» «
מיקרוביולוגיה
מהם היצורים שעל ובתוך גופנו?



חיידקים, תולעים, זוחלים זעירים ועוד המון יצורים חיים על גופנו ובסביבתנו. למעשה, אין לנו דרך למנוע את גופנו לחלוטין מאותם יצורים. הם סובבים אותנו ונעים על ובתוכו כל הזמן.

את הנזק שהיצורים הללו מביאים לבריאותנו ניתן למנוע רק בהתנהגות נכונה והרגלים שנסגל לעצמנו. שמירה על נקיון הגוף והסביבה שבה אנו חיים, כמו גם הקפדה על אכילת מזונות נקיים וטריים ככל הניתן - התנהגויות כאלה תשמורנה ותמעטנה את גופנו מהנזקים שהיצורים הללו יכולים לגרום וגורמים.


הנה סרטון מדעי שמציג בהגדלה עצומה את היצורים שנמצאים על גופנו:

http://youtu.be/47CIdUld8eQ
חיידקים
מהם חיידקים או בקטריות?



החיידקים הם יצורים חד תאיים, כלומר יש להם רק תא אחד בודד. במרבית המקרים החיידק הוא יצור עצמאי. בדרך כלל החיידקים מתרבים על ידי גדילה של התא של החיידק וחלוקה שלו לשני צאצאים זהים.

גודלו של חיידק הוא זעיר ואת מרבית החיידקים לא ניתן לראות ללא מיקרוסקופ או אמצעי הגדלה. גודלם של החיידקים יכול להגיע לחצי אלפית של המילימטר ויש רבים שהם אף קטנים יותר. ישנם גם חיידקים גדולים יותר, כמו חיידקי הגופרית הזוהרים, שניתן לראות גם ללא הגדלה.

כמעט בכל מקום בעולם יש חיידקים. רק על כפות ידיכם נמצאים כרגע בסביבות 200 מיליון חיידקים!

המדענים זיהו פחות מ-2 אחוזים ממיני החיידקים בעולם עד יום, בערך כ-7000 מיני חיידקים, מה שאומר שיש עוד המון מינים שטרם זוהו, אולי אף חצי מיליון מיני חיידקים בעולם.

לרבים מאיתנו נדמה שהחיידק הוא יצור מזיק אבל האמת היא הפוכה - ללא החיידקים לא יוכלו להתקיים החיים שאנו מכירים על פני כדור הארץ. מהיצורים הזעירים ביותר ועד היצורים הגדולים ביותר, כולם מכילים חיידקים בכמויות עצומות. בכל תא בגופנו לדוגמה, יש כ-10 חיידקים. בקושי כ-300 ממיני החיידקים שהתגלו עד היום גורמים או מסייעים להיווצרות למחלות. מרבית החיידקים בגוף נמצאים במערכת העיכול והם תורמים מאד לפעילות התקינה של הגוף.


הנה הסבר על החיידקים ועל האנטיביוטיקה שמנצחת אותם, חוץ מאשר במקרים של רגישות (מתורגם):

http://youtu.be/znnp-Ivj2ek


דוקטור מל מסביר על החיידקים (עברית):

http://youtu.be/0h6K4cUwmak


מאובנים של בקטריות על אבן ממאדים הביאו לתיאוריה שהחיים בכדור הארץ מקורם במאדים (עברית):

https://youtu.be/_T8XZqE4MPk


כל בעלי החיים נולדו מהבקטריות:

http://youtu.be/qCn92mbWxd4


צורות שונות של חיידקים (מתורגם):

http://youtu.be/edeOIKSyzFI


וסוגיות האנטיביוטיקה והפיתוחים המטורפים נגד חיידקים (מתורגם):

https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
וירוסים
האם וירוסים וחיידקים הם אותו הדבר?



וירוסים וחיידקים אינם כלל אותו הדבר. יש להם, למעשה, מעט מאד במשותף. כי בעוד שהווירוס הוא טפיל שזקוק לתא פונדקאי, כמו תאי הגוף, שמאפשר לו להתרבות בתוכו, החיידק גדל ומתרבה לגמרי בעצמו ומחוץ לתא.

בגודל של עד מאית מגודלו של חיידק, הווירוס הוא זעיר. הוא נטפל לתאי הגוף, העשירים מאוד במזון ומשתמש בהם גם להתרבות. כי לתאי הגוף גם מנגנון של התרבות שהווירוס זקוק לו. לעומת הווירוס, החיידק מתרבה בעצמו, בלי תלות ב"תאים מארחים", שכן הוא אורגניזם שמכיל את כל הפונקציות הדרושות לצורכי ההתרבות והתזונה של עצמו.

