שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה קרה במחנה אושוויץ-בירקנאו?
הייתה זו הכתובת הצינית, "העבודה משחררת", שהתנוססה מעל לשער של המקום האיום ביותר בהיסטוריה האנושית ובתולדות האדם.
הכתובת הצינית הזו הייתה מבחינת האסירים והמועמדים להשמדה רק הפתיח להתעללות שטנית, בקנה מידה שעתיד להוות דוגמה איומה לאלפי מחנות ריכוז אחרים שהקימו הנאצים אחריו.
ואכן, מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ (Auschwitz) היה מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים בשואה. אבל המחנה, שהפך בהמשך לאושוויץ-בירקנאו, היה לא רק מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שבנו הנאצים, אלא גם מה שיהפוך לסמל של אכזריות הנאצים במלחמת העולם השנייה.
לתהליך ההשמדה הוסיף בהמשך גם מחנה בירקנאו שנבנה במהלך המלחמה ליד אושוויץ. אחריו נוספו לקומפלקס ההשמדה המזוויע שיצרו הנאצים עוד מחנות רבים, כשבשיאו כלל אושוויץ 45 מחנות ריכוז והשמדה.
במהלך כמעט 5 שנות קיומו של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו נרצחו כאן יותר ממיליון יהודים, מתוך מיליון ושלוש מאות אלף נרצחים בסך הכל.
כך תכננו את מחנה הריכוז וההשמדה הגדול והאיום ביותר, אושוויץ בירקנאו (עברית):
https://youtu.be/_8qPIzlT1VM
סיפורו של המחנה:
https://youtu.be/9O5-4uCU3T4
מדוע כוחות הברית לא הפציצו את המחנה מהאוויר? (עברית):
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
מבט מהאוויר על המחנה:
https://youtu.be/449ZOWbUkf0
ביקור במחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:
http://youtu.be/rjv6Mash7uM
ניצול שואה מספר על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):
https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU
וסרטון מאושוויץ שמאחרי השער עם הכתובת "העבודה משחררת":
https://youtu.be/2cM7He0wydw
מה האימה במדרגות המוות שבמחנה הריכוז מאוטהאוזן?
מחנה הריכוז מַאוּטהַאוּזֶן (Mauthausen) היה מחנה ריכוז ועבודה, שנבנה ליד מחצבות גרניט גדולות, בדגש על מחצבת הגרניט וינר-גראבן.
כמו בכל מחנות הריכוז, גם כאן ריכזו הנאצים את האסירים, במיוחד את היהודים. מכאן הם הועברו ל"ייעודם" במלחמה, מי לעבודה במכרות ומי לתאי הגזים.
במחנה בולטות מדרגות המוות (Death stairs). עליהן הוכרחו האסירים לעלות ולרדת לאורך כל היום, אל וממחצבת אבני הגרניט הגדולה. בשלב מסוים, כשלא היה טעם בחציבה בשל התקדמות הצבא הרוסי אל המחנה, הם הוכרחו לעלות ולרדת הלוך ושוב במשך כל היום במדרגות, כשבידיהם אבנים כבדות ובלי שום מטרה. הכוונה הבלתי מוסתרת של אנשי האס אס הנאצים ומפקדי המחנה הייתה להביא אותם למוות מתשישות ובדרך כלל הם הצליחו.
מחנה הריכוז הגדול הוקם ב-1938 באוסטריה עילית, בסמוך לעיירה מאוטהאוזן. עם המלחמה הוקמו בו המון מחנות משנה. זה התחיל ממחנה גוזן, אחריו גוזן II, שהיה למחנה ריכוז מאולתר עד תום המלחמה וגוזן III, שנבנה על תשתית של מפעל ישן. בשיאו הקיפו את מאוטהאוזן כ-100 מחנות עבודה וריכוז. מאז המלחמה שוטחו מרבית מחנות המשנה ועם השנים נבנו על שרידיהם שכונות מגורים.
מספר הנרצחים במחנות מאוטהאוזן, גוזן והשאר עבר ככל הנראה את ה-300 אלף.
מאוטהאוזן הוקם בתחילה עבור עבריינים ופושעים פליליים. ב-1939 הוא הוסב למחנה עבודה בכפייה ולכליאת אסירים פוליטיים, בעיקר מתנגדי הנאציזם. עם התקדמות המלחמה השתנה ייעודו, או שלא נותרו מתנגדים פוליטיים רבים. הוא קלט יותר ויותר שבויי מלחמה, בעיקר קצינים סובייטים. מ-1944 הביאו הנאצים אליו המוני יהודים, בעיקר מקהילות הונגריה והולנד ויהודים ממחנות אושוויץ וברגן-בלזן.
לקראת סוף המלחמה הצפיפות במחנה הייתה כה גדולה, עד שמספר האסירים שישנו בכל מיטה (שיועדה לאדם אחד) היה ארבעה.
לאחר פינוי מחנה אושוויץ עבר למאוטהאוזן מי שנודע כ"מלאך המוות הנאצי", הרופא פושע המלחמה מנגלה. בחודש מאי 1945, אחרי שהצבא האמריקאי שחרר גם את מחנות הריכוז מאוטהאוזן וגוזן, נעלמו עקבותיו של מנגלה. לימים הסתבר שהוא התיישב בדרום אמריקה ומת שם.
על מחנה הריכוז הנאצי מאוטהאוזן (עברית):
https://youtu.be/xW9hNuFZ6uQ
סיפורו של המחנה והאכזריות שבו (עברית):
https://youtu.be/kHQ96dq8ncI
ו"שיר השירים", מתוך יצירתו הנוגעת בשם זה של המלחין היווני הנודע תיאודורקיס, על משורר המחפש את אהובתו שבמחנה (עברית):
https://youtu.be/xIpfSclj6A4
מה זה מחנה ריכוז?
כשהנאצים בגרמניה החליטו להשמיד את העם היהודי הם נתנו הוראה להתחיל ולהרוג יהודים. מספרי האנשים שהוצאו להורג בידי הנאצים היו עצומים.
הנאצים החלו לגלות שנגרמו הרבה קשיים נפשיים למוציאים להורג, הן מקרב החיילים הגרמנים והן ממשתפי הפעולה מהעמים ששיתפו עימם פעולה בהשמדה. לכן הם קיבלו החלטה איומה לרכז את היהודים במחנות ריכוז ומשם להוציאם למחנות השמדה.
מחנות הריכוז היו מקומות נוראים שבהם חיו היהודים ועוד אנשים שהנאצים רצו לחסל, בתנאים איומים של רעב, מחלות, התעללות מתמדת וחוסר-תקווה. חלקם היו גם מפעלים בהם שימשו היהודים כעבדים בשירות הגרמנים.
מחנות הריכוז אפשרו לנאצים לרכז את האנשים, במיוחד יהודים, שהתכוונו להעביר להשמדה בתאי הגזים. הם היו חלק מהמערכת שנועדה להקל עליהם את המלאכה השטנית.
דוגמאות למחנות ריכוז גדולים הם מחנה הריכוז דכאו, בוכנוולד, זקסנהאוזן.
#תקדימים
מחנות ריכוז לא היו המצאה נאצית. גם אם היו נדירים בהיסטוריה, בתקופות שלפני היטלר ובוודאי לא בהיקפים של מחנות הריכוז הנאציים, היו כבר כאלו בהיסטוריה.
כבר בימי יוון העתיקה סיפרו עדויות מטבח פרספוליס על הזעזוע של אלכסנדר הגדול, אלכסנדר מוקדון שמצא בפרס מחנה ריכוז לשבויים יווניים. בהחלטה נדירה אצלו, הוא הורה והביא לביזה ולטבח קשה בתושבי העיר הפרסית הזו שאך כבש.
תמונות ללא מילים ממחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:
http://youtu.be/rjv6Mash7uM
עדות על החיים במחנה (עברית):
https://youtu.be/o_u88f1lrEM
ניצול שואה מספר בעברית על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):
https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU
ניצולת שואה מספרת על החיים הקשים של היום יום במחנה הריכוז (עברית):
https://youtu.be/xV6p2JmxzKk
ותיאור של יום שלם במחנה ריכוז נאצי בשואה:
https://youtu.be/RjktTmNIqYE?long=yes
מה הייתה הבריחה מסוביבור?
הבריחה מסוביבור (Escape from Sobibor) הייתה בריחה המונית של אסירים יהודים ממחנה ההשמדה סוביבור, בריחה ייחודית במהלך השואה היהודית.
את מחנה סוביבור הפעילו הנאצים בפולין הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה.
הבריחה, שהתרחשה ב-14 באוקטובר 1943, נחשבת לבריחה המוצלחת הגדולה ביותר ממחנה מוות נאצי במהלך המלחמה.
היא תוכננה על ידי קבוצת אסירים יהודים, שהונהגה על ידי אלכסנדר פצ'רסקי, קצין מהצבא הסובייטי, שהיה שבוי במחנה.
במסגרת תכנון הבריחה גבשו האסירים תכנית להתגברות על השומרים ולברוח דרך גדר המערכת של המחנה. הם גם הצליחו לאסוף נשק שעתיד לשמש אותם בבריחה.
ביום הבריחה הרגו האסירים מספר קציני SS והצליחו להכריע רבים מהסוהרים במחנה. כמחצית מתוך 600 אסירי המחנה הצליחו לברוח, גם אם רבים מהם נתפסו ונהרגו במהלך השבועות הבאים.
ועדיין, הבריחה הייתה למעשה ההתנגדות מהמשמעותיים ביותר במהלך השואה והיא נותרה אחד הסמלים החשובים להתנגדות היהודית בתקופת השואה.
מחנה סוביבור (Sobibor), אחד ממספר מחנות השמדה שהקימו הנאצים בפולין הכבושה לצורך הביצוע האכזרי של "הפתרון הסופי", רצח העם של יהודי אירופה בידי הגרמנים.
בין השנים 1942 ל-1943 נרצחו בסוביבור כרבע מיליון יהודים. בנוסף ליהודים הוחזקו במחנה גם שבויי מלחמה סובייטים ואנשי רומא.
על אף אי הדיוקים שבו, אל מול מציאות החיים במחנה וארגון הבריחה ממנו, סרט הקולנוע "הבריחה מסוביבור" הפך למפורסם מאוד את המרד הכי משמעותי שעשו היהודים במחנות הריכוז וההשמדה הנאציים.
ואגב, עד היום מתקיים אירוע ספורט, בתחרות ריצה שנקראת "The Sobibor Run".
הנה הניצול האחרון מהמרד במחנה הריכוז סוביבור (עברית):
https://youtu.be/QstNA9UYD_g
ממצא מסקרן שנמצא בחפירות המחנה (עברית):
https://youtu.be/Po42n-NumKI
וכתבת טלוויזיה על השורד האחרון מסוביבור (עברית):
https://youtu.be/VAVIq09JDnk?long=yes
מה עשה הקאפו בשואה?
קאפו (Kapo) בתקופת השלטון הנאצי היה אסיר במחנה הריכוז, שמינו הנאצים כדי שיפקח על אסירים אחרים. מקור המילה מהשפה האיטלקית, בה Kapo, או Capo, פירושו הראש או העומד בראש.
במחנות עבודה מינה הפיקוד הגרמני את הקאפו בתור ראש יחידת עבודה (Kommando). תחתיו עמדו במקומות העבודה ממונים משניים, שנקראו 'פורארבייטר' (Vorarbeiter) ועמדו בראש קבוצות עבודה קטנות יותר.
במנגנון האסירים במחנות היו עוד בעלי תפקידים, כמו אחראים על צריפי המגורים (Blockalteste) וממונים שונים. אך תפקיד הקאפו כלל הולכה של האסירים למקום העבודה, השגחה שלא יתרשלו ועמידה במכסות העבודה שנקבעו להם.
לא פעם היה הקאפו מי שאכף את משטר המשמעת, הפגיעות הגופניות וההשפלה במחנה. בכך הוא היה חלק בלתי נפרד ממשטר ההתעללות ושבירת הרוח והגוף של האסירים.
אמנם המושג בארצות הכיבוש הנאצי ובמחנות הריכוז כוו אך ורק לממונים על יחידות העבודה, אך מחוץ להם הפך לא פעם המושג של קאפו לכינוי כללי של בעלי תפקידים ומשתפי פעולה במחנות ובשירות הנאצים.
במחנות נהנו הקאפו מזכויות יתר. ראשית, סופק להם ביגוד נקי ואוכל לשובע והייתה להם פינה משלהם ב"בלוק", הוא צריף האסירים. אלה היו בפירוש תנאים שהם בגדר חלום עבור המוני האסירים הרגילים.
אחרי מלחמה הועמדו רבים מבין הקאפואים לדין, על התנהגותם הפושעת והאלימה, כלפי האסירים במחנות הריכוז וההשמדה.
הנה סיפורו של יעקב קוזלצ'יק, הקאפו מבלוק 11 (עברית):
https://youtu.be/WzXZP09KDpA
על הסרט "קאפו בירושלים" (עברית):
https://youtu.be/lVCwyL9w01k
וראיון בנושא (עברית):
https://youtu.be/W7X8CGhHOSc
מתי הוכנסו אמריקאים ממוצא יפני למחנות מעצר?
מחנות המעצר ליפנים-אמריקאים בארצות הברית אכן היו והתקיימו. הם נועדו לרכז את מי שהממשל האמריקאי תפס כסיכון אפשרי לבטחון האומה.
הסיבה? - זה היה במהלך מלחמת העולם השנייה, מיד לאחר ובעקבות ההתקפה הקטלנית של יפן על פרל הרבור, בחודש דצמבר 1941.
בהוראת הממשל האמריקאי נאספו אז 120 אלף אמריקאים שאבותיהם היו יפנים ונשלחו למחנות המעצר שהוקמו עבורם. כל זאת תוך שהמעשה רומס באופן ברור ובוטה את זכויותיהם של העצורים הללו.
האם ניתן לכנות את המחנות הללו "מחנות ריכוז"? - באופן מסוים כן. כי הם הוקפו בחוטי תיל, בשומרים חמושים והתאפיינו באובדן החופש של הכלואים בהם. אך כמובן שללא האכזריות שאפיינה את מחנות הריכוז של הנאצים.
הסיבות ההיסטוריות להקמת המחנות הללו היו מורכבות ונבעו ממספר גורמים. ראשית, הממשל האמריקאי טען שהמעצר נדרש לצורך הגנה על הביטחון הלאומי. היה אז חשש אמיתי מריגול של האוכלוסיה הזו ומהיותם סוג של "גיס חמישי", שישמש כמרגלים או סייענים ליפן, מתוך ארצות הברית.
המעצרים גם נבעו מלחץ רב של הציבור והפוליטיקאים על הנשיא פרנקלין רוזוולט לנקוט פעולה נגד יפנים-אמריקאים, מה שהוביל אותו לחתום על צו מנהלי 9066, שאיפשר את הקמת המחנות. המעצר הזה גם הסתדר עם הדעות הקדומות והגזענות באמריקה, כלפי היפנים-אמריקאים, תופעות שהתגברו מאוד לאחר ההתקפה על פרל הארבור והובילו להיסטריה ציבורית של ממש.
כיום הצעד ההיסטורי ההוא נחשב בארצות הברית כהפרה חמורה של זכויות אדם וכתם על ההיסטוריה האמריקאית. בשנת 1988 התנצל הממשל האמריקני רשמית בפני המשפחות שנאסרו במחנות והעניק פיצויים לניצולים מהמחנות הללו.
זה סיפורם של מחנות המעצר ליפנים אמריקאים במלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/tA5oAYUHGdU
כך הוקמו מחנות המעצר ליפאנים (מתורגם):
https://youtu.be/hI4NoVWq87M
עדויות על הכליאה במחנה המשפיל לאחר ההתקפה היפנית על פרל הארבור:
https://youtu.be/XXp178BNIKA
והצצה למחנה מעצר של יפנים-אמריקאים מאותם ימים:
https://youtu.be/KVMm3r2mCZQ?long=yes
מה היה הפתרון הסופי?
"הפתרון הסופי" (Final Solution) היה התוכנית הנאצית להשמדת העם היהודי בשטחי הכיבוש של הנאצים, או פתרון בעיית "השאלה היהודית", כמו שכינו זאת הנאצים.
ההחלטה על צורת יישומו של הפתרון הסופי. התקבלה בוועידה שהתקיימה ב"וילה ואנזה" בברלין, ב-20 בינואר 1942. את יישום הפתרון הסופי הוביל, בהוראת היטלר אך באכזריות רבה וביעילות שלא תאומן, ריינהרד היידריך. הוא היה ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך וסגנו של הימלר, מפקד ה-SS. היידריך היה גם מי שכינס את אותה "ועידת ואנזה", בהשתתפות פקידים ראשיים במשטר הנאצי וכדי לתאם את חלוקת התפקידים והסמכויות, במהלך ביצוע הפתרון הסופי.
אותו היידריך פירש את הוראת היטלר בצורה האכזרית ביותר והחל בחיסול עשרות אלפי יהודים בפולין הכבושה. הוא יצר את הקונספט של "בורות המוות", בהם נרצחו רבים ביריות ונפלו במותם ונקברו, באותם בורות שחפרו לעצמם בהוראת הנאצים.
לאחר שהמחתרת הצ'כית התנקשה והרגה את היידריך, המשיך הימלר את מעשיו של סגנו המת והצמיח את החיסולים שהנהיג היידריך, למה שיהפוך להיות השואה ויימדד במספרים מבהילים של רצח 6 מיליון יהודים, רובם במחנות ריכוז והשמדה, במה שיהיה לרצח העם הגדול בהיסטוריה.
כך התחיל הפתרון הסופי (מתורגם):
https://youtu.be/u_W5Fdw3c4c
כך הוא התפתח (מתורגם):
https://youtu.be/aLt1guCS3oI
כך החל הרצח השיטתי (מתורגם):
https://youtu.be/Tcs_9mpc8ug
וסרט תיעודי על הפתרון הסופי בימיו האחרונים של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו (עברית):
https://youtu.be/PrfewO4DHpU?long=yes
למה לא הפציצו בנות הברית את אושוויץ?
לא פעם עולה מאז השואה השאלה הקשה על אי הפצצת מחנות הריכוז וההשמדה הנאציים. הרי למטוסי בנות הברית היה כוח השמדה עצום והם הפציצו ללא הפסקה את ערי ומחנות הצבא של הגרמנים. מדוע לא הפציצו את מחנות ההשמדה ואת תעשיית המוות, שזה מכבר ידעו עליה?
יש טענה שלא הפציצו את אושוויץ מכיוון שחששו לפגוע באסירים. טענה זו היא ככל הנראה אינה הסיבה האמיתית, שכן ניתן היה להפציץ את פסי הרכבת שהביאו יהודים למחנות ההשמדה הגדולים וגם זאת לא נעשה.
טענה אחרת היא שבנות הברית לא ידעו על המתרחש במחנות הריכוז וההשמדה. טענה זו הופרכה על ידי ההיסטוריונים, במיוחד לאחר ששני אסירים ברחו מאושוויץ ב-1944, ונתנו עדות מפורטת ואמינה על מה שמתרחש בה. העדויות שלהם לא הותירו מקום לספק.
הסיבה לכך שהמחנות לא הופצצו היא ככל הנראה ההחלטה העקרונית של בנות הברית, שלא להילחם במטרות אזרחיות. מחנות השמדה וריכוז היו מבחינתם מטרות כאלה.
מפקדי ומנהיגי בנות הברית העדיפו להתרכז במטרות צבאיות בלבד ובניצחון על הנאצים. אם היה מחנה השמדה, מחנה עבודה או ריכוז שמשרת את תעשיית הנשק הנאצית, הרי שהוא היה מטרה. אך אם מחנה שימש להשמדה בלבד, הם לא רצו להתעסק בו ולהשקיע בו משאבים, בעיקר תחמושת אבל גם אנרגיה. כמה עצוב.
ניתן להתווכח עם המוסריות של ההחלטה, אבל חשוב להבינה, בין השאר בהקשר ההיסטורי שלה ותוך הבנה של המנהיגים לגבי מכלול הגורמים של ניהול מלחמת עולם.
הנה הדילמה של הפצצת אושוויץ ומחנות ההשמדה:
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
הטענה המזעזעת שההחלטה אפילו לא הונחה בפני נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/a5kbU57ezrQ
מה שהתגלה למצילים:
https://youtu.be/kOIHRQlQqwU
והסרטון התיעודי על צילומי האוויר של מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי חיל האוויר האמריקאי:
https://youtu.be/4aFYsiUaj3Q
כיצד הובלו היהודים ברכבות המוות אל מותם?
ההשמדה היא ללא ספק הדבר האיום והאכזרי ביותר שעשו הנאצים ליהודים במהלך השואה. אבל רכבות המוות, או הטרנספורטים (Transports) בשואה, היו אחת החוויות הקשות שהם חוו בדרך למחנות ההשמדה והריכוז.
המוני יהודים בתוך קרונות משא, סגורים כמעט לחלוטין, בנסיעות שארכו ימים ארוכים ברציפות.
לאחר שחוייבו להגיע לאומשלגפלאץ, או רומו על ידי הנאצים שמי שיגיע לכיכר ההתייצבות יקבל אישור עבודה, השומרים הצעידו את היהודים בברוטליות לרציף והם אולצו לעלות על קרונות הרכבת, שתיקח אותם, לפי עוד שקר, להתיישבות במזרח.
אמנם היהודים הצטוו להביא עמם רק חפצים מעטים, אך גם את המזוודות העלובות שלהם ריכזו לא פעם הגרמנים בקרונות נפרדים מהם או בקרון שלהם בערימה לא זמינה להם.
כך או כך, את המזוודות שלהם הם לא יפגשו שוב. כל התרופות, הבגדים והצעצועים לילדים יועברו לגרמניה ויחולקו למשפחות וילדים גרמנים שיזכו בהם במסגרת ההטבות שמחלק המשטר לחברי המפלגה הנאצית.
הנסיעה מתחילה. בקרונות אימה. משפחות ויחידים, מכרים וזרים - אנשים נדחפו לקרונות כמו חיות. צעקות, בכי ודם של מי שנפצעו לא עזרו. דלתות הברזל נסגרות על הקרונות הדחוסים עד אפס מקום והרכבות יוצאות לדרך מבלי לעצור.
מכאן, במשך ימים ארוכים, הרכבת הייתה נוסעת לאיטה, בין עיירות ותחנות. יש לגרמנים זמן. בלי אוורור, מזון או מים, כשהם סגורים בתוך קרון המשמש להובלת בקר, עם חלון זעיר שרק דרכו נכנס חמצן, או בקרונות נוסעים ישנים שחלונותיהם כוסו, היא עושה את עבודת ההשמדה עוד לפני ההגעה למחנות.
בקרון חום קשה בקיץ וקור כלבים בחורף. הם עומדים דחוקים ודחוסים, אין מקום לשבת, במשך יממות רצופות, נואשים לנשום אוויר ועומדים בתור לשימוש בשירותים, שהם דלי מצחין ועמוס בצואה ובשתן.
נזכיר שאין מים. כדי להינצל ממוות, החכמים והנועזים שבהם שותים מהיד את השתן של עצמם. מי שלא עושים זאת, הולכים ומתייבשים. בנסיעות ארוכות דינם נחרץ עוד בקרון המוות.
די מהר מתחיל הקרון להתמלא בגופות המתים. כשהם מגיעים למחנה מעירים אותם מעילפונם נביחות הכלבים והצעקות בגרמנית של אנשי הגסטפו. הם יורדו מהקרון באלימות, חלקם נדרשים לפנות את הגופות למטה. לא פעם זה הבן, הבת או האימא שלהם, שהם נושאים בזרועותיהם אל עגלת המתים.
הנסיעה הזו היא סיוט לכל בן אנוש ועדיין - היא עדיין לא הייתה הרע מכל. הרע הזה עוד מחכה להם במחנות הריכוז, העבודה וההשמדה הנאציים, מפעלי המוות שהוקמו על ידי הנאצים בפולין.
על הנסיעה ברכבות למחנות ההשמדה (עברית):
https://youtu.be/yD5lpJpwyrk
אם שנשבעה להציל את בתה או שגרמני לא יהרוג אותה (עברית):
https://youtu.be/4-nr4eWsO5U
עדות על הנסיעה ברכבות המוות לאושוויץ (עברית):
https://youtu.be/pBjowngqzSc
על ילדה קטנה שסבלה היה מסוג אחר (עברית):
https://youtu.be/6C-A6YcHHEU
וזכרונות מרכבות המוות של הנאצים (עברית):
https://youtu.be/Q57aCvwXpyI?long=yes
הייתה זו הכתובת הצינית, "העבודה משחררת", שהתנוססה מעל לשער של המקום האיום ביותר בהיסטוריה האנושית ובתולדות האדם.
הכתובת הצינית הזו הייתה מבחינת האסירים והמועמדים להשמדה רק הפתיח להתעללות שטנית, בקנה מידה שעתיד להוות דוגמה איומה לאלפי מחנות ריכוז אחרים שהקימו הנאצים אחריו.
ואכן, מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ (Auschwitz) היה מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים בשואה. אבל המחנה, שהפך בהמשך לאושוויץ-בירקנאו, היה לא רק מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שבנו הנאצים, אלא גם מה שיהפוך לסמל של אכזריות הנאצים במלחמת העולם השנייה.
לתהליך ההשמדה הוסיף בהמשך גם מחנה בירקנאו שנבנה במהלך המלחמה ליד אושוויץ. אחריו נוספו לקומפלקס ההשמדה המזוויע שיצרו הנאצים עוד מחנות רבים, כשבשיאו כלל אושוויץ 45 מחנות ריכוז והשמדה.
במהלך כמעט 5 שנות קיומו של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו נרצחו כאן יותר ממיליון יהודים, מתוך מיליון ושלוש מאות אלף נרצחים בסך הכל.
כך תכננו את מחנה הריכוז וההשמדה הגדול והאיום ביותר, אושוויץ בירקנאו (עברית):
https://youtu.be/_8qPIzlT1VM
סיפורו של המחנה:
https://youtu.be/9O5-4uCU3T4
מדוע כוחות הברית לא הפציצו את המחנה מהאוויר? (עברית):
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
מבט מהאוויר על המחנה:
https://youtu.be/449ZOWbUkf0
ביקור במחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:
http://youtu.be/rjv6Mash7uM
ניצול שואה מספר על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):
https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU
וסרטון מאושוויץ שמאחרי השער עם הכתובת "העבודה משחררת":
https://youtu.be/2cM7He0wydw
מחנה הריכוז מַאוּטהַאוּזֶן (Mauthausen) היה מחנה ריכוז ועבודה, שנבנה ליד מחצבות גרניט גדולות, בדגש על מחצבת הגרניט וינר-גראבן.
כמו בכל מחנות הריכוז, גם כאן ריכזו הנאצים את האסירים, במיוחד את היהודים. מכאן הם הועברו ל"ייעודם" במלחמה, מי לעבודה במכרות ומי לתאי הגזים.
במחנה בולטות מדרגות המוות (Death stairs). עליהן הוכרחו האסירים לעלות ולרדת לאורך כל היום, אל וממחצבת אבני הגרניט הגדולה. בשלב מסוים, כשלא היה טעם בחציבה בשל התקדמות הצבא הרוסי אל המחנה, הם הוכרחו לעלות ולרדת הלוך ושוב במשך כל היום במדרגות, כשבידיהם אבנים כבדות ובלי שום מטרה. הכוונה הבלתי מוסתרת של אנשי האס אס הנאצים ומפקדי המחנה הייתה להביא אותם למוות מתשישות ובדרך כלל הם הצליחו.
מחנה הריכוז הגדול הוקם ב-1938 באוסטריה עילית, בסמוך לעיירה מאוטהאוזן. עם המלחמה הוקמו בו המון מחנות משנה. זה התחיל ממחנה גוזן, אחריו גוזן II, שהיה למחנה ריכוז מאולתר עד תום המלחמה וגוזן III, שנבנה על תשתית של מפעל ישן. בשיאו הקיפו את מאוטהאוזן כ-100 מחנות עבודה וריכוז. מאז המלחמה שוטחו מרבית מחנות המשנה ועם השנים נבנו על שרידיהם שכונות מגורים.
מספר הנרצחים במחנות מאוטהאוזן, גוזן והשאר עבר ככל הנראה את ה-300 אלף.
מאוטהאוזן הוקם בתחילה עבור עבריינים ופושעים פליליים. ב-1939 הוא הוסב למחנה עבודה בכפייה ולכליאת אסירים פוליטיים, בעיקר מתנגדי הנאציזם. עם התקדמות המלחמה השתנה ייעודו, או שלא נותרו מתנגדים פוליטיים רבים. הוא קלט יותר ויותר שבויי מלחמה, בעיקר קצינים סובייטים. מ-1944 הביאו הנאצים אליו המוני יהודים, בעיקר מקהילות הונגריה והולנד ויהודים ממחנות אושוויץ וברגן-בלזן.
לקראת סוף המלחמה הצפיפות במחנה הייתה כה גדולה, עד שמספר האסירים שישנו בכל מיטה (שיועדה לאדם אחד) היה ארבעה.
לאחר פינוי מחנה אושוויץ עבר למאוטהאוזן מי שנודע כ"מלאך המוות הנאצי", הרופא פושע המלחמה מנגלה. בחודש מאי 1945, אחרי שהצבא האמריקאי שחרר גם את מחנות הריכוז מאוטהאוזן וגוזן, נעלמו עקבותיו של מנגלה. לימים הסתבר שהוא התיישב בדרום אמריקה ומת שם.
על מחנה הריכוז הנאצי מאוטהאוזן (עברית):
https://youtu.be/xW9hNuFZ6uQ
סיפורו של המחנה והאכזריות שבו (עברית):
https://youtu.be/kHQ96dq8ncI
ו"שיר השירים", מתוך יצירתו הנוגעת בשם זה של המלחין היווני הנודע תיאודורקיס, על משורר המחפש את אהובתו שבמחנה (עברית):
https://youtu.be/xIpfSclj6A4
כשהנאצים בגרמניה החליטו להשמיד את העם היהודי הם נתנו הוראה להתחיל ולהרוג יהודים. מספרי האנשים שהוצאו להורג בידי הנאצים היו עצומים.
הנאצים החלו לגלות שנגרמו הרבה קשיים נפשיים למוציאים להורג, הן מקרב החיילים הגרמנים והן ממשתפי הפעולה מהעמים ששיתפו עימם פעולה בהשמדה. לכן הם קיבלו החלטה איומה לרכז את היהודים במחנות ריכוז ומשם להוציאם למחנות השמדה.
מחנות הריכוז היו מקומות נוראים שבהם חיו היהודים ועוד אנשים שהנאצים רצו לחסל, בתנאים איומים של רעב, מחלות, התעללות מתמדת וחוסר-תקווה. חלקם היו גם מפעלים בהם שימשו היהודים כעבדים בשירות הגרמנים.
מחנות הריכוז אפשרו לנאצים לרכז את האנשים, במיוחד יהודים, שהתכוונו להעביר להשמדה בתאי הגזים. הם היו חלק מהמערכת שנועדה להקל עליהם את המלאכה השטנית.
דוגמאות למחנות ריכוז גדולים הם מחנה הריכוז דכאו, בוכנוולד, זקסנהאוזן.
#תקדימים
מחנות ריכוז לא היו המצאה נאצית. גם אם היו נדירים בהיסטוריה, בתקופות שלפני היטלר ובוודאי לא בהיקפים של מחנות הריכוז הנאציים, היו כבר כאלו בהיסטוריה.
כבר בימי יוון העתיקה סיפרו עדויות מטבח פרספוליס על הזעזוע של אלכסנדר הגדול, אלכסנדר מוקדון שמצא בפרס מחנה ריכוז לשבויים יווניים. בהחלטה נדירה אצלו, הוא הורה והביא לביזה ולטבח קשה בתושבי העיר הפרסית הזו שאך כבש.
תמונות ללא מילים ממחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:
http://youtu.be/rjv6Mash7uM
עדות על החיים במחנה (עברית):
https://youtu.be/o_u88f1lrEM
ניצול שואה מספר בעברית על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):
https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU
ניצולת שואה מספרת על החיים הקשים של היום יום במחנה הריכוז (עברית):
https://youtu.be/xV6p2JmxzKk
ותיאור של יום שלם במחנה ריכוז נאצי בשואה:
https://youtu.be/RjktTmNIqYE?long=yes
הבריחה מסוביבור (Escape from Sobibor) הייתה בריחה המונית של אסירים יהודים ממחנה ההשמדה סוביבור, בריחה ייחודית במהלך השואה היהודית.
את מחנה סוביבור הפעילו הנאצים בפולין הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה.
הבריחה, שהתרחשה ב-14 באוקטובר 1943, נחשבת לבריחה המוצלחת הגדולה ביותר ממחנה מוות נאצי במהלך המלחמה.
היא תוכננה על ידי קבוצת אסירים יהודים, שהונהגה על ידי אלכסנדר פצ'רסקי, קצין מהצבא הסובייטי, שהיה שבוי במחנה.
במסגרת תכנון הבריחה גבשו האסירים תכנית להתגברות על השומרים ולברוח דרך גדר המערכת של המחנה. הם גם הצליחו לאסוף נשק שעתיד לשמש אותם בבריחה.
ביום הבריחה הרגו האסירים מספר קציני SS והצליחו להכריע רבים מהסוהרים במחנה. כמחצית מתוך 600 אסירי המחנה הצליחו לברוח, גם אם רבים מהם נתפסו ונהרגו במהלך השבועות הבאים.
ועדיין, הבריחה הייתה למעשה ההתנגדות מהמשמעותיים ביותר במהלך השואה והיא נותרה אחד הסמלים החשובים להתנגדות היהודית בתקופת השואה.
מחנה סוביבור (Sobibor), אחד ממספר מחנות השמדה שהקימו הנאצים בפולין הכבושה לצורך הביצוע האכזרי של "הפתרון הסופי", רצח העם של יהודי אירופה בידי הגרמנים.
בין השנים 1942 ל-1943 נרצחו בסוביבור כרבע מיליון יהודים. בנוסף ליהודים הוחזקו במחנה גם שבויי מלחמה סובייטים ואנשי רומא.
על אף אי הדיוקים שבו, אל מול מציאות החיים במחנה וארגון הבריחה ממנו, סרט הקולנוע "הבריחה מסוביבור" הפך למפורסם מאוד את המרד הכי משמעותי שעשו היהודים במחנות הריכוז וההשמדה הנאציים.
ואגב, עד היום מתקיים אירוע ספורט, בתחרות ריצה שנקראת "The Sobibor Run".
הנה הניצול האחרון מהמרד במחנה הריכוז סוביבור (עברית):
https://youtu.be/QstNA9UYD_g
ממצא מסקרן שנמצא בחפירות המחנה (עברית):
https://youtu.be/Po42n-NumKI
וכתבת טלוויזיה על השורד האחרון מסוביבור (עברית):
https://youtu.be/VAVIq09JDnk?long=yes
מחנות ריכוז
קאפו (Kapo) בתקופת השלטון הנאצי היה אסיר במחנה הריכוז, שמינו הנאצים כדי שיפקח על אסירים אחרים. מקור המילה מהשפה האיטלקית, בה Kapo, או Capo, פירושו הראש או העומד בראש.
במחנות עבודה מינה הפיקוד הגרמני את הקאפו בתור ראש יחידת עבודה (Kommando). תחתיו עמדו במקומות העבודה ממונים משניים, שנקראו 'פורארבייטר' (Vorarbeiter) ועמדו בראש קבוצות עבודה קטנות יותר.
במנגנון האסירים במחנות היו עוד בעלי תפקידים, כמו אחראים על צריפי המגורים (Blockalteste) וממונים שונים. אך תפקיד הקאפו כלל הולכה של האסירים למקום העבודה, השגחה שלא יתרשלו ועמידה במכסות העבודה שנקבעו להם.
לא פעם היה הקאפו מי שאכף את משטר המשמעת, הפגיעות הגופניות וההשפלה במחנה. בכך הוא היה חלק בלתי נפרד ממשטר ההתעללות ושבירת הרוח והגוף של האסירים.
אמנם המושג בארצות הכיבוש הנאצי ובמחנות הריכוז כוו אך ורק לממונים על יחידות העבודה, אך מחוץ להם הפך לא פעם המושג של קאפו לכינוי כללי של בעלי תפקידים ומשתפי פעולה במחנות ובשירות הנאצים.
במחנות נהנו הקאפו מזכויות יתר. ראשית, סופק להם ביגוד נקי ואוכל לשובע והייתה להם פינה משלהם ב"בלוק", הוא צריף האסירים. אלה היו בפירוש תנאים שהם בגדר חלום עבור המוני האסירים הרגילים.
אחרי מלחמה הועמדו רבים מבין הקאפואים לדין, על התנהגותם הפושעת והאלימה, כלפי האסירים במחנות הריכוז וההשמדה.
הנה סיפורו של יעקב קוזלצ'יק, הקאפו מבלוק 11 (עברית):
https://youtu.be/WzXZP09KDpA
על הסרט "קאפו בירושלים" (עברית):
https://youtu.be/lVCwyL9w01k
וראיון בנושא (עברית):
https://youtu.be/W7X8CGhHOSc
מחנות המעצר ליפנים-אמריקאים בארצות הברית אכן היו והתקיימו. הם נועדו לרכז את מי שהממשל האמריקאי תפס כסיכון אפשרי לבטחון האומה.
הסיבה? - זה היה במהלך מלחמת העולם השנייה, מיד לאחר ובעקבות ההתקפה הקטלנית של יפן על פרל הרבור, בחודש דצמבר 1941.
בהוראת הממשל האמריקאי נאספו אז 120 אלף אמריקאים שאבותיהם היו יפנים ונשלחו למחנות המעצר שהוקמו עבורם. כל זאת תוך שהמעשה רומס באופן ברור ובוטה את זכויותיהם של העצורים הללו.
האם ניתן לכנות את המחנות הללו "מחנות ריכוז"? - באופן מסוים כן. כי הם הוקפו בחוטי תיל, בשומרים חמושים והתאפיינו באובדן החופש של הכלואים בהם. אך כמובן שללא האכזריות שאפיינה את מחנות הריכוז של הנאצים.
הסיבות ההיסטוריות להקמת המחנות הללו היו מורכבות ונבעו ממספר גורמים. ראשית, הממשל האמריקאי טען שהמעצר נדרש לצורך הגנה על הביטחון הלאומי. היה אז חשש אמיתי מריגול של האוכלוסיה הזו ומהיותם סוג של "גיס חמישי", שישמש כמרגלים או סייענים ליפן, מתוך ארצות הברית.
המעצרים גם נבעו מלחץ רב של הציבור והפוליטיקאים על הנשיא פרנקלין רוזוולט לנקוט פעולה נגד יפנים-אמריקאים, מה שהוביל אותו לחתום על צו מנהלי 9066, שאיפשר את הקמת המחנות. המעצר הזה גם הסתדר עם הדעות הקדומות והגזענות באמריקה, כלפי היפנים-אמריקאים, תופעות שהתגברו מאוד לאחר ההתקפה על פרל הארבור והובילו להיסטריה ציבורית של ממש.
כיום הצעד ההיסטורי ההוא נחשב בארצות הברית כהפרה חמורה של זכויות אדם וכתם על ההיסטוריה האמריקאית. בשנת 1988 התנצל הממשל האמריקני רשמית בפני המשפחות שנאסרו במחנות והעניק פיצויים לניצולים מהמחנות הללו.
