» «
הנחשול
מהו הסרט "הנחשול"?



הסרט "הנחשול" (The Wave) משנת 1981, הוא סרט טלוויזיה עלילתי על מורה להיסטוריה, שנשאל כיצד יכולים היו הנאצים לכפות משמעת וציות עיוור על החברה הגרמנית ולהפוך את החברה התרבותית הזו לאלימה וקיצונית, כמו שהפכה במלחמת העולם השנייה.

המורה החליט לבצע ניסוי שבו יוכיח לתלמידים כמה קל לגרום אפילו להם להפוך לקבוצה חברתית שתומכת באלימות, אפלייה ופשיזם. הוא רצה להמחש את הקלות שבה ניתן ליצור חברה אחידה, שלא מטילה ספק, שמפלה את מי שחושב אחרת, חברה פאשיסטית ואלימה ולהתריע על סכנת הציות העיוור. הניסוי "מצליח" מעל למשוער והמורה מאחד אותם תחת השם "הנחשול". הוא מלמד אותם הצדעה משלהם, יוצר סמל להזדהות איתו, מחבר אותם לקבוצה ולקהילה שיש לה "גאוות יחידה" ומצליח ליצור עימם טרור והחרמה בבית הספר.

רק בסוף הסרט נאמר שהוא מתאר ניסוי אמיתי שיזם בשנת 1967 בבית ספר תיכון בקליפורניה, מורה להיסטוריה בשם רון ג'ונס. תוכלו לקרוא עליו באאוריקה - בתגית "הגל השלישי".


הנה הסרט "הנחשול" עם תרגום לעברית:

https://youtu.be/-v2lwr72Ux4


וכשעושים לו גרסה בגרמנית זה נשמע כך:

https://youtu.be/1HbsHatqKqc
עקומת הפעמון
מהי עקומת הפעמון?



נניח שנמדוד את הגבהים של אוכלוסיית ישראל ונביט על גרף שמציג את ההתפלגות שלהם (כמה אנשים יש מכל גובה). סביר שהגרף יהיה גבוה באמצע, כי הגבהים של רוב האוכלוסיה ממוצעים, הגרף יהיה נמוך במידות הגבוהות (יש יחסית מעט אנשים גבוהים בחברה) ונמוך בגבהים הנמוכים (יש גם מעט נמוכים בחברה הישראלית). הגרף שנקבל נראה כמו פעמון ולכן הוא נקרא "עקומת פעמון".

אם נשרטט גרף של התוצאות הסטטיסטיות של כמעט כל תופעה חברתית (ואולי לא כמעט), כנראה שנקבל גרף בצורת פעמון.

השמות הללו כמו עקומת הפעמון, עקומת ההתפלגות הנורמלית או עקומת גאוס הם שמות שונים לעקומה שמתארת את ההתפלגות הסטטיסטית של משתנים סביב הערך הממוצע שלהם.

זוהי התפלגות סטטיסטית שמשמשת בכל תחומי המדע, אך היא מקובלת מאד במדעי החברה. גאוס, המתמטיקאי שאחראי לגילויה כונה לא פעם "נסיך המתמטיקאים".


הנה עקומת הפעמון:

https://youtu.be/1X1WCmHJcQQ


כך מוצג ה-IQ של האוכלוסייה בעקומת פעמון:

https://youtu.be/XQdenK0Pl38
אנרכיה
מהי אנרכיה?



אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, שומר על הסדר ומחזיק את המושכות.

מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.

מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.

יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח. הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס"). בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת.


הנה הסבר של המושג אנרכיה:

http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts


סרטון קומיקס שמסביר בצורה קצת ילדותית את המושג:

http://youtu.be/joq0y0gJf0M
ניסוי הכלא של סטנפורד
מהו ניסוי הכלא של סטנפורד?



ניסוי הכלא של סטנפורד הוא אחד מהניסויים הידועים והקשים בתולדות המחקר המדעי בפסיכולוגיה. הניסוי הראה עד כמה הכוח משחית והוכיח שאנשים רגילים יכולים לעשות מעשים נוראים, בנסיבות מסוימות.

הניסוי נעשה על ידי פרופסור פיליפ זימבארדו, פסיכולוג חברתי ידוע, שביקש לבחון כיצד משפיעים חוקים על ההתנהגות האנושית. בניסוי נבנה כלא במרתפי האוניברסיטה. הסטודנטים שהתנדבו להשתתף בניסוי חולקו לשומרים ולאסירים. בתחילת הניסוי נעצרו הסטודנטים שנבחרו להיות אסירים על ידי ה"שוטרים" שבניסוי. הם נכלאו בכלא הניסוי, שבו שימש החוקר עצמו כ"מנהל הכלא".

בתוך זמן לא ארוך החלו מי שנבחרו כשומרים להפגין התנהגות אכזרית ואפילו סדיסטית, כמו גם התעללות מילולית ושליטה מוחלטת בהם. האסירים מצידם החלו להסתגר, לתפוס את עצמם כנחותים ולהפגין סימני דיכאון ומצוקה רגשית.

לאחר חמישה ימים הופסק הניסוי, כשהחוקר זימבארדו ראה שאולי הגזים. הוא נוכח שהתפקיד עלול לגרום לאנשים נורמטיביים (רגילים), להתנהג על פי תפקידם ואפילו לנהוג בצורה סדיסטית.

ממצאי הניסוי הביאו לכך שהחוקר זימבארדו הוזמן בשנת 2004 להעיד ולהגן על סוהר אמריקאי, שהועמד לדין על התנהגותו כלפי אסירים עיראקיים בכלא "אבו-גרייב".


הנה סיפור הניסוי בכלא של אוניברסיטת סטנפורד:

http://youtu.be/sd-l9e4O1Wc


על ניסוי הכלא של זימברדו:

http://youtu.be/O7AAU-bfvdU


הנה פרופסור זימברדו מציג את מקום הניסוי למבקרים:

http://youtu.be/RKW_MzREPp4


הנה סיפור הניסוי באנגלית:

http://youtu.be/t8vVjDkyH3Q

מדעי החברה

דור ה-Y
מיהו דור ה־Y או הדור האבוד?



מכירים את אלו שיודעים לדבר רק דרך מסכים, סמארטפונים ואימוג'י?

דור ה-Y (באנגלית Generation Y), ה"מילניאלס" או "דור המילניום", הם כינויים בעולם המערבי לדור שנולד לאחר דור ה-X. לרוב מונים בדור זה את מי שנולדו במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90.

דור זה מזוהה בדרך כלל בצעירים שנפלטים מהלימודים ויוצאים לעולם שאין בו עבודה מספקת והשכר בו נמוך. הוא גם מאופיין בביטחון תעסוקתי נמוך מאד ופיטורים תכופים יחסית. את דור ה-Y מכנים לא פעם "הדור האבוד" וגם "הדור המיותר". יש גם מי שמכנים אותם "בייבי-לוזרס". לא פעם מאפיינים אותם כדור שמתעסק מדי בעצמו, עד כדי נרקיסיזם.

