מי היה מקס ובר ומה גילה על בירוקרטיה?
בשנת 1900, בתקופה בה העולם מתחיל להתרגל לחידושים טכנולוגיים ולארגונים ענקיים, שאל חוקר גרמני צעיר שאלה פשוטה אך מורכבת: איך בעצם עובדת המכונה הביורוקרטית שמנהלת את חיינו?
מקס ובר (Max Weber) לא רק שאל את השאלה הזו, הוא גם מצא עליה תשובות שדי מסבירות למה יש תור במשרדי הממשלה, איך דברים שם מתארכים ללא סוף ומדוע חברות גדולות פועלות כפי שהן פועלות. אבל הבה נכיר אותו קודם.
בשנת 1897, הקריירה שלו כמעט ומתרסקת, כשהוא סובל מהתמוטטות עצבים חמורה לאחר מותו של אביו. במשך כמה שנים ובר, הכלכלן הפוליטי, סוציולוג ופילוסוף, כמעט ולא מצליח לקרוא ספרים או ללמד.
בשנת 1904, במהלך תקופת ההחלמה שלו, הוא נוסע לארצות הברית שם הוא נחשף לחברה האמריקאית הצעירה ומתרשם עמוקות מהדינמיקה החברתית והכלכלית שלה. כשהוא יחלים, בשנים שאחרי תחילת המאה ה-20, הוא יכתוב את ספריו החשובים ביותר.
במקום המסורת הישנה של מינוי קרובי משפחה או חברים למשרות ציבוריות, הבירוקרטיה (בעברית היא נקראת מִשׂרָדָנוּת) מציעה מהפכה: מינוי על בסיס כישרון ויכולת בלבד. כל פקיד מקבל תחום אחריות ברור, עובד לפי כללים כתובים, מתקדם בסולם הקריירה על בסיס הישגיו ולא על בסיס קשרים.
ובר זיהה כמה מאפיינים עיקריים של הבירוקרטיה הרציונלית: היררכיה ברורה עם רמות סמכות מוגדרות, חלוקת עבודה מתמחה שבה כל פקיד אחראי לתחום מוגדר, כללים ותקנות פורמליים שכל הפעולות נעשות לפיהם, אימפרסונליות שמבטיחה שהחלטות מתקבלות על בסיס שיקולים אובייקטיביים, מינוי על בסיס הכשרה ויכולת מקצועית, קיום קריירה מקצועית לכל החיים והפרדה ברורה בין הרכוש הפרטי לציבורי.
מערכת זו, טוען ובר, היא גם היעילה ביותר בהיסטוריה האנושית. היא מבטיחה יחס שווה לכולם, תוצאות צפויות וקבלת החלטות מקצועית.
אבל ובר, שהיה לא רק חוקר אלא גם אדם בעל דמיון, ראה גם את הצד האפל. הוא המציא את הביטוי "כלוב הברזל" כדי לתאר את הסכנה שהבירוקרטיה תהפוך לכוח עצמאי שישלוט בחיים שלנו במקום לשרת אותנו.
העבודה המפורסמת ביותר של ובר היא "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" (The Protestant Ethic and the Spirit of Capitalism) משנת 1905. ובר הטעים בה שהערכים הפרוטסטנטיים הרואים בחסכנות, עבודה קשה וצבירת הון סימנים לחסד אלוהי הם שיצרו את התרבות הכלכלית שאפשרה לקפיטליזם המודרני לפרוח. ללא "רוח" הדתית הזו, טען ובר, לא יכול היה הקפיטליזם להצליח ולפרוח, כפי שהוא התפתח במערב.
אך מחקריו של ובר על הבירוקרטיה הם לא פחות חשובים. הוא הבין שבחברה המודרנית, עם מיליוני תושבים ומערכות מורכבות של חינוך, בריאות וכלכלה, הבירוקרטיה היא לא רק נוחות אלא הכרח. השאלה והאתגר, הוא זיהה, הם איך לשמור על היתרונות שלה מבלי ליפול למלכודת של קשיחות מוחלטת.
ובר מת ב-14 ביוני 1920 מדלקת ריאות, כתוצאה מהשפעת הספרדית. הוא היה בן 56 בלבד, ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית ותורת המינהל הציבורי והותיר מורשת שעדיין מעצבת את התובנות שלנו על ארגונים מודרניים. כמו מחקריו של ובר על הסמכות והתנהגות האדם בהתאם לרצונותיו של אחר, בלא הפעלה ישירה של כוח, גם הסבריו על הביורוקרטיה הם לא סתם תיאורים אקדמיים, אלא מפתח להבנת העולם המודרני שאנו חיים בו.
ולכן, בכל פעם שאתם מתעצבנים מהתמיכה של חברת הכבלים שלכם, מתייאשים מול טפסים שלא נגמרים ואינסוף משרדים ופקידים, או מתקשים לקבל את המגיע מביטוח לאומי, או להנתק מספקית הסלולר, זכרו שאתם נתקלים באותה ביורוקרטיה שתיאר מקס ובר לראשונה בפירוט מדעי, אי שם בתחילת המאה העשרים.
בשנת 1900, בתקופה בה העולם מתחיל להתרגל לחידושים טכנולוגיים ולארגונים ענקיים, שאל חוקר גרמני צעיר שאלה פשוטה אך מורכבת: איך בעצם עובדת המכונה הביורוקרטית שמנהלת את חיינו?