זה סיפורם של מחנות המעצר ליפנים אמריקאים במלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/tA5oAYUHGdU
כך הוקמו מחנות המעצר ליפאנים (מתורגם):
https://youtu.be/hI4NoVWq87M
עדויות על הכליאה במחנה המשפיל לאחר ההתקפה היפנית על פרל הארבור:
https://youtu.be/XXp178BNIKA
והצצה למחנה מעצר של יפנים-אמריקאים מאותם ימים:
https://youtu.be/KVMm3r2mCZQ?long=yes
"הפתרון הסופי" (Final Solution) היה התוכנית הנאצית להשמדת העם היהודי בשטחי הכיבוש של הנאצים, או פתרון בעיית "השאלה היהודית", כמו שכינו זאת הנאצים.
ההחלטה על צורת יישומו של הפתרון הסופי. התקבלה בוועידה שהתקיימה ב"וילה ואנזה" בברלין, ב-20 בינואר 1942. את יישום הפתרון הסופי הוביל, בהוראת היטלר אך באכזריות רבה וביעילות שלא תאומן, ריינהרד היידריך. הוא היה ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך וסגנו של הימלר, מפקד ה-SS. היידריך היה גם מי שכינס את אותה "ועידת ואנזה", בהשתתפות פקידים ראשיים במשטר הנאצי וכדי לתאם את חלוקת התפקידים והסמכויות, במהלך ביצוע הפתרון הסופי.
אותו היידריך פירש את הוראת היטלר בצורה האכזרית ביותר והחל בחיסול עשרות אלפי יהודים בפולין הכבושה. הוא יצר את הקונספט של "בורות המוות", בהם נרצחו רבים ביריות ונפלו במותם ונקברו, באותם בורות שחפרו לעצמם בהוראת הנאצים.
לאחר שהמחתרת הצ'כית התנקשה והרגה את היידריך, המשיך הימלר את מעשיו של סגנו המת והצמיח את החיסולים שהנהיג היידריך, למה שיהפוך להיות השואה ויימדד במספרים מבהילים של רצח 6 מיליון יהודים, רובם במחנות ריכוז והשמדה, במה שיהיה לרצח העם הגדול בהיסטוריה.
כך התחיל הפתרון הסופי (מתורגם):
https://youtu.be/u_W5Fdw3c4c
כך הוא התפתח (מתורגם):
https://youtu.be/aLt1guCS3oI
כך החל הרצח השיטתי (מתורגם):
https://youtu.be/Tcs_9mpc8ug
וסרט תיעודי על הפתרון הסופי בימיו האחרונים של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו (עברית):
https://youtu.be/PrfewO4DHpU?long=yes
לא פעם עולה מאז השואה השאלה הקשה על אי הפצצת מחנות הריכוז וההשמדה הנאציים. הרי למטוסי בנות הברית היה כוח השמדה עצום והם הפציצו ללא הפסקה את ערי ומחנות הצבא של הגרמנים. מדוע לא הפציצו את מחנות ההשמדה ואת תעשיית המוות, שזה מכבר ידעו עליה?
יש טענה שלא הפציצו את אושוויץ מכיוון שחששו לפגוע באסירים. טענה זו היא ככל הנראה אינה הסיבה האמיתית, שכן ניתן היה להפציץ את פסי הרכבת שהביאו יהודים למחנות ההשמדה הגדולים וגם זאת לא נעשה.
טענה אחרת היא שבנות הברית לא ידעו על המתרחש במחנות הריכוז וההשמדה. טענה זו הופרכה על ידי ההיסטוריונים, במיוחד לאחר ששני אסירים ברחו מאושוויץ ב-1944, ונתנו עדות מפורטת ואמינה על מה שמתרחש בה. העדויות שלהם לא הותירו מקום לספק.
הסיבה לכך שהמחנות לא הופצצו היא ככל הנראה ההחלטה העקרונית של בנות הברית, שלא להילחם במטרות אזרחיות. מחנות השמדה וריכוז היו מבחינתם מטרות כאלה.
מפקדי ומנהיגי בנות הברית העדיפו להתרכז במטרות צבאיות בלבד ובניצחון על הנאצים. אם היה מחנה השמדה, מחנה עבודה או ריכוז שמשרת את תעשיית הנשק הנאצית, הרי שהוא היה מטרה. אך אם מחנה שימש להשמדה בלבד, הם לא רצו להתעסק בו ולהשקיע בו משאבים, בעיקר תחמושת אבל גם אנרגיה. כמה עצוב.
ניתן להתווכח עם המוסריות של ההחלטה, אבל חשוב להבינה, בין השאר בהקשר ההיסטורי שלה ותוך הבנה של המנהיגים לגבי מכלול הגורמים של ניהול מלחמת עולם.
הנה הדילמה של הפצצת אושוויץ ומחנות ההשמדה:
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
הטענה המזעזעת שההחלטה אפילו לא הונחה בפני נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/a5kbU57ezrQ
מה שהתגלה למצילים:
https://youtu.be/kOIHRQlQqwU
והסרטון התיעודי על צילומי האוויר של מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי חיל האוויר האמריקאי:
https://youtu.be/4aFYsiUaj3Q
ההשמדה היא ללא ספק הדבר האיום והאכזרי ביותר שעשו הנאצים ליהודים במהלך השואה. אבל רכבות המוות, או הטרנספורטים (Transports) בשואה, היו אחת החוויות הקשות שהם חוו בדרך למחנות ההשמדה והריכוז.
המוני יהודים בתוך קרונות משא, סגורים כמעט לחלוטין, בנסיעות שארכו ימים ארוכים ברציפות.
לאחר שחוייבו להגיע לאומשלגפלאץ, או רומו על ידי הנאצים שמי שיגיע לכיכר ההתייצבות יקבל אישור עבודה, השומרים הצעידו את היהודים בברוטליות לרציף והם אולצו לעלות על קרונות הרכבת, שתיקח אותם, לפי עוד שקר, להתיישבות במזרח.
אמנם היהודים הצטוו להביא עמם רק חפצים מעטים, אך גם את המזוודות העלובות שלהם ריכזו לא פעם הגרמנים בקרונות נפרדים מהם או בקרון שלהם בערימה לא זמינה להם.
כך או כך, את המזוודות שלהם הם לא יפגשו שוב. כל התרופות, הבגדים והצעצועים לילדים יועברו לגרמניה ויחולקו למשפחות וילדים גרמנים שיזכו בהם במסגרת ההטבות שמחלק המשטר לחברי המפלגה הנאצית.
הנסיעה מתחילה. בקרונות אימה. משפחות ויחידים, מכרים וזרים - אנשים נדחפו לקרונות כמו חיות. צעקות, בכי ודם של מי שנפצעו לא עזרו. דלתות הברזל נסגרות על הקרונות הדחוסים עד אפס מקום והרכבות יוצאות לדרך מבלי לעצור.
מכאן, במשך ימים ארוכים, הרכבת הייתה נוסעת לאיטה, בין עיירות ותחנות. יש לגרמנים זמן. בלי אוורור, מזון או מים, כשהם סגורים בתוך קרון המשמש להובלת בקר, עם חלון זעיר שרק דרכו נכנס חמצן, או בקרונות נוסעים ישנים שחלונותיהם כוסו, היא עושה את עבודת ההשמדה עוד לפני ההגעה למחנות.
בקרון חום קשה בקיץ וקור כלבים בחורף. הם עומדים דחוקים ודחוסים, אין מקום לשבת, במשך יממות רצופות, נואשים לנשום אוויר ועומדים בתור לשימוש בשירותים, שהם דלי מצחין ועמוס בצואה ובשתן.
נזכיר שאין מים. כדי להינצל ממוות, החכמים והנועזים שבהם שותים מהיד את השתן של עצמם. מי שלא עושים זאת, הולכים ומתייבשים. בנסיעות ארוכות דינם נחרץ עוד בקרון המוות.
די מהר מתחיל הקרון להתמלא בגופות המתים. כשהם מגיעים למחנה מעירים אותם מעילפונם נביחות הכלבים והצעקות בגרמנית של אנשי הגסטפו. הם יורדו מהקרון באלימות, חלקם נדרשים לפנות את הגופות למטה. לא פעם זה הבן, הבת או האימא שלהם, שהם נושאים בזרועותיהם אל עגלת המתים.
הנסיעה הזו היא סיוט לכל בן אנוש ועדיין - היא עדיין לא הייתה הרע מכל. הרע הזה עוד מחכה להם במחנות הריכוז, העבודה וההשמדה הנאציים, מפעלי המוות שהוקמו על ידי הנאצים בפולין.
על הנסיעה ברכבות למחנות ההשמדה (עברית):
https://youtu.be/yD5lpJpwyrk
אם שנשבעה להציל את בתה או שגרמני לא יהרוג אותה (עברית):
https://youtu.be/4-nr4eWsO5U
עדות על הנסיעה ברכבות המוות לאושוויץ (עברית):
https://youtu.be/pBjowngqzSc
על ילדה קטנה שסבלה היה מסוג אחר (עברית):
https://youtu.be/6C-A6YcHHEU
וזכרונות מרכבות המוות של הנאצים (עברית):
https://youtu.be/Q57aCvwXpyI?long=yes
מה הוחלט בועידת ואנזה?
ועידת וָאנְזֶה (Wannsee Conference) הייתה הרגע ההיסטורי, שבו עברה המפלגה הנאצית מרצח המוני של יהודים על ידי אנטישמים במדים, לרצח-עם שיטתי, אכזרי ובהיקפים בלתי נתפסים, שיקבל את השם חסר התקדים "שואה".
הוועידה התקיימה בווילה ואנזה שליד ברלין, על שפת אגם קסום, אל מול נוף פסטורלי ושליו. זה היה ב-20 בינואר 1942, יום בו התכנסו נציגים בכירים מה-אס אס, מהמפלגה הנאצית, וממשרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי לדון בייעול של התכנית המפלצתית שזכתה לכותרת "הפתרון הסופי של הבעיה היהודית". ההחלטה על ביצוע הפתרון הסופי התקבלה כבר ב-1941 והדיון בווילה ואנזה נועד לתאם את הביצוע. המשתתפים היו בכירים בדרג הביצועי והמנהלי.
