://youtu.be/vJG698U2Mvo
עוד הדגמה של הניסוי המדהים:
https://youtu.be/IGQmdoK_ZfY
מסתבר שהקשב שלנו הוא טריקי תמיד:
https://youtu.be/RU0l6DO8OoY
גם כאן יש פרטים מדהימים שמשתנים, כמו הצעיף של הגברת הימנית, צבע הצלחות ועוד:
https://youtu.be/6JONMYxaZ_s
אגב, לדניאל סימונס יש גם חוש הומור מצוין כי הוא יוצא מדי פעם בתחפושת גורילה ובוחן את תגובת העוברים ושבים:
https://youtu.be/un7yKaBVcdo
והרצאה מתורגמת של אחד משני המדענים על הנושא:
https://youtu.be/9Il_D3Xt9W0?long=yes
צמד החוקרים, הפסיכולוגים כריסטופר שברי ודניאל סימונס, פרסמו לפני שנים אחדות ספר בשם "הגורילה הבלתי נראית" שמדגים את אחת התופעות הפסיכולוגיות המרתקות ביותר שיש.
מדובר בסוג של "עיוורון", שלא נובע מליקוי ראייה אלא באי-הבחנה בדברים לא צפויים שמופיעים ממש מול עינינו. זהו סוג של "עיוורון קשבי", תופעה מדהימה וממשית שבאה לידי ביטוי בעיוורון שנובע מכך שתשומת לבנו מופנית לדבר אחר.
ניסוי הגורילה הבלתי נראית (The Invisbile Gorilla), שערכו השניים, הראה כיצד מחצית מהנבדקים מהמשתתפים בניסוי, לא הבחין באדם המחופש לגורילה, שנכנס לפריים (לתמונה), חובט באגרופיו בחזה ויוצא, עניין של כמעט 10 שניות.
הרעיון הוא שזה קרה כשהמשתתפים צפו בסרט קצר ובו הם התבקשו לספור כמה פעמים השחקנים בחולצות הלבנות במשחק כדורסל, מסרו את הכדור מיד ליד. הריכוז במשימה הזו, של ספירת המסירות, הביא להחמצה של פרט שבעולם האמיתי עלול לשנות את התמונה כולה.
אגב, התוצאות הללו חזרו על עצמן המוח פעמים, במדינות שונות, בתנאים אחרים ועם משתתפים ונבדקים מגוונים.
מבלי לשאול את עצמנו ולענות בגאווה שאנחנו לא היינו מפספסים את הגורילה, נציין שלכל אדם יש אזורים במוח", שגורמים לו להחמיץ את מה שנמצא ממש מול עיניו. זו ככל הנראה בעיה פסיכולוגית ולא בראייה שלנו.
המדענים מסבירים שמתוך מספר שיכול להגיע ל-40 ביליון פריטי מידע שהתת מודע שלנו קולט בשנייה אחת בלבד, נקלטים בחלק המודע שלנו רק 7 עד 15 פריטים כאלו. אלה אותם דברים שבהם מיקדנו את תשומת ליבנו. שאר הפריטים נדחקים לתת-מודע שלנו ואנחנו לא מודעים אליהם כלל.
יש כאן עניין של קשב. הופעת הגורילה בפריים של הסרטון היא אירוע לא צפוי, שמוחנו, המתוכנת להבחנה אוטומטית בתבניות, מפספס. אירועים שחורגים מהתבנית הצפויה, זו שבה אנו מתרכזים, נקלטים הרבה פחות מהקלות בה אנו קולטים אירועים צפויים וכאלה שלהם אנו מתכוננים ומתרכזים בהם.
אגב, החוקרים בטוחים שאנו יכולים לשפר ולאמן את עצמנו בעניין הזה. אם רק נרצה, נוכל להגדיל את המודעות שלנו לפרטים שמסתתרים מול עינינו ולמעשה להגדיל את ההזדמנויות שלנו בחיים.
ויש כאן לקח התנהלותי לכולנו. לעתים אנו כל כך מרוכזים בעניין כלשהו, שנראה לנו משמעותי מאוד בסיפורנו ובחיים שלנו, עד שאנו מחמיצים את הפרט או השינוי החשובים באמת, אלו שיכולים לשנות את התמונה ולהביא לתוצאות הטובות באמת.
בקרב בני המין האנושי רווחת אמונה שדברים יוצאי דופן בולטים לעין וקשה יהיה להחמיצם. הניסוי הראה שזה עובד בדיוק ההיפך. דווקא השונה, היוצא דופן והיוצא מהכלל, הם אלה שקשה להבחין בהם.
אגב, המחקר של השניים זכה בפרס ה"איג נובל" ההומוריסטי, הניתן למחקרים שגורמים לאנשים לצחוק.
הנה הצגת הניסוי והמחקרים שלהם:
https://youtu.be/UtKt8YF7dgQ
הדגמת "הגורילה הבלתי נראית":
https://youtu.be/vJG698U2Mvo
עוד הדגמה של הניסוי המדהים:
https://youtu.be/IGQmdoK_ZfY
מסתבר שהקשב שלנו הוא טריקי תמיד:
https://youtu.be/RU0l6DO8OoY
גם כאן יש פרטים מדהימים שמשתנים, כמו הצעיף של הגברת הימנית, צבע הצלחות ועוד:
https://youtu.be/6JONMYxaZ_s
אגב, לדניאל סימונס יש גם חוש הומור מצוין כי הוא יוצא מדי פעם בתחפושת גורילה ובוחן את תגובת העוברים ושבים:
https://youtu.be/un7yKaBVcdo
והרצאה מתורגמת של אחד משני המדענים על הנושא:
https://youtu.be/9Il_D3Xt9W0?long=yes
מהו דור הבייבי בומרס?
דור הבייבי בום, או ה"בייבי בומרס" (Baby boomers), הם כינויים שניתנו לדור שנולד במדינות המערב, בתקופת ה"בייבי בום" שלאחר מלחמת העולם השנייה.
על דור הבייבי בום נמנים מי שנולדו מה-1 בינואר 1946 ועד ל-31 בדצמבר 1964. הם קיבלו מהוריהם את כל מה שלא זכו לקבל ילדיהם, בני דור ה-Y שגדלו בתקופת המשבר הכלכלי של שנות האלפיים.
"בייבי בום" הוא כינוי ללידות המרובות של המוני תינוקות, שנולדו לאחר ההרג של המלחמה הקטלנית בהיסטוריה האנושית. הכמות העצומה של בני הדור הזה יצרה עליה גדולה מאד באחוז הצעירים באוכלוסייה. בצד הדור הצעיר והגדול הזה נוצרה בשנות ה-50 ובשנות ה-60 כלכלת שפע וצריכה, שלא היה לה תקדים. מכיוון שהם גדלו בתקופה של פריחה כלכלית כזו, יש המכנים את הדור הזה "דור המגיע-לי!"
בניגוד להוריהם, המשתייכים לדור שקדם למלחמת העולם השנייה, בני דור הבייבי-בום באמריקה ובאירופה גדלו אל התיעוש הגדול של אחרי מלחמת העולם השנייה.
תרבותית, הם גדלו עם הטלוויזיה בבית וסדרות הטלוויזיה המשפיעות של התקופה, כגורם משמעותי בחייהם ובתרבות שלהם. הם היו דור שחווה את המרוץ לחלל, את לידת הטרנזיסטור ומבול מוצרי הצריכה האלקטרוניים שהתבססו עליו, את המחשב האישי והשפעתו על האנושות, כמו גם את האינטרנט והמכשירים הסלולאריים.
הבייבי בומרז התנסו ראשונים במתירנות, בהפיכתו של סגנון הרוקנ'רול למוסיקה של הצעירים. הם גילו את הביטלס, הסטונז, את הדיסקו והפופ שהשתלטו על המדיה. ברקע הם חוו את המלחמה הקרה והמלחמות שנבעו ממנה, כמו מלחמת וייטנאם והמתנגדות לה. הם היו מ"ילדי הפרחים" של שנות ה-60 או לפחות קינאו בהם וחשו הזדהות עימם ועם מהומות הסטונדטים בפאריס ב-1968.
כיום יוצאים ילידי דור הבייבי בום במדינות רבות לגמלאות. האחוז הגדול של הקשישים והגמלאים שהבייבי בומרס הביאו עימם, יוצר מחסור כלכלי ובעיות לא קטנות למדינות הללו, שצריכות עתה לפרנס יותר גמלאים מאי-פעם בעבר.
המונח "דור הבייבי בום" מקובל בתרבות הפופולרית ובמדעי החברה, בתחומים כמו סוציולוגיה, כלכלה ודמוגרפיה. גם בתחום השיווק מרבים להשתמש בו, בהקשר לקהלי יעד של שיווק מוצרי צריכה שונים וכדומה.
הנה דור הבייבי בומרס:
http://youtu.be/Kh5qYS4kynY
מצגת וידאו על דור הבייבי בום:
http://youtu.be/-5IJexTaLfg
הם בקושי מצליחים לראות דרך ארצות הברית של היום את ארצות הברית של פעם:
http://youtu.be/QhlWKif3Qwg
והיום ה"בייבי-בומרס" כבר בפנסיה:
http://youtu.be/E_NtrcCYK5w
דור הבייבי בום, או ה"בייבי בומרס" (Baby boomers), הם כינויים שניתנו לדור שנולד במדינות המערב, בתקופת ה"בייבי בום" שלאחר מלחמת העולם השנייה.
על דור הבייבי בום נמנים מי שנולדו מה-1 בינואר 1946 ועד ל-31 בדצמבר 1964. הם קיבלו מהוריהם את כל מה שלא זכו לקבל ילדיהם, בני דור ה-Y שגדלו בתקופת המשבר הכלכלי של שנות האלפיים.
"בייבי בום" הוא כינוי ללידות המרובות של המוני תינוקות, שנולדו לאחר ההרג של המלחמה הקטלנית בהיסטוריה האנושית. הכמות העצומה של בני הדור הזה יצרה עליה גדולה מאד באחוז הצעירים באוכלוסייה. בצד הדור הצעיר והגדול הזה נוצרה בשנות ה-50 ובשנות ה-60 כלכלת שפע וצריכה, שלא היה לה תקדים. מכיוון שהם גדלו בתקופה של פריחה כלכלית כזו, יש המכנים את הדור הזה "דור המגיע-לי!"
בניגוד להוריהם, המשתייכים לדור שקדם למלחמת העולם השנייה, בני דור הבייבי-בום באמריקה ובאירופה גדלו אל התיעוש הגדול של אחרי מלחמת העולם השנייה.
תרבותית, הם גדלו עם הטלוויזיה בבית וסדרות הטלוויזיה המשפיעות של התקופה, כגורם משמעותי בחייהם ובתרבות שלהם. הם היו דור שחווה את המרוץ לחלל, את לידת הטרנזיסטור ומבול מוצרי הצריכה האלקטרוניים שהתבססו עליו, את המחשב האישי והשפעתו על האנושות, כמו גם את האינטרנט והמכשירים הסלולאריים.
הבייבי בומרז התנסו ראשונים במתירנות, בהפיכתו של סגנון הרוקנ'רול למוסיקה של הצעירים. הם גילו את הביטלס, הסטונז, את הדיסקו והפופ שהשתלטו על המדיה. ברקע הם חוו את המלחמה הקרה והמלחמות שנבעו ממנה, כמו מלחמת וייטנאם והמתנגדות לה. הם היו מ"ילדי הפרחים" של שנות ה-60 או לפחות קינאו בהם וחשו הזדהות עימם ועם מהומות הסטונדטים בפאריס ב-1968.
כיום יוצאים ילידי דור הבייבי בום במדינות רבות לגמלאות. האחוז הגדול של הקשישים והגמלאים שהבייבי בומרס הביאו עימם, יוצר מחסור כלכלי ובעיות לא קטנות למדינות הללו, שצריכות עתה לפרנס יותר גמלאים מאי-פעם בעבר.
המונח "דור הבייבי בום" מקובל בתרבות הפופולרית ובמדעי החברה, בתחומים כמו סוציולוגיה, כלכלה ודמוגרפיה. גם בתחום השיווק מרבים להשתמש בו, בהקשר לקהלי יעד של שיווק מוצרי צריכה שונים וכדומה.
הנה דור הבייבי בומרס:
http://youtu.be/Kh5qYS4kynY
מצגת וידאו על דור הבייבי בום:
http://youtu.be/-5IJexTaLfg
הם בקושי מצליחים לראות דרך ארצות הברית של היום את ארצות הברית של פעם:
http://youtu.be/QhlWKif3Qwg
והיום ה"בייבי-בומרס" כבר בפנסיה:
http://youtu.be/E_NtrcCYK5w
