שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הדבר הכי חשוב בחיים?
לא מעט אנשים בטוחים שכסף הוא אושר ושאם ישיגו כסף רב, הם יהיו מאושרים. עצוב לומר שאין טעות גדולה מזו. אין טעות גדולה גם מלהשקיע את כל חיינו בחיים כמו של כולם, או לצפות להיות בסדר עם הציפיות של כולם מאיתנו ולשכוח את החלומות שלנו ואת מה שבאמת מעסיק אותנו, עמוק בפנים, במקום ששכחנו להתחשב בו, בהחלטות שאנחנו מקבלים.
הדבר הכי חשוב בחיים היא הצלחה, אבל זו לא בהכרח ההצלחה שמשדרים לנו אנשים שעושים קריירות אדירות וכסף רב, כי לעתים קרובות האנשים האלה הרוסים מבפנים, מכורים למירוץ שבו הם נמצאים ולא יכולים להפסיק ופשוט ליהנות מהחיים ומהמשמעות האמיתית של האושר שיועד בשבילם.
והאנשים ההפוכים, אלו שעושים את מה שהם אוהבים, חיים הפוך. הם מתברכים כל יום ב"לעשות את מה שהם אוהבים", או בציטוט שנתן חוקר שעשה מחקר על הצלחה, מפי אחת המרואיינות שלו שהצליחה ואמרה לו: "הייתי משלמת למישהו, כדי לעשות את מה שאני עושה".
כי המשמעות האמיתית של החיים היא להשתמש בכישרון המיוחד שלכם, הדבר שלכם שיכול לתרום לעולם שמסביב ולעשות אותו טוב יותר. הכישרון שלכם הוא ממש לא לקום כל בוקר וללכת לעבודה - גם אם יוצא לכם המון כסף ממנה. הכישרון הוא לעשות את מה שאתם אוהבים ומשמעותיים בו לעולם, ליהנות מחיים מלאי משמעות ולהגשים את עצמכם בהם.
ואחרי הכל, אם אכן תעשו את מה שאתם נהנים לעשות, בתור קריירה או לפחות בתור עבודה, גם תצליחו יותר ויש סיכוי משמעותי שאפילו תצליחו מאוד ואולי אפילו כסף רב. לכו על זה!
נפתח בסטיב ג'ובס שמתאר כיצד האהבה למה שהוא עושה הרימה אותו מהמצב הכי קשה אל הפסגה שאליה הגיע (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
מהיר ומדויק - הנה משמעות החיים בדקה אחת:
https://youtu.be/iUdhJ_S_z3w
הרצאת טד קצרה על סודות ההצלחה, שכוללת את האמיתות הללו (מתורגם):
https://youtu.be/Y6bbMQXQ180
דוגמה יפה לאושר ומה באמת יביא אותו (עברית):
https://youtu.be/v4JsfcTB3_Y
סרטון על האושר ולמה הוא לא נמצא במרוץ ובזרם:
https://youtu.be/e9dZQelULDk
גם המחקר מראה עד כמה הכסף לא שווה לאושר:
https://youtu.be/JSIkdWxotKw
אדם, אחד מני רבים, שגילו את עניין המשמעות (מתורגם):
https://youtu.be/vPtzpjC7TF4
והרצאת טד נהדרת על איך להגיע לחיים מאושרים (מתורגם):
https://youtu.be/36m1o-tM05g?long=yes
לא מעט אנשים בטוחים שכסף הוא אושר ושאם ישיגו כסף רב, הם יהיו מאושרים. עצוב לומר שאין טעות גדולה מזו. אין טעות גדולה גם מלהשקיע את כל חיינו בחיים כמו של כולם, או לצפות להיות בסדר עם הציפיות של כולם מאיתנו ולשכוח את החלומות שלנו ואת מה שבאמת מעסיק אותנו, עמוק בפנים, במקום ששכחנו להתחשב בו, בהחלטות שאנחנו מקבלים.
הדבר הכי חשוב בחיים היא הצלחה, אבל זו לא בהכרח ההצלחה שמשדרים לנו אנשים שעושים קריירות אדירות וכסף רב, כי לעתים קרובות האנשים האלה הרוסים מבפנים, מכורים למירוץ שבו הם נמצאים ולא יכולים להפסיק ופשוט ליהנות מהחיים ומהמשמעות האמיתית של האושר שיועד בשבילם.
והאנשים ההפוכים, אלו שעושים את מה שהם אוהבים, חיים הפוך. הם מתברכים כל יום ב"לעשות את מה שהם אוהבים", או בציטוט שנתן חוקר שעשה מחקר על הצלחה, מפי אחת המרואיינות שלו שהצליחה ואמרה לו: "הייתי משלמת למישהו, כדי לעשות את מה שאני עושה".
כי המשמעות האמיתית של החיים היא להשתמש בכישרון המיוחד שלכם, הדבר שלכם שיכול לתרום לעולם שמסביב ולעשות אותו טוב יותר. הכישרון שלכם הוא ממש לא לקום כל בוקר וללכת לעבודה - גם אם יוצא לכם המון כסף ממנה. הכישרון הוא לעשות את מה שאתם אוהבים ומשמעותיים בו לעולם, ליהנות מחיים מלאי משמעות ולהגשים את עצמכם בהם.
ואחרי הכל, אם אכן תעשו את מה שאתם נהנים לעשות, בתור קריירה או לפחות בתור עבודה, גם תצליחו יותר ויש סיכוי משמעותי שאפילו תצליחו מאוד ואולי אפילו כסף רב. לכו על זה!
נפתח בסטיב ג'ובס שמתאר כיצד האהבה למה שהוא עושה הרימה אותו מהמצב הכי קשה אל הפסגה שאליה הגיע (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
מהיר ומדויק - הנה משמעות החיים בדקה אחת:
https://youtu.be/iUdhJ_S_z3w
הרצאת טד קצרה על סודות ההצלחה, שכוללת את האמיתות הללו (מתורגם):
https://youtu.be/Y6bbMQXQ180
דוגמה יפה לאושר ומה באמת יביא אותו (עברית):
https://youtu.be/v4JsfcTB3_Y
סרטון על האושר ולמה הוא לא נמצא במרוץ ובזרם:
https://youtu.be/e9dZQelULDk
גם המחקר מראה עד כמה הכסף לא שווה לאושר:
https://youtu.be/JSIkdWxotKw
אדם, אחד מני רבים, שגילו את עניין המשמעות (מתורגם):
https://youtu.be/vPtzpjC7TF4
והרצאת טד נהדרת על איך להגיע לחיים מאושרים (מתורגם):
https://youtu.be/36m1o-tM05g?long=yes
מהו אושר?
מי לא רוצה להיות מאושר? - האושר (Happiness) הוא תופעה חמקמקה שכל אחד רוצה. קודם אולי נספר שאושר הוא לא חוויות ולא רגעים. אושר הוא תחושה קבועה של חיים שבהם אתה או את עושים את מה שאתם נהנים לעשות. חיים מלאי משמעות, גם אם אינם חיי עשירים ולא כוללים את הנאות החיים הנחשקות מהטלוויזיה והסרטים - הם אושר למי שחי אותם.
רבים מתבלבלים שאם רק ישיגו מקצוע עם עם יותר כסף או יותר מעמד, תפקיד בכיר יותר, ירושה גדולה או בן זוג יפה יותר - אז יהיו מאושרים. רבים אחרים חולמים על חיים מלאי הנאות שמצטלמות נהדר בפייסבוק אבל הן ממש לא אושר. כמעט כל מחקר בתחום מספר שאם אינכם חיים את המשמעות והבחירה של הדרך שממלאת אתכם, לא יעזרו גם סקי בשווייץ או פנטהאוז במנהטן - אתם פשוט לא תהיו מאושרים!
כלומר, כל אלה, אם יתלוו לחיים שאתם נהנים מהגשמתם, מעיסוק בדבר שממלא אתכם במשמעות וסיפוק, ודאי יוסיפו להם. אבל הם בשום צורה לא מה שיוצר אושר. ממש לא.
מצד שני, זה לא שאתם צריכים להיות עניים כדי להיות מאושרים, כדאי שתלמדו ותרכשו מקצוע או מקור הכנסה מכובד שיאפשר לכם הכנסה שתקנה בטחון כלכלי. בלי זה תהיו סתם אומללים. אבל בהנחה שיש לכם את מה שצריך כדי להתקיים בצורה בטוחה, גם בימי סגריר, תוכלו להגשים את עצמכם היטב אם תעשו את מה שימלא אתכם בסיפוק ואושר.