בהכללה נהוג לומר עליהם שהם נולדו וגדלו לפיתוח הטכנולוגי המואץ של עולם המחשבים, האינטרנט והסלולאר ושלבני דור ה-Y, במיוחד במערב, יש נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים. אבל מיומנותם הטכנולוגית, שליטתם המצוינת במחשב ובאינטרנט והיכולת והמוטיבציה שלהם ללמוד ולהתקדם, כל אלו לא העניקו להם את הפלפל והיוזמה שהיו לדורות שקדמו להם.

מאד באופנה היום ולא בצדק להציג ולהאשים דור ה-Y בנרקסיזם ובטלנות, שכן גם אם הטכנולוגיה תרמה מצד אחד לתופעות כאלה אצלם, מנגד פגש אותם המשבר הכלכלי של 2008 בדיוק כשהגיעו לשוק העבודה החלש ונתקלו בקשיים לא פשוטים למצוא עבודה או תנאי קיום, כמו של הוריהם לפחות. מחקרים מראים שהמילניאלס רוצים גמישות ומוביליות, משמע שהם לא נצמדים יותר מדי - לא למקום מגורים, לא לעבודה, למוצרים, מותגים או אפילו לאנשים, כמו בן הזוג או חברים.

הם בעצם ילדיהם של הבייביבומרס, דור הילדים שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה ונהנו מהגאות הכלכלית של העולם המתחדש והכלכלה הפורחת. אבל לעומתם, בני דור ה־Y לא הצליחו ליישם את הרעיון שכל כך הצליח פעם, לעבוד קשה ולזכות באותן הזדמנויות שהשוק יאפשר להם ושהיו בשפע להוריהם. הם מוכנים ללמוד ולהשקיע, אבל לשוק לא היה בשבילם את ההיצע שניתן להוריהם ושהיה אמור להיות זמין גם בשבילם.

גם התייחסותם של בני דור ה-Y לבעלות היא שונה מדורות קודמים. בבחירה בין רכוש לחוויה הם יעדיפו את החוויה. מטלפון נייד ועד לבני זוג, הם פחות בעניין של רכישת מוצרים, כי תחושתם שהכול משתנה ומתחדש כל הזמן.


כמה עובדות על דור ה־Y בעברית:

https://youtu.be/sJRFvkrBdRw


ניתוח ההתמכרות שיצרו הטלפונים אצלם:

https://youtu.be/O2ynFR3GfGE


סוציולוג מספר על הדור הציני הזה בעברית:

https://youtu.be/HILtxxEAK50


באנגלית על דור ה־Y:

http://youtu.be/CT8IYKMgadQ


תרבות המילניאלס במבט בוחן:

https://youtu.be/rgbTUttdyNU


דיון על ועם בני הדור הזה:

http://youtu.be/T9jT898xknY


שיר על דור הוואי וואי:

https://youtu.be/JK6p6X6tmGg


וסרט תיעודי קצר על המילניאלס:

http://youtu.be/GnzzwpWV1Fw?long=yes
הניסוי של מילגרם
מה הראה ניסוי הסמכות של מילגרם?



הניסוי לבדיקת הציות לסמכות שביצע סטנלי מילגרם הוא מהניסויים המפורסמים בתולדות המדע ואחד מהניסויים שחוללו סערה בהיסטוריה של הניסויים החברתיים. חוקר הפסיכולוגיה החליט לבחון את טענת אייכמן, מראשי הנאצים, שטען במשפטו שהוא "רק ציית לפקודות". מיליגרם החליט לבדוק מה גורם לאנשים לציית לסמכות ולפעול בקונפורמיות. כלומר כמו כולם, גם כשהם חושבים אחרת ועד כמה הם עלולים להגיע לביצוע פשעים נוראים, רק מכיוון שהירשו להם.

בניסוי הורה מילגרם לנבדקים, אנשים רגילים, להעניש בצורה כואבת, את מי שהוגדרו בניסוי כתלמידיהם. הנבדקים לא היססו להעניש בשוק חשמלי, בכל פעם שטעו בתשובה. יותר מכך - מכות החשמל שהם גרמו (למעשה הן לא היו אמיתיות, אבל המתנסים חשבו שכן), הלכו ונעשו יותר ויותר מסוכנות. הם גם שמעו את "צעקות" התלמידים בעת שכאילו קיבלו את מכות החשמל.. בסוף הניסוי נדהם החוקר לגלות ש-26 מתוך 40 הנבדקים בניסוי הגיעו עד לשוק החשמלי המירבי, מה שאומר שהם "הרגו" את התלמיד שלהם, על אף שידעו שהם עושים זאת, רק בזכות העובדה שקיבלו לכך אישור ממנהלי הניסוי. למעשה, גם ה-14 האחרים גרמו ל"תלמידיהם" סבל עצום, עד שסרבו להמשיך.

העובדה שאנשים רגילים מוכנים להפעיל עונשים קשים, כואבים ואף קטלניים לאחרים, רק מפני שקיבלו הוראה לעשות כן (במקרה הזה מהמדען שעושה את הניסוי) הוכיחה, לטענת מילגרם, שהסמכות יכולה לגרום לאנשים להגיע לביצוע פשעים איומים, כמו רצח.

בנוסף למה שהניסוי הראה על האופי האנושי, פיתחו בשנים שלאחריו רבים ממשתתפי הניסוי, במיוחד אלה ש"רצחו" אחרים, בעיות נפשיות. העובדה שלמעשה הם הסכימו לרצוח אדם אחר והגיעו לביצוע פשעים חמורים, גם אם לא היו פשעים של ממש, הייתה קשה להם מאד.


על הניסוי של מילגרם לבדיקת הצייתנות:

http://youtu.be/1uTx96sTrro


הנה שחזור של הניסוי של מלגרם על ציות לסמכות:

http://youtu.be/flMr6OTShws


הנה סרטונים אמיתיים מהניסוי שחולל סערה:

http://youtu.be/LlFPU5ySzEM


והנה סרטון מורחב של הניסוי והקשר שלו להיסטוריה ולשואה:

http://youtu.be/GkX27jAcqHM
דור ה-X
מיהם בני דור ה־X?



דור האיקס ודור ה-X  (באנגלית Generation X) הם כינויים שניתנו בתרבות הפופולרית ובמדעי החברה לדור שנולד בעולם המערבי בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. דור האיקס נולד אחרי דור הבייבי בום, הוא דור הילדים של אחרי מלחמת העולם השנייה. הדור הבא אחריו הוא דור ה-Y, שמורכב מילידי שנות ה-80 וה-90.

חוקרים מאפיינים את הדור הזה בנטייה לבעוט במוסכמות החברה, למרוד בסמכות, הדור הזה לא רוצה לשנות את העולם או לחולל בו תמורות כלשהן. דור האיקס לא נצמד למקום עבודה אחד ואף לא למקצוע אחד. בני דור האיקס מחליפים מקום עבודה בקלות גדולה משל הדורות הקודמים ולא נצמדו למקום עבודה אחד לכל חייהם. גם החלפת מקצוע אינה נדירה בחייהם ורבים עשו שינוי מקצועי משמעותי בחייהם.

