איש לא יודע בוודאות כיצד התגלה היין. העדויות הראשונות על ייצור יין, נמצאו על ידי ארכיאולוגים בדרום הקווקז וארמניה והעלו שעוד בתקופה הניאוליטית באלף השישי לפני הספירה ייצרו שם יין. הירוגליפים מאוחרים יותר משנת 2500 לפני הספירה, שנמצאו באזור מסופוטמיה ובעמק הנילוס, הציגו גם הם ייצור של יין.

כד היין העתיק ביותר שהתגלה בעולם נמצא בגיאורגיה שגם היא בסביבה.

ההיסטוריה הפרסית מספרת על ג'משיד, שליט שציווה לאחסן ענבים לימי החורף. כשהודיעו לו עבדיו לאחר זמן שהענבים התקלקלו, הוא הורה לסגור אותם בחבית כדי להרעיל פושעים בהוצאות להורג. נערה בארמונו שסבלה מדיכאון, נטלה מהענבים הללו במחשבה שתמות, אבל היא חשה נפלא ושבה לאיתנה. כשראה השליט את התוצאות הנהדרות של הענבים התוססים הוא הורה להכין עוד מהיין הזה ולחלק לחייליו, כדי לחזקם ולהקשיח אותם לקראת הקרב.

הזואולוג הידוע דזמונד מוריס טוען שהאדם הקדמון ראה את פילי בר משתכרים לעתים לאחר שאכלו מפירות מותססים. כשחקרו הקדמונים מדוע הם מתנודדים על רגליהם הענקיות ומאבדים מיציבות, הם החליטו לטעום וגילו את היין ואת האלכוהול, שמאז גורם לאובדן היציבות גם לאדם.


כך התגלה או הומצא האלכוהול (מתורגם):

https://youtu.be/y5XEwTDlriE


לידתו של היין וההכנה שלו בצורה העתיקה ביותר:

http://youtu.be/TJnHLdGxhlc?t=1m00s


אולי כך התגלה האלכוהול:

http://youtu.be/1XMrW7lPH4U


וסרט ארוך על היין בעולם העתיק:

http://youtu.be/4UJmB3EqhU0?long=yes

אתיופיה היא מולדת הקפה. ככל הידוע, במאה ה-9 החלו האתיופים לשתות קפה. על פי האגדה, הכל החל כשרועה עזים ערבי בשם קלדי (או חאליד, לפי גרסה אחרת) הבחין שהתנהגות העזים שלו השתנתה לפתע. הוא שם לב שהן התמלאו באנרגיה ובמרץ.

בבדיקה מהירה בסביבה הוא גילה שהעזים שבעדר אכלו פירות אדומים מאחד השיחים. כשטעם בעצמו את הפירות הללו, הוא החל להרגיש חיוני ובעל אנרגיה.

הנער הביא את הפירות האדומים אל הכפר שלו, כדי לבדוק אותם. כך התגלה הטעם המיוחד של פולי הקפה הקטנים והשפעתם המעוררת על השותים אותם. די מהר גילו אנשי השבט שניתן להכין מהפולים האלה את משקה הקפה, הממריץ כל כך.

סוחרים קנו מאתיופיה שקים של פולי קפה והחלו להפיצם בעולם העתיק. מכאן יהפוך הקפה בתוך שנים אחדות למשקה פופולארי בכל העולם. במיוחד הוא התקבל בהתלהבות באירופה.

אפילו בארצות ערב, שבהן חכמי הדת ניסו למנוע מהמאמינים מלשתות את הקפה, הוא הפך למשקה אהוב ונחשק. כך הפך גידול הקפה לנפוץ במקומות רבים בעולם. במיוחד זה בלט בזרעים שהובאו לדרום אמריקה והפכו את ברזיל וקולומביה למעצמות הקפה העולמיות של ימינו.

התכונות המיוחדות של הקפה המסוגל לעורר ולהמריץ, וטעמו המיוחד, הפכו אותו למשקה אהוב במיוחד, כיום יותר משליש מאוכלוסיית העולם שותה קפה והוא ככל הנראה המשקה הנפוץ והפופולרי ביותר בעולם.


איך התגלה הקפה ונעשה אהוב כל כך (מתורגם):

https://youtu.be/xQ156y4TtJs


כך התגלה הקפה הממריץ באתיופיה:

https://youtu.be/vT-lY1NZ2Fs


הסיפור הארוך של הקפה האתיופי והטקס של הכנתו:

https://youtu.be/mz2k4Inkbqs


סיפורו של הקפה באתיופיה:

https://youtu.be/eRggoooiZWI


תולדות הקפה:

https://youtu.be/g4abDxi5s3g?t=17s


סרטון על גידול הקפה בג'ונגלים ועד שהוא מגיע לבית הקפה:

http://youtu.be/xxVVSAoVFdw


וסרט תיעודי קצרצר על ההיסטוריה של הקפה ובמיוחד קפה אספרסו:

https://youtu.be/UKkjBG7bJPM?long=yes

הבירה היא משקה עתיק מאד. האדם למד לבשל בירה ממש בתקופה בה החל המין האנושי לייצר לחם.