אבל מה קורה אם לא הצלחתם תמיד לעשות את מה שאתם אוהבים לעשות. אז קודם נספר שאושר מצטבר וממלא לזמן רב. גם אחרי שהגשמתם חלום ועשיתם במשך כמה שנים את מה שרציתם, למשל עזרתם להקים סטארטאפ ששינה את העולם, סייעתם לרעבים באפריקה או הפכתם לחברים בלהקה עם מוסיקה מצוינת שחיברתם, החווייה תקנה לכם שנים של אושר ותחושת מימוש עצמי.
אבל רגע! - מסתבר שאחד הדברים שהכי הופכים אותנו למאושרים זה לומר תודה ולהכיר תודה לאחרים. כמה שאנו מוקירים תודה למי שעשה לנו טוב - יהפוך אותנו למאושרים יותר. ומסתבר שמי שהאושר הכי גדל אצלו כשהוא מוקיר תודה זה מי שנמצא במצב רוח רע ואפילו בדיכאון.
הנה כמה עצות מהירות להיות מאושר (מתורגם):
https://youtu.be/NDNmC11vGYk
מרכיבי האושר:
https://youtu.be/IIWQeMFncm8
המחקר שמראה את התפקיד המדהים של הכרת תודה לאושר שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/oHv6vTKD6lg
והרצאת טד על ממצאי מחקר שמראים כיצד באמת להגיע את האושר (מתורגם):
https://youtu.be/8KkKuTCFvzI?long=yes
מי לא רוצה להיות מאושר? - האושר (Happiness) הוא תופעה חמקמקה שכל אחד רוצה. קודם אולי נספר שאושר הוא לא חוויות ולא רגעים. אושר הוא תחושה קבועה של חיים שבהם אתה או את עושים את מה שאתם נהנים לעשות. חיים מלאי משמעות, גם אם אינם חיי עשירים ולא כוללים את הנאות החיים הנחשקות מהטלוויזיה והסרטים - הם אושר למי שחי אותם.
רבים מתבלבלים שאם רק ישיגו מקצוע עם עם יותר כסף או יותר מעמד, תפקיד בכיר יותר, ירושה גדולה או בן זוג יפה יותר - אז יהיו מאושרים. רבים אחרים חולמים על חיים מלאי הנאות שמצטלמות נהדר בפייסבוק אבל הן ממש לא אושר. כמעט כל מחקר בתחום מספר שאם אינכם חיים את המשמעות והבחירה של הדרך שממלאת אתכם, לא יעזרו גם סקי בשווייץ או פנטהאוז במנהטן - אתם פשוט לא תהיו מאושרים!
כלומר, כל אלה, אם יתלוו לחיים שאתם נהנים מהגשמתם, מעיסוק בדבר שממלא אתכם במשמעות וסיפוק, ודאי יוסיפו להם. אבל הם בשום צורה לא מה שיוצר אושר. ממש לא.
מצד שני, זה לא שאתם צריכים להיות עניים כדי להיות מאושרים, כדאי שתלמדו ותרכשו מקצוע או מקור הכנסה מכובד שיאפשר לכם הכנסה שתקנה בטחון כלכלי. בלי זה תהיו סתם אומללים. אבל בהנחה שיש לכם את מה שצריך כדי להתקיים בצורה בטוחה, גם בימי סגריר, תוכלו להגשים את עצמכם היטב אם תעשו את מה שימלא אתכם בסיפוק ואושר.
אבל מה קורה אם לא הצלחתם תמיד לעשות את מה שאתם אוהבים לעשות. אז קודם נספר שאושר מצטבר וממלא לזמן רב. גם אחרי שהגשמתם חלום ועשיתם במשך כמה שנים את מה שרציתם, למשל עזרתם להקים סטארטאפ ששינה את העולם, סייעתם לרעבים באפריקה או הפכתם לחברים בלהקה עם מוסיקה מצוינת שחיברתם, החווייה תקנה לכם שנים של אושר ותחושת מימוש עצמי.
אבל רגע! - מסתבר שאחד הדברים שהכי הופכים אותנו למאושרים זה לומר תודה ולהכיר תודה לאחרים. כמה שאנו מוקירים תודה למי שעשה לנו טוב - יהפוך אותנו למאושרים יותר. ומסתבר שמי שהאושר הכי גדל אצלו כשהוא מוקיר תודה זה מי שנמצא במצב רוח רע ואפילו בדיכאון.
הנה כמה עצות מהירות להיות מאושר (מתורגם):
https://youtu.be/NDNmC11vGYk
מרכיבי האושר:
https://youtu.be/IIWQeMFncm8
המחקר שמראה את התפקיד המדהים של הכרת תודה לאושר שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/oHv6vTKD6lg
והרצאת טד על ממצאי מחקר שמראים כיצד באמת להגיע את האושר (מתורגם):
https://youtu.be/8KkKuTCFvzI?long=yes
מהו המשפט הזה שמשנה חיים?
תתפלאו לגלות כמה אנשים יכולים לספר כיצד משפט פשוט, משפט אחד של אדם שהם העריכו, שינה את תפיסתם לגבי החיים ובנה אותם ברגע, לאנשים אחרים לחלוטין.
אנחנו באאוריקה מכירים מישהו שחווה את זה בשירות הצבאי שלו. משפט אחד שאמר לו מפקד המחלקה שלו בטירונות, שינה ברגע אחד את כל גישתו לחיים.
זה היה בשבת אחת, שהם נשארו כמה חיילים בצבא. כל הפלוגה יצאה שבת והם נשארו לתורנות. לשמור על המאהל קראו לזה. המ"מ ישב באוהל שלו ובשלב מסוים קרא לאחד החיילים והטיל עליו לבצע משימה, ביחד עם חבריו החיילים ובאחריותו של החייל.
חצי שעה אחר-כך הוא שמע את החייל מתלונן בפני החיילים האחרים שהם לא מבצעים את הוראותיו ושהוא "אוכל אותה"...
הוא קרא לו אליו ואמר לו במילים שלו, משהו כמו: "תקשיב, לעולם אל תציג את הדברים כך ואפילו אל תחשוב כך. דבר כמנהיג, בסמכות, גם אם אלה חבריך שאתה מדבר אליהם. אל תהיה מסכן! תהיה מפקד, אחראי, בטוח בעצמך!"
זה היה מנער. ברור וחותך מזה לא יכול להיות. החייל הבין במקום שהאיש צודק. ברגע אחד הוא שינה את החשיבה שלו לתמיד. מעולם הוא לא חזר להתלונן, להתבכיין או להתמסכן. הוא לקח מאז אחריות ובכל שלב בחייו הוא הנהיג דברים בסמכות ואחריות.
אנחנו יודעים שאירוע כזה יכול וקרה לרבים וטובים. האם גם לכם? - אם לא, יתכן שעוד יקרה. קבלו את זה נכון כשזה יקרה. לאנשים המעולים האלה יש תפקיד בחיינו. תפקיד מכריע. הם מעצבים אותנו אבל אנחנו חייבים להקשיב להם ולהבין. כך נהיה מי שאנחנו רוצים להיות ולא מי שנהיה אם לא נשים לב.
הנה מגיש של תכניות הרשת המצליחות בעולם מספר כיצד משפט אחד שינה את גורלו והבנתו את החיים:
https://youtu.be/YO-hnbbK_lc
תתפלאו לגלות כמה אנשים יכולים לספר כיצד משפט פשוט, משפט אחד של אדם שהם העריכו, שינה את תפיסתם לגבי החיים ובנה אותם ברגע, לאנשים אחרים לחלוטין.
אנחנו באאוריקה מכירים מישהו שחווה את זה בשירות הצבאי שלו. משפט אחד שאמר לו מפקד המחלקה שלו בטירונות, שינה ברגע אחד את כל גישתו לחיים.
זה היה בשבת אחת, שהם נשארו כמה חיילים בצבא. כל הפלוגה יצאה שבת והם נשארו לתורנות. לשמור על המאהל קראו לזה. המ"מ ישב באוהל שלו ובשלב מסוים קרא לאחד החיילים והטיל עליו לבצע משימה, ביחד עם חבריו החיילים ובאחריותו של החייל.
חצי שעה אחר-כך הוא שמע את החייל מתלונן בפני החיילים האחרים שהם לא מבצעים את הוראותיו ושהוא "אוכל אותה"...
