» «
מערכת חיסונית
מהם חיידקים או בקטריות?



החיידקים הם יצורים חד תאיים, כלומר יש להם רק תא אחד בודד. במרבית המקרים החיידק הוא יצור עצמאי. בדרך כלל החיידקים מתרבים על ידי גדילה של התא של החיידק וחלוקה שלו לשני צאצאים זהים.

גודלו של חיידק הוא זעיר ואת מרבית החיידקים לא ניתן לראות ללא מיקרוסקופ או אמצעי הגדלה. גודלם של החיידקים יכול להגיע לחצי אלפית של המילימטר ויש רבים שהם אף קטנים יותר. ישנם גם חיידקים גדולים יותר, כמו חיידקי הגופרית הזוהרים, שניתן לראות גם ללא הגדלה.

כמעט בכל מקום בעולם יש חיידקים. רק על כפות ידיכם נמצאים כרגע בסביבות 200 מיליון חיידקים!

המדענים זיהו פחות מ-2 אחוזים ממיני החיידקים בעולם עד יום, בערך כ-7000 מיני חיידקים, מה שאומר שיש עוד המון מינים שטרם זוהו, אולי אף חצי מיליון מיני חיידקים בעולם.

לרבים מאיתנו נדמה שהחיידק הוא יצור מזיק אבל האמת היא הפוכה - ללא החיידקים לא יוכלו להתקיים החיים שאנו מכירים על פני כדור הארץ. מהיצורים הזעירים ביותר ועד היצורים הגדולים ביותר, כולם מכילים חיידקים בכמויות עצומות. בכל תא בגופנו לדוגמה, יש כ-10 חיידקים. בקושי כ-300 ממיני החיידקים שהתגלו עד היום גורמים או מסייעים להיווצרות למחלות. מרבית החיידקים בגוף נמצאים במערכת העיכול והם תורמים מאד לפעילות התקינה של הגוף.


הנה הסבר על החיידקים ועל האנטיביוטיקה שמנצחת אותם, חוץ מאשר במקרים של רגישות (מתורגם):

http://youtu.be/znnp-Ivj2ek


דוקטור מל מסביר על החיידקים (עברית):

http://youtu.be/0h6K4cUwmak


מאובנים של בקטריות על אבן ממאדים הביאו לתיאוריה שהחיים בכדור הארץ מקורם במאדים (עברית):

https://youtu.be/_T8XZqE4MPk


כל בעלי החיים נולדו מהבקטריות:

http://youtu.be/qCn92mbWxd4


צורות שונות של חיידקים (מתורגם):

http://youtu.be/edeOIKSyzFI


וסוגיות האנטיביוטיקה והפיתוחים המטורפים נגד חיידקים (מתורגם):

https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
מערכת חיסונית
נגד מי מגינה המערכת החיסונית על הגוף?



המערכת החיסונית (Immune system) היא המערכת בגוף שאחראית לזהות, להשמיד ולתעד לעתיד פתוגנים (Pathogens), גורמים זרים שפולשים אליו, כולל חיידקים, וירוסים, פטריות, רעלנים, גידולים סרטניים וטפילים.

תגובה חיסונית יכולה להתרחש בגוף בהרבה מקומות, גם באזור בו התרחש הזיהום בפועל וגם באזורים רחוקים דוגמת בלוטות הלימפה הסמוכות.

המערכת החיסונית היא מערכת מורכבת מאוד. יש בה שני סוגי תגובות - התגובה המורשת והתגובה הנרכשת. המערכות הללו שונות במהותן, אבל שלובות, תלויות זו בזו ופועלות בשיתוף פעולה ובתיאום ביניהן. בכך הן מאפשרות לגוף הגנה מיטבית מפני פתוגנים.

אם לא הייתה בגוף החי מערכת חיסון שתמנע זאת, חיידק אחד שחודר אליו יכול ליצור בתוך 24 שעות בלבד בסביבות 16 מיליון עותקים של עצמו...

לצד היכולת שלה לזהות מספר עצום של פתוגנים, אחד המאפייניה הבולטים והמרשימים של מערכת החיסון אצל בעלי חוליות הוא הזיכרון החיסוני. מדובר בתגובת זיכרון (Memory Response) - יכולת יעילה, חזקה ומהירה מאוד של המערכת החיסונית לזכור ולפעול במרץ כנגד פתוגן שעמו היא התמודדה בעבר, לסלק אותו במהירות ולמנוע התפתחות מחלה עתידית.

תגובת הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול נגד הפתוגן ולמנוע התפתחות חוזרת של המחלה בעתיד.


הנה המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/zQGOcOUBi6s


כך פועלת המערכת החיסונית (מתורגם):

https://youtu.be/z3ubVwb_fBs


אפשר לגרום למערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים (עברית):

https://youtu.be/3mTqsoQCsPw


ומערכת ההשמדה של מערכת החיסון שלנו - המוני חלבונים שזורמים בדם ומשמידים תוקפים (מתורגם):

https://youtu.be/BSypUV6QUNw?long=yes
חיסונים
כיצד פועלים החיסונים נגד מחלות?



מרבית החיסונים (Vaccines) עובדים על עיקרון הנגיף המוחלש. מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה. כשלגוף מוזרק נגיף מוחלש, הוא מפתח נוגדנים המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, במידה שהוא תוקף אותו.

בלעדי החיסון הזה, לא הייתה מסוגלת מערכת ההגנה שבגופנו להגן עליו מהווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל העת.

החיסון באמצעות חיידקים מוחלשים התגלה במקרה. עוזרו של החוקר הנודע לואי פסטר הזריק לעופות בטעות תרבית ישָנה של חיידקי כולרה, במקום החיידקים האלימים שפסטר הורה לו להזריק. כשהזריק העוזר לאחר מכן את החיידקים האלימים, גילה פסטר שהעופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. העופות שקיבלו רק את החיידקים האלימים, דווקא מתו.

פסטר הבין שגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שמאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, כשהוא תוקף אותו.

התגלית של לואי פסטר לא הייתה היחידה שגילתה כך חיסונים. רופא כפרי בשם ג'נר גילה תגלית דומה לגבי מחלת האבעבועות השחורות. הוא הבחין שילדים שנדבקו במחלה דומה שנקראת "אבעבועות הפרות", פיתחו עמידות לא רק בפני אבעבועות הפרות, אלא גם כנגד אבעבועות שחורות. הסיבה דומה - מחלות קרובות, כשהראשונה לא פוגעת בילדים, אבל מאפשרת למערכת החיסונית שלהם לפתח עמידות טובה יותר לאבעבועות שחורות.

אגב, חיסוני הקורונה פועלים בשיטה אחרת לחלוטין. בקרוב נסביר אותה.


כך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל (מתורגם):

https://youtu.be/oqGuJhOeMek


על פעילות המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):

https://youtu.be/3mTqsoQCsPw


זהו זה בחיוך על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה (עברית):

https://youtu.be/5oOKddpcWno


ויש רבים שמתנגדים לחיסונים - האם הם צודקים או מתעלמים מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה? (מתורגם)

https://youtu.be/zBkVCpbNnkU?long=yes
סרטני פרסה
לאיזו בדיקה בריאותית משתמשים בסרטני פרסה?



סרטני הפרסה (Horseshoe crabs) ששרדו כבר 300 מיליון שנה בכדור הארץ, הם שורדים מעולים וחיים כבר עידנים רבים בכדור הארץ. המדענים מצאו את הסוד שלהם ומדובר בסוד מדהים שנותן לנו, בני האדם, חיים.

למעשה, דם סרטני הפרסה מכיל אמבוציטים שיש בהם כדי להגן עליהם מחיידקים, זיהומים ונגיפים מבחוץ. האמבוציטים הללו עובדים היטב, אם נזכור שסרטני הפרסה שרדו במשך מיליוני שנים, ארועי הכחדה המוניים שחיסלו יותר מ-90% מהחיים על כדור הארץ, כולל את הדינוזאורים, פעם מלכי העולם.

בכל שנה, בלילות ירח מלא של החודשים החמים, יוצאים סרטני הפרסה להשריץ על החוף. שם הם נלכדים בהמוניהם ועובדי רפואה שואבים חלק מהדם שלהם ומחזירים אותם לים.

מהדם הזה פתחו מדענים את תמצית ה"LAL", שבעזרתה בודקים רופאים הימצאות של אנדוטוקסינים, שמעידים על נוכחות חיידקים ועל סבירות לזיהום מסוכן בגוף.

כיום שומרת בדיקת ה"לאל" בכל שנה על בריאותם של מאות מיליוני חולים בעולם. התודות שלנו בתור המים האנושי שמורות כמובן לאותם "מאובנים חיים" שעוזרים לנו כל כך ושומרים על בריאותנו, מבלי לדעת זאת.


כך מסייע הדם של סרטני פרסה לבריאות האדם (מתורגם):

https://youtu.be/VgEbcQxFUu8


הנה מיצוי הדם של סרטני הפרסה לצרכי בריאות:

https://youtu.be/WrN_gFDCHIc


כמה עובדות על סרטן הפרסה:

https://youtu.be/zUaZfsrGqdg


והרצאה קצרה עליהם:

https://youtu.be/90LTtKIFY8U

מערכת חיסונית

חיסון לקורונה
כיצד פועלים חיסוני הקורונה?



כבר בימים הראשונים להתפשטות נגיף הקורונה בעולם, היה ברור לחוקרים ולמפתחי החיסונים שפיתוח חיסון נגד וירוס הקורונה בקצב הרגיל ייקח 10 שנים. הגאוניות בהחלטה שהם קבלו היא בכך שהם קבעו שמי שלמעשה ייקח את האחריות לפיתוח החיסון נגד קורונה יהיה שחקן בלתי צפוי.

הם העבירו את פיתוח החיסון נגד קורונה אל... הגוף!

החיסון נגד הקורונה (COVID-19 Vaccine), או חיסוני הקורונה, פותחו בשיטה שונה גם משום אופיו של נגיף הקורונה. כשחקרו אותו צוותי הפיתוח של חברות תרופות שונות, די מהר הסתבר שווירוס הקוביד 19, שמו הרשמי של הקורונה, נוטה להיות נגיף הרבה יותר אגרסיבי ומתפשט במהירות מאחרים. היו מהם מי שגם העריכו שמוטציות אלימות צפויות להיווצר די מהר. הם צדקו, אגב. בכל מקרה, היה ברור שהזרקת נגיף מוחלש לא תהיה יעילה כמו במחלות אחרות.

כי בחיסונים נגד מחלות אחרות, דוגמת השפעת או הכולרה, מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה, או וירוסים בכמות קטנה וכדומה. כתוצאה מכך הגוף מפתח נוגדנים וזיכרון חיסוני, המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו. אלה פיתוחים שלוקחים המממממון זמן... אה, כבר כתבנו את זה...

לכן, בניגוד למרבית החיסונים (Vaccines), הפועלים על עיקרון הנגיף המוחלש, שיטת הפעולה של חיסוני הקורונה מתייחסת ל-RNA שבגופנו.

לטובת המפתחים עמד כלי נהדר וחדשני - ריצוף גנטי של הדנ"א של הווירוס. הם ידעו שאם יצליחו ליצור בעזרתו מצב שהגוף האנושי יפתח לאחר ההזרקה את החיסון נגד הווירוס שתוקף אותו, זה ייקח הרבה פחות זמן לפתח ולהוציא את החיסון לשוק.

הם צדקו.


#שיטת הפעולה של החיסון לקורונה
הסוד של החיסון הזה הוא שבמקום להילחם בנגיף, על ידי "משאית עמוסה בחלבון חיסוני שפותח במעבדה", הוא קורא לשליח וולט זריז שמביא אל הגוף "מתכון פשוט שמלמד אותו ליצור את החלבון הדרוש למלחמה בנגיף".

איך זה קורה? - לתוך התאים בגוף מזריקים מולקולות mRNA מלאכותי, קיצור של Messanger RNA. זה חומר המשמש מעין תבנית או מתכון לבניה של הפרוטאין (Protein), החלבון הנגיפי שיפעיל את מערכת החיסון של המחוסן.

זמן קצר לאחר הכנסת ה-mRNA לתאים, מתחילות המולקולות שלו להניע בכל אחד מהתאים תהליך של ייצור חלבונים חיסוניים. לחלבונים הללו זקוקים התאים כדי להתחסן.

האחראי לייצור החלבונים הללו בתאים הוא מפעל החלבונים שנמצא בכל תא - הריבוזום. לאחר שקיבל את ה"מתכון" מה-DNA, מייצר הריבוזום לפיו, את החלבונים האיכותיים והיעילים שיפעלו בעתיד כנגד הווירוס.


#במקור פותחה בכלל הטכנולוגיה של mRNA לצורך טיפולים במחלת הסרטן

מדובר בשיטה שמביאה את התאים בגוף ליצור חלבון נגיפי של הקורונה. החלבון הזה הוא שגורם בהמשך לתגובה חיסונית של הגוף. היא אמורה, ולפי הניסויים הקליניים גם מצליחה, לגרום לגוף המתחסנים להגיב בנוגדנים שמנטרלים את הנגיף, במקרה של חשיפה אליו.


#הטכנולוגיה הזו תובענית למדי
לפחות חלק מהחיסונים מבוססי ה-mRNA שפותחו מציבים כרגע אתגר אמיתי. הסיבה היא הצורך באחסון קבוע קר מאוד, המגיע לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס.

שום מקפיא ביתי או כזה שמבוסס על חנקן נוזלי לא מציע תנאי אחסון קיצוניים כאלה. זה אכן מחייב ניוד מורכב הרבה יותר מהמפעל אל מוקדי החיסון ברחבי העולם ומייקר את החיסונים.


כך פועל החיסון המבוסס על mRNA (עברית):

https://youtu.be/SnpXMVMGw1Y


על הפיתוח הגאוני והמהיר כל כך של החיסון המיוחד הזה:

https://youtu.be/mvA9gs5gxNY


המסע אל השלמת פיתוח חיסון הקורונה (עברית):

https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ


הניסויים בחיסון הישראלי (עברית):

https://youtu.be/fRbbwd7_V80


עוד על חיסון הקוביד 19 (עברית):

https://youtu.be/uppgdDGwRb8


ומותר גם לחייך על החיסון הרוסי שהתיימר לעשות פלאים (עברית):

https://youtu.be/cYnGCCTmF2I
אנטיביוטיקה
מהי אנטיביוטיקה ומה הבעיה שבה?



כמו כל תרופה, אנטיביוטיקה (Antibiotics) היא תרופה נגד חיידקים. הפיתוח של האנטיביוטיקה חולל מהפכה אדירה בעולם הרפואה. השפעתה החיובית של התרופה האנטיביוטית על ההיסטוריה האנושית היא אדירה.

אנטיביוטיקה היא תרופה שמיועדת לעזור לגוף להתנגד ולהצליח במלחמתו נגד הזיהום של החיידקים.

כל תרופה אנטיביוטית יעילה כנגד חיידקים שרגישים לה. אבל יעילותה הרפואית של האנטיביוטיקה היא בפגיעה ובנזק שהיא גורמת במבנה התא של החיידק, במקום בחיסולו.

זה אומר שתרופות אנטיביוטיות לא הורגות את החיידק, אלא בולמות את ההתפתחות שלו או מחלישות אותו. לכן החיידק לא נעלם מהגוף של החולה אלא נותר בו.

דמיינו עכשיו את החיידקים, הממתינים לשעת כושר שבה הם יוכלו להתרבות, לתקוף שוב, להתחזק ולייצר שוב את המחלה. ההתחזקות הזו נובעת מהעובדה שבתהליך אבולוציוני מרתק הם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה שהחלישה אותם כל כך.

איך זה קורה? - אבולוציה. זוהי עוד דוגמה מדהימה לברירה טבעית, שבה המתאימים שורדים והחלשים לא. החיידקים החלשים הולכים ונעלמים, בעוד שאותם חיידקים שהחומר הגנטי שלהם עבר מוטציה שמסייעת להם לשרוד בנוכחות האנטיביוטיקה הזו, שורדים ומתרבים. מוטציה כזו תמיד תתרחש, במוקדם או במאוחר, אבל תמיד.

