מיתוג (Branding) הוא האופן בו חברה מסחרית מציגה לעולם את הזהות שלה, את איכות מוצריה ואת הערכים שהיא מייצגת.

מיתוג יוצר מוניטין למוצרים או השירותים, של החברה וקושר אותם לעסק איכותי וטוב. אם המיתוג של העסק הוא כבעל מוצרים איכותיים ויקרים, לקוחות שרוצים יוקרה ואיכות יהפכו את מוצריו למועדפים שלהם.

עסק שמיתג את מוצריו כבטיחותיים ואמינים, יזכה לתדמית כזו ואנשים שוחרי בטיחות ואמינות לא רק שיקנו את מוצריו, הם גם יהללו את התכונות הללו ויביאו לו לקוחות נוספים.

עסקים שממתגים את עצמם כ"נותנים תמורה טובה למחיר", שזה כינוי מהלל למוצרים זולים, יביאו אליהם לקוחות שמחפשים מוצרים טובים במחיר שווה לכל נפש. עסקי חנויות הסטוקים שפורחים בשנים האחרונות עובדים בדיוק על המיתוג הזה.

בקיצור, כל עסק רוצה או צריך לרצות למתג את עצמו, כך שיכירו אותו, שיידעו מה הוא מייצר, מה האיכות של המוצרים ובמה הוא מצטיין.

ככל שהמיתוג יהיה רציני, אמין ומושקע יותר, בית העסק ירוויח ויזכה לקהל לקוחות נאמן ומתרחב.

יש גם מיתוג עצמי, בו מציגים אנשים את הזהות שלהם עצמם לעולם שמסביב. זה תחום נפרד, שפועל בדרכים דומות למיתוג עסקי, אבל בו מנהלים אנשי קריירה את המוניטין שלהם עצמם.


הנה סרטון על המותג והמיתוג:

https://youtu.be/BXynUVY0Mro


עוד על מיתוג:

https://youtu.be/uaGotppPsCs


תולדות המושג והרעיון של מיתוג:

https://youtu.be/gboouzuLkR4


דוגמה יפה לאיך מיתוג עובד (עברית):

https://youtu.be/tF7aG1W63rw


והסבר של מומחה:

https://youtu.be/sO4te2QNsHY

קפה הוא כנראה ההתמכרות הגדולה בעולם. רק כך ניתן להצליח להבין את ממדיה והצלחתה של רשת סטארבקס (Starbucks), שהייתה בשנים האחרונות לרשת בתי הקפה הגדולה בעולם. יש לה, החזיקו חזק, מעל ל-23 אלף סניפים בעולם כולו. כמו העמיתה שלה מתחום המזון המהיר, מקדונלדס, גם סטארבקס מצליחה לספק חווייה דומה בכל סניפיה בעולם ולאפשר ללקוחותיה תמיד להיות בהם ו"להרגיש בבית". העובדה שהיא הייתה הרשת שבה כל סניפיה איפשרו אינטרנט חופשי ואנשים הוזמנו לשבת ולעבוד בהם ללא מגבלה, הפכה את סטארבקס לאהודה על רבים ולהצלחה מסחרית כה גדולה.

מייסד הרשת הוא יהודי ממשפחה ענייה בברוקלין בשם הווארד שולץ. הוא הפך את רשת סטארבאקס לאימפריה כלכלית ולסיפור הצלחה אמריקאי. כבן משפחה קשת יום, שאביו הפך מובטל, הוא התאמץ, הפך לראשון מבני משפחתו שנרשם לאוניברסיטה והפך לאיש עסקים קטן. כשרכש רשת זעירה של בתי קפה, הוא החליט לשנות את המצב שבו אמריקאי קונה קפה גרוע בחצי דולר. את ההשראה לרשת שלו הוא לקח מבתי הקפה האיטלקיים והאיכותיים כל כך. שולץ ניסה והצליח לשכנע את האמריקאים לקנות ממנו קפה מעולה ב-5 דולר, בטעמים שונים ובליווי מזון ודברי מאפה טריים. היאפים האמריקאים ואחר-כך גם רבים אחרים הסכימו לשלם את המחיר, תמורת חוויית שירות מעולה וסניפים שונים מכל מה שהכירו עד אז.

הקומיקאי לואיס בלאק סיפר פעם שראה פעם סניף של רשת סטארבקס ומולו סניף נוסף של הרשת, וידע שסוף העולם הגיע... ואכן, ההייפ שמעוררת הרשת והעובדה שלקוחותיה אוהבים לצלם את עצמם בסניפיה, לצלם את סטארבאקס בחגים אמריקאים וכן - גם את התחביב המשונה של ללכוד בתמונה אחת יותר מסניף אחד של הרשת - כל אלה מחוללים עניין כל הזמן ברשת.

את מעמדה הבכיר השיגה רשת הקפה האימתנית הזו בין השאר בניהול מתוחכם של השיווק שלה, שיווק שנעשה לא מעט באמצעות רשת האינטרנט. ממטה החברה שנמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית, מפעילה הרשת דפי פייסבוק וטוויטר שבהם מיליונים מלקוחותיה עוקבים ומסייעים לשיווקה מבלי משים. שוב ושוב היא מצליחה להניע את הגולשים לפרסם את מוצריה. כך, על אף היותה מושמצת לא פעם, היא משיגה מעמד בכיר ופרסום חינמי ומתמשך.

את שמה נטלה החברה מהשם של "סטארבק", מהדמויות בספר המפורסם "מובי דיק". משם גם בא סמלה הירוק, שבו נראית סירנה מיתולוגית ומצוירת.


הנה הסיפור של סטארבאקס:

http://youtu.be/9HVMhm59Ibs


המייסד היהודי האוורד שולץ:

http://youtu.be/LnA7n9qSB7E


מעוני גדול להצלחה מסחררת - סיפור חייו המרתק:

https://youtu.be/2PZ9TyA0EXI


ומצגת וידאו על תולדות סטארבקס:

http://youtu.be/_XX4gqRq1wY

אחד הדברים הבולטים היותר בעולם השיווקי ובמיתוג של ימינו הוא הלוגו (Logo). מדובר באותו איור או צורה גרפית שבה מעוצב שם של חברה עסקית, מותג, ארגון, מוצר, אתר אינטרנט וכדומה. לרוב הוא יופיע על המוצרים, הפרסומות, נייר המכתבים או המיילים שנשלחים על ידי עובדיו, על בניין החברה, מדי העובדים וכדומה.

הלוגו, בעברית סַמְלִיל, מעוצב במיטב המקרים באופן מינימליסטי ולא מרבה בפרטים. פעמים רבות יתלווה לסמל גם טקסט, כמו שם המותג, שהוא החברה או המוצר. לעיתים הלוגו יורכב רק מטקסט, אבל אז בחירת הגופן, צורת האות, תנסה להעביר את רוח המותג וערכיו.

זוכרים את הלוגו של נייק, נייקי? - הוא משדר מהירות והישגים. אם תבחנו את הלוגואים של חברות מתחרות תוכלו לראות שכמעט לכולן יש לוגו שמנסה לשדר ערכים דומים. זו הסיבה שבכולן יהיה מרכיב של "סווש", רק בקומפוזיציות אחרות. כך משמש גם החץ הנסתר בלוגו של FedEx, שמבטא הנעה של משלוחים ממקום למקום. או כדור הארץ המורכב מהרבה חלקים של האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה וכך הלאה.

בהיותו עתיד להיות הזיהוי הגרפי והשיווקי המוביל של החברה או המוצר, משקיעים בחשיבה ועיצוב של הלוגו הרבה מאמץ ויצירתיות. בכדי שישדר בקרב הצרכנים את ערכי המוצג, בצורה פשוטה ומדויקת, מנסים להטמיע בו את רוח הדבר, את מטרתו או את שליחותו בעולם.