הדור הזה גדל ושהה בבית יותר מהדור הקודם, הוא הדור הראשון שהרבה לצפות בטלוויזיה, להיחשף לפרסומות רבות ולמעשי אלימות באמצעי התקשורת. בני הדור עלולים להיות ציניים ואף פסימיים לעתים קרובות.

החשיפה הרבה לאמצעי התקשורת ולמסרים השיווקים שהוצגו לו הם בין הדברים שגרמו לו למרוד בסמכות יותר מהדור שלפניו ולהיות פתוח יותר לתרבויות אחרות מזו של המערב.

הכינוי דור ה-X נולד מספר שעסק בו בשם "דור האיקס" מאת דאגלס קופלנד.


הנה סיפורו של דור ה־X בעברית:

https://youtu.be/ORTDIEELJvI


דור ה־X מול דור ה-Y:

https://youtu.be/MybFlN0Vn3s


בהשוואה לדורות האחרים:

http://youtu.be/4_JHGT7TSS4


וזה?

http://youtu.be/BYaqh--Uhx0


מאפיינים:

http://youtu.be/wCE34HfNh1A


וראיון ארוך על דור האיקס:

https://youtu.be/nvyHWbuq59Y?long=yes
ניצחון פירוס
מהו ניצחון פירוס?



כשאומרים לפעמים "עוד ניצחון כזה ואבדנו", לא כולם יודעים שהביטוי נאמר על ידי דמות היסטורית. קראו לו פירוס והוא ניצח את צבא רומי וגרם לו נזקים קשים. אך גם צבאו שלו הותש לחלוטין בקרב והוא ידע שהצלחתו ונצחונו הם סוג של כישלון. מאז ממשיך המושג "ניצחון פירוס" לציין ניצחון שעלה במחיר כה רב עד שהמנצח הוא המפסיד הגדול. או כפי שענה פירוס עצמו לאחד מידידיו שברך אותו על ניצחונו, שעוד ניצחון כזה יחסל אותו לחלוטין..

ניצחון פירוס (Pyrrhic victory) התרחש בשנת 279 לפני הספירה, כשפירוס מלך אפירוס נלחם ברומאים. אפירוס הייתה ממלכה הלניסטית קטנה עם צבא נועז וחזק. פירוס עצמו היה מצביא גדול, שצבר כוח וכבוד במלחמות שונות שבהן הנהיג את צבאו. הוא התגייס להשתתף במלחמות כנגד רומא וקרתגו החזקות, לצד החלשים והתפרסם בנצחונותיו וביכולתו הצבאית המרשימה. חניבעל אמר עליו שהוא המפקד הטוב עלי אדמות, אחרי אלכסנדר הגדול.

לקרב המפורסם באסקולום הוא הגיע לבקשת הטרנטינים החלשים. שוב הוא נלחם ברומאים. פירוס ניצח אותם בעבר ועתה ינצח אותם שוב, אבל הניצחון הזה יעלה לו כאמור במחיר כבד של הרוגים ופצועים ואובדן של רבים ממפקדיו. לאחר הניצחון הזה על רומי, פירוס יאמר את המשפט הידוע "עוד ניצחון כזה ואבדנו". מאז, דורות של מנצחים-מפסידים, גם בתחומים שרחוקים משדה הקרב הצבאי, יצויינו כמי שניצחו "ניצחון פירוס".


הנה סרטון קצר על פירוס ונצחונותיו העצובים:

http://youtu.be/012IopWxXlw


תקינות פוליטית
מה זה פוליטיקלי קורקט?



על הקמפיין של דונלד טראמפ הדגים נאמר שהוא העמיד בסימן שאלה ואף שבר המון מוסכמות וכללים בפוליטיקה והחברה האמריקאית. כשניצח טראמפ אמרו מומחים רבים שתם עידן הפוליטיקלי קורקט.

אבל מה זה פוליטיקלי קורקט?

פוליטיקלי קורקט (Politically correct), בעברית "תקינות פוליטית" (Political correctness), הוא שם של גישה שבה נמנעים משימוש בביטויים מפלים ומעליבים, כלפי אוכלוסיות בחברה. המושג הוא אמריקאי, שכן ההבדלים בין בני אדם בחברה האמריקאית בוטאו בעבר לא פעם במילים פוגעניות ומעליבות, או כפי שמדעני חברה יכנו זאת "מילים שאינן תקינות פוליטית". כמובן שהנוהג הזה זכה למקבילים גם במדינות אחרות, מעט גם בישראל.

במסגרת התקינות הפוליטית, הפוליטיקלי קורקטנס, נוהגים לכתוב ולהשתמש בתקשורת בביטויים שאינם פוגעניים, במקום במילים מעליבות. "אפרו-אמריקאי" החליף את "כושי" ואת "ניגר" המעליבים. אפילו באקדמיה ואפילו לא כדי לציין אמירה שלילית ופוגענית של אחר, לא נוהגים לומר את כינוי הגנאי nigger. במקומו נהוג לומר "The N word" וכולם יודעים מהי המילה.

זה כל כך מושרש באמריקה, עד כדי כך שבתחנות רדיו וטלוויזיה בארצות הברית לא נוהגים גם להציג שירים, מחזות או טקסטים שבהם משובצים ביטויים שאינן תקינים פוליטית, אפילו אם הם נאמרים במחאה וכנגד. כך למשל לא ישודרו ברדיו שירים כמו "אישה היא הכושי של העולם" (Woman Is the Nigger of the World), שכתב ג'ון לנון, זאת על אף שכוונתו הייתה דווקא למחות נגד היחס לנשים בהיסטוריה ועל השובניזם הגברי הנהוג בעולם.

באופן דומה החליף הביטוי "אמריקאים-ילידים" במקום "אינדיאנים". מבוגרים מכונים בארצות הברית "מבוגרים" או "קשישים" ולא "זקנים". נשים מתקדמות אומרות "בן זוגי" במקום "בעלי". מי שפעם כונו בכינוי המעליב "מפגרים" הם היום "מאותגרים שכלית" וכך הלאה.

במסגרת ה-PC (ראשי תיבות של המושג) נוהגים שלא להעביר באמריקה ביקורת על קבוצות באוכלוסיה, כמו יהודים, שחורים, היספנים וכדומה, שכן זו מתפרשת כגזענות סמויה והכללה שאינה תקינה פוליטית.

ההנחה שעומדת בבסיס ה-PC היא שהשפה מעצבת את המציאות החברתית ומנגד מושפעת מיחסי הכוח בה. משום כך מנסה גישת התקינות הפוליטית להשפיע על עוולות בחברה דרך שינוי השפה שמביא לשינוי השיח.


הנה הפוליטיקלי קורקט והויכוח אם הוא פוגע ומפריע לחופש הדיבור:

https://youtu.be/QANf-K2qM5k


האיש שקרא תיגר על הפוליטיקלי קורקט וניצח בבחירות:

https://youtu.be/LKMuE6G6Onc


המון אמריקאים מתלוננים שהמגמה הזו הפכה בלתי נסבלת ומוגזמת:

https://youtu.be/KXDHjwaUtPI


ושיחה במודעות גדולה של המשוחחים:

https://youtu.be/0R-Pyx_S5vw
להיכן נעלמים בתי המלוכה?