הברירה הטבעית הזו היא חלק ממנגנון הישרדות החיידקים. וזו בדיוק הבעיה בתרופות האנטיביוטיות הנהדרות הללו. שימוש שלא לצורך בהן, או שימוש לא נכון, כמו למשל הפסקה מוקדמת של נטילת התרופה, מקטינים את היעילות ואת ההשפעה היעילה שלה כתרופה.

באופן כזה עולם הרפואה הולך ומאבד את יעילות התרופות האנטיביוטיות. בקצב התהליך הזה ניתן לשלוט רק בהקפדה של כל אחד מאיתנו, החולים, על הוראות הרופאים, ליטול תרופות אנטיביוטיות עד הסוף ולעולם לא ליטול אותן על דעת עצמנו וללא מרשם רופא.

כי במצב כזה, של יעילות הולכת ויורדת של אנטיביוטיקה, הולך ומתקרב היום שבו נזדקק לאנטיביוטיקה והיא תהפוך לחסרת אפקטיביות ועקרה ביכולת ההשפעה שלה.

אפשר לדמות את האנושות לשני אנשים על סירה בלב ים, שאחד חותר לעבר החוף והשני מחזיק מקדחה ויוצר ברצפת הסירה חורים, שדרכם נכנסים המים. ככל שהחותר ישכנע את הקודח להתנהג באחריות ולהפסיק לקדוח, הסיכוי של סירה להגיע אל חוף מבטחים גדל.

כי מצבים של יעילות יורדת של האנטיביוטיקה יחייבו פיתוח ושימוש באנטיביוטיקות חזקות ואלימות הרבה יותר כלפי החיידקים, תרופות שנצטרך ליטול לאורך זמן גדול יותר ובמינונים גבוהים מאוד. מצב כזה, ידידי, הוא קשה יותר להבראה ועלול לסכן חיים של חולים שכיום נרפאים די בקלות.


הנה האנטיביוטיקה וגם העמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):

https://youtu.be/znnp-Ivj2ek


עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה הולכת ומתחזקת (עברית):

https://youtu.be/19IXUtZ0AfI


זוהי האנטיביוטיקה (באנגלית):

https://youtu.be/OqQxtFcXNGk


תולדות האנטיביוטיקה:

https://youtu.be/ZDqa6gp13Z0


כך האנטיביוטיקה עובדת:

https://youtu.be/y2oaI-jc2uA


וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):

https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
קופקסון
מהי תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה?



אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.

המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.

זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.


הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:

https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s


סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:

https://youtu.be/PkVzXxp943c


הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:

https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s


הסבר מדעי באנגלית על מה היא טרשת נפוצה:

https://youtu.be/vd8fznJjpZk


והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:

https://youtu.be/ptsZHqB22sg
אבעבועות שחורות
איך התגלה החיסון נגד אבעבועות שחורות?



פיתוח החיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox) הוא סיפור של תגלית אקראית, שכולו דוגמה לתושיה ולאומץ של רופא חוקר שגילה דבר במקרה וזיהה בו את התרופה למחלה איומה ומדבקת, שקטלה במהלך הדורות מאות מיליוני בני אדם.

זה סיפורו של רופא כפרי בריטי, בשם אדוארד ג'נר, שהבחין בתופעה מעניינת, שלא נראתה לו סתמית. הוא שם לב שנערות שעבדו בחליבת פרות, היו נדבקות לפעמים באבעבועות הפרות, מחלת עור קלה יחסית שאינה מסכנת חיים. אבל מה שמשך את תשומת ליבו הייתה העובדה שאותן הנערות שנדבקו באבעבועות הפרות, לא נדבקו באבעבועות שחורות. זאת על אף שמגפת האבעבועות שחורות פגעה בהרבה אנשים בסביבתן.

ג'נר חקר את התופעה במשך יותר מעשרים שנה, במהלך המחקר הוא הדביק מספר ילדים בגרסה קלה של אבעבועות הפרות וגילה שהיא מנעה מהילדים הדבקה באבעבועות שחורות. הוא גם וידא שהילדים החלימו במהרה מהגרסה הקלה של אבעבועות הפרות שבה הוא הדביק אותם. הוא הבין שלאחר דורות רבים של קטל מהמחלה האיומה, יש בידיו סוף סוף את הנשק שיחסל אותה.

