» «
הודעה בבקבוק
איזו הודעה בבקבוק נמצאה לאחר 101 שנים?



זהו ללא ספק השיא העולמי בבקבוקים ששטו על פני המים במשך הזמן הרב ביותר. הגלויה בבקבוק נמשתה מהים הבלטי, על ידי דייגים, לאחר לא פחות מ-101 שנים. ההודעה נשלחה בידי הגרמני ריכרד פלאטס שכתב והכניס לתוכו פתק ב-17 למאי 1913. זה היה שנה לפני מלחמת העולם הראשונה. ב"מלחמה הגדולה", כפי שהיא כונתה אז, הוא מת.

להודעה שנשלחה מדנמרק על גבי גלויה, צורפו שני בולים גרמנים. השולח ביקש בה לשלוח את הגלויה אל הכתובת שלו בברלין.


הנה סיפורו של הבקבוק שהוטל לים לפני יותר מ-100 שנים:

http://youtu.be/WGcmv0QascU
מברק צימרמן
מה התגלה במברק צימרמן?



מברק צימרמן (Zimmermann Telegram) הוא עניין היסטורי מטורף בחשיבותו אבל לא ידוע בקרב מי שאינם היסטוריונים וחבל שכך. המברק הזה היה מסר טלגרפי אחד, שככל הנראה שינה לחלוטין את ההיסטוריה האנושית.

הסיפור מתרחש בתקופת מלחמת העולם הראשונה. באירופה נלחמת גרמניה בצבאות שעומדים נגדה וחוששת שארצות הברית של אמריקה תצטרף למלחמה כנגדה. גרמניה חשה חזקה והיא רוצה לנצח.

ב-16 בינואר 1917 שולח שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, מברק מוצפן. המברק מיועד לשגריר גרמניה בארצות הברית, הרוזן יוהאן פון ברנשטורף. המטרה היא שהשגריר באמריקה יעביר את המברק הלאה - אל שגריר גרמניה במקסיקו, היינריך פון אקארדט.

ב-16 בינואר 1917 על ידי שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, לשגריר גרמניה בארצות הברית, הרוזן יוהאן פון ברנשטורף, על-מנת שיעבירו לשגריר גרמניה במקסיקו, היינריך פון אקארדט.

במברק מסמיכה ממשלת גרמניה את פון אקארדט, כאמור שגריר גרמניה במקסיקו, להציע למקסיקו ברית עם גרמניה. הברית הזו נועדה להיות נגד לא אחרת מאשר ארצות הברית, בתחומה עובר המברק. ההצעה הגרמנית למקסיקו היא שמקסיקו תכבוש מחדש את שטחי דרום-מערב ארצות הברית מידיה, בדגש על טקסס, אריזונה וניו מקסיקו. המדינות הללו היו בעבר שייכות למקסיקו וגרמניה מציעה במברק תמיכה כלכלית נדיבה בצעדים המלחמתיים הללו.

הצעד הלכאורה לא חכם הזה נועד לרתק את ארצות הברית למלחמה בשטחה ולמנוע ממנה להצטרף לחברותיה באירופה, כנגד הגרמנים. הוא היה מתוחכם וערמומי ואם היה מצליח יש לשער שכל ההיסטוריה של המאה ה-20 הייתה עלולה להשתנות בו. אם לקחת בחשבון שמלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה, הם שהולידו גם את מלחמת העולם שאחריה, לא בטוח שלרעה...

כך או כך, המברק יורט על ידי המודיעין הימי הבריטי ופוענח. הבריטים העבירו מידע על התכנית לארצות הברית במהירות. בכך הם הפכו את התכנית הגרמנית-מקסיקנית למרכיב חשוב בהחלטה של נשיא ארה"ב להצטרף למלחמה האיומה שבצידו השני של האוקיינוס האטלנטי. בדיעבד הוא הוביל את ארצות הברית להצטרפות למדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה ולניצחון על גרמניה ובנות בריתה.

בהתאם לצד אותו בוחנים, זוהי הצלחה מודיעינית אדירה של אנגליה, או כישלון מודיעיני עצום של הגרמנים, שבכל מקרה שינו את תולדות העולם.


הנה סיפורו של מברק צימרמן:

https://youtu.be/VO4Bhk92bUM


פירוט של סיפור המברק הגרמני למקסיקו:

https://youtu.be/KKhgrCDkm0s


מצגת וידאו על המברק של צימרמן:

https://youtu.be/_Nj8LSBXFJo


כך מצטרפת המעצמה הצפון אמריקאית ומכריעה את המלחמה הגדולה:

https://youtu.be/DHn1Egt6Xdg


ותכנית היסטורית על התקופה וההקשר ההיסטורי למברק המפורסם (עברית):

https://youtu.be/1aFkpwLFrA8?long=yes
בולים
למה משתמשים בבולי הדואר?