מלכים ומונרכיה, שיטת המשטר המלוכני, שולטים בעולם אלפי שנים. אמנם במאה ה-20 עברו מדינות רבות למשטר דמוקרטי, או למשטר יחיד של רודנים, אבל יש עדיין כמה בתי מלוכה בעולם.

בעידן הדמוקרטי לא שולטים המלכים ובתי המלוכה כבעבר. תפקידם של מרבית בתי המלוכה הוא ייצוגי. המלכים במדינות כאלה לא שולטים בסדר היום הפוליטי או המדיני והם בעיקר משמשים לצרכים טקסיים ומסורתיים של העם. זה קצת מזכיר את נשיא מדינת ישראל, שגם אם הוא נחשב באופן סמלי לאזרח מספר 1 בישראל, הוא אינו רשאי לקבל החלטות מדיניות או לנהל מדיניות פנים או חוץ משלו.


הנה 10 המלכים המפורסמים בהיסטוריה:

http://youtu.be/pYfgTLeh54Y


הנה טקס הכתרת המלך בהולנד:

http://youtu.be/KVCt79L_BnA


והנה תכנית חינוכית בעברית על בית המלוכה הבריטי:

https://youtu.be/GR5GGIgfEWg?long=yes
מיהם בני דור ה־Z "המחוברים"?



דור ה-Z (באנגלית Generation Z) הוא הכינוי שניתן לבני הדור שנולד מאז אמצע שנות ה-90. מכנים אותם לא פעם גם "דור הסיפוק המיידי", או "הדור המחובר". יש לכך סיבות.

בני דור ה-Z הם בדרך כלל בניהם של בני דור ה-X ואחיהם הגדולים, אם הם לא מהדור שלהם, הם בני דור ה-Y. מומחים רבים הסכימו ביניהם שתחילתו של הדור הזה היא בשנת 1994, ביום שבו שודרה הפרסומת הראשונה של ה-World Wide Web.

ואכן, בני דור ה-Z נולדו כשאת חייהם מלווים באורח קבוע האינטרנט המחובר תמיד והטלפון הסלולארי. הללו הם חלק מרכזי בחייהם, בהתבגרותם ובהתפתחותם החברתית. חלק משמעותי בזהות העצמית שלהם קשור בטכנולוגיה, בטלפונים הניידים והטלפונים החכמים ובתפיסתם את מעמדם ברשתות החברתיות. התקשורת שלהם עם חבריהם היא מקוונת יותר מזו של כל דור שקדם להם.

בני דור ה-Z זכו לכינויים שונים ומשונים. אחד מהם הוא הכינוי "ילידים דיגיטליים", על שום החיבור המדהים בינם לבין הטכנולוגיה. יש המכנים את דור ה-Z בשמות נוספים כמו דור ה-M או iGeneration, רמז למכשירים שעימם גדל, בעיקר מכשירי הדגל של חברת Apple, כמו אייפוד, אייפון ודומיהם. עוד כינויים שדבקו בהם הם "דור המסכים" וגם "דור הפלזמה".

זהו דור שרגיל להיות מחובר כל הזמן לאינטרנט ואינו מכיר מציאות שלא כוללת אותו. מסכים, טאבלטים וסמארטפונים כמובן, הם המקום הטבעי שבו בני דור ה-Z מוצאים את עצמם. רובם יעדיפו לגלוש באינטרנט מהטלפון הסלולארי, על פני המחשב. בדרך כלל הם יעדיפו להישאר בחדר, במקום לצאת החוצה לשחק ומשחקי מחשב וסלולארי עדיפים אצלם על משחקים בגני שעשועים.

לא פעם נשמעת טענה שאמצעי התקשרות דיגיטליים, כמו ווטסאפ או מסרים בפייסבוק, ידברו אל דור ה-Z יותר מאשר שיחות פנים אל פנים. ואכן, לעיתים נראים בני הדור מעט מנוכרים בתקשורת חברתית שאינה אונליין. מורים גם יזהו פגיעה מסוימת בקשב והריכוז שלהם, הקשורה ככל הנראה גם בהרגלים כאלו. מצד שני המיומנות שלהם בריבוי משימות, במולטיטסקינג, נראית מרשימה אפילו ביחס לאחיהם הגדולים מדור ה-Y.

ניתן לראות את דור ה-Z כ-"ילידים דיגיטליים". הם דור שאיש אינו מבין עדיין מספיק ולא ברור עד כמה ייפגעו יכולותיהם בשל הילדות המחוברת הזו. האם מה שמסתמן כקושי ביכולת שלהם ליצור אינטימיות רגשית, הוא אכן בעיה? ומה עם העובדה שהם יכולים לשבת בקבוצה במשך זמן ארוך ולהביט כל אחד אל הסלולארי שלו, מבלי להחליף מילה או להרים את העיניים אל חבריו? ומה פשר העניין העצום שלהם בסלבריטאים, אותם אנשים שהתפרסמו לאו דווקא בזכות הכישורים שלהם?


הכירו את דור ה־Z בעברית:

https://youtu.be/ORTDIEELJvI


והנה הם באנגלית:

http://youtu.be/K1HyDn7dZ1o


מצגת וידאו על דור ה-Z:

http://youtu.be/5lDBjuqAdzM


ראיון משעשע עם מישהי מהדור הזה:

https://youtu.be/o45WPppxA1E
מהו ניסוי הקונפורמיות של אָש?



ניסוי הקונפורמיות של אָש הוא אחד הניסויים המפורסמים בתולדות הפסיכולוגיה החברתית. החוקר רצה לבדוק האם נבדק בניסוי ישנה את התנהגותו לאור התנהגותם של אלה שסובבים אותו, גם אם תהיה חסרת-הגיון ומנוגדת לנטייתו הטבעית. כלומר, הניסוי בחן את הלחץ הקבוצתי והדגים היטב את כוחה העצום של הקבוצה אל מול היחיד.

הניסוי התנהל כשהחוקר הכניס בכל פעם לחדר אדם שהיה הנבדק ועוד 6 משתתפים ששתפו פעולה עם המחקר. בכל פעם בניסוי הוצגו למשתתפים 3 קווים באורכים שונים, והיה עליהם לומר איזה מהקווים הכי דומה לקו נוסף שלידם. מדובר היה במטלה שכל אדם היה עונה עליה בקלות וללא היסוס. אבל כשנשאלו וענו המשתתפים בזה אחר זה, הנבדק האמיתי היה תמיד לפני האחרון ואלו שלפניו ענו בכוונה תשובה לא נכונה. במחקר הסתבר שברוב המקרים שינו הנבדקים את תשובותיהם לפי דעת הכלל, גם אם הודו שחשבו אחרת. חלקם שכנע את עצמו שכנראה שהוא טועה וחלק אחר ממש השתכנע שתשובת האחרים היא ההגיונית.