במקרים רבים הופך הלוגו, שנוצר כדי לסמל ולייצג את בעליו בתודעת הציבור, כה מזוהה עימו, עד שהוא מהווה נכס שיווקי עצום. לכן חוקי הקניין הרוחני וסמלי המסחר אוסר להעתיק או להטעות בלוגו דומה, מטעם מוצרים או חברות מתחרות.


כך מעצבים לוגו:

http://youtu.be/RBTiTcHm_ac


הנה סודות מרתקים בלוגואים ידועים:

https://youtu.be/FMmwAV1uzJ4


והמשמעויות הנסתרות שמאחרי לוגואים מפורסמים:

https://youtu.be/UKc271fj2ok

בימינו הפכה חולצת טי (T-shirt), או טי שרט, לסוג של לוח מודעות אישי, מעין בד ציור פתוח להעברת רעיונות חברתיים ומסרים פרסומיים. עד כדי כך הפופולריות של חולצת הטי גדולה, עד שגם מעצבי אופנה עכשוויים לא רואים פחיתות כבוד בעיצוב של חולצות טי ובשילובן במראה האופנתי המעודכן.

תולדות ה-T shirt מתחילים כשחולצת הטי מופצת על ידי הצי האמריקאי בתקופת המלחמה הספרדית, בשנת 1898. זו הפעם הראשונה שפוגשים בה בארצות הברית. עד המאה ה-20 נהגו גברים ללבוש רק חולצות מכופתרות. כמובן שהבעיות החלו כשאבדו להם הכפתורים.

בצבא היה השימוש העיקרי בחולצות הטי, בעלות הצווארון העגול והשוורולים הקצרים, כחולצות שנלבשו מתחת למדים, סוג של לבנים. הן התגלו ככל כך שימושיות עד שבתוך זמן קצר הפכו חולצות ה-T לציוד הכרחי לטירונים המתגייסים לצבא.

ב-1904 כבר פרסמה חברת בגדים תחתונים בשם "The Copper" את החולצה עם הבד הנמתח שאפשר מעתה ללבוש אותה בלי צורך בכפתורים, תוך העברת הראש דרך הצווארון שלה. מודעת המפרסומת שלה התפארה אז, בפני הגברים הרווקים שכל כפתור נופל סיבך אותם בחיפוש אחרי תופרת: "ללא סיכות ביטחון או כפתורים, בלי מחט ובלי חוט!"

זה גם השלב שצורת האות T שלהן מקנה לחולצות החדשות הללו את השם האייקוני חולצות T. על כל פנים, שמען של החולצות הקלילות והלא מחייבות יוצא מגבולות הצבא ובעלי מקצועות כחולי-צווארון מתחילים ללבוש אותן לעבודות. הבד הקליל והשימושי, במיוחד בימים חמים, כובש את החקלאים, הבנאים, עובדי הכבישים ושאר העובדים בשמש הקופחת ובחללים חמים מאד, כמו כורים, מסיקי אש וכדומה.

משם המשיכה חולצת הטי את מסע הניצחון שלה אל עולם הילדים. החולצה הזולה והקלה לניקוי התאימה מאד לאימהות שלהן ובאופן כללי גם לתקציב המשפחתי.

בשנות ה-20 הפכה המילה T-shirt למילה במילון האמריקאי, אבל החולצה הזו נותרה פשוטה למדי ובצבע אחד. את זה שינתה ב-1938 הפקת הסרט "הקוסם מארץ עוץ" שקידמה את הסרט באמצעות ההדפס הראשון על חולצות טי. חלוקת החולצות המודפסות כל כך הצליחה שהן הפכו לערוץ פרסומי חדש ולאמצעי מיתוג מצוין לחברות מסחריות.

בשנת 1942 הופיעה חולצת הטי המודפסת הראשונה על שער של מגזין ה-Life היוקרתי והפופולריות של החולצות הללו הרקיעה שחקים. גם הופעתו של השחקן האגדי מרלון ברנדו בסרט "חשמלית ושמה תשוקה, מ-1951, כשהוא לבוש בחולצת טריקו, תרמה לחלחול שלה לכל שכבות האוכלוסייה והגילאים. לראשונה הייתה חולצה ה"טי", לא להאמין, הבגד הלוהט בחנויות הבגדים.