הוא קרא לו אליו ואמר לו במילים שלו, משהו כמו: "תקשיב, לעולם אל תציג את הדברים כך ואפילו אל תחשוב כך. דבר כמנהיג, בסמכות, גם אם אלה חבריך שאתה מדבר אליהם. אל תהיה מסכן! תהיה מפקד, אחראי, בטוח בעצמך!"
זה היה מנער. ברור וחותך מזה לא יכול להיות. החייל הבין במקום שהאיש צודק. ברגע אחד הוא שינה את החשיבה שלו לתמיד. מעולם הוא לא חזר להתלונן, להתבכיין או להתמסכן. הוא לקח מאז אחריות ובכל שלב בחייו הוא הנהיג דברים בסמכות ואחריות.
אנחנו יודעים שאירוע כזה יכול וקרה לרבים וטובים. האם גם לכם? - אם לא, יתכן שעוד יקרה. קבלו את זה נכון כשזה יקרה. לאנשים המעולים האלה יש תפקיד בחיינו. תפקיד מכריע. הם מעצבים אותנו אבל אנחנו חייבים להקשיב להם ולהבין. כך נהיה מי שאנחנו רוצים להיות ולא מי שנהיה אם לא נשים לב.
הנה מגיש של תכניות הרשת המצליחות בעולם מספר כיצד משפט אחד שינה את גורלו והבנתו את החיים:
https://youtu.be/YO-hnbbK_lc
מהי שפת גוף?
רובנו בטוחים שמה שאנו מתכוונים לשדר לסביבתנו הוא מה שאחרים אכן תופסים וחושבים אודותינו. אבל במידה רבה זו טעות. ההתנהגות המודעת, כמו גם התקשורת המילולית שלנו, הן רק חלק קטן ממה שאומר לאחרים מי אנחנו ואיך אנו מרגישים או מגיבים להם.
לא פחות מכך, גם שפת הגוף (Body language) שלנו היא משמעותית בתקשורת שלנו ובינינו. שפת גוף היא אוסף של תנועות, תנוחות והבעות פנים, שאותם יוצרים בני אדם בדרך כלל מבלי לדעת או להתכוון אליהם.
כל המחוות הללו משקפות לא פעם תחושות ורגשות היטב. לא פעם הם אפילו אפקטיביים ומשקפים יותר עלינו, מאשר הדברים המכוונים שאנו עושים ומסרים גופניים מפורשים, שנועדו להפחיד, להראות שאנו חזקים, רגועים, נפגעים, נעלבים וכדומה.
שפת הגוף, גם אם אנו לא מכוונים לכך, מעבירה מסרים. האמונה הרווחת היא שזו צורת הבעה שברובה אינה מודעת או רצונית. זה גם היתרון שמובטח בה למי שיודעים לפרש, להבין אותה וללמוד על אדם לפי התנהגותו הפחות מובהקת ולא רק על פי המסרים המילוליים או ההפגנתיים שהוא מעביר.
דוגמאות? - ראיתם פעם אדם שכוסס את ציפורניו, מתופף באצבע או דופק במהירות בידו על השולחן או נוקש על הארץ ברגלו? - גם אם הוא מנסה להיראות רגוע, די סביר שזה ביטוי ללחץ או לעצבנות שהוא או היא מסתירים.
בדומה לזה, מי שמבטו לא-ממוקד מבטא לא פעם בלבול ופיזור-דעת.
גם תכונות אופי עשויות לבוא לידי ביטוי בשפת הגוף של אדם. מי שהולך מהר יחסית וצעדיו קצובים מבטא החלטיות ונחישות. אדם שהליכתו ושפת גופו הפוך יכול להיות הססן ולא החלטי.
ניתן לרוב להבחין בקלות בשפת גוף שכזו, אם תשימו לב אליה ותהיו מצוידים בידע מסוים על המשמעויות של הדברים. אך חשוב לשים לב שלא להתייחס ולהסיק מסקנות ממעקב קצר של רגע. זה מפני שלכל אחד מאיתנו יש רגעים כאלה ואחרים, רק מעקב מפורט ומדויק יכול באמת לקבוע דברים שבביטחון רב יחסית הם אכן מדויקים.
בתחום מסוים רבים היינו רובנו שמחים לשלוט בשפת הגוף שמלווה את התוכן המילולי. מדובר ברושם ראשוני, בו לשפת הגוף יש משמעות רבה במיוחד. כי במפגש ראשון עם אדם שלא מכירים הרושם הראשוני יכול להעביר הרבה מידע, במיוחד אם הוא לא כל כך מודע לשפת הגוף שלו. במקרים של מסר לא-מילולי שהפרשנות בו עמומה, מרובת משמעות או אפילו נכלולית, שפת הגוף יכולה לסייע לזהות את האמת, או לפחות לחשוף את השקר.
היא אינה מדע או אמונה. שפת הגוף היא כלי, שכמו כל כלי יש בו יכולות ועוצמות ומנגד גם חוסרים ושגיאות אפשריוות. שימוש תבוני וזהיר בו עושים פלאים לאנשים מודעים.
הנה הסברים ודוגמאות של שפת הגוף האנושי (מתורגם):
http://youtu.be/a1VwNNYmLvI
מומחים עוסקים לא מעט בשפת הגוף של מנהיגים ופוליטיקאים (עברית):
https://youtu.be/HPXrwXC1Ccw?t=1m23s
שפת הגוף יכולה לסייע לנו לדעת מה בן שיחנו באמת אומר לנו (עברית):
https://youtu.be/NIDEyxSmEw8
שפת גוף לפעמים יורדת למיקרו-מסרים, רמזים נחבאים במיוחד שהגוף נותן (עברית):
https://youtu.be/ziFhY31b9lE
הרצאת טד על כמה ששפת הגוף שלכם עשויה לקבוע מי תהיו (מתורגם):
https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?long=yes
רובנו בטוחים שמה שאנו מתכוונים לשדר לסביבתנו הוא מה שאחרים אכן תופסים וחושבים אודותינו. אבל במידה רבה זו טעות. ההתנהגות המודעת, כמו גם התקשורת המילולית שלנו, הן רק חלק קטן ממה שאומר לאחרים מי אנחנו ואיך אנו מרגישים או מגיבים להם.
לא פחות מכך, גם שפת הגוף (Body language) שלנו היא משמעותית בתקשורת שלנו ובינינו. שפת גוף היא אוסף של תנועות, תנוחות והבעות פנים, שאותם יוצרים בני אדם בדרך כלל מבלי לדעת או להתכוון אליהם.
כל המחוות הללו משקפות לא פעם תחושות ורגשות היטב. לא פעם הם אפילו אפקטיביים ומשקפים יותר עלינו, מאשר הדברים המכוונים שאנו עושים ומסרים גופניים מפורשים, שנועדו להפחיד, להראות שאנו חזקים, רגועים, נפגעים, נעלבים וכדומה.
שפת הגוף, גם אם אנו לא מכוונים לכך, מעבירה מסרים. האמונה הרווחת היא שזו צורת הבעה שברובה אינה מודעת או רצונית. זה גם היתרון שמובטח בה למי שיודעים לפרש, להבין אותה וללמוד על אדם לפי התנהגותו הפחות מובהקת ולא רק על פי המסרים המילוליים או ההפגנתיים שהוא מעביר.
דוגמאות? - ראיתם פעם אדם שכוסס את ציפורניו, מתופף באצבע או דופק במהירות בידו על השולחן או נוקש על הארץ ברגלו? - גם אם הוא מנסה להיראות רגוע, די סביר שזה ביטוי ללחץ או לעצבנות שהוא או היא מסתירים.
בדומה לזה, מי שמבטו לא-ממוקד מבטא לא פעם בלבול ופיזור-דעת.
גם תכונות אופי עשויות לבוא לידי ביטוי בשפת הגוף של אדם. מי שהולך מהר יחסית וצעדיו קצובים מבטא החלטיות ונחישות. אדם שהליכתו ושפת גופו הפוך יכול להיות הססן ולא החלטי.
ניתן לרוב להבחין בקלות בשפת גוף שכזו, אם תשימו לב אליה ותהיו מצוידים בידע מסוים על המשמעויות של הדברים. אך חשוב לשים לב שלא להתייחס ולהסיק מסקנות ממעקב קצר של רגע. זה מפני שלכל אחד מאיתנו יש רגעים כאלה ואחרים, רק מעקב מפורט ומדויק יכול באמת לקבוע דברים שבביטחון רב יחסית הם אכן מדויקים.
בתחום מסוים רבים היינו רובנו שמחים לשלוט בשפת הגוף שמלווה את התוכן המילולי. מדובר ברושם ראשוני, בו לשפת הגוף יש משמעות רבה במיוחד. כי במפגש ראשון עם אדם שלא מכירים הרושם הראשוני יכול להעביר הרבה מידע, במיוחד אם הוא לא כל כך מודע לשפת הגוף שלו. במקרים של מסר לא-מילולי שהפרשנות בו עמומה, מרובת משמעות או אפילו נכלולית, שפת הגוף יכולה לסייע לזהות את האמת, או לפחות לחשוף את השקר.
היא אינה מדע או אמונה. שפת הגוף היא כלי, שכמו כל כלי יש בו יכולות ועוצמות ומנגד גם חוסרים ושגיאות אפשריוות. שימוש תבוני וזהיר בו עושים פלאים לאנשים מודעים.
הנה הסברים ודוגמאות של שפת הגוף האנושי (מתורגם):
http://youtu.be/a1VwNNYmLvI
מומחים עוסקים לא מעט בשפת הגוף של מנהיגים ופוליטיקאים (עברית):
https://youtu.be/HPXrwXC1Ccw?t=1m23s
שפת הגוף יכולה לסייע לנו לדעת מה בן שיחנו באמת אומר לנו (עברית):
https://youtu.be/NIDEyxSmEw8
שפת גוף לפעמים יורדת למיקרו-מסרים, רמזים נחבאים במיוחד שהגוף נותן (עברית):
https://youtu.be/ziFhY31b9lE
הרצאת טד על כמה ששפת הגוף שלכם עשויה לקבוע מי תהיו (מתורגם):
https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?long=yes
משמעות
מה הבעיה בבית ספר ואיך יש מי ששיפרו אותו?
בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.
למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?
ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?
או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?
אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.
אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".
הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).
אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.
אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.
שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.
אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.
כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.
ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.
ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.
בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.
מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.
שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.
ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.
כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...
התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.
הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/qba-EOaq3NM
המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:
https://youtu.be/okpg-lVWLbE
האלטרנטיבה:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:
https://youtu.be/7xCe2m0kiSg
על החינוך הפיני (עברית):
https://youtu.be/jMfDJJDU_M8
"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:
https://youtu.be/9vJRopau0g0
והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):
https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.
למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?
ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?
או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?
אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.
אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".
הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).
אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.
אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.
שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.
אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.
כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.
ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.
ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.
בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.
מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.
שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.
ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.
כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...
התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.
הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/qba-EOaq3NM
המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:
https://youtu.be/okpg-lVWLbE
האלטרנטיבה:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:
https://youtu.be/7xCe2m0kiSg
על החינוך הפיני (עברית):
https://youtu.be/jMfDJJDU_M8
"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:
https://youtu.be/9vJRopau0g0
והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):
https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
מה הגדולה של "זורבה היווני"?
ראשון היה הספר "זורבה היווני" (Zorba the Greek), רומן שכתב ניקוס קזאנצאקיס ויצא לאור בשנת 1946.
הספר גולל את סיפורו בגוף ראשון של המספר, אינטלקטואל, הנוסע לאי כרתים ופוגש מקומי בשם אלכסיס זורבה, יווני סוער, הרפתקני, מלא חיים ואופטימי תמיד, שהופך לחברו ולמדריך שלו באי ובחיים היווניים.
מספר הסיפור, בזיל, הוא סופר ומעין פילוסוף, שזה עתה ירש מכרה פחם באי יווני רחוק. הוא מחליט לנסוע לשם כדי לפקח על העניינים.
בסירה שמובילה אותו אל האי כרתים הוא פוגש את זורבה הכריזמטי, איש בגיל העמידה שחי חיי הרפתקאות והופך למדריך של בזיל לחיים באי. זורבה חי את החיים, רוקד עושה מוסיקה ומאהב נמרץ, איש של נשים ואנשים.
בזיל נהנה מההיכרות עם זורבה, שמציג אותו בפני המקומיים ומכיר לו את החיים בו ובדרכי העולם ובהדרגה משנה את השקפתו של האורח האנגלי על החיים.
שניהם, בזיל וזורבה מתמודדים עם שורה של אתגרים כשהם מנסים להפעיל את המכרה. הם נתקלים בבירוקרטיה המקומית, מתעמתים עם חלק מתושבי הכפר המגלים עוינות וחווים כישלונות בלתי צפויים.
לאורך כל הסיפור, נשאר זורבה עצמו אופטימי ונראה שהוא נהנה מההרפתקאות, בעוד בזיל מנסה ליישב את הניגודים שבין ערכיו והאידיאלים האינטלקטואליים שלו לבין המציאות המבולגנת שהוא חווה.
מתחילתו ועד סופו המפתיע מציע "זורבה היווני" סיפור מעורר השראה על בני אדם, מפגש תרבותי, הרפתקאות, חברות וחיפוש אחרי משמעות.
מהספר נוצר בין השאר בשנת 1964 גם הסרט המפורסם, בבימוי המוצלח של מייקל קקויאניס. את אלכסיס זורבה, הדמות הראשית בסרט גילם השחקן המקסיקאי-אמריקאי אנתוני קווין, שכלל לא היה יווני, אך היטיב לגלם את דמותו של זורבה. את דמותו של בזיל, האורח האנגלי, גילם אלן בייטס.
את הסרט צילמו באתרים שונים באי כרתים, כולל בעיר חאניה, בחצי האי אקרוטירי ועוד. את הסצנה הכי מפורסמת מהסרט, זו של ריקוד הסירטאקי, צילמו בחוף של הכפר סטאברוס.
הנה קדימון הסרט:
https://youtu.be/hkuoaKtOZg8
"הריקוד של זורבה", הריקוד המפורסם שעל החוף "סירטאקי" על שיר הנושא:
https://youtu.be/2AzpHvLWFUM
ביוון הסירטקי הפך לריקוד עממי:
https://youtu.be/par4zqR6n80
את המוסיקה לסרט יצר המלחין היווני האגדי מיקיס תיאודורקיס:
https://youtu.be/QskFT7AaKH0
תמונות מההצגה זורבה היווני בתיאטרון הבימה:
https://youtu.be/eaPUkCU8ldc
והתמונה מהחוף עם מוזיקת זורבה היווני:
https://youtu.be/dzlcxN0lxSo
ראשון היה הספר "זורבה היווני" (Zorba the Greek), רומן שכתב ניקוס קזאנצאקיס ויצא לאור בשנת 1946.
הספר גולל את סיפורו בגוף ראשון של המספר, אינטלקטואל, הנוסע לאי כרתים ופוגש מקומי בשם אלכסיס זורבה, יווני סוער, הרפתקני, מלא חיים ואופטימי תמיד, שהופך לחברו ולמדריך שלו באי ובחיים היווניים.
מספר הסיפור, בזיל, הוא סופר ומעין פילוסוף, שזה עתה ירש מכרה פחם באי יווני רחוק. הוא מחליט לנסוע לשם כדי לפקח על העניינים.
בסירה שמובילה אותו אל האי כרתים הוא פוגש את זורבה הכריזמטי, איש בגיל העמידה שחי חיי הרפתקאות והופך למדריך של בזיל לחיים באי. זורבה חי את החיים, רוקד עושה מוסיקה ומאהב נמרץ, איש של נשים ואנשים.
בזיל נהנה מההיכרות עם זורבה, שמציג אותו בפני המקומיים ומכיר לו את החיים בו ובדרכי העולם ובהדרגה משנה את השקפתו של האורח האנגלי על החיים.
שניהם, בזיל וזורבה מתמודדים עם שורה של אתגרים כשהם מנסים להפעיל את המכרה. הם נתקלים בבירוקרטיה המקומית, מתעמתים עם חלק מתושבי הכפר המגלים עוינות וחווים כישלונות בלתי צפויים.
לאורך כל הסיפור, נשאר זורבה עצמו אופטימי ונראה שהוא נהנה מההרפתקאות, בעוד בזיל מנסה ליישב את הניגודים שבין ערכיו והאידיאלים האינטלקטואליים שלו לבין המציאות המבולגנת שהוא חווה.
מתחילתו ועד סופו המפתיע מציע "זורבה היווני" סיפור מעורר השראה על בני אדם, מפגש תרבותי, הרפתקאות, חברות וחיפוש אחרי משמעות.