הניסוי הוכיח שיש לבני אדם נטייה לצייתנות והם "זורמים" עם מה שחושבים כולם, גם כשהם חושבים אחרת. מחקרים שהמשיכו את הניסוי של אש הראו כשהיה אפילו משתתף אחד שחשב אחרת מהאחרים, נטו הנבדקים להצטרף אליו ולחזור לדעתם המקורית. בכך הוכיחו החוקרים שאם ההסכמה הכללית, הקונצנזוס, נסדקים, מתפרק הציות העיוור לדעת הכלל.

משמעות הניסוי הייתה עצומה, בכך שהוא הבהיר את היכולת להשיג ציות של אנשים לעשות מעשים נוראים, כי "כולם נהגו כך". בניסויים הבאים הובהר גם שאם יש לאנשים ספקות, עליהם לומר את דברם כדי לגרום לעוד אנשים עם ספק לומר את שלהם ולהתנגד למעשים שלא ייעשו.


הנה סיפור הניסוי של אש לבדיקת הקונפורמיות:

http://youtu.be/-RCbXFXi2vk


הנה הדגמה נוספת לקונפורמיות שעליה הצביע הניסוי של אש:

http://youtu.be/gimcB5_igAw?t=1m58s
מהי מטלת ההימורים של איווה?



האם יתכן שגופכם חש סכנה לפני שמוחכם קולט אותה? האם יתכן שבתת מודע אנו קולטים דברים שמוחנו לא עוסק בהם?

לפי ניסויים, נראה שכן. מטלת ההימורים של איווה (Iowa gambling task) היא ניסוי שמראה שהלא מודע שלנו הוא חכם יותר וזריז מהמודע שלנו.

בשנת 1997 נערך באוניברסיטת איווה שבארה"ב הניסוי המדעי הזה, שבו הוצגו למשתתפים 4 חפיסות קלפים: 2 כחולות ו-2 אדומות. כל משתתף בתורו קיבל 2,000 דולר במזומן והובהר לו שהוא עתיד לשחק במשחק הימור. שבסופו יזכה לקבל את כל הכסף שיישאר ברשותו בסוף המשחק.

במשחק התבקשו המשתתפים להפוך בכל תור קלף מאחת החפיסות שיבחר. כל קלף שהפכו זיכה אותם בכסף או קנס אותם בחלק מהכסף שהיה ברשותם. החוקר הסביר להם שיש הבדל בין החבילות: קלף מהחבילות הכחולות יכול לזכות אותם ב-100 דולר, בעוד שקלף מהחבילה האדומה מזכה רק ב-50 דולר. עם זאת הובהר להם שבחבילות הכחולות הסיכון גדול יותר להפסיד מאשר בחבילה האדומה, שכן חלק מהקלפים שבחבילה הכחולה יגרמו להם להפסד של סכומי כסף גדולים יותר, שינועו בין 200 ל-1,200 דולרים, בעוד שבחבילה האדומה ההפסד המירבי יהיה עד 100 דולר.

מה שהחוקרים לא סיפרו למשתתפים הוא שסך הרווח הצפוי מהחבילה הכחולה הוא יותר קטן מזה שבחבילה האדומה. המשתתפים החלו להפוך קלפים באופן אקראי ובתוך זמן קצר הם הבינו שהחפיסה הכחולה מכניסה יותר כסף ורווח. כמובן שהם החלו ליטול ממנה יותר קלפים. אבל אחרי כמה עשרות קלפים הסתבר שהמשתתפים החלו להפוך יותר קלפים מהחבילה האדומה והתמידו בכך, עד סוף המשחק. החוקרים ניסו מדי פעם במהלך הניסוי לתחקר את הנבדקים ולברר אם הם הבינו את החוקיות של המשחק. במקביל תיעדה מכונה את קצב לבם, לאורך המשחק.

מה שהתגלה בניסוי הוא שהרבה לפני שהנבדקים הבינו את חוקיות המשחק, גילתה מכונת האמת, אותה מכונה לזיהוי של ריגוש ופחד, שהם חששו בעת שנגעו בחפיסות הכחולות...

נראה שעמוק במוח הם חשו את המשמעות, או החוקיות של המשחק. זה קרה הרבה לפני שהנבדקים עצמם היו מודעים לכך. המדהים הוא שחלק מהנבדקים, בסביבות 30 אחוז מהם, השתמשו משלב מסוים רק בחפיסות האדומות מבלי שהצליחו להסביר את החוקיות של המשחק עד סופו! - הנימוק של רבים מהם היה משהו כמו: "יש לי הרגשה שזאת החפיסה שכדאי לבחור".

המשמעות הפשוטה של תוצאות הניסוי היא שהאינטואיציה שלנו, אותו חלק תת-מודע בחשיבה האנושית, לא פחות משמעותית ומעת לעת אף יותר מהחשיבה המודעת שלנו. במקרים רבים תחושות בטן לא מאכזבות וגם אם הצפת המידע גורמת למוחנו להתרכז בדברים החשובים שהם ורק הם מגיעים למודעות שלנו, גם הדברים הדברים שנשארים בתת מודע משמשים אותנו להישרדות וקבלת החלטות משמעותיות.


הנה הדגמת מטלת ההימורים של איווה והסברים בספרדית:

https://youtu.be/W3XiJW8KSK4


כך מזהה התת-מודע לפני המודע את סכנת ההפסד ומטלת ההימורים של איווה:

https://youtu.be/8IXVikvg0Jk
מהם סקרים ומה הבעיה בהם?



שמעון פרס אמר עליהם פעם ש"סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות...". מי כמוהו חווה את כשלון הסוקרים, שמסתמכים על מדגמי ענק אך לא מצליחים לזהות את המגמות האמיתיות בבחירות.

סקר (Poll) הוא מדידה של משהו במדגם, חלק קטן באוכלוסיה, ושימוש באמצעים סטיטסטיים כדי להכליל על האוכלוסייה כולה. התחזיות של סקרים פוליטיים, למשל, מתבססות על מדגם קטן של קלפיות, שבו מתבקשים אנשים להצביע בקלפי המדגם, כמו שהצביעו בקלפי האמיתית. על המדגם להיות לא "מוטה", כלומר שיהיה בו ייצוג שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה.

בשנים האחרונות הולכים הסקרים ומאבדים את היכולת לחזות מגמות פוליטיות. זו מגמה שהולכת ומתבררת בהרבה מאד מקומות. מישראל של בחירות 2015, בהן ניצח ראש הממשלה, בניגוד לכל הסקרים שחזו את נפילתו, דרך סקרים שהכזיבו בגדול בעולם כולו. דוגמאות לא חסרות, אבל המפורסמות שביניהן הן תוצאות הבחירות האחרונות בבריטניה, ההפעה המדהימה של הברקזיט (היפרדות מגוש היורו) במשאל העם האנגלי וכמובן - הניצחון הבלתי צפוי, של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית.

אז מה הבעיה בסקרים?

מזה שנים מצביעים מומחים על הדרך שבה מתקבלות ומפוענחות לא נכון תוצאות המדגמים. הן מצביעות על נצחון של מי שלבסוף יתגלה כמובס במערכת הבחירות. שוב ושוב טופחות תוצאות האמת על פניהם של הסוקרים ומצליחה לערער את אמינותם. מצד שני, משפיעות תוצאות הסקרים לא אחת על תוצאות הבחירות. זאת מכיוון שהבוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם לתוצאות הסקרים. כך לדוגמה הם קוראים בסקר שהליכוד עומד לנחול תבוסה בבחירות ובשל כך הם "חוזרים הביתה", להצביע לו.