בסוף העשור של האהבה והמחאה, לקראת סוף שנות ה-60, הטישרט הפכה לאמצעי ביטוי לצעירים ולצעירים ברוחם. רעיונות החופש והביטוי העצמי התמזגו זה בזה והפכו את החולצות הללו לשלטים מהלכים של בעליהן. יצרנים המשיכו לפרסם באמצעותן את הלוגו שלהם ופורטרטים של מהפכנים נאים, דוגמת צ'ה גווארה ופידל קסטרו, הופיעו על החולצות הצבועות בצבע האידיאולוגי הנכון.

בשנות ה-70 החלו גם אמנים לייצר עבודות והדפסים לחולצות טריקו. לוגואים של להקות רוק, כמו הרולינג סטונז ולהקת Yes, הפכו לוהטים על חולצות T. גם אייקונים, דוגמת הסמיילי אט סמל השלון ומשפטים שנונים או משולבים באייקונים, כמו "I love New York" שבו מוחלפת המילה love בציור של לב, המשולב בטקסט עצמו.

כיום, לצד מכנסי הג'ינס ושבירתם של כללי הלבוש הרשמי, מככבות חולצות הטי בעולם החדש, של הלבוש הנונשלנטי והמרושל במכוון. הן סמל של נעורים ואופנה צעירה, מעבירים רעיונות ומעידים על השנינות וגודל הכיס של הלובש, משום שקניית חולצות מעודכנות וחדשניות, עולה לא פעם במחיר גבוה.


הנה סיפורה ההיסטורי של חולצת הטי שרט:

https://youtu.be/NgTiskX8tuQ


חולצת הטריקו היצירתיות שאנשים ממציאים:

https://youtu.be/6-vik1mKqdI


כך הופכים חולצת טריקו לשמלה:

https://youtu.be/n1BIqOhudGg


חולצות הטריקו משקפות את המצב הצרכני העולמי והפגיעה האנושית בסביבה (מתורגם):

https://youtu.be/BiSYoeqb_VY


באווירה הורסת - מה קורה לגבר ישראלי שמנסה לצאת מהטריקו (עברית):

https://youtu.be/5_2Fz8OIP1k


והסיפור המשעשע של הטי שרט:

https://youtu.be/E0tJ2_-6Omg

חברת "איקאה" נוסדה בשנת 1943 על ידי אינגוור קאמפרד בן ה-17. אביו עזר לו בבניית העסק החדש, בתור מתנה על שהצליח בלימודים.. על השם IKEA הוא החליט, לאחר ששילב את ראשי התיבות של שמו Ingvar Kamprad, ביחד עם ראשי התיבות של מקום מגוריו.

החנות הראשונה לא החלה כחנות רהיטים והוא מכר בזול מוצרים מגוונים. רק משנת 1947 החלו לשווק גם רהיטים ו-4 שנים לאחר מכן החלו להוציא לאור את הקטלוג המפורסם שלהם.

מאז הרשת גם החליטה למכור רק רהיטים ועם הזמן התרכזה בהרכבה עצמית, מודולרית, של הריהוט על ידי הלקוח, מכירה באריזות שטוחות ובניית חנויות ענק. כך הפכו החנויות הענקיות של איקאה לאימפריה של רהיטים ומשנת 1963 הן החלו להיפתח גם מחוץ לשבדיה והפכו בהדרגה לאימפריה עסקית חובקת עולם.

כיום יש לאיקאה 349 סניפים ב-43 מדינות בעולם והיא רשת השיווק הגדולה בעולם.


הנה זכרונות איקאה לאורך שנות חייה של חברת הרהיטים:

http://youtu.be/hDzoS9LEzZE


ההיסטוריה של איקאה בקצרה, בסקירה על פרישתו של המייסד מניהול החברה:

http://youtu.be/BlF0fqDa2v0


והקטלוג של איקאה שכבר נכנס לתרבות (עברית):

https://youtu.be/3_fP4I1lNUE

האייפוד (iPod) לא היה נגן ה-mp3 הראשון בעולם. הוא אפילו לא היה הטוב שבהם, או הזול, או המתוחכם, הקטן או המלהיב. הוא פשוט היה נגן mp3 של חברת אפל ובשנת 2001 הוא החל לא פחות ממהפכה.

זה החל כשחברת המחשבים הצומחת מחדש, חברת אפל, הוציאה באיחור את נגן המוסיקה שלה. בשוק כבר היו רבים כאלה, חלקם מצוינים. ועדיין אפל עשתה את מה שהיא תמיד ידעה לעשות.

האייפוד היה נגן מוסיקה מעוצב למשעי, עם איכות צליל מעולה ומסך טקסט שגלגל ניווט מכני שימש לגלול בו את רשימת השירים והתיקיות. בצידי הגלגל היו כפתורי ההפעלה, לנגינת השירים.

האייפוד היה נוח להפעלה והיה בו מקום ליותר מ-1,000 שירים. זה לא קרה סתם, אלא בשילוב המצוין של כונן קשיח קטנטן וחדשני, עם "עיצוב אפלי" ואיכות צליל נהדרת.

אבל אפל עשתה עוד מעשה גאוני. סטיב ג'ובס והמעצב הראשי שלו, ג'ונתן אייבס, שני אלופים בהבנת השיווק והמיתוג, החליטו על צבעו הלבן של האייפוד, צבע של טוהר וניקיון. סטיב ג'ובס, המינימליסט וחובב הזן, ביחד עם ג'ונתן אייבס, המעצב שהוכיח את גאוניותו בעיצוב מחשב ה-iMac, הפליאו להצמיד לאייפוד גם אוזניות בצבע לבן.

מה העניין, אתם ודאי שואלים. ובכן, בתקופה שבה כל יצרן קוריאני או יפאני שיווק נגני mp3, לא בלט אף נגן לטובה. כולם היו טובים פחות או יותר, אבל היו טמונים בכיס והאוזניות שלהם היו לרוב שחורות.

כמו האיימק, המחשב המעוצב שהוציאו שנים ספורות לפני כן ושבלט מול כל המחשבים צבועי הקרם והמשעממים, בלטו לפתע לעיני כולם האוזניות המעוצבות, עם החוט הלבן של האייפוד. הלבן של האוזניות הבליט את המשתמש בהם כבעלים גאה של אייפוד וכמי ששוחר איכות ויוקרה.

למה יוקרה, מיינד יו? - כי האייפוד היה יקר.

אבל כולם רצו אותו ולרבים מהם היה מספיק כסף כדי לקנות את המכשיר הנחשק, הטכנולוגי והמתומחר בהתאם.

האייפוד, מיותר לציין, הפך להיט היסטרי. בארצות הברית השתמשו בו מעל 60% מבעלי הנגנים וגם בשאר העולם רכשו אותו כמו לחמניות חמות. בדור השני שלו הגיע גלגל המגע. אחר כך למדה אפל לשלב בגלגל המגע גם לחיצה ובדור הרביעי נכנסו הכפתורים לתוך הגלגל עצמו. המינימליזם האהוב כל כך על ג'ובס הושלם.

כשהוצג ה"אייפוד פוטו" הסתבר שהאייפוד הפך גם לאלבום תמונות אישי וה"אייפוד וידאו" שאחריו, אייפוד מהדור החמישי, החל לנגן גם סרטוני וידאו.

שלמות. לא פחות.

על הדרך הצליחה אפל לעשות מהפכה גם בהרגלי ההורדה. אם כל הנגנים אפשרו לנגן קבצי מוסיקה שרובם היו לא חוקיים, מהורדות באיכות נמוכה מהרשת או המרות של דיסקים שנעשו בבית, אפל פתחה את חנות המוסיקה המקוונת שלה, iTunes, שבניגוד לכל התחזיות הפכה ללהיט היסטרי.