שתי מטרותיו של הבכיר הנאצי היידריך בוועידה היו גם לקבל הכרה רשמית במעמדו כאחראי הראשי לגירוש יהודי אירופה, שלמעשה ברור שמדובר בהשמדתם, וגם לתאם ולערב את הגופים השונים במשרדי הממשלה, המפלגה וב-SS, בביצוע רצח העם המתוכנן. כל מטרותיו הושגו וכל המשתתפים הבטיחו שיתוף פעולה מלא של הגופים שאותם ייצגו ושבראשם עמדו.
כך, הפכה כל הנהגת המשטר הנאצי לשותפה לפשע המלחמה החמור בהיסטוריה האנושית. אגב, מי שכתב את פרוטוקול הוועידה כאן היה אדולף אייכמן.
הדיון כאן היה על נושאים מיוחדים, שבראשם נושא הגירוש ולמעשה החיסול של "בני התערובת", מי שהיו יהודים בחציים, או בני זוג שאחד מהם הוא יהודי. החלטה בנושא לא התקבלה כאן והיא נדחתה לישיבה אחרת.
בהכנה לוועידה הכין אייכמן רשימה של מספר היהודים בכל מדינות אירופה שכבשו או תכננו הנאצים לכבוש. היו בה מעל ל-2 מיליון יהודים בפולין ו-5 מיליון יהודים בברית המועצות והיו בה 11 מיליון יהודים שהנאצים תכננו להשמיד.
הנוכחים דנו בביצוע ההנחייה של היטלר לגרש את כל יהודי אירופה למזרח אירופה. אין בפרוטוקול דיבור גלוי על השמדה אלא על מה שהוגדר על ידי הנאצים כעבודת כפייה שבה, הם קיוו, ימותו מרבית היהודים. בישיבה נרמז שאין להשאיר בחיים איש מהיהודים הנותרים, כדי שלא יוותר גרעין להתחדשות של העם היהודי.
פרוטוקול הוועידה שוכפל ונשלח לכל המשתתפים. לקראת סוף המלחמה, השמידו כולם את העותקים שבידיהם. בארכיון משרד החוץ הגרמני נמצא בשנת 1947, עותק שנותר ולא הושמד, מכיוון שבעליו היה בכלא בסוף המלחמה ולא יכול היה להשמידו.
כך התגלו עובדת קיומה ותוכנה של הוועידה עם התוצאות הנוראות והאכזריות ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה האנושית כולה - הוועידה שיצרה שואה.
סיפורה של ועידת ואנזה (מתורגם):
https://youtu.be/7E_P1OBEDAw
הסבר על תוכן הישיבה (עברית):
https://youtu.be/yBTbIbjpy48
השיחה הקובעת בוועידה (מתורגם):
https://youtu.be/G0J8hsvc5Fs
ונקודת המפנה האיומה:
https://youtu.be/Nx5iWBC-bzg
ועידת וָאנְזֶה (Wannsee Conference) הייתה הרגע ההיסטורי, שבו עברה המפלגה הנאצית מרצח המוני של יהודים על ידי אנטישמים במדים, לרצח-עם שיטתי, אכזרי ובהיקפים בלתי נתפסים, שיקבל את השם חסר התקדים "שואה".
הוועידה התקיימה בווילה ואנזה שליד ברלין, על שפת אגם קסום, אל מול נוף פסטורלי ושליו. זה היה ב-20 בינואר 1942, יום בו התכנסו נציגים בכירים מה-אס אס, מהמפלגה הנאצית, וממשרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי לדון בייעול של התכנית המפלצתית שזכתה לכותרת "הפתרון הסופי של הבעיה היהודית". ההחלטה על ביצוע הפתרון הסופי התקבלה כבר ב-1941 והדיון בווילה ואנזה נועד לתאם את הביצוע. המשתתפים היו בכירים בדרג הביצועי והמנהלי.
שתי מטרותיו של הבכיר הנאצי היידריך בוועידה היו גם לקבל הכרה רשמית במעמדו כאחראי הראשי לגירוש יהודי אירופה, שלמעשה ברור שמדובר בהשמדתם, וגם לתאם ולערב את הגופים השונים במשרדי הממשלה, המפלגה וב-SS, בביצוע רצח העם המתוכנן. כל מטרותיו הושגו וכל המשתתפים הבטיחו שיתוף פעולה מלא של הגופים שאותם ייצגו ושבראשם עמדו.
כך, הפכה כל הנהגת המשטר הנאצי לשותפה לפשע המלחמה החמור בהיסטוריה האנושית. אגב, מי שכתב את פרוטוקול הוועידה כאן היה אדולף אייכמן.
הדיון כאן היה על נושאים מיוחדים, שבראשם נושא הגירוש ולמעשה החיסול של "בני התערובת", מי שהיו יהודים בחציים, או בני זוג שאחד מהם הוא יהודי. החלטה בנושא לא התקבלה כאן והיא נדחתה לישיבה אחרת.
בהכנה לוועידה הכין אייכמן רשימה של מספר היהודים בכל מדינות אירופה שכבשו או תכננו הנאצים לכבוש. היו בה מעל ל-2 מיליון יהודים בפולין ו-5 מיליון יהודים בברית המועצות והיו בה 11 מיליון יהודים שהנאצים תכננו להשמיד.
הנוכחים דנו בביצוע ההנחייה של היטלר לגרש את כל יהודי אירופה למזרח אירופה. אין בפרוטוקול דיבור גלוי על השמדה אלא על מה שהוגדר על ידי הנאצים כעבודת כפייה שבה, הם קיוו, ימותו מרבית היהודים. בישיבה נרמז שאין להשאיר בחיים איש מהיהודים הנותרים, כדי שלא יוותר גרעין להתחדשות של העם היהודי.
פרוטוקול הוועידה שוכפל ונשלח לכל המשתתפים. לקראת סוף המלחמה, השמידו כולם את העותקים שבידיהם. בארכיון משרד החוץ הגרמני נמצא בשנת 1947, עותק שנותר ולא הושמד, מכיוון שבעליו היה בכלא בסוף המלחמה ולא יכול היה להשמידו.
כך התגלו עובדת קיומה ותוכנה של הוועידה עם התוצאות הנוראות והאכזריות ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה האנושית כולה - הוועידה שיצרה שואה.
סיפורה של ועידת ואנזה (מתורגם):
https://youtu.be/7E_P1OBEDAw
הסבר על תוכן הישיבה (עברית):
https://youtu.be/yBTbIbjpy48
השיחה הקובעת בוועידה (מתורגם):
https://youtu.be/G0J8hsvc5Fs
ונקודת המפנה האיומה:
https://youtu.be/Nx5iWBC-bzg
מהי הבנאליות של הרוע?
היה זה "הבנאליות של הרוע" (the Banality of Evil), שם ספרה של חנה ארנדט (Hannah Arendt), שעסק בשגרתיות של הרוע הנאצי ובחיבור הבלתי נתפס בין אנשים רגילים לנאציזם.
עד משפט אייכמן נדמה היה לרבים שכשמדובר בנאצים, הם היו מפלצות אדם, חיות פרא או כל דבר שאינו בני אדם רגילים. הספר הזה חשף מצב דברים שונה בתכלית ויש שיאמרו אפילו הפוך.
כשאייכמן, סגנו של היטלר, נתפס ונשפט בישראל, הגיעה ארנדט לסקר את המשפט מטעם עיתון אמריקאי. בשורת כתבות מעולות היא פרסמה את התרשמותה מהמשפט ומהעדויות שהושמעו בו. כשמדובר בנאצים, היא טענה, הם היו אנשים רגילים, פקידים, עם חיי משפחה והלך מחשבה רגיל, שעבדו בעבודה שקוראים לה מוות. מוות יזום ומכוון. קריירה.
הכעס על ארנדט היה עצום. רבים התקוממו כנגד המחשבה שאנשים רגילים כמוהם, עם שולחנות כתיבה וציפיות לקידום, הם ששימשו כרוצחים ומארגני רצח-עם. קשה היה לדמיין שאותם אנשים סיימו את יום העבודה שלהם, בו שלחו אלפי אנשים אחרים אל מותם או לעינויי תופת, ושבו הביתה לשחק עם הילדים או לאכול ארוחת ערב משפחתית שלווה. אבל בלתי נתפס ככל שזה יהיה - כך בדיוק נהגו המוני המרצחים ופקידי הרצח של גרמניה והמדינות ששיתפו עמה פעולה בפשעים נגד האנושות.
זה היה עוד יותר מקומם להבין מדבריה שכל אדם, בנסיבות מסוימות, עלול להגיע למצב שכזה. כיום הטענה מקובלת יותר וחוקרים רבים חיוו את דעתם על נכונותה, אבל ארנדט היא הראשונה שהעזה לומר את מה שצריך היה לומר - על כל עם להיזהר מהפאשיזם ומהשנאה, מהגזענות והאלימות, מההתנשאות והמגלומניה. ראינו כבר אז לאן הן מובילות.
הנה דוגמה למכתביו של הימלר, סגנו של היטלר, מ"נסיעות עבודה" שלו (מתורגם):
https://youtu.be/8A1A-U8ZZVo
הסבר מפורט על הבנאליות של הרוע (עברית):
https://youtu.be/q2NiWfvUQwk
קדימון סרט שנעשה על ארנדט, שרעיון הבנאליות של הרוע שלה גרם לסערה (מתורגם):
https://youtu.be/Fp9fWfoY0Gw
דיון על הסרט ועל טיעוניה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
מדוע כה חשוב להבין שמדובר באנשים רגילים? (מתורגם):
https://youtu.be/ZJUZBGlIKyc?long=yes
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
היה זה "הבנאליות של הרוע" (the Banality of Evil), שם ספרה של חנה ארנדט (Hannah Arendt), שעסק בשגרתיות של הרוע הנאצי ובחיבור הבלתי נתפס בין אנשים רגילים לנאציזם.
עד משפט אייכמן נדמה היה לרבים שכשמדובר בנאצים, הם היו מפלצות אדם, חיות פרא או כל דבר שאינו בני אדם רגילים. הספר הזה חשף מצב דברים שונה בתכלית ויש שיאמרו אפילו הפוך.
כשאייכמן, סגנו של היטלר, נתפס ונשפט בישראל, הגיעה ארנדט לסקר את המשפט מטעם עיתון אמריקאי. בשורת כתבות מעולות היא פרסמה את התרשמותה מהמשפט ומהעדויות שהושמעו בו. כשמדובר בנאצים, היא טענה, הם היו אנשים רגילים, פקידים, עם חיי משפחה והלך מחשבה רגיל, שעבדו בעבודה שקוראים לה מוות. מוות יזום ומכוון. קריירה.
הכעס על ארנדט היה עצום. רבים התקוממו כנגד המחשבה שאנשים רגילים כמוהם, עם שולחנות כתיבה וציפיות לקידום, הם ששימשו כרוצחים ומארגני רצח-עם. קשה היה לדמיין שאותם אנשים סיימו את יום העבודה שלהם, בו שלחו אלפי אנשים אחרים אל מותם או לעינויי תופת, ושבו הביתה לשחק עם הילדים או לאכול ארוחת ערב משפחתית שלווה. אבל בלתי נתפס ככל שזה יהיה - כך בדיוק נהגו המוני המרצחים ופקידי הרצח של גרמניה והמדינות ששיתפו עמה פעולה בפשעים נגד האנושות.
זה היה עוד יותר מקומם להבין מדבריה שכל אדם, בנסיבות מסוימות, עלול להגיע למצב שכזה. כיום הטענה מקובלת יותר וחוקרים רבים חיוו את דעתם על נכונותה, אבל ארנדט היא הראשונה שהעזה לומר את מה שצריך היה לומר - על כל עם להיזהר מהפאשיזם ומהשנאה, מהגזענות והאלימות, מההתנשאות והמגלומניה. ראינו כבר אז לאן הן מובילות.
הנה דוגמה למכתביו של הימלר, סגנו של היטלר, מ"נסיעות עבודה" שלו (מתורגם):
https://youtu.be/8A1A-U8ZZVo
הסבר מפורט על הבנאליות של הרוע (עברית):
https://youtu.be/q2NiWfvUQwk
קדימון סרט שנעשה על ארנדט, שרעיון הבנאליות של הרוע שלה גרם לסערה (מתורגם):
https://youtu.be/Fp9fWfoY0Gw
דיון על הסרט ועל טיעוניה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
מדוע כה חשוב להבין שמדובר באנשים רגילים? (מתורגם):
https://youtu.be/ZJUZBGlIKyc?long=yes
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
מה ההבדל בין מחנה ריכוז למחנה השמדה?
הן מחנות הריכוז והן מחנות ההשמדה היו מחנות גדולים, ששימשו את גרמניה הנאצית במהלך השואה ומלחמת העולם השנייה.
אך לכל סוג של מחנות היה את המטרות העיקריות שלו. בעוד שמחנות הריכוז היו בעיקרם מחנות כלא, מחנות ההשמדה היו מחנות המוות ונבנו במטרה להרוג המוני אנשים.
מטרת מחנות הריכוז הייתה לכלוא את מי שנחשבו בידי השלטון הנאצי לאויבים או לפחות "בלתי רצויים" לו. חוץ מיהודים זה כלל גם יריבים פוליטיים, לוחמי התנגדות, צוענים וסלאבים.
גם אם התנאים במחנות הריכוז היו קשים מאוד ורבים מהאסירים מתו מרעב, מחלות והתעללות של הנאצים, המחנות הללו לא נועדו דווקא להשמדה או הרג המוני.
מחנות ההשמדה, מנגד, נבנו במטרה להרוג אנשים בקנה מידה עצום. כחלק מ"הפתרון הסופי" של היטלר, עיקר הקורבנות בהם היו יהודים. בהם מומשה תוכנית רצח העם היהודי באירופה.
לביצוע הרציחות צוידו מחנות המוות הללו בתאי גזים שבהם נרצחו ברציפות אלפי אנשים, כולל נשים, ילדים, זקנים וגברים. שיטת הרצח הייתה באמצעות גז ציקלון בי רעיל, שהוחדר לתאי הגזים.
אז גם אם שני סוגי המחנות היו איומים ומחרידים, מחנות ההשמדה, שתוכננו כמרכזי המתה המונית, בקנה מידה תעשייתי של יהודים וקבוצות אחרות, במחנות ריכוז כלאו המונים, בתנאים אכזריים ולרוב ולא אנושיים, אך לא במטרה ממפורשת לבצע רצח המוני.
ואגב, היו גם מחנות עבודה - ראו בתגית "מחנות עבודה".
הנה מחנות הריכוז של הנאצים:
https://youtu.be/cKycPLJ446k
כך הגיעו היהודים למחנה ההשמדה אושוויץ:
https://youtu.be/tyTa24alUbo
סצנת קולנוע המראה את היהודים מגיעים למחנה ההשמדה:
https://youtu.be/wVzKflI18D4
והנה מחנה ההשמדה אושוויץ:
https://youtu.be/1o8n3UxAROE?long=yes
הן מחנות הריכוז והן מחנות ההשמדה היו מחנות גדולים, ששימשו את גרמניה הנאצית במהלך השואה ומלחמת העולם השנייה.
אך לכל סוג של מחנות היה את המטרות העיקריות שלו. בעוד שמחנות הריכוז היו בעיקרם מחנות כלא, מחנות ההשמדה היו מחנות המוות ונבנו במטרה להרוג המוני אנשים.
מטרת מחנות הריכוז הייתה לכלוא את מי שנחשבו בידי השלטון הנאצי לאויבים או לפחות "בלתי רצויים" לו. חוץ מיהודים זה כלל גם יריבים פוליטיים, לוחמי התנגדות, צוענים וסלאבים.
גם אם התנאים במחנות הריכוז היו קשים מאוד ורבים מהאסירים מתו מרעב, מחלות והתעללות של הנאצים, המחנות הללו לא נועדו דווקא להשמדה או הרג המוני.
מחנות ההשמדה, מנגד, נבנו במטרה להרוג אנשים בקנה מידה עצום. כחלק מ"הפתרון הסופי" של היטלר, עיקר הקורבנות בהם היו יהודים. בהם מומשה תוכנית רצח העם היהודי באירופה.
לביצוע הרציחות צוידו מחנות המוות הללו בתאי גזים שבהם נרצחו ברציפות אלפי אנשים, כולל נשים, ילדים, זקנים וגברים. שיטת הרצח הייתה באמצעות גז ציקלון בי רעיל, שהוחדר לתאי הגזים.
אז גם אם שני סוגי המחנות היו איומים ומחרידים, מחנות ההשמדה, שתוכננו כמרכזי המתה המונית, בקנה מידה תעשייתי של יהודים וקבוצות אחרות, במחנות ריכוז כלאו המונים, בתנאים אכזריים ולרוב ולא אנושיים, אך לא במטרה ממפורשת לבצע רצח המוני.
ואגב, היו גם מחנות עבודה - ראו בתגית "מחנות עבודה".
הנה מחנות הריכוז של הנאצים:
https://youtu.be/cKycPLJ446k
כך הגיעו היהודים למחנה ההשמדה אושוויץ:
https://youtu.be/tyTa24alUbo
סצנת קולנוע המראה את היהודים מגיעים למחנה ההשמדה:
https://youtu.be/wVzKflI18D4
והנה מחנה ההשמדה אושוויץ:
https://youtu.be/1o8n3UxAROE?long=yes
מה היו חוקי נירנברג?
חוקי נירנברג (The Nuremberg Laws) היו שני חוקים אנטישמיים שנחקקו בגרמניה הנאצית בשנת 1935. אלה היו שלושה חוקים, חוק דגל גרמניה, חוק אזרחות הרייך והחוק להגנת הדם והכבוד הגרמני. החוקים החשובים במיוחד הם השניים האחרונים:
החוקים הללו דחקו את יהודי גרמניה למעמד נמוך, כאזרחים מהדרגה השנייה בגרמניה, תוך שהם שמים למעשה קץ לתהליך האמנציפציה שלהם.
חוק אזרחות הרייך הגדיר מי כשיר כאזרח גרמני על סמך גזע ובעצם שלל מהיהודים אזרחות גרמנית וזכויות פוליטיות נלוות.
החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני אסר על נישואים ויחסים מחוץ לנישואים - בין יהודים לגרמנים לא-יהודים. החוק הזה נועד לשמר את "טוהר הגזע הארי" כביכול.
החוקים הללו מיסדו רבות מתאוריות הגזע העומדות בבסיס האידיאולוגיה הנאצית וסיפקו הצדקה משפטית להתייחסות ליהודים כאל קבוצה נפרדת ונחותה.
כמו כן הם סללו את הדרך לפעולות נוספות נגד יהודים, כמו לתיוגם בטלאי הצהוב, החרמת רכושם, איסור על העסקתם בעיסוקים שונים והכרזה על גטאות שאליהם הוכרחו קהילות יהודיות לעבור.
במיוחד ידועות הזכויות ששללו חוקי נירנברג מהיהודים, כשהמוכרות ביותר הן זכות ההצבעה בבחירות הפוליטיות ואיסור על זוגיות בין גרמנים יהודים וגרמנים לא-יהודים.
#תהליך החקיקה והשפעתה
החוקים הללו זכו לכינוי "חוקי נירנברג" מכיוון שהם אומצו והוכרזו באופן רשמי בעיר נירנברג, בקונגרס השנתי של המפלגה הנאצית, במסגרת העצרת הגדולה של המפלגה הנאצית ב-1935.
מספר ימים אחר כך, ב-15 בספטמבר 1935, אושרו החוקים, שאושרו פה אחד בידי חברי הרייכסטאג, גם על ידי היטלר. בכך הם סיפקו את הסנקציה המשפטית, שהמשיכה את המדיניות הגזענית של המשטר הנאצי.