מצד אחד, הסקר הוא הכלי האובייקטיבי ביותר שעומד לרשות הפוליטיקאים. בעזרתו הם מנסים לנבא את התנהגות הבוחרים והעמדות שלהם. מצד שני הניסיון כבר הוכיח עד כמה חשוב להתייחס אל הסקרים בזהירות. אם משתמשים בהם בלי להיות מודעים לחולשות ולבעיות שבהם - נוהגים בחוסר אחריות ובטפשות של ממש.

למשל התעלמות מכך שבתנאים של קרבה לתיקו בהצבעה, המשמעות הפוליטית של הסטייה הסטטיסטית, סטייה שתמיד תהיה שם והיא נסבלת בכל סיטואציה אחרת, היא עצומה. במילים פשוטות, אם טראמפ והילרי מתחרים בצמידות, או שמתנגדי הברקזיט מתחלקים כמעט 50-50, הרי שהסקר לא יוכל לומר מי ינצח. כל סטייה קטנה תמליך צד אחר.

יש גם בעיות אחרות, כמו העובדה שתוצאות הסקר, גם אם נקבל אותן כמו שהן, נכונות רק ליום הסקר. בקמפיין פוליטי הופך כל יום לסיפור חדש והשינויים הללו הם כל כך משמעותיים, במיוחד במירוץ צמוד, שהסקר של שלשום שווה לניחוש פשוט. בעיה נוספת היא אמינות הנסקרים. יותר ויותר אנשים נלחצים מלהודות בעובדות שונות שקשורות בתמיכה במועמד או בנושא שנוי במחלוקת. קשה להם להציב את עצמם בקבוצה הנרדפת על ידי דעת הקהל והתקשורת הדומיננטית והם מספרים לסוקר דבר אחד, בזמן שבקלפי הם עושים דבר הפוך. בישראל למשל, יש טענה קבועה שיש מגזרים באוכלוסיה, שאינם משתפים פעולה. גם שינויים טכנולוגיים, במיוחד כניסת האינטרנט, הרשתות החברתיות, החדשות שכבר לא מתקבלות מכלי התקשורת הגדולים דווקא - כל אלו הפכו את הסקרים ויכולת הניבוי שלהם לבעייתיים מאד.

מצד שני, הסקרים, במיוחד הכמותיים שבהם, מהווים עדיין את כלי העבודה העיקרי של הפוליטיקאים ויועציהם. גורלות נחרצים על פיהם ובאין כלי אחר, מתקבלות החלטות פוליטיות חשובות מאד, לפחות בתקופת מערכת בחירות, על פי תוצאות הסקרים הללו. בתנאים כאלה, עיבוד הנתונים ופירושם על ידי הסוקרים ובאופן כללי - המקצועיות שלהם, הופכת למרכיב קובע ביכולת להתגבר על מגוון בעיות הסקר.


הנה עולם הסקרים הפוליטיים (מתורגם):

https://youtu.be/ubR8rEgSZSU


בארץ יש מי שמנסים לבדוק אותו:

https://youtu.be/c1odMcMrcpo
מהו השבט האבוד יאקירמא או הקירמא באנתרופולוגיה?



יאקירמא הוא מונח שהמציאו מדענים בתחום האנתרופולוגיה (בראשות הוראס מיינר) כדי להסביר את האופן שבו מסתכלים במדע זה על חברות זרות לחוקר. האנתרופולוג מתאר תמיד חברות לא מוכרות תוך שמירה על ריחוק אתנוגרפי. כאן הם עשו זאת בתיאור וניתוח דומים, אך של החברה האמריקאית, חברה מודרנית שמתוארת כמו "שבט אבוד" של ילידים לא מוכרים לחוקר.

הנה התיאור של אספקטים שונים של התנהגות חברתית בשבט היאקירמא (היפוך אותיות של אמריקאי):

השבט האבוד - פולחן הגוף של ה"יאקיראמא"
======================================

ל"יאקירמא" כלכלת שוק מפותחת מאוד ובני השבט מקדישים חלק גדול מזמנם לפעילות כלכלית.. עם זאת, מושקעים משאבים רבים בפעילות פולחנית וטקסית. הגוף עומד במוקד הפעילות הפולחנית הזאת. בני השבט מאמינים שמראה הגוף ובריאותו חשובים מאוד. לפי אמונתם, הגוף חלש, מכוער ונוטה למחלות, והדרך היחידה לשיפור מצבו, היא באמצעות השפעתם החזקה של טקסים ופולחנים שונים

בכל בית מצוי מקדש אחד לפחות שבו מתבצעים טקסים ופולחנים כאלה. בבתי האח"מים ניתן למצוא מספר מקדשים כאלה. למעשה, הרווחה של בית מסוים נקבעת על – פי מספר המקדשים הללו.. יותר מקדשים – יותר רווחה.
הטקסים אינם מתנהלים באופן משפחתי אלא באורח פרטי וסודי. לא מקובל לדבר על טקסים אלו, אלא רק עם ילדים קטנים הנצרכים להדרכה מתאימה לגביהם.
אנשי ה"יאקירמא" מרבים לעסוק ב"ענייני הפה". הם מאמינים כי למצבו של הפה השפעה רבה על יחסיהם החברתיים וכי ללא ביצוע "טקסי הפה" היומיים עשויות שיניהם לנשור. פולחן הפה היומי – שייראה לזר דוחה ביותר – כולל הכנסה לפה של אוסף שערות קטן עם חומרים מאגיים מסוימים, והנעתו בתנועות טקסיות מוכתבות מראש.
בנוסף לפולחן הפה היומי, נוהגים בני השבט לבקר מספר פעמים בשנה אצל "איש הפה הקדוש". לכוהנים אלו יש מערכת מרשימה ביותר של אביזרים, הכוללת מחטים שונות, מקדחות ואזמלים. הם נוהגים להרחיב את החורים בשיני בני השבט ולמלא אותם בחומרים מאגיים שונים המונעים, לפי אמונתם, ריקבון. מובן שתהליך הריקבון נמשך, אבל בני השבט ממשיכי לבקר אצל הכוהנים ואף לתת להם מתנות יקרות ערך. זהו פולחן מכאיב ביותר, המצביע על הנטיות הסדיסטיות והמזוכיסטיות של בני השבט.
הגברים בשבט נוהגים לשרוט מדי יום את פניהם עד זוב דם באמצעות מכשיר חד.
בחדר המקדש ישנה קופסת קסמים בה יש עשבי מרפא, שאיש אינו יודע ממה הם מורכבים.
האדם הולך לאיש מרפא והוא כותב לו משהו על נייר, בכתב סתרים. האדם הולך למומחה לעשבי מרפא וזה מספק לו את המרשם. את השאריות אין מסלקים אלא שומרים בארגז קסמים אשר בלב המקדש מתוך אמונה שהם מגנים על בני השבט.
אגן הטבילה – שמימיו מגיעים מכלל הקהילה ובהם טובלים את כל המשפחה בזה אחר זה.
הגברים שוטפים את פניהם כל בוקר עד זוב דם פעולה רציונאלית מאוד.
הנשים אופות ראשיהן בתנור פעם בכמה זמן, והן מאמינות שהיופי בא דרך השיער.
מקדש מילוח-תיב –אדם חולה באופן רציונאלי מנסה לרפא את עצמו, אך שם ברגע שאדם חולה עוזב את בני משפחתו ונכנס למקדש כל שהו שכל המוסכמות החברתיות, מחיי היומיום משתנים. כמו למשל חשיפת הגוף לפני הכוהנים ונעיצת מחטים בו. המטפלים בו הם כוהנים וכוהנות ואף אחד לא מתווכח אתם. מטרת אותו מקדש הוא לרפא אנשים, אך חלק גדול מהאנשים שנכנסים לשם, יוצאים ללא רוח חיים.
המקשיבים – אנשים מיוחדים להם מספרים את כל הסודות והבעיות. אנשים שאמורים להביא מרפא לכל הבעיות ושהם בעצם לא נוגעים בחולה. רק מקשיבים, והחולה ככל שיזכור יותר מידע מימי ילדותו כך קל יותר למקשיב לפתור את בעיותיו.
הנשים בשבט הן מוזרות ביותר. למרות שהנורמה היא צניעות, אישה, שחושפת כמה שיותר מושכת תשומת לב ואהדה, יותר מהנשים הצנועות.


הנה סרטון משעשע של כתבת המציגה את היאקירמא:

https://youtu.be/U5B9lvYqZgA
מדוע חזה מלתוס שהמזון בעולם ייגמר?



תומס מלתוס היה כלכלן ומתמטיקאי אנגלי שצפה במאה ה-18 רעב קרוב בעולם כולו, בשל קצב גידול האוכלוסיה. בני האדם, לפי התיאוריה שלו, יתרבו כמו שפנים, מה שיגרום להפחתת השכר לרמה שתאפשר קיום בסיסי ולא יותר. הדבר יביא לגידול בשיעור התמותה, עד שהוא ישתווה לשיעור הילודה.

המשמעות של הטענה של מלתוס הייתה שבגלל שאוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה כל הזמן, בעוד שייצור המזון בעולם גדל הרבה יותר לאט, העולם צפוי להגיע למצב של מחסור במזון ולרעב בסביבות שנת 1890.

להבנתו, ההבדל שבין הגידול האיטי של אספקת המזון ובין הגידול המעריכי והמהיר של האוכלוסיה, גידול שמייצר מכל זוג כמה ילדים, ההבדל הזה יביא בעתיד למחסור של המזון שיעמוד לרשות בני האדם. לפיכך, חזה מלתוס את מה שייקרא לימים "אסון מלתוסיאני" - אסון ורעב שיובילו לצמצום של האוכלוסייה האנושית.

השפעת התאוריה של מלתוס בתחום הכלכלה והממשל הייתה גדולה. הוא שכנע כלכלנים רבים שעובדים רבים אמנם מגדילים את כמות התוצרת אבל הם מקטינים את התוצרת לנפש. הוא הסביר שילודה גדולה מדי מייצרת סיכון כלכלי.

הכלכלנים כיום סבורים שמלתוס טעה בכך שלא לקח בחשבון את התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-20, פיתוח של דשנים וחומרי הדברה שהביא להגדלת היבול, מלחמות עולם שצמצמו את האוכלוסיה העולמית ועוד - גורמים שמנעו עד היום את האסון המלתוסיאני. עם זאת, התיאוריה של התפוצצות האוכלוסין חוזרת שוב גם כיום.


הנה סרטון שמספר על תחזיותיו של תומאס מלתוס:

http://youtu.be/vZVOU5bfHrM


עוד הסבר של התיאוריה המלתוסיאנית:

http://youtu.be/0rlABDm1gOU


וסרט תיעודי על התפוצצות האוכלוסין בעולם:

https://youtu.be/eA5BM7CE5-8?long=yes
מהו "אפקט מתי" בחברה האנושית?



"אפקט מתי" הוא אפקט חברתי שמדבר על כך שלמי שכבר יש, יהיו הרבה יותר סיכויים לקבל עוד ולצבור עוד יותר. העניין הוא בכך שיש יתרון בחברה למי שכבר יש לו. יהיו מי שיאמרו שהאפקט מחזק את התחושה בחברה האנושית ש"כסף הולך לכסף", כלומר שהעשירים נעשים כל הזמן עשירים יותר והעניים הולכים ועניים. במילים אחרות - המנצח זוכה בכל.

האפקט הוא אחד הגורמים לגידול העצום באי-השוויון בחברה, כולל בחברה הישראלית כיום.

את השם "אפקט מתי" טבע הסוציולוג רוברט מורטון בשנת 68. מקורו הוא בפסוק מהברית החדשה, שגורס ש"מי שיש לו נתון יינתן לו ויעדיף ומי שאין לו, גם את אשר יש לו יוקח ממנו".


הנה סרטון שמסביר את "אפקט מתי":

http://youtu.be/NrDmPCL_A0w


מהו דור הבייבי בומרס?



דור הבייבי בום, או ה"בייבי בומרס" (Baby boomers), הם כינויים שניתנו לדור שנולד במדינות המערב, בתקופת ה"בייבי בום" שלאחר מלחמת העולם השנייה. על דור הבייבי בום נמנים מי שנולדו מה-1 בינואר 1946 ועד ל-31 בדצמבר 1964. הם קיבלו מהוריהם את כל מה שלא זכו לקבל ילדיהם, בני דור ה-Y שגדלו בתקופת המשבר הכלכלי של שנות האלפיים.

"בייבי בום" הוא כינוי ללידות המרובות של המוני תינוקות, שנולדו לאחר ההרג של המלחמה הקטלנית בהיסטוריה האנושית. הכמות העצומה של בני הדור הזה יצרה עליה גדולה מאד באחוז הצעירים באוכלוסייה. בצד הדור הצעיר והגדול הזה נוצרה בשנות ה-50 ובשנות ה-60 כלכלת שפע וצריכה, שלא היה לה תקדים. מכיוון שהם גדלו בתקופה של פריחה כלכלית כזו, יש המכנים את הדור הזה "דור המגיע-לי!"

בניגוד להוריהם, בני הדור שקדם למלחמת העולם השנייה, בני דור הבייבי-בום באמריקה ובאירופה גדלו עם הטלוויזיה וסדרות הטלוויזיה המשפיעות שלה, כגורם משמעותי בחייהם ובתרבות שלהם. הם היו דור שחווה את המרוץ לחלל, את פריצת הטרנזיסטור ומבול מוצרי הצריכה האלקטרוניים שהתבססו עליו, את המחשב האישי והשפעתו על האנושות, כמו גם את האינטרנט והמכשירים הסלולאריים. הם התנסו ראשונים במתירנות, בהפיכתו של סגנון הרוקנרול למוסיקה של הצעירים וגילו את הביטלס, הסטונז, את הדיסקו והפופ שהשתלטו על המדיה. ברקע הם חוו את המלחמה הקרה והמלחמות שנבעו ממנה, כמלחמת וייטנאם והמתנגדות לה. הם היו מ"ילדי הפרחים" של שנות ה-60, או לפחות קינאו בהם וחשו הזדהות עימם ועם מהומות הסטונדטים בפאריס ב-1968.