הנוחות בה ניתן היה לקנות שיר במחיר של דולר ולקבלו מיידית, באיכות שמע מעולה ובלי חיפושים או המתנה, "פיתתה" רבים מבעלי האייפוד לרכוש מוסיקה באופן חוקי.

העולם, מיותר לציין, הופתע. הסתבר שאנשים כן מוכנים לשלם על מוסיקה להורדה, אם רק נותנים להם לעשות את זה בנוחות, במהירות, בסטייל ובמחיר הוגן. אחת ההברקות של אפל הייתה שהם אפשרו לרכוש שירים בודדים ולא דרשו שהמשתמש יקנה אלבום שלם בשביל לשמוע שיר אהוב אחד. שינוי קטן זה, אגב, עתיד לשנות את הרגלי ההאזנה של הדורות הבאים וליצור מודל עסקי מטורף לתעשיית הסטרימינג שתצמח ממנו. שירים בודדים, פלייליסטים שיוצרים משתמשים או ידוענים - כל אלה יחליפו את האלבומים, שהפכו לזיכרון מתקופות אחרות.

והייתה גם סדרת האייפוד נאנו, של מכשירים זעירים וזולים יחסית למוצרי אפל. אלה אפשרו לכולם ליהנות מהתפוח האיכותי של ג'ובס.

ועדיין, דומה שההפתעה הגדולה הגיעה דווקא מהאייפון, הטלפון הסלולארי של אפל שיצא מעט אחר כך ושינה גם את האייפוד. כי כשאפל ראתה את ההצלחה האדירה של מסך המגע באייפון וההתנפלות על האפליקציות שלו, היא החליטה שמה שטוב לטלפון החכם יהיה טוב גם לנגני המוסיקה שלה.

התוצאה המשעשעת הייתה שהאייפון, שהוצג בהכרזה עליו כ"טלפון סלולארי משולב אייפוד", הפך להשראה לאייפוד טאץ', נגן משוכלל עם ממשק מולטי-טאץ' כמו של האייפון, שאפשר היה להתקין בו אפליקציות, לשלוח מיילים, לשמוע מוסיקה, לצפות בסרטונים ואפילו לגלוש באינטרנט.

הכל היה בו, מלבד שיחות טלפון. כי הלכו גלגל הניווט והתפריטים עם הספריות, נעלמו רשימת האמנים והשירים ברשימה - הטאץ' הציע פשוט אייפון, ללא הטלפון.


הנה סיפורו של האייפוד:

http://youtu.be/z3G45_GnNco


האבולוציה של האייפוד:

http://youtu.be/kVX-Ko1NLAc


וכל דגמי האייפוד לדורותיהם:

http://youtu.be/YtD3pLDBcuQ

האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".

בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.

מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.

מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.

צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.

דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.

ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.

כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.

הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.

אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.

כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.

כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.

העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).

אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.


הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:

https://youtu.be/C9NFjtqf-xU


מקדונלד’ס:

https://youtu.be/SV0-1kmEeMs


והגלובליזציה (עברית):

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY

שיווק (Marketing) היא פעילות המקדמת מכירה של מוצרים, שירותים או רעיונות.

השיווק נועד לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר, בידי מי שרוצים לשווק אותו. למעשה, ניתן להגדיר כפעולה שיווקית כל קידום של פעילות שיש לה משמעות כלכלית ו/או חברתית.

בין סוגי השיווק ניתן לכלול בעיקר את השיווק המסחרי, שיווק פוליטי, שיווק מדיני, אזורי והיום גם שיווק עצמי, ההופך מאוד משמעותי בעולם הקריירה של היום.

בניגוד למכירות שפונות ללקוח ספציפי כלומר ליחידים, השיווק פונה להמונים. משווקים מנסים להפיץ מוצרים לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו.


#תפקיד השיווק
בגדול, מטרתו של השיווק היא לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר או שירות כלשהו.

ברור שהביקוש למוצר נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבורו. לכן, התפקיד או היעד שלך כמשווק, יהיה, במובן הרחב יותר, לזהות ולספק צרכים אנושיים וחברתיים הקשורים במוצר שבידיך.