אגב, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם גם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק ואנטיביוטיקה היא גם לא יעילה נגדו וגם תחזק את עמידות החיידקים בעתיד כנגד התרופה הזו עצמה ואת הווירוסים כנגד הריפוי הנכון של הגוף כנגדם.


הנה ההבדלים בין וירוס לחיידק:

http://youtu.be/89Sy-o5f-kc


וירוס הקורונה שמדביק בתחילת 2020 את העולם (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo


וסרטון שמציג את ההבדלים בין חיידקים לווירוסים:

https://youtu.be/s-HThHRV4uo
חיידקים
מהו האורגניזם הזעיר בעולם?



האורגניזם הקטן על פני כדור הארץ הוא החיידק. חיידק, או בקטריה, הוא יצור שאינו בעל-חיים ולא צמח. הוא אמנם יצור חי אך הוא שונה מהם במבנהו הפנימי. למעשה, מבנהו פשוט הרבה יותר מאותם אורגניזמים מפותחים. הסיבה: מדובר במיקרואורגניזם חד-תאי.

אמנם נגיפים הם קטנים מחיידקים, שכן גודלו הממוצע של חיידק הוא בין 3 ל-5 מיקרומטר, בעוד גודלו של הנגיף הוא בין 0.02 ל-0.25 מיקרומטר. אבל הנגיפים אינם יצורים חיים, אלא טפילים שמתרבים רק בתוך תא חי אחר.


הנה האורגניזם הקטן בתבל:

https://youtu.be/GW4KwTQpUPY


חלק מהחיידקים יכולים להזיק לבריאות ולכן יש להקפיד על הגיינה (עברית):

http://youtu.be/G2WclKT64os


כך נראים חיידקים במיקרוסקופ (ללא מילים):

http://youtu.be/5tUNmFKlNNs


הרצאת וידאו קצרה על חיידקים:

http://youtu.be/pcXdfofLoj0

מיקרוביולוגיה

מחלה זיהומית
מי ראה במחלות זיהומיות היסטוריה?



"הזמן הגיע לסגור את הספר על מחלות זיהומיות. הצלחנו למחות את האינפקציה בארה"ב." אמר ויליאם סטיוארט בשנת 1967.

מחלות זיהומיות הן מחלות שבהן עלול ללקות אדם, שמקורן ביצורים זרים שפוגעים במערכות שונות בתוך גופו. בין היצורים הללו ניתן למצוא חיידקים, נגיפים, פטריות ועוד.

בשנת 1967 לא זו בלבד שלא הודברו המחלות הללו, אלא שכמה מהמחלות הזיהומיות שהתפרצו מאז היו מחלות קשות במיוחד. ביניהן מחלת האבולה, שבעשור השני של המאה ה-21 הייתה הסיבה לחשש הבריאותי הגדול ביותר אך היא זוהתה כבר בשנת 1976.

הייתה גם מחלת האיידס, שזוהתה לראשונה ב-1979, מגפת הסארס שפגעה בשנת 2003 ומחלת הלגיונרים משנת 1976. ומי שכח את הכולירה, טיפוס, מלריה ודומותיהן? - יש מקומות בעולם שבהן הן מרימות ראש מעת לעת.


כך הגוף מגן על עצמו מחיידקים המזהמים אותו (מתורגם):

https://youtu.be/zQGOcOUBi6s


וההבדל בין זיהום למגפה:

https://youtu.be/8GE8ZiXX79E
לואי פסטר
מי היה לואי פסטר ומה הוא גילה בניסוייו?



לואי פסטר, מהמדענים הגדולים בכל הזמנים, היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. בתחילה עשה מחקרים בכימיה ועסק בחקר תכונות החומרים. במהלך עבודתו נתקל פסטר בחיידקים והפך לחוקר מעמיק בתחום זה. הוא צבר תגליות רבות ומשמעותיות, אך החשובה שבתגליותיו היתה גילוי החיסון.

החיסון של פסטר היווה מהפכה בתחום הרפואה, שכן הוא הצליח למצוא דרך שבה החיידקים, מקור רוב המחלות של האדם, ישמידו את עצמם בעצמם. הסוד היה התגלית המדהימה של לואי פסטר, שאם נדביק בעל חיים בחיידקים מוחלשים, הוא יהיה מחוסן. הדבר קורה כיוון שבעל החיים יחלה קלות במחלה ולא ימות ממנה אך לאחר שיתאושש, יוכל בעל החיים לעמוד בפני התקפה של חיידקים חזקים ואלימים מסוג זה, כיוון שהמחלה הקלה חיסנה אותו.

