הסיפור הזה סופר בעמק הסיליקון כבר שנים, אבל עם הזמן הוא התגלה כנכון ומדויק. זה סיפור על התשובה השנונה של סטיב ג'ובס - למעריץ שכתב לו וביקש ממנו חתימה.

ג'ובס מסרב. אבל כנראה שהיה לו יום מצוין באותו יום, כי הוא עושה זאת בצורה מקסימה, יצירתית ומחויכת. הוא כותב למעריץ מכתב רשמי, על נייר המכתבים של חברת Apple שהוא ייסד וממלא אז תפקיד של היו"ר שלה, ועונה שהוא לא נוהג לחתום למעריצים.

בנונשלנטיות של מבריקים, הוא שולח את מכתב הסירוב המנומק למעריץ. המכתב, רואה המעריץ כשהוא פותח את המעטפה, היה חתום...

עשרות שנים אחר כך ועשור לאחר מותו של ג'ובס, אותו מכתב נמכר במחיר שיא, במכירה פומבית של מזכרות סטיב ג'ובס. מכתבו המבריק של סטיב ג'ובס שבר באותה מכירה שיאים ונמכר בה תמורת 478,939 דולר.

אגב, שנים רבות אחרי אותו מכתב, בפתיחה מחדש וחגיגית, של חנות אפל בשדרה החמישית בניו-יורק, ביקש ממנו גבר בכיסא גלגלים את חתימתו. סטיב ג'ובס החליט לוותר על השנינות הגאונית שלו, נעתר לו וחתם.


הנה סיפור המכתב שנמכר במחיר שיא במכירה פומבית תמורת כחצי מיליון דולר:

https://youtu.be/RU7S_X-SsaA


הסירובים שלו אכן הביאו לכך שאספנים מוכנים לשלם הון על חתימה:

https://youtu.be/IiQa7vJ8yx4


ב-2018 מכתב סתמי עם חתימתו נמכר ברבע מיליון דולר:

https://youtu.be/G0KW4e4DOvI


בזקנתו, לאדם על כיסא גלגלים, הוא לא סירב:

https://youtu.be/9StS4A_dfMs


וסרטון לזכרו של הבוס של עולם הטכנולוגיה, 10 שנים אחרי מותו:

https://youtu.be/CeSAjK2CBEA

זהו ללא ספק השיא העולמי בבקבוקים ששטו על פני המים במשך הזמן הרב ביותר. הגלויה בבקבוק נמשתה מהים הבלטי, על ידי דייגים, לאחר לא פחות מ-101 שנים. ההודעה נשלחה בידי הגרמני ריכרד פלאטס שכתב והכניס לתוכו פתק ב-17 למאי 1913. זה היה שנה לפני מלחמת העולם הראשונה.

לצערו הוא מת ב"מלחמה הגדולה", כפי שמלחמת העולם הראשונה כונתה אז.

להודעה שנשלחה מדנמרק על גבי גלויה, צורפו שני בולים גרמנים. השולח ביקש בה לשלוח את הגלויה אל הכתובת שלו בברלין.


הנה סיפורו של הבקבוק שהוטל לים לפני יותר מ-100 שנים:

http://youtu.be/WGcmv0QascU

מברק צימרמן (Zimmermann Telegram) הוא עניין היסטורי מטורף בחשיבותו אבל לא ידוע בקרב מי שאינם היסטוריונים וחבל שכך. המברק הזה היה מסר טלגרפי שככל הנראה שינה לחלוטין את ההיסטוריה האנושית.

הסיפור מתרחש בתקופת מלחמת העולם הראשונה. באירופה נלחמת גרמניה בצבאות שעומדים נגדה וחוששת שארצות הברית של אמריקה תצטרף למלחמה כנגדה.

גרמניה חשה חזקה והיא רוצה לנצח.

אז ב-16 בינואר 1917 שולח שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, מברק מוצפן. המברק מיועד לשגריר גרמניה בארצות הברית, הרוזן יוהאן פון ברנשטורף. המטרה היא שהשגריר באמריקה יעביר את המברק הלאה - אל שגריר גרמניה במקסיקו, היינריך פון אקארדט.

במברק מסמיכה ממשלת גרמניה את פון אקארדט, כאמור שגריר גרמניה במקסיקו, להציע למקסיקו ברית עם גרמניה. הברית הזו נועדה להיות נגד לא אחרת מאשר ארצות הברית, שבתחומה עובר המברק.

אבל מה אמרה ההצעה הגרמנית?

הצעת גרמניה למקסיקו היא שמקסיקו תכבוש מחדש את שטחי דרום-מערב ארצות הברית מידיה, בדגש על טקסס, אריזונה וניו מקסיקו. המדינות הללו, שהן חלק ממדינות ארצות הברית, היו שייכות בעבר למקסיקו וגרמניה מציעה לה במברק תמיכה כלכלית נדיבה בצעדים המלחמתיים הללו.

הצעד הלכאורה לא חכם הזה נועד לרתק את ארצות הברית למלחמה בשטחה ולמנוע ממנה להצטרף לחברותיה באירופה, כנגד הגרמנים.

מדובר בצעד אסטרטגי מתוחכם וערמומי ואם היה מצליח, יש לשער שכל ההיסטוריה של המאה ה-20 הייתה עלולה או עשויה להשתנות בגללו.

אגב, אם לוקחים בחשבון שמלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה הם שהולידו גם את מלחמת העולם השנייה, אז לא בטוח שההשפעה הזו על ההיסטוריה הייתה השפעה לרעה.

כך או כך, המברק הזה לשגריר הגרמני יורט על ידי המודיעין הימי הבריטי ופוענח. הבריטים מיהרו להעביר את המידע על התכנית הגרמנית לארצות הברית. בכך הם הפכו את התכנית הגרמנית-מקסיקנית למרכיב חשוב בהחלטה של נשיא ארה"ב להצטרף למלחמה האיומה שבצידו השני של האוקיינוס האטלנטי.

בדיעבד תרם מכתב צימרמן להחלטה האמריקאית של נשיא ארצות הברית להצטרף למדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה ולניצחון על גרמניה ובנות בריתה.

בהתאם לצד אותו בוחנים, זוהי הצלחה מודיעינית אדירה של אנגליה, או כישלון מודיעיני עצום של הגרמנים, שבכל מקרה שינו לחלוטין את תולדות אירופה והעולם כולו.


הנה סיפורו של מברק צימרמן:

https://youtu.be/VO4Bhk92bUM


פירוט של סיפור המברק הגרמני למקסיקו:

https://youtu.be/KKhgrCDkm0s


מצגת וידאו על המברק של צימרמן:

https://youtu.be/_Nj8LSBXFJo


כך מצטרפת המעצמה הצפון אמריקאית ומכריעה את המלחמה הגדולה:

https://youtu.be/DHn1Egt6Xdg


ותכנית היסטורית על התקופה וההקשר ההיסטורי למברק המפורסם (עברית):

https://youtu.be/1aFkpwLFrA8?long=yes

אם היו עושים תחרות בין המכתבים שנשלחו בתולדות האנושות, תחרות שתקבע איזה מכתב הוא החשוב והמשפיע ביותר בהיסטוריה, כנראה שאת אחד המקומות החשובים ביותר היה תופס המכתב הזה, ששינה את גורל מלחמת העולם השנייה ואת ההיסטוריה של המאה ה-20 כולה.

הוא מכונה מכתב איינשטיין-סילארד (Einstein-Szilard Letter). המכתב הזה נולד ערב פתיחת מלחמת העולם השנייה. הוא נולד כשאל אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים של אותה תקופה, מי שברח מאירופה אל ארצות הברית, פנו שלושה מדענים מהונגריה, שכתבו מכתב.

גם הם עצמם היגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים שבצ'כוסלובקיה נפלו לידיו של היטלר.

המדענים ההונגרים ביקשו עזרה מאיינשטיין. הוא מאנשי המדע המוערכים בעולם ובקשתם הייתה שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקאי.

וכך הסכים איינשטיין לחתום על המכתב שכתב לאו סילארד בהתייעצות עם שני חבריו, הפיזיקאים אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר. איינשטיין וסילארד שלחו אותו בתחילת אוגוסט 1939 לרוזוולט, נשיא ארצות הברית.

במכתב כתבו השניים על החשש שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית והאיצו בו לפתח פצצת ביקוע גרעיני על ידי ארצות הברית.

איינשטיין ו"השלישייה ההונגרית" הצליחו במשימה. על אף שהממשל האמריקאי החל בהיסוס ובאיחור, הוא השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והשיג יתרון ניכר על פני הנאצים.

מהצד השני ולמזלו של העולם החופשי, העדיף היטלר להמר על פיתוח של כלי נשק אחרים והחמיץ את הנשק הגרעיני. התוצאה הייתה שלאמריקה היו פצצות אטום לפניו ושאלו הוטלו על העיר הירושימה ואחריה על נגסאקי, שתי פצצות בלבד, אך כאלה שהכריעו את מלחמת העולם השנייה (ראו בתגית "הירושימה").


הנה המכתב שהציל את העולם החופשי:

https://youtu.be/s9wmhSJ-uKU


והמחזה של השיחה בנושא עם נשיא ארה"ב:

https://youtu.be/sQGjiieee-A

פעם, בטרם היות הדואר האלקטרוני והפייסבוק, היו נשלחות גלויות שנה טובה קצת לפני ראש השנה ומגיעות בתיבת הדואר לקראת החג. רבים שמרו אותן, לא מעטים טיפחו אוספים מושקעים של "שנות טובות" והיו מראים אותם בגאווה לקרובים וחברים.