חוקי נירנברג יושמו גם באוסטריה לאחר ה"אנשלוס" ב-1938, שמשמעותו צירופה של אוסטריה לגרמניה, כמו גם בכל השטחים שכבשה גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. החוקים הללו נותרו בתוקף עד סוף הרייך השלישי, עם תבוסתה של גרמניה הנאצית במלחמה וביטולם על ידי בעלות הברית ששלטו בגרמניה הכבושה.
נגד חוקי נירנברג לא הייתה מחאה של ממש, בתוך גרמניה הנאצית. אבל מעניין שגם מחוץ לגרמניה הם לא עוררו החוקים וההשלכות שלהם תגובה ציבורית בולטת או יותר מדי התרגשות.
הנה סיפורם של חוקי נירנברג (עברית):
https://youtu.be/1dvWlqZ9TDk
כך הובילו חוקי נירנברג למחנות הריכוז וההשמדה:
https://youtu.be/21TZaHUvOAo
הסיפור של חוקי נירנברג:
https://youtu.be/lRjeAzTHtCQ
וקטע ממשפטי נירנברג שנערכו בכוונה בעיר בה נולדו החוקים המפלצתיים (מתורגם):
https://youtu.be/-DUGNQOm_gU
חוקי נירנברג (The Nuremberg Laws) היו שני חוקים אנטישמיים שנחקקו בגרמניה הנאצית בשנת 1935. אלה היו שלושה חוקים, חוק דגל גרמניה, חוק אזרחות הרייך והחוק להגנת הדם והכבוד הגרמני. החוקים החשובים במיוחד הם השניים האחרונים:
החוקים הללו דחקו את יהודי גרמניה למעמד נמוך, כאזרחים מהדרגה השנייה בגרמניה, תוך שהם שמים למעשה קץ לתהליך האמנציפציה שלהם.
חוק אזרחות הרייך הגדיר מי כשיר כאזרח גרמני על סמך גזע ובעצם שלל מהיהודים אזרחות גרמנית וזכויות פוליטיות נלוות.
החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני אסר על נישואים ויחסים מחוץ לנישואים - בין יהודים לגרמנים לא-יהודים. החוק הזה נועד לשמר את "טוהר הגזע הארי" כביכול.
החוקים הללו מיסדו רבות מתאוריות הגזע העומדות בבסיס האידיאולוגיה הנאצית וסיפקו הצדקה משפטית להתייחסות ליהודים כאל קבוצה נפרדת ונחותה.
כמו כן הם סללו את הדרך לפעולות נוספות נגד יהודים, כמו לתיוגם בטלאי הצהוב, החרמת רכושם, איסור על העסקתם בעיסוקים שונים והכרזה על גטאות שאליהם הוכרחו קהילות יהודיות לעבור.
במיוחד ידועות הזכויות ששללו חוקי נירנברג מהיהודים, כשהמוכרות ביותר הן זכות ההצבעה בבחירות הפוליטיות ואיסור על זוגיות בין גרמנים יהודים וגרמנים לא-יהודים.
#תהליך החקיקה והשפעתה
החוקים הללו זכו לכינוי "חוקי נירנברג" מכיוון שהם אומצו והוכרזו באופן רשמי בעיר נירנברג, בקונגרס השנתי של המפלגה הנאצית, במסגרת העצרת הגדולה של המפלגה הנאצית ב-1935.
מספר ימים אחר כך, ב-15 בספטמבר 1935, אושרו החוקים, שאושרו פה אחד בידי חברי הרייכסטאג, גם על ידי היטלר. בכך הם סיפקו את הסנקציה המשפטית, שהמשיכה את המדיניות הגזענית של המשטר הנאצי.
חוקי נירנברג יושמו גם באוסטריה לאחר ה"אנשלוס" ב-1938, שמשמעותו צירופה של אוסטריה לגרמניה, כמו גם בכל השטחים שכבשה גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. החוקים הללו נותרו בתוקף עד סוף הרייך השלישי, עם תבוסתה של גרמניה הנאצית במלחמה וביטולם על ידי בעלות הברית ששלטו בגרמניה הכבושה.
נגד חוקי נירנברג לא הייתה מחאה של ממש, בתוך גרמניה הנאצית. אבל מעניין שגם מחוץ לגרמניה הם לא עוררו החוקים וההשלכות שלהם תגובה ציבורית בולטת או יותר מדי התרגשות.
הנה סיפורם של חוקי נירנברג (עברית):
https://youtu.be/1dvWlqZ9TDk
כך הובילו חוקי נירנברג למחנות הריכוז וההשמדה:
https://youtu.be/21TZaHUvOAo
הסיפור של חוקי נירנברג:
https://youtu.be/lRjeAzTHtCQ
וקטע ממשפטי נירנברג שנערכו בכוונה בעיר בה נולדו החוקים המפלצתיים (מתורגם):
https://youtu.be/-DUGNQOm_gU
כיצד רימו הנאצים את העולם בטרזיינשטאט?
העיר טרזין של היום היא עיר צ'כית שלווה. היא הוקמה על ידי הקיסר במאה ה-18, בצפון מערב צ'כיה, לזכר אמו מריה טרזה. אבל במלחמת העולם השנייה הייתה העיר המוקד של אחת התרמיות הגדולות שיזמו הנאצים. זו הייתה אחת מהתרמיות הגדולות והמאורגנות בהיסטוריה והיא התבצעה כדי לאפשר לנאצים להמשיך במפעל ההשמדה של היהודים, מבלי שהעולם יגלה את השואה ויילחם בהם ביתר שאת.
לאחר שגירשו הנאצים את כל תושבי העיר, הם העבירו אליה מאות אלפי יהודים כמחנה מעבר ומחנה ריכוז. לידו הם יצרו גם את גטו טרזיינשטאט. גטאות לא חסרו באירופה במהלך המלחמה, אבל הגטו הזה היה העמדת פנים שלמה, שנועדה ליחסי ציבור. המקום נוהל כגטו ראווה, שאיפשר לגרמנים להסוות את העינויים והאכזריות שהיו נחלתם של היהודים.
התרמית שיצרו בפני העולם הגיעה לשיאה בביקורים שערכה משלחת של הצלב האדום. לקראת בואה של המשלחת נצבעו הבניינים, נוקו הרחובות. הוקמו בגטו חנויות שמולאו בכל טוב ובתי קפה מדומים והומי אדם, פינות משחקים, אזורי שעשועים, גינות פרחים יפות ורחובות עם אנשים מהלכים, כולם לבושים יפה ושבעים. כמובן שלא היה זכר לצפיפות הקשה שהייתה גם בגטו זה - ממש לפני הביקור דוללה האוכלוסיה של הגטו, כשאלפי חולים וקשישים ואפילו ילדים יתומים נשלחו למותם במחנה ההשמדה באושוויץ.
לאחר הביקורים של משלחת הצלב האדום, שבהם התרשמו המבקרים מהתנאים שלהם זוכים היהודים ואף עודדו אותם לעבוד קשה וכך לשפר את מצבם.. בסרט תעמולה ציני שהציג את החיים הנעימים והשמחים המשיכו הנאצים לשקוד על התרמית והצליחו להטעות את העולם כולו.
הנה סרטון על מפעל השקרים של גטו טרזיינשטט (עברית):
http://youtu.be/NZhYdFEZmpo
עוד ממשחק הכדורגל שצולם לסרט וממנו "נהנים" היהודים כביכול:
http://youtu.be/MZt92quVOsg?t=11s
וקדימון מסרט התעמולה הנאצי שצולם בגטו טרזיינשטט:
http://youtu.be/xLlzC-qZWt8
העיר טרזין של היום היא עיר צ'כית שלווה. היא הוקמה על ידי הקיסר במאה ה-18, בצפון מערב צ'כיה, לזכר אמו מריה טרזה. אבל במלחמת העולם השנייה הייתה העיר המוקד של אחת התרמיות הגדולות שיזמו הנאצים. זו הייתה אחת מהתרמיות הגדולות והמאורגנות בהיסטוריה והיא התבצעה כדי לאפשר לנאצים להמשיך במפעל ההשמדה של היהודים, מבלי שהעולם יגלה את השואה ויילחם בהם ביתר שאת.
לאחר שגירשו הנאצים את כל תושבי העיר, הם העבירו אליה מאות אלפי יהודים כמחנה מעבר ומחנה ריכוז. לידו הם יצרו גם את גטו טרזיינשטאט. גטאות לא חסרו באירופה במהלך המלחמה, אבל הגטו הזה היה העמדת פנים שלמה, שנועדה ליחסי ציבור. המקום נוהל כגטו ראווה, שאיפשר לגרמנים להסוות את העינויים והאכזריות שהיו נחלתם של היהודים.
התרמית שיצרו בפני העולם הגיעה לשיאה בביקורים שערכה משלחת של הצלב האדום. לקראת בואה של המשלחת נצבעו הבניינים, נוקו הרחובות. הוקמו בגטו חנויות שמולאו בכל טוב ובתי קפה מדומים והומי אדם, פינות משחקים, אזורי שעשועים, גינות פרחים יפות ורחובות עם אנשים מהלכים, כולם לבושים יפה ושבעים. כמובן שלא היה זכר לצפיפות הקשה שהייתה גם בגטו זה - ממש לפני הביקור דוללה האוכלוסיה של הגטו, כשאלפי חולים וקשישים ואפילו ילדים יתומים נשלחו למותם במחנה ההשמדה באושוויץ.
לאחר הביקורים של משלחת הצלב האדום, שבהם התרשמו המבקרים מהתנאים שלהם זוכים היהודים ואף עודדו אותם לעבוד קשה וכך לשפר את מצבם.. בסרט תעמולה ציני שהציג את החיים הנעימים והשמחים המשיכו הנאצים לשקוד על התרמית והצליחו להטעות את העולם כולו.
הנה סרטון על מפעל השקרים של גטו טרזיינשטט (עברית):
http://youtu.be/NZhYdFEZmpo
עוד ממשחק הכדורגל שצולם לסרט וממנו "נהנים" היהודים כביכול:
http://youtu.be/MZt92quVOsg?t=11s
וקדימון מסרט התעמולה הנאצי שצולם בגטו טרזיינשטט:
http://youtu.be/xLlzC-qZWt8