מהספר נוצר בין השאר בשנת 1964 גם הסרט המפורסם, בבימוי המוצלח של מייקל קקויאניס. את אלכסיס זורבה, הדמות הראשית בסרט גילם השחקן המקסיקאי-אמריקאי אנתוני קווין, שכלל לא היה יווני, אך היטיב לגלם את דמותו של זורבה. את דמותו של בזיל, האורח האנגלי, גילם אלן בייטס.
את הסרט צילמו באתרים שונים באי כרתים, כולל בעיר חאניה, בחצי האי אקרוטירי ועוד. את הסצנה הכי מפורסמת מהסרט, זו של ריקוד הסירטאקי, צילמו בחוף של הכפר סטאברוס.
הנה קדימון הסרט:
https://youtu.be/hkuoaKtOZg8
"הריקוד של זורבה", הריקוד המפורסם שעל החוף "סירטאקי" על שיר הנושא:
https://youtu.be/2AzpHvLWFUM
ביוון הסירטקי הפך לריקוד עממי:
https://youtu.be/par4zqR6n80
את המוסיקה לסרט יצר המלחין היווני האגדי מיקיס תיאודורקיס:
https://youtu.be/QskFT7AaKH0
תמונות מההצגה זורבה היווני בתיאטרון הבימה:
https://youtu.be/eaPUkCU8ldc
והתמונה מהחוף עם מוזיקת זורבה היווני:
https://youtu.be/dzlcxN0lxSo
איך להצליח בחיים?
מי תרצו להיות? - ממוצעים או מצוינים?
התשובה כמובן ברורה, אבל אתם מבינים שנדרש יותר מכישרון? - כי כישרון הוא לא מספיק בחיים וגם לא פוטנציאל. מסתבר שכדי להצליח צריך תכונות והרגלים כמו מחויבות, משמעת, ידע ומוסר עבודה. יש המוני מוכשרים שלא עשו דבר עם עצמם כי לא הייתה להם התוספת הזו, של מה שצריך כדי להצליח.
הרי איך תצליחו? בעבודה קשה? - יהיו שיאמרו לכם זאת אבל כדאי שלא תאמינו להם. מצד אחד אל תתבטלו, אבל עבודה קשה אינה הפתרון ואינה הדרך להצלחה. אולי קצת כן וברמות מסוימות, אבל עדיפה עבודה טובה! - נסו לייעל ככל הניתן את העבודה שלכם, לדייק מערכות, מכשירים, אפליקציות או תוכנות, כך שיבצעו פעולות במקום המאמצים שלכם, או העבודה הקשה. נסו לנצל את יכולת המחשבה שלכם, במקום את השרירים והכוח הפיזי וכך הלאה.
אמנם מעת לעת אנשים מצליחים בזכות הכישרון והמזל ונראה שאינם עושים דבר נוסף. אבל אלו הצלחות מעטות וסביר שגם הן יתפוגגו די מהר, בשל הגישה הבטלנית והעובדה שהצלחה אחת לא יכולה להספיק בדרך כלל.
כי לרוב, רק אם אדם לוקח את הכישרון שלו ומוסיף לו עבודה יעילה, חריצות, ידע נרכש, שאיפות גבוהות, מיקוד ורצינות, יש לו סיכוי לממש את הפוטנציאל שלו ולהגיע למקומות הטובים באמת. הצלחה, מה לעשות, מחייבת מאמץ של ממש, אבל גם ידע וחשיבה והמון מעשים ופעולות שמצטרפים לדרך אליה.
ועוד דבר הוא משמעות ותרומה לעולם ולחברה שמסביבכם. בלי שום דרישות ובלי רצון להרוויח מזה - תנו לחברה עזרה וערך והציעו יד, כי בסוף תקבלו אפילו יותר משתתנו. זה מה שנקרא קרמה, אבל על כך בערך אחר.
אז מי אתם רוצים להיות - מתפלאים או מפליאים? (עברית):
https://youtu.be/v77lzH6jgWE
הרצאונת טד מעולה על הדברים שמביאים להצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/Y6bbMQXQ180
עוד קצת מוטיבציה (מתורגם):
https://youtu.be/D9jgWm0sgpw
ודוגמה מחויכת למזל ולטפשים שנתקלים בו (מתורגם):
https://youtu.be/pvSZ7J6k1us
מי תרצו להיות? - ממוצעים או מצוינים?
התשובה כמובן ברורה, אבל אתם מבינים שנדרש יותר מכישרון? - כי כישרון הוא לא מספיק בחיים וגם לא פוטנציאל. מסתבר שכדי להצליח צריך תכונות והרגלים כמו מחויבות, משמעת, ידע ומוסר עבודה. יש המוני מוכשרים שלא עשו דבר עם עצמם כי לא הייתה להם התוספת הזו, של מה שצריך כדי להצליח.
הרי איך תצליחו? בעבודה קשה? - יהיו שיאמרו לכם זאת אבל כדאי שלא תאמינו להם. מצד אחד אל תתבטלו, אבל עבודה קשה אינה הפתרון ואינה הדרך להצלחה. אולי קצת כן וברמות מסוימות, אבל עדיפה עבודה טובה! - נסו לייעל ככל הניתן את העבודה שלכם, לדייק מערכות, מכשירים, אפליקציות או תוכנות, כך שיבצעו פעולות במקום המאמצים שלכם, או העבודה הקשה. נסו לנצל את יכולת המחשבה שלכם, במקום את השרירים והכוח הפיזי וכך הלאה.
אמנם מעת לעת אנשים מצליחים בזכות הכישרון והמזל ונראה שאינם עושים דבר נוסף. אבל אלו הצלחות מעטות וסביר שגם הן יתפוגגו די מהר, בשל הגישה הבטלנית והעובדה שהצלחה אחת לא יכולה להספיק בדרך כלל.
כי לרוב, רק אם אדם לוקח את הכישרון שלו ומוסיף לו עבודה יעילה, חריצות, ידע נרכש, שאיפות גבוהות, מיקוד ורצינות, יש לו סיכוי לממש את הפוטנציאל שלו ולהגיע למקומות הטובים באמת. הצלחה, מה לעשות, מחייבת מאמץ של ממש, אבל גם ידע וחשיבה והמון מעשים ופעולות שמצטרפים לדרך אליה.
ועוד דבר הוא משמעות ותרומה לעולם ולחברה שמסביבכם. בלי שום דרישות ובלי רצון להרוויח מזה - תנו לחברה עזרה וערך והציעו יד, כי בסוף תקבלו אפילו יותר משתתנו. זה מה שנקרא קרמה, אבל על כך בערך אחר.
אז מי אתם רוצים להיות - מתפלאים או מפליאים? (עברית):
https://youtu.be/v77lzH6jgWE
הרצאונת טד מעולה על הדברים שמביאים להצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/Y6bbMQXQ180
עוד קצת מוטיבציה (מתורגם):
https://youtu.be/D9jgWm0sgpw
ודוגמה מחויכת למזל ולטפשים שנתקלים בו (מתורגם):
https://youtu.be/pvSZ7J6k1us
מהי מוטיבציה?
מוטיבציה (Motivation) או בעברית הנעה, היא התהליכים שמניעים אותנו לעבר מטרה מסוימת.
אנשים בעלי מוטיבציה הם אנשים שמכוונים להשגת המטרה ולא מרפים ממנה. אין ספק שמוטיבציה היא אחד התנאים החשובים להשגת המטרות שלנו בחיים. מי שלא יהיה מצויד במוטיבציה מספקת, לא יוכל להגשים את חלומותיו ולהשיג את היעדים שלפניו.
הנה סרטון שנותן מוטיבציה וממליץ לא להרפות לרגע (מתורגם):
https://youtu.be/D9jgWm0sgpw
סרטון מוטיבציה מתורגם שמסביר על מה צריך להתגבר ואיך כדאי לחשוב כשרוצים להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/GDuUcsINWSI
עוד אחד עם תרגום שמדרבן לא לעצור לרגע, על אף הקשיים:
https://youtu.be/q0gg8uD3d_U
ומשמעות - הרצאה חשובה על מה שנותן מוטיבציה להצליח וגם מאפשר אותה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
מוטיבציה (Motivation) או בעברית הנעה, היא התהליכים שמניעים אותנו לעבר מטרה מסוימת.
אנשים בעלי מוטיבציה הם אנשים שמכוונים להשגת המטרה ולא מרפים ממנה. אין ספק שמוטיבציה היא אחד התנאים החשובים להשגת המטרות שלנו בחיים. מי שלא יהיה מצויד במוטיבציה מספקת, לא יוכל להגשים את חלומותיו ולהשיג את היעדים שלפניו.