במזרח התיכון הקדום של לפני 8,000 שנה כבר ידעו בביטחון לייצר בירה ויש אף חוקרים הסבורים שכבר לפני 14,000 שנים, אפילו קודם למהפכה החקלאית ולתירבות החיטה, כבר יצר האדם הקדמון בירה.

מכל מקום, עד היום הבירה היא אחד המשקאות האהובים בעולם. הבירה ידועה כמשפרת האולטימטיבית למצב הרוח ודי קל להבחין בזה. בפאבים למשל, אנשים מתיידדים בקלות רבה, נפתחים הרבה יותר וגם בלי להיות שיכורים, עושים דברים שללא בירה בידם ובגופם לא היו מרשים לעצמם לעשות.

מבחינה גאוגרפית משתנים הטעם, הצבע והריח של בירות ברחבי העולם. הסיבה היא שהמרכיבים המשמשים לבישול הבירה שונים גם הם ממקום למקום ומתרבות לתרבות.

בעידן המודרני יש מקצוע שנקרא "אוצר בירה". ובדומה לאוצרי יין, מדובר במומחים לבירות, על על תחומי הידע הקשורים בהם.


#בירה ובריאות
ודאי יעניין רבים לדעת שכל עוד לא שותים ממנה יותר מדי, הבירה היא דווקא בריאה. הסיבות מגוונות, החל מזה שבירה מייצרים משעורה, שנזכיר שהיא דגן עשיר בוויטמינים מקבוצה B החשובים לבריאות.

הבירה גם מכילה מינרלים ונוגדי חמצון, שהם מאוד בריאים והיא מסייעת לתפקוד מיטבי של המערכת החיסונית שלנו ולשיפור הפעילות הקוגניטיבית, כלומר החשיבה והזיכרון.

שתייה מתונה של בירה גם מורידה את הסיכון למחלות לב ומחלות בכלי דם, מפחיתה דלקות, טובה למאבק בסוכרת, מקטינה סיכוי לסוגים של סרטן.

אז נסיים במנטרה של השותים: "בגן עדן אין בירה, אז כדאי שנשתה כאן!"


כראוי לפאב נתחיל בסצנת שמות הבירות הקצרצרה מהסרט "טד":

https://youtu.be/RqVP1XoYpWM


והאוטובירה:

https://youtu.be/ftKKfzF6fSQ


עניין כרס הבירה ומה האמת מסביבה:

https://youtu.be/oJtQth3bl5M


הפאב, כאן "או פלקו" בעיר פראג, הוא מקום מפגש חברתי:

https://youtu.be/4n7z7TZxqV0


יש בעולם עשרות אלפי מותגים של בירה אבל בגדול החלוקה בסוגים מתחילה משניים (עברית):

https://youtu.be/n8sRdPyvR2Q


הבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/rDrDLWS-k8c


ואוהבי בירה מספרים (עברית):

https://youtu.be/JNGF-9ShZ6o

התה (Tea) הוא המשקה השני האהוב בעולם, אחרי הקפה. מהמאה ה-17 הפך התה לאחד מהדברים הכי מבוקשים מהמזרח.

"תה" מכנים כל משקה שחולטים מעלים של צמח עלי התה, או בשמו המדעי "קמיליה סיננסיס" (Camellia sinensis). מצמח זה נוצרו בעיקר 3 סוגי התה העיקריים, שהיו ונשארו התה הירוק, התה השחור ותה הקולונג. הצמח הזה גדל באקלים חם ולח, במקומות בהם יורד הגשם לאורך כל השנה. ארצות כמו הודו, סין, טאיוון ויפאן היו ונשארו אלה שמגדלות את עיקר התה בעולם.

בשל סגולות המרפא שיוחסו לו, שימש התה כסוג של תרופה, עד למאה ה-5 לספירה. מאז החלו עשירי סין להנות ממנו באירועים חברתיים ולהעניק חבילות תה כמתנות יוקרתיות. כך החל להתפתח טקס התה הסיני

בהדרגה החלה בשורת התה להתפשט ליפאן ובהמשך גם לאירופה. הגעת התה לאירופה הייתה אירוע משמעותי שיצר תחרות על שליטה במזרח, בתחילה בין הולנד לבריטניה. בעקבות ההתלהבות מהתה הפכו חברות הולנדיות ובריטיות שקיבלו זכיון לייבא את התה המון כוח והפכו לגורמים שיצרו שליטה אירופית בהודו, סין ובארצות אחרות במזרח הרחוק. התהליך יצור את הקולוניאליזם וישנה את ההיסטוריה.