אבל מהיכן הגיע המנהג לשלוח "שנה טובה"?

מדובר בנוהג עתיק ששורשיו בקהילות היהודיות של גרמניה, עוד במאה ה-14. מגרמניה של ימי הביניים נפוץ המנהג לכל אירופה והיהודים התרגלו שחלק ממנהגי חודש אלול הן ברכות השנה טובה האישיות. המצאת הדפוס אפשרה לאמנים לצייר ברכות מעוצבות והתפתחה תעשייה נאה של "שנות טובות".

מעבר לברכה הרגילה לשנה טובה, שליחת אגרות ברכה לראש השנה הייתה הדרך היהודית לשמור על קשר, לעיתים בין בני משפחה המתגוררים רחוק זה מזה ואין באפשרותם לבקר זה אצל זה.

מאז נפוץ המנהג היהודי לשלוח אגרות ברכה לראש השנה וממנהג של כל בני העם היהודי הוא הפך גם למנהג אהוב במדינת ישראל הצעירה, ממנהגי הגלות היחידים שכמעט ולא השתנו "בעליה לארץ".

הנושאים השתנו. אם פעם היו אלה ציורים עם נושאים יהודיים, של קברי האבות, סמלים יהודיים כמו שופר וספרי תורה, דיוקנאות צדיקים, הכותל וסיפורי התנ"ך, עתה התווספו אליהם נושאים ציוניים. הרצל, שדות וחקלאים, ירקות, פירות ותבואת הארץ הקדימו. אחריהם לא איחרו להגיע גם צה"ל ומצביאיו, נצחונות, כלי נשק ומצעדים. טכנולוגיות חדשות הפציעו והוסיפו פירורי זהב וריחות מגוונים אל השנות טובות שקיבלת...

בשנות ה-90, עם הולדת האינטרנט, בעת שהפך לצורת התקשורת השלטת בישראל, עברו גם ה"שנות טובות" לרשת. אנשים שלחו אותם באמצעות אתרי ברכות שאפשרו להכניס ברכה מילולית לעיצובים מוכנים, או סתם לבחור ברכה מתאימה. אחרים צרפו למייל שלהם תמונה וברכה "מהלב". בהמשך הגיעו הרשתות החברתיות. הפייסבוק והווטסאפ כבשו את הזירה ומה שלא היה שם נשלח במסרונים כמותיים לכל אנשי הקשר.

אמנם יש עוד מי שמתעקשים לשלוח את אגרות השנה טובה בדואר, אבל המנהג הזה, פעם אחד הפופולאריים בישראל, הולך ונמוג והופך לזיכרון מתוק של גלויות צבעוניות ותמימות, ממש כמונו, להפליא...


ככה זה היה פעם:

https://youtu.be/Uxocnv9WPmo


על מנהג שליחת "כרטיסי שנה טובה":

https://youtu.be/ORdVR9iW_J0


המנהג היהודי הזה שירת הרבה מטרות חברתיות:

https://youtu.be/r8-lrqmHEbE


מצגת וידאו של "שנות טובות":

https://youtu.be/G-WmBpIYMzA


ויש מי שעוד שומרים על הגחלת ושולחים שנות טובות בדואר:

https://youtu.be/YAU85xcUcy8

אולי שמעתם פעם את ראש הממשלה נתניהו מזכיר בנאום את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). אבל מה זה בדיוק?

האוסטרקון הוא מונח ביוונית המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.

את האוסטרקונים יצרו היוונים על ידי שימוש בשברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו היו בעצם סוג של פתקים קדומים.

פתקים? מחרס?

כן. שברי החרס הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את השברים הללו ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.

אבל מי כתבו אוסטרקונים? - בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.

בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור, מסייעים ללמוד על העולם הקדום. הם מקור מידע מצוין על מנהגים, רעיונות ושימושים לאותם פתקים עתיקים.

היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים ואפילו הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.

למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.


#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.

בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.

אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.


#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.

איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.

אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.

אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.


הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:

https://youtu.be/I9FABWRIpAI


האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):

https://youtu.be/-UGKhbzKWPA


אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:

https://youtu.be/W40nqSzA_-w


עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:

https://youtu.be/k-affa0Q3vI

הבול הראשון בעולם נקרא "הפני השחור" (The Penny Black) והוא הודפס ב-65 מליון עותקים. את המכתב שהכיל אותו מחפשים עד היום.

שוויו של הבול הזה, הבול הרשמי הראשון בעולם, שעלה ב-1840 פני אחד, שווה בשנת 2011 מעל 153 אלף לירות שטרלינג (מיליון שקלים). עשור אחד אחר-כך הוא מכפיל את שוויו ל-300 אלף ליש"ט.

הפני השחור הונפק ב-1 במאי 1840, על ידי אנגליה, שנקראה אז הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, ואירלנד. הבול היווה מהפכה של ממש, בין השאר כי הוא היה כרוך בהחלטה להחיל את התשלום על השולח ולא על מקבל המכתב.

עד אז, חשוב להבין, אף שהיו בולים לא רשמיים גם באוסטריה, שבדיה, ואולי גם יוון, לא היה מעולם הסדר קבוע ותקף לשליחת דואר עם תשלום מראש, כמו שמחייבת קניית בולים.

הפני השחור שינה את כל זה ויצר שיטת תשלום מראש על שליחת דבר הדואר. הוא היה פתרון מוצלח לבעיה שהטרידה זמן רב את שירות הדואר הבריטי - איך לארגן שיטת תשלום מראש על שליחת דואר. אגב, לבקשת השירות נשלחו אליו 2,600 הצעות, בתחרות שבה הזמין שירות הדואר האנגלי את הציבור להציע דרכים לתשלום מראש על מכתבים.

בפועל אף אחת מהצעות הציבור לא התקבלה. לבסוף החליטו בשירות הדואר על הבול בלור השיטה ההגיונית - השולח יקנה בולים ויממן את המכתבים שהוא שולח.

השאר היסטוריה. השיטה הפשוטה והמדויקת של הבולים התפשטה, בתחילה ברחבי האימפריה הבריטית העצומה ובהמשך לכל מדינות העולם.

הפני השחור נשא עליו את תמונת המלכה ויקטוריה. עד היום, אגב, על כל הבולים הבריטיים שיצאו מאז, מתנוסס תמיד ראשו של השליט על הבול. הבולים האנגליים הם גם הבולים היחידים ששם המדינה לא רשום עליהם כלל.


הנה סיפורו של הבול שב-2021 שווה 300 אלף לירות שטרלינג:

https://youtu.be/BxwczOvQlGA


מצגת וידאו של הפני השחור, בול הדואר הראשון אי-פעם:

http://youtu.be/NjerV0fkp0Y


אספנית מסבירה על הפני השחור:

https://youtu.be/vpYbDzJhSCU


הבולים העתיקים הללו מקרוב:

https://youtu.be/qYYWAmMgxk4


וסיפורו המלא של הפני השחור:

https://youtu.be/a6LoN0WObAo?long=yes

כיום נשלחים בעולם כמעט 300 מיליארד מיילים ביום, אבל ההמצאה הזו אינה כל כך ותיקה. את הדואר האלקטרוני המציא בשנת 1972 המתכנת האמריקני ריימונד תומלינסון, בימים שהאינטרנט עוד לא היה קיים. תומלינסון פיתח תוכננה למערכת Arpanet, שקדמה לאינטרנט.

זה החל כשריי תומלינסון הוסיף לתוכנת ההודעות הלא חדשנית שפיתחה החברה שבה עבד אפשרות לעריכת ההודעה ולמשלוח. כשהחליט להצמיד את הסימן המוכר לנו כ"שטרודל" ליצירת כתובת אישית עבור מקבל ההודעה, הוא בעצם יצר אפשרות לשליחת מכתב אלקטרוני. לתוכנה הוסיף אפשרות חדשנית במיוחד אז - הוספת קבצים מצורפים.. זו הייתה ההתחלה הצנועה למהפכה הגדולה.

כשהראה את התוכנה שפיתח לחבר לעבודה, הוא ביקש ממנו לא לדבר על כך, כיוון שהוא אינו אמור לעבוד על "דבר כזה" בעבודה... אחרי זמן מה החלו להשתמש בתוכנה במשרד ההגנה האמריקאי ובמיוחד במערכת ארפא-נט. במערכת המחשוב הכי חשובה באותו הזמן אימצו את התוכנה והפכו אותה לכלי שימושי ונפוץ. היות והארפנט תהפוך ךלאינטרנט, הפך הדואר האלקטרוני לאחד מיסודות מהפכת המידע.

אגב, ריי תומלינסון, שנחשב "אבי הדואר האלקטרוני", לא הרוויח פרוטה מהמצאתו. לקח זמן רב עד שהבין את גודלה של המצאתו והוא מעולם לא רשם עליה פטנט..


על המצאת המייל:

http://youtu.be/XhXk3wzemR4


סיפורו של ממציא הדוא"ל מפיו:

http://youtu.be/kJp0NHkBIAY


ובצרפתית זה אפילו משעשע:

http://youtu.be/aKbsodGeDCE