איך זה קורה? - היום אנו יודעים שהגוף שחווה מחלה ומתגבר עליה, מה שקורה כשמזריקים אליו חיידקים או וירוסים מוחלשים, הוא מייצר "תאי זיכרון". הללו נותרים בגוף זמן רב, כשהם רדומים. כשהנגיף תוקף את הגוף שוב, אי שם בעתיד, הם מתעוררים ותוקפים אותו בחזרה. הנוגדנים הללו מהווים את מה שזכה לשם המודרני "זיכרון חיסוני" וללואי פסטר יש זכות ראשונים על העיקרון הזה.

תגלית אחרת של פסטר היא כמובן "פיסטור" המזונות. מהו הפיסטור? - כשבדק פסטר מזונות שמחמיצים, כמו בירה וחלב, הוא הבין שחיידקים מגיעים אליהם מהאוויר וכשחקר את הבעיה גילה שהרתחת הבירה והחלב ישמידו את החיידקים ולא יאפשרו לחלב למשל להחמיץ או להתקלקל. זהו תהליך שנקרא מאז על שמו של פסטר - "פיסטור".


הנה הניסוי הראשון של החיסון שפותח על ידי לואי פסטר - על בעלי חיים:

http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc


ותהליך הפיסטור, שפיתח לואי פסטר בשביל בירה. רק שנים אחר-כך יותאם התהליך לפיסטור חלב וישנה את בריאות הפעוטות:

http://youtu.be/0OmWbRKW4K8
חמוצים
מה ההיסטוריה המרתקת של החמוצים?



שימור וייבוש של מזון הפכו מאוד פופולריים בעת העתיקה. זה היה כשהתגלו תהליכים כימיים שמאפשרים לשמר את המזון. לפתע פצח המין האנושי בתהליכי שימור מזון. מזון נשמר אז בריכוז מדוד של מלח, למשל דגים מלוחים, או בתוך סוכר, באלכוהול או בחומץ.

בחומץ? - כן. זה היה לפחות במאה ה-25 לפני הספירה, כשפצח המין האנושי בתהליכי שימור מזון בתוך חומץ הדרים.

העדויות הכי מוקדמות להחמצה של ירקות באזור מסופוטמיה הצביעו על כך שככל הנראה חלוצי החמוצים בהיסטוריה היו אנשי מסופוטמיה. כבר בתקופתם, לפני מעל 4,000 שנה, הם היו הראשונים לכבוש ירקות בחומץ ובכך לשמר אותם לאכילה מחוץ לעונה שלהם.

אם ירקות מוחמצים היו במקור שיטה לשימור מזון, במהלך ההיסטוריה של האוכל הם זכו לפופולריות גם ואולי בעיקר מפני שחמוצים הם טעימים.

אז החמוצים היו להצלחה מיידית ומסחררת ועם השנים הם הולידו לא מעט רעיונות ותובנות מעניינים.

המלכה המצרית קליאופטרה, למשל, ראתה בחמוצים שהיא אכלה לא פחות ממזון יופי, מה שהוא כמובן לא חוכמה גדולה כשאת האישה היפה בעולם העתיק.

חיילים רומיים עתידים לאכול אותם כמקור אנרגיה.

כריסטופר קולומבוס, בסוף המאה ה-15, יפליג עם חמוצים במחסני הספינות שלו, לתזונת המלחים העושים דרכם לגלות את אמריקה.

בגרמניה של המאה ה-9 תיוולד תעשיית המלפפונים החמוצים, כשיגיעו אליה שבטים סרביים. מהגרים הולנדיים שיגיעו במאה ה-17 יחזקו את התעשיה הזו ומאתיים שנה אחר-כך הם יגיעו לארצות הברית, עם היהודים שיהגרו אליה ממזרח אירופה ויהפכו את החמוצים ב"עולם החדש", ללהיט דליקטסים מטורף.

ואגב היסטוריה, הניסיון העתיק לכבוש מלפפונים וירקות גם במי מלח הוא שעתיד להוליד את המלחמה הארוכה בתולדות האנושות, זו שלא הסתיימה מעולם. מדובר כמובן במלחמה שבין חובבי החמוצים, המתווכחים עד היום על השאלה "אילו מלפפונים יותר טעימים - מלפפונים בחומץ או מלפפונים במלח?"

גם כיום, בעידן המקררים, המזון הקפוא וקופסאות השימורים, הירקות הכבושים הם עדיין להיט. כשבאים לבית שעל חלון המטבח או במרפסת שלו צנצנות חמוצים תוססות באור השמש, אפשר להבין מיד שבבית הזה אוכלים טוב ושהמטבח בו הוא לא עוד חדר מעוצב.

כי במטבחים השונים בעולם משתמשים בירקות כבושים כדי לפתוח את התיאבון. זה קורה לפני ובמהלך הארוחה, לאורך כל עונות השנה.

במזרח התיכון למשל, כובשים מלפפונים חמוצים במלח או בחומץ, לצד לפת, כרובית, גזר ואפילו חצילים קטנים וטעימים להפליא.

להיט ענקי וקדום מסוג זה הם הזיתים, הכבושים בשלל סגנונות, זנים וטעמים. מישהו פעם אפילו דפק בהם באבן והמציא את הזיתים הדפוקים, המעדן המזרח תיכוני הכי מפתיע שמייחסים משום מה לסורים.


הנה תולדות הירקות הכבושים:

https://youtu.be/9R3vEYHNcro


לאמריקה יגיעו החמוצים עם ההגירה היהודית:

https://youtu.be/zuDdKLaoQJQ


היהודים יביאו שיטות עתיקות שנולדו במצרים העתיקה:

https://youtu.be/rJW6gsnTG-M


הרצאונת על ההיסטוריה של החמוצים:

https://youtu.be/DS7crxIg64s


והרצאת וידאו על תולדות החמוצים:

https://youtu.be/aXOrH1HmqPQ?long=yes
חלב
מהו פיסטור החלב?



חלב מפוסטר הוא חלב שחומם היטב, כמעט עד רתיחה, ואז הושאר חם למשך כחצי שעה. בתהליך זה הושמדו החיידקים שבחלב, שהיו עלולים לגרום לנו למחלות.

תהליך הפיסטור נקרא על שם המדען הצרפתי לואי פסטר, שגילה את הדרך הזו להשמדת החיידקים המסוכנים שבבירה והחלב ומנע את מקרי החולי ואף המוות שנגרמו בשל חיידקים אלה.


הנה גילוי הפיסטור על ידי לואי פסטר:

http://youtu.be/0OmWbRKW4K8


סרטון אנימציה שמציג את הדרך שעובר החלב המפוסטר העמיד:

http://youtu.be/xSn-DnnYP3g


על הפיסטור של החלב:

http://youtu.be/hpoVypj4ogk


ופיסטור של ביצים:

http://youtu.be/2roripNFIOc


אנטוני ואן לוונהוק
איך גילה ואן לוונהוק את התאים והחיידקים?



זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ. הוא גילה בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!

השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.

חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.

למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים!

הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.

ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.

לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.

כך תעד לוונהוק והביא את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.


הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:

https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s


וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):

https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s
איזו טעות הצליחה להדביר מחלת הכולרה?



זה החל כשלואי פסטר זיהה את חיידקי הכולרה כגורם למחלה האיומה. במטרה ליצור חיסון נגד מחלת הכולרה של העופות הוא התכוון להזריק לעופות חיידקי כולרה אלימים. אבל העוזר שלו שגה ולקח בטעות תרבית ישָנה. מתרבית לא טריה זו הזריק העוזר לעופות חיידקי כולרה חלשים, שאיבדו את כוחם האלים.

פסטר הבחין בכך ובמקום לכעוס הוא פשוט ביקש מהעוזר להזריק שוב את החיידקים הנכונים. העוזר הזריק גם לאלה שלהם הזריק את החיסון הישן וגם לעופות נוספים.

זמן מה עבר ולואי פסטר שם לב לתופעה מעניינת - העופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. לעומתם, העופות שקיבלו רק חיידקים אלימים מתו.

פסטר הסיק מכך שחיסון באמצעות חיידקים מוחלשים הוא דרך מצוינת למנוע את המחלה הקטלנית. כך הוא גם פתח פתח לחיפוש מדעי אחרי חיסונים דומים למחלות אחרות.

מאז עובדים כך חיסונים רבים. הגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שנקראים "תאי זיכרון". אלה מקנים לגוף את הזיכרון החיסוני שמאפשר לו לעמוד בעתיד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו.


הנה החיסון הראשון שנותן פסטר לכבשים, כדי לבדוק אם הוא מציל אותם:

http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc?t=14s


על גילוי החיסון למחלת הכולרה:

http://youtu.be/dWv3yq1Uax4


על ג'ון סנואו וריפוי מחלת הכולרה (עברית):

https://youtu.be/zI7r-62HWaM


וסרטון שמסביר איך למנוע כולרה:

http://youtu.be/jG1VNSCsP5Q
מה סודם של בעלי החיים שיוצרים אור?



התופעה של בעלי חיים שיכולים ליצור אור מוכרת לרובנו מהגחלילית. אבל היא תופעה שחוזרת על עצמה בטבע במקרים שונים. חלקים מגופם של בעלי חיים כאלה יכולים להפוך לנקודות אור או מקלות זוהרים.

