» «
גלשן גלים
ממה עשוי גלשן גלים?



מי לא ראה בחוף את גולשי הגלים הנהדרים שמצליחים לשלוט בגלי הים ונראים לעתים כאילו הם ניצבים מעליהם?

גלישת גלים הפכה לאחד מענפי הספורט ופעילות הפנאי הפופולריים ביותר במדינות שיש להן חופי ים וגלים. הגולשים ניצבים על גלשנים, הנישאים על פני הגלים.

אבל ממה עשוי גלשן גלים (Surf board)? מה החומרים שמצליחים לשאת את משקל הגולש ועדיין להיות קלים, חזקים מאוד, גמישים יחסית וכל כך יפים? איך ניתן ליצור את צורת הגלשן האופטימלית כדי להגיע לביצועים כה מרשימים בגלישה על גלים אימתניים כל כך?

אז לא, כלוח המשמש לגלישה על פני המים, הגלשן כבר מזמן לא עשוי עץ, או לפחות לא עשוי בלעדית מעץ. החומרים שמהם הגלשן עשוי הם בעיקר פיברגלס, קצף מוקשה ומעט עץ.

המבנה של הגלשן מעניין למדי. הגלעין של הגלשן, או המרכז שלו, עשוי קצף. הוא מחוזק בקורת עץ אופקית, שנועדה לחזק אותו ולתת לו כוח. כיסוי הקורה עשוי חומר סינתטי שנקרא פיברגלס. מעל כל אלה הגלשן מכוסה בפוליאסטר או בחומר אפוקסי. אלה נועדו להקשיח את החלק החיצוני של הגלשן ולהפוך אותו עמיד בפני המלח והמים.


הנה הפיזיקה של גלשן הגלים (מתורגם):

https://youtu.be/5nCcE-jABSo


הסבר על גלשן הגלים הרך (עברית):

https://youtu.be/8IvZtUxYXms


ובונה הגלשנים הישראלי שבונה גלשנים וסאפים (עברית):

https://youtu.be/LxHtTRhq_uA
ענן
ממה עשויים העננים?



העננים (Clouds) שבשמיים עשויים אדים של מים. כן, עננים מורכבים מטיפות מים ומחלקיקי קרח מיקרוסקופיים, שהתחברו לגושים גדולים ולבנים.

איך זה קורה?

אז זה מתחיל באידוי. בשל חום השמש, מתחממים המים שבים ובאגמים. חלקם הקטן של המים, זה שנמצא למעלה וחשוף לשמש, מתאדה.

האדים שנוצרים מהאידוי הזה הם חמים. ומה קורה לאוויר חם? - כל אוויר חם, כולל האדים הללו, נוטה לעלות למעלה, עוד ועוד.

כשעולים אדי המים החמים למעלה, בתהליך שנקרא "התאדות", כמו כל גז חם, הם מטפסים אל השמיים, לגובה האטמוספירה. בשמיים "פוגשים" האדים הללו גרגרי אבק שעלו מהאדמה ושהטמפרטורה שלהם נמוכה.

כשהאדים באים במגע עם חלקיקי האבק המרחפים הללו הם מתעבים למים, בתהליך שנקרא "התעבות". זה התהליך ההפוך מהאידוי של ה"התאדות" - אדי הגז הופכים לנוזל. ואכן, ההתעבות יוצרת טיפות מים וחלקיקים זעירים מאוד של קרח, המתגבשים לעננים.

אז עכשיו יירד גשם, נכון?

לא בדיוק. העננים הללו לא מספיקים כדי שיירד גשם. רק אם יווצר אזור של לחץ אוויר נמוך הנקרא "שקע ברומטרי" - רק אז יעלה אוויר רב למעלה ויתחיל לרדת גשם. אצלנו בישראל זה קורה בעיקר בחודשי החורף.


כך נוצרים העננים מאדי המים (עברית):

http://youtu.be/S0xeS4BQlAQ


והנה החומר שיוצר את העננים:

http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs
מבנה החומר
מהו מבנה החומר?



החומרים בעולם מגוונים ושונים זה מזה, בתכונות, במרקם וכדומה. אבל בואו נציץ בסיבות שהם שונים, באבני היסוד הבסיסיות ביותר של החומר ובחלקיקים הזעירים ביותר שהמדע מכיר. נביט למרכיבים של האטומים ושל המולקולות.

על מה מדובר?

כל החומרים בעולם מורכבים ממולקולות. המולקולות הללו בנויות מאטומים. את האטומים עצמם מרכיבים פרוטונים, נייטרונים וענן של אלקטרונים מסביבם.