למעשה ג'נר גילה את הזיכרון החיסוני. התגלית שהוא גילה והוכיח בניסוייו היא שלאחר ההידבקות באבעבועות הפרות, הגוף מחוסן גם כנגד אבעבועות הפרות, אבל גם כנגד אבעבועות שחורות, מחלה קשה הרבה יותר ומסכנת חיים של ממש.

ג'נר הבין שזה נובע מכך שהנגיף שגורם לאבעבועות הפרות, הוא מאותה המשפחה של הנגיף שגורם לאבעבועות שחורות. כך התגבר החיסון הצולב שגילה ג'נר על אחת המחלות האיומות בתולדות האנושות.

בשנת 1979, לאחר מספר שנים שבהם לא התגלה אף מקרה של אבעבועות שחורות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על כך שמחלת האבעבועות שחורות נעלמה סופית מהעולם. כך הפכה האבעבועות שחורות להיות המחלה המדבקת הראשונה בהיסטוריה שהוכחדה לחלוטין. המדהים הוא שלא מדענים רבי-ידע ועתירי זמן ותקציבי מחקר עשו זאת, אלא רופא כפרי אבל סקרן וערני, הוא שחיסל אותה לתמיד.


הנה סיפור התגלית המופלאה:

http://youtu.be/jJwGNPRmyTI


על המגפה של אבעבועות שחורות (עברית):

https://youtu.be/hTGdetPBhho


והחיסון נגד האבעבועות השחורות (מתורגם):

http://youtu.be/yqUFy-t4MlQ?t=6s


לואי פסטר
מי היה לואי פסטר ומה הוא גילה בניסוייו?



לואי פסטר, מהמדענים הגדולים בכל הזמנים, היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. בתחילה עשה מחקרים בכימיה ועסק בחקר תכונות החומרים. במהלך עבודתו נתקל פסטר בחיידקים והפך לחוקר מעמיק בתחום זה. הוא צבר תגליות רבות ומשמעותיות, אך החשובה שבתגליותיו היתה גילוי החיסון.

החיסון של פסטר היווה מהפכה בתחום הרפואה, שכן הוא הצליח למצוא דרך שבה החיידקים, מקור רוב המחלות של האדם, ישמידו את עצמם בעצמם. הסוד היה התגלית המדהימה של לואי פסטר, שאם נדביק בעל חיים בחיידקים מוחלשים, הוא יהיה מחוסן. הדבר קורה כיוון שבעל החיים יחלה קלות במחלה ולא ימות ממנה אך לאחר שיתאושש, יוכל בעל החיים לעמוד בפני התקפה של חיידקים חזקים ואלימים מסוג זה, כיוון שהמחלה הקלה חיסנה אותו.

איך זה קורה? - היום אנו יודעים שהגוף שחווה מחלה ומתגבר עליה, מה שקורה כשמזריקים אליו חיידקים או וירוסים מוחלשים, הוא מייצר "תאי זיכרון". הללו נותרים בגוף זמן רב, כשהם רדומים. כשהנגיף תוקף את הגוף שוב, אי שם בעתיד, הם מתעוררים ותוקפים אותו בחזרה. הנוגדנים הללו מהווים את מה שזכה לשם המודרני "זיכרון חיסוני" וללואי פסטר יש זכות ראשונים על העיקרון הזה.

תגלית אחרת של פסטר היא כמובן "פיסטור" המזונות. מהו הפיסטור? - כשבדק פסטר מזונות שמחמיצים, כמו בירה וחלב, הוא הבין שחיידקים מגיעים אליהם מהאוויר וכשחקר את הבעיה גילה שהרתחת הבירה והחלב ישמידו את החיידקים ולא יאפשרו לחלב למשל להחמיץ או להתקלקל. זהו תהליך שנקרא מאז על שמו של פסטר - "פיסטור".


הנה הניסוי הראשון של החיסון שפותח על ידי לואי פסטר - על בעלי חיים:

http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc


ותהליך הפיסטור, שפיתח לואי פסטר בשביל בירה. רק שנים אחר-כך יותאם התהליך לפיסטור חלב וישנה את בריאות הפעוטות:

http://youtu.be/0OmWbRKW4K8


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.