היכולת ליצור אור היא חלק ממנגנוני ההישרדות של בעלי החיים המאירים. הגחלילית משתמשת ביכולת זו כדי למשוך בני זוג ולהתרבות. כימיקלים הם שמאפשרים לה להאיר כך. תולעת הרכבת מאירה בשני צבעים וכך מזהירה טורפים מלטרוף אותה. סרטן שרימפ המים העמוקים מקיא ג'לי זוהר כשתוקפים אותו וכך הוא מרחיק טורפים. דג האנגלר משתמש בנקודת אור כדי למשוך במעמקים החשוכים דגים קטנים אל פיו הטורף. חיידקים זוהרים ששמורים בתוך שק קטן הם שמאפשרים לו לזהור באפילת המעמקים.

האור שיוצרת תופעת הביו-לומינציה אינו חם ואינו מתכלה. זו הסיבה שכיום מנסים ליצור שימוש בביו לומינציה לתאורה שימושית וחסכונית בחיי היום יום, כמו תאורת דרכים על ידי עצים מאירים.


הנה תופעת הביולומינציה כפי שהיא נראית מתחת לפני הים:

http://youtu.be/UXl8F-eIoiM


סרטון שמסביר את תופעת הביו-לומינציה (מתורגם):

http://youtu.be/oKjFVBVGad0?t=14s


משלחת צלמים שצוללת לצלם יצורים מאירים בביו-לומינציה במעמקי הים:

http://youtu.be/9HXXQBz6Vv0


וכך מגלים אותם החוקרים:

https://youtu.be/M2nY-8ZGMdM
מי הכריז שהתיאוריה של לואי פסטר אינה סבירה?



"התאוריה של לואי פסטר על חיידקים היא פיקציה מגוחכת!" - פייר פשה, פרופסור לפיזיולוגיה מהעיר טולוז, שאמר את הדברים בשנת 1872, יכול היה לאכול מאז המון כובעים, כשהמון חיידקים עליהם... הפיקציה שראה פייר פשה, מדע הבקטריולוגיה שייסד לואי פסטר, פתחה פתח לעולם הרפואה המודרני, למחקרים מדהימים על תסיסה, למחקר המיקרוביולוגיה, לפיתוח תהליך הפיסטור ולתעשייה בריאה ועמידה של מוצרים כמו מוצרי חלב, מוצרי בירה, יינות, דבש ועוד.

נראה שקצת צניעות לא תזיק למדענים ופרופסורים בהתנצחויות אקדמיות עם עמיתים, הלא כן?


הנה תורת החיידקים וסיפורו של אבי תורת החיידקים לואי פסטר:

http://youtu.be/tDEbq3lavrc


ומצגת וידאו על לואי פסטר ומדע הבקטריולוגיה:

http://youtu.be/Wo-ewybcG-Y
מי הם תאי הדם הלבנים שמגינים על הגוף ממחלות?



תאי הדם הלבנים שבדמנו הם האחראים בגופנו על הלוחמה במחלות. אפשר לקרוא להם "אנשי משרד הבריאות של הגוף".

תאי דם לבנים הורגים חיידקים ונגיפים המזיקים ומאיימים על הגוף ובריאותו.

למעשה תאי הדם הלבנים הם כמו יחידת אבטחה שנלחמת כדי להגן על הגוף ממחלות שמנסות לפרוץ פנימה ולהשתלט עליו, ממש כמו מאבטחים שמגינים על בניין מהשתלטות של פורצים ושודדים.

וכמו בכל יחידה לוחמת, בכל יום מתים מיליארדי תאי דם לבנים ונולדים מיליארדים חדשים של תאים לבנים של דם, צעירים, אנרגטיים ומוכנים לפעולה על הגנת הגוף.


#סוגי תאים לבנים
תאים אלו נחלקים לכמה סוגים ולהם תפקידים שונים:

נויטרופילים - הם ה"מאבטחים" שאחראים על זיהוי וחיסול של גורמים זרים.

מאקרופאגים - הם מעין זק"א של הגוף. תאי דם שמסלקים שיירי תאים מתים ומנקים אזורים שנפגעו.

לימפוציטים - הם תאי הדם הלבנים הקטנים ביותר. יש כמה סוגים, שכל אחד מהם מייצר נוגדנים ייחודיים משלו נגד נגיפים וחיידקים. הם גם לוחמים בזיהומים ומזהים והורגים תאים שהסרטן הפך לתאים סרטניים.


הנה סרטון על מערכת הדם, כולל התאים הלבנים שבה (עברית):

https://youtu.be/u1LQKm-pKFE


תפקידם של תאי הדם הלבנים:

https://youtu.be/0TvTyj5FAaQ


תא דם לבן שרודף חיידק ומנצח אותו בקרב על בריאות הגוף:

http://youtu.be/JnlULOjUhSQ


מצגת וידאו על תאי הדם הלבנים (עברית):

https://youtu.be/0CNx2MCOTUo


ותכנית "היה היה" על הזקיפים של הגוף (עברית):

https://youtu.be/c-_sDs0wiZs?long=yes
מה זה חיסון?



החיסונים הם חומרים שמגנים על הגוף שלנו מחיידקים או מוירוסים שעלולים לתקוף אותו ולגרום לו למחלות. יש חיסון פעיל, שמגן עלינו לפני שנחשפנו לגורם המחלה וייגן עלינו ממנו בעת הצורך, ויש חיסון סביל - נוגדנים שמגנים עלינו אם כבר נתקפנו בגורם המחלה. חיסונים רבים מתבססים על "זיכרון חיסוני" - מערכת שגורמת לגוף ללמוד להילחם בנגיף שתקף אותו בעבר ואם הנגיף הזה הוא וירוס מוחלש, העיקרון של חיסונים רבים, אז הגוף למעשה לומד להשמידו בטרם יפגע בו.

את החיסון הראשון קיבלנו כבר ביום שנולדנו ואחריהם קיבלנו חיסונים רבים בשנת החיים הראשונה שלנו.

יש מחלות שמספיק לחסן פעם בחיים נגדן, כמו חזרת או אדמת, בעוד שמחלת השפעת, המתפתחת כל הזמן, מחייבת כל שנה חיסון חדש ושונה, שהותאם למאפיינים החדשים והעדכניים של הווירוס שמפיץ את המחלה, במצבו העדכני.

יש אנשים שחוששים מחיסונים ונוטים שלא לחסן את גופם או את גוף ילדיהם. אין להתערב בשיקולים שלהם אבל חשוב לומר שחיסונים שיש מידה סבירה של סיכון בהם, לא מקבלים אישור לשימוש במערכת הבריאות. חשוב לדעת שמעבר לתיאוריות קונספירציה, התעלמות מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה וחששות טבעיים ומובנים לחלות דווקא ממה שאמור להגן עלינו, אין ממצאים מחקריים אמיתיים שמצאו שחיסונים שעברו אישור בעשורים האחרונים גרמו נזק רפואי למתחסנים.


הנה תולדות החיסונים הרפואיים (מתורגם):

https://youtu.be/rb7TVW77ZCs


על חיסון השפעת השנתי לעומת חיסונים לכל החיים (מתורגם):

https://youtu.be/FZ_jNGKCIWs


סרטון שמסביר על עולם החיסונים (עברית):

http://youtu.be/KTZEnPdjnRE?t=6s


ופרק של "היה היה" על החיסון ותרומתו לגוף (עברית):

https://youtu.be/R5DupUCybB8?long=yes
מהם וירוסים או נגיפים?



וירוס (viruses), בעברית נגיף, הוא סוג של חומר גנטי, טפיל, שלא יכול לחיות בעצמו, אבל יכול להתרבות ולגרום נזק בריאותי כבד, אם כי לא כל הווירוסים גורמים לנזק כזה.

הווירוס זקוק ל"מארח" שבו הוא יתקיים וממנו הוא יחיה. וירוסים אינם פעילים כלל מחוץ לתא חי, שאליו הם נטפלים.

מדהים לחשוב איזו השפעה אדירה על בעלי חיים גדולים ולמעשה על העולם כולו יש ליצור כל כך קטן. הווירוס הוא יצור זעיר שגודלו הוא עד מאית מגודלו של חיידק ואלפית מגודלו של תא בודד בגופו של בן אנוש. את מרבית הווירוסים ניתן לראות רק במיקרוסקופ אלקטרוני. הם כה קטנים שבמעבדה חוקרים ועובדים חוקרי נגיפים בדרך כלל רק עם תאים שהודבקו בווירוס ולא עם הווירוס עצמו.

הווירוס חודר אל תאים חיים של אורגניזם או יצור חי, מהגדולים ביותר בעולם ועד לקטנים כמו החיידקים. ללא תא מארח הם לא יכולים להתרבות, לא זזים, אין להם חילוף חומרים וכללית הם לא מראים סימני חיים.

אז מבחינה מדעית הווירוסים אולי חיים, אבל סימני חיים הם מראים רק כשהם מתארחים, נטפלים ולצערנו לא פעם גם מציקים לגוף חי. בנסיבות כאלה הם מתרבים באופן אקספוננציאלי, כלומר בגדילה מעריכית ומהירה להחריד.

המדהים הוא גם שוירוסים, נגיפים שמתאכסנים בגופנו, יכולים שלא לגרום נזק ולהכניס את עצמם למידע הגנטי שלנו. החוקרים יודעים לספר שבגנום שלנו נמצאים שרידים לנגיפים קדומים, משלבי האבולוציה של האדם.

