שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה וכמה כדאי לאכול באכילה נכונה?
מה ההיסטוריה של המלפפון?
מלפפון (Cucumber) הוא ככל הנראה הירק הכי יומיומי של רובנו בארוחת הבוקר או הערב. אין מי שלא אוכל אותו, חתוך לסלט ישראלי או פרוס לפרוסות, הן כמלפפון טרי והן כמלפפון חמוץ.
אבל לא רבים יודעים כיצד הגיע מגן העדן הפראי של הודו אל המטבח העולמי ולהפוך לאחד הירקות האהובים והנפוצים בתבל ולאורח של קבע לשולחננו במאה ה-21.
לפני יותר מ-3,000 שנה מתגלה המלפפון בג'ונגלים של צפון הודו, באזור שבין רכסי ההימלאיה המרשימים. בעמק האינדוס העתיק מתחילים בני האדם לתרבת את הצמח הפראי, שבא מצמח המשתייך למשפחת הדלועיים. חקלאי העמק הקדומים הם שהתאימו את הצמח לתנאי האקלים השונים והחלו לפתח את זני המלפפונים הראשונים.
את הפריצה העולמית של המלפפון החל המלפפון בחבל מסופוטמיה העתיק, אזור הסהר הפורה. בסביבות שנת 2,400 לפני הספירה גילו הבבלים שהחמצת המלפפונים מאריכה את חיי המדף שלהם ואף משפרת את טעמם הרגיל.
אגב, התגלית האמיתית של החמצת המלפפונים לא רק הפכה אותם לפופולריים מאוד אלא עתידה להיות מהפכנית הרבה יותר. כי מהר מאוד החלו לשמר ולכבוש ירקות רבים אחרים, מה שיאפשר היסטורית שימור של ירקות עונתיים לזמן ארוך יותר וכמובן יעניק להם טעם חדש ומיוחד.
אגב, המלפפון בתקופת התנ"ך הוא לא זה שאנו מכירים היום, אלא סוג אחר של מלון שהוזכר אז כמלפפון.
מהסהר הפורה התפשטה שיטת המלפפונים החמוצים, דרך נתיבי המסחר העתיקים, כשהוא מגיע ליוון, רומא ומצרים.
במצרים העתיקה, זכו המלפפונים למעמד מיוחד. כאן הם לא רק מזון, אלא משתמשים בהם גם כתרופה ואפילו כסמל תרבותי. הערך שלהם היה כה רב, עד שהם הונצחו בציורי קיר מרהיבים במקדשים ובקברים.
הרומאים אימצו ואהבו את המלפפון עוד יותר. ברומא העתיקה כתב ההיסטוריון פליניוס הזקן (Pliny the Elder) שהקיסר טיבריוס היה כל כך מכור למלפפונים, עד שסירב לאכול ארוחה בלעדיהם. אהבת המלפפונים של הרומאים הייתה כל כך משמעותית עד שפיתחו את ה"ספקולריה" (specularia), חממות מיוחדות שאותן בנו מאבן שקופה ודקה בשם לאפיס ספקולריס ואפשרה להם לגדל אותם גם בחורף הקר.
בימי הביניים ממשיך המלפפון את מסעו המרתק, כשבמאה ה-9 הוא מגיע לגרמניה. באזור יער שפרה (Spreewald) התפתחה אז תעשייה שלמה ומסורתית של מלפפונים כבושים שקיימת ופועלת עד היום.
גם בבריטניה מאומצים המלפפונים בהתלהבות והופכים למעדן מבוקש בחצרו של המלך אדוארד השלישי (King Edward III), במאה ה-14. הבוטנאי ג'ון ג'רארד, בספרו המפורסם משנת 1597, "התולדות הכלליות של הצמחים", מתאר את המלפפון כתרופה מצוינת לבעיות עור - עובדה שהמדע המודרני מאשר כיום ומי שמניחים פרוסות מלפפון על עיניהם יודעים זאת היטב.
כיום, כשהמלפפון הוא כוכב עולמי של ממש, סין היא זו שמייצרת כשני שליש מהתוצרת העולמית. הירק הזה מככב במטבחים של כל קצוות תבל.
הסיפור של המלפפון הוא עדות מרתקת לאופן שבו צמח פשוט יכול לתפוס מקום מרכזי בחברות ותרבויות, להשפיע על מטבחים ולחבר בין אנשים מכל רחבי העולם. מהגנים העתיקים של הודו ועד למקרר שלנו, המלפפון ממשיך להיות אחד הירקות הנפוצים והבריאים שיש ומהאהובים בהיסטוריה האנושית.
#בריאות
עם תכולת מים של 95% וערכים תזונתיים חשובים כמו ויטמין K, נחושת ופוטסיום, המלפפון מוכר לא רק כמזון טעים אלא גם כירק בריא להפליא. מלפפונים הם מצננים יעילים לטיפול בבעיות עור, כולל פצעונים וכתמים שחורים מתחת לעיניים.
המדע המודרני מגלה שוב ושוב את התכונות הרפואיות שיוחסו למלפפון לאורך ההיסטוריה, במיוחד את יכולתו להרגיע דלקות ולשפר את בריאות העור.
מהודו למסופוטמיה ולעולם - מסע המלפפון בהיסטוריה:
https://youtu.be/HXGpBdNCBOQ
מזרע למלפפון - כך הוא גדל (ללא מילים):
https://youtu.be/NgK-Z5Gs67E
כך תורמים המלפפונים:
https://youtu.be/iPzjVaAkMlY
המלפפון, ההיסטוריה והגידול שלו:
https://youtu.be/Ua1TbZAyqjc?long=yes
מהי הכוסמת חסרת הגלוטן?
כֻּסֶּמֶת (Buckwheat) היא צמח חד-שנתי שהזרעים שלו משמשים כמזון מזין ללא גלוטן ובעל ערך תזונתי גבוה.
רבים נוטים להתבלבל בינה לבין הכוסמין, אך מבחינה בוטנית, הכוסמת אינה ממשפחת הדגניים.
ואף שהכוסמת אינה דגן אלא גרעין של פרי, בדומה אגוז, בשל העובדה שהיא משמשת לייצור של קמח וגריסים ומהם להכנת דברי מאפה, נוטים לסווגה עם הדגנים.
מקורה במזרח אסיה, אך כיום מגדלים את הכוסמת בעיקר ברוסיה ובסין.
#במטבח
גם אם לא כולם מתחברים אליה מבחינת הטעם, הכוסמת מתאימה לדייסות מתוקות ולסלטים.
רבים מכינים אותה כתוספת למנה העיקרית, בתבשילים, ממולאים ולהכנה של אטריות סובה יפניות.
חוץ מדייסות ותבשילים אפשר להכין ממנה רפרפות ומיני פילאף. בעירוב עם קמח היא משמשת להכנת מאפים שונים.
#בריאות
הכוסמת טובה לכולם ומתאימה לכל מי שמחפשים תחליף בריא לדגנים.
כמזון היא מכילה חלבון איכותי ועשיר בחומצה האמינית ליזין ואת נוגד החימצון רוטין שעוזר לחזק את מחזור הדם והוורידים.
העושר שלה בוויטמינים ומינרלים הופך אותה למזון בריא, לצד העושר שלה בבסיסים מסיסים ובמינרלים חיוניים כגון מנגן, אבץ ואשלגן.
אבל היא במיוחד מצוינת לחולי צליאק. מכיוון שאין בה גלוטן, היא מהווה עבורם מקור מצוין לסיבים תזונתיים.
#תזונתית
ערכה התזונתי של הכוסמת הוא גבוה ביותר.
ב-100 גרם כוסמת מבושלת יש רק 120 קלוריות, בעוד שב-100 גרם כוסמת יבשה יש כ-340 קלוריות, 13 גרם חלבון ו-71 גרם פחמימות.
היא עשירה בסיבים תזונתיים, אבץ, ברזל, ויטמינים מקבוצת B, מגנזיום וחלבון מלא (כולל כל חומצות האמינו החיוניות).
יש בכוסמת גם נוגדי חמצון מעולים, כמו רוטין וקוורצטין המחזקים את כלי הדם ומסייעים בהורדת לחץ דם וכולסטרול.
הכירו את הכוסמת (עברית):
https://youtu.be/2_3eirwwmA8
כך מכינים כוסמת מתובלת (עברית):
https://youtu.be/JEMZ31oMt_E
וכוסמת בסגנון רוסי (עברית):
https://youtu.be/_sD0XnH-NF8
מהי שעורה ומה ההבדל בינה לבין חיטה?
שעורה (Barley), שנחשבה בעבר כמאכל בהמות, היא גידול תרבותי משמעותי מאוד בתרבות החקלאית הקדומה וגם כיום, היא הגידול החקלאי החמישי בחשיבותו בעולם ומהווה אפילו גידול אקסקלוסיבי לשוחרי מזון בריאות.
במקורות היהודיים היא נזכרת במנין שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. היא לא סתם חלק מהרשימה, אלא מצוינת שנייה ברשימה, מיד אחרי החיטה. גם אם מיקומה נמוך מהחיטה, היותה שנייה בדירוג משקף את ערכה הכלכלי בסל המזון של אותם ימים וכללית את חשיבותה בין מיני התבואה.
מבחינה חקלאית, השעורה היא גידול בעל, המסתפק בכמויות משקעים קטנות יחסית. היא חיה וגדלה היטב באיזורים שחונים, יבשים ובקרקע דלה, עם הצלחה יתרה בחבלי הספר של דרום ארץ-ישראל. אפילו באזורי בצורת, דלים במיוחד בגשם, שורדת השעורה, במקומות שהחיטה אינה מסוגלת לשרוד.
בניגוד לחיטה ה"מפונקת" יותר, שצרכיה לצמיחה, השעורה מצליחה להניב יבולים גבוהים ויפים גם באיזורים אלה. גם אחרי תקופות יובש ממושכות וללא גשמים וממטרים, אפשר לראות את נבטיה המתקיימים, צומחים ומצטיינים בחיוניות.
כ-30 מינים של שעורה יש בעולם ותפוצתה משתרעת מהאזורים הטרופיים בדרום ועד הקוטב הצפוני שבצפון.
מבשילה באפריל, עוד לפני החיטה, השעורה כבר במאפיות בסביבות חג הפסח. ביחד עם החיטה, גם השעורה מהווה מקור ראשוני מצוין לפחמימות.
#תולדות השעורה
החיטה והשעורה היו מהיבולים המבויתים הראשונים שגידל האדם, במהלך המהפכה החקלאית בסהר הפורה, בתקופה הנאוליתית שהתקיימה לפני מעל 10,000 שנים.
ואכן מוצאה של השעורה הוא ככל הנראה באזור מזרח-טורקיה של ימינו. היא נחשבת לגידול העתיק ביותר באזור ההוא. לפני יותר מ-5,000 שנה.
גם באזורנו הייתה השעורה נפוצה. מהפירמידות שבמצרים ועד למבצר מצדה, הארכיאולוגים מצאו גרגירי ושיבולי שעורים. בברית החדשה מתואר נס בו ישו מאכיל 5,000 איש בארוחה של 5 כיכרות שעורה ו-2 דגים.
וזה לא שלא היה הבדל בין שני הדגנים הללו. הערך הכלכלי של גרגרי השעורה היה אז נמוך בהרבה, ביחס לזה של גרגרי חיטה. ואכן, קמח שעורה היה אז מזונם של העניים ושל בהמות הבית.
במהלך ההיסטוריה השתנה המעמד של השעורה, כשהפכו גרעיני השעורה לחומר גלם עיקרי בייצור של בירה, וויסקי ושיכר.
בימינו עדיין משתמשים בשעורה להכנת מזון בהמות וכמנחה נחותה בטקסים דתיים, אך במקביל הפך לחם השעורים למבוקש מאוד בקרב שוחרי המאכלים האורגניים.
המדהים הוא שהביקוש המודרני ללחם הבריא הזה הביא לכך שמחירו היום עבר במקרים מסוימים את זה של החיטה והוא שהופך את לחם השעורים ליקר, לפחות ביחס למיני לחם אחרים, רגילים ופחות בריאים.
#שימושים
קמח השעורה עשיר גם בחלבון שמתאים מאוד להאבסת בהמות וזה עיקר השימוש בה. אך השעורה משמשת גם להכנת לחם ומרקים.
קמח השעורה עשיר במינרלים הרבים שבו וגם בוויטמינים כמו B1 ו-B6. שוחרי המאכלים האורגניים אוהבים את לחם השעורים, שהפך מבוקש מאוד על ידם.
בגרעיני השעורה משתמשים לייצור של בירה, שהמרכיב העיקרי בה נקרא לתת והוא בעצם שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה, יחד עם מים, שמרים וכשות.
התססת השעורה משמשת להכנה של עוד משקאות אלכוהוליים, כולל וויסקי ושיכר.
קמח השעורה הדו-טורית נחשב עני יחסית בחלבון. אך בניגוד לקמח של השעורה השש-טורית, הוא עשיר בסוכר וקמח עשיר בסוכר מתאים גם להתססה.
הנה סרטון על השעורה:
https://youtu.be/ut_hc_eNSkM
כך הופכים גרגרי השעורה לבירה:
https://youtu.be/-Lo2LNHqDt8
וכך מכינים בירה בהתססה של שעורת לתת (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
מה הופך את האצות למזון-על?
אצות (Algea) הן מעין "צמחי מים" שאין להם שורש והם יכולים לבצע פוטוסינתזה כמו צמחים. נוֹרִי (Nori) הוא השם הכולל למינים שונים של אצות ראויות למאכל. בתהליך הייצור גורסים את האצות ומייבשים אותן בתלייה, ממש כמו שיוצרים נייר. כך מתקבל דף אצות, מעין נייר דק, כהה ויבש שנקרא גם הוא, כמה מפתיע, נורי. הוא ישמש בין השאר לעטיפה של גלילי הסושי והאוניגירי.
לא רבים יודעים שהאצות נכללות לפי כל הפרמטרים (המשתנים) בקבוצת מזונות העל, הסופרפודס (Superfoods). יש בהן עושר תזונתי גבוה מאד, אין בהן שומן או כולסטרול ובתזונת הבריאות העולמית מרבים להשתמש בהן בשנים האחרונות יותר ויותר, כתוספת לתבשילים, למיצים ולשייקים בריאים.
את האצות מגדלים בים או בברכות עם מי ים, על גבי רשתות שצפות על פני המים. הטיפול בהן נעשה מתוך סירות. את ה"קציר" של האצות ניתן לבצע כ-45 ימים לאחר שהן "נזרעו" במים. מכונות חכמות קוצרות ומעבדות את האצות בתהליך דומה לקציר המסורתי, אך ביעילות ומהירות מודרניים.
חוץ מיפן, קוריאה וסין, היצרניות המובילות של המוצר, גם בארץ מגדלים אצות באופן אורגני, כלומר ללא חומרי הדברה וכימיקלים. גידול האצות למאכל שנעשה בברכות של מכמורת, הוא דוגמה טובה לחקלאות האצות הישראלית. אלו הן אצות בריאות ונקיות שבעולם אוהבים מאד ומוכנים לשלם תמורתן כסף רב. לכן רובן מיוצאות לאירופה.
הנה אצות הנורי והבריאות שבתזונה שלהן:
https://youtu.be/wW72gxH5-To
כך מכינים מהן צ'יפס אצות:
https://youtu.be/WjX_TnpMSX8
מה הופך את האצות הללו לכל כך בריאות:
https://youtu.be/KBIsoOSqx_8
5 יתרונות בריאותיים הגלומים באצות:
https://youtu.be/lpvULt8iP6I
ובאצות נורי נכללות אצות הספירולינה הבריאות מאד (עברית):
https://youtu.be/vPGc3825l88
מה היתרונות של השקדים?
השקדים (Almonds) הם מהפיצוחים האהובים ביותר בעולם ומסחרית גם ללא ספק האגוז הנמכר והחשוב בעולם.
מוקף בבית גלעין שעיר, נמצא הזרע, שאותו אנו אוכלים בתור שקד והוא מפוצץ ביתרונות בריאותיים. בין השאר מכילים זרעי השקד התרבותי כמויות גדולות של שומן, חלבונים, ויטמינים ומינרלים.
את הפרי הצעיר יש האוכלים בשלמותו, כשקד ירוק - בשלב הראשוני בו יש קליפתו עדיין לא התקשחה.
שָׁקֵד מָצוּי הוא שמו של העץ שעליו גדלים השקדים, בתור הפרי. זהו עץ קטן, שגובהו לא עולה בדרך כלל על 3-4 מטרים.
את עץ השקד נוהגים לכנות גם "שקדייה" ואנו בישראל שרים עליו כבר מגיל הגן את "השקדייה פורחת", שירו של ישראל דושמן.
#תִּרבות השקד
בזכות היכולת לגדל שקדים טובים מזרעים, בלי צורך בטכניקת ההרכבה, השקד הוא אחד מעצי הפרי המתורבתים הקדומים ביותר.
האדם ליקט שקדי בר לפחות לפני 10 אלפים שנה ועצי שקד היו מעצי הפרי הראשונים שתורבתו. למעשה, שקדי בר שגודלו על ידי חקלאים קדומים היו הבסיס לתירבות השקדים באזור ארמניה, מערב אזרבייג'ן ואיראן.
מאזור זה של העולם הופץ העץ המתורבת, עוד בימי קדם, לאורך חופי הים התיכון ומהם אל צפון אפריקה ודרום אירופה.
שקדים נמצאו בחפירות של אתרים ארכאולוגיים בכל רחבי הלבנט (המזרח התיכון). אפילו בקברו המפורסם של המלך המצרי תות ענח' אמון, משנת 1325 לפני הספירה, אותרו שקדים עתיקים.
בעת החדשה הוא הרחיק עוד יותר - לאזורים רבים ורחוקים של העולם, כמו קליפורניה בארה"ב ואוסטרליה.
את תחילת תִּרבות השקדים סימנה ברירת וטיפוח הסוג המתוק של השקד, מבין הסוגים המרים שבטבע. ואכן, לזן התרבותי של השקד יש טעם מתוק יחסית וזרעי השקד מצטיינים גם בערך תזונתי רב הנובע מלא מעט שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים.
הזרעים של שקדי הבר, לעומת זאת, הם מרים ואף רעילים. הסיבה היא שהם מכילים אמיגדאלין, המתפרק לרעל הציאניד המסוכן. משום כך אין לאכול הרבה שקדים מרים.
הנה חקלאות השקדים (מתורגם):
https://youtu.be/QxgaiCepSwE
יש הופכים שקדים לשתילים לגינה:
https://youtu.be/ttmI-8Y0NvU
וכך מגדלים שקדים וקוטפים אותם:
https://youtu.be/PFwYZqx3dAk
לאיסוף השקדים מרעידים את העצים:
https://youtu.be/ql9NIPilcPI
וכל תהליך הגידול והקטיף של השקדים:
https://youtu.be/oXZtxQTEy1Q?long=yes
למה בסין אוכלים מקקים ותיקנים?
ברוב המקומות בעולם נחשב התיקן, מה שרובנו מכנים מקק (cockroach), לבעל חיים דוחה, שחי בזוהמה ובביוב, נושא מחלות והדבר האחרון שאנשים חושבים זה על אכילתו.
אבל בסין כמו בסין... שם לא אוכלים רק מאכלים מוזרים כמו מלפפוני ים, טופו מבאיש, נחשים, לטאות וכוכבי ים, אלא גם קונים גלולות שיוצרו ממקקים מרוסקים ושמבטיחות להתמודד עם מחלות בכבד, בלב ובבטן.
אחד המגדלים המוכרים בסין, כפרי בשם וואנג פומינג, מוכר טונות של מקקים טחונים לתעשיית התרופות הסינית. הוא עצמו, כמו סינים רבים, לא נרתע מלעיסה של מקקים חיים. מעדן של ממש נחשב בעיניו המקק, כשהוא מטוגן בשמן בוטנים.
פומינג, אחד המפורסמים והגדולים שבין מגדלי המקקים הסינים הללו, שאמנם מתפרנס כרגע מאבקות מקקים לשוק הרפואי, אבל עובד על חטיף מקקים איכותי, טעים ועשיר בפרוטאין, שהוא מבטיח יום אחד לשווק לשוק הסיני.
אגב, זה קצת אירוני שיאכלו אותם בהתלהבות שכזו, במיוחד כשנזכרים שמקקים הם בעלי חיים שיכולים לחיות בלי שום בעיה, למשך יותר מחודש, ללא אוכל. הם גם יכולים לשרוד בלי מים, למשך שבוע לפחות...
חווה בסין לגידול מקקים:
https://youtu.be/AJZBpzgFCe8
כך מטגנים מקקים ואוכלים:
https://youtu.be/lNL6Bqawua4?t=1m52s
והנה המקקים, בתור מזון העתיד בעולם (עברית):
https://youtu.be/dy4etIW5zec
מה חשוב בארוחת הבוקר ואיפה אוכלים אותה בריאה?
נהוג לומר שארוחת הבוקר (Breakfast) היא הארוחה החשובה ביותר שלנו. כשאנו קמים בבוקר, הגוף שלנו עייף וצריך אנרגיה. ארוחת הבוקר נותנת לנו כוח וחיזוק, לקראת היום שמתחיל.
זאת בתנאי שהיא בריאה, כמובן. דגנים, למשל, ובמיוחד דגנים מלאים, הם מצויינים לארוחת בוקר שמטעינה את הגוף באנרגיה.
בארוחת הבוקר לא כדאי לאכול הרבה מתוק. במקומות שונים בעולם מתחילים את היום בארוחת בוקר מלאה סוכר, במאפים עתירי סוכר ופחמימות ו מעדנים רוויי מתיקות. איש לא ימליץ על ארוחת בוקר כזו וגם לא יעודד את האוכלים בשר מטוגן בארוחת הבוקר שלהם, מה שוודאי לא מזמין בריאות.
ודווקא מהים התיכון יצאה הבשורה לעולם. עם מרכיבים מנצחים מבחינה בריאותית, כמו ירקות טריים, שמן זית, גבינה, יוגורט, טחינה, לא פעם קטניות כמו פול או חומוס, טונה, הרבה לימון, פחות שומן רווי או בשר אדום וקינוח או מיץ עשויים מפירות טריים - ארוחת הבוקר במדינות הים התיכון נחשבות לבריאות ביותר בעולם. דיאטנים רבים ממליצים על מאכלים ים תיכוניים כאלה לאנשים המעוניינים בדיאטת בריאות.
על חשיבות ארוחת הבוקר:
https://youtu.be/vQ3XNgoa8U8
ארוחת הבוקר הים-תיכונית על שלל סגנונותיה נחשבת לבריאה ביותר ואפילו דיאטטית:
https://youtu.be/PPuj05ZQyc8
הצעות לארוחת בוקר בריאה? (עברית)
https://youtu.be/_zoMWdyopYQ
ועדיין - יש לא מעט הפתעות בארוחת בוקר כזו (עברית):
https://youtu.be/w8g6xWinrkk
בצפון אפריקה המציאו את השקשוקה:
https://youtu.be/618QsMaVXp8
השוואה בין מרכיבי ארוחת הבוקר במדינות שונות בעולם:
https://youtu.be/ry1E1uzPSU0
למה ארוחת הבוקר של אמריקאים רבים היא מתוקה?
https://youtu.be/YvbgE2eCgDY
גם בארגנטינה היא כזו (מתורגם):
https://youtu.be/-5Q9cKUWgAM
והאם ולמי ארוחת בוקר אנגלית היא טעימה?
https://youtu.be/3HL9TLH0uEM
מהי הקינואה ולמה היא טובה?
הקינואה (Quinoa) היא זרע מזין ועתיק ממשפחת התבלינאים, שאף שאיננו בדיוק דגן, מכונה על ידי רבים "הדגן המושלם" בשל ערכו התזונתי הגבוה.
הזרעים הקטנים הללו מגיעים מצמח ירוק גבוה ממשפחת הסלק והתרד, שגדל באזורי האנדים בדרום אמריקה לפני כ-5,000 שנה. תרבויות האינקה והאימארה בבוליביה ובפרו קידשו את הצמח והעניקו לו את הכינוי "אם כל הזרעים".
הקינואה, כאמור, אינה דגן אמיתי אלא דמוית-דגן, הנקראת בשפה המדעית פסאודו-סריאל (Pseudocereal).
הצמח מסוגל לשרוד בתנאים קשים במיוחד. הוא צומח בגובה של 2,500 עד 4,000 מטרים מעל פני הים, מתמודד עם קור עז, רוחות חזקות וקרקעות עניות.
זרעי הקינואה מופיעים בצבעים שונים - לבן, אדום, שחור או סגול - כל אחד עם ניואנס טעם מעט שונה, כשהזן הלבן הוא הנפוץ ביותר.
#היסטוריה
כשהכובשים הספרדים הגיעו לאימפריית האינקה במאה ה-16, הם ניסו לאסור את גידול הקינואה. אולי הסיבה העיקרית לכך היא שהאינקה נהגו להקדיש את היבול הראשון לאלים שלהם בטקסים מיוחדים, דבר שנתפס כפולחן פגאני.
הספרדים הורו להחליף את שדות הקינואה בחיטה, אך האוכלוסייה המקומית המשיכה לגדל קינואה בחשאי באזורים נידחים בהרים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת התגלתה בנאס"א (NASA) תופעה מעניינת. חוקרים שחיפשו מזון אידיאלי לטיסות חלל ארוכות זיהו את הקינואה כמועמדת מושלמת. הערך התזונתי הגבוה שלה, השילוב של חלבון שלם והקלות של הגידול הפכו אותה למזון פוטנציאלי לאסטרונאוטים.
ההצלחה העולמית של הקינואה יצרה דילמה מוזרה. הביקוש הגובר מארצות המערב גרם לזינוק מחירים דרמטי. ארגון האו"ם הכריז על 2013 כשנה הבינלאומית של הקינואה, בניסיון למצוא איזון בין קידום המזון המזין לבין שמירה על האינטרסים של החקלאים המקומיים.
כיום מגדלים את הקינואה גם במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, קנדה ומספר מדינות באירופה.
#תזונתית
נטולת גלוטן, עשירה בחלבון מלא (כולל כל חומצות האמינו החיוניות), בסיבים, ויטמינים כמו B ו-E ובמינרלים כגון מגנזיום, ברזל וזרחן - הפרופיל התזונתי של הקינואה הפך אותה לכוכבת בעולם התזונה המודרנית.
כל 100 גרם של קינואה מבושלת מכילים כ-120 קלוריות, 4.4 גרם חלבון ו-2.8 גרם סיבים תזונתיים. הקינואה מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - תכונה נדירה מאוד במקורות צמחיים.
בשל כך היא נחשבת למקור חלבון שלם, דבר שהופך אותה למושלמת עבור צמחונים וטבעונים. היא עשירה במגנזיום, ברזל, אבץ, פוספור וויטמינים מקבוצת B. הקינואה נטולת גלוטן באופן טבעי.
הנה הסבר של הקינואה ובריאותה (עברית):
https://youtu.be/uATQbHBPhd0
כך מכינים קינואה מעולה (עברית):
https://youtu.be/1x_mpodKf2k
מתכון קל לקינואה (עברית):
https://youtu.be/7tlyk7IuC0s
ומסתבר שקינואה אינה סופר פוד:
https://youtu.be/TUsPAC2uvUg
כמה נכון לאכול?
כמה כדאי לנו לאכול?
המזון שאנו אוכלים הוא כמו דלק לכלי רכב. הוא מספק כוח ואנרגיה לגוף.
אכילה מוגזמת הופכת אותנו לשמנים ומעלה את משקלנו יותר מדי, מה שמגביל אותנו ואף מביא מחלות. שתיית הרבה מים תמנע בלא מעט מקרים אכילה מיותרת ןמשמינה והיא לכשעצמה טובה לבריאות הגוף.
אכילה מועטת מדי אינה מספקת, מחלישה את הגוף ומקטינה את יכולתו להילחם במחלות ואף יכולה להביא למוות מרעב.
כדי להיות בריאים ולגדול היטב, יש לאכול במידה הנכונה ולהעדיף ירקות מסוגים ומצבעים שונים, על בשר ומוצרים מעובדים. מהמתוקים כדאי להעדיף את הפירות - אך לא להגזים גם בהם.
אכילה נכונה מחייבת גם צריכת מזונות קבועה ומאוזנת והמלצה של דיאטנ או דיאטנית טובים שווה זהב.
כדאי גם לעשות פעילות גופנית, שתאזן את האנרגיה שמצטברת מהמזון העודף.
קראו על כל אלה בתגית "תזונה בריאה".
הנה סרטון על תזונה בריאה של ירקות ופירות (עברית):
http://youtu.be/OGyuJ7rL-7Q
מה כדאי לי לאכול? (מתורגם)
https://youtu.be/xyQY8a-ng6g
על דיאטות מומלצות ולא מומלצות (מתורגם):
https://youtu.be/P7yM0TKvUm4
והסבר מדעי לתזונת 5 הצבעים של פירות וירקות (עברית):
http://youtu.be/PSl3MK4tlEE?t=12s
כמה כדאי לנו לאכול?
המזון שאנו אוכלים הוא כמו דלק לכלי רכב. הוא מספק כוח ואנרגיה לגוף.
אכילה מוגזמת הופכת אותנו לשמנים ומעלה את משקלנו יותר מדי, מה שמגביל אותנו ואף מביא מחלות. שתיית הרבה מים תמנע בלא מעט מקרים אכילה מיותרת ןמשמינה והיא לכשעצמה טובה לבריאות הגוף.
אכילה מועטת מדי אינה מספקת, מחלישה את הגוף ומקטינה את יכולתו להילחם במחלות ואף יכולה להביא למוות מרעב.
כדי להיות בריאים ולגדול היטב, יש לאכול במידה הנכונה ולהעדיף ירקות מסוגים ומצבעים שונים, על בשר ומוצרים מעובדים. מהמתוקים כדאי להעדיף את הפירות - אך לא להגזים גם בהם.
אכילה נכונה מחייבת גם צריכת מזונות קבועה ומאוזנת והמלצה של דיאטנ או דיאטנית טובים שווה זהב.
כדאי גם לעשות פעילות גופנית, שתאזן את האנרגיה שמצטברת מהמזון העודף.
קראו על כל אלה בתגית "תזונה בריאה".
הנה סרטון על תזונה בריאה של ירקות ופירות (עברית):
http://youtu.be/OGyuJ7rL-7Q
מה כדאי לי לאכול? (מתורגם)
https://youtu.be/xyQY8a-ng6g
על דיאטות מומלצות ולא מומלצות (מתורגם):
https://youtu.be/P7yM0TKvUm4
והסבר מדעי לתזונת 5 הצבעים של פירות וירקות (עברית):
http://youtu.be/PSl3MK4tlEE?t=12s
מלפפון (Cucumber) הוא ככל הנראה הירק הכי יומיומי של רובנו בארוחת הבוקר או הערב. אין מי שלא אוכל אותו, חתוך לסלט ישראלי או פרוס לפרוסות, הן כמלפפון טרי והן כמלפפון חמוץ.
אבל לא רבים יודעים כיצד הגיע מגן העדן הפראי של הודו אל המטבח העולמי ולהפוך לאחד הירקות האהובים והנפוצים בתבל ולאורח של קבע לשולחננו במאה ה-21.
לפני יותר מ-3,000 שנה מתגלה המלפפון בג'ונגלים של צפון הודו, באזור שבין רכסי ההימלאיה המרשימים. בעמק האינדוס העתיק מתחילים בני האדם לתרבת את הצמח הפראי, שבא מצמח המשתייך למשפחת הדלועיים. חקלאי העמק הקדומים הם שהתאימו את הצמח לתנאי האקלים השונים והחלו לפתח את זני המלפפונים הראשונים.
את הפריצה העולמית של המלפפון החל המלפפון בחבל מסופוטמיה העתיק, אזור הסהר הפורה. בסביבות שנת 2,400 לפני הספירה גילו הבבלים שהחמצת המלפפונים מאריכה את חיי המדף שלהם ואף משפרת את טעמם הרגיל.
אגב, התגלית האמיתית של החמצת המלפפונים לא רק הפכה אותם לפופולריים מאוד אלא עתידה להיות מהפכנית הרבה יותר. כי מהר מאוד החלו לשמר ולכבוש ירקות רבים אחרים, מה שיאפשר היסטורית שימור של ירקות עונתיים לזמן ארוך יותר וכמובן יעניק להם טעם חדש ומיוחד.
אגב, המלפפון בתקופת התנ"ך הוא לא זה שאנו מכירים היום, אלא סוג אחר של מלון שהוזכר אז כמלפפון.
מהסהר הפורה התפשטה שיטת המלפפונים החמוצים, דרך נתיבי המסחר העתיקים, כשהוא מגיע ליוון, רומא ומצרים.
במצרים העתיקה, זכו המלפפונים למעמד מיוחד. כאן הם לא רק מזון, אלא משתמשים בהם גם כתרופה ואפילו כסמל תרבותי. הערך שלהם היה כה רב, עד שהם הונצחו בציורי קיר מרהיבים במקדשים ובקברים.
הרומאים אימצו ואהבו את המלפפון עוד יותר. ברומא העתיקה כתב ההיסטוריון פליניוס הזקן (Pliny the Elder) שהקיסר טיבריוס היה כל כך מכור למלפפונים, עד שסירב לאכול ארוחה בלעדיהם. אהבת המלפפונים של הרומאים הייתה כל כך משמעותית עד שפיתחו את ה"ספקולריה" (specularia), חממות מיוחדות שאותן בנו מאבן שקופה ודקה בשם לאפיס ספקולריס ואפשרה להם לגדל אותם גם בחורף הקר.
בימי הביניים ממשיך המלפפון את מסעו המרתק, כשבמאה ה-9 הוא מגיע לגרמניה. באזור יער שפרה (Spreewald) התפתחה אז תעשייה שלמה ומסורתית של מלפפונים כבושים שקיימת ופועלת עד היום.
גם בבריטניה מאומצים המלפפונים בהתלהבות והופכים למעדן מבוקש בחצרו של המלך אדוארד השלישי (King Edward III), במאה ה-14. הבוטנאי ג'ון ג'רארד, בספרו המפורסם משנת 1597, "התולדות הכלליות של הצמחים", מתאר את המלפפון כתרופה מצוינת לבעיות עור - עובדה שהמדע המודרני מאשר כיום ומי שמניחים פרוסות מלפפון על עיניהם יודעים זאת היטב.
כיום, כשהמלפפון הוא כוכב עולמי של ממש, סין היא זו שמייצרת כשני שליש מהתוצרת העולמית. הירק הזה מככב במטבחים של כל קצוות תבל.
הסיפור של המלפפון הוא עדות מרתקת לאופן שבו צמח פשוט יכול לתפוס מקום מרכזי בחברות ותרבויות, להשפיע על מטבחים ולחבר בין אנשים מכל רחבי העולם. מהגנים העתיקים של הודו ועד למקרר שלנו, המלפפון ממשיך להיות אחד הירקות הנפוצים והבריאים שיש ומהאהובים בהיסטוריה האנושית.
#בריאות
עם תכולת מים של 95% וערכים תזונתיים חשובים כמו ויטמין K, נחושת ופוטסיום, המלפפון מוכר לא רק כמזון טעים אלא גם כירק בריא להפליא. מלפפונים הם מצננים יעילים לטיפול בבעיות עור, כולל פצעונים וכתמים שחורים מתחת לעיניים.
המדע המודרני מגלה שוב ושוב את התכונות הרפואיות שיוחסו למלפפון לאורך ההיסטוריה, במיוחד את יכולתו להרגיע דלקות ולשפר את בריאות העור.
מהודו למסופוטמיה ולעולם - מסע המלפפון בהיסטוריה:
https://youtu.be/HXGpBdNCBOQ
מזרע למלפפון - כך הוא גדל (ללא מילים):
https://youtu.be/NgK-Z5Gs67E
כך תורמים המלפפונים:
https://youtu.be/iPzjVaAkMlY
המלפפון, ההיסטוריה והגידול שלו:
https://youtu.be/Ua1TbZAyqjc?long=yes
כֻּסֶּמֶת (Buckwheat) היא צמח חד-שנתי שהזרעים שלו משמשים כמזון מזין ללא גלוטן ובעל ערך תזונתי גבוה.
רבים נוטים להתבלבל בינה לבין הכוסמין, אך מבחינה בוטנית, הכוסמת אינה ממשפחת הדגניים.
ואף שהכוסמת אינה דגן אלא גרעין של פרי, בדומה אגוז, בשל העובדה שהיא משמשת לייצור של קמח וגריסים ומהם להכנת דברי מאפה, נוטים לסווגה עם הדגנים.
מקורה במזרח אסיה, אך כיום מגדלים את הכוסמת בעיקר ברוסיה ובסין.
#במטבח
גם אם לא כולם מתחברים אליה מבחינת הטעם, הכוסמת מתאימה לדייסות מתוקות ולסלטים.
רבים מכינים אותה כתוספת למנה העיקרית, בתבשילים, ממולאים ולהכנה של אטריות סובה יפניות.
חוץ מדייסות ותבשילים אפשר להכין ממנה רפרפות ומיני פילאף. בעירוב עם קמח היא משמשת להכנת מאפים שונים.
#בריאות
הכוסמת טובה לכולם ומתאימה לכל מי שמחפשים תחליף בריא לדגנים.
כמזון היא מכילה חלבון איכותי ועשיר בחומצה האמינית ליזין ואת נוגד החימצון רוטין שעוזר לחזק את מחזור הדם והוורידים.
העושר שלה בוויטמינים ומינרלים הופך אותה למזון בריא, לצד העושר שלה בבסיסים מסיסים ובמינרלים חיוניים כגון מנגן, אבץ ואשלגן.
אבל היא במיוחד מצוינת לחולי צליאק. מכיוון שאין בה גלוטן, היא מהווה עבורם מקור מצוין לסיבים תזונתיים.
#תזונתית
ערכה התזונתי של הכוסמת הוא גבוה ביותר.
ב-100 גרם כוסמת מבושלת יש רק 120 קלוריות, בעוד שב-100 גרם כוסמת יבשה יש כ-340 קלוריות, 13 גרם חלבון ו-71 גרם פחמימות.
היא עשירה בסיבים תזונתיים, אבץ, ברזל, ויטמינים מקבוצת B, מגנזיום וחלבון מלא (כולל כל חומצות האמינו החיוניות).
יש בכוסמת גם נוגדי חמצון מעולים, כמו רוטין וקוורצטין המחזקים את כלי הדם ומסייעים בהורדת לחץ דם וכולסטרול.
הכירו את הכוסמת (עברית):
https://youtu.be/2_3eirwwmA8
כך מכינים כוסמת מתובלת (עברית):
https://youtu.be/JEMZ31oMt_E
וכוסמת בסגנון רוסי (עברית):
https://youtu.be/_sD0XnH-NF8
שעורה (Barley), שנחשבה בעבר כמאכל בהמות, היא גידול תרבותי משמעותי מאוד בתרבות החקלאית הקדומה וגם כיום, היא הגידול החקלאי החמישי בחשיבותו בעולם ומהווה אפילו גידול אקסקלוסיבי לשוחרי מזון בריאות.
במקורות היהודיים היא נזכרת במנין שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. היא לא סתם חלק מהרשימה, אלא מצוינת שנייה ברשימה, מיד אחרי החיטה. גם אם מיקומה נמוך מהחיטה, היותה שנייה בדירוג משקף את ערכה הכלכלי בסל המזון של אותם ימים וכללית את חשיבותה בין מיני התבואה.
מבחינה חקלאית, השעורה היא גידול בעל, המסתפק בכמויות משקעים קטנות יחסית. היא חיה וגדלה היטב באיזורים שחונים, יבשים ובקרקע דלה, עם הצלחה יתרה בחבלי הספר של דרום ארץ-ישראל. אפילו באזורי בצורת, דלים במיוחד בגשם, שורדת השעורה, במקומות שהחיטה אינה מסוגלת לשרוד.
בניגוד לחיטה ה"מפונקת" יותר, שצרכיה לצמיחה, השעורה מצליחה להניב יבולים גבוהים ויפים גם באיזורים אלה. גם אחרי תקופות יובש ממושכות וללא גשמים וממטרים, אפשר לראות את נבטיה המתקיימים, צומחים ומצטיינים בחיוניות.
כ-30 מינים של שעורה יש בעולם ותפוצתה משתרעת מהאזורים הטרופיים בדרום ועד הקוטב הצפוני שבצפון.
מבשילה באפריל, עוד לפני החיטה, השעורה כבר במאפיות בסביבות חג הפסח. ביחד עם החיטה, גם השעורה מהווה מקור ראשוני מצוין לפחמימות.
#תולדות השעורה
החיטה והשעורה היו מהיבולים המבויתים הראשונים שגידל האדם, במהלך המהפכה החקלאית בסהר הפורה, בתקופה הנאוליתית שהתקיימה לפני מעל 10,000 שנים.
ואכן מוצאה של השעורה הוא ככל הנראה באזור מזרח-טורקיה של ימינו. היא נחשבת לגידול העתיק ביותר באזור ההוא. לפני יותר מ-5,000 שנה.
גם באזורנו הייתה השעורה נפוצה. מהפירמידות שבמצרים ועד למבצר מצדה, הארכיאולוגים מצאו גרגירי ושיבולי שעורים. בברית החדשה מתואר נס בו ישו מאכיל 5,000 איש בארוחה של 5 כיכרות שעורה ו-2 דגים.
וזה לא שלא היה הבדל בין שני הדגנים הללו. הערך הכלכלי של גרגרי השעורה היה אז נמוך בהרבה, ביחס לזה של גרגרי חיטה. ואכן, קמח שעורה היה אז מזונם של העניים ושל בהמות הבית.
במהלך ההיסטוריה השתנה המעמד של השעורה, כשהפכו גרעיני השעורה לחומר גלם עיקרי בייצור של בירה, וויסקי ושיכר.
בימינו עדיין משתמשים בשעורה להכנת מזון בהמות וכמנחה נחותה בטקסים דתיים, אך במקביל הפך לחם השעורים למבוקש מאוד בקרב שוחרי המאכלים האורגניים.
המדהים הוא שהביקוש המודרני ללחם הבריא הזה הביא לכך שמחירו היום עבר במקרים מסוימים את זה של החיטה והוא שהופך את לחם השעורים ליקר, לפחות ביחס למיני לחם אחרים, רגילים ופחות בריאים.
#שימושים
קמח השעורה עשיר גם בחלבון שמתאים מאוד להאבסת בהמות וזה עיקר השימוש בה. אך השעורה משמשת גם להכנת לחם ומרקים.
קמח השעורה עשיר במינרלים הרבים שבו וגם בוויטמינים כמו B1 ו-B6. שוחרי המאכלים האורגניים אוהבים את לחם השעורים, שהפך מבוקש מאוד על ידם.
בגרעיני השעורה משתמשים לייצור של בירה, שהמרכיב העיקרי בה נקרא לתת והוא בעצם שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה, יחד עם מים, שמרים וכשות.
התססת השעורה משמשת להכנה של עוד משקאות אלכוהוליים, כולל וויסקי ושיכר.
קמח השעורה הדו-טורית נחשב עני יחסית בחלבון. אך בניגוד לקמח של השעורה השש-טורית, הוא עשיר בסוכר וקמח עשיר בסוכר מתאים גם להתססה.
הנה סרטון על השעורה:
https://youtu.be/ut_hc_eNSkM
כך הופכים גרגרי השעורה לבירה:
https://youtu.be/-Lo2LNHqDt8
וכך מכינים בירה בהתססה של שעורת לתת (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
מזון בריאות
אצות (Algea) הן מעין "צמחי מים" שאין להם שורש והם יכולים לבצע פוטוסינתזה כמו צמחים. נוֹרִי (Nori) הוא השם הכולל למינים שונים של אצות ראויות למאכל. בתהליך הייצור גורסים את האצות ומייבשים אותן בתלייה, ממש כמו שיוצרים נייר. כך מתקבל דף אצות, מעין נייר דק, כהה ויבש שנקרא גם הוא, כמה מפתיע, נורי. הוא ישמש בין השאר לעטיפה של גלילי הסושי והאוניגירי.
לא רבים יודעים שהאצות נכללות לפי כל הפרמטרים (המשתנים) בקבוצת מזונות העל, הסופרפודס (Superfoods). יש בהן עושר תזונתי גבוה מאד, אין בהן שומן או כולסטרול ובתזונת הבריאות העולמית מרבים להשתמש בהן בשנים האחרונות יותר ויותר, כתוספת לתבשילים, למיצים ולשייקים בריאים.
את האצות מגדלים בים או בברכות עם מי ים, על גבי רשתות שצפות על פני המים. הטיפול בהן נעשה מתוך סירות. את ה"קציר" של האצות ניתן לבצע כ-45 ימים לאחר שהן "נזרעו" במים. מכונות חכמות קוצרות ומעבדות את האצות בתהליך דומה לקציר המסורתי, אך ביעילות ומהירות מודרניים.
חוץ מיפן, קוריאה וסין, היצרניות המובילות של המוצר, גם בארץ מגדלים אצות באופן אורגני, כלומר ללא חומרי הדברה וכימיקלים. גידול האצות למאכל שנעשה בברכות של מכמורת, הוא דוגמה טובה לחקלאות האצות הישראלית. אלו הן אצות בריאות ונקיות שבעולם אוהבים מאד ומוכנים לשלם תמורתן כסף רב. לכן רובן מיוצאות לאירופה.
הנה אצות הנורי והבריאות שבתזונה שלהן:
https://youtu.be/wW72gxH5-To
כך מכינים מהן צ'יפס אצות:
https://youtu.be/WjX_TnpMSX8
מה הופך את האצות הללו לכל כך בריאות:
https://youtu.be/KBIsoOSqx_8
5 יתרונות בריאותיים הגלומים באצות:
https://youtu.be/lpvULt8iP6I
ובאצות נורי נכללות אצות הספירולינה הבריאות מאד (עברית):
https://youtu.be/vPGc3825l88
השקדים (Almonds) הם מהפיצוחים האהובים ביותר בעולם ומסחרית גם ללא ספק האגוז הנמכר והחשוב בעולם.
מוקף בבית גלעין שעיר, נמצא הזרע, שאותו אנו אוכלים בתור שקד והוא מפוצץ ביתרונות בריאותיים. בין השאר מכילים זרעי השקד התרבותי כמויות גדולות של שומן, חלבונים, ויטמינים ומינרלים.
את הפרי הצעיר יש האוכלים בשלמותו, כשקד ירוק - בשלב הראשוני בו יש קליפתו עדיין לא התקשחה.
שָׁקֵד מָצוּי הוא שמו של העץ שעליו גדלים השקדים, בתור הפרי. זהו עץ קטן, שגובהו לא עולה בדרך כלל על 3-4 מטרים.
את עץ השקד נוהגים לכנות גם "שקדייה" ואנו בישראל שרים עליו כבר מגיל הגן את "השקדייה פורחת", שירו של ישראל דושמן.
#תִּרבות השקד
בזכות היכולת לגדל שקדים טובים מזרעים, בלי צורך בטכניקת ההרכבה, השקד הוא אחד מעצי הפרי המתורבתים הקדומים ביותר.
האדם ליקט שקדי בר לפחות לפני 10 אלפים שנה ועצי שקד היו מעצי הפרי הראשונים שתורבתו. למעשה, שקדי בר שגודלו על ידי חקלאים קדומים היו הבסיס לתירבות השקדים באזור ארמניה, מערב אזרבייג'ן ואיראן.
מאזור זה של העולם הופץ העץ המתורבת, עוד בימי קדם, לאורך חופי הים התיכון ומהם אל צפון אפריקה ודרום אירופה.
שקדים נמצאו בחפירות של אתרים ארכאולוגיים בכל רחבי הלבנט (המזרח התיכון). אפילו בקברו המפורסם של המלך המצרי תות ענח' אמון, משנת 1325 לפני הספירה, אותרו שקדים עתיקים.
בעת החדשה הוא הרחיק עוד יותר - לאזורים רבים ורחוקים של העולם, כמו קליפורניה בארה"ב ואוסטרליה.
את תחילת תִּרבות השקדים סימנה ברירת וטיפוח הסוג המתוק של השקד, מבין הסוגים המרים שבטבע. ואכן, לזן התרבותי של השקד יש טעם מתוק יחסית וזרעי השקד מצטיינים גם בערך תזונתי רב הנובע מלא מעט שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים.
הזרעים של שקדי הבר, לעומת זאת, הם מרים ואף רעילים. הסיבה היא שהם מכילים אמיגדאלין, המתפרק לרעל הציאניד המסוכן. משום כך אין לאכול הרבה שקדים מרים.
הנה חקלאות השקדים (מתורגם):
https://youtu.be/QxgaiCepSwE
יש הופכים שקדים לשתילים לגינה:
https://youtu.be/ttmI-8Y0NvU
וכך מגדלים שקדים וקוטפים אותם:
https://youtu.be/PFwYZqx3dAk
לאיסוף השקדים מרעידים את העצים:
https://youtu.be/ql9NIPilcPI
וכל תהליך הגידול והקטיף של השקדים:
https://youtu.be/oXZtxQTEy1Q?long=yes
ברוב המקומות בעולם נחשב התיקן, מה שרובנו מכנים מקק (cockroach), לבעל חיים דוחה, שחי בזוהמה ובביוב, נושא מחלות והדבר האחרון שאנשים חושבים זה על אכילתו.
אבל בסין כמו בסין... שם לא אוכלים רק מאכלים מוזרים כמו מלפפוני ים, טופו מבאיש, נחשים, לטאות וכוכבי ים, אלא גם קונים גלולות שיוצרו ממקקים מרוסקים ושמבטיחות להתמודד עם מחלות בכבד, בלב ובבטן.
אחד המגדלים המוכרים בסין, כפרי בשם וואנג פומינג, מוכר טונות של מקקים טחונים לתעשיית התרופות הסינית. הוא עצמו, כמו סינים רבים, לא נרתע מלעיסה של מקקים חיים. מעדן של ממש נחשב בעיניו המקק, כשהוא מטוגן בשמן בוטנים.
פומינג, אחד המפורסמים והגדולים שבין מגדלי המקקים הסינים הללו, שאמנם מתפרנס כרגע מאבקות מקקים לשוק הרפואי, אבל עובד על חטיף מקקים איכותי, טעים ועשיר בפרוטאין, שהוא מבטיח יום אחד לשווק לשוק הסיני.
אגב, זה קצת אירוני שיאכלו אותם בהתלהבות שכזו, במיוחד כשנזכרים שמקקים הם בעלי חיים שיכולים לחיות בלי שום בעיה, למשך יותר מחודש, ללא אוכל. הם גם יכולים לשרוד בלי מים, למשך שבוע לפחות...
חווה בסין לגידול מקקים:
https://youtu.be/AJZBpzgFCe8
כך מטגנים מקקים ואוכלים:
https://youtu.be/lNL6Bqawua4?t=1m52s
והנה המקקים, בתור מזון העתיד בעולם (עברית):
https://youtu.be/dy4etIW5zec
נהוג לומר שארוחת הבוקר (Breakfast) היא הארוחה החשובה ביותר שלנו. כשאנו קמים בבוקר, הגוף שלנו עייף וצריך אנרגיה. ארוחת הבוקר נותנת לנו כוח וחיזוק, לקראת היום שמתחיל.
זאת בתנאי שהיא בריאה, כמובן. דגנים, למשל, ובמיוחד דגנים מלאים, הם מצויינים לארוחת בוקר שמטעינה את הגוף באנרגיה.
בארוחת הבוקר לא כדאי לאכול הרבה מתוק. במקומות שונים בעולם מתחילים את היום בארוחת בוקר מלאה סוכר, במאפים עתירי סוכר ופחמימות ו מעדנים רוויי מתיקות. איש לא ימליץ על ארוחת בוקר כזו וגם לא יעודד את האוכלים בשר מטוגן בארוחת הבוקר שלהם, מה שוודאי לא מזמין בריאות.
ודווקא מהים התיכון יצאה הבשורה לעולם. עם מרכיבים מנצחים מבחינה בריאותית, כמו ירקות טריים, שמן זית, גבינה, יוגורט, טחינה, לא פעם קטניות כמו פול או חומוס, טונה, הרבה לימון, פחות שומן רווי או בשר אדום וקינוח או מיץ עשויים מפירות טריים - ארוחת הבוקר במדינות הים התיכון נחשבות לבריאות ביותר בעולם. דיאטנים רבים ממליצים על מאכלים ים תיכוניים כאלה לאנשים המעוניינים בדיאטת בריאות.
על חשיבות ארוחת הבוקר:
https://youtu.be/vQ3XNgoa8U8
ארוחת הבוקר הים-תיכונית על שלל סגנונותיה נחשבת לבריאה ביותר ואפילו דיאטטית:
https://youtu.be/PPuj05ZQyc8
הצעות לארוחת בוקר בריאה? (עברית)
https://youtu.be/_zoMWdyopYQ
ועדיין - יש לא מעט הפתעות בארוחת בוקר כזו (עברית):
https://youtu.be/w8g6xWinrkk
בצפון אפריקה המציאו את השקשוקה:
https://youtu.be/618QsMaVXp8
השוואה בין מרכיבי ארוחת הבוקר במדינות שונות בעולם:
https://youtu.be/ry1E1uzPSU0
למה ארוחת הבוקר של אמריקאים רבים היא מתוקה?
https://youtu.be/YvbgE2eCgDY
גם בארגנטינה היא כזו (מתורגם):
https://youtu.be/-5Q9cKUWgAM
והאם ולמי ארוחת בוקר אנגלית היא טעימה?
https://youtu.be/3HL9TLH0uEM
הקינואה (Quinoa) היא זרע מזין ועתיק ממשפחת התבלינאים, שאף שאיננו בדיוק דגן, מכונה על ידי רבים "הדגן המושלם" בשל ערכו התזונתי הגבוה.
הזרעים הקטנים הללו מגיעים מצמח ירוק גבוה ממשפחת הסלק והתרד, שגדל באזורי האנדים בדרום אמריקה לפני כ-5,000 שנה. תרבויות האינקה והאימארה בבוליביה ובפרו קידשו את הצמח והעניקו לו את הכינוי "אם כל הזרעים".
הקינואה, כאמור, אינה דגן אמיתי אלא דמוית-דגן, הנקראת בשפה המדעית פסאודו-סריאל (Pseudocereal).
הצמח מסוגל לשרוד בתנאים קשים במיוחד. הוא צומח בגובה של 2,500 עד 4,000 מטרים מעל פני הים, מתמודד עם קור עז, רוחות חזקות וקרקעות עניות.
זרעי הקינואה מופיעים בצבעים שונים - לבן, אדום, שחור או סגול - כל אחד עם ניואנס טעם מעט שונה, כשהזן הלבן הוא הנפוץ ביותר.
#היסטוריה
כשהכובשים הספרדים הגיעו לאימפריית האינקה במאה ה-16, הם ניסו לאסור את גידול הקינואה. אולי הסיבה העיקרית לכך היא שהאינקה נהגו להקדיש את היבול הראשון לאלים שלהם בטקסים מיוחדים, דבר שנתפס כפולחן פגאני.
הספרדים הורו להחליף את שדות הקינואה בחיטה, אך האוכלוסייה המקומית המשיכה לגדל קינואה בחשאי באזורים נידחים בהרים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת התגלתה בנאס"א (NASA) תופעה מעניינת. חוקרים שחיפשו מזון אידיאלי לטיסות חלל ארוכות זיהו את הקינואה כמועמדת מושלמת. הערך התזונתי הגבוה שלה, השילוב של חלבון שלם והקלות של הגידול הפכו אותה למזון פוטנציאלי לאסטרונאוטים.
ההצלחה העולמית של הקינואה יצרה דילמה מוזרה. הביקוש הגובר מארצות המערב גרם לזינוק מחירים דרמטי. ארגון האו"ם הכריז על 2013 כשנה הבינלאומית של הקינואה, בניסיון למצוא איזון בין קידום המזון המזין לבין שמירה על האינטרסים של החקלאים המקומיים.
כיום מגדלים את הקינואה גם במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, קנדה ומספר מדינות באירופה.
#תזונתית
נטולת גלוטן, עשירה בחלבון מלא (כולל כל חומצות האמינו החיוניות), בסיבים, ויטמינים כמו B ו-E ובמינרלים כגון מגנזיום, ברזל וזרחן - הפרופיל התזונתי של הקינואה הפך אותה לכוכבת בעולם התזונה המודרנית.
כל 100 גרם של קינואה מבושלת מכילים כ-120 קלוריות, 4.4 גרם חלבון ו-2.8 גרם סיבים תזונתיים. הקינואה מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - תכונה נדירה מאוד במקורות צמחיים.
בשל כך היא נחשבת למקור חלבון שלם, דבר שהופך אותה למושלמת עבור צמחונים וטבעונים. היא עשירה במגנזיום, ברזל, אבץ, פוספור וויטמינים מקבוצת B. הקינואה נטולת גלוטן באופן טבעי.
הנה הסבר של הקינואה ובריאותה (עברית):
https://youtu.be/uATQbHBPhd0
כך מכינים קינואה מעולה (עברית):
https://youtu.be/1x_mpodKf2k
מתכון קל לקינואה (עברית):
https://youtu.be/7tlyk7IuC0s
ומסתבר שקינואה אינה סופר פוד:
https://youtu.be/TUsPAC2uvUg