בולים (Stamps) הם אמצעי תשלום למשלוח דברי דואר, כמו מכתבים וחבילות. את הבול מדביקים על המעטפה או החבילה וכך אנו מוכיחים ששילמנו לשירות הדואר עבור המשלוח.

בול הוא פיסת נייר קטנה ומודפסת, עם דבק שמאפשר הדבקה קלה שלה. בולי הדואר יכולים להיות מעוצבים בצורות שונות, כמו בול משולש או עגול, אבל מלבן היא הצורה הנפוצה ביותר בעולם.

עד לפני דור או שניים היו הבולים חלק חשוב מהתרבות המודרנית. הנציחו באמצעותם אנשים חשובים, העלו על נס אירועים לאומיים, הישגים מדעיים וטכנולוגיים ועוד. כל מדינה הייתה מוציאה בולים משלה והספורט הבינלאומי של ילדים רבים היה איסוף של בולים. כיום, בעידן ה"אני", ניתן להזמין בדואר בול דואר עם תמונתך האישית והוא בול לכל דבר, שמכובד על ידי מכונות המיון של הדואר בארץ.

בעידן המודרני הבולים אינם נפוצים כשהיו. פגעו בהם מאד הדואר האלקטרוני הקטין את כמות המכתבים שנשלחת בדואר רגיל. מצד שני החליפו מוצרים מודרניים את הבולים. ביניהם ניתן למצוא מדבקות תשלום, שנמכרות במקום בולים, מעטפות "מבויילות", שמוכרת רשות הדואר ומכילות הדפסה של מעין בול על המעטפות. הקטינו את הצורך בבולים, גם החותמות, שמחתימים פקידי הדואר בסניפים, את החבילות ודברי הדואר שנמסרים להם בדלפק.


באנגליה עוד חולמים להחזיר את הילדים לימי הבולים ומייצרים להם בולים משעשעים:

https://youtu.be/jC_fz_8y8lQ


כך מייצרים בולים באמריקה:

https://youtu.be/KETwb4MLKVI


והמנהג הבריטי להדפיס בולים עם דמות המלכה בלבד:

https://youtu.be/mru3NXARrJU



ויש אספני בולים שמטפחים אוספים מושקעים וגם קונים בולים בכסף רב:

https://youtu.be/RMiOjstOb8w
מכתב איינשטיין-סילארד
מהו המכתב שהציל את העולם החופשי?



אם היו עושים תחרות בין המכתבים שנשלחו בתולדות האנושות, על החשוב והמשפיע בהיסטוריה, כנראה שאת אחד המקומות החשובים ביותר היה תופס מכתב ששינה את גורל מלחמת העולם ואת ההיסטוריה של המאה ה-20.

הוא מכונה מכתב איינשטיין-סילארד (Einstein-Szilard Letter). המכתב הזה נולד ערב פתיחת מלחמת העולם השנייה. אל אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים של אותה תקופה, שברח מאירופה אל ארצות הברית, פנו שלושה מדענים מהונגריה, שכתבו מכתב. גם הם עצמם היגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים שבצ'כוסלובקיה נפלו לידיו של היטלר. המדענים ההונגרים ביקשו מאיינשטיין, מאנשי המדע המוערכים בעולם, עזרה. בקשתם הייתה שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני.

וכך הסכים איינשטיין לחתום על המכתב שכתב לאו סילארד בהתייעצות עם שני חבריו הפיזיקאים אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר. הוא נשלח בתחילת אוגוסט 1939 לרוזוולט, נשיא ארצות הברית, על ידי איינשטיין וסילארד. במכתב הם כתבו על החשש שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית והאיצו בו לפתח פצצת ביקוע גרעיני על ידי ארצות הברית.

איינשטיין ו"השלישייה ההונגרית" הצליחו במשימה. על אף שהחל בהיסוס ובאיחור, הממשל האמריקאי השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והשיג יתרון ניכר על פני הנאצים. מהצד השני ולמזלו של העולם החופשי, העדיף היטלר להמר על פיתוח של כלי נשק אחרים והחמיץ את הנשק הגרעיני. התוצאה הייתה פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ועל נגסאקי ושהכריעו את מלחמת העולם השנייה.


הנה המכתב שהציל את העולם החופשי:

https://youtu.be/s9wmhSJ-uKU


המחזה של השיחה בנושא עם נשיא ארה"ב:

https://youtu.be/sQGjiieee-A

מכתבים

שנה טובה
מתי נולד מנהג ה"שנה טובה"?



פעם, בטרם היות הדואר האלקטרוני והפייסבוק, היו נשלחות גלויות שנה טובה קצת לפני ראש השנה ומגיעות בתיבת הדואר לקראת החג. רבים שמרו אותן, לא מעטים טיפחו אוספים מושקעים של "שנות טובות" והיו מראים אותם בגאווה לקרובים וחברים.

אבל מהיכן הגיע המנהג לשלוח "שנה טובה"?

מדובר בנוהג עתיק ששורשיו בקהילות היהודיות של גרמניה, עוד במאה ה-14. מגרמניה של ימי הביניים נפוץ המנהג לכל אירופה והיהודים התרגלו שחלק ממנהגי חודש אלול הן ברכות השנה טובה האישיות. המצאת הדפוס אפשרה לאמנים לצייר ברכות מעוצבות והתפתחה תעשייה נאה של "שנות טובות".

מעבר לברכה הרגילה לשנה טובה, שליחת אגרות ברכה לראש השנה הייתה הדרך היהודית לשמור על קשר, לעיתים בין בני משפחה המתגוררים רחוק זה מזה ואין באפשרותם לבקר זה אצל זה.

מאז נפוץ המנהג היהודי לשלוח אגרות ברכה לראש השנה וממנהג של כל בני העם היהודי הוא הפך גם למנהג אהוב במדינת ישראל הצעירה, ממנהגי הגלות היחידים שכמעט ולא השתנו "בעליה לארץ".

הנושאים השתנו. אם פעם היו אלה ציורים עם נושאים יהודיים, של קברי האבות, סמלים יהודיים כמו שופר וספרי תורה, דיוקנאות צדיקים, הכותל וסיפורי התנ"ך, עתה התווספו אליהם נושאים ציוניים. הרצל, שדות וחקלאים, ירקות, פירות ותבואת הארץ הקדימו. אחריהם לא איחרו להגיע גם צה"ל ומצביאיו, נצחונות, כלי נשק ומצעדים. טכנולוגיות חדשות הפציעו והוסיפו פירורי זהב וריחות מגוונים אל השנות טובות שקיבלת...

בשנות ה-90, עם הולדת האינטרנט, בעת שהפך לצורת התקשורת השלטת בישראל, עברו גם ה"שנות טובות" לרשת. אנשים שלחו אותם באמצעות אתרי ברכות שאפשרו להכניס ברכה מילולית לעיצובים מוכנים, או סתם לבחור ברכה מתאימה. אחרים צרפו למייל שלהם תמונה וברכה "מהלב". בהמשך הגיעו הרשתות החברתיות. הפייסבוק והווטסאפ כבשו את הזירה ומה שלא היה שם נשלח במסרונים כמותיים לכל אנשי הקשר.

אמנם יש עוד מי שמתעקשים לשלוח את אגרות השנה טובה בדואר, אבל המנהג הזה, פעם אחד הפופולאריים בישראל, הולך ונמוג והופך לזיכרון מתוק של גלויות צבעוניות ותמימות, ממש כמונו, להפליא...


ככה זה היה פעם:

https://youtu.be/Uxocnv9WPmo


על מנהג שליחת "כרטיסי שנה טובה":

https://youtu.be/ORdVR9iW_J0


המנהג היהודי הזה שירת הרבה מטרות חברתיות:

https://youtu.be/r8-lrqmHEbE


מצגת וידאו של "שנות טובות":

https://youtu.be/G-WmBpIYMzA


ויש מי שעוד שומרים על הגחלת ושולחים שנות טובות בדואר:

https://youtu.be/YAU85xcUcy8
אוסטרקון
מהו אוֹסְטְרָקוֹן וכיצד השתמשו בו לפוליטיקה בימי קדם?



אולי שמעתם פעם את ראש הממשלה נתניהו מזכיר בנאום את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). אבל מה זה בדיוק?

האוסטרקון הוא מונח ביוונית המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.

את האוסטרקונים יצרו היוונים על ידי שימוש בשברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו היו בעצם סוג של פתקים קדומים.

פתקים? מחרס?

כן. שברי החרס הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את השברים הללו ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.

אבל מי כתבו אוסטרקונים? - בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.

בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור, מסייעים ללמוד על העולם הקדום. הם מקור מידע מצוין על מנהגים, רעיונות ושימושים לאותם פתקים עתיקים.

היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים ואפילו הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.

למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.


#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.

בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.

אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.


#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.

איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.

אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.

אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.


הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:

https://youtu.be/I9FABWRIpAI


האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):

https://youtu.be/-UGKhbzKWPA


אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:

https://youtu.be/W40nqSzA_-w


עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:

https://youtu.be/k-affa0Q3vI
הפני השחור
מהו הבול הראשון בהיסטוריה?



הבול הראשון בעולם נקרא "הפני השחור" והוא יוצר ב-65 מליון עותקים. שוויו של הבול הזה, הבול הרשמי הראשון בעולם, שעלה ב-1840 פני אחד, הוא היום 153 אלף לירות שטרלינג (מעל מיליון שקלים!).

הפני השחור הונפק ב-1 במאי 1840, על ידי אנגליה, שנקראה אז הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, ואירלנד. הוא היווה מהפכה כיוון שעד אז, על אף שהיו בולים לא רשמיים גם באוסטריה, שבדיה, ואולי גם יוון, לא היה מעולם הסדר קבוע ותקף לשליחת דואר עם תשלום מראש, כמו שמחייבת קניית בולים.

הפני השחור שינה את כל זה וחייב תשלום מראש על שליחת דבר הדואר. הוא היה פתרון מוצלח לבעיה שהטרידה זמן רב את שירות הדואר הבריטי - איך לארגן שיטת תשלום מראש על שליחת דואר. 2,600 הצעות נשלחו לתחרות שבה הציעו דרכים לתשלום מראש על מכתבים אבל אף אחת מהן לא התקבלה ולבסוף החליטו בשירות הדואר על הבול.

הפני השחור נשא עליו את תמונת המלכה ויקטוריה. עד היום, אגב, על כל הבולים הבריטיים שיצאו מאז, מתנוסס תמיד ראשו של השליט על הבול. הבולים האנגליים הם גם הבולים היחידים ששם המדינה לא רשום עליהם כלל.


הנה סרטון של הפני השחור, בול הדואר הראשון אי-פעם:

http://youtu.be/NjerV0fkp0Y


אספנית מסבירה על הפני השחור:

https://youtu.be/vpYbDzJhSCU


והנה הבולים העתיקים הללו מקרוב:

https://youtu.be/qYYWAmMgxk4
ריימונד תומלינסון
מי המציא את הדואר האלקטרוני?



כיום נשלחים בעולם כמעט 300 מיליארד מיילים ביום, אבל ההמצאה הזו אינה כל כך ותיקה. את הדואר האלקטרוני המציא בשנת 1972 המתכנת האמריקני ריימונד תומלינסון, בימים שהאינטרנט עוד לא היה קיים. תומלינסון פיתח תוכננה למערכת Arpanet, שקדמה לאינטרנט.

זה החל כשריי תומלינסון הוסיף לתוכנת ההודעות הלא חדשנית שפיתחה החברה שבה עבד אפשרות לעריכת ההודעה ולמשלוח. כשהחליט להצמיד את הסימן המוכר לנו כ"שטרודל" ליצירת כתובת אישית עבור מקבל ההודעה, הוא בעצם יצר אפשרות לשליחת מכתב אלקטרוני. לתוכנה הוסיף אפשרות חדשנית במיוחד אז - הוספת קבצים מצורפים.. זו הייתה ההתחלה הצנועה למהפכה הגדולה.

כשהראה את התוכנה שפיתח לחבר לעבודה, הוא ביקש ממנו לא לדבר על כך, כיוון שהוא אינו אמור לעבוד על "דבר כזה" בעבודה... אחרי זמן מה החלו להשתמש בתוכנה במשרד ההגנה האמריקאי ובמיוחד במערכת ארפא-נט. במערכת המחשוב הכי חשובה באותו הזמן אימצו את התוכנה והפכו אותה לכלי שימושי ונפוץ. היות והארפנט תהפוך ךלאינטרנט, הפך הדואר האלקטרוני לאחד מיסודות מהפכת המידע.

אגב, ריי תומלינסון, שנחשב "אבי הדואר האלקטרוני", לא הרוויח פרוטה מהמצאתו. לקח זמן רב עד שהבין את גודלה של המצאתו והוא מעולם לא רשם עליה פטנט..


על המצאת המייל:

http://youtu.be/XhXk3wzemR4


סיפורו של ממציא הדוא"ל מפיו:

http://youtu.be/kJp0NHkBIAY


ובצרפתית זה אפילו משעשע:

http://youtu.be/aKbsodGeDCE


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.