התה התגלה מעל 2000 שנה לפני הספירה. האגדות לא סגורות אם זה היה חכם סיני או הקיסר בכבודו ובעצמו, שיצא אל הטבע והתקין מדורה כדי להכין אוכל. לתוך הכלי עם המים הרותחים התעופפו ברוח מספר עלים מצמח התה הלא מוכר עדיין. במקרה הם צנחו היישר אל תוך המים הרותחים. כשהוא לגם מהמים שנצבעו בירוק, התפעל מהטעם המיוחד ומהניחוח המשכר. הוא הבחין לא רק בארומה המיוחדת של המשקה האקראי אלא גם לכך שהמשקה המריץ אותו. נפעם ונרגש מהתגלית, הוא מצא עוד מהעלים הללו ונולדה אחת מההתמכרויות הנינוחות של המין האנושי - שתיית התה.

עד כמה שזה אולי מוזר, מקור המילה תה הוא במילה הסינית קיה (Kia), שבמהלך המאה ה-6 השתנתה ל-Cha. כשהגיע התה במאה ה-17 לאירופה התחלפה ההברה Ch ב-T הנוח יותר להגייה ומשם עברה המילה למרבית שפות העולם.


הנה תולדות התה (מתורגם):

https://youtu.be/LaLvVc1sS20


התה בתרבות האנושית:

https://youtu.be/jEAjp9_u-yU


ומצגת וידאו של תולדות התה:

https://youtu.be/lFVC7AnVulI

מיץ קנה סוכר (Sugarcane Juice), או מיץ קנה, הוא משקה טבעי, מרענן ומתוק שנעשה בארצות רבות מקנה סוכר טרי שנדחס ונסחט היטב. לתרמילאים ומטיילים בעולם שתיית המיץ הזה היא חלק בלתי נפרד מהטיול לארצות כמו מצרים, הודו, ברזיל וכדומה.

קנה הסוכר ידוע בתכולת הסוכר הגבוהה שלו. זהו עשב גבוה ורב שנתי. משום צריכת המים הגבוהה שלו, הוא גדל בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית.

בדוכנים בכל רחבי אסיה מוכרים את המשקה הקר. במדינות רבות המיץ מופק ונסחט במקום, מקני סוכר גבוהים. אלה שצומחים ליד נהרות גדולים, כמו הנילוס במצרים ונהרות דומים ברחבי אסיה, כולל בתאילנד, הודו, קמבודיה ועוד.

ההכנה פשוטה. בתחילה קוטפים את גבעולי הצמח, כלומר את קני הסוכר. מעבירים אותם למכונת ריסוק, המחלצת מהם את המיץ. לאחר מכן מוציאים מהמיץ את הלכלוך, על ידי סינון.

במקומות רבים מוסיפים למיץ קנה סוכר מעט מיצים המוסיפים לו טעם. ביניהם מיץ ליים, ג'ינג'ר או נענע שמעניקים לו טעמים ייחודיים. עוד מפיקים בעולם מקנה הסוכר משקאות אלכוהוליים כמו רום וקשאסה.

המדהים הוא מיץ קנה הסוכר הטבעי ידוע כבריא. הערכים התזונתיים שלו גבוהים, הוא עשיר בוויטמינים, נוגדי חמצון ובמינרלים כמו ברזל, סידן ואשלגן. ואם כל הטוב הזה לא מספיק, אז הוא גם משקה דל שומן בשל תכולת הסוכר הגבוהה שבו הוא גם מקור אנרגיה מצוין לגוף.


הנה הכנת משקה הקנה המצרי:

https://youtu.be/U7MrUXfkl0A


משקה קנה בתאילנד (עברית):

https://youtu.be/Q__DWRv7X3Q


על משקה הקנה בעולם:

https://youtu.be/l_Q2bFDogFM


מסחטת קנה בהודו (עברית):

https://youtu.be/AA4duXg3jaY


בהמה סוחטת קנה:

https://youtu.be/dXWAIwjQWZI


משקה קנה בסינגפור:

https://youtu.be/8JBeUx4XoS4


סוחטת קנה סוכר בקמבודיה:

https://youtu.be/hkgNAZ6HO8Y


וסוחטי קנה בתאילנד:

https://youtu.be/JfGKqkfvHZY

ה"נקטר" (Nectar) מהמיתולוגיה היוונית הוא הכינוי של משקה האלים, שנותן לכל מי ששותה אותו חיי נצח. כמו שאמברוזיה הוא מזון האלים, נקטר היה שמו של משקה האלים במיתולוגיה של יוון.

פה ושם מתייחסים אליו כאל מאכל האלים. שם לא מבדילים בינו לבין אמברוסיה (Ambrosia), המאכל של האלים וזה שגם הוא העