שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם חלבון וחלבונים?
חֶלְבּוֹן (Protein), ברבים חלבונים, הוא אחד משלושת מקורות האנרגיה העיקריים שהגוף שלנו זקוק להם, לצד פחמימות ושומנים. אבל בניגוד לשניים האחרים, החלבון הוא הרבה יותר מסתם דלק. כל תא בגוף בנוי מחלבונים, ובלעדיהם פשוט לא היינו יכולים לתפקד.
השרירים, העור, השיער, האנזימים המעכלים את האוכל, ההורמונים המווסתים את הגוף והנוגדנים שמגנים עלינו מפני מחלות - כולם עשויים וזקוקים לחלבונים.
#למה הגוף זקוק לחלבון?
חלבון נחוץ לגופנו לצורך בנייה ותיקון של הרקמות שבו. זקוקים לחלבון במיוחד השרירים, עור, עצמות, שיער, אנזימים, הורמונים ואפילו תאי מערכת החיסון שלנו.
חלבונים מורכבים מיחידות בניין קטנות יותר שנקראות חומצות אמינו (Amino Acids). קיימות 20 חומצות אמינו שונות, ומתוכן 9 נחשבות חיוניות כי הגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו. את אלו חייבים לקבל מהמזון. כשאוכלים חלבון, מערכת העיכול מפרקת אותו לחומצות אמינו בודדות, והגוף מרכיב מהן חלבונים חדשים לפי הצרכים שלו. זה תהליך מתמיד ומורכב שקורה בכל רגע נתון.
#כמה חלבון דרוש לנו?
החלבונים ידועים כיום כאחראים לבניית השרירים למתאמני כושר וכוח. אבל כל אחד מאיתנו זקוק להם בקביעות.
הצורך בחלבון משתנה בהתאם לגיל, למין, לרמת הפעילות הגופנית ולמצב הבריאותי. המלצת היסוד היא לפחות כ-0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף ליום לאדם בוגר ממוצע. אדם ששוקל 70 קילוגרם יצטרך אם כן כ-56 גרם חלבון ביום. אבל ספורטאים, נשים בהריון או הנקה, מתבגרים בשלב גדילה מואצת וקשישים - כולם זקוקים ליותר.
למי שמתאמנים ועושים כושר נדרש יותר חלבון עולה וטוב שיגיע ל-1.2 ואף 1.4 גרם חלבון לכל קילוגרם של משקל גוף. למי שמתאמנים באופן מקצועני או אינטנסיבי יותר דרוש גם יותר מכך.
#מטבוליזם
ככל שמסת השריר שלנו גבוהה יותר, כך גופנו שורף יותר קלוריות במנוחה. כשבתפריט שלנו אין מספיק חלבון, הגוף "נאלץ" להתחיל לפרק שרירים. במצב כזה יורדות רמות האנרגיה שלנו, קצב חילוף החומרים נפגע ולא פעם תופיע גם נשירת שיער.
מתאמנים בכוח עשויים להגיע ל-1.6-עד 2.2 גרם לקילוגרם, בעוד שאנשים מבוגרים זקוקים לכ-1 ואף 1.2 גרם כדי לשמור על מסת השריר.
#תזונה עתירת חלבון
מחקרים מראים שחלוקה שווה של החלבון לאורך היום יעילה יותר מאשר ריכוז רב בארוחה אחת. השרירים מגיבים טוב יותר למנות של כ-20-30 גרם חלבון בכל ארוחה. זו אחת הסיבות שספורטאים נוהגים לאכול מספר ארוחות קטנות במהלך היום.
כוס עדשים מבושלות, למשל, מכילה כ-18 גרם חלבון, רבע כוס שקדים מספקת כ-6 גרם, וכוס קינואה מבושלת מכילה כ-8 גרם חלבון.
#מקורות החלבון
מאכלים עתירי חלבון מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
חלבונים מן החי - כוללים בשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב. אלו מכילים את כל החומצות האמינו החיוניות ולכן נקראים חלבונים מלאים (Complete Proteins). מנה של 100 גרם חזה עוף מספקת כ-31 גרם חלבון, ביצה גדולה אחת מכילה כ-6-7 גרם, וכוס חלב מספקת כ-8 גרם.
חלבונים מהצומח - מגיעים מקטניות כמו עדשים, חומוס ושעועית, מאגוזים וזרעים, מסויה ותבואות מלאות. רובם נחשבים חלבונים לא מלאים (Incomplete Proteins), המכונים גם חלבונים חסרים, כי חסרה להם לפחות אחת מהחומצות האמינו החיוניות. אבל צירוף נבון של מזונות צמחיים שונים במהלך היום יכול לספק את כל החומצות הדרושות.
#מחסור חלבונים בגוף
חוסר בחלבון עלול להוביל לאובדן מסת שריר, לחולשה, לריפוי איטי של פצעים, לירידה בתפקוד המערכת החיסונית ולבעיות בגדילה אצל ילדים. במדינות מפותחות זה נדיר יחסית, אבל אצל קשישים, אנשים במצבים רפואיים מסוימים וטבעונים שלא מקפידים על תזונה מאוזנת - החשש קיים.
אגב, השם חלבון בעברית נובע מחלבון הביצה, שהוא המקור המוכר ביותר. באנגלית Protein מגיע מהמילה היוונית proteios שפירושה ראשוני או ראשון במעלה. השם הוצע על ידי הכימאי השוודי יאנס יעקב ברזליוס (Jöns Jacob Berzelius) במכתב אל הכימאי ההולנדי גררדוס יוהנס מולדר (Gerardus Johannes Mulder) ב-1838. מולדר אימץ את השם והשתמש בו במאמרו על הרכב חומרים מן החי. הם הבינו שמדובר בחומר בסיסי וחיוני לחיים.
הנה החלבונים (עברית):
https://youtu.be/gpu2AUW4S5g
מקורות החלבון מהצומח (עברית):
https://youtu.be/r0XqJVVoRLA
וכמה חלבונים צריך מי שמתאמן? (עברית)
https://youtu.be/2hIZVBLrLUc
מהן פחמימות ולמה לא כדאי להגזים בהן?
הפחמימות הן תרכובות אורגניות שונות, מהנפוצות ביותר בכדור הארץ. הפחמימות נחוצות לכל היצורים החיים, במיוחד לבניית התא וכדי לתת אנרגיה.
גם ל-DNA, החומר התורשתי שבגופנו, תפקידן של הפחמימות חשוב. יש להן גם תפקיד בזיהוי התא, שתורם למערכת החיסונית של יצורים שונים.
הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. לגוף האדם הפחמימות מהוות את מקור האנרגיה העיקרי שלו. קיימות פחמימות פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן מתוקות. ביניהן הסוכר הלבן, דבש, סוכר חלב וסוכר הפירות (על פחמימות בסוכר למשל, ראו בתגית "סוכר").
הפחמימות המורכבות, דוגמת העמילן, נמצאות במוצרי לחם כגון סוגי לחם, תפוחי אדמה, פסטה, אורז, קטניות ודגנים. לקבוצת הפחמימות המורכבות משתייכים גם הסיבים התזונתיים.
הנה הפחמימות מבחינה כימית (מתורגם):
http://youtu.be/FllgvG4u6yo
כבר מזמן הפחמימה הריקה הפכה ל"אשם תמיד" של עולם ההשמנה והקשר לגנטיקה (עברית):
https://youtu.be/nekzU0lRuyA
אילו פחמימות כדאי לאכול? (עברית)
http://youtu.be/8EGOsXEMQvA?t=20s
והרצאת וידאו על פחמימות ואלה שטובות יותר להרזייה (עברית):
https://youtu.be/58JI2XEMMA0?long=yes
מהו הסידן ולמה הוא תורם?