לרוב לא מזכירים את זה אבל גם הפרוטונים והנויטרונים מורכבים מחלקיקים זעירים יותר שנקראים קוורקים, או קווארקים. נכון להיום, הקוורקים הם החלקיקים הקטנים ביותר שהמדע מכיר.

בניגוד לחלקיקים שיכולים להיות לבד בטבע, כמו האלקטרונים, הנויטרונים והפרוטונים, הקוורקים באים תמיד בזוגות או בשלשות. ככל הידוע לא ניתן למצוא קוורק בודד בטבע, או להפרידו. החשוב לעניין מבנה החומר הוא שהקווארקים נמשכים זה לזה ויוצרים את הפרוטונים והנויטרונים,

האחרונים מתחברים במינונים שונים ובכל הרכב של ניוטרונים ופרוטונים הם יוצרים גרעין של אחד מהיסודות הכימיים, אלו שמוצגים כל כך יפה בטבלה המחזורית. לכל יסוד בה יש מספר אטומי משלו.

דוגמאות? - בואו נראה: מימן למשל מכיל פרוטון אחד (מה שאומר שמספרו האטומי יהיה גם הוא 1). אם יהיו שני פרוטונים אז זה כבר גרעין של הליום ואתה כבר יודעים מה מספרו האטומי, נכון? (צודקים - התשובה היא 2). נמשיך ב-6 פרוטונים שיש לגרעין הפחמן ושמונה לחמצן וכן הלאה.

אגב, לא פעם בגרעין האטום משתנה המספר של הנויטרונים. למשל באטום פחמן יכולים להיות מספרים שונים של נויטרונים. ההבדלים הללו יוצרים איזוטופים - כולם פחמן אבל בעוד שהפעילות הכימית שלהם זהה, המאפיינים הפיזיקליים שלהם הם לא פעם שונים.

כך יש איזוטופים של פחמן שהם יציבים, בעוד שאחרים הם רדיואקטיביים. התכונות הללו שימושיות לא פעם, כמו במקרה של פחמן 14, שבזכותו ניתן לתארך את גילם של מאובנים וממצאים ארכיאולוגיים. יש כמובן איזוטופים אחרים, לא רק לפחמן. ביניהם כלור 35, כלור 37 ועוד.

נחזור לגרעין. יש בו לרוב מספר דומה של פרוטונים ונויטרונים. אבל מה בדיוק תפקידם של הנויטרונים?

ובכן, הנויטרונים מסייעים לפרוטונים להיצמד אלו לאלו, בניגוד לנטייה הבסיסית שלהם לדחות זה את זה, בשל המטען החשמלי השונה של פרוטונים שונים.

האטום נוצר מחיבור של פרוטונים בעלי מטען חשמלי חיובי לאלקטרונים בעלי מטען שלישי. באטומים נייטרליים מבחינה חשמלית יש מספר שווה של פרוטונים ואלקטרונים. כלומר, באטומים כאלה ייקשר אלקטרון שלילי אחד עם כל פרוטון חיובי. לכן יהיו בכל יסוד מספר דומה של אלקטרונים ופרוטונים והאטום שלו יהיה נייטרלי.

מדע הכימיה מכיר בכ-90 יסודות יציבים.


הנה תיאור מבנה החומר (מתורגם):

https://youtu.be/LE9Rmij-avM


סקירה על מבנה האטום (מתורגם):

https://youtu.be/mY1AMxUPhB8


כך נקשרים ביניהם אטומים לחלקיקים (מתורגם):

http://youtu.be/NgD9yHSJ29I?t=6s


תכנית חינוכית על מבנה החומר עם פרופסור דן שכטמן:

https://youtu.be/D2knuNloXH8?long=yes


וד"ר שקמה ברסלר שוורצמן מסבירה את החומר בצורה יפה ומקורית - בעזרת מוסיקה:

https://youtu.be/m5GKw93EL9M?long=yes
החומר האפל
ממה עשוי היקום?



בימי הביניים האמינו המדענים שהיקום הוא קטן. התגליות של קופרניקוס וניוטון הראו שבנוסף לכדור הארץ יש כוכבים רבים במערכת השמש וביקום שמסביב עוד המוני כוכבים נוספים. המדען אדווין האבל גילה רק במאה ה-20 שהיקום הולך ומתפשט כל הזמן ומשתנה בלי הפסקה והוא כלל איננו קבוע בצורתו ובגודלו.

אבל איך זה קשור לחומרים שמהם עשוי היקום שלנו?

ובכן, בעשורים האחרונים התגלה שהחומר שממנו עשויים הכוכבים, הגלקסיות וכל מה שחי עליהם הוא בערך 5% מהחומר שקיים ביקום. הממצא המדהים הזה העלה את השאלה מהו החומר שממנו מורכבים שאר 95% של היקום. מה דעתכם?

בשנות ה-60 של המאה הקודמת גילו המדענים שגלקסיות מסתובבות במהירות עצומה. הם שאלו את עצמם כיצד הכוכבים נשארים במסלול הסיבוב ולא עפים החוצה מהגלקסיה. כוח הכבידה שהם חישבו היה קטן מדי מכדי לשמור על הכוכבים בתוך הגלקסיה. בשנות ה-80 הגיעה חוקרת בשם ורה רובין למסקנה הבלתי נמנעת שחומר כלשהו, ככל הנראה חומר בלתי נראה, מחזיק את הכוכבים מלעוף מהמרכז החוצה, על אף שמהירותם גדולה מהצפוי על פי העקרונות המוכרים לנו.

החומר הזה זכה לשם "החומר האפל". פיסיקאים שעוסקים בתחום מעריכים שטלסקופים מאפשרים לראות כיום עד 10% מהמסה הקיימת ביקום. שאר המסה ביקום היא ככל הנראה של אותו חומר מסתורי ובלתי נראה.

בשנים שחלפו מאז צפו בכמה הזדמנויות באירועים שיתכן ואישרו את קיומו של החומר האפל הזה. החל מניצנוץ כוכבים רחוקים בזמן שמסה לא נראית חולפת על פניהם, דרך עיוות הזמן והמרחב בגלקסיות שגורמת מסה בלתי נראית, ועד לענני גז שניתן לראות רק בטלסקופ רנטגן אבל בטלסקופ רגיל לא רואים דבר מהם - קיומו של החומר האפל הולך ונראה כעובדה.

אבל הוכחות חד משמעיות וממצאים שיאשרו את קיומו של החומר האפל לא נמצאו עדיין. אפילו לזהות מהם החלקיקים שמהם עשוי החומר הזה לא הצליחו עדיין הפיסיקאים. זה די מבלבל - לדעת שמשהו ככל הנראה קיים אבל לא למצוא מהו, משום שהוא בלתי נראה!

בכל מקרה, על פי תיאוריית החומר האפל, מעל 90% מנפח היקום הוא חלל ריק, ואקום, שכל מה שיש בו הם שדות אלקטרומגנטיים, שדות כבידה עמוסים בקרינה אלקטרומגנטית מסוגים שונים, ביניהם האור הנראה, גלי רדיו ועוד.


זה החומר שממנו עשוי היקום (מתורגם):

http://youtu.be/P5WACfIb-qk


סיפורו של החומר האפל שממלא כמעט את כל היקום (מתורגם):

http://youtu.be/HneiEA1B8ks


בסוף הכל מורכב מאטומים שמרכיבים את היקום ונוצרו כך (מתורגם):

https://youtu.be/CBZH4dMac-Q


וכך מסביר החומר האפל את התצפיות הלא-צפויות של מהירות תנועת הכוכבים בגלקסיות (מתורגם):

http://youtu.be/cx7pmSBXHfs

ממה דברים עשויים

אוויר
מהו בדיוק אוויר?



הוא מקיף אותנו מכל עבר. לא רואים אותו כי הוא שקוף לגמרי, אבל יש ממנו הרבה מסביב והוא הכרחי כדי שנמשיך לחיות. זיהיתם מיהו?

אוויר (Air) הוא חומר בלתי נראה, מורכב מגזים, שיוצר את האטמוספירה העוטפת את כדור הארץ. האוויר נחוץ לקיומם של בעלי החיים שעל כדור הארץ. באופן קצת אירוני, אנחנו מרגישים בקיומו של האוויר, דווקא כשיש בעיה איתו והוא מזוהם, כבזיהום אוויר, או חסר, כמו במקרה של חנק, מתחת לפני המים וכדומה.

במקרים בהם אנו זקוקים לאוויר, לצורך נשימה, אנו נזקקים בעצם לחמצן. בני האדם עושים שימוש בבלוני חמצן מתחת למים, או בנסיבות שבהן האוויר חסר או מזוהם ולכן מספקים הבלונים חמצן נקי בשפע. כך משתמשים בבלוני חמצן צוללנים מתחת לים, אסטרונאוטים בחלל, חולים עם בעיות נשימה בבתי חולים ועוד.

מרכיבי האוויר העיקריים הם גזי חנקן, חמצן ומימן. הם יוצרים תערובת שהיא האוויר שאנו נושמים. אי אפשר לראות, להריח או לטעום אותם, אבל הם שם.


הנה האוויר שיוצר את האטמוספירה:

https://youtu.be/I6jIMkPwahQ


סרטון אנימציה שמסביר מהו האוויר (מתורגם):

https://youtu.be/VDf00z8sMFw


וילד צעיר "מוכיח" שאוויר הוא חומר (עברית):

https://youtu.be/JO_0kS_oYpw
ארטיק
איך מייצרים ארטיקים?



הארטיקים (Ice cream bars), הקסטות (ice cream sandwich) והטילונים (Ice cream cones) הם מוצרי גלידה שונים, שמיוצרים בצורה דומה. ההבדל הוא שבראשון תחוב מקל.

את הארטיק המציא באיווה שבארצות הברית כריס נלסון, מי שהיה אז בעל בית מרקחת מקומי. נלסון קיבל השראה מילד בשם דאגלס רסנדן, שהתקשה מאוד להחליט או לבחור בין ממתק לגלידה. לפי גרסה אחרת, של חברת הגלידה "The Good Humor ice cream company" היה זה הקונדיטור הארי בורט שהמציא את הגלידה על מקל בשנת 1920, ו-3 שנים אחר כך קיבל עליה פטנט.

את הארטיק מייצרים מגלידה על מקל, כשהיא עטופה בשוקולד. הגלידה עוברת בתבניות פס הייצור. כשהיא קשיחה, נתחבים מהמכונה מקלות הארטיקים. בהמשך נעטפות פיסות הגלידה בציפוי של שוקולד נוזלי. הקור מקשיח אותו במהירות וארטיק מתקשח ועטוף שוקולד.

השוקולד הוא בדרך כלל דק יחסית. תפקידו בארטיק הוא למנוע התכה וטפטוף של הגלידה, המתמוססת בחום הקיץ.

בסוף התהליך נעטפים הארטיקים בעטיפות הנייר ונארזים למשלוח. הם נראים דומים לקרטיב, מוצר גלידה דומה, אך אינו מכיל גלידה או חלב, אלא מאכל קפוא ועשוי מרסק או ממיצים בטעם פירות.


כך מייצרים ארטיקים:

https://youtu.be/SjaLPBLABNU


וגם כך:

https://youtu.be/l_F-Va7PX-M
ביו דיזל
מה זה ביו דיזל?



ביו דיזל (Biodiesel) הוא דלק ביולוגי, כלומר דלק שמיוצר מחומרים טבעיים בתגובה כימית. דלק כזה מיוצר ממגוון חומרים כמו שמן צמחי, דוגמת שמני הסויה, קנולה, קוקוס, תירס, בוטנים וכדומה ומשמנים משומשים לטיגון ושומן בעלי חיים.

ביו דיזל הוא אחת השיטות ליצירת אנרגיה חלופית, שכיום מנסות חברות רבות לממש. הסיבה העיקרית היא כמובן מחירי הנפט והדלק והמחסור שצפוי בעשרות השנים הבאות בנפט. אבל יש גם סיבה סביבתית - להפוך את המטרד למשאב.

אם יצליחו למשל להפוך אצות לדלק, הרי שמעבר לחסכון שביצירת דלק מצמחים שניתן לגדל, יש בכך גם מן ההקלה על עולם שבו האצות הולכות ומתרבות וצורכות את החמצן החשוב לאדם.

היות וביו דיזל עשוי משמני צמחים או משומן של בעלי חיים, ניתן ליצור אותו גם מצמחים ואפילו מבעלי חיים שמתו לאחרונה. אבל הכי טוב הוא לעשות שימוש בשמנים משומשים, ליצירה של ביו-דיזל.


כך יוצרים ביו-דיזל משמנים משומשים (מתורגם):

https://youtu.be/CBKKoq_HxYA?t=6s


התהליך של הפיכת אצות לדלק (עברית):

http://youtu.be/Ig_aRUpxGXA


והפקת דלק מצמחי קיקיון בישראל - אחת מאפשרויות יצירת הביו דיזל (עברית):

http://youtu.be/Vrvg6RWPWIo?t=10s
מבנה האטום
איך בנוי האטום?



מעולם לא ראיתם אטום, נכון? - אבל למעשה ראיתם מיליארדים של אטומים ביחד. אטומים מרכיבים כל חומר שאנו מכירים, כולל את גופנו, המחשב שלנו, הכוכבים שבשמיים וההרים שבמדבר. אבל אי אפשר לראות אטום בודד, כי הוא קטן מאד מאד. אנו רואים תמיד חומרים, שעשויים מהמוני אטומים שמרכיבים אותם.

האטום מורכב מגרעין וסביבו ענן של אלקטרונים. הגרעין הזעיר (בגודל של 1/100,000 מגודלו הכולל של האטום ובמשקל של מאית מהמשקל הכולל!), מכיל רכיבים שנקראים פרוטונים וניטרונים. "ענן האלקטרונים" שמסביב לגרעין מכיל אלקטרונים שנעים בו, בתוך "ריק האטום", אזור ריק שתופס כמעט את כל נפח האטום (כ99.999% ממנו).

בענן האלקטרונים מסודרים האלקטרונים מעין קליפות. ככל שהקליפה רחוקה מהגרעין, יש בה יותר אלקטרונים. האלקטרונים, אגב, מסתובבים מסביב לגרעין האטום במהירות עצומה.

בכל חומר יש כמות אטומית שונה של פרוטונים, ניטרונים ואלקטרונים. מה שמחזיק את מרכיבי האטום ביחד, היא אנרגיה חשמלית. לפרוטונים שבגרעין יש מטען חיובי וביחד עם הנייטרונים שכשמם הם נייטרליים, הם גורמים למטען החיובי של הגרעין.

את הכוח החשמלי ששואף לפרק את הגרעין, מנצח כח חזק יותר שמחזיק את החלקיקים ביחד. זוהי האנרגיה האטומית, ששחרור שלה יכול לשרת את האדם, משימושים כמו תחנות כוח גרעיניות, ועד לנשק גרעיני כמו פצצות ביקוע גרעיני ופצצות היתוך גרעיני. האלקטרונים שטעונים במטען שלילי, נעים מסביב לגרעין.


המלצה
=====
קראו באאוריקה בתגית "שעון אטומי" על השעון האטומי שמודד את הזמן בדיוק מושלם, בעזרת סיבוב האלקטרון המדויק של אטום הצזיום 133.


הנה סרטון על מבנה האטום (עברית):

https://youtu.be/ZTGUy9LZe3g


הסבר לילדים על האטום:

http://youtu.be/wRYfbGPG3LA


על מבנה האטום וכיצד ניתן לנצלו:

http://youtu.be/o1Ov3xk1F7g?t=23s


כלבים ממחישים את מבנה האטום - כחול (פרוטונים) וסגול (ניטרונים) נצמדים בגרעין האטום והירוקים הם האלקטרונים השליליים במטענם, שנעים מסביב:

http://youtu.be/addK0b2Isw8


מהם האטומים? (מתורגם):

http://youtu.be/mY1AMxUPhB8


ועוד הסבר על האטום ומספר החלקיקים בחומרים שונים:

http://youtu.be/Vi91qyjuknM


צמר גפן מתוק
מהו מאכל שערות הסבתא וממה הוא עשוי?



צמר גפן מתוק (Cotton Candy), המוכר בכינויו העממי "שערות סבתא", הוא ממתק נפוץ העשוי מסוכר לבן, אהוב מאוד על ילדים והוריהם.

צמר הגפן המתוק נמכר במסגרת פסטיבלים, ירידים, חגיגות, שמחות לילדים ובלונה פארק. מייצרים אותו בדרך כלל בזמן המכירה שלו ויש המחלקים לילדים צמר גפן מתוק במסיבות יום הולדת, במיוחד מאז הופיעו מכונות ביתיות להכנתו.

שמו בא לו מהחזות הצמרירית, המזכירה שיער שיבה. מגעו דביק וכשמכינים אותו הוא מדיף ניחוח של סוכר. כדי להעניק לו צבעים כמו צהוב או ורוד, נוהגים להוסיף לו אבקת צבע מאכל צבעונית.

בשל איכותו הירודה מבחינה תזונתית, הצג"מ בימינו פחות מקובל, ודאי לא בגרסת צבעי המאכל. אבל למבוגרים רבים הוא נוסטלגי ומחזירם לרגע לילדות.

המעדן המתוק הומצא בסוף המאה ה-19. הוא הוצג לראשונה לציבור במסגרת התערוכה העולמית של שיקגו, בשנת 1893. המדהים בו הוא שמאז המצאתו הוא לא השתנה כלל, לא הממתק הצמרי ולא שיטת ההכנה שלו.

