מהם גלי האתר?
במשך שנים רבות נקראים שידורי רדיו "גלי האֶתר". הסיבה לכך נעוצה בטעות קדומה שקשרה בין החומר הזה ליקום כולו.
האֶתֶר (Ether, או Aether) הוא חומר הרדמה מוכר, שאין לו קשר לרדיו. ובכל זאת במשך שנים כונו שידורי הרדיו "גלי האֶתר".
הסיבה? - אנשי מדע במאות הקודמות סברו שהאֶתֶר הוא החומר שממלא את היקום. הסברה המקובלת הייתה אז שהגלים האלקטרומגנטיים נעים ומתפשטים על גבי האֶתר, שממלא את היקום, ממש כמו שגלי קול נעים על האוויר.
הכל בא מהיוונים הקדמונים שהאמינו כי העולם בנוי מ-4 יסודות - אדמה, מים, אוויר ואש. כל הדברים בכדור הארץ, חשבו ביוון העתיקה, בנויים מצירופים שונים של ארבעת היסודות הללו.
את החלל שמעל האוויר, היוונים האמינו, ממלא יסוד חמישי, שממנוּ בנויים גרמי השמים השונים, כוכבים וכדומה. ליסוד הזה הם קראו אֶתר, על שם המילה "אוויר שמימי" האוויר המיוחד שנושמים אלי האולימפוס שלהם.
כללית, היוונים האמינו שבחלל מתקיימים חוקים שונים מחוקי הטבע ששולטים בכדור הארץ והאתר לא משנה ונע במעגל, אחרת מאלו שבכדור הארץ ונעים בקו ישר.
מכל מקום, בהמשך השנים חשבו שכך יכולים גלי רדיו להגיע מכוכבים רחוקים אל כדור הארץ ולמעשה לנוע בחלל למרחקים עצומים.
כשהתגלה, לפי מאתיים שנה בערך שלאור יש תכונות גליות, הניחו שגלי האור עוברים באתר, ממש כמו שלגלי קול נדרש חומר כמו אוויר או מים, כדי שיתפשטו באוויר.
כך החלו להשתמש עבור שידורי הרדיו במושג השגוי "גלי האֶתר".
די מהר התגלתה תיאוריית האתר כבעייתית. אם אכן האתר הוא שממלא את החלל, היינו מצפים שתנועת כדור-הארץ ביחס לחלל תגרום לזרימה. שלו על פני כדור-הארץ ולהגברת מהירות האור הנע ביחד איתו ולהאטה שלה כשהאור נע נגד זרם האתר, בהקבלה לשחיינים, למשל, ששוחים בכיוון זרימת מימי הנהר, לעומת מצב בו הם שוחים אל מול הזרם. אפקט כזה, אגב, קיים בקול אבל לא באור.
ב-1887, לאחר שהוכיחו מייכלסון ומורלי בניסוי שאין אתר בחלל, הסיקו מדענים שהאור אינו זקוק לתווך שישא אותו. כיום הסברה, שמתבססת על ההשערה הכי מהפכנית של אלברט איינשטיין, היא שאור הוא גל אלקטרומגנטי ושום תווך חומרי לא נדרש כדי לשאת אותו. האור נע בוואקום, אפילו בריק מוחלט, כשמהירותו קבועה וכלל לא תלויה בתנועת מקור האור או במהירות של נקודת הצופים בו.
היום המדע יודע שאין כל קשר בין אתר לחומר שממלא את היקום, כחומר בין חומר ההרדמה לגלי רדיו, שהם סוג של גלים אלקטרומגנטיים.
במשך שנים רבות נקראים שידורי רדיו "גלי האֶתר". הסיבה לכך נעוצה בטעות קדומה שקשרה בין החומר הזה ליקום כולו.
האֶתֶר (Ether, או Aether) הוא חומר הרדמה מוכר, שאין לו קשר לרדיו. ובכל זאת במשך שנים כונו שידורי הרדיו "גלי האֶתר".
הסיבה? - אנשי מדע במאות הקודמות סברו שהאֶתֶר הוא החומר שממלא את היקום. הסברה המקובלת הייתה אז שהגלים האלקטרומגנטיים נעים ומתפשטים על גבי האֶתר, שממלא את היקום, ממש כמו שגלי קול נעים על האוויר.
הכל בא מהיוונים הקדמונים שהאמינו כי העולם בנוי מ-4 יסודות - אדמה, מים, אוויר ואש. כל הדברים בכדור הארץ, חשבו ביוון העתיקה, בנויים מצירופים שונים של ארבעת היסודות הללו.
את החלל שמעל האוויר, היוונים האמינו, ממלא יסוד חמישי, שממנוּ בנויים גרמי השמים השונים, כוכבים וכדומה. ליסוד הזה הם קראו אֶתר, על שם המילה "אוויר שמימי" האוויר המיוחד שנושמים אלי האולימפוס שלהם.
כללית, היוונים האמינו שבחלל מתקיימים חוקים שונים מחוקי הטבע ששולטים בכדור הארץ והאתר לא משנה ונע במעגל, אחרת מאלו שבכדור הארץ ונעים בקו ישר.
מכל מקום, בהמשך השנים חשבו שכך יכולים גלי רדיו להגיע מכוכבים רחוקים אל כדור הארץ ולמעשה לנוע בחלל למרחקים עצומים.
כשהתגלה, לפי מאתיים שנה בערך שלאור יש תכונות גליות, הניחו שגלי האור עוברים באתר, ממש כמו שלגלי קול נדרש חומר כמו אוויר או מים, כדי שיתפשטו באוויר.
כך החלו להשתמש עבור שידורי הרדיו במושג השגוי "גלי האֶתר".
די מהר התגלתה תיאוריית האתר כבעייתית. אם אכן האתר הוא שממלא את החלל, היינו מצפים שתנועת כדור-הארץ ביחס לחלל תגרום לזרימה. שלו על פני כדור-הארץ ולהגברת מהירות האור הנע ביחד איתו ולהאטה שלה כשהאור נע נגד זרם האתר, בהקבלה לשחיינים, למשל, ששוחים בכיוון זרימת מימי הנהר, לעומת מצב בו הם שוחים אל מול הזרם. אפקט כזה, אגב, קיים בקול אבל לא באור.
ב-1887, לאחר שהוכיחו מייכלסון ומורלי בניסוי שאין אתר בחלל, הסיקו מדענים שהאור אינו זקוק לתווך שישא אותו. כיום הסברה, שמתבססת על ההשערה הכי מהפכנית של אלברט איינשטיין, היא שאור הוא גל אלקטרומגנטי ושום תווך חומרי לא נדרש כדי לשאת אותו. האור נע בוואקום, אפילו בריק מוחלט, כשמהירותו קבועה וכלל לא תלויה בתנועת מקור האור או במהירות של נקודת הצופים בו.
היום המדע יודע שאין כל קשר בין אתר לחומר שממלא את היקום, כחומר בין חומר ההרדמה לגלי רדיו, שהם סוג של גלים אלקטרומגנטיים.
מה כן ממלא את החלל?
המדע סבור כיום ש-99.999 אחוזים מנפח היקום הוא חלל ריק, או ואקום. הוא מלא רק בשדות אלקטרומגנטיים, בשדות כבידה ובקרינה אלקטרומגנטית, ככל הנראה באור נראה. הקרינה הזו היא לפי התיאוריה שטף של פוטונים, בחלקיקים כמו אלקטרונים ופרוטונים ובאבק.