סידן (Calcium) הוא החומר ההכרחי ביותר לבריאות העצמות בגופנו. בנוסף, הוא גם מווסת ומזרז תהליכים חשובים נוספים בגופנו.
הסידן מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר גם על העצמות וגם על מבנה וחוזק השיניים שלנו.
העצמות אמנם זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות, שהוא בוויטמין D. חשיבותו היא מעצם העובדה שהוא מסייע בספיגת הסידן ובבניית העצמות.
החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.
סידן וויטמין D נכללים במאכלים כמו חלב, יוגורט, טחינה, דגים כמו סלמון, טונה וסרדינים ובירקות ירוקים, דוגמת תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט.
גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.
מי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות נוהגים לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.
כך תורם הסידן להתפתחות העצמות שלנו ולגדילה (מתורגם):
https://youtu.be/yJoQj5-TIvE
על הסידן ותפקידו בגוף:
https://youtu.be/9f_-AxN5JPc
החשיבות שבצריכת מוצרים עתירי קלציום:
https://youtu.be/xgtMaz9r2QE
ובחיוך על מוצרי החלב שמציעים את הסידן בשפע אבל לא פעם הופכים פגי תוקף (עברית):
http://youtu.be/1TMSF9-4pEE
מהם הרדיקלים החופשיים המזיקים לגופנו?
עם שם שמזכיר קבוצת מהפכנים לטינית או להקת רוק תל אביבית, "רדיקלים חופשיים" (Free Radicals) הוא כינוי עתיר דמיון ואפילו מרגש לחומרים שהמדע מצא שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאות שלנו.
בואו נמשיך רגע עם הדמיון - דמיינו שהרדיקלים החופשיים הם מעין שבטים ברברים, לוחמים אלימים, חסרי רחמים, צמאי דם וביזה, הפושטים על עיר שלווה בימי הביניים, מחסלים את מגיניה, בוזזים את הרכוש ומרעילים את הבארות לזמן רב.
כל שנותר למי שנשארו בחיים לאחר מכן הוא חיים של עוני, חולשה ואובדן.
כך בדיוק דימו מדענים את מה שקורה בגופנו, הגוף האנושי החשוף לפשיטות חוזרות ובאות של רדיקלים חופשיים שכאלו. הוא מותקף שוב ושוב, הולך ונחלש, מזדקן ולא יכול לצבור כוח מחדש. ככל שהם באים יותר הוא ייחלש מהר יותר ויהפוך פחות ופחות בריא.
אז ההנחה הייתה שהגורם להזדקנות או לפחות המנגנון העיקרי שאחראי לה הוא הצטברות של נזק בתאי הגוף שגורם לנו החמצון. והחמצון הזה, אמרו לנו שנים רבות, הוא תגובה כימית ותוצאה של פעילות תרכובות דוגמת רדיקלים חופשיים.
לפי המדענים, חִמצוּן יום-יומי שולף אלקטרונים מהמולקולות שבגופנו, הופך אותן לרדיקלים חדשים, מסַכן בהדרגה וממש הורס את רקמות ואיברי הגוף, כשבסופו של דבר הוא פוגע קשות בתפקודו הכללי.
אבל אילו מולקולות בגוף החימצון הורס? - מדובר בין השאר בחלבונים, פחמימות, שומנים, כמו גם במרכיבים חיוניים אחרים בתאים שבגוף ואפילו, החזיקו חזק - אפילו פוגע ישירות בדנ"א שלנו.
רק כוח אחד יכול לעצור אותם.
אלה נוגדי החמצון (Antioxidant). "צבא ההגנה לגוף", אם תרצו. אלה החומרים שנלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים".
נוגדי החמצון מהווים את המרכיב המשמעותי ביותר כנגד השפעת החִמצוּן שיוצרים הרדיקלים החופשיים ורק הם יכולים לעמוד מולם ולתת להם "פייט" הולם. נוגדי החמצון הם המענה ההגנתי והבריא של גופנו לנזקי הרדיקלים החופשיים והלא חיוביים הללו.
בדימוי הרומנטי והמסעיר הזה נוגדי החמצון הם כמו תגבורת שבאה להגן. רכובים על גב מזון בריא או כמוסות ויטמינים יוקרתיות - ככל שיהיו יותר מהם בגופנו, הרדיקלים ייבלמו.
#טוויסט בעלילה
אבל הפתעה... יש סיכוי שהאמת היא לא בדיוק ואולי אפילו כלל לא כזו.
מסתבר שחוקר משנות ה-40 של המאה ה-20 בשם דֶנהַם הֶרמן הוא שאחראי לתיאוריית ההזדקנות כתוצאה מנזקי הרדיקלים החופשיים והחִמצוּן שהם יוצרים בגוף. האיש, לפי הטענה, הוא בכלל לא מהתחום והגיע אליו אחרי קריאה אקראית של מגזין של אשתו... חקר, פרסם והקהילה המדעית התרשמה.
מסתבר שעם השנים לא הצליחו מדענים אחרים לשחזר בניסויים חוזרים את ממצאי הניסויים שהרמן ערך. יותר מזה - עד שנות ה-70 לא נמצאה הוכחה של ממש להשפעת הזנה של בעלי חיים בנוגדי חִמצוּן על הארכת תוחלת חייהם.
מסוכן יהיה מצידנו לטעון שתיאוריית הרדיקלים החופשיים היא מופרכת מהיסוד. אבל נראה שרדיקלים חופשיים הם לא תמיד מזיקים כמו שסיפרו לנו, ועוד יותר מזה שנוגדי החִמצוּן ה"נלחמים" בהם אינם טובים תמיד, או לפחות מספיקים.
מה שבטוח הוא שלחברות ותאגידי ענק היה אינטרס להדהד את התיאוריה המוכרת. מעל חצי מאוכלוסיית ארה"ב נוטלת תוספים עמוסי נוגדי חימצון בכל יום, במסגרת צריכת תוספי המזון של מולטי-ויטמינים יקרים. הסכומים שהם מרוויחים מזה הם אדירים
#לסיכום
אאוריקה לא מנסה להיכנס לוויכוחים בין מדענים או לפצח תרמיות מדעיות, אם היו כאן כאלה. ברור הוא שנוגדי חימצון אינם מזיקים לגוף ולכן נמשיך בתזונה עשירה ככל האפשר בהם. לא בטוח, עם זאת, שקנייה של תוספי מזון וקפסולות של נוגדי חימצון שווה את ההוצאה הגדולה.
במקומה שווה אולי להקפיד על תזונה נכונה וצריכה של פחות קלוריות ובעיקר פחות קלוריות ממזון מטוגן, רווי בשמן, של מזון מעובד או מתועש. אלה בבירור גורמים לנו לירידה משמעותית בבריאות, בין אם ביצירת רדיקליים חופשיים ובין אם באופן אחר שעדיין לא מובן לנו לחלוטין.
הנה הרדיקלים החופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/GDaoFn0RtwU
הסבר ויזואלי של פעילות הרדיקל החופשי והנזק החמצוני שהוא גורם (עברית):
https://youtu.be/9wQt_yIDKeE
סרטון תיעודי קצר על רדיקלים חופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/vCm_CRKKk88
והסבר כללי על התזונה שלנו והשפעתה הלא תמיד ידועה:
https://youtu.be/zzl1PczgTHI
מהם המים ואיך הם נוצרו?
המים הם נוזל חסר צבע, טעם או ריח, אבל הוא הנוזל הנפוץ ביותר בטבע והחשוב ביותר לקיומו של עולמנו. המים חשובים ביותר לאקלים העולמי ולבעלי החיים והצמחים החיים בעולם והם מכסים כ-70%, כמעט שלושה רבעים מכדור הארץ.
מחזור המים בטבע הוא אחד הגורמים החשובים, אם לא החשוב ביותר, שקובעים את תנאי הסביבה והחיים על כדור הארץ.
למעשה, ללא מים לא היו על כדור הארץ חיים כלשהם. חשיבותם של המים היא עצומה גם לכלכלה האנושית. אין חיים ללא מים ומשום כך הוקמו בעבר כל עיר וישוב גדולים, על שפת או בסמוך למקור מים, כמו ים, נהר או אגם גדול. בימינו מאפשרת הובלת המים המודרנית להקים יישובים בכל מקום שניתן לחבר בצינורות, כי המים זמינים יחסית.
בלי מים אין חיים ולכן, מדינה שאין לה מים ועצמאות בתחום המים מצויה בבעיה קיומית מתמדת. לישראל נותנת ההתפלה מרחב נשימה מצוין במשאב הכל כך חשוב הזה. בעבר היא כמעט ונקלעה למלחמות עם סוריה ולבנון, בשל תכניותיהן לשינויים והטייה של נהרות משותפים, שהיו פוגעים במים המגיעים לכנרת ולברזים שלנו.
מלחמות רבות נסבו על מים ומקורות מים והשליטה בהם. ניתן לומר שלאורך ההיסטוריה, הסיבה המרכזית למלחמות נעוצה במים ובשליטה על מקורותיהם. במיוחד זה קורה במקרה של בצורת ומחסור במים, אבל לא רק. לכן מאוד חשובה ההסכמה בין מדינות בקשר למים בנהרות ובמקורות מים משותפים. אך מספיק שאחת מהן תפר את ההסכמות ויתחילו עימותים, שעלולים להגיע למלחמות.
המים גם מהווים את אחד השיקולים החשובים ביותר בכוונת בני האדם להתיישב בעתיד בכוכבים אחרים בחלל. גרמי שמיים שבהם אין מקורות מים יהוו בעיה של ממש למגורים של בני אדם.
מבחינה כימית, המים הם תחמוצת המימן (או בשם נוסף "מימת החמצן") וסמלם הכימי הוא H2O. על אף שבימי קדם חשבו שהמים הם מהיסודות בטבע, הוכיח במאה ה-18 הכימאי הצרפתי אנטואן-לורן לבואזיה שהמים (כמו האוויר) אינם יסודות אלא תרכובת של מימן וחמצן.
הנה תולדות המים בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/RwtO04EXgUE
על המים בעולם וחשיבותם לאדם:
http://youtu.be/nSENolWbyYQ
איך המים עוזרים לגוף?
https://youtu.be/xOcN-8PPaGU
למה מים הם כל כך מוזרים?
https://youtu.be/mPpKhxtFf1Q
סוד המבנה הכימי של המים:
http://youtu.be/kaNdMmKazxc
המוזרות של המים:
https://youtu.be/0q0ApYZrMTk
וסרט תיעודי שמספר כיצד הגיעו המים אל כדור הארץ:
https://youtu.be/iJnw9_u_t30?long=yes
מהם מינרלים?
מינרלים (Material) הם כימיקלים מוצקים המצויים בטבע ומהווים את אבני היסוד הזעירות שמניעות את העולם מאז ימי קדם ועד העולם המודרני. מהאבנים הפשוטות שמתחת לרגלינו ועד לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, המינרלים הם הבסיס לכמעט כל דבר שהמין האנושי עשה, עושה ויעשה בעתיד.
בתוך כל אבן הזו שנרים מהאדמה מסתתר מצבור שלם של מינרלים, חומרים טבעיים אנאורגניים (לא אורגניים) שמרכיבים את קרום כדור הארץ ומשמשים כאבני הבניין של כל מה שמצוי מסביבנו בטבע. העובדה שגם אם צמחים ובעלי חיים זקוקים למינרלים מסוימים כדי לשרוד, המינרלים עצמם אינם חומרים אורגניים, כלומר הם אינם מגיעים מהחי או מהצומח.
בעולם יש מעל 5,000 מינרלים שונים, רובם נדירים מאוד. סלעים, למשל, עשויים גם הם ממינרלים. באבן חול יש מינרל בודד שנקרא קוורץ. סלע גרניט, לעומתו, מכיל בנוסף לקוורץ גם את המינרלים מיקה ופלדספט.
לכל מינרל, כמו ליהלום, גוש קוורץ או זהב, יש הרכב וצורה המיוחדים לו. חלקם הגדול של המינרלים מופיע בצורות של גבישים - קראו עליהם בתגית "גבישים". בטבע קיימים מעל 5,000 סוגי מינרלים שונים, אך רק כ-200 מהם נחשבים נפוצים. בין המוכרים שבהם תמצאו מינרלים כמו קוורץ (Quartz), קלציט (Calcite), מיקה (Mica) וגבס (Gypsum).
יש מינרלים, כמו מלח וסידן (Calcium) המשמשים אותנו לתזונה. את המלח אנו אוכלים מדי יום. כמוהו, וכדי שיהיו לנו עצמות בריאות וחזקות, אנו זקוקים גם לסידן שבחלב.
הגוף שלנו חייב מינרלים. הסידן בונה עצמות ושיניים, ברזל מעשיר את הדם בחמצן, אשלגן (Potassium) מסדיר את פעילות השרירים ומגנזיום (Magnesium) תומך בפעילות האנזימים. חוסר במינרלים כאלה מזמין בעיות בריאות - מאנמיה ועד להפרעות בקצב הלב.
אבל המינרלים הם לא רק גיבורי המחתרת של הטבע, אלא גם המנועים החבויים של התרבות האנושית. כי חוץ מתזונה המינרלים משמשים לצרכים נוספים, כמו תרופות, יופי וייצור של מוצרים שונים. לכל מינרל תכונות ייחודיות משלו, כמו צבע, קשיות, שקיפות וצורת שבירה - תכונות שהופכות אותם לשימושיים במגוון תחומים. דוגמאות לא חסר - מינרלים שונים משמשים לייצור של צבעים שונים. מזהב, כסף ואבנים יקרות מכין האדם כבר אלפי שנים תכשיטים נהדרים. התעשייה המודרנית חייבת מינרלים כמו גרפיט, קוורץ ויהלומים לייצור של מוצרים שונים בתחום האלקטרוניקה והשעונים וכך הלאה.
הכירו את המינרלים השונים בתגית "מינרלים".
#בהיסטוריה
האדם למד לנצל מינרלים עוד מהתקופות הקדומות ביותר. בתחילה, השימוש היה בסיסי - אבני צור לכלי ציד, חרסית לכלי קיבול, פיגמנטים טבעיים לציורי מערות. עם התפתחות המטלורגיה לפני כ-10,000 שנה, האנושות גילתה כיצד להפיק מתכות ממינרלים - תגלית ששינתה את פני ההיסטוריה. הנחושת, הברזל והזהב שנמצאו בעפרות מינרליות אפשרו את בניית הציביליזציות הראשונות.
#בתעשייה
בעולם המודרני, המינרלים נמצאים בכל פינה בחיינו. הטלפון החכם שבכיסך מכיל יותר מ-30 מינרלים שונים. הליתיום (Lithium) והקובלט (Cobalt) מאפשרים את פעולת הסוללה, האלומיניום (Aluminum) מרכיב את המעטפת, והצורן (Silicon) - היסוד השני הנפוץ ביותר בקרום כדור הארץ אחרי חמצן - הוא הבסיס למוליכים למחצה בכל המעגלים האלקטרוניים.
בתחום הבנייה, מינרלים כמו סיד, גבס וחול קוורץ הם הבסיס לבטון, טיח וזכוכית. התעשייה כולה מתבססת על מינרלים: ברזל (Iron) לפלדה, סלע הבוקסיט (Bauxite) המכיל מינרלים עשירים באלומיניום, גרפיט (Graphite) לעפרונות ולסוללות.