מכונה קטנה וניידת היא שמייצרת את צמר הגפן המתוק. המכונה הזו כוללת גוף חימום, צילינדר עם חורים שמסתובב במהירות ומעין סיר איסוף בו מסובב המוכר את מקל העץ או הנייר ו"מלביש" עליו את "שערות הסבתא".

כלכלית, נחשב צמר הגפן המתוק לאחד הממתקים הרווחיים ביותר למוכרים. עלות ייצורו זניחה, המכשור פשוט ונייד ומחירו מבטיח להם הכנסה יפה.


הנה ממציא צמר הגפן המתוק:

https://youtu.be/MrppbkJ-xDQ


כך מכינים שערות סבתא:

https://youtu.be/rJOU6lclm20


וכך תכינו בבית שערות סבתא:

https://youtu.be/LhOUiPTWd1U
מהו חליל פאן?



חֲלִיל-פָּאן (Pan flute) הוא כלי נגינה עתיק ועממי, שנמנה על משפחת כלי הנשיפה מעץ ונפוץ בעולם בעיקר מאז ימי הביניים.

חליל פאן עשוי מסדרה של קנים, עשרה או יותר, המחוברים זה לצד זה באורך הולך וגדל. בנגינה בזה אחר זה, מהארוך לקצר, ניתן להפיק מהם סולם מוסיקלי מלא.

את קני העץ באורכים שונים מחברים זה לזה בצורה אנכית, מהקצר ועד הארוך ביותר.

מקורותיו של חליל הפאן הם עתיקים מאד, כבר מאז יוון העתיקה וככל הנראה עוד הרבה לפני כן. מכל מקום, הוא נקרא על שם האל היווני המיתולוגי פאן. אל הרועים, הטבע, המוסיקה והשעשועים במיתולוגיה היוונית.

כיום מנגנים בחליל פאן במקומות רבים בעולם, כולל סין וקוריאה במזרח הרחוק, דרך רומניה ואוקראינה שבאירופה ועד ארצות שונות באמריקה הדרומית, כמו פרו.

לחליל פאן יש גרסאות וצורות שונות. יש לו גם שמות נוספים בעולם, כולל סירינקס (Syrinx) ו"פאן פייפ" (Pan pipe).


הנה חליל הפאן בנעימה הדרום אמריקאית "אל קונדור פסה":

https://youtu.be/nejiQ39DWrU


ג'ורג' זמפיר, חלילן הפאן המפורסם, בנעימה הכי מוכרת לכלי:

https://youtu.be/0Wv3Ya9nskA


כך בונים חליל פאן בעצמכם (עברית):

https://youtu.be/FhWLANP4yqU


נגן מנגן בחליל פאן בליווי גיטרה:

https://youtu.be/-kpWllK3VgI


ובאופרה 'חליל הקסם' הפקיד מוצרט חליל פאן בידיו של פאפאגנו:

https://youtu.be/U6S9cQNbENI
ממה נוצר הסוכר ומהו קנה הסוכר?



הסוכר (Sugar) מופק מצמחים שגדלים בחקלאות, כמו קנה הסוכר וסלק הסוכר. קנה הסוכר, למשל, הוא מרכיב שנמכר בשווקים בכל רחבי אסיה ואפריקה. ילדים בעולם השלישי מוצצים אותו כממתק שממנו נשאב הסוכר. הוא גם אחד המרכיבים העיקריים לייצור סוכר.

אם את סלק הסוכר פורסים לפרוסות ומבשלים להפקת סוכר, את הגבעול של קנה הסוכר מרסקים היטב במכונות חזקות. התהליך הזה יוצר מיץ, שאותו מבשלים.

לאחר הבישול של מיץ קנה הסוכר, או של פרוסות סלק הסוכר, נוצרים גבישי הסוכר. אותם מייבשים היטב ובתום התהליך נוצר הסוכר. לעיתים הוא יפורק לגרגרים ולעיתים יגובש לקוביות סוכר שנוח להכניס לכוס התה או הקפה, ללא צורך בכפית.

כך או כך, בסיומו של ייצור הסוכר, הוא נארז בשקים ומוכן לשיווק.


כך מגדלים את קנה הסוכר:

https://youtu.be/EP_fgp7zYKk


ייבוש הסוכר בהודו:

https://youtu.be/PEbv7KyfITM


ותהליך ייצור הסוכר כולו:

https://youtu.be/jCKt02NGjfM


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.