כיום יוצאים ילידי דור הבייבי בום במדינות רבות במערב לגמלאות. האחוז הגדול של הקשישים והגמלאים שהבייבי בומרס הביאו עימם, יוצר מחסור כלכלי ובעיות לא קטנות למדינות הללו, שצריכות עתה לפרנס יותר גמלאים מאי-פעם בעבר.

המונח "דור הבייבי בום" מקובל בתרבות הפופולרית ובמדעי החברה, בתחומים כמו סוציולוגיה, כלכלה ודמוגרפיה. גם בתחום השיווק מרבים להשתמש בו בהקשר לקהלי יעד לשיווק מוצרי צריכה שונים.


הנה דור הבייבי בומרס:

http://youtu.be/Kh5qYS4kynY


מצגת וידאו על דור הבייבי בום:

http://youtu.be/-5IJexTaLfg


הם בקושי מצליחים לראות דרך ארצות הברית של היום את ארצות הברית של פעם:

http://youtu.be/QhlWKif3Qwg


היום יוצאים ה"בייבי-בומרס" לפנסיה:

http://youtu.be/E_NtrcCYK5w


והנה סרט תיעודי על דור הבייבי בומרס בר-המזל:

http://youtu.be/Gmka2mydsD0?long=yes
מהי תאוריית "החלונות השבורים"?



תאוריית "החלונות השבורים" (Broken windows theory) אומרת שכאשר יש בשכונה מסוימת חלון שבור שלא תוקן, במהרה יצטרפו אליו חלונות שבורים רבים אחרים, שלא יתוקנו גם הם, מה שיגרור להזנחה כללית ובהמשך גם הידרדרות לפשע. טענה חשובה היא שהתרופפות של החוקים והאיסורים החברתיים, תביא במשך הזמן לעלייה בפשיעה ובאלימות.

התאוריה הוצגה על ידי צמד החוקרים ג'יימס וילסון וג'ורג' קלינג ב-1982, בכתב העת "The Atlantic Monthly". היא נכללה במאמר על הפשע והאסטרטגיות האפשריות לסילוק הפשע משכונות עירוניות.

כמובן שהחלון השבור הוא סמל להזנחה בתחילת הדרך, של דברים בעייתיים ופשעים קטנים, שאם לא יטופלו, יהפכו לפשעים ובעיות גדולות. המסר המועבר באי תיקון החלון הראשון ואלו הבאים אחריו, הוא למעשה היעדר גבולות וחוסר אכפתיות של הסביבה לרכושה ולתושביה. רק תיקון ובצידו אכיפה בלתי מתפשרת של החוקים, יביאו לשיפור המצב.

השיטה יושמה בשנות ה-80 בעיר ניו-יורק, על ידי ראש העיריה רודי ג'וליאני ונחלה הצלחה מרשימה. בכך היא נתנה אישור לרעיון שתיקון ואכיפה יכולים להביא לשינוי גם במקומות ובקהילות שהכל נראה בהם אבוד. מנגד, יש חוקרים שחולקים על ההצלחה הזו, לאחר שמחקר שערכו גילה שבאותן שנים חלה ירידה מקבילה בפשיעה ובאלימות בכל רחבי ארה"ב ולא רק בעיר ניו יורק.


הנה תיאור קצר של תאוריית החלונות השבורים:

https://youtu.be/vj9WsGbaNAY


הסבר מפורט ומתורגם של התאוריה ואף קורא להפעילה ברמה העולמית:

https://youtu.be/Y-cUr2MYbh8


ראש עיריית ניו-יורק לשעבר מסביר כיצד יישם את מסקנות התאוריה כדי לשפר את מצב הפשע בניו-יורק באופן משמעותי מאד:

http://youtu.be/VX7hDYLPf6s
כיצד ירדו הפשע והאלימות בניו יורק?



לאחר שפורסם המחקר של החוקרים ג'יימס וילסון וג'ורג' קלינג ב-1982, על מה שנקרא "תאוריית החלונות השבורים" (Broken windows theory), החליטו בניו יורק לאמץ את התאוריה ולנסות ולתקן את המצב הקשה בעיר. שיטת העבודה של רודי ג'וליאני הייתה לתקן את ההזנחה, לנקות את השכונות ובמקביל - לנקוט גישה של אפס-סובלנות באכיפת החוקים בעיר.

ראש העירייה הנבחר של העיר ניו יורק האמין שאם הפשיעה והאלימות היא תוצאה הכרחית של אי-סדר, לכלוך והרס, תיקון של הגורמים הללו ואכיפה של החוקים יביאו לתיקון המצב. התוצאה הייתה מצוינת. הסתבר שאימוץ הרעיון הצליח להקטין באופן דרמטי את הפשיעה בניו יורק. כמות הרציחות ירדה לפחות מ-20% ממה שהייתה לפני הפעלת התכנית, מ-30 רציחות למאה אלף איש, ל-5 בלבד!


הנה סרטון שמסביר כיצד יושמה התאוריה של החלונות השבורים בעיר ניו יורק:

https://youtu.be/k0KfrAJU3w8


ג'וליאני מסביר כיצד יישם את מסקנות התאוריה כדי לשפר את מצב הפשע בניו-יורק באופן משמעותי מאד:

http://youtu.be/VX7hDYLPf6s
מהי גזענות?



גזענות היא התייחסות או התנהגות שמפלה בין אנשים, בגלל צבעם, גזעם, הלאום או הדת שלהם. הנאצים, למשל, פיתחו תורת גזע גזענית שראתה ביהודים ובעמים אחרים, נחותים לעומת הגרמנים. הם גם הפכו את הגזענות הזו להשמדת-עם ליהודים, במהלך השואה, ולבני עמים רבים במלחמת העולם השניה.

להבדיל, גזענים בישראל עלולים לראות בבני הלאום הערבי נחותים מהיהודי, ביהודים מאפריקה נחותים לעומת יהודים שמוצאם מארצות אירופה וכדומה, או בילדים שמוצאם במדינות המזרח פחות ראויים ללמוד עם ילדים שמוצאם אשכנזי - כל אלה הן תפיסות גזעניות שראוי לגנות.

כל בני האדם שווים הם!


הנה סרטון על ביטויי גזענות בישראל:

http://youtu.be/MXhWZVb-tcw


הנה משל על גזענות ועל מה שהיא גורמת לנו:

http://youtu.be/htEtTra7rdw


הנה פרסומת של קבוצת כדורגל נגד הגזענות בכדורגל:

http://youtu.be/rcnUiMq53Fw
מהו חוק השומרוני הטוב?
מיהם הילידים הדיגיטליים?
מהי דיקטטורה?
מה ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה?
מה זה העיקרון הפיטרי?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.