בשנים האחרונות, מינרלים מסוימים הפכו אסטרטגיים במיוחד. האנרגיה הירוקה תלויה בהם: טורבינות רוח זקוקות ליסוד ניאודימיום (Neodymium) למגנטים, פאנלים סולאריים מסתמכים על טלוריום (Tellurium) ואינדיום (Indium), ומכוניות חשמליות דורשות ליתיום וקובלט בכמויות גדולות.
האתגר העכשווי הוא כריית מינרלים באופן אחראי. הכרייה המסורתית גובה מחיר סביבתי כבד - זיהום מים, הרס בתי גידול, פליטת גזי חממה. מדענים ותעשיינים מפתחים שיטות כרייה חדשניות, מחזור יעיל יותר ואפילו "כריית עירונית" - הפקת מינרלים מפסולת אלקטרונית.
המרוץ למינרלים נדירים הפך לנושא גיאופוליטי מרכזי. סין, למשל, שולטת כיום בכ-60-70% מייצור המתכות הנדירות העולמי, מה שהוביל מדינות מערביות לחפש אחר מקורות אלטרנטיביים ולפתח טכנולוגיות שיפחיתו את התלות במינרלים מסוימים.
הנה המינרלים:
https://youtu.be/QSJ847g5Fs4
הכל על מינרלים:
https://youtu.be/xbkEITV7sok
ההבדלים בין מינרלים, אבני חן, גבישים וסלעים?
https://youtu.be/MBbZnuV5RdI
והאבחנה המדעית לילדים בין כל הסוגים - מינרלים, קריסטלים ואבני חן:
https://youtu.be/RiPk2SqDP0s?long=yes
מהו שומן ולמה יש שומן מומלץ ושומן לא מומלץ?
איך זה שיש שומן בריא ויש שומן שאינו בריא?
מהו בדיוק השומן?
מה שמזיק לבריאותנו באמת הוא לא כמות השומן שאנו אוכלים, אלא סוג השומן שאנו אוכלים. זה מאד מעניין כי זה מסביר איך כימיה קובעת כמה אנחנו בריאים..
הכל מתחיל ממולקולות שנקראות טריגליצרידים. הרכב המולקולות הללו הוא שקובע האם השומן הזה בריא או לא, נוזלי או מוצק וכן הלאה. מבחינה מדעית, סוג הקשר בין אטומי הפחמן שבמולקולה הוא שקובע עד כמה השומן שלה בריא. כשהקשר בין חומצות השומן הוא בודד, פירושו של דבר שחומצות השומן רוויות ואלה השומנים שכשהם בעודף, הם אינם בריאים לגופנו!
אבל גם כשהשומנים לא רוויים, יכולה להיות בהם בעיה בריאותית. בסידור האטומים המצטלב שנקרא "שומן טראנס" יש מרכיבים שמזיקים גם הם לבריאותנו. מאד מזיקים. אפילו יותר משומן רווי! - לכן, כשתראו מהיום על רשימת הרכיבים של דבר מאכל את הצירוף "הידרוגנציה חלקית" - הימנעו ממנו, כי הוא מאד מאד מזיק לבריאות!
הנה סרטון שמסביר מהו השומן (מתורגם):
http://youtu.be/QhUrc4BnPgg?t=13s
האם לגוף שלנו יש זיכרון משלו לפחות בענייני דיאטה (עברית):
https://youtu.be/j9NAZkdZ5vc
הייתכן שהשמנה היא דבר מדבק (עברית):
https://youtu.be/K8KQK8N5nQU
מה הכימיה של השומנים (מתורגם):
http://youtu.be/ZA2KJf0ejfE
הנה אימון שריפת שומן וחיטוב נשים לקראת הקיץ (עברית):
https://youtu.be/yDTuNvq57P4?long=yes
ותרגילים לשריפת שומן (עברית):
https://youtu.be/hMq54W6JJZ8?long=yes
מהם נוגדי חמצון?
דמיינו צבא משתולל של חומרים שמזיקים לגופנו ופוגעים לנו בבריאות. ולפתע, בואו עוד קצת בדמיון, מגיח צבא ההגנה שלנו, חומרים טובים שנלחמים בצבא המזיק ומרחיקים אותו.
זה משהו שהוא מעין "שוטרים וגנבים", גרסת הגוף - וזה בדיוק הסיפור של נוגדי החִמצוּן (Antioxidant), חומרים כימיים טובים, שמסוגלים להקטין את קצב החמצון של חומרים אחרים בסביבתם.
"נוגדי החימצון" ידועים גם כ"אנטיאוקסידנטים", סותרים ונלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים", החומרים הרעים, שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאותנו מאוד. אלו מולקולות יציבות שמגינות על הגוף מנזקי הרדיקלים החופשיים ומעכבים את תהליכי ההזדקנות.
אותם "רדיקלים חופשיים" הם סוגי מולקולות שנוצרות בגוף כשאנו חשופים לעישון, גם פאסיבי ובאופן כללי בחשיפה לעשן ולמגוון זיהומי אוויר. החומרים הללו גורמים להתחמצנות שפוגעת בתאי הגוף ומאיצה התפתחות של מחלות.
למעשה, החִמצוּן היומיומי שמואץ כך בגופנו הוא המנגנון העיקרי שאחראי להזדקנות הגוף.
לפי התיאוריה הזו, של ההזדקנות עקב נזקי החִמצוּן או הרדיקלים החופשיים, אותם נוגדי חמצון, האנטיאוקסידנטים, יכולים לסתור ולהתנגד להרס שנגרם מאותם רדיקלים חופשיים שבגוף, הרס שמסַכן את האיברים והרקמות ולבסוף גם את תפקוד הגוף כולו.
לנוגד החמצון יש אלקטרון עודף שמועבר מנוגדי החמצון אל הרדיקל החופשי ובכך מנטרלים אותו ואת הסיכון שבו. נוגדי החמצון החיצוניים שאנו אוכלים, ותודה לירקות והפירות הטבעיים שמשמשים כתגבורת וכהגנה נוספת לנוגדי החמצון המיוצרים בגופנו ואינם מספיקים כיום לעמוד בפני הרדיקלים החופשיים המוגזמים שהגוף המודרני מוצף בהם.
#מזונות מרובי נוגדי חמצון
נוגדי החמצון הטבעיים מצויים במזונות מסוימים שאפשר לצרוך יותר, כגון פלפלים בצבעים מגוונים, גזר, דלעת, בטטות, תה ירוק לסוגיו, שהוא בכלל משקה בריאות מעולה ולמעשה גם קפה ותה שחור.
פירות יער כמו אוכמניות, תותים, דובדבנים וכמובן רימונים כהים, לצד קיוי ופירות הדר ואוהבי שוקולד בחרו בשוקולד הכהה, שוקולד מריר, איכותי ועם הרבה קקאו.
המודעות כיום ישנה, שנוגדני החמצון הטבעיים דוגמת בֶּטא-קַרוֹטֵן, ויטמין E או ויטמין C וגם A, הם מרכיב משמעותי ומומלץ במאבק הבריא שלנו מול רדיקלים חופשיים.
והעיקר הבריאות!