כמובן שמטרת השיווק תהיה בדרך כלל להעלות את הביקוש של המוצר. אך לעתים מטרת המשווקים תהיה לשמר ביקוש קיים. למשל, עם כניסת מתחרה חדש או ירידה בצורך למוצר, אצל קהל הלקוחות שלו.

לעתים נדירות, ועד כמה שזה נשמע מוזר, המשווקים יכולים לשווק במטרה להנמיך את הביקוש למוצר. הם יעשו את זה במקרים כמו של מלאי קיים שפשוט אינו מספיק כדי לספק את צרכי הלקוחות והצורך לשמר את הביקוש להמשך, כשתהיה אפשרות להגדיל את המלאים.

משווקים יפעלו כדי לבנות מותג מנצח ולמצב את המוצר שבידיהם כמוביל. היות והשוק עמוס במתחרים ושחקנים המפריעים למוצר לבלוט, מטרת המשווק תהיה לבלוט בתוך הרעש, להיות כזה שיוצר עניין.

מוצרים ששווקו נכון "לוקחים בעלות על השוק", מתנהגים כמובילי שוק והופכים ל-Go to של התחום, המוצר שאליו הרוב הולך באופן מיידי, כשהוא נזקק למוצר או שירות כזה.


#שיטות שיווק
משווקים פונים לקהל היעד באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה.

קמפיין הוא מסע פרסום. קמפיין יכול להיות לצורך שיווק של מוצר כמו בושם, או שירות כמו ביטוח חיים וכמובן גם לרעיון כמו קמפיין למניעת תאונות דרכים.

אך גם תעמולת בחירות, למשל, כרוכה בשיווק של מפלגה או מועמד.

מה שמשמש בדרך כלל את אנשי השיווק הם בין היתר כלים שפותחו באמצעות ידע מדעי. עולם השיווק משתמש בכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה וכיום יותר ויותר בידע טכנולוגי מתחומים של בינה מלאכותית, מערכות מידע, אינטרנט ונתונים.


#כלי שיווק
יש כמה כלים מרכזיים שכדאי להבדיל ביניהם:

פרסום - הוא תקשורת שיווקית וממומנת. אתם מכירים אותו בדוגמאות כמו מודעות בעיתון, ג'ינגלים ברדיו, פרסומות טלוויזיה ובאנרים באינטרנט.

יחסי ציבור - זהו פרסום אבל לא דווקא ממומן. כרוך לרוב בהסתרת החסות של המשווק. תזהו אותו בכתבה על ידוענים שהשתתפו בהשקה של מוצר, או כתבה על איכויות של מוצר בעיתון צרכנות, על כתבת פרופיל של אמן שבמקרה הוציא אלבום חדש או מופיע בסרט שעולה לאקרנים.

קידום מכירות - כולל לא פעם תמריצים לרכישת המוצר, ממבצעי מכירה דוגמת "קנה שניים קבל אחד חינם", הנחות, התנסות חינם (Trial) למשל לתקופה מוגבלת, דוגמיות של המוצר בחינם, הגרלות, קופונים, תלושי מתנה ועוד.

מכירות - טכניקה כמו מכירה אישית, שיווק ישיר ללקוח, מכירה מבית לבית ורשתות שיווק רשתי.


מה זה שיווק בדקה וחצי:

https://youtu.be/6a9yU87MwLI


מוצר, מחיר, מיקום ושיווק - הסבר על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:

https://youtu.be/oC_7g1qik60


על עולם השיווק למבוגרים יותר:

https://youtu.be/rWhvuK5hhRw


שיווק דיגיטלי בחיוך - על הטכניקות ומה שעומד מאחריהן (עברית):

https://youtu.be/zOE5AQ0QYVM


וה-SEO, קידום אתרים שהוא גם כלי שיווקי, הדואג לקדם את האתרים בתוצאות החיפוש:

https://youtu.be/11H87AJ55eI