» «
מולקולות
כמה מולקולות יש בעולם?



המולקולות הן זעירות, כמעט כמו האטומים שמרכיבים אותן. קשה לנו לתפוס עד כמה הן קטנות, אז אולי נמחיש את זה בהשוואה לדברים שאתם מכירים..

המולקולות כל כך קטנות ויש מהן כה הרבה בחומר, שלמשל ניקח כוס מים אחת ונספור את מספר המולקולות שבה, נקבל מספר גדול יותר של מולקולות ממספר כל כוסות המים שיש בכל האוקיינוסים והימים בעולם גם יחד!

ואגב, חישוב פשוט (..) יראה לנו שמספר המולקולות בעולם הוא 675,000,100,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000 מולקולות. אל תתפסו אותנו על עוד מולקולה לכאן או לכאן אבל זה פחות או יותר האומדן..


הנה המולקולות הזעירות כל כך שאפשר להדגים את גודלן דרך הגודל של האטומים שמרכיבים אותן:

https://youtu.be/yQP4UJhNn0I


וסדרי הגודל הבלתי נתפסים בין מולקולה לבני אדם ולגלקסיות שלמות:

https://youtu.be/fUAFqkS7y9M
דבק
איך הדבק מדביק דברים?



מה שמאפשר לדבק להדביק הן המולקולות שלו. המולקולות הם המרכיבים הזעירים שמהם בנוי כל חומר. ככל שמולקולות הדבק מתייבשות, הן מושכות אליהן את המולקולות של עץ, נייר, גומי, פלסטיק וכל חומר אחר שנמצא לידן. כך הן מדביקות אותן.


הנה סרטון על דבק שנקרא "דבק לנצח" ומבטיח שההדבקה בו תחזיק מעמד לעולם ועד:

http://youtu.be/1DvT-AVc6Ig

מים
האם למים יש רגשות?



האם מים שומעים ומבינים תוכן של מילים? - הטענה לגבי רגשות של מים, או יכולת להבין מילים, התקבלה בקרב המדענים בלעג גדול. אבל המדען היפאני מסארו אמוטו (Masaru Emoto) טוען בדיוק את זה. אמוטו ביצע בשנת 1999 מאות ניסויים במים והוכיח לטענתו שמים יכולים לקלוט רעיונות, מילים, מוסיקה ומחשבות ושמולקולות המים מושפעות מתוכן ומים משתנים מהם, עד לרמת המבנה המולקולרי שלהם.

החוקר השמיע למים מגוון של רעיונות, מילים, מוסיקה ואפילו תפילות ונעזר במיקרוסקופ אלקטרוני כדי לצלם את המים בזמן השמעת כל מרכיב. פרסום תגליותיו הדהים את העולם, אך גרר ביקורת רבה בעולם המדעי. לטענתו, נראו המולקולות של מים ששמעו מלים טובות או מוסיקה של באך, אחרת לגמרי ממים ששמעו איומים, קללות או את השם היטלר. מסקנותיו המהפכניות לגבי יחסי הגומלין שבין התנהגותנו למצב המים בגופנו למשל, יכולות לשפוך אור על בריאותנו הפיזית והנפשית ועל האופן שבו מה שאנו אומרים או חשים משפיע עליהן.

כמובן שמרבית המדענים לעגו לממצאים וטענו שהמחקרים לא עמדו בתנאי המחקר המדעי. איש מהם גם לא הצליח להגיע לממצאים דומים במחקרים אחרים שנעשו על פי תנאים מדעיים. הושמעה גם טענה שהמבנה המולקולארי של המים אינו מפתח מבנים יציבים לפרקי זמן ארוכים מכמה נאנו-שניות (מיליוניות השניה). היו שניסו לחקור את הדברים הלאה וגילו ממצאים מעניינים ולא בהכרח סותרים. אמוטו עצמו ביצע מחקר נוסף, שפורסם ב-2008, בו השפיעו כ-2000 איש מאירופה על מים שהוצבו בארה"ב, על ידי התרכזות וחשיבה מתכוונת.

