מכרה הנחושת קנות שבקניון בינגהם, ביוטה, ארה"ב הוא החפירה הגדולה ביותר שהאנושות ביצעה אי פעם.

המכרה הזה לא רק מחזיק בתואר החפירה האנושית הראשונה בגודלה בעולם. הוא נחשב גם המכרה הפתוח הגדול ביותר על כדור הארץ.

המכרה פעיל עד היום, כשמחירי הנחושת בעליה. אורכו כ-4 קילומטרים ועומקו 1200 מטרים. מכרה קנקות ממוקם בלב האגמים המלוחים שבמדינת יוטה.


הנה סרטון על מכרה בינגהם:

http://youtu.be/ceB78tEE_vg

מִכְרֶה (Mine) הוא חפירה מעשה ידי אדם באדמה, שנעשית כדי להוציא מהאדמה חומרים בעלי ערך.

מכרות יכולים לכלול חומרים ומחצבים כמו פחם, נחושת, זהב, יהלומים, אבני חן כטורקיז, פוספטים ועוד. יש עוד חומרים רבים, ביניהם ברזל, אבן גיר, עופרת, מלח, מוליבדן, בוקסיט, פוספט, ניקל, בדיל ואורניום.

הפקת המחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ נקראת כרייה. היא מתבצעת בדרך כלל על ידי חפירה של עפרת המחצב מעורק - שטח או אזור גאולוגי באדמה, שהוא עשיר במחצב המבוקש.

"מערת האריה" בסוואזילנד הוא ככל הנראה המכרה העתיק ביותר בעולם. מדובר במכרה פרהיסטורי בן 43,000 שנה, שנחצב בתקופה הפלאוליתית. כרו בו אז חומר שנקרא "המטיט" וממנו יצרו צבעים, פיגמנטים, בצבע אדום.


הנה עבודתם הקשה של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:

https://youtu.be/C4lBXpQxdSM


כריית פחם ידנית במכרה:

https://youtu.be/U4rHho0_s_A


יש כאלה שבוחרים את העבודה הקשה הזו מרצונם:

https://youtu.be/d1uIr_KyRr4


עתיד המכרות הללו בעידן הנוכחי אינו ברור:

https://youtu.be/1dsxtCmUvrc


"שיר הכורים" העצוב:

https://youtu.be/H5QeTGcCeug


וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:

https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes

מכרה היהלומים דיאביק נחשב מכרה היהלומים הרווחי ביותר בצפון אמריקה. המכרה חפור על אי בגודל 20 קמ"ר והוא ממוקם בטריטוריות הצפון-מערביות של קנדה, כ-220 ק"מ בלבד מדרום למעגל הקוטב הצפוני.

בנייתו של מכרה תת-קרקעי במכרה דיאביק החלה כבר ב-2010 והבעלים צופים שהפעילות הנוכחית במכרה תבטיח את המשך הפעילות שלו עד לשנת 2022 לפחות.


הנה מכרה דיאביק ותרומתו לסביבה ולקהילות שבסביבתו:

http://youtu.be/bhC_-UVURfI


מכרה דיאביק:

http://youtu.be/-BmL_DnvrEc


ומצגת וידאו של מכרה דיאביק:

http://youtu.be/DacSOwGOhzQ

מאז ימי הביניים, אי-שם במאה ה-13, פועל מכרה המלח הענקי בווייליצ'קה (Wieliczka Salt Mine), שבעיר הפולנית קרקוב. אורכו של המכרה כ-300 קילומטרים, כמעט כמו המרחק מתל אביב לאילת!

עומק מכרה המלח בווייליצ'קה הוא 327 מטרים. יש בו 9 מפלסים, כמו 9 קומות לעומק האדמה. הוא מכיל כ-3000 אולמות. המכרה, או נכון יותר לומר המכרות הללו, הם כה גדולים שיש בהם קתדרלה, קפלת קינגה הקדושה, המוקדשת לאלת המכרות, ששומרת על הכורים. הכנסייה הענקית הזו נקראת גם כנסיית המלח והיא נבנתה במאה ה-20.