אבל וירוס אינו חיידק. למעשה, חיידקים ווירוסים הם דברים שאין להם כמעט שום דבר במשותף (ראו באאוריקה בתגית "וירוסים, חיידקים").


הנה וירוס הקורונה, הנגיף התורן שמדביק את העולם (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo


הסבר,

https://youtu.be/kufvGibHWTM


איך נלחמים תאי הגוף בווירוסים (מתורגם):

https://youtu.be/oqGuJhOeMek


כך חודר הוירוס לגוף:

http://youtu.be/Rpj0emEGShQ


וירוסים יכולים לפגוע גם בצמחים, כמו זה שמאיים על העגבניות (עברית):

https://youtu.be/Hjdj577mzAY


ונגיף האבולה - הווירוס שאיים בזמנו על הבריאות בעולם (עברית):

http://youtu.be/269XljrDJfI
איך גילה אלכסנדר פלמינג את הפניצילין ופיתח את האנטיביוטיקה?



הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם.

גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם. אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.

מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.

אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.

כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב שאחת הצלחות נשארה פתוחה ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק אותה לפח, הוא בחן היטב את הצלחת ושם לב לדבר מופלא: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת, אך בסביבתו של כתם העובש הם לא התפתחו!

פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.

הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.

פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.

אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.

ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלית כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.


על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:

https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M


כך גילה פלמינג את הפניצילין:

https://youtu.be/PdWhVwiJWaU


סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:

http://youtu.be/48BmoGmWAiU


הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:

http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE


וסרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:

https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
מהו נגיף הקורונה ומהו הכתר שלו?



וירוס או נגיף הקורונה (Coronaviruses) מוגדר כ"תסמונת נשימה חריפה וירוס קורונה 2" (SARS-CoV-2). הוא גורם למחלה הנקראת Covid-19, שכולם פשוט קוראים לה וירוס הקורונה.

הקורונה הפך למגפה עולמית. ניתן לראותו כ"ברבור שחור" קלאסי, כלומר אירוע משמעותי שאיש לא חזה או צפה. הוא מסעיר את הכלכלה העולמית ואף את החיים על כדור הארץ, לפחות כמו שאנו מכירים אותם.

הקורונה הוא וירוס (virus), בעברית נגיף, שיש לו מראה ייחודי בצורת כתר, המאפיין אותו. מכאן גם מגיע שמו "קורונה", מילה שבלטינית פירושה "כתר" או "עטרה".

חשוב לומר שנגיפי קורונה הם סדרה של וירוסים וזה המפורסם שבהם. רובם שכיחים בקרב יונקים, זוחלים ועופות. ואכן, הווירוס הזה, שיש לומר שהוא רק אחד ממשפחה שלמה של וירוסי כתר שכאלה, הוא נגיף שבתחילת 2020 עדיין אין לו תרופה או חיסון אפקטיביים ומאושרים לשימוש.

הסיבה שהזן החדש של הווירוס הזה מצליח לחולל בהלה עולמית היא שלראשונה הוא עבר גם לבני אדם. התפשטותו המהירה בעולם והקושי לעצור את נוכחות הנגיפים הללו באומות העולם, היא מבהילה. במדינות מסוימות היא מדווחת בתקשורת באופן שגובל בהיסטריה של ממש, בעוד שבאחרות הסיקור שלו בפברואר 2020 הוא עדיין סביר.

המעניין הוא שגם אם נגיף הקורונה עדיין מוגבל יחסית במספרי המתים ממנו, אצלנו הוא כוכב תקשורת של ממש. לפחות בישראל, הדיווחים מהעולם בנושא זה, היו בכל השלבים בפרופורציות מטורפות, ביחס לנתונים האובייקטיביים שלו.


#כמה פרטים רפואיים על הקורונה בלשון פשוטה
עיקר הנגיפים הללו מועברים בין בני אדם במגע ישיר עם הפרשות של מי שחולים, דרך טיפות נוזלים ובמקרים מסויימים גם בנשימה.

נגיפי הקורונה מחוללים בדרך כלל אצלנו בני האדם זיהום קל של מערכת העיכול או בדרכי הנשימה העליונות.

התחלואה הנשימתית הקשה, שחשים כרגע חולי קורונה בעולם מופיעה בעיקר בקרב זקנים ואנשים חולים, שחיסונים לא משפיעים עליהם כמעט, חולים מדוכאי חיסון או מי שהמערכת החיסונית שלהם חלשה.


הנה וירוס הקורונה (עברית):

https://youtu.be/AK8mpWczKDE


מבט בווירוס הזה (מתורגם):

https://youtu.be/D9tTi-CDjDU


כתבת טלוויזיה על הנגיף התורן שמדביק את העולם (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo


שיר לקורונה(עברית):

https://youtu.be/BLG3Zbw61gk


כך העולם התכונן:

https://youtu.be/QG0yzweCYAg


הבידוד שנכפה על מי שנחשפו לאנשים שנושאים את הנגיף (עברית):

https://youtu.be/8vc2il7V6qc


ממשרד החיוך (עברית):

https://youtu.be/Tgq46rxmz_s


וסרטון תיעודי המסביר איך פועל נגיף הקורונה (מתורגם):

https://youtu.be/BtN-goy9VOY?long=yes


איך גילה ג'נר את החיסון נגד אבעבועות שחורות?



פיתוח החיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox) הוא סיפור של תגלית אקראית, שכולו דוגמה לתושיה ולאומץ של רופא חוקר שגילה דבר במקרה וזיהה בו את התרופה למחלה איומה ומדבקת, שקטלה במהלך הדורות מאות מיליוני בני אדם.

זה סיפורו של רופא כפרי בריטי בשם אדוארד ג'נר (Edward Jenner). הוא הבחין בתופעה מעניינת, שלא נראתה לו סתמית. הוא שם לב שנערות שעבדו בחליבת פרות, היו נדבקות לפעמים באבעבועות הפרות, מחלת עור קלה יחסית שאינה מסכנת חיים. אבל מה שמשך את תשומת ליבו הייתה העובדה שאותן הנערות שנדבקו באבעבועות הפרות, לא נדבקו באבעבועות שחורות. זאת על אף שמגפת האבעבועות שחורות פגעה בהרבה אנשים בסביבתן.

ג'נר חקר את התופעה במשך יותר מעשרים שנה. התעוזה והבטחון שלו בשיטה המדעית הביאו אותו במהלך המחקר לניסוי נועז מאין כמותו. הוא הדביק את בנו בגרסה קלה של אבעבועות הפרות ולאחר כמה חודשים הזריק לו את נגיף האבעבועות השחורות. לשמחתו הרבה, ג'נר אימת את עמידותו של הילד בפני המחלה. הוא המשיך ובדק את השיטה וחיסן עוד מספר ילדים נגד אבעבועות שחורות.

התגלית שהוא גילה והוכיח בניסוייו היא שלאחר ההידבקות באבעבועות הפרות, הגוף מחוסן גם כנגד אבעבועות הפרות, אבל גם כנגד אבעבועות שחורות, מחלה קשה הרבה יותר ומסכנת חיים של ממש.

ג'נר הוכיח שזה נובע מכך שהנגיף שגורם לאבעבועות הפרות הוא מאותה המשפחה של הנגיף שגורם לאבעבועות שחורות. כך התגבר החיסון הצולב שגילה ג'נר על אחת המחלות האיומות בתולדות האנושות.

הרופא והחוקר החכם הזה הבין עתה שלאחר דורות רבים של קטל מהמחלה האיומה בהיסטוריה, יש בידיו סוף סוף את הנשק הרפואי שיחסל אותה. יש לו חיסון מוכח ויעיל נגד אבעבועות שחורות.

אבל למעשה פיצח ג'נר משהו הרבה יותר גדול. הוא גילה את הזיכרון החיסוני של הגוף והניח את הבסיס המדעי לעולם החיסונים כולו. הוא היה החלוץ של מדע האימונולוגיה.

בשנת 1979, לאחר מספר שנים שבהם לא התגלה אף מקרה של אבעבועות שחורות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על כך שמחלת האבעבועות שחורות נעלמה סופית מהעולם. כך הפכה האבעבועות שחורות להיות המחלה המדבקת הראשונה בהיסטוריה שהוכחדה לחלוטין. המדהים הוא שלא מדענים רבי-ידע ועתירי זמן ותקציבי מחקר עשו זאת. זה היה רופא כפרי, איש סקרן וערני שחיסל את המחלה הנוראה והקטלנית בהיסטוריה לתמיד.

ההישג הרפואי של ג'נר הוא ייחודי בהיסטוריה, כי אבעבועות שחורות היא המגפה היחידה שהאדם הצליח למגר לחלוטין. עם כל השאר אנו ממשיכים לחיות, גם אם אינן מהוות איום על חיינו ומקווים שלא יצוץ זן חדש ועמיד בעתיד.


הנה סיפורו של ג'נר, שלא רק גילה את החיסון לוירוס אלא היה החלוץ בחיסונים המדעיים:

https://youtu.be/E_PKQ_M7AtU


על התגלית המופלאה שסימנה את עולם החיסונים:

http://youtu.be/jJwGNPRmyTI


על המגפה של אבעבועות שחורות (עברית):

https://youtu.be/hTGdetPBhho


והחיסון נגד האבעבועות השחורות (מתורגם):

http://youtu.be/yqUFy-t4MlQ?t=6s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.