אז מצד אחד יש חוקר עם תוצאות יוצאות דופן ומצד שני הקהילה המדעית לא מקבלת את טענותיו של אמוטו והם נחשבות כיום על ידי מדענים רבים לפסאודו-מדע.. לפני שתחשבו מי לדעתכם צודק, נסו רק לזכור שפעם דחו כולם את הטענה המשונה שהעולם עגול..


אז אם זו ההשפעה של רעיונות על מים, מה המחשבות יכולות לגרום לנו:

http://youtu.be/TWAuc9GIvFo


והטענה על הרגשות של המים:

http://youtu.be/k1-0ulKgmio


ובמשך השנים נטו מפורסמים להתלהב מהמחקרים הללו:

http://youtu.be/k_vCIuCmLn8
גביש
מהם הגבישים?



גביש הוא חומר מוצק שמורכב מאטומים, מולקולות או יונים, שמסודרים בתבנית שחוזרת על עצמה ב-3 ממדים. רובנו מכירים גבישים בתור אבני חן צבעוניות ומבריקות ולרוב יפות במיוחד. חלקן טבעיות וחלק גדול מהן מיוצר על ידי אדם, בתהליכים כימיים.

אבני הבניין של מוצקים שונים ובמיוחד של מתכות, מרביתן בנויות מגבישים. אטומים של יסודות שונים בטבע מסתדרים בגבישים בזוויות שונות. גבישי ברזל למשל, נערכים בזווית ישרה. גבישי צורן לעומתם, מסודרים בזווית ישרה אך נטוייה באלכסונים.

יופיים של הגבישים השפיע מאד על האמנות ועל העיצוב המודרניים. מבנים רבים, פסלים ויצירות אמנות משתמשים באסתטיקה של הגבישים למרקמים ותבניות עיצוביות מדהימים.


הנה סרטון לילדים על הגבישים בטבע:

http://youtu.be/ziIM_paX6Lg


הסיבה לאהבה שלנו לגבישים:

http://youtu.be/c9qjLl7mXsQ


מערה במקסיקו שיש בה גבישי ענק מדהימים ביופיים, שנוצרו בטמפרטורה ולחות גבוהים במיוחד:

http://youtu.be/wQSk179D-xY


וסרט תיעודי על הגבישים הללו:

https://youtu.be/w0ztlIAYTCU?long=yes

מולקולות

פולרן
באיזה כדור משחקים הכימאים?



כדורי-באקי הם מולקולות שיש בהן 60 אטומי פחמן וצורתן דומה לשל כדורגל. אטומי הפחמן שבמולקולות הללו יוצרים כדור חלול שדומה לכדורגל. כבר בשנת 1985 ניבאו את קיומו של החומר הזה ו-5 שנים לאחר מכן הוא יוצר לראשונה במעבדה.

כדורי באקי קיבלו את שמם מהמהנדס והאדריכל באקמינסטר פולר, בשל הדמיון שלהם לכיפות הגאודזיות שהמציא. המבנים הייחודיים של כדורי הבאקי הופכים אותם להבטחה גדולה בתחומי הביולוגיה, רפואה, הנדסה, חומרים על-מוליכים בכימיה ועוד.


הנה הסבר על כדורי הבאקי:

http://youtu.be/tvnBCvs878c


והנה תולדות הפולרנים והכימיה שלהם:

http://youtu.be/yqwSoNuukm4
מולקולה
מהן מולקולות?



מהי מולקולה? - המולקולה היא מבנה של מספר אטומים שקשר כימי מחבר אותם זה לזה. האטומים בטבע מתקיימים לבדם או בקבוצה. קבוצת אטומים כזו נקראת מולקולה. חלק מהמולקולות בטבע כוללות קבוצות אטומים זהים וחלק - אטומים שונים.

מה ההבדל בין מולקולות לאטומים? - האטום הוא היחידה הקטנה ביותר של היסוד הכימי ובכל יסוד כימי יש רק סוג אחד של אטומים. המולקולה, לעומת זאת, היא היחידה הקטנה ביותר של חלקיקים מרוכבים. ההבדל בין מולקולות לאטומים, הוא שמולקולות מכילות תמיד אטומים.

בטבע האטומים מופיעים בדרך כלל בצורה של מולקולות, כלומר במבנים של כמה אטומים שקשורים זה לזה בקשר כימי.


הנה המולקולות והאטומים שמרכיבים את החומר שממנו עשוי העולם (מוצק, גז ונוזל):

http://youtu.be/hc0EtPPpZUU


הנה הסבר על עולם המולקולות:

http://youtu.be/4WR0_gEEZ9I?t=7s


הנה הסבר של המולקולות דרך יחסים בין בני אדם:

http://youtu.be/dUMmoPdwBy4?t=7s


הנה ההבדלים בין אטומים, מולקולות ויסודות:

http://youtu.be/fND0ps4EtBg
סבון
איך הסבון מנקה את הגוף?



הסבון (Soap) הוא חומר הניקוי, אולי אף החומר הזר, הראשון שאנו פוגשים בחיינו. אנו חיים איתו שנים, לעיתים בגרסה המוצקה ולפעמים בגרסת הסבון הנוזלי, או האל-סבון. הוא בא במגוון צבעים ומרקמים, לשלל צורות וצרכים ועם חומרים שונים ומשונים.

כדי ששני חומרים יתמוססו זה בזה הם צריכים להיות דומים מבחינה כימית. פעולתו של הסבון מושתתת על שתי מולקולות שונות, כל אחת בעלת קוטביות חשמלית שונה. הללו הן חלק משני מרכיבים שיש בסבון. אחד מהם שונא מים ואוהב שמן, כלומר הוא מתמוסס בשומן וממיס אותו. השני אוהב מים ומתמוסס דווקא בהם. בזכות צירוף המולקולות הזה, יכול הסבון גם להמיס שומנים וגם להתמוסס במים.

אבל איך הכימיה הזו מסייעת לסבון לנקות את הלכלוך?

ובכן, אנו יודעים שהסבון מסיר לכלוך ושומן על ידי המסה שלהם במים.

דמיינו לרגע שאת הסבון מרכיבים המון חלקים קטנים שהם בעלי שני קטבים, כמו במגנט. הקוטב הגדול נמשך למים ומתמוסס בהם. הקוטב השני נראה כזנב והוא נמשך לשומן ומתמוסס בו.

עכשיו נניח שיש פיסות לכלוך שאליהן נצמדים מרכיבי הסבון וממיסים אותן. הרעיון הוא שמרכיבים רבים כאלה עוטפים כל פיסת לכלוך ויוצרים מסביבה גוש שומני, שימיס אותה. הקוטב של כל מרכיב פעיל כזה, שנצמד ללכלוך וממיס אותו, יהיה כמובן הקוטב ש"שונא מים", כלומר הקוטב השומני.

מנגד, הקוטב השני בכל מרכיב "אוהב מים". הוא מרוחק מהלכלוך השומני ופונה דווקא כלפי חוץ, אל המים. הוא מתמוסס ולמעשה גורם להמסה במים של הלכלוך, שמומס כל העת בידי הקוטב השומני.

כך, בעזרת הסבון, מתמוסס ונשטף הלכלוך השומני אל המים.

משום כך, אגב, קשה יותר לנקות בעזרת סבון לכלוך שנצמד לפלסטיק. הסיבה היא שגם הפלסטיק דומה בהרכב הכימי שלו לשומן ולכן הוא "מתחרה" בסבון במשיכת השומן, כלומר הלכלוך. לפיכך, הסבון צריך להיאבק בפלסטיק על המסת השומנים, מה שאומר שצריך לקרצף את הלכלוך מכלי פלסטיק במאמץ רב יותר.


הנה הסבר משעשע בעברית על פעולת הסבון והאל-סבון:

https://youtu.be/gC7CVohAqhg


והנה הסבר מדעי באנגלית - כך פועל הסבון:

https://youtu.be/EK7IsJ2eFrg


למעשה, כך הומצא הסבון היסטורית, כשגילו בני אדם ששומן חיות מסייע להם ברחצה:

https://youtu.be/O5ZblEY457o


והנה הרצאת וידאו קצרה על הדרך שבה מנקים המים והסבון:

https://youtu.be/XntinCBEC9U
אוויר
מהו בדיוק אוויר?



הוא מקיף אותנו מכל עבר. לא רואים אותו כי הוא שקוף לגמרי, אבל יש ממנו הרבה מסביב והוא הכרחי כדי שנמשיך לחיות. זיהיתם מיהו?

אוויר (Air) הוא חומר בלתי נראה, מורכב מגזים, שיוצר את האטמוספירה העוטפת את כדור הארץ. האוויר נחוץ לקיומם של בעלי החיים שעל כדור הארץ. באופן קצת אירוני, אנחנו מרגישים בקיומו של האוויר, דווקא כשיש בעיה איתו והוא מזוהם, כבזיהום אוויר, או חסר, כמו במקרה של חנק, מתחת לפני המים וכדומה.

במקרים בהם אנו זקוקים לאוויר, לצורך נשימה, אנו נזקקים בעצם לחמצן. בני האדם עושים שימוש בבלוני חמצן מתחת למים, או בנסיבות שבהן האוויר חסר או מזוהם ולכן מספקים הבלונים חמצן נקי בשפע. כך משתמשים בבלוני חמצן צוללנים מתחת לים, אסטרונאוטים בחלל, חולים עם בעיות נשימה בבתי חולים ועוד.

מרכיבי האוויר העיקריים הם גזי חנקן, חמצן ומימן. הם יוצרים תערובת שהיא האוויר שאנו נושמים. אי אפשר לראות, להריח או לטעום אותם, אבל הם שם.


הנה האוויר שיוצר את האטמוספירה:

https://youtu.be/I6jIMkPwahQ


סרטון אנימציה שמסביר מהו האוויר:

https://youtu.be/VDf00z8sMFw


וילד צעיר "מוכיח" שאוויר הוא חומר:

https://youtu.be/JO_0kS_oYpw


פולימר
מהם פולימרים?



הפולימר (Polymer) הוא מולקולת ענק שבנויה משרשרת ארוכה של יחידות חוזרות הקשורות ביניהן ומחוברות אחת לשניה. אלה תרכובות מונומרים המחוברות על ידי קשר קוולנטי.

השם "פולימר" בא ביוונית: פולי - הרבה, מר - יחידה או חלק.

ישנם פולימרים טבעיים ומוכרים כמו צמר, משי, די אן איי, חלבונים, חומצות גרעין, תאית ועמילן. למולם כל סוגי הפלסטיק והסיבים הסינתטיים שהם פולימרים מלאכותיים (כמובן שלא כל הפולימרים הם חומרים פלסטיים).

בפולימרים המלאכותיים משתמשים בתעשיות כמו תעשיית הצעצועים, הריהוט, הרכב, המחשבים ועוד.


הנה סרטון על הפולימר:

http://youtu.be/UwRVj9rz2QQ


והנה הפולימרים והשימושים שלהם:

http://youtu.be/1aQgMtIJZ80
למה הזכוכית שקופה?



התופעה של שקיפות זכוכית היא תופעה מרתקת, שכן אנו מכירים שקיפות רק בנוזלים וגזים, אך לא במוצקים. למעשה הזכוכית אינה נוזל ולא מוצק. היא מוצק אמורפי, מה שאומר שהיא קשיחה מאד אבל בניגוד למוצקים, אטומי החומר מסתדרים בה בתצורה מבולגנת, שדומה לנוזל. זה מה שגורם לשקיפות שלה ולמעבר של קרני האור, כמעט ללא הפרעה.

במילים אחרות, הזכוכית שקופה מפני שהמבנה של פסי האנרגיה שבה, מונע מהאלקטרונים שבה השפעה על התחום הנראה והם לא בולמים את האפשרות לראות דרכה. אגב, קרינה אולטרה-סגולה (על-סגול) לא עוברת דרך הזכוכית, בשל תכונה מיוחדת שיש לה.


הנה ההסבר לשקיפות של הזכוכית:

https://youtu.be/VwRLIt6jgdM?t=6s


והנה הסבר נוסף על הסיבה שזכוכית שקופה:

http://youtu.be/7gnG1UvhgMA
איך הומצא הבישול המולקולרי?



בשנים האחרונות מלהיב הבישול המולקולרי את עולם הגסטרונומיה ומצליח לשפר את הכנת האוכל בעזרת ידע מדעי ומחקרי מגוון,כמו גם יצירתיות ומקוריות של שפים מיומנים וסקרנים מבעבר.

אבל איך נולד תחום הבישול המולקולרי, שמעורר כה הרבה הדים בעולם הקולינרי?

זה קרה בשנות-90 של המאה ה-20 כשקבוצת חוקרים אירופיים מדיסציפלינות כמו כימיה, פיזיקה, ביולוגיה ובישול, הבישול, חברו והולידו את עולם הגסטרונומיה המולקולרית. כך נולד תחום מדעי שמתמקד בחקר של תהליכים פיזיקליים וכימיים המתרחשים בעת בישול המזון ומנסה למצוא הסברים להיבטים שונים בהם.

זו הייתה הכניסה הראשונה של המדע אל המטבח ודרכו נחשפו שפים רבים לאפשרויות חדשות שנפתחו דרכו. תומכי הבישול המולקולרי מזהים את העושר שהוא הביא לעולם הקולינרי, הן בטכניקות בישול חדשות והן במרקמים חדשים ולא שגרתיים. יותר מכך, הבישול המולקולרי ממשיך לחדש ולהסעיר את העולם הגסטרונומי במבול בלתח פוסק של גילויים, חידושים ושיפורים.


הנה הבישול המולקולרי:

https://youtu.be/X-rgeMc5ZnQ


על הבישול המולקולרי באנגלית:

https://youtu.be/vbvQlKzSmkQ


הנה הסטון בלומנטל, שף מולקולרי מהידועים בתחום:

https://youtu.be/oymWPCOGKLE


מה דעתכם על פניני חומץ בלסמי?

https://youtu.be/s6FUuxcPoQw


בועות הפתעה?

https://youtu.be/OlJKpt74TvI


קאוויאר מנטה?

https://youtu.be/RDvXxj0Fvek


הדגמה של הבישול המולקולרי:

http://youtu.be/Ny0bHjPYbcQ?t=12m41s&end=20m08s?long=yes


והרצאה שאינה קטע מ"ארץ נהדרת" אלא אמיתית, של גאון מדעי:

https://youtu.be/Ogbz0RLQgfo
מהו בישול מולקולרי?



בזמן האחרון כולם מדברים על הבישול המולקולרי (Molecular food). זהו בישול שנעזר בידע מדעי כדי לשפר את הכנת המזון ומסעיר את גילדת השפים, על ידי בישול חדשני שמייצר מנות מעניינות, מיומנות ויצירתיות.

מדובר בתחום שמעורר בשנים האחרונות הדים בכל רחבי העולם הקולינרי. לפתע טבחים יכולים ללמוד על הגושים שיוצרים המים בשוקולד ואז ליצור מוס משוקולד מומס בלבד, ללא חומרים נוספים, מלבד מים. או לנצל את הבנה המדעית של תפיחת הסופלה, בכדי לייצר את התנאים המיטביים לתפיחה מושלמת של הסופלה.

רבים בציבור סבורים שבישול מולקולרי הוא גסטרונומיה מולקולרית. אך יש להבדיל בין בישול מולקולרי, הכנת המזון על ידי שפים מתקדמים, המאמצים ידע מדעי ונתמכים בו לצורך עבודתם, לבין גסטרונומיה מולקולרית, שהיא עבודתו המדעית של הגסטרונום המולקולרי.

גסטרונומיה מולקולרית, הוא המחקר המדעי לגבי בישול, המשלב מדע עם קולינריה, ידע מדעי עם הכנת אוכל. הוא התחום שמספק ידע מדעי על הכנת מזון, מה שמגדיל ומשפר את חווית האכילה.

כל הטבחים והשפים העוסקים בבישול מולקולרי מתבססים על תחום מדעי זה, שבו חוקרים תהליכים פיזיקליים וכימיים, המתרחשים בעת בישול מזון. המחקר מתרכז במציאת הסברים מדעיים למנגנונים שונים, ההופכים במהלך הבישול את מרכיבי המזון לדברי מאכל.

תודות לגסטרונומיה המולקולרית מתנפצים יותר ויותר מיתוסים לא מבוססים, שהפכו חלק מעולם הגסטרונומיה. מדע הגסטרונומיה המולקולרית מסייע גם לפיתוח של טכניקות חדשות לבישול והכנת מזון. בכך הוא תורם לשיפור ויצירה של מאכלים מסעירים ורבי דמיון, כמו גם מתכונים יצירתיים במיוחד.

יש גם חוקרים שבוחנים באמצעות כלים מדעיים את התופעות והמרכיבים החברתיים, הטכניים והאומנותיים של הגסטרונומיה. כך ניתן להעצים את ההנאה מהאוכל, בעזרת הידע המדעי שהצטבר, על ההיבטים החברתיים והאמנותיים של הכנת והגשת המזון.


הנה הבישול המולקולרי:

https://youtu.be/X-rgeMc5ZnQ


על הבישול המולקולרי באנגלית:

https://youtu.be/vbvQlKzSmkQ


הנה הסטון בלומנטל, שף מולקולרי מהידועים בתחום:

https://youtu.be/oymWPCOGKLE


מה דעתכם על פניני חומץ בלסמי?

https://youtu.be/s6FUuxcPoQw


בועות הפתעה?

https://youtu.be/OlJKpt74TvI


קאוויאר מנטה?

https://youtu.be/RDvXxj0Fvek


הדגמה של הבישול המולקולרי:

http://youtu.be/Ny0bHjPYbcQ?t=12m41s&end=20m08s?long=yes


והרצאה שאינה קטע מ"ארץ נהדרת" אלא אמיתית, של גאון מדעי:

https://youtu.be/Ogbz0RLQgfo
למה חומרים מתרחבים בחום?



כולנו מכירים את תכונת המתכת להתרחב בחום? - זו תופעה שנקראת "התפשטות תרמית" (Thermal expansion). בטמפרטורות קיצוניות אפשר ממש לשמוע את המתכת חורקת כשהיא מתרחבת (בחום), או מתכווצת בקור.

מבחינת המולקולות, מה שקורה בזמן ההתחממות הוא הגדלה משמעותית בכמות האנרגיה הקינטית שבכל מולקולה. זה יגרום לכל המולקולות לנוע, להסתובב, להתעקם ולהימתח הרבה יותר מקודם, בקור. בצורה כזו המקום שתופס אותו מספר של מולקולות הוא גדול יותר. כלומר, החומר מתרחב. בקור מתרחש בדיוק ההיפך - המולקולות נוטות להיות פחות דינמיות ובממוצע, לתפוס פחות מקום.

התפשטות החומר בחום לא מתרחשת רק במתכת אלא בכל חומר. נוזל? - הכספית הנוזלית במדחום והברומטר, נוטה להתפשט ככל שחם יותר. כשהיא מתפשטת בצינורית הזכוכית הדקיקה, היא מגיעה לשנתות וכך מראה את הטמפרטורה הנוכחית. מוצק? - בבניינים שאבני החיפוי שלהם עשויות אבן גיר, אפשר לראות שהבנאים מניחים אותן במרווח של כמה מילימטרים זו מזו, כך שהלחץ לא יסדוק את האבנים, ברגע שהן מתרחבות, בטמפרטורות הגבוהות.

כשהנפח משתנה, כתגובה לשינוי טמפרטורה, זה עלול לגרום למבנים גדולים כמו רכבות או גשרים לנזקים. לכן המהנדסים יוצרים מנגנונים הידראוליים שיאפשרו גמישות למתכת וימנעו נזקים, כמו סדקים ושבירה שלה, כתוצאה מהתפשטות החומר בשמש.

פתרונות דומים הם, למשל, מפרידי הגומי למסגרת חלונות עשויים ממתכת. כך מתמודדים עם הבעיה שיכולה לגרום תכונת המתכות המתפשטות בחום. פתרון דומה הם מחברים שיכולים להתפשט ולהתכווץ ובכך למנוע נזקים תרמיים במערכות צנרת.


הנה סרטון על התפשטות תרמית במדחום:

https://youtu.be/9JuKqkZVgTU


התפשטות גז - כך מתרחב גז חם:

https://youtu.be/cq6d9RAcIAQ


התפשטות מוצק - כך נתקע כדור מחומם בטבעת, לאחר שהתרחב:

https://youtu.be/ne8oPFTM_AU


והתפשטות נוזל חם:

https://youtu.be/3K7zcfcUJ_E


ניסוי שמדגים את תופעת ההתפשטות התרמית:

https://youtu.be/TDnLbjd429M


ההסבר האטומי למה שקורה בחום וקור לאטומים:

https://youtu.be/UukRgqzk-KE


שיעור על התפשטות תרמית:

https://youtu.be/LmN8bybyQY8?long=yes
למה הקרח צף?



הסיבה שהקרח צף על המים, בניגוד להיגיון הכימי, היא מעניינת. מסתבר שהמים מתנהגים באופן שונה מכל חומר אחר. יש להם התנהגות כימית ייחודית.

אם מים מוצקים, בטמפרטורה נמוכה, אמורים להיות בעלי נפח קטן יותר, כמו שכל חומר מתנהג, מסתבר שבמים זה לא מה שקורה. הנפח של קרח, מים קפואים במצב מוצק, הוא דווקא יותר גדול, מאשר הנפח של המים במצב נוזלי.

תוכלו לבדוק את זה על ידי הקפאת כוס מים במקפיא. אם תסמנו לפני כן את קו המים בטוש, תראו שכשהמים הופכים לקרח, הם עוברים אותו. המים הקפואים, הקרח, התרחבו בנפחם. זה שונה מהתכונה של כמעט כל חומר אחר בטבע - רוב החומרים דווקא מתכווצים כשהם במצב מוצק!

מה שמשתנה במים הקפואים הוא צפיפות החומר. ובגלל שצפיפות הקרח קטנה יותר מצפיפות של המים הנוזלים, הקרח צף על פני המים ולא שוקע.


הנה סרטון מתורגם על הסיבה שהקרח צף על המים:

http://youtu.be/UukRgqzk-KE
איך המיקרוגל מחמם את האוכל?
מהיכן בא החום של המיקרוגל לחימום האוכל?
איך עובד המיקרוגל?


האור מחמם תמיד, כיוון שיש בו קרינה. לכן אפילו אוכל שיונח באור השמש יתחמם לאיטו. אבל גלי המיקרו הם גלים אלקטרו-מגנטיים, שיש בהם קרינה חזקה במיוחד. הם מסוגלים לחמם מזון הרבה יותר מהר מאור השמש וגם להפשיר אוכל קפוא במהירות. כיצד זה קורה?

במיקרוגל משתמשים במגנטרון, מתקן שמייצר גלי רדיו קצרים, שהם גלי המיקרוגל. הגלים מובלים למתקן דמוי מאוורר שדואג לפזר אותם בחלל המכשיר. הם כמובן פוגעים במזון שהונח בו. בשל המגנטיות שבגלי הרדיו מוטחות מולקולות המים שבאוכל מצד לצד ופוגעות זו בזו מיליארדי פעמים בשניה. הפגיעה שלהן אחת בשניה יוצרת חיכוך מטורף, שיוצר הרבה חום גבוה מאד. החום הזה אחראי לחימום המהיר כל כך שבזכותו האוכל שלנו מתחמם ומופשר כל כך מהר.

שמו של המיקרו-גל נובע מהגלים הקצרים, גלי המיקרו שהוא מייצר ושאחראים להתחממות המהירה של המזון.


כך עובד המיקרוגל:

http://youtu.be/MqsDPmnPKEk


uסרטון קצרצר שמראה כיצד מחמם המיקרוגל את המזון:

http://youtu.be/FGdwEPEU61U


הנה סרטון הסבר מפורט על איך עובד מיקרוגל:

http://youtu.be/yujaL-u_h6I


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.