ואם זה לא מספיק אז מתחת לאדמה, בעומק המכרה של ווייליצקה, יש גם אגם גדול.

בזמן מלחמת העולם השנייה הועסקו במכרות נערים יהודיים רבים, בעבודת כרייה מפרכת וקשה מנשוא. רבים מהם קיפחו את חייהם במקום.

בשנות ה-90 של המאה הקודמת, נסגרו המכרות, לאחר 700 שנה של פעילות רצופה.


הנה מכרות המלח שבווייליצ'קה, בקרקוב פולין (עברית):

https://youtu.be/aQGUzFUX190


הסבר על מכרות המלח של ווייליצ'קה באנגלית:

https://youtu.be/3S1RljbEuXM?t=42s


על המלח והמכרות העתיקים שבו כרו אותו:

https://youtu.be/J1LYC_MUquY?t=25s


מבט מקרוב לקתדרלת המלח שבווייליצ'קה:

https://youtu.be/Eaa8xL6scwE


ותמונות הקתדרלה:

https://youtu.be/Pnet1oAww6o

מכרות פוטוסי (Potosi Mines) הם מכרות כסף ענקיים בבוליביה שבאמריקה הדרומית. מדובר למעשה במכרה הכסף הכי עתיק והפעיל ביותר בעולם. המכרה הזה מעורר דמיון, עושר אגדי ותפוקה מעשירה, אך מסתיר מאחוריו סיפור טרגי של ניצול ואכזריות.

ההיסטוריה של פוטוסי מתחילה בגבעת "סרו ריקו" (Cerro Rico או Cerro de Potosí), בעברית "ההר העשיר". הכל החל בשנת 1545, כשרועה מקומי גילה במקרה כמויות עצומות של כסף.

האגדה מספרת על הרועה שיוצא לחפש את הלאמות שאבדו לו, מדליק מדורה בלילה הקר כדי לחמם את עצמו ובבוקר מוצא כסף מותך בשרידי המדורה.

הגילוי הזה עתיד לשנות את פני האזור לנצח. תוך זמן קצר, הספרדים הקימו את העיר פוטוסי והחלו בכריית הכסף בקנה מידה עצום. פוטוסי היא העיר הגבוהה בעולם ושוכנת ברום של 4,070 מטרים מעל פני הים.

העיר פוטוסי היא עדות אילמת לתקופה אפלה בהיסטוריה האנושית. תוך פחות ממאה שנים מיום הקמתה, היא הפכה לאחת הערים הגדולות והעשירות בעולם. בשיאה, בין השנים 1570 ל-1650, חיו בה כ-160,000 תושבים - יותר מבלונדון או פריז של אותה תקופה.

בתור העיר הגדולה ביותר ביבשת אמריקה ובאימפריה הספרדית, פוטוסי התהדרה באולמות ריקודים, בתי הימורים, תיאטראות וכנסיות מפוארות בסגנון הבארוק. אבל הכסף שנכרה בעיר המשגשגת ביותר ברחבי אמריקה הלטינית זרם לספרד ובמשך מאות שנים מימן את האימפריה הספרדית ואת המלחמות הקולוניאליות.

כי מאחורי הזוהר והעושר של "תור הזהב" הסתתר סיפור אפל של סבל אנושי בלתי נתפס. הספרדים ניצלו את האוכלוסייה המקומית באכזריות והכריחו אותה לעבוד במכרות בתנאים מחרידים. הם אימצו שיטה אינקאית בשם "מיטה", שחייבה כל כפר לשלוח אחוז מסוים מהגברים לעבוד במכרות. הסיכויים לשרוד את העבודה היו קלושים - רק כ-30% מהעובדים חזרו הביתה בחיים.

העבודה במכרות הייתה קטלנית. הכורים נאלצו לעבוד בעומק האדמה, בחושך מוחלט, באוויר דליל וללא אוורור. הם סבלו מהרעלות כספית, מחלות ריאה, תאונות ומוות מתשישות. ילדים בני 13 עבדו לצד מבוגרים, כשעתידם נגזר למוות בטרם עת. ההערכות מדברות על כך שלאורך השנים, מצאו את מותם במכרות פוטוסי מעל 8 מיליון בני אדם - ילידים ועבדים אפריקאים.

עם הזמן, מרבצי הכסף החלו להידלדל והעיר איבדה מזוהרה. כיום, המכרות בסרו ריקו מתקרבים לדלדול מוחלט. הקשיים הנוראים של מכרות הכסף הביאו לכך שבמכרות עצמם אין מכונות גדולות, לחציבה והפקת המתכת היקרה. את הכורים משמשים רק פטישים ואזמלים, פנסי ראש ומקלות דינמיט לפיצוצים מסוכנים.

יש הרואים בפוטוסי של היום את "עיר השטן". היא עיר עניה יחסית, עם אוכלוסייה של כ-115,000 תושבים. דומה שהזמן בעיר פוטוסי עצר מלכת. התרבות בה הולכת ומאבדת את דרכה. המקומיים המרוששים גרים בעיר שפעם הייתה מהערים העשירות בתבל, אבל כיום הם צריכים למצוא מקורות הכנסה חדשים ולא תמיד מצליחים.

המכרות עדיין פעילים, אך בקנה מידה קטן בהרבה. הכורים עדיין עובדים בכריית כסף ואבץ, בתנאים קשים אם כי פחות מסוכנים מבעבר - מה שלא משנה את הסיפור הטרגי של פוטוסי, עיר שהייתה פעם סמל לעושר, אך שילמה על כך מחיר אנושי בלתי נתפס וירדה מזוהרה לטובת עוני קשה וחוסר ברירה.


הנה מצגת וידאו על מכרות הכסף פוטוסי:

https://youtu.be/WstwBVC8Di8


כך נראים מכרות הכסף של פוטוסי:

https://youtu.be/bCv8eMxybRQ


ביקור בעיר פוטוסי ובמכרות ששינו את העולם:

https://youtu.be/DlhpN5rbsBw?long=yes


על תולדות "האלדורדו של הכסף" במכרות פוטוסי:

https://youtu.be/k7LIcBifaSQ?long=yes


וכתבה תיעודית על מכרות פוטוסי שהורגים את הכורים:

https://youtu.be/XHZS74Z9qlM?long=yes

בצ'יוואווה שבמקסיקו ישנה מערת קריסטלים מדהימה שנקראת "מערת הקריסטלים" (Cave of the Crystals), או בעברית "מערת הגבישים".

המערה הזו מיוחדת במראה הבלתי נתפס שבתוכה, המציע חלל ענקי של גבישי ענק מרהיבים כל כך שקשה להאמין שהם אמיתיים.

המערה הזו היא חלק ממכרה שנמצא 300 מטרים מתחת לפני האדמה בנאיקה, במדינת צ'יוואווה שבמקסיקו. כן, זו אותה מדינה שעל שמה נקראים כלבי הצ'יוואווה המיוחדים.

באולם המרכזי של מערת הקריסטלים יש גבישי סלניט ענקיים, כנראה הגבישים הטבעיים הכי גדולים שנמצאו בכדור הארץ. אורכו של הגביש הגדול ביותר במערה הוא 11 מטר!

ב-58 מעלות, החום במערה הוא גבוה מאד ולכן לחוקרים קשה מאד לשהות בה לשם מחקר למשך יותר מ-10 דקות. המבקרים כאן, לעומתם, מבקרים בליווי מדריכים המוליכים אותם בהליכה המאתגרת שבין הגבישים הענקיים, גם כדי שלא להיפגע מהם ובעיקר - על מנת שלא לפגוע באותם גבישים נדירים ומיוחדים כל כך.


הנה סיפורה של מערת הקריסטלים המדהימה של צ'יוואווה:

https://youtu.be/jb1bL8xTqAs


מראות מהמערה של גבישי ענק מיוחדים:

http://youtu.be/jEU9ltjVwcs


התפעלות המבקרים מהמערה המיוחדת הזו:

https://youtu.be/HeiMfLmJtzk

על אף שלא ידעו אז על תגובה כימית, גילו האנשים כבר לפני אלפי שנים, שאם יערמו בבור נחושת (Copper) חמצנית ופחם ויבעירו את הפחם, ייפלט חום שיתיך את הנחושת ויגרום לה לזלוג לתחתית הבור.

כשכיבו את האש וקיררו את הבור, קיבלו כיכר נחושת נקייה. צורת הכיכר התקבלה מצורתה של תחתית הבור.

אפילו בארץ, בתמנע שליד אילת, התגלו שרידים של מכרות נחושת עתיקים, בני 3500 שנה. גם בהם התגלו בורות ששימשו בימי מצרים העתיקה להפקת הנחושת בשיטה קדומה זו.


כך מפיקים מתכות (מתורגם):

http://youtu.be/ag6XNGAWEdA?t=28s


הנה ניסוי להפקת נחושת באמצעים כימיים (עברית):

http://youtu.be/u4MW1vLGrGU


מכרה נטוש מהעבר:

http://youtu.be/cZJtrElE4Ic


וממצאים של מכרה עתיק:

http://youtu.be/AVtuxtIP4g4

הנחושת (Copper) היא אחד החומרים המרתקים והחשובים בהיסטוריה של המין האנושי.

מסתבר שכבר בימי קדם הבינו את הפוטנציאל הגדול של הנחושת. היא ככל הנראה הייתה המתכת הראשונה שהאדם החל לעבד לצרכיו. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בעובדה שלעתים אפשר היה למצוא גושים של נחושת על פני האדמה.

כבר בתקופות קדומות הנחושת הייתה מצוינת ליצירת תכשיטים, כלי נשק, כלי אוכל ואפילו כלים לצרכים רפואיים. הרומאים, למשל, השתמשו בנחושת כמעט לכל דבר, מייצור של מטבעות ועד כלי בישול.

אגב, השם האנגלי "קופר" בא משמה בלטינית של הנחושת - "קופרום". מקור השם הזה הוא באי קפריסין, בו כרו בימי קדם הרבה מאוד נחושת.

בהמשך ההיסטוריה התגלו יתרונות רבים אחרים וחדשניים. את הנחושת ניתן לרקוע היטב, מה שאפשר להשתמש בה לתכשיטים.

בהמשך אף החלו לשזור ממנה כבלים דקים וגילו שהיא חומר מוליך מעולה של חשמל וחום.

די מהר גם הסתבר שהיא עמידה בפני שיתוך ומתערבבת היטב עם מתכות אחרות, מה שהפך אותה לחומר מעולה ליצירת סגסוגות מתכת שימושיות בשלל תחומים (סגוסגת היא שילוב של שני יסודות כימיים או יותר, שאחד מהם הוא מתכת ולכן היא יוצרת חומר בעל תכונות מתכתיות).

בין הסגסוגות המכילות נחושת ניתן למצוא את הניקל, המשמשת לייצור מטבעות ולהבים של טורבינות, את סגסוגת הארד, שממנה מייצרים בין השאר מדליות ופסלים וכמובן גם את סגסוגת הפליז - הסגסוגת השימושית בייצור של צינורות ואינספור חלקי מכונות.


#הפקת נחושת
את הנחושת ניתן להפיק ממאות מינרלים המכילים אותה. בין המתאימים להפקה של נחושת נמצא את הקָלְקוֹצִיט (שהיא נחושת גפרית), קוּפְרִיט (תחמוצת הנחושת), כמו גם המינרלים הצבעוניים ביותר מַלְכִיט (שצבעו כחול ירוק) ואָזוּרִיט (נחושת פחמתית שצבעה כחול).

למינרל הקָלְקוֹפִירִיט (תערובת של נחושת וברזל גפרי) יש נצנוץ צהוב מתכתי המזכיר זהב, מה שהעניק לו בהיסטוריה את הכינוי "זהב השוטים".

אחד ממרבצי הנחושת הגדולים בעולם נמצא ב"רצועת הנחושת" של זמביה וזימבבווה, בעבר רודזיה.


הנה הנחושת (עברית):

https://youtu.be/Q71xjKMGVwg


הנחושת היא גם חומר ציפוי עיצובי (מתורגם):

https://youtu.be/oorB5sxXx6Q


ומכרה קדום של נחושת:

http://youtu.be/cZJtrElE4Ic