כן לתזונה עתירת נוגדי חמצון ולא בתוספי מזון - האמת על נוגדי החימצון (עברית):
https://youtu.be/YcEj--_YZSw
נוגדי חמצון:
https://youtu.be/lG3OOXIXvxw
מומחית המספרת את האמת ואז ממליצה על תכשיר מסחרי (מתורגם):
https://youtu.be/NdPV5jA5IM8
מצגת וידאו על נוגדי חמצון (עברית):
https://youtu.be/LS8V9y8OjSM
והחשיבות האדירה של אכילת מזונות הכוללים נוגדי חמצון (מתורגם):
https://youtu.be/fC5MyyWGpZY
חֶלְבּוֹן (Protein), ברבים חלבונים, הוא אחד משלושת מקורות האנרגיה העיקריים שהגוף שלנו זקוק להם, לצד פחמימות ושומנים. אבל בניגוד לשניים האחרים, החלבון הוא הרבה יותר מסתם דלק. כל תא בגוף בנוי מחלבונים, ובלעדיהם פשוט לא היינו יכולים לתפקד.
השרירים, העור, השיער, האנזימים המעכלים את האוכל, ההורמונים המווסתים את הגוף והנוגדנים שמגנים עלינו מפני מחלות - כולם עשויים וזקוקים לחלבונים.
#למה הגוף זקוק לחלבון?
חלבון נחוץ לגופנו לצורך בנייה ותיקון של הרקמות שבו. זקוקים לחלבון במיוחד השרירים, עור, עצמות, שיער, אנזימים, הורמונים ואפילו תאי מערכת החיסון שלנו.
חלבונים מורכבים מיחידות בניין קטנות יותר שנקראות חומצות אמינו (Amino Acids). קיימות 20 חומצות אמינו שונות, ומתוכן 9 נחשבות חיוניות כי הגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו. את אלו חייבים לקבל מהמזון. כשאוכלים חלבון, מערכת העיכול מפרקת אותו לחומצות אמינו בודדות, והגוף מרכיב מהן חלבונים חדשים לפי הצרכים שלו. זה תהליך מתמיד ומורכב שקורה בכל רגע נתון.
#כמה חלבון דרוש לנו?
החלבונים ידועים כיום כאחראים לבניית השרירים למתאמני כושר וכוח. אבל כל אחד מאיתנו זקוק להם בקביעות.
הצורך בחלבון משתנה בהתאם לגיל, למין, לרמת הפעילות הגופנית ולמצב הבריאותי. המלצת היסוד היא לפחות כ-0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף ליום לאדם בוגר ממוצע. אדם ששוקל 70 קילוגרם יצטרך אם כן כ-56 גרם חלבון ביום. אבל ספורטאים, נשים בהריון או הנקה, מתבגרים בשלב גדילה מואצת וקשישים - כולם זקוקים ליותר.
למי שמתאמנים ועושים כושר נדרש יותר חלבון עולה וטוב שיגיע ל-1.2 ואף 1.4 גרם חלבון לכל קילוגרם של משקל גוף. למי שמתאמנים באופן מקצועני או אינטנסיבי יותר דרוש גם יותר מכך.
#מטבוליזם
ככל שמסת השריר שלנו גבוהה יותר, כך גופנו שורף יותר קלוריות במנוחה. כשבתפריט שלנו אין מספיק חלבון, הגוף "נאלץ" להתחיל לפרק שרירים. במצב כזה יורדות רמות האנרגיה שלנו, קצב חילוף החומרים נפגע ולא פעם תופיע גם נשירת שיער.
מתאמנים בכוח עשויים להגיע ל-1.6-עד 2.2 גרם לקילוגרם, בעוד שאנשים מבוגרים זקוקים לכ-1 ואף 1.2 גרם כדי לשמור על מסת השריר.
#תזונה עתירת חלבון
מחקרים מראים שחלוקה שווה של החלבון לאורך היום יעילה יותר מאשר ריכוז רב בארוחה אחת. השרירים מגיבים טוב יותר למנות של כ-20-30 גרם חלבון בכל ארוחה. זו אחת הסיבות שספורטאים נוהגים לאכול מספר ארוחות קטנות במהלך היום.
כוס עדשים מבושלות, למשל, מכילה כ-18 גרם חלבון, רבע כוס שקדים מספקת כ-6 גרם, וכוס קינואה מבושלת מכילה כ-8 גרם חלבון.
#מקורות החלבון
מאכלים עתירי חלבון מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
חלבונים מן החי - כוללים בשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב. אלו מכילים את כל החומצות האמינו החיוניות ולכן נקראים חלבונים מלאים (Complete Proteins). מנה של 100 גרם חזה עוף מספקת כ-31 גרם חלבון, ביצה גדולה אחת מכילה כ-6-7 גרם, וכוס חלב מספקת כ-8 גרם.
חלבונים מהצומח - מגיעים מקטניות כמו עדשים, חומוס ושעועית, מאגוזים וזרעים, מסויה ותבואות מלאות. רובם נחשבים חלבונים לא מלאים (Incomplete Proteins), המכונים גם חלבונים חסרים, כי חסרה להם לפחות אחת מהחומצות האמינו החיוניות. אבל צירוף נבון של מזונות צמחיים שונים במהלך היום יכול לספק את כל החומצות הדרושות.
#מחסור חלבונים בגוף
חוסר בחלבון עלול להוביל לאובדן מסת שריר, לחולשה, לריפוי איטי של פצעים, לירידה בתפקוד המערכת החיסונית ולבעיות בגדילה אצל ילדים. במדינות מפותחות זה נדיר יחסית, אבל אצל קשישים, אנשים במצבים רפואיים מסוימים וטבעונים שלא מקפידים על תזונה מאוזנת - החשש קיים.
אגב, השם חלבון בעברית נובע מחלבון הביצה, שהוא המקור המוכר ביותר. באנגלית Protein מגיע מהמילה היוונית proteios שפירושה ראשוני או ראשון במעלה. השם הוצע על ידי הכימאי השוודי יאנס יעקב ברזליוס (Jöns Jacob Berzelius) במכתב אל הכימאי ההולנדי גררדוס יוהנס מולדר (Gerardus Johannes Mulder) ב-1838. מולדר אימץ את השם והשתמש בו במאמרו על הרכב חומרים מן החי. הם הבינו שמדובר בחומר בסיסי וחיוני לחיים.
הנה החלבונים (עברית):
https://youtu.be/gpu2AUW4S5g
מקורות החלבון מהצומח (עברית):
https://youtu.be/r0XqJVVoRLA
וכמה חלבונים צריך מי שמתאמן? (עברית)
https://youtu.be/2hIZVBLrLUc
הפחמימות הן תרכובות אורגניות שונות, מהנפוצות ביותר בכדור הארץ. הפחמימות נחוצות לכל היצורים החיים, במיוחד לבניית התא וכדי לתת אנרגיה.
גם ל-DNA, החומר התורשתי שבגופנו, תפקידן של הפחמימות חשוב. יש להן גם תפקיד בזיהוי התא, שתורם למערכת החיסונית של יצורים שונים.
הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. לגוף האדם הפחמימות מהוות את מקור האנרגיה העיקרי שלו. קיימות פחמימות פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן מתוקות. ביניהן הסוכר הלבן, דבש, סוכר חלב וסוכר הפירות (על פחמימות בסוכר למשל, ראו בתגית "סוכר").
הפחמימות המורכבות, דוגמת העמילן, נמצאות במוצרי לחם כגון סוגי לחם, תפוחי אדמה, פסטה, אורז, קטניות ודגנים. לקבוצת הפחמימות המורכבות משתייכים גם הסיבים התזונתיים.
הנה הפחמימות מבחינה כימית (מתורגם):
http://youtu.be/FllgvG4u6yo
כבר מזמן הפחמימה הריקה הפכה ל"אשם תמיד" של עולם ההשמנה והקשר לגנטיקה (עברית):
https://youtu.be/nekzU0lRuyA
אילו פחמימות כדאי לאכול? (עברית)
http://youtu.be/8EGOsXEMQvA?t=20s
והרצאת וידאו על פחמימות ואלה שטובות יותר להרזייה (עברית):
https://youtu.be/58JI2XEMMA0?long=yes
סידן (Calcium) הוא החומר ההכרחי ביותר לבריאות העצמות בגופנו. בנוסף, הוא גם מווסת ומזרז תהליכים חשובים נוספים בגופנו.