הנה סרטון שנותן מוטיבציה וממליץ לא להרפות לרגע (מתורגם):
https://youtu.be/D9jgWm0sgpw
סרטון מוטיבציה מתורגם שמסביר על מה צריך להתגבר ואיך כדאי לחשוב כשרוצים להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/GDuUcsINWSI
עוד אחד עם תרגום שמדרבן לא לעצור לרגע, על אף הקשיים:
https://youtu.be/q0gg8uD3d_U
ומשמעות - הרצאה חשובה על מה שנותן מוטיבציה להצליח וגם מאפשר אותה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
מהו דטרמיניזם?
דטרמיניזם (Determinism) היא גישה פילוסופית שגורסת שכל פעולה שאנו עושים נקבעה מראש על ידי אירועים קודמים. לפי גישה זו האירועים הקודמים הללו חוזרים בזמן, עד לתחילת ההיסטוריה.
לפי גישה זו, מאמינים הדטרמיניסטים שניתן לחזות כיצד ינהג בן אדם, באמצעות זיהוי של גורמי ההתנהגות.
מרבית הפסיכולוגים סבורים שגם אם יש מידה מסוימת של דטרמיניזם בהתנהגות האנושית לא תמיד כך הם נוהגים ויש להם מידה של בחירה. תפיסה זו קיבלה את השם "דטרמיניזם רך ".
הדטרמיניזם עולה בהקשרים שונים, החל מתורת המוסר, בה גישה כזו פוטרת את האדם מאחריות למעשיו. כך למשל ניתן לשאול כמה אדם אשם במעשיו הרעים, אם הם לא נעשו מבחירה חופשית, אלא בשל אירועים קודמים שקרו או בשל הכוונה אלוהית?
גם תיאוריות מדעיות עסקו בדטרמיניזם. סוציולוגים ופסיכולוגים רואים בו מושג בעייתי, משום שהוא מבטל את חופש הבחירה של הפרט. מצד שני, עומדת מכניקת הקוונטים, הגורסת שתהליכים בסיסיים בטבע נקבעים באופן אקראי. גישה כזו מערערה על הקביעה שהכל נקבע מראש.
התפיסה הדטרמיניסטית, שמעשים ופעולות נקבעים על ידי דברים שקרו לפני אלפי שנים, מנוגדת לאמונה שיש לאדם רצון חופשי ובחירה במעשיו. היא מתקשרת יותר לאמונה דתית, שבה מוגדר אלוהים ככל יכול וכמי שיודע ועושה הכל בעולם. אז אם עושה האל ויודע כיצד יתנהל העולם כולו וכיצד ינהג אדם בכל רגע בחייו, מאז ומעולם, הרי כל מה שיקרה, יקרה בהכרח ואין לאדם חופש בחירה.
גם ביהדות יש התמודדות עם הגישה הדטרמיניסטית. למשל בטענה שדבר לא משתנה ולא נוכל לשנות מאומה, כי גורלנו נקבע מראש. כך נאמר בספר קהלת למשל, בו נכתב "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה" (מגילת קהלת, פרק א', פסוק ט'). מנגד, אמרו חכמים כמו הרמב"ם שלא כך הוא הדבר והוא הראה זאת יפה.
איך רמב"ם פתר את הסוגיה הזו, שהיא גם פילוסופית אבל נוגעת גם למשפט ולהתנהלות חברתית? - בפירושו ל"מסכת אבות", הוא מביא את דבריו של רוצח שמגן על עצמו, בטענה שהפשע שהוא מואשם בו אולי בוצע על ידיו אך הדבר לא היה בשליטתו.
פותר הרמב"ם את הקושי כשהוא נעזר בכלל המוסכם ש"הכל בידי שמיים מלבד יראת שמיים". לדעת הרמב"ם, זה אומר שהאמונה היא בכל מקרה בידי האדם ולכן - אם הוא מאמין, הוא לא יבצע מעשי פשע שכאלה.
הנה הסבר על הדטרמיניזם (עברית):
https://youtu.be/nZphEAvg8HA
הסבר מעמיק ויפה של הדטרמיניזם - באנגלית:
https://youtu.be/1wA_kBXzzqE
וסימון דה בובואר וסארטר, זוג הפילוסופים שחשבו גם הם ההיפך (מתורגם):
https://youtu.be/Ws2Y2cWme8c
דטרמיניזם (Determinism) היא גישה פילוסופית שגורסת שכל פעולה שאנו עושים נקבעה מראש על ידי אירועים קודמים. לפי גישה זו האירועים הקודמים הללו חוזרים בזמן, עד לתחילת ההיסטוריה.
לפי גישה זו, מאמינים הדטרמיניסטים שניתן לחזות כיצד ינהג בן אדם, באמצעות זיהוי של גורמי ההתנהגות.
מרבית הפסיכולוגים סבורים שגם אם יש מידה מסוימת של דטרמיניזם בהתנהגות האנושית לא תמיד כך הם נוהגים ויש להם מידה של בחירה. תפיסה זו קיבלה את השם "דטרמיניזם רך ".
הדטרמיניזם עולה בהקשרים שונים, החל מתורת המוסר, בה גישה כזו פוטרת את האדם מאחריות למעשיו. כך למשל ניתן לשאול כמה אדם אשם במעשיו הרעים, אם הם לא נעשו מבחירה חופשית, אלא בשל אירועים קודמים שקרו או בשל הכוונה אלוהית?
גם תיאוריות מדעיות עסקו בדטרמיניזם. סוציולוגים ופסיכולוגים רואים בו מושג בעייתי, משום שהוא מבטל את חופש הבחירה של הפרט. מצד שני, עומדת מכניקת הקוונטים, הגורסת שתהליכים בסיסיים בטבע נקבעים באופן אקראי. גישה כזו מערערה על הקביעה שהכל נקבע מראש.
התפיסה הדטרמיניסטית, שמעשים ופעולות נקבעים על ידי דברים שקרו לפני אלפי שנים, מנוגדת לאמונה שיש לאדם רצון חופשי ובחירה במעשיו. היא מתקשרת יותר לאמונה דתית, שבה מוגדר אלוהים ככל יכול וכמי שיודע ועושה הכל בעולם. אז אם עושה האל ויודע כיצד יתנהל העולם כולו וכיצד ינהג אדם בכל רגע בחייו, מאז ומעולם, הרי כל מה שיקרה, יקרה בהכרח ואין לאדם חופש בחירה.
גם ביהדות יש התמודדות עם הגישה הדטרמיניסטית. למשל בטענה שדבר לא משתנה ולא נוכל לשנות מאומה, כי גורלנו נקבע מראש. כך נאמר בספר קהלת למשל, בו נכתב "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה" (מגילת קהלת, פרק א', פסוק ט'). מנגד, אמרו חכמים כמו הרמב"ם שלא כך הוא הדבר והוא הראה זאת יפה.
איך רמב"ם פתר את הסוגיה הזו, שהיא גם פילוסופית אבל נוגעת גם למשפט ולהתנהלות חברתית? - בפירושו ל"מסכת אבות", הוא מביא את דבריו של רוצח שמגן על עצמו, בטענה שהפשע שהוא מואשם בו אולי בוצע על ידיו אך הדבר לא היה בשליטתו.
פותר הרמב"ם את הקושי כשהוא נעזר בכלל המוסכם ש"הכל בידי שמיים מלבד יראת שמיים". לדעת הרמב"ם, זה אומר שהאמונה היא בכל מקרה בידי האדם ולכן - אם הוא מאמין, הוא לא יבצע מעשי פשע שכאלה.
הנה הסבר על הדטרמיניזם (עברית):
https://youtu.be/nZphEAvg8HA
הסבר מעמיק ויפה של הדטרמיניזם - באנגלית:
https://youtu.be/1wA_kBXzzqE
וסימון דה בובואר וסארטר, זוג הפילוסופים שחשבו גם הם ההיפך (מתורגם):
https://youtu.be/Ws2Y2cWme8c
מהו המוות?
לא ברור מה קורה לבני-אדם עם מותם. זה נשמע מדהים שעם כל התפתחות המדע אין אף מדען שהצליח להציע הסבר של ממש לתופעת המוות. האם אנשים חיים בעולם הבא? האם בגלגול אחר, או שהם פשוט מסיימים באופן סופי לחלוטין? - אמנם ברור שגופנו מת אבל מה קורה עם נשמתנו? ותודעתנו?
מה שמסתבר, וגם לו אין שמץ של הסבר, הוא שלא מעט אנשים שאין להם קשר זה לזה, מתרבויות שונות, דתות שונות וממקומות שונים ברחבי העולם, חוו חוויות של מוות וחזרה לחיים. יש שתיארו את החיים עוברים להם במהירות הבזק מול העיניים, אבל כולם תיארו מסדרון ארוך כלשהו, מוצף באור לבן וקולות שקראו להם לבוא. כל אותם אנשים העידו שהחוויה הייתה מדהימה וכולם תיארו פחות או יותר את אותו המראה.. האם הם היו בתחילתו של המוות? ומה קורה לאחר מכן?
לא נראה שבזמן הקרוב נגלה משהו ברור על השאלות הללו, שכן המדע לא מצויד בכלים מספקים לחקר המוות, אבל ניתן לקוות שהמאות הבאות תמסורנה לידי החוקרים כלים מדעיים ושיטות מחקר שיוכלו לשפוך מעט אור על התופעה המרתקת והמסתורית הזו.
הנה אישה שבגיל 7 עברה חוויה של מוות קליני (מתורגם):
http://youtu.be/3adY_jxTYzg
מוטיב המוות הקדום שנולד לפני אלפי שנים מלווה אותנו גם היום בפסקולי סרטים רבים:
https://youtu.be/dLgvKwOYniY
ואולי המשמעות האמיתית של המוות ועוד יותר החיים היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/h6fcK_fRYaI?long=yes
לא ברור מה קורה לבני-אדם עם מותם. זה נשמע מדהים שעם כל התפתחות המדע אין אף מדען שהצליח להציע הסבר של ממש לתופעת המוות. האם אנשים חיים בעולם הבא? האם בגלגול אחר, או שהם פשוט מסיימים באופן סופי לחלוטין? - אמנם ברור שגופנו מת אבל מה קורה עם נשמתנו? ותודעתנו?
מה שמסתבר, וגם לו אין שמץ של הסבר, הוא שלא מעט אנשים שאין להם קשר זה לזה, מתרבויות שונות, דתות שונות וממקומות שונים ברחבי העולם, חוו חוויות של מוות וחזרה לחיים. יש שתיארו את החיים עוברים להם במהירות הבזק מול העיניים, אבל כולם תיארו מסדרון ארוך כלשהו, מוצף באור לבן וקולות שקראו להם לבוא. כל אותם אנשים העידו שהחוויה הייתה מדהימה וכולם תיארו פחות או יותר את אותו המראה.. האם הם היו בתחילתו של המוות? ומה קורה לאחר מכן?
לא נראה שבזמן הקרוב נגלה משהו ברור על השאלות הללו, שכן המדע לא מצויד בכלים מספקים לחקר המוות, אבל ניתן לקוות שהמאות הבאות תמסורנה לידי החוקרים כלים מדעיים ושיטות מחקר שיוכלו לשפוך מעט אור על התופעה המרתקת והמסתורית הזו.
הנה אישה שבגיל 7 עברה חוויה של מוות קליני (מתורגם):
http://youtu.be/3adY_jxTYzg
מוטיב המוות הקדום שנולד לפני אלפי שנים מלווה אותנו גם היום בפסקולי סרטים רבים:
https://youtu.be/dLgvKwOYniY
ואולי המשמעות האמיתית של המוות ועוד יותר החיים היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/h6fcK_fRYaI?long=yes
מי פרש מעבודתו ופיתח בבית את מיינקראפט?
הגיקים מכירים אותו בתור "נוץ". הוא האיש שפיתח בבית משחק שעתיד להיות המשחק המחשב המצליח בהיסטוריה, עוזב את העבודה כדי להתמסר לפיתוחו, מקים חברה שתשווק אותו, מוכר אותה למיקרוסופט ב-2.5 מיליארד דולר, קונה את הבית היקר ביותר בבוורלי הילס ונכנס לריקנות וסוג של דיכאון עשירים זמני.
קוראים לו מרקוס פרסון (Markus Persson) אבל איש לא קורא לו כך, כי הוא ידוע בכינוי נוץ'. מדובר במתכנת משוודיה שכבר בילדותו, ליטרלי, הוא מתחיל להתעסק במשחקי מחשב. מי שכבר בגיל 7 מתחיל לתכנת ושנה אחר כך כבר יוצר את המשחק הראשון שלו.
בבגרותו נוץ' הוא מתכנת של משחקי מחשב והוא עושה זאת בחברת קינג (King), אותה חברה שבהמשך תנפיק את הלהיט הפופולרי "קאנדי קראש". כשהוא מבין ב-2009 שלמשחק שהוא מפתח בשעות הפנאי שלו יש פוטנציאל להיות להיט, האיש פורש מעבודתו ומשלים את המשחק שלו מביתו.
ממש במקביל נוץ' מקים את חברת המשחקים שלו "Mojang" ויוצר קהילת משתמשים שמתחילה לשחק בגרסאות האלפא והבטא המוקדמות של מיינקראפט.
ב-2011 הוא מוציא את גרסתו הרשמית הראשונה של המשחק, שבתוך חודשים ספורים חוצה את רף מיליון העותקים. שנה אחר כך כבר הופך מיינקראפט לאחד משלושת המשחקים הנמכרים ביותר בעולם. מה שמוזר לומר עליו בתור משחק, כי מרקוס פרסון הוציא אותו כמשחק חינמי.
3 שנים לאחר יציאתו, בשנת 2014, שווי החברה שהקים נוץ' הוא יותר מ-2 מיליארד דולר. בקונסולת האקס-בוקס מיינקראפט הוא הצלחה מסחררת וזה מביא את יצרנית האקס-בוקס, מיקרוסופט, לגלות עניין בחברה.
ההכרזה המפתיעה של מייקרוסופט על רכישת חברת Mojang מפתיעה את כולם. לפני כן נוץ' צייץ והתבטא לא פעם כנגד החברה ואנשים התקשו להבין כיצד מי שמצליח מהבית לייצר את המשחק הכי לוהט בעולם מוכר את יצירת הפאר שלו, בעבור חופן מיליארדים... כן, מיינקראפט נמכר ב-2.5 מיליארד דולר שנכנסו לכיסו בלבד.
פרסון, שהופך בין רגע למיליארדר, מסתחרר מהכסף הרב. הוא ממהר לרכוש בית מפואר בבוורלי הילס, במחיר הגבוה ביותר אי-פעם ששילם מישהו עבור בית בסביבה. את כל זה הוא עושה כשהוא עוקף כוכבים שמעוניינים גם הם לקנות את הבית, ביניהם הראפר עם ביצי זהב ג'יי זיי ואושיית הפופ העולמית ביונסה.
בית התפנוקים המנצנת מציע שפע תענוגות כמו טלוויזיות 90 אינץ', חדר קולנוע, בריכת אינסוף, 8 חדרי שינה ולטובת הדולצ'ה ויטה יש מי שיודעים לספר שיש בו גם חדר ממתקים...
בצד המסחרי מכרה חברת Mojang שהקים פרסון, עד קיץ 2016, כמעט 25 מיליון עותקים של מיינקראפט. אבל נתון מדהים אחר הוא שלצד הפופולאריות שלו, ומיינקראפט הוא כאמור הצלחה מסחררת, הוא מצטיין גם באיכותו.
כי מצד אחד הוא המשחק הנמכר בהיסטוריה ומנגד - אחד המשחקים הטובים בעולם. הביקורות מעטירות עליו שבחים ובגרסאות שונות הוא מקבל ציונים ממוצעים של 94%, כולל ממבקרים ומומחים בתחום שנחשבים מחמירים.
והרבה יותר מזה, כי כשייצא סרט הוליוודי שמתבסס עליו, יהפוך המשחק הגיקי מיינקראפט גם למרכיב תרבותי, ממש כמו שקרה למשחקים נערצים לפניו, דוגמת "דום", "וורלד אוף וורקראפט" ו"טומב ריידר".
אבל עם מיליארדים בבנק ובית מעורר קנאה מתחיל עכשיו המתכנת, שניצח כל חברת משחקים בהיסטוריה והפך לאגדה כל כך מהר, לגלות שכסף לא הופך אותך מאושר. כי נראה שדי מהר הוא מתחיל להשתעמם ומתחיל לפרסם ציוצים משונים בטוויטר, כאלה שמרמזים על מרה שחורה ואובדן מסוים של משמעות בחיים.
