שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה יש מלחמות בעולם?
ההוגה ברטראנד ראסל אמר פעם בתבונה ש"מלחמה איננה קובעת מי צודק, אלא מי נשאר!" - באנגלית, אגב, זה נשמע הרבה יותר שנון כי זה גם דו-משמעי: ".War is not about who is right, but who is left").
אז מהי מלחמה בעצם?
מלחמה (War) היא בעצם ריב קבוצתי. בין מדינות, בין שבטים או בין תרבויות - מלחמה מתרחשת בעולם, בין קבוצות שונות, שמתנגדול זו לזו.
מדינות, עמים או שבטים - המלחמה מתחילה כשקבוצה כזו רוצה לגרום לאחרת לקבל את דרישותיה. מלחמות בעולם הן פעמים רבות על שטח ששתי מדינות או שבטים רוצים, כל אחת לעצמה. מלחמות אחרות הן בגלל שעמים רוצים עצמאות, כלומר להשתחרר משליטתו של עם אחר. יש מלחמות על גבולות שבמחלוקת וכך הלאה.
לרוב גורמת המלחמה למותם של אנשים ולפגיעה ברכוש רב. מלחמות הן דרך עצובה למצוא פתרון שלרוב מצליח הרבה יותר ליד שולחן המשא ומתן, כלומר בדיבור ופשרה שמובילים להסכמה בין הצדדים.
הכי עצוב הוא שפעמים רבות לאחר מלחמות קשות נאלצו הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפשרה -אותה פשרה שהיו יכולים לקבל, מבלי לאבד אנשים ורכוש רב ולגרום לסבל קשה להמוני בני אדם.
ואולי המילים של מהטמה גאנדי מסבירות היטב את דעתנו על המלחמה: "עין תחת עין ובסוף יהיה כל העולם עיוור".
הנה סרטון אנימציה נפלא וקצר על תולדות המלחמה ומה בסופן (ללא מילים):
https://youtu.be/9x7FGbW3IVc
למה ומתי מלחמות פורצות (עברית):
https://youtu.be/vYmR7d94ho0
עשר המלחמות הגדולות בהיסטוריה וכמה אנשים שילמו בהן בחייהם:
http://youtu.be/7sZHSwCmniI
בעולם הטבע לא חסרות מלחמות או לפחות קרבות, כמו הקרב בין מושבות של נמלים למשל:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
ושיר של ג'ון לנון שבו הוא מדמיין עולם של שלום:
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
מהו ניצחון פירוס ובאיזה קרב נולד המושג?
כשאומרים לפעמים "עוד ניצחון כזה ואבדנו", לא כולם יודעים שהביטוי נאמר על ידי דמות היסטורית. קראו לו פירוס והוא ניצח את צבא רומי העצום והחזק וגרם לו נזקים קשים.
אך בקרב הזה הותש לחלוטין גם צבאו שלו. הוא ידע שהצלחתו ונצחונו בו הם סוג של כישלון צופה פני עתיד, כלומר ניצחון שכרוך בכישלון, גם אם לא כולם מזהים זאת.
מאז ממשיך המושג "ניצחון פירוס" לציין ניצחון שעלה במחיר כה רב עד שהמנצח הוא המפסיד הגדול. או כפי שענה פירוס עצמו לאחד מידידיו שמיהר לברך אותו על ניצחונו, שעוד ניצחון כזה יחסל אותו לחלוטין.
היסטורית, ניצחון פירוס (Pyrrhic victory) התרחש בשנת 279 לפני הספירה, כשפירוס מלך אפירוס נלחם ברומאים. אפירוס הייתה ממלכה הלניסטית קטנה עם צבא נועז וחזק.
פירוס עצמו היה מצביא גדול, שצבר כוח וכבוד במלחמות שונות שבהן הנהיג את צבאו. הוא התגייס להשתתף במלחמות כנגד רומא וקרתגו החזקות, לצד החלשים והתפרסם בנצחונותיו וביכולתו הצבאית המרשימה.
חניבעל אמר על פירוס שאחרי אלכסנדר הגדול, הוא המפקד הטוב ביותר עלי אדמות.
לקרב המפורסם באסקולום הוא הגיע לבקשת הטרנטינים החלשים. שוב הוא נלחם ברומאים. פירוס ניצח אותם בעבר ועתה ינצח אותם שוב, אבל הניצחון הזה יעלה לו כאמור במחיר כבד של הרוגים ופצועים ואובדן של רבים ממפקדיו.
לאחר הניצחון הזה על רומי, פירוס יאמר את המשפט הידוע "עוד ניצחון כזה ואבדנו". מאז, יציינו דורות של מנצחים-מפסידים, גם בתחומים שרחוקים משדה הקרב הצבאי, כמי שניצחו ניצחון הפסד, כלומר "ניצחון פירוס".
הנה סרטון קצר על פירוס ונצחונותיו העצובים:
http://youtu.be/012IopWxXlw
מהי רפובליקת בננות?
רפובליקת בננות (Banana republic) הוא כינוי מזלזל שניתן בדרך כלל למדינות במרכז אמריקה ובאיים הקאריביים. ברבות ממדינות אלה שלטו משטרים כושלים ומושחתים, בראשות דיקטטורים שנתנו את מיטב משאבי מדינותיהם לידי תאגידים קפיטליסטיים מצפון אמריקה.
המשטרים הללו אופיינו בדרך כלל בהיעדר דמוקרטיה, בחוסר יציבות והבדלי מעמדות קיצוניים, לצד שחיתות, שימוש בצבא לדיכוי העם והתערבות חזקה של מדינות זרות.
את הביטוי הוליד הסופר האמריקני או. הנרי, כששתיאר בספרו "כרובים ומלכים" רפובליקה בדיונית ששמה "אנצ'וריה". את הספר הוא כתב בזמן שחי בהונדורס, בהשפעת אירועים מסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20.
האירועים הללו יכולים להמחיש היטב מהי רפובליקת בננות. כי באותה תקופה שלט בהונדורס תאגיד מסחרי אמריקני בשם "חברת הפירות המאוחדת". מנהלי התאגיד ניצלו את השחיתות בהנהגת המדינה ואת יכולותיהם הכספיות, כדי לשלוט במדינה ולעשות בה כרצונם.
לאחר שרכש מעשירי הונדורס את הזכויות לעיבוד הקרקעות הפוריות בהונדורס והקים מערכת ליצוא בננות, הקפיד התאגיד לדכא בכוח ובאלימות את ניסיונות העובדים והאיכרים להתארגן נגדו ובהדרגה אף השתלט על כלכלת הונדורס.
עם השנים השתלט התאגיד גם על הפוליטיקה המקומית. כשגילו מנהליו שמנהיג המדינה לא מוכן לשתף עימם עוד פעולה, הם מימנו כוח צבאי שעשה הפיכה בשלטון. הם מינו מנהיג בובה, ששיתף עימם פעולה ומילא מעתה את כל דרישות התאגידים.
בין השאר ביצע המנהיג הממונה אז דיכוי בכוח של מרד אלים שארגנו פועלי הבננות כנגד הממשל המושחת.
מדינות רבות במרכז אירופה עברו מאז תהפוכות רבות. בחלקן התפתחה עצמאות כלכלית, בעוד שאחרות עברו או עוברות תהליך של דמוקרטיזציה. מדינות נוספות, כמו קובה, חוו מהפכה קומוניסטית שותתת דם. גם ניקרגואה עברה מהפכה סוציאליסטית ובהמשך חזרה לתהליך הפוך.
הנה תולדות רפובליקות הבננה:
https://youtu.be/QgydTdThoeA
השליט המושחת ברפובליקות הבננות מהסרט "בננות" של וודי אלן:
https://youtu.be/ubFgTk7m9f4
הבננות במרכז אמריקה וחיסול יערות הגשם בשבילן:
https://youtu.be/esvycD1O3cM
האם ישראל היא רפובליקת בננות - התקווה כמובן שלא (עברית):
https://youtu.be/OqaxS774aOw
וסאטירה על שליטים כמו זה של רפובליקת הבננות קובה בסרט "בננות":
https://youtu.be/sJn2siU6KB4
למה צריך עימותי בחירות?
העימותים בבחירות של 2016, בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, היו מלאי יצרים. מצד אחד עמדה קלינטון עם נתונים, ביטחון עצמי ושליטה בעניינים ומצד שני טראמפ - עם שפת גוף בוטחת, שפה שחצנית ונתונים שפעמים רבות לא עמדו במבחן העובדות והאמת. בבחירות הוא זכה, אז למה חשוב בכלל העימות הטלוויזיוני?
עימות בחירות (Election debate) הוא רגע חשוב מאד במירוץ לשלטון במדינות הדמוקרטיות. עימותי בחירות משודרים בטלוויזיה וצופים בהם אחוזים גבוהים מהמצביעים. בעימותי בחירות נדרשים המתמודדים להנהגה לענות על שאלות בעניינים חשובים שנוגעים למערכת הבחירות ולהנהגה עתידית שלהם. מדיעותיהם בנושאים שונים ועד התנהלות אישית, יכולת להעביר מסרים, להתמודד עם לחצים ולשדר מנהיגות - העימותים הם רגעי שיא במערכת הבחירות ובמדינות דמוקרטיות רואים בהם מבחן למועמדים. הם גם כלי שמאפשר לציבור המצביעים להתרשם מצדדים נוספים באישיותם של המועמדים.
העימות הראשון נערך בארצות הברית בשנת 1960. העימות היה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון. הוא היה הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם אך היה לעימות היסטורי, מכיוון שהמחיש לראשונה את כוחה של הטלוויזיה וכיצד שינתה את הפוליטיקה לעד. בעימות הזה קבעו הצופים בטלוויזיה שקנדי ניצח, בעוד שמי שהאזינו לו ברדיו גרסו שניקסון ניצח. למעשה ניצח ג'ון קנדי בבחירות הללו, בזכות מה שראו הצופים בפעם הראשונה על המסך - מועמד שמקרין מנהיגות וקור רוח, למול מועמד שמשדר עייפות, לחץ ומגיע ל"ראיון עבודה אצל העם" כשהוא לא מגולח...
גם עימותים נוספים בהיסטוריה האמריקאית תרמו לניצחון מועמדים או גרמו להפסדים מביכים. אחד המקרים הזכורים הוא של הנשיא ג'ורג' בוש האב המביט בשעונו במהלך העימות ומשדר לחץ וחוסר נוחות, או האנחות של סגן הנשיא אל גור, שנאנח שוב ושוב ומפסיד את הבחירות לבוש הבן, מועמד כמעט חסר סיכוי מולו, שהציפיות ממנו היו כה נמוכות, עד שהביצועים הבינוניים שלו בעימות נתפסו כהישג והביאו אותו לנשיאות. זכור המתמודד רייגן המזלזל בנשיא ג'ימי קרטר במשפט "הנה אתה שוב מתחיל...", כשקרטר מדבר על שיחתו עם בתו בת ה-13 איימי שאמרה לו "מה הנושא החשוב בבחירות האלה". זכור גם המסך המפוצל שבו התעלם ברק אובמה ולא היישיר מבט אל יריבו המדבר ונועץ בו עיניים, מיט רומני. לאובמה לא הזיק העימות ואף הציג אותו שוב כמי שיודע לתקשר באופן מופלא והוא ניצח במירוץ לנשיאות פעמיים.
הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק והעימותים לקראת בחירות הפכו למרכיב חובה בדרך שעל המועמדים לעבור בדרך להנהגה. הפוליטיקאים בעולם הדמוקרטי יודעים שעימות הוא רגע קובע וקריטי במירוץ.
הנה הדברים שעוזרים להחליט על המנצח בעימות והטריקים של המועמדים (עברית):
https://youtu.be/9ZB5Vc4pQSU
רגעים משמעותיים בעימותי הבחירות באמריקה - העימותים המקצועיים והקובעים למשרה החזקה בעולם:
https://youtu.be/4Y8SZDH3B_4
ניתוח החשיבות העצומה של שפת הגוף של המועמדים בעימותים טלוויזיוניים:
https://youtu.be/QPWxxmPbWsg
העימות ההיסטורי בין קנדי לניקסון ששינה את פני הפוליטיקה הדמוקרטית לתמיד:
http://youtu.be/zHGs4535W_o
על העימות בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ (עברית):
https://youtu.be/u-tl6fvXm5I
מה קורה כשהעימות הופך לבלגן? (עברית)
https://youtu.be/A2dmoTn72zQ
ובחיוך - מה קורה כשמלחינים את המסרים בעימות לשיר מדהים (מתורגם):
https://youtu.be/95AR87ciruc
מהי אוטונומיה?
אוטונומיה (Autonomy) היא שלטון עצמי.
למשל במדינה כמו ספרד, קטלוניה יכולה לדבר ספרדית משובשת ויש להם זכויות דת והמנון שונה ואפילו דגל שונה משל ספרד. כל אלה אומרים שהם אוטונומיים. אבל הם עדיין משרתים באותו צבא ומשלמים מיסים לשלטון המדיני של ספרד. כך שזו לא מדינה עצמאית אלא אוטונומיה בתוך ספרד והשלטון הספרדי.
המילה "אוטונומיה" באה מיוונית עתיקה, כשהפירוש שלה ביוונית הוא שלטון עצמאי.
הנה דיווח על מאבקו של הדאלאי לאמה לאוטונומיה לטיבט מולדתו:
http://youtu.be/XLu_RTOVa8U
מהו הסכם עודפים ואיך הוא פועל?
בישראל יש דמוקרטיה ויש שיטת בחירות שמעוגנת בחוק. בשיטת הבחירות בישראל סופרים, החל מתום יום הבחירות, את כל הקולות.
לאחר שפוסלים את הקולות הפסולים, משלל הסיבות המוגדרות בחוק, נשארים כל הקולות הכשרים. הללו נספרים והמספר הזה מחולק ב-120. התוצאה שמתקבלת שווה לגודלו של מנדט, כלומר לכמות המצביעים שדרושים כדי לזכות מפלגה בעוד מושב בכנסת.
במקביל, תוצאות הבחירות הסופיות הללו מראות כיצד מתחלקים קולות המצביעים בין המפלגות השונות.
ועכשיו, כשיודעים כמה קולות קיבלה כל מפלגה בבחירות. אלה מחולקים במספר הקולות שדרושים לקבלת מנדטים. רק מנדטים שלמים ייספרו וייתנו למפלגה מנדטים. כל הקולות הנותרים יישארו בצד.
אבל עכשיו מגיע שלב העודפים. כאן יש אפשרות תיאורטית לכל מפלגה להשלים מנדט נוסף. בהנחה שהמפלגה חתמה על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת, ייספרו הקולות הנותרים של שתיהן. מי משתיהן שמחזיקה ביותר קולות עודפים שכאלה, היא שתזכה לקבל את הקולות הנותרים של חברתה להסכם העודפים.
ועכשיו, במידה וסכום הקולות הנותרים של שתי המפלגות יספיק למפלגה הזו למנדט נוסף - היא זו שתזכה בו.
באופן זה שיטת הבחירות מבטיחה שהקולות הנותרים לא ילכו לאיבוד. כי הסכמי העודפים הן ההבטחה הדמוקרטית למצביעים שייעשה הכל כדי שהצבעתם תיחשב במניין הקולות בבחירות ולא תרד לטמיון.
כך עובד הסכם עודפים בישראל (עברית):
https://youtu.be/GTK1nxwufyE
וכך פרשן מסביר בצורה פשוטה את הסכם העודפים (עברית):
https://youtu.be/ytY4sKXKMfw
מהו אוֹסְטְרָקוֹן וכיצד השתמשו בו לפוליטיקה בימי קדם?
אולי שמעתם פעם את ראש הממשלה נתניהו מזכיר בנאום את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). אבל מה זה בדיוק?
האוסטרקון הוא מונח ביוונית המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
את האוסטרקונים יצרו היוונים על ידי שימוש בשברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו היו בעצם סוג של פתקים קדומים.
פתקים? מחרס?
כן. שברי החרס הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את השברים הללו ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.
אבל מי כתבו אוסטרקונים? - בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.
בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור, מסייעים ללמוד על העולם הקדום. הם מקור מידע מצוין על מנהגים, רעיונות ושימושים לאותם פתקים עתיקים.
היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים ואפילו הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.
למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.
#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.
בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.
אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.
#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.
איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.
אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.
אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.
הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:
https://youtu.be/I9FABWRIpAI
האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):
https://youtu.be/-UGKhbzKWPA
אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:
https://youtu.be/W40nqSzA_-w
עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:
https://youtu.be/k-affa0Q3vI
מהי ריבונות?
ריבונות (Sovereignty) היא הסמכות להפעיל כוח, הן פנימה והן כלפי חוץ.
במילים אחרות ועל פי המשפט הבינלאומי, הריבונות היא הזכות הבלעדית לשלוט ולהפגין סמכות במדינה, בשבט ובכל קבוצת אנשים אחרת או אזור גאוגרפי.
מידת העצמאות של השלטון בשטח מסוים מהווה את ריבונותו במקום. הריבון בשטח הוא מי שבכוחו לשלוט בשטח. כשיש לשלטון ריבונות בשטח או בחברה כלשהם זה אומר שאין כוח אחר במקום או בחברה שביכולתו לכפות את רצונו על השלטון הזה.
מי שנחשב לריבון הוא בדרך כלל הממשלה או סמכות פוליטית במקום, אם כי לא פעם מחזיק אדם ספציפי בריבונות. מצב כזה מתרחש למשל במונרכיה, כשהמונרך הוא מלך, או במצב של שליט יחיד, בדיקטטורה, כלומר שלטון יחיד.
מצב בו יש כמה כוחות צבאיים או בעלי כוח במדינה כלשהי הוא מצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States).
זהו מצב לא בריא. לא פעם הוא מתקיים בזמן של מלחמת אזרחים, או במדינה שנקלעה למצב בו קבוצות שונות קיבלו או השתלטו על אזורים והפכו בהם לריבונים, על חשבון השלטון המרכזי החלש. בישראל 2023 התופעה קיבלה בשנים האחרונות את הכינוי "לבנוניזציה", שכן זה המצב ברפובליקה הלבנונית המתפרקת.
הנה הריבונות והמגבלות על הריבונות של מדינה (עברית):
https://youtu.be/jmPWIie29-c
סרטון אנימציה שמסביר לעומק את המושג ריבונות:
https://youtu.be/gtIkjqGzQVI
והסבר של המורה לריבונות (מתורגם):
https://youtu.be/E3U9a9lqXLE
מהי מלחמת אזרחים?
מלחמת אזרחים (Civil war) היא מלחמה פנימית, בתוך מדינה, בה נלחמים אזרחיה אלו כנגד אלו.
זוהי מלחמה בה שני הצדדים היריבים הם מאותו עם או מדינה. לרוב היא נולדת ממחלוקת שמביאה אותם לעימות צבאי אלים, ההולך ומסלים (מחמיר) והופך למלחמת אזרחים של ממש.
בעולם מתקיימות כיום ולאורך שנים לא מעטות מה שנקראות מלחמות אזרחים מתמשכות. חלקן הגדול הוא בקרב אומות לא מפותחות ובמדינות עולם שלישי.
מלחמה כזו נולדת לא פעם במצב בו יש יותר מכוח צבאי אחד, או במצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. ראו את החשיבות של כוח צבאי מרכזי ובלעדי בתגית "ריבונות".
מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States). זהו מצב מסוכן שלא פעם מוביל למלחמת אזרחים, בין קבוצות באוכלוסיה והכוחות הצבאיים שעומדות לרשותן.
אבל בין מלחמות האזרחים הידועות בהיסטוריה ניתן למצוא לא מעט שהתרחשו במדינות חזקות ואף באימפריות.
נזכיר כאן את מלחמת האזרחים בספרד, בה נלחמו בשנים 1936–1939 כוחות הימין הלאומני בפיקודו של הגנרל פרנקו לכוחות השמאל הסוציאליסטי. פרנקו, בעזרת הכוחות הנאציים ששלח היטלר לעזרתו, ניצחו את השמאל והאיש הפך לשליט ספרד למשך שנים רבות.
במלחמת האזרחים שהתקיימה ברוסיה בשנים 1917–1923 נלחמו הקומוניסטים כנגד הצבא הלבן. בסיומה השתלט הקומוניזם על הממלכה והפך לשלטון ששלט בה כמעט 70 שנה. זה עתיד להיות המשטר הקומוניסטי שישלוט במדינות רבות אחרות, במסגרת מה שיקבל את השם "ברית המועצות".
מלחמת האזרחים האמריקאית, שהתקיימה בשנים 1861–1865, הייתה עימות בין מדינות הצפון ("האיחוד") לבין מדינות הדרום ("הקונפדרציה") של ארצות הברית. היא נולדה ממחלוקת על הכוח והזכויות של המדינות המרכיבות את הברית (States' rights) אל מול הממשל המרכזי הנבחר. ברקע עמדה גם ההתנגדות העצומה של מדינות הדרום, בהן הייתה נהוגה ומושרשת עמוק העבדות, למדיניות של הנשיא הנבחר לינקולן, שעמד בראש מדינות הצפון והתעקש על חובתה של ררחןת הברית לבטל את העבדות.
מלחמות אזרחים לא מעטות יהיו בכלל קשורות בירושת המלך המקומי, כמו שקרה באנגליה לא פעם. אך במלחמת האזרחים האנגלית של השנים 1642–1649 היה זה דווקא הפרלמנט האנגלי שמרד כנגד המלך צ'ארלס הראשון.
מלחמת האזרחים הסינית של השנים 1927-1950, הייתה בין הלאומנים השולטים במדינת הענק לבין הקומוניסטים בראשות מאו. האחרונים ניצחו ומאז סין היא מדינה קומוניסטית.
תוכלו להכיר דוגמאות היסטוריות למלחמות כאלה בתגית "מלחמות אזרחים".
מלחמת אזרחים במדינה חושפת ומחלישה אותה כנגד אויביה מבחוץ (עברית):
https://youtu.be/RZfV26u0Yaw
מלחמת אחים היא שם נוסף ובמקרה הזה מבלבל למלחמת אזרחים (עברית):
https://youtu.be/BDCZCFO6kQA
מלחמת אזרחים בכפכפים - הסאטירה הכי מצחיקה, חדה ומצמררת (עברית):
https://youtu.be/5eQBsWQfUxc
על הדרך הראויה שמצא דוד בתנ"ך למנוע מלחמת אחים יהודית (עברית):
https://youtu.be/2H1-9CwpmEU
והרצאת טד על מלחמת האזרחים כפי שמדגים המקרה של גואטמלה (מתורגם):
https://youtu.be/3zqZPujAPuc?long=yes
ההוגה ברטראנד ראסל אמר פעם בתבונה ש"מלחמה איננה קובעת מי צודק, אלא מי נשאר!" - באנגלית, אגב, זה נשמע הרבה יותר שנון כי זה גם דו-משמעי: ".War is not about who is right, but who is left").
אז מהי מלחמה בעצם?
מלחמה (War) היא בעצם ריב קבוצתי. בין מדינות, בין שבטים או בין תרבויות - מלחמה מתרחשת בעולם, בין קבוצות שונות, שמתנגדול זו לזו.
מדינות, עמים או שבטים - המלחמה מתחילה כשקבוצה כזו רוצה לגרום לאחרת לקבל את דרישותיה. מלחמות בעולם הן פעמים רבות על שטח ששתי מדינות או שבטים רוצים, כל אחת לעצמה. מלחמות אחרות הן בגלל שעמים רוצים עצמאות, כלומר להשתחרר משליטתו של עם אחר. יש מלחמות על גבולות שבמחלוקת וכך הלאה.
לרוב גורמת המלחמה למותם של אנשים ולפגיעה ברכוש רב. מלחמות הן דרך עצובה למצוא פתרון שלרוב מצליח הרבה יותר ליד שולחן המשא ומתן, כלומר בדיבור ופשרה שמובילים להסכמה בין הצדדים.
הכי עצוב הוא שפעמים רבות לאחר מלחמות קשות נאלצו הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפשרה -אותה פשרה שהיו יכולים לקבל, מבלי לאבד אנשים ורכוש רב ולגרום לסבל קשה להמוני בני אדם.
ואולי המילים של מהטמה גאנדי מסבירות היטב את דעתנו על המלחמה: "עין תחת עין ובסוף יהיה כל העולם עיוור".
הנה סרטון אנימציה נפלא וקצר על תולדות המלחמה ומה בסופן (ללא מילים):
https://youtu.be/9x7FGbW3IVc
למה ומתי מלחמות פורצות (עברית):
https://youtu.be/vYmR7d94ho0
עשר המלחמות הגדולות בהיסטוריה וכמה אנשים שילמו בהן בחייהם:
http://youtu.be/7sZHSwCmniI
בעולם הטבע לא חסרות מלחמות או לפחות קרבות, כמו הקרב בין מושבות של נמלים למשל:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
ושיר של ג'ון לנון שבו הוא מדמיין עולם של שלום:
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
כשאומרים לפעמים "עוד ניצחון כזה ואבדנו", לא כולם יודעים שהביטוי נאמר על ידי דמות היסטורית. קראו לו פירוס והוא ניצח את צבא רומי העצום והחזק וגרם לו נזקים קשים.
אך בקרב הזה הותש לחלוטין גם צבאו שלו. הוא ידע שהצלחתו ונצחונו בו הם סוג של כישלון צופה פני עתיד, כלומר ניצחון שכרוך בכישלון, גם אם לא כולם מזהים זאת.
מאז ממשיך המושג "ניצחון פירוס" לציין ניצחון שעלה במחיר כה רב עד שהמנצח הוא המפסיד הגדול. או כפי שענה פירוס עצמו לאחד מידידיו שמיהר לברך אותו על ניצחונו, שעוד ניצחון כזה יחסל אותו לחלוטין.
היסטורית, ניצחון פירוס (Pyrrhic victory) התרחש בשנת 279 לפני הספירה, כשפירוס מלך אפירוס נלחם ברומאים. אפירוס הייתה ממלכה הלניסטית קטנה עם צבא נועז וחזק.
פירוס עצמו היה מצביא גדול, שצבר כוח וכבוד במלחמות שונות שבהן הנהיג את צבאו. הוא התגייס להשתתף במלחמות כנגד רומא וקרתגו החזקות, לצד החלשים והתפרסם בנצחונותיו וביכולתו הצבאית המרשימה.
חניבעל אמר על פירוס שאחרי אלכסנדר הגדול, הוא המפקד הטוב ביותר עלי אדמות.
לקרב המפורסם באסקולום הוא הגיע לבקשת הטרנטינים החלשים. שוב הוא נלחם ברומאים. פירוס ניצח אותם בעבר ועתה ינצח אותם שוב, אבל הניצחון הזה יעלה לו כאמור במחיר כבד של הרוגים ופצועים ואובדן של רבים ממפקדיו.
לאחר הניצחון הזה על רומי, פירוס יאמר את המשפט הידוע "עוד ניצחון כזה ואבדנו". מאז, יציינו דורות של מנצחים-מפסידים, גם בתחומים שרחוקים משדה הקרב הצבאי, כמי שניצחו ניצחון הפסד, כלומר "ניצחון פירוס".
הנה סרטון קצר על פירוס ונצחונותיו העצובים:
http://youtu.be/012IopWxXlw
רפובליקת בננות (Banana republic) הוא כינוי מזלזל שניתן בדרך כלל למדינות במרכז אמריקה ובאיים הקאריביים. ברבות ממדינות אלה שלטו משטרים כושלים ומושחתים, בראשות דיקטטורים שנתנו את מיטב משאבי מדינותיהם לידי תאגידים קפיטליסטיים מצפון אמריקה.
המשטרים הללו אופיינו בדרך כלל בהיעדר דמוקרטיה, בחוסר יציבות והבדלי מעמדות קיצוניים, לצד שחיתות, שימוש בצבא לדיכוי העם והתערבות חזקה של מדינות זרות.
את הביטוי הוליד הסופר האמריקני או. הנרי, כששתיאר בספרו "כרובים ומלכים" רפובליקה בדיונית ששמה "אנצ'וריה". את הספר הוא כתב בזמן שחי בהונדורס, בהשפעת אירועים מסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20.
האירועים הללו יכולים להמחיש היטב מהי רפובליקת בננות. כי באותה תקופה שלט בהונדורס תאגיד מסחרי אמריקני בשם "חברת הפירות המאוחדת". מנהלי התאגיד ניצלו את השחיתות בהנהגת המדינה ואת יכולותיהם הכספיות, כדי לשלוט במדינה ולעשות בה כרצונם.
לאחר שרכש מעשירי הונדורס את הזכויות לעיבוד הקרקעות הפוריות בהונדורס והקים מערכת ליצוא בננות, הקפיד התאגיד לדכא בכוח ובאלימות את ניסיונות העובדים והאיכרים להתארגן נגדו ובהדרגה אף השתלט על כלכלת הונדורס.
עם השנים השתלט התאגיד גם על הפוליטיקה המקומית. כשגילו מנהליו שמנהיג המדינה לא מוכן לשתף עימם עוד פעולה, הם מימנו כוח צבאי שעשה הפיכה בשלטון. הם מינו מנהיג בובה, ששיתף עימם פעולה ומילא מעתה את כל דרישות התאגידים.
בין השאר ביצע המנהיג הממונה אז דיכוי בכוח של מרד אלים שארגנו פועלי הבננות כנגד הממשל המושחת.
מדינות רבות במרכז אירופה עברו מאז תהפוכות רבות. בחלקן התפתחה עצמאות כלכלית, בעוד שאחרות עברו או עוברות תהליך של דמוקרטיזציה. מדינות נוספות, כמו קובה, חוו מהפכה קומוניסטית שותתת דם. גם ניקרגואה עברה מהפכה סוציאליסטית ובהמשך חזרה לתהליך הפוך.
הנה תולדות רפובליקות הבננה:
https://youtu.be/QgydTdThoeA
השליט המושחת ברפובליקות הבננות מהסרט "בננות" של וודי אלן:
https://youtu.be/ubFgTk7m9f4
הבננות במרכז אמריקה וחיסול יערות הגשם בשבילן:
https://youtu.be/esvycD1O3cM
האם ישראל היא רפובליקת בננות - התקווה כמובן שלא (עברית):
https://youtu.be/OqaxS774aOw
וסאטירה על שליטים כמו זה של רפובליקת הבננות קובה בסרט "בננות":
https://youtu.be/sJn2siU6KB4
העימותים בבחירות של 2016, בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, היו מלאי יצרים. מצד אחד עמדה קלינטון עם נתונים, ביטחון עצמי ושליטה בעניינים ומצד שני טראמפ - עם שפת גוף בוטחת, שפה שחצנית ונתונים שפעמים רבות לא עמדו במבחן העובדות והאמת. בבחירות הוא זכה, אז למה חשוב בכלל העימות הטלוויזיוני?
עימות בחירות (Election debate) הוא רגע חשוב מאד במירוץ לשלטון במדינות הדמוקרטיות. עימותי בחירות משודרים בטלוויזיה וצופים בהם אחוזים גבוהים מהמצביעים. בעימותי בחירות נדרשים המתמודדים להנהגה לענות על שאלות בעניינים חשובים שנוגעים למערכת הבחירות ולהנהגה עתידית שלהם. מדיעותיהם בנושאים שונים ועד התנהלות אישית, יכולת להעביר מסרים, להתמודד עם לחצים ולשדר מנהיגות - העימותים הם רגעי שיא במערכת הבחירות ובמדינות דמוקרטיות רואים בהם מבחן למועמדים. הם גם כלי שמאפשר לציבור המצביעים להתרשם מצדדים נוספים באישיותם של המועמדים.
העימות הראשון נערך בארצות הברית בשנת 1960. העימות היה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון. הוא היה הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם אך היה לעימות היסטורי, מכיוון שהמחיש לראשונה את כוחה של הטלוויזיה וכיצד שינתה את הפוליטיקה לעד. בעימות הזה קבעו הצופים בטלוויזיה שקנדי ניצח, בעוד שמי שהאזינו לו ברדיו גרסו שניקסון ניצח. למעשה ניצח ג'ון קנדי בבחירות הללו, בזכות מה שראו הצופים בפעם הראשונה על המסך - מועמד שמקרין מנהיגות וקור רוח, למול מועמד שמשדר עייפות, לחץ ומגיע ל"ראיון עבודה אצל העם" כשהוא לא מגולח...
גם עימותים נוספים בהיסטוריה האמריקאית תרמו לניצחון מועמדים או גרמו להפסדים מביכים. אחד המקרים הזכורים הוא של הנשיא ג'ורג' בוש האב המביט בשעונו במהלך העימות ומשדר לחץ וחוסר נוחות, או האנחות של סגן הנשיא אל גור, שנאנח שוב ושוב ומפסיד את הבחירות לבוש הבן, מועמד כמעט חסר סיכוי מולו, שהציפיות ממנו היו כה נמוכות, עד שהביצועים הבינוניים שלו בעימות נתפסו כהישג והביאו אותו לנשיאות. זכור המתמודד רייגן המזלזל בנשיא ג'ימי קרטר במשפט "הנה אתה שוב מתחיל...", כשקרטר מדבר על שיחתו עם בתו בת ה-13 איימי שאמרה לו "מה הנושא החשוב בבחירות האלה". זכור גם המסך המפוצל שבו התעלם ברק אובמה ולא היישיר מבט אל יריבו המדבר ונועץ בו עיניים, מיט רומני. לאובמה לא הזיק העימות ואף הציג אותו שוב כמי שיודע לתקשר באופן מופלא והוא ניצח במירוץ לנשיאות פעמיים.
הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק והעימותים לקראת בחירות הפכו למרכיב חובה בדרך שעל המועמדים לעבור בדרך להנהגה. הפוליטיקאים בעולם הדמוקרטי יודעים שעימות הוא רגע קובע וקריטי במירוץ.
הנה הדברים שעוזרים להחליט על המנצח בעימות והטריקים של המועמדים (עברית):
https://youtu.be/9ZB5Vc4pQSU
רגעים משמעותיים בעימותי הבחירות באמריקה - העימותים המקצועיים והקובעים למשרה החזקה בעולם:
https://youtu.be/4Y8SZDH3B_4
ניתוח החשיבות העצומה של שפת הגוף של המועמדים בעימותים טלוויזיוניים:
https://youtu.be/QPWxxmPbWsg
העימות ההיסטורי בין קנדי לניקסון ששינה את פני הפוליטיקה הדמוקרטית לתמיד:
http://youtu.be/zHGs4535W_o
על העימות בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ (עברית):
https://youtu.be/u-tl6fvXm5I
מה קורה כשהעימות הופך לבלגן? (עברית)
https://youtu.be/A2dmoTn72zQ
ובחיוך - מה קורה כשמלחינים את המסרים בעימות לשיר מדהים (מתורגם):
https://youtu.be/95AR87ciruc
מושגים במדע המדינה
אוטונומיה (Autonomy) היא שלטון עצמי.
למשל במדינה כמו ספרד, קטלוניה יכולה לדבר ספרדית משובשת ויש להם זכויות דת והמנון שונה ואפילו דגל שונה משל ספרד. כל אלה אומרים שהם אוטונומיים. אבל הם עדיין משרתים באותו צבא ומשלמים מיסים לשלטון המדיני של ספרד. כך שזו לא מדינה עצמאית אלא אוטונומיה בתוך ספרד והשלטון הספרדי.
המילה "אוטונומיה" באה מיוונית עתיקה, כשהפירוש שלה ביוונית הוא שלטון עצמאי.
הנה דיווח על מאבקו של הדאלאי לאמה לאוטונומיה לטיבט מולדתו:
http://youtu.be/XLu_RTOVa8U
בישראל יש דמוקרטיה ויש שיטת בחירות שמעוגנת בחוק. בשיטת הבחירות בישראל סופרים, החל מתום יום הבחירות, את כל הקולות.
לאחר שפוסלים את הקולות הפסולים, משלל הסיבות המוגדרות בחוק, נשארים כל הקולות הכשרים. הללו נספרים והמספר הזה מחולק ב-120. התוצאה שמתקבלת שווה לגודלו של מנדט, כלומר לכמות המצביעים שדרושים כדי לזכות מפלגה בעוד מושב בכנסת.
במקביל, תוצאות הבחירות הסופיות הללו מראות כיצד מתחלקים קולות המצביעים בין המפלגות השונות.
ועכשיו, כשיודעים כמה קולות קיבלה כל מפלגה בבחירות. אלה מחולקים במספר הקולות שדרושים לקבלת מנדטים. רק מנדטים שלמים ייספרו וייתנו למפלגה מנדטים. כל הקולות הנותרים יישארו בצד.
אבל עכשיו מגיע שלב העודפים. כאן יש אפשרות תיאורטית לכל מפלגה להשלים מנדט נוסף. בהנחה שהמפלגה חתמה על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת, ייספרו הקולות הנותרים של שתיהן. מי משתיהן שמחזיקה ביותר קולות עודפים שכאלה, היא שתזכה לקבל את הקולות הנותרים של חברתה להסכם העודפים.
ועכשיו, במידה וסכום הקולות הנותרים של שתי המפלגות יספיק למפלגה הזו למנדט נוסף - היא זו שתזכה בו.
באופן זה שיטת הבחירות מבטיחה שהקולות הנותרים לא ילכו לאיבוד. כי הסכמי העודפים הן ההבטחה הדמוקרטית למצביעים שייעשה הכל כדי שהצבעתם תיחשב במניין הקולות בבחירות ולא תרד לטמיון.
כך עובד הסכם עודפים בישראל (עברית):
https://youtu.be/GTK1nxwufyE
וכך פרשן מסביר בצורה פשוטה את הסכם העודפים (עברית):
https://youtu.be/ytY4sKXKMfw
אולי שמעתם פעם את ראש הממשלה נתניהו מזכיר בנאום את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). אבל מה זה בדיוק?
האוסטרקון הוא מונח ביוונית המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
את האוסטרקונים יצרו היוונים על ידי שימוש בשברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו היו בעצם סוג של פתקים קדומים.
פתקים? מחרס?
כן. שברי החרס הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את השברים הללו ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.
אבל מי כתבו אוסטרקונים? - בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.
בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור, מסייעים ללמוד על העולם הקדום. הם מקור מידע מצוין על מנהגים, רעיונות ושימושים לאותם פתקים עתיקים.
היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים ואפילו הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.
למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.
#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.
בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.
אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.
#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.
איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.
אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.
אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.
הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:
https://youtu.be/I9FABWRIpAI
האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):
https://youtu.be/-UGKhbzKWPA
אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:
https://youtu.be/W40nqSzA_-w
עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:
https://youtu.be/k-affa0Q3vI
ריבונות (Sovereignty) היא הסמכות להפעיל כוח, הן פנימה והן כלפי חוץ.
במילים אחרות ועל פי המשפט הבינלאומי, הריבונות היא הזכות הבלעדית לשלוט ולהפגין סמכות במדינה, בשבט ובכל קבוצת אנשים אחרת או אזור גאוגרפי.
מידת העצמאות של השלטון בשטח מסוים מהווה את ריבונותו במקום. הריבון בשטח הוא מי שבכוחו לשלוט בשטח. כשיש לשלטון ריבונות בשטח או בחברה כלשהם זה אומר שאין כוח אחר במקום או בחברה שביכולתו לכפות את רצונו על השלטון הזה.
מי שנחשב לריבון הוא בדרך כלל הממשלה או סמכות פוליטית במקום, אם כי לא פעם מחזיק אדם ספציפי בריבונות. מצב כזה מתרחש למשל במונרכיה, כשהמונרך הוא מלך, או במצב של שליט יחיד, בדיקטטורה, כלומר שלטון יחיד.
מצב בו יש כמה כוחות צבאיים או בעלי כוח במדינה כלשהי הוא מצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States).
זהו מצב לא בריא. לא פעם הוא מתקיים בזמן של מלחמת אזרחים, או במדינה שנקלעה למצב בו קבוצות שונות קיבלו או השתלטו על אזורים והפכו בהם לריבונים, על חשבון השלטון המרכזי החלש. בישראל 2023 התופעה קיבלה בשנים האחרונות את הכינוי "לבנוניזציה", שכן זה המצב ברפובליקה הלבנונית המתפרקת.
הנה הריבונות והמגבלות על הריבונות של מדינה (עברית):
https://youtu.be/jmPWIie29-c
סרטון אנימציה שמסביר לעומק את המושג ריבונות:
https://youtu.be/gtIkjqGzQVI
והסבר של המורה לריבונות (מתורגם):
https://youtu.be/E3U9a9lqXLE
מלחמת אזרחים (Civil war) היא מלחמה פנימית, בתוך מדינה, בה נלחמים אזרחיה אלו כנגד אלו.
זוהי מלחמה בה שני הצדדים היריבים הם מאותו עם או מדינה. לרוב היא נולדת ממחלוקת שמביאה אותם לעימות צבאי אלים, ההולך ומסלים (מחמיר) והופך למלחמת אזרחים של ממש.
בעולם מתקיימות כיום ולאורך שנים לא מעטות מה שנקראות מלחמות אזרחים מתמשכות. חלקן הגדול הוא בקרב אומות לא מפותחות ובמדינות עולם שלישי.
מלחמה כזו נולדת לא פעם במצב בו יש יותר מכוח צבאי אחד, או במצב בו הריבונות הפנימית של השלטון המרכזי מעורערת. ראו את החשיבות של כוח צבאי מרכזי ובלעדי בתגית "ריבונות".
מצב כזה, של ריבונות פנימית נמוכה ביותר, בכל המדינה או בחלקים ממנה, מקנה לה במדע המדינה את התואר "מדינות כושלות" (Failed State) או לחילופין "מעין-מדינות" (Quasi States). זהו מצב מסוכן שלא פעם מוביל למלחמת אזרחים, בין קבוצות באוכלוסיה והכוחות הצבאיים שעומדות לרשותן.
אבל בין מלחמות האזרחים הידועות בהיסטוריה ניתן למצוא לא מעט שהתרחשו במדינות חזקות ואף באימפריות.
נזכיר כאן את מלחמת האזרחים בספרד, בה נלחמו בשנים 1936–1939 כוחות הימין הלאומני בפיקודו של הגנרל פרנקו לכוחות השמאל הסוציאליסטי. פרנקו, בעזרת הכוחות הנאציים ששלח היטלר לעזרתו, ניצחו את השמאל והאיש הפך לשליט ספרד למשך שנים רבות.
במלחמת האזרחים שהתקיימה ברוסיה בשנים 1917–1923 נלחמו הקומוניסטים כנגד הצבא הלבן. בסיומה השתלט הקומוניזם על הממלכה והפך לשלטון ששלט בה כמעט 70 שנה. זה עתיד להיות המשטר הקומוניסטי שישלוט במדינות רבות אחרות, במסגרת מה שיקבל את השם "ברית המועצות".
מלחמת האזרחים האמריקאית, שהתקיימה בשנים 1861–1865, הייתה עימות בין מדינות הצפון ("האיחוד") לבין מדינות הדרום ("הקונפדרציה") של ארצות הברית. היא נולדה ממחלוקת על הכוח והזכויות של המדינות המרכיבות את הברית (States' rights) אל מול הממשל המרכזי הנבחר. ברקע עמדה גם ההתנגדות העצומה של מדינות הדרום, בהן הייתה נהוגה ומושרשת עמוק העבדות, למדיניות של הנשיא הנבחר לינקולן, שעמד בראש מדינות הצפון והתעקש על חובתה של ררחןת הברית לבטל את העבדות.
מלחמות אזרחים לא מעטות יהיו בכלל קשורות בירושת המלך המקומי, כמו שקרה באנגליה לא פעם. אך במלחמת האזרחים האנגלית של השנים 1642–1649 היה זה דווקא הפרלמנט האנגלי שמרד כנגד המלך צ'ארלס הראשון.
מלחמת האזרחים הסינית של השנים 1927-1950, הייתה בין הלאומנים השולטים במדינת הענק לבין הקומוניסטים בראשות מאו. האחרונים ניצחו ומאז סין היא מדינה קומוניסטית.
תוכלו להכיר דוגמאות היסטוריות למלחמות כאלה בתגית "מלחמות אזרחים".
מלחמת אזרחים במדינה חושפת ומחלישה אותה כנגד אויביה מבחוץ (עברית):
https://youtu.be/RZfV26u0Yaw
מלחמת אחים היא שם נוסף ובמקרה הזה מבלבל למלחמת אזרחים (עברית):
https://youtu.be/BDCZCFO6kQA
מלחמת אזרחים בכפכפים - הסאטירה הכי מצחיקה, חדה ומצמררת (עברית):
https://youtu.be/5eQBsWQfUxc
על הדרך הראויה שמצא דוד בתנ"ך למנוע מלחמת אחים יהודית (עברית):
https://youtu.be/2H1-9CwpmEU
והרצאת טד על מלחמת האזרחים כפי שמדגים המקרה של גואטמלה (מתורגם):
https://youtu.be/3zqZPujAPuc?long=yes
מה זה אפקט הדומינו?
אפקט הדומינו הוא ביטוי שאומר ששינוי קטן יכול להשפיע על הסביבה הקרובה ולשנות אותה, וזו תשפיע על הסביבה שלה, תשנה אותה וכך הלאה. סביבה אחרי סביבה יושפעו מהשינוי הראשוני.
אפקט הדומינו קרוי על שם התהליך שמתרחש בשורה של אבני דומינו עומדות. בשורה כזו כשנופלת אבן דומינו היא מפילה גם את האבן שאחריה, וכך הפלת אבן ראשונה מביאה להפלת כל טור האבנים.
גם במדע המדינה רואים את האפקט הזה, בתהליכים היסטוריים שיצרו מצב בו מדינה או חברה אחת שעברה תהליך כלשהו, הביאה לכך שאחרות כמוה הלכו בעקבותיה. לאומיות ב"אביב העמים" של המאה ה-19, לאומנות בשנות ה-30 של המאה ה-20, גל של דמוקרטיזציה בהמשכה, או הקצנה ואפילו "האביב הערבי" בו מדינות ערביות רבות הפילו את מנהיגיהן.
כל אלה הם רק חלק מהדוגמאות ההיסטוריות לאפקט הזה. עוד דוגמה מוכרת לחשש מאפקט הדומינו הייתה בתקופה בה שררה יריבות בין מעצמות-העל ארה"ב וברית המועצות. זה היה במהלך המלחמה הקרה, כשרבים דיברו על תאוריית הדומינו. במרכז הדיון עמדה הטענה שנפילת מדינה אחת באחת הבריתות, ברית נאט"ו שבמרכזה ארה"ב וברית ורשה שהונהגה על ידי ברית המועצות, נפילה כזו תפיל מדינות אחרות באותה הברית. זה בדיוק מה שקרה לקראת סוף שנות ה-80, בקריסה ההדרגתית של ברית המועצות לשעבר, כשמדינה אחרי מדינה מגרורותיה נטשה את הקומוניזם לטובת דמוקרטיה וכלכלה חופשית.
הנה אפקט הדומינו בסרט:
http://youtu.be/JsysPPgFLgI
שיא עולמי באפקט הדומינו:
http://youtu.be/hGsjc2rVV_w
עוד שיא גינס בקיר אפקט הדומינו:
http://youtu.be/EBOE2_xYg3I
דימוי של אפקט הדומינו בהקשר להגנה על זכויות הצרכן באמריקה:
http://youtu.be/HmnURTlYXxQ
שיטות דומינו מקוריות להרס לבני דומינו:
https://youtu.be/7BVr6LaC_HQ
וסרטון שמראה הכנה ארוכה ואז את ההפלה של מודל עצום מורכב ובלתי נתפס לאפקט הדומינו:
https://youtu.be/Q0jeohWnmAQ?long=yes
אפקט הדומינו הוא ביטוי שאומר ששינוי קטן יכול להשפיע על הסביבה הקרובה ולשנות אותה, וזו תשפיע על הסביבה שלה, תשנה אותה וכך הלאה. סביבה אחרי סביבה יושפעו מהשינוי הראשוני.
אפקט הדומינו קרוי על שם התהליך שמתרחש בשורה של אבני דומינו עומדות. בשורה כזו כשנופלת אבן דומינו היא מפילה גם את האבן שאחריה, וכך הפלת אבן ראשונה מביאה להפלת כל טור האבנים.
גם במדע המדינה רואים את האפקט הזה, בתהליכים היסטוריים שיצרו מצב בו מדינה או חברה אחת שעברה תהליך כלשהו, הביאה לכך שאחרות כמוה הלכו בעקבותיה. לאומיות ב"אביב העמים" של המאה ה-19, לאומנות בשנות ה-30 של המאה ה-20, גל של דמוקרטיזציה בהמשכה, או הקצנה ואפילו "האביב הערבי" בו מדינות ערביות רבות הפילו את מנהיגיהן.
כל אלה הם רק חלק מהדוגמאות ההיסטוריות לאפקט הזה. עוד דוגמה מוכרת לחשש מאפקט הדומינו הייתה בתקופה בה שררה יריבות בין מעצמות-העל ארה"ב וברית המועצות. זה היה במהלך המלחמה הקרה, כשרבים דיברו על תאוריית הדומינו. במרכז הדיון עמדה הטענה שנפילת מדינה אחת באחת הבריתות, ברית נאט"ו שבמרכזה ארה"ב וברית ורשה שהונהגה על ידי ברית המועצות, נפילה כזו תפיל מדינות אחרות באותה הברית. זה בדיוק מה שקרה לקראת סוף שנות ה-80, בקריסה ההדרגתית של ברית המועצות לשעבר, כשמדינה אחרי מדינה מגרורותיה נטשה את הקומוניזם לטובת דמוקרטיה וכלכלה חופשית.
הנה אפקט הדומינו בסרט:
http://youtu.be/JsysPPgFLgI
שיא עולמי באפקט הדומינו:
http://youtu.be/hGsjc2rVV_w
עוד שיא גינס בקיר אפקט הדומינו:
http://youtu.be/EBOE2_xYg3I
דימוי של אפקט הדומינו בהקשר להגנה על זכויות הצרכן באמריקה:
http://youtu.be/HmnURTlYXxQ
שיטות דומינו מקוריות להרס לבני דומינו:
https://youtu.be/7BVr6LaC_HQ
וסרטון שמראה הכנה ארוכה ואז את ההפלה של מודל עצום מורכב ובלתי נתפס לאפקט הדומינו:
https://youtu.be/Q0jeohWnmAQ?long=yes
מהי כלכלת בחירות ומה רע בה?
כשיש בחירות דמוקרטיות, מנסות המפלגות השונות להראות את פניהן לבוחרים, כמשרתות ציבור. בנסיבות כאלה, לממשלה הרבה יותר קל להמטיר הטבות על הבוחרים, כדי לגרוף קולות בקלות יחסית.
וזו כלכלת בחירות, שהיא טריק פוליטי של המטרת הטבות על סקטורים מסוימים או על הציבור כולו, במטרה להגדיל את התמיכה הפוליטית בבחירות.
המקרה הקלאסי של כלכלת בחירות הייתה ב-1981, כשששר האוצר של ראש הממשלה מנחם בגין, ארידור, החליט לממש את חזונו של בגין ו"להיטיב עם העם". במדיניות שכינה "כלכלה נכונה" הוריד משרד האוצר את המיסים והמכס על מוצרי צריכה. הציבור יכול היה לקנות פתאום בזול טלוויזיות צבעוניות, מכשירי וידאו ואפילו מכוניות. הוא גם ביטל את ה"מחיקון" בשידורי הטלוויזיה הישראלית, טכנולוגיה שלפני כן הסירה את הצבע מהשידורים והותירה אותם בשחור לבן.
בימינו השיטות מגוונות אף יותר. יש המחלקים מענקים לנפגעי תכנית כלכלית או משבר כלכלי, יש המורידים מיסים, או מי שמקדמים או משלימים חקיקה המיטיבה עם סקטורים שחשובים למפלגה השלטת. יש מי שנוקטים פעולות "לרווחת התושבים", מי שמעניקים הטבות כספיות או מחלקים כסף לציבור בניסיון לזכות באהדתו. יש הנענים לתביעות שכר במגזר הציבורי, לדרישות הציבור להקלה על יבוא של מוצרי צריכה וכדומה.
כמובן שכלכלת בחירות תוצג תמיד כדבר הגיוני וחיובי שבמקרה, ממש במקרה, חל בתקופת בחירות. תכנית "להזנקת הכלכלה" היא הרי דבר רצוי תמיד...
#אז איך יודעים אם זו כלכלת בחירות או ניהול אחראי של הכלכלה?
אם רוצים לדעת האם זו כלכלת בחירות, כל שצריך לעשות זה לבדוק האם מוצו כל הדרכים היעילות יותר והשנויות פחות במחלוקת להשגת אותן תוצאות. כמו למשל, העברת תקציב מדינה.
רוצים עוד דרך לדעת? - נסו לברר וללמוד האם מדובר בתוכנית או צעדים שאין ברירה אלא לבצע אותם, או שממשלה אחראית הייתה יכולה לדחותם לאחרי הבחירות או לנהל אותם אחרת, בצורה פחות בוטה ושלא כרוכה בחלוקה של כסף לציבור.
על כלכלת בחירות משלמים תמיד אחרי הבחירות ובדרך כלל ביוקר (עברית):
https://youtu.be/baocqHmsuTI
"להיטיב עם העם" בבחירות 1981 (עברית):
https://youtu.be/DdOTXpqlp0U
וביקורת על כלכלת בחירות במערכת בחירות 2021 (עברית):
https://youtu.be/NUM8jPSTkEY
כשיש בחירות דמוקרטיות, מנסות המפלגות השונות להראות את פניהן לבוחרים, כמשרתות ציבור. בנסיבות כאלה, לממשלה הרבה יותר קל להמטיר הטבות על הבוחרים, כדי לגרוף קולות בקלות יחסית.
וזו כלכלת בחירות, שהיא טריק פוליטי של המטרת הטבות על סקטורים מסוימים או על הציבור כולו, במטרה להגדיל את התמיכה הפוליטית בבחירות.
המקרה הקלאסי של כלכלת בחירות הייתה ב-1981, כשששר האוצר של ראש הממשלה מנחם בגין, ארידור, החליט לממש את חזונו של בגין ו"להיטיב עם העם". במדיניות שכינה "כלכלה נכונה" הוריד משרד האוצר את המיסים והמכס על מוצרי צריכה. הציבור יכול היה לקנות פתאום בזול טלוויזיות צבעוניות, מכשירי וידאו ואפילו מכוניות. הוא גם ביטל את ה"מחיקון" בשידורי הטלוויזיה הישראלית, טכנולוגיה שלפני כן הסירה את הצבע מהשידורים והותירה אותם בשחור לבן.
בימינו השיטות מגוונות אף יותר. יש המחלקים מענקים לנפגעי תכנית כלכלית או משבר כלכלי, יש המורידים מיסים, או מי שמקדמים או משלימים חקיקה המיטיבה עם סקטורים שחשובים למפלגה השלטת. יש מי שנוקטים פעולות "לרווחת התושבים", מי שמעניקים הטבות כספיות או מחלקים כסף לציבור בניסיון לזכות באהדתו. יש הנענים לתביעות שכר במגזר הציבורי, לדרישות הציבור להקלה על יבוא של מוצרי צריכה וכדומה.
כמובן שכלכלת בחירות תוצג תמיד כדבר הגיוני וחיובי שבמקרה, ממש במקרה, חל בתקופת בחירות. תכנית "להזנקת הכלכלה" היא הרי דבר רצוי תמיד...
#אז איך יודעים אם זו כלכלת בחירות או ניהול אחראי של הכלכלה?
אם רוצים לדעת האם זו כלכלת בחירות, כל שצריך לעשות זה לבדוק האם מוצו כל הדרכים היעילות יותר והשנויות פחות במחלוקת להשגת אותן תוצאות. כמו למשל, העברת תקציב מדינה.
רוצים עוד דרך לדעת? - נסו לברר וללמוד האם מדובר בתוכנית או צעדים שאין ברירה אלא לבצע אותם, או שממשלה אחראית הייתה יכולה לדחותם לאחרי הבחירות או לנהל אותם אחרת, בצורה פחות בוטה ושלא כרוכה בחלוקה של כסף לציבור.
על כלכלת בחירות משלמים תמיד אחרי הבחירות ובדרך כלל ביוקר (עברית):
https://youtu.be/baocqHmsuTI
"להיטיב עם העם" בבחירות 1981 (עברית):
https://youtu.be/DdOTXpqlp0U
וביקורת על כלכלת בחירות במערכת בחירות 2021 (עברית):
https://youtu.be/NUM8jPSTkEY
מהן קואליציה ואופוזיציה?
קואליציה ואופוזיציה הם שני קצוות נוגדים של התארגנויות אנושיות. כשמפלגות פוליטיות, מדינות או ארגונים מתקשרים ביניהם כדי להגשים מטרה משותפת - זוהי קואליציה. אנו מכירים את הקואליציה בכנסת, כשמפלגות פוליטיות מתחברות ותומכות במדיניותם של ראש הממשלה ושל מפלגת השלטון. בתמורה לתמיכתם ולהצטרפותם לקואליציה, הן מקבלות מקומות בממשלה ובשלטון.
רגע לאחר שמסתיימות הבחירות ונספרים הקולות של הבוחרים, מכריזה ועדת הבחירות כמה חברי כנסת מקבלת כל מפלגה. כשמתברר מי תהיה המפלגה הגדולה בכנסת, חוברות חלק מהמפלגות אליה ומגיעות להסכמה עם מדיניותה ומקבלות הסכמה לדרישותיהן.
כך הן מצטרפות לקואליציה עימה ונעשות חלק מהשלטון, בעוד המפלגות שאינן בקואליציה מרכיבות את האופוזיציה.
אופוזיציה היא התקשרות הפוכה, שמתארגנת כדי להתנגד לקו השולט של הקואליציה.
האופוזיציה אכן מכילה את המפלגות שמתנגדות למדיניות הממשלה ובחברה דמוקרטית הן מנסות להפילה בהצעות חוק בכנסת. במלחמות אזרחים או כנגד קואליציה של אומות, מתנגדת האופוזיציה לעיתים במלחמה כנגד הקואליציה.
מהן קואליציה ואופוזיציה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/BeT9partbZc?t=5s
שימו לב כמה קשה להרכיב קואליציה בישראל (עברית):
https://youtu.be/auDKaKEPjFw
קואליציה מורכבת בדרך כלל מאחד המחנות הפוליטיים (עברית):
https://youtu.be/nyrfyPa2uxI
וסרטון משעשע במקצת שמסביר מהי קואליציה (עברית):
http://youtu.be/Fd2E0cDnJbo
קואליציה ואופוזיציה הם שני קצוות נוגדים של התארגנויות אנושיות. כשמפלגות פוליטיות, מדינות או ארגונים מתקשרים ביניהם כדי להגשים מטרה משותפת - זוהי קואליציה. אנו מכירים את הקואליציה בכנסת, כשמפלגות פוליטיות מתחברות ותומכות במדיניותם של ראש הממשלה ושל מפלגת השלטון. בתמורה לתמיכתם ולהצטרפותם לקואליציה, הן מקבלות מקומות בממשלה ובשלטון.
רגע לאחר שמסתיימות הבחירות ונספרים הקולות של הבוחרים, מכריזה ועדת הבחירות כמה חברי כנסת מקבלת כל מפלגה. כשמתברר מי תהיה המפלגה הגדולה בכנסת, חוברות חלק מהמפלגות אליה ומגיעות להסכמה עם מדיניותה ומקבלות הסכמה לדרישותיהן.
כך הן מצטרפות לקואליציה עימה ונעשות חלק מהשלטון, בעוד המפלגות שאינן בקואליציה מרכיבות את האופוזיציה.
אופוזיציה היא התקשרות הפוכה, שמתארגנת כדי להתנגד לקו השולט של הקואליציה.
האופוזיציה אכן מכילה את המפלגות שמתנגדות למדיניות הממשלה ובחברה דמוקרטית הן מנסות להפילה בהצעות חוק בכנסת. במלחמות אזרחים או כנגד קואליציה של אומות, מתנגדת האופוזיציה לעיתים במלחמה כנגד הקואליציה.
מהן קואליציה ואופוזיציה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/BeT9partbZc?t=5s
שימו לב כמה קשה להרכיב קואליציה בישראל (עברית):
https://youtu.be/auDKaKEPjFw
קואליציה מורכבת בדרך כלל מאחד המחנות הפוליטיים (עברית):
https://youtu.be/nyrfyPa2uxI
וסרטון משעשע במקצת שמסביר מהי קואליציה (עברית):
http://youtu.be/Fd2E0cDnJbo
מה זו שביתה איטלקית?
שביתה איטלקית או "עבודה לפי הספר" היא שביתת האטה. השביתה הזו נולדה באיטליה ומכאן כינויה "שביתה איטלקית".
יש ויכוח או מחלוקת אם המושג נולד בזמן שלטונו הפשיסטי של הרודן מוסוליני או שמקורו בשביתות של עובדי הרכבות באיטליה כמה עשורים לפני כן, בשנים 1904-1905.
מכל מקום, בזמן שלטון הפשיזם באיטליה הייתה השביתה האיטלקית הדרך של העובדים לנצח בתחבולות את הגזירה של הדיקטטור המאיים ולהתנגד לתנאי עבודה שאינם הוגנים ובו-בזמן לא להסתבך עם השלטון שיכול להקשות על חייהם עד מאוד ואף להכניסם לכלא או לנקוט בעונשים קשים יותר.
ההיסטוריה מספרת שהדיקטטור האיטלקי ביטל את זכותם של איגודים מקצועיים להתקיים ואסר על העובדים לקיים שביתות לחלוטין. לכן, במקום שביתה שבה מפסיקים את העבודה לגמרי, הפועלים האיטלקיים המשיכו לעבוד, אך עשו זאת לאט מאד. כך יכולים היו להפגין את התנגדותם לתנאי עבודתם הגרועים אבל העבודה האיטית לא נחשבה לשביתה אסורה, כיוון שלא עצרה את הייצור לחלוטין.
הנה סרטון על שביתה איטלקית של מורים:
http://youtu.be/U0_W8x_3iC0?t=17s
שביתה איטלקית או "עבודה לפי הספר" היא שביתת האטה. השביתה הזו נולדה באיטליה ומכאן כינויה "שביתה איטלקית".
יש ויכוח או מחלוקת אם המושג נולד בזמן שלטונו הפשיסטי של הרודן מוסוליני או שמקורו בשביתות של עובדי הרכבות באיטליה כמה עשורים לפני כן, בשנים 1904-1905.
מכל מקום, בזמן שלטון הפשיזם באיטליה הייתה השביתה האיטלקית הדרך של העובדים לנצח בתחבולות את הגזירה של הדיקטטור המאיים ולהתנגד לתנאי עבודה שאינם הוגנים ובו-בזמן לא להסתבך עם השלטון שיכול להקשות על חייהם עד מאוד ואף להכניסם לכלא או לנקוט בעונשים קשים יותר.
ההיסטוריה מספרת שהדיקטטור האיטלקי ביטל את זכותם של איגודים מקצועיים להתקיים ואסר על העובדים לקיים שביתות לחלוטין. לכן, במקום שביתה שבה מפסיקים את העבודה לגמרי, הפועלים האיטלקיים המשיכו לעבוד, אך עשו זאת לאט מאד. כך יכולים היו להפגין את התנגדותם לתנאי עבודתם הגרועים אבל העבודה האיטית לא נחשבה לשביתה אסורה, כיוון שלא עצרה את הייצור לחלוטין.
הנה סרטון על שביתה איטלקית של מורים:
http://youtu.be/U0_W8x_3iC0?t=17s
מהי השביתה ולמה אנשים שובתים?
לא תמיד קל להיות עובד במקום עבודה. לעובדים יש לעיתים קרובות הרגשה שהמנהלים חיים טוב, מרוויחים טוב ועובדים הרבה פחות קשה מהם. לפעמים העובדים מתרעמים על תנאי העבודה הקשים, או השכר הנמוך, או על כך שחברים לעבודה מפוטרים. לעובדים כאלה אין אפשרויות לגרום למעסיק לעשות כרצונם ולפעמים אפילו להקשיב להם ההנהלה מסרבת. הרי הם משלמים את משכורתם ויכולים גם לפטר אותם מהעבודה. לעיתים מקבל המעסיק החלטות שפוגעות בעובדים או מונע מהם זכויות שמגיעות להם לדעתם.
בתנאים כאלה, אם לא הצליחו לשכנע את המעסיק להענות לדרישות שלהם, יכולים העובדים לשבות מעבודה, כלומר לא לעבוד עד שיתקיים משא ומתן בין ההנהלה לנציגיהם ותושג הסכמה. הפסקת העבודה על ידי כל העובדים גורמת הפסדים ונזק למעסיקים ולבעלי הבית של החברה. פעמים רבות ההנהלה מנהלת משא ומתן ומתפשרת עם העובדים, כדי להחזירם לעבודה ולא להפסיד כסף רב יותר.
מהי שביתה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/CToIgPApMK0?t=4s
קדימון מסדרה על שביתה, שממחיש את מה שעושים העובדים שמתחילים לשבות (ללא מילים):
http://youtu.be/vNKSF-3jW4U
ומאותה סדרה, קטע קצר שמראה איך ההנהלה מגיבה לשביתה (עברית):
http://youtu.be/CWcNjwr_UGs
לא תמיד קל להיות עובד במקום עבודה. לעובדים יש לעיתים קרובות הרגשה שהמנהלים חיים טוב, מרוויחים טוב ועובדים הרבה פחות קשה מהם. לפעמים העובדים מתרעמים על תנאי העבודה הקשים, או השכר הנמוך, או על כך שחברים לעבודה מפוטרים. לעובדים כאלה אין אפשרויות לגרום למעסיק לעשות כרצונם ולפעמים אפילו להקשיב להם ההנהלה מסרבת. הרי הם משלמים את משכורתם ויכולים גם לפטר אותם מהעבודה. לעיתים מקבל המעסיק החלטות שפוגעות בעובדים או מונע מהם זכויות שמגיעות להם לדעתם.
בתנאים כאלה, אם לא הצליחו לשכנע את המעסיק להענות לדרישות שלהם, יכולים העובדים לשבות מעבודה, כלומר לא לעבוד עד שיתקיים משא ומתן בין ההנהלה לנציגיהם ותושג הסכמה. הפסקת העבודה על ידי כל העובדים גורמת הפסדים ונזק למעסיקים ולבעלי הבית של החברה. פעמים רבות ההנהלה מנהלת משא ומתן ומתפשרת עם העובדים, כדי להחזירם לעבודה ולא להפסיד כסף רב יותר.
מהי שביתה? (עברית לילדים)
https://youtu.be/CToIgPApMK0?t=4s
קדימון מסדרה על שביתה, שממחיש את מה שעושים העובדים שמתחילים לשבות (ללא מילים):
http://youtu.be/vNKSF-3jW4U
ומאותה סדרה, קטע קצר שמראה איך ההנהלה מגיבה לשביתה (עברית):
http://youtu.be/CWcNjwr_UGs
למה נוצרה המלוכה ומי הפכו למלכים?
כבר בתקופות קדומות חיו בני האדם בשבטים. מי שהיה צייד אמיץ וטוב בהגנה על השבט, נבחר בדרך כלל להנהיג אותו. כראש השבט הוא הכתיב לאחרים את סדר היום, את זמני הציד, נגד מי יילחם השבט וכיצד יתנהלו הטקסים שלו.
ככל שהתרבות התפתחה והשבטים החלו לעבד את האדמה ולמכור ולסחור במוצרים, נוצרו בעלי ממון. אנשים עשירים אלו החלו לשלוט ולהנהיג. הם החלו לעמוד בראש העמים החדשים שנוצרו. עם השנים הם יחלו לעמוד בראש העמים הללו והנהיגו את העם, מהרגע שמונו לשליטים ולמשך כל ימי חייהם.
בהדרגה החלו השליטים הללו להעניק לעצמם תארים שהבטיחו שהם ייראו בעיני עמם כאנשים מיוחדים, שאין להחליפם. תארים כמו מלך, נסיך, קיסר, צאר וכדומה יבטיחו שהמנהיג יהיה מורם מהעם הפשוט.
המלוכה נולדה באימפריות הראשונות של מסופוטמיה, ערש התרבות האנושית. מלכים כמו סרגון וחמורבי הפכו את ארצותיהם לאימפריות הראשונות בהיסטוריה.
כשהחלו מלכים להוריש את המנהיגות לבניהם, נוצרו שושלות המלוכה. בעמים רבים החלה משפחת המלוכה לקבל מעמד של מי שאלוהים מינה אותה לשלטון. המלך הפך את עצמו לנציגו של האל עלי-אדמות ומי שלא קיבל זאת נענש.
הם הגדירו את ארצם כממלכה, נסיכות, אמירות, קיסרות וכדומה. רבים מהם היו מלכים אהובים ונערצים, אך היו גם מלכים רצחניים ובזבזנים, ששאבו את כל הכסף של הממלכה לצרכיהם הפרטיים, לבניית ארמונות ולארגון של מסיבות ותענוגות מנקרי עיניים.
חלקם נענשו על כך בהפיכות אכזריות והיו אף מלכים שהוצאו להורג בהפיכות שכאלה.
גם לעם היהודי היו מלכים. הבולטים שבהם היו שאול המלך, שהיה ראשון המלכים, יורשו דוד המלך שהפך מנער אמיץ ופשוט שניצח את גוליית הפלישתי למלך עוצמתי ובנו, שלמה המלך, שכונה "החכם באדם".
הנה המלכים הראשונים של מסופוטמיה:
http://youtu.be/nor-5z5ZkPk
האימפריות הראשונות בהיסטוריה הונהגו על ידם:
https://youtu.be/4sPVe5mjphA
ואלו המלכים הגדולים בהיסטוריה:
http://youtu.be/pYfgTLeh54Y
כבר בתקופות קדומות חיו בני האדם בשבטים. מי שהיה צייד אמיץ וטוב בהגנה על השבט, נבחר בדרך כלל להנהיג אותו. כראש השבט הוא הכתיב לאחרים את סדר היום, את זמני הציד, נגד מי יילחם השבט וכיצד יתנהלו הטקסים שלו.
ככל שהתרבות התפתחה והשבטים החלו לעבד את האדמה ולמכור ולסחור במוצרים, נוצרו בעלי ממון. אנשים עשירים אלו החלו לשלוט ולהנהיג. הם החלו לעמוד בראש העמים החדשים שנוצרו. עם השנים הם יחלו לעמוד בראש העמים הללו והנהיגו את העם, מהרגע שמונו לשליטים ולמשך כל ימי חייהם.
בהדרגה החלו השליטים הללו להעניק לעצמם תארים שהבטיחו שהם ייראו בעיני עמם כאנשים מיוחדים, שאין להחליפם. תארים כמו מלך, נסיך, קיסר, צאר וכדומה יבטיחו שהמנהיג יהיה מורם מהעם הפשוט.
המלוכה נולדה באימפריות הראשונות של מסופוטמיה, ערש התרבות האנושית. מלכים כמו סרגון וחמורבי הפכו את ארצותיהם לאימפריות הראשונות בהיסטוריה.
כשהחלו מלכים להוריש את המנהיגות לבניהם, נוצרו שושלות המלוכה. בעמים רבים החלה משפחת המלוכה לקבל מעמד של מי שאלוהים מינה אותה לשלטון. המלך הפך את עצמו לנציגו של האל עלי-אדמות ומי שלא קיבל זאת נענש.
הם הגדירו את ארצם כממלכה, נסיכות, אמירות, קיסרות וכדומה. רבים מהם היו מלכים אהובים ונערצים, אך היו גם מלכים רצחניים ובזבזנים, ששאבו את כל הכסף של הממלכה לצרכיהם הפרטיים, לבניית ארמונות ולארגון של מסיבות ותענוגות מנקרי עיניים.
חלקם נענשו על כך בהפיכות אכזריות והיו אף מלכים שהוצאו להורג בהפיכות שכאלה.
גם לעם היהודי היו מלכים. הבולטים שבהם היו שאול המלך, שהיה ראשון המלכים, יורשו דוד המלך שהפך מנער אמיץ ופשוט שניצח את גוליית הפלישתי למלך עוצמתי ובנו, שלמה המלך, שכונה "החכם באדם".
הנה המלכים הראשונים של מסופוטמיה:
http://youtu.be/nor-5z5ZkPk
האימפריות הראשונות בהיסטוריה הונהגו על ידם:
https://youtu.be/4sPVe5mjphA
ואלו המלכים הגדולים בהיסטוריה:
http://youtu.be/pYfgTLeh54Y
מהן זכויות האדם?
זכויות האדם (Human rights) הוא רעיון הקובע שיש זכויות שכל אדם, מעצם היותו אדם, זכאי להן.
הרעיון הזה הוא ממאפייני המשטר הדמוקרטי ואחד המרכיבים המשמעותיים בחברה חופשית ומודרנית. מרכיבים בזכויות הללו הם חופש הביטוי, חופש ההפגנה, העיתונות וכדומה.
כל משטר במדינה דמוקרטית אמיתית שומר על זכויות האדם, זכויות האזרח וזכויות הפרט. למעשה, השמירה על המאפיינים הללו היא מהסימנים של המשטר הדמוקרטי האמיתי.
שני ענפים בולטים בזכויות האדם: ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות וענף הזכויות הכלכליות-חברתיות. הראשון כולל בין השאר את הזכות לחיים, לחופש מצפון, לחופש ביטוי, לפרטיות ולקניין והשני - זכויות כמו זכות לתנאי עבודה הוגנים, הזכות לביטחון סוציאלי, הזכות לרמת חיים מינימלית, לבריאות, למנוחה, לחופשה, לחינוך והזכות לתרבות.
גם אם כולנו יודעים שיש ממשלות רודניות, שאינן מתחשבות בזכויות כאלה, כולנו צריכים לדעת שכל שלטון צריך גם להימנע מלהגביל את אזרחיו בשימוש בזכויות הללו ואף להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מהן.
#תולדות זכויות האדם
רעיון "זכויות האדם" נולד בהגות הליברלית וההומניסטית. את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, כשהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
3 שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
ב-1948 אימצה עצרת האו"ם את המושג והעיקרון ההומניסטי, שלכל אדם באשר הוא אדם יש זכויות מסוימות, שכל בן תרבות יסכים עליהן.
הנה כמה מזכויות האדם החשובות (עברית):
http://youtu.be/-ce_WiIxeh0
המגבלות והקושי לאכוף על ממשלות המפרות אותו הם חלק מנושא זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/nDgIVseTkuE
ההתחלה - שוויון וחופש (מתורגם):
http://youtu.be/nlQ1QlacQ1M
ונראה ששורשי הזכויות הטבעיות וזכויות האדם הן קדומות משחשבנו (עברית):
https://youtu.be/qJYQccHNNvY?long=yes
זכויות האדם (Human rights) הוא רעיון הקובע שיש זכויות שכל אדם, מעצם היותו אדם, זכאי להן.
הרעיון הזה הוא ממאפייני המשטר הדמוקרטי ואחד המרכיבים המשמעותיים בחברה חופשית ומודרנית. מרכיבים בזכויות הללו הם חופש הביטוי, חופש ההפגנה, העיתונות וכדומה.
כל משטר במדינה דמוקרטית אמיתית שומר על זכויות האדם, זכויות האזרח וזכויות הפרט. למעשה, השמירה על המאפיינים הללו היא מהסימנים של המשטר הדמוקרטי האמיתי.
שני ענפים בולטים בזכויות האדם: ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות וענף הזכויות הכלכליות-חברתיות. הראשון כולל בין השאר את הזכות לחיים, לחופש מצפון, לחופש ביטוי, לפרטיות ולקניין והשני - זכויות כמו זכות לתנאי עבודה הוגנים, הזכות לביטחון סוציאלי, הזכות לרמת חיים מינימלית, לבריאות, למנוחה, לחופשה, לחינוך והזכות לתרבות.
גם אם כולנו יודעים שיש ממשלות רודניות, שאינן מתחשבות בזכויות כאלה, כולנו צריכים לדעת שכל שלטון צריך גם להימנע מלהגביל את אזרחיו בשימוש בזכויות הללו ואף להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מהן.
#תולדות זכויות האדם
רעיון "זכויות האדם" נולד בהגות הליברלית וההומניסטית. את המושג עצמו טבע הפילוסוף ג'ון לוק, שעסק ב"אדם הטבעי", מי שקדם ל"אדם החברתי". לוק גרס שלכל אדם "זכויות טבעיות" שבטבע, עוד בטרם הוא השתלב בחברה, הוא יכול להגן עליהן. כשהוא חלק מהחברה האנושית, אין לחברה זכות, לפי לוק, לפגוע בזכויות הללו.
את הביסוס הראשוני והעיקרי לזכויות האדם יצרו המהפכנים במהפכה האמריקאית. שם אימץ ב-1776 את מושג הזכויות, כמו עוד רעיונות של ג'ון לוק, המדינאי האמריקאי ולימים הנשיא תומאס ג'פרסון, כשהכניס להצהרת העצמאות של ארצות הברית ולעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, כ"מגילת הזכויות".
בהצהרה נכתב אז ש"מקובלות עלינו אמיתות אלו המוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאין לשלול מהם, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".
3 שנים אחר כך, בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז אימצו גם הצרפתים את הרעיון וכתבו ש"מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם, שאינן ניתנות לביטול... החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".
ב-1948 אימצה עצרת האו"ם את המושג והעיקרון ההומניסטי, שלכל אדם באשר הוא אדם יש זכויות מסוימות, שכל בן תרבות יסכים עליהן.
הנה כמה מזכויות האדם החשובות (עברית):
http://youtu.be/-ce_WiIxeh0
המגבלות והקושי לאכוף על ממשלות המפרות אותו הם חלק מנושא זכויות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/nDgIVseTkuE
ההתחלה - שוויון וחופש (מתורגם):
http://youtu.be/nlQ1QlacQ1M
ונראה ששורשי הזכויות הטבעיות וזכויות האדם הן קדומות משחשבנו (עברית):
https://youtu.be/qJYQccHNNvY?long=yes
מהי אנרכיה ומיהם האנרכיסטים באמת?
דומה שהמילה אנרכיסטים מעולם לא הייתה אצלנו בשימוש כמו בימים אלו... אבל מהי בדיוק אנרכיה ומי אנרכיסט?
אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.
מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.
מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.
יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.
הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס").
בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת, במיוחד אם היא מונהגת על ידי בעלי אינטרסים שלא טובת העניין היא שעומדת בראש מעייניהם.
הנה הסבר של המושג אנרכיה:
http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts
אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):
https://youtu.be/7pfMcF3VnfE
שיר על זה שמשום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):
https://youtu.be/hsYznTMfP_I
ותולדות האנרכיזם כקרוב של האנרכיה:
https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
דומה שהמילה אנרכיסטים מעולם לא הייתה אצלנו בשימוש כמו בימים אלו... אבל מהי בדיוק אנרכיה ומי אנרכיסט?
אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.
מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.
מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.
יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.
הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס").
בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת, במיוחד אם היא מונהגת על ידי בעלי אינטרסים שלא טובת העניין היא שעומדת בראש מעייניהם.
הנה הסבר של המושג אנרכיה:
http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts
אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):
https://youtu.be/7pfMcF3VnfE
שיר על זה שמשום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):
https://youtu.be/hsYznTMfP_I
ותולדות האנרכיזם כקרוב של האנרכיה:
https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