מקס ובר (Max Weber) לא רק שאל את השאלה הזו, הוא גם מצא עליה תשובות שדי מסבירות למה יש תור במשרדי הממשלה, איך דברים שם מתארכים ללא סוף ומדוע חברות גדולות פועלות כפי שהן פועלות. אבל הבה נכיר אותו קודם.
חייו
מקס ובר נולד ב-21 באפריל 1864 לבית בורגני עשיר בארפורט, גרמניה. אביו הוא פוליטיקאי ועורך דין מוכר ואימו היא אישה משכילה ודתיה. הבן שיגדל בביתם יהיה מעין תופעה אינטלקטואלית: עורך דין וכלכלן ובמקביל גם היסטוריון וסוציולוג. הוא לומד בברלין, גטינגן והיידלברג ובהמשך גם מלמד באוניברסיטאות ברלין, פרייבורג והיידלברג.
בשנת 1897, הקריירה שלו כמעט ומתרסקת, כשהוא סובל מהתמוטטות עצבים חמורה לאחר מותו של אביו. במשך כמה שנים ובר, הכלכלן הפוליטי, סוציולוג ופילוסוף, כמעט ולא מצליח לקרוא ספרים או ללמד.
בשנת 1904, במהלך תקופת ההחלמה שלו, הוא נוסע לארצות הברית שם הוא נחשף לחברה האמריקאית הצעירה ומתרשם עמוקות מהדינמיקה החברתית והכלכלית שלה. כשהוא יחלים, בשנים שאחרי תחילת המאה ה-20, הוא יכתוב את ספריו החשובים ביותר.
הבירוקרטיה לפי ובר
הבִּירוֹקְרַטְיָה (Bureaucracy), כפי שוובר גילה, היא לא רק ערימה של פקידים משועממים. זו מערכת מתוחכמת שמתבססת על עקרונות מדעיים ברורים.
במקום המסורת הישנה של מינוי קרובי משפחה או חברים למשרות ציבוריות, הבירוקרטיה (בעברית היא נקראת מִשׂרָדָנוּת) מציעה מהפכה: מינוי על בסיס כישרון ויכולת בלבד. כל פקיד מקבל תחום אחריות ברור, עובד לפי כללים כתובים, מתקדם בסולם הקריירה על בסיס הישגיו ולא על בסיס קשרים.
ובר זיהה כמה מאפיינים עיקריים של הבירוקרטיה הרציונלית: היררכיה ברורה עם רמות סמכות מוגדרות, חלוקת עבודה מתמחה שבה כל פקיד אחראי לתחום מוגדר, כללים ותקנות פורמליים שכל הפעולות נעשות לפיהם, אימפרסונליות שמבטיחה שהחלטות מתקבלות על בסיס שיקולים אובייקטיביים, מינוי על בסיס הכשרה ויכולת מקצועית, קיום קריירה מקצועית לכל החיים והפרדה ברורה בין הרכוש הפרטי לציבורי.
מערכת זו, טוען ובר, היא גם היעילה ביותר בהיסטוריה האנושית. היא מבטיחה יחס שווה לכולם, תוצאות צפויות וקבלת החלטות מקצועית.
אבל ובר, שהיה לא רק חוקר אלא גם אדם בעל דמיון, ראה גם את הצד האפל. הוא המציא את הביטוי "כלוב הברזל" כדי לתאר את הסכנה שהבירוקרטיה תהפוך לכוח עצמאי שישלוט בחיים שלנו במקום לשרת אותנו.
העבודה המפורסמת ביותר של ובר היא "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" (The Protestant Ethic and the Spirit of Capitalism) משנת 1905. ובר הטעים בה שהערכים הפרוטסטנטיים הרואים בחסכנות, עבודה קשה וצבירת הון סימנים לחסד אלוהי הם שיצרו את התרבות הכלכלית שאפשרה לקפיטליזם המודרני לפרוח. ללא "רוח" הדתית הזו, טען ובר, לא יכול היה הקפיטליזם להצליח ולפרוח, כפי שהוא התפתח במערב.
אך מחקריו של ובר על הבירוקרטיה הם לא פחות חשובים. הוא הבין שבחברה המודרנית, עם מיליוני תושבים ומערכות מורכבות של חינוך, בריאות וכלכלה, הבירוקרטיה היא לא רק נוחות אלא הכרח. השאלה והאתגר, הוא זיהה, הם איך לשמור על היתרונות שלה מבלי ליפול למלכודת של קשיחות מוחלטת.
ובר מת ב-14 ביוני 1920 מדלקת ריאות, כתוצאה מהשפעת הספרדית. הוא היה בן 56 בלבד, ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית ותורת המינהל הציבורי והותיר מורשת שעדיין מעצבת את התובנות שלנו על ארגונים מודרניים. כמו מחקריו של ובר על הסמכות והתנהגות האדם בהתאם לרצונותיו של אחר, בלא הפעלה ישירה של כוח, גם הסבריו על הביורוקרטיה הם לא סתם תיאורים אקדמיים, אלא מפתח להבנת העולם המודרני שאנו חיים בו.
ולכן, בכל פעם שאתם מתעצבנים מהתמיכה של חברת הכבלים שלכם, מתייאשים מול טפסים שלא נגמרים ואינסוף משרדים ופקידים, או מתקשים לקבל את המגיע מביטוח לאומי, או להנתק מספקית הסלולר, זכרו שאתם נתקלים באותה ביורוקרטיה שתיאר מקס ובר לראשונה בפירוט מדעי, אי שם בתחילת המאה העשרים.