הסידן מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר גם על העצמות וגם על מבנה וחוזק השיניים שלנו.
העצמות אמנם זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות, שהוא בוויטמין D. חשיבותו היא מעצם העובדה שהוא מסייע בספיגת הסידן ובבניית העצמות.
החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.
סידן וויטמין D נכללים במאכלים כמו חלב, יוגורט, טחינה, דגים כמו סלמון, טונה וסרדינים ובירקות ירוקים, דוגמת תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט.
גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.
מי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות נוהגים לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.
כך תורם הסידן להתפתחות העצמות שלנו ולגדילה (מתורגם):
https://youtu.be/yJoQj5-TIvE
על הסידן ותפקידו בגוף:
https://youtu.be/9f_-AxN5JPc
החשיבות שבצריכת מוצרים עתירי קלציום:
https://youtu.be/xgtMaz9r2QE
ובחיוך על מוצרי החלב שמציעים את הסידן בשפע אבל לא פעם הופכים פגי תוקף (עברית):
http://youtu.be/1TMSF9-4pEE
עם שם שמזכיר קבוצת מהפכנים לטינית או להקת רוק תל אביבית, "רדיקלים חופשיים" (Free Radicals) הוא כינוי עתיר דמיון ואפילו מרגש לחומרים שהמדע מצא שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאות שלנו.
בואו נמשיך רגע עם הדמיון - דמיינו שהרדיקלים החופשיים הם מעין שבטים ברברים, לוחמים אלימים, חסרי רחמים, צמאי דם וביזה, הפושטים על עיר שלווה בימי הביניים, מחסלים את מגיניה, בוזזים את הרכוש ומרעילים את הבארות לזמן רב.
כל שנותר למי שנשארו בחיים לאחר מכן הוא חיים של עוני, חולשה ואובדן.
כך בדיוק דימו מדענים את מה שקורה בגופנו, הגוף האנושי החשוף לפשיטות חוזרות ובאות של רדיקלים חופשיים שכאלו. הוא מותקף שוב ושוב, הולך ונחלש, מזדקן ולא יכול לצבור כוח מחדש. ככל שהם באים יותר הוא ייחלש מהר יותר ויהפוך פחות ופחות בריא.
אז ההנחה הייתה שהגורם להזדקנות או לפחות המנגנון העיקרי שאחראי לה הוא הצטברות של נזק בתאי הגוף שגורם לנו החמצון. והחמצון הזה, אמרו לנו שנים רבות, הוא תגובה כימית ותוצאה של פעילות תרכובות דוגמת רדיקלים חופשיים.
לפי המדענים, חִמצוּן יום-יומי שולף אלקטרונים מהמולקולות שבגופנו, הופך אותן לרדיקלים חדשים, מסַכן בהדרגה וממש הורס את רקמות ואיברי הגוף, כשבסופו של דבר הוא פוגע קשות בתפקודו הכללי.
אבל אילו מולקולות בגוף החימצון הורס? - מדובר בין השאר בחלבונים, פחמימות, שומנים, כמו גם במרכיבים חיוניים אחרים בתאים שבגוף ואפילו, החזיקו חזק - אפילו פוגע ישירות בדנ"א שלנו.
רק כוח אחד יכול לעצור אותם.
אלה נוגדי החמצון (Antioxidant). "צבא ההגנה לגוף", אם תרצו. אלה החומרים שנלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים".
נוגדי החמצון מהווים את המרכיב המשמעותי ביותר כנגד השפעת החִמצוּן שיוצרים הרדיקלים החופשיים ורק הם יכולים לעמוד מולם ולתת להם "פייט" הולם. נוגדי החמצון הם המענה ההגנתי והבריא של גופנו לנזקי הרדיקלים החופשיים והלא חיוביים הללו.
בדימוי הרומנטי והמסעיר הזה נוגדי החמצון הם כמו תגבורת שבאה להגן. רכובים על גב מזון בריא או כמוסות ויטמינים יוקרתיות - ככל שיהיו יותר מהם בגופנו, הרדיקלים ייבלמו.
#טוויסט בעלילה
אבל הפתעה... יש סיכוי שהאמת היא לא בדיוק ואולי אפילו כלל לא כזו.
מסתבר שחוקר משנות ה-40 של המאה ה-20 בשם דֶנהַם הֶרמן הוא שאחראי לתיאוריית ההזדקנות כתוצאה מנזקי הרדיקלים החופשיים והחִמצוּן שהם יוצרים בגוף. האיש, לפי הטענה, הוא בכלל לא מהתחום והגיע אליו אחרי קריאה אקראית של מגזין של אשתו... חקר, פרסם והקהילה המדעית התרשמה.
מסתבר שעם השנים לא הצליחו מדענים אחרים לשחזר בניסויים חוזרים את ממצאי הניסויים שהרמן ערך. יותר מזה - עד שנות ה-70 לא נמצאה הוכחה של ממש להשפעת הזנה של בעלי חיים בנוגדי חִמצוּן על הארכת תוחלת חייהם.
מסוכן יהיה מצידנו לטעון שתיאוריית הרדיקלים החופשיים היא מופרכת מהיסוד. אבל נראה שרדיקלים חופשיים הם לא תמיד מזיקים כמו שסיפרו לנו, ועוד יותר מזה שנוגדי החִמצוּן ה"נלחמים" בהם אינם טובים תמיד, או לפחות מספיקים.
מה שבטוח הוא שלחברות ותאגידי ענק היה אינטרס להדהד את התיאוריה המוכרת. מעל חצי מאוכלוסיית ארה"ב נוטלת תוספים עמוסי נוגדי חימצון בכל יום, במסגרת צריכת תוספי המזון של מולטי-ויטמינים יקרים. הסכומים שהם מרוויחים מזה הם אדירים
#לסיכום
אאוריקה לא מנסה להיכנס לוויכוחים בין מדענים או לפצח תרמיות מדעיות, אם היו כאן כאלה. ברור הוא שנוגדי חימצון אינם מזיקים לגוף ולכן נמשיך בתזונה עשירה ככל האפשר בהם. לא בטוח, עם זאת, שקנייה של תוספי מזון וקפסולות של נוגדי חימצון שווה את ההוצאה הגדולה.
במקומה שווה אולי להקפיד על תזונה נכונה וצריכה של פחות קלוריות ובעיקר פחות קלוריות ממזון מטוגן, רווי בשמן, של מזון מעובד או מתועש. אלה בבירור גורמים לנו לירידה משמעותית בבריאות, בין אם ביצירת רדיקליים חופשיים ובין אם באופן אחר שעדיין לא מובן לנו לחלוטין.
הנה הרדיקלים החופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/GDaoFn0RtwU
הסבר ויזואלי של פעילות הרדיקל החופשי והנזק החמצוני שהוא גורם (עברית):
https://youtu.be/9wQt_yIDKeE
סרטון תיעודי קצר על רדיקלים חופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/vCm_CRKKk88
והסבר כללי על התזונה שלנו והשפעתה הלא תמיד ידועה:
https://youtu.be/zzl1PczgTHI
מרכיבי תזונה
המים הם נוזל חסר צבע, טעם או ריח, אבל הוא הנוזל הנפוץ ביותר בטבע והחשוב ביותר לקיומו של עולמנו. המים חשובים ביותר לאקלים העולמי ולבעלי החיים והצמחים החיים בעולם והם מכסים כ-70%, כמעט שלושה רבעים מכדור הארץ.
מחזור המים בטבע הוא אחד הגורמים החשובים, אם לא החשוב ביותר, שקובעים את תנאי הסביבה והחיים על כדור הארץ.
למעשה, ללא מים לא היו על כדור הארץ חיים כלשהם. חשיבותם של המים היא עצומה גם לכלכלה האנושית. אין חיים ללא מים ומשום כך הוקמו בעבר כל עיר וישוב גדולים, על שפת או בסמוך למקור מים, כמו ים, נהר או אגם גדול. בימינו מאפשרת הובלת המים המודרנית להקים יישובים בכל מקום שניתן לחבר בצינורות, כי המים זמינים יחסית.
בלי מים אין חיים ולכן, מדינה שאין לה מים ועצמאות בתחום המים מצויה בבעיה קיומית מתמדת. לישראל נותנת ההתפלה מרחב נשימה מצוין במשאב הכל כך חשוב הזה. בעבר היא כמעט ונקלעה למלחמות עם סוריה ולבנון, בשל תכניותיהן לשינויים והטייה של נהרות משותפים, שהיו פוגעים במים המגיעים לכנרת ולברזים שלנו.
מלחמות רבות נסבו על מים ומקורות מים והשליטה בהם. ניתן לומר שלאורך ההיסטוריה, הסיבה המרכזית למלחמות נעוצה במים ובשליטה על מקורותיהם. במיוחד זה קורה במקרה של בצורת ומחסור במים, אבל לא רק. לכן מאוד חשובה ההסכמה בין מדינות בקשר למים בנהרות ובמקורות מים משותפים. אך מספיק שאחת מהן תפר את ההסכמות ויתחילו עימותים, שעלולים להגיע למלחמות.
המים גם מהווים את אחד השיקולים החשובים ביותר בכוונת בני האדם להתיישב בעתיד בכוכבים אחרים בחלל. גרמי שמיים שבהם אין מקורות מים יהוו בעיה של ממש למגורים של בני אדם.
מבחינה כימית, המים הם תחמוצת המימן (או בשם נוסף "מימת החמצן") וסמלם הכימי הוא H2O. על אף שבימי קדם חשבו שהמים הם מהיסודות בטבע, הוכיח במאה ה-18 הכימאי הצרפתי אנטואן-לורן לבואזיה שהמים (כמו האוויר) אינם יסודות אלא תרכובת של מימן וחמצן.
הנה תולדות המים בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/RwtO04EXgUE
על המים בעולם וחשיבותם לאדם:
http://youtu.be/nSENolWbyYQ
איך המים עוזרים לגוף?
https://youtu.be/xOcN-8PPaGU
למה מים הם כל כך מוזרים?
https://youtu.be/mPpKhxtFf1Q
סוד המבנה הכימי של המים:
http://youtu.be/kaNdMmKazxc
המוזרות של המים:
https://youtu.be/0q0ApYZrMTk
וסרט תיעודי שמספר כיצד הגיעו המים אל כדור הארץ:
https://youtu.be/iJnw9_u_t30?long=yes
מינרלים (Material) הם כימיקלים מוצקים המצויים בטבע ומהווים את אבני היסוד הזעירות שמניעות את העולם מאז ימי קדם ועד העולם המודרני. מהאבנים הפשוטות שמתחת לרגלינו ועד לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, המינרלים הם הבסיס לכמעט כל דבר שהמין האנושי עשה, עושה ויעשה בעתיד.
בתוך כל אבן הזו שנרים מהאדמה מסתתר מצבור שלם של מינרלים, חומרים טבעיים אנאורגניים (לא אורגניים) שמרכיבים את קרום כדור הארץ ומשמשים כאבני הבניין של כל מה שמצוי מסביבנו בטבע. העובדה שגם אם צמחים ובעלי חיים זקוקים למינרלים מסוימים כדי לשרוד, המינרלים עצמם אינם חומרים אורגניים, כלומר הם אינם מגיעים מהחי או מהצומח.
בעולם יש מעל 5,000 מינרלים שונים, רובם נדירים מאוד. סלעים, למשל, עשויים גם הם ממינרלים. באבן חול יש מינרל בודד שנקרא קוורץ. סלע גרניט, לעומתו, מכיל בנוסף לקוורץ גם את המינרלים מיקה ופלדספט.
לכל מינרל, כמו ליהלום, גוש קוורץ או זהב, יש הרכב וצורה המיוחדים לו. חלקם הגדול של המינרלים מופיע בצורות של גבישים - קראו עליהם בתגית "גבישים". בטבע קיימים מעל 5,000 סוגי מינרלים שונים, אך רק כ-200 מהם נחשבים נפוצים. בין המוכרים שבהם תמצאו מינרלים כמו קוורץ (Quartz), קלציט (Calcite), מיקה (Mica) וגבס (Gypsum).
יש מינרלים, כמו מלח וסידן (Calcium) המשמשים אותנו לתזונה. את המלח אנו אוכלים מדי יום. כמוהו, וכדי שיהיו לנו עצמות בריאות וחזקות, אנו זקוקים גם לסידן שבחלב.
הגוף שלנו חייב מינרלים. הסידן בונה עצמות ושיניים, ברזל מעשיר את הדם בחמצן, אשלגן (Potassium) מסדיר את פעילות השרירים ומגנזיום (Magnesium) תומך בפעילות האנזימים. חוסר במינרלים כאלה מזמין בעיות בריאות - מאנמיה ועד להפרעות בקצב הלב.
אבל המינרלים הם לא רק גיבורי המחתרת של הטבע, אלא גם המנועים החבויים של התרבות האנושית. כי חוץ מתזונה המינרלים משמשים לצרכים נוספים, כמו תרופות, יופי וייצור של מוצרים שונים. לכל מינרל תכונות ייחודיות משלו, כמו צבע, קשיות, שקיפות וצורת שבירה - תכונות שהופכות אותם לשימושיים במגוון תחומים. דוגמאות לא חסר - מינרלים שונים משמשים לייצור של צבעים שונים. מזהב, כסף ואבנים יקרות מכין האדם כבר אלפי שנים תכשיטים נהדרים. התעשייה המודרנית חייבת מינרלים כמו גרפיט, קוורץ ויהלומים לייצור של מוצרים שונים בתחום האלקטרוניקה והשעונים וכך הלאה.
הכירו את המינרלים השונים בתגית "מינרלים".
#בהיסטוריה
האדם למד לנצל מינרלים עוד מהתקופות הקדומות ביותר. בתחילה, השימוש היה בסיסי - אבני צור לכלי ציד, חרסית לכלי קיבול, פיגמנטים טבעיים לציורי מערות. עם התפתחות המטלורגיה לפני כ-10,000 שנה, האנושות גילתה כיצד להפיק מתכות ממינרלים - תגלית ששינתה את פני ההיסטוריה. הנחושת, הברזל והזהב שנמצאו בעפרות מינרליות אפשרו את בניית הציביליזציות הראשונות.
#בתעשייה
בעולם המודרני, המינרלים נמצאים בכל פינה בחיינו. הטלפון החכם שבכיסך מכיל יותר מ-30 מינרלים שונים. הליתיום (Lithium) והקובלט (Cobalt) מאפשרים את פעולת הסוללה, האלומיניום (Aluminum) מרכיב את המעטפת, והצורן (Silicon) - היסוד השני הנפוץ ביותר בקרום כדור הארץ אחרי חמצן - הוא הבסיס למוליכים למחצה בכל המעגלים האלקטרוניים.
בתחום הבנייה, מינרלים כמו סיד, גבס וחול קוורץ הם הבסיס לבטון, טיח וזכוכית. התעשייה כולה מתבססת על מינרלים: ברזל (Iron) לפלדה, סלע הבוקסיט (Bauxite) המכיל מינרלים עשירים באלומיניום, גרפיט (Graphite) לעפרונות ולסוללות.
בשנים האחרונות, מינרלים מסוימים הפכו אסטרטגיים במיוחד. האנרגיה הירוקה תלויה בהם: טורבינות רוח זקוקות ליסוד ניאודימיום (Neodymium) למגנטים, פאנלים סולאריים מסתמכים על טלוריום (Tellurium) ואינדיום (Indium), ומכוניות חשמליות דורשות ליתיום וקובלט בכמויות גדולות.
האתגר העכשווי הוא כריית מינרלים באופן אחראי. הכרייה המסורתית גובה מחיר סביבתי כבד - זיהום מים, הרס בתי גידול, פליטת גזי חממה. מדענים ותעשיינים מפתחים שיטות כרייה חדשניות, מחזור יעיל יותר ואפילו "כריית עירונית" - הפקת מינרלים מפסולת אלקטרונית.
המרוץ למינרלים נדירים הפך לנושא גיאופוליטי מרכזי. סין, למשל, שולטת כיום בכ-60-70% מייצור המתכות הנדירות העולמי, מה שהוביל מדינות מערביות לחפש אחר מקורות אלטרנטיביים ולפתח טכנולוגיות שיפחיתו את התלות במינרלים מסוימים.
הנה המינרלים:
https://youtu.be/QSJ847g5Fs4
הכל על מינרלים:
https://youtu.be/xbkEITV7sok
ההבדלים בין מינרלים, אבני חן, גבישים וסלעים?
https://youtu.be/MBbZnuV5RdI
והאבחנה המדעית לילדים בין כל הסוגים - מינרלים, קריסטלים ואבני חן:
https://youtu.be/RiPk2SqDP0s?long=yes
איך זה שיש שומן בריא ויש שומן שאינו בריא?
מהו בדיוק השומן?
מה שמזיק לבריאותנו באמת הוא לא כמות השומן שאנו אוכלים, אלא סוג השומן שאנו אוכלים. זה מאד מעניין כי זה מסביר איך כימיה קובעת כמה אנחנו בריאים..
הכל מתחיל ממולקולות שנקראות טריגליצרידים. הרכב המולקולות הללו הוא שקובע האם השומן הזה בריא או לא, נוזלי או מוצק וכן הלאה. מבחינה מדעית, סוג הקשר בין אטומי הפחמן שבמולקולה הוא שקובע עד כמה השומן שלה בריא. כשהקשר בין חומצות השומן הוא בודד, פירושו של דבר שחומצות השומן רוויות ואלה השומנים שכשהם בעודף, הם אינם בריאים לגופנו!
אבל גם כשהשומנים לא רוויים, יכולה להיות בהם בעיה בריאותית. בסידור האטומים המצטלב שנקרא "שומן טראנס" יש מרכיבים שמזיקים גם הם לבריאותנו. מאד מזיקים. אפילו יותר משומן רווי! - לכן, כשתראו מהיום על רשימת הרכיבים של דבר מאכל את הצירוף "הידרוגנציה חלקית" - הימנעו ממנו, כי הוא מאד מאד מזיק לבריאות!
הנה סרטון שמסביר מהו השומן (מתורגם):
http://youtu.be/QhUrc4BnPgg?t=13s
האם לגוף שלנו יש זיכרון משלו לפחות בענייני דיאטה (עברית):
https://youtu.be/j9NAZkdZ5vc
הייתכן שהשמנה היא דבר מדבק (עברית):
https://youtu.be/K8KQK8N5nQU
מה הכימיה של השומנים (מתורגם):
http://youtu.be/ZA2KJf0ejfE
הנה אימון שריפת שומן וחיטוב נשים לקראת הקיץ (עברית):
https://youtu.be/yDTuNvq57P4?long=yes
ותרגילים לשריפת שומן (עברית):
https://youtu.be/hMq54W6JJZ8?long=yes
דמיינו צבא משתולל של חומרים שמזיקים לגופנו ופוגעים לנו בבריאות. ולפתע, בואו עוד קצת בדמיון, מגיח צבא ההגנה שלנו, חומרים טובים שנלחמים בצבא המזיק ומרחיקים אותו.
זה משהו שהוא מעין "שוטרים וגנבים", גרסת הגוף - וזה בדיוק הסיפור של נוגדי החִמצוּן (Antioxidant), חומרים כימיים טובים, שמסוגלים להקטין את קצב החמצון של חומרים אחרים בסביבתם.
"נוגדי החימצון" ידועים גם כ"אנטיאוקסידנטים", סותרים ונלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים", החומרים הרעים, שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאותנו מאוד. אלו מולקולות יציבות שמגינות על הגוף מנזקי הרדיקלים החופשיים ומעכבים את תהליכי ההזדקנות.
אותם "רדיקלים חופשיים" הם סוגי מולקולות שנוצרות בגוף כשאנו חשופים לעישון, גם פאסיבי ובאופן כללי בחשיפה לעשן ולמגוון זיהומי אוויר. החומרים הללו גורמים להתחמצנות שפוגעת בתאי הגוף ומאיצה התפתחות של מחלות.
למעשה, החִמצוּן היומיומי שמואץ כך בגופנו הוא המנגנון העיקרי שאחראי להזדקנות הגוף.
לפי התיאוריה הזו, של ההזדקנות עקב נזקי החִמצוּן או הרדיקלים החופשיים, אותם נוגדי חמצון, האנטיאוקסידנטים, יכולים לסתור ולהתנגד להרס שנגרם מאותם רדיקלים חופשיים שבגוף, הרס שמסַכן את האיברים והרקמות ולבסוף גם את תפקוד הגוף כולו.
לנוגד החמצון יש אלקטרון עודף שמועבר מנוגדי החמצון אל הרדיקל החופשי ובכך מנטרלים אותו ואת הסיכון שבו. נוגדי החמצון החיצוניים שאנו אוכלים, ותודה לירקות והפירות הטבעיים שמשמשים כתגבורת וכהגנה נוספת לנוגדי החמצון המיוצרים בגופנו ואינם מספיקים כיום לעמוד בפני הרדיקלים החופשיים המוגזמים שהגוף המודרני מוצף בהם.
#מזונות מרובי נוגדי חמצון
נוגדי החמצון הטבעיים מצויים במזונות מסוימים שאפשר לצרוך יותר, כגון פלפלים בצבעים מגוונים, גזר, דלעת, בטטות, תה ירוק לסוגיו, שהוא בכלל משקה בריאות מעולה ולמעשה גם קפה ותה שחור.
פירות יער כמו אוכמניות, תותים, דובדבנים וכמובן רימונים כהים, לצד קיוי ופירות הדר ואוהבי שוקולד בחרו בשוקולד הכהה, שוקולד מריר, איכותי ועם הרבה קקאו.
המודעות כיום ישנה, שנוגדני החמצון הטבעיים דוגמת בֶּטא-קַרוֹטֵן, ויטמין E או ויטמין C וגם A, הם מרכיב משמעותי ומומלץ במאבק הבריא שלנו מול רדיקלים חופשיים.
והעיקר הבריאות!
כן לתזונה עתירת נוגדי חמצון ולא בתוספי מזון - האמת על נוגדי החימצון (עברית):
https://youtu.be/YcEj--_YZSw
נוגדי חמצון:
https://youtu.be/lG3OOXIXvxw
מומחית המספרת את האמת ואז ממליצה על תכשיר מסחרי (מתורגם):
https://youtu.be/NdPV5jA5IM8
מצגת וידאו על נוגדי חמצון (עברית):
https://youtu.be/LS8V9y8OjSM
והחשיבות האדירה של אכילת מזונות הכוללים נוגדי חמצון (מתורגם):
https://youtu.be/fC5MyyWGpZY