כי מי שהפך למיליארדר מכלום מגלה לעולם, בלשונו, ש"הבעיה בלקבל את כל מה שאתה רוצה, היא שנגמרות לך הסיבות להמשיך לנסות..."
הנה הדיכאון של מרקוס פרסון:
https://youtu.be/aqy65z_7_S8
ילד מספר על הקריירה של נוץ' (עברית):
https://youtu.be/Ay-jERZ3cZY
רגע מאושר - משיק את גרסה 1.0 של מיינקראפט:
https://youtu.be/B_14UuARmIs
מרקוס פרסון לאחר שהתעשר:
https://youtu.be/PDEmIhjoKog
הבית האגדי שרכש בבוורלי הילס:
https://youtu.be/Fseu2G9iwRI
הדיכאון והחרטה על המכירה למיקרוסופט:
https://youtu.be/vsnw_YuD06E
ויש לו הומור, כשמיינקראפט רוצים להיות פיזיים...
https://youtu.be/LcwWN6jcdu8
הגיקים מכירים אותו בתור "נוץ". הוא האיש שפיתח בבית משחק שעתיד להיות המשחק המחשב המצליח בהיסטוריה, עוזב את העבודה כדי להתמסר לפיתוחו, מקים חברה שתשווק אותו, מוכר אותה למיקרוסופט ב-2.5 מיליארד דולר, קונה את הבית היקר ביותר בבוורלי הילס ונכנס לריקנות וסוג של דיכאון עשירים זמני.
קוראים לו מרקוס פרסון (Markus Persson) אבל איש לא קורא לו כך, כי הוא ידוע בכינוי נוץ'. מדובר במתכנת משוודיה שכבר בילדותו, ליטרלי, הוא מתחיל להתעסק במשחקי מחשב. מי שכבר בגיל 7 מתחיל לתכנת ושנה אחר כך כבר יוצר את המשחק הראשון שלו.
בבגרותו נוץ' הוא מתכנת של משחקי מחשב והוא עושה זאת בחברת קינג (King), אותה חברה שבהמשך תנפיק את הלהיט הפופולרי "קאנדי קראש". כשהוא מבין ב-2009 שלמשחק שהוא מפתח בשעות הפנאי שלו יש פוטנציאל להיות להיט, האיש פורש מעבודתו ומשלים את המשחק שלו מביתו.
ממש במקביל נוץ' מקים את חברת המשחקים שלו "Mojang" ויוצר קהילת משתמשים שמתחילה לשחק בגרסאות האלפא והבטא המוקדמות של מיינקראפט.
ב-2011 הוא מוציא את גרסתו הרשמית הראשונה של המשחק, שבתוך חודשים ספורים חוצה את רף מיליון העותקים. שנה אחר כך כבר הופך מיינקראפט לאחד משלושת המשחקים הנמכרים ביותר בעולם. מה שמוזר לומר עליו בתור משחק, כי מרקוס פרסון הוציא אותו כמשחק חינמי.
3 שנים לאחר יציאתו, בשנת 2014, שווי החברה שהקים נוץ' הוא יותר מ-2 מיליארד דולר. בקונסולת האקס-בוקס מיינקראפט הוא הצלחה מסחררת וזה מביא את יצרנית האקס-בוקס, מיקרוסופט, לגלות עניין בחברה.
ההכרזה המפתיעה של מייקרוסופט על רכישת חברת Mojang מפתיעה את כולם. לפני כן נוץ' צייץ והתבטא לא פעם כנגד החברה ואנשים התקשו להבין כיצד מי שמצליח מהבית לייצר את המשחק הכי לוהט בעולם מוכר את יצירת הפאר שלו, בעבור חופן מיליארדים... כן, מיינקראפט נמכר ב-2.5 מיליארד דולר שנכנסו לכיסו בלבד.
פרסון, שהופך בין רגע למיליארדר, מסתחרר מהכסף הרב. הוא ממהר לרכוש בית מפואר בבוורלי הילס, במחיר הגבוה ביותר אי-פעם ששילם מישהו עבור בית בסביבה. את כל זה הוא עושה כשהוא עוקף כוכבים שמעוניינים גם הם לקנות את הבית, ביניהם הראפר עם ביצי זהב ג'יי זיי ואושיית הפופ העולמית ביונסה.
בית התפנוקים המנצנת מציע שפע תענוגות כמו טלוויזיות 90 אינץ', חדר קולנוע, בריכת אינסוף, 8 חדרי שינה ולטובת הדולצ'ה ויטה יש מי שיודעים לספר שיש בו גם חדר ממתקים...
בצד המסחרי מכרה חברת Mojang שהקים פרסון, עד קיץ 2016, כמעט 25 מיליון עותקים של מיינקראפט. אבל נתון מדהים אחר הוא שלצד הפופולאריות שלו, ומיינקראפט הוא כאמור הצלחה מסחררת, הוא מצטיין גם באיכותו.
כי מצד אחד הוא המשחק הנמכר בהיסטוריה ומנגד - אחד המשחקים הטובים בעולם. הביקורות מעטירות עליו שבחים ובגרסאות שונות הוא מקבל ציונים ממוצעים של 94%, כולל ממבקרים ומומחים בתחום שנחשבים מחמירים.
והרבה יותר מזה, כי כשייצא סרט הוליוודי שמתבסס עליו, יהפוך המשחק הגיקי מיינקראפט גם למרכיב תרבותי, ממש כמו שקרה למשחקים נערצים לפניו, דוגמת "דום", "וורלד אוף וורקראפט" ו"טומב ריידר".
אבל עם מיליארדים בבנק ובית מעורר קנאה מתחיל עכשיו המתכנת, שניצח כל חברת משחקים בהיסטוריה והפך לאגדה כל כך מהר, לגלות שכסף לא הופך אותך מאושר. כי נראה שדי מהר הוא מתחיל להשתעמם ומתחיל לפרסם ציוצים משונים בטוויטר, כאלה שמרמזים על מרה שחורה ואובדן מסוים של משמעות בחיים.
כי מי שהפך למיליארדר מכלום מגלה לעולם, בלשונו, ש"הבעיה בלקבל את כל מה שאתה רוצה, היא שנגמרות לך הסיבות להמשיך לנסות..."
הנה הדיכאון של מרקוס פרסון:
https://youtu.be/aqy65z_7_S8
ילד מספר על הקריירה של נוץ' (עברית):
https://youtu.be/Ay-jERZ3cZY
רגע מאושר - משיק את גרסה 1.0 של מיינקראפט:
https://youtu.be/B_14UuARmIs
מרקוס פרסון לאחר שהתעשר:
https://youtu.be/PDEmIhjoKog
הבית האגדי שרכש בבוורלי הילס:
https://youtu.be/Fseu2G9iwRI
הדיכאון והחרטה על המכירה למיקרוסופט:
https://youtu.be/vsnw_YuD06E
ויש לו הומור, כשמיינקראפט רוצים להיות פיזיים...
https://youtu.be/LcwWN6jcdu8
מהי המשמעות אצל ויקטור פרנקל ואיך זה קשור לשואה?
הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.
עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.
התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.
מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.
פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו ול"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית. אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ אותם. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות", נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.
חלק מהמהפכה שהכניס פראנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו - ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.
בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות. גם במצבים קשים, הוא גרס, אנו בני האדם, צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".
פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:
"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."
ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.
הנה ראיון עם ויקטור פראנקל (מתורגם):
https://youtu.be/8PEQipIsZhU
כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):
http://youtu.be/JaQE1nfuX18
מצגת על האיש ותורתו (עברית):
https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0
רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):
https://youtu.be/UXdjdvd4594
בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):
https://youtu.be/ovGCvoJnERc
כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):
https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes
וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.
עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.
התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.
מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.
פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו ול"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית. אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ אותם. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות", נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.
חלק מהמהפכה שהכניס פראנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו - ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.
בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות. גם במצבים קשים, הוא גרס, אנו בני האדם, צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".
פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:
"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."
ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.
הנה ראיון עם ויקטור פראנקל (מתורגם):
https://youtu.be/8PEQipIsZhU
כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):
http://youtu.be/JaQE1nfuX18
מצגת על האיש ותורתו (עברית):
https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0
רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):
https://youtu.be/UXdjdvd4594
בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):
https://youtu.be/ovGCvoJnERc
כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):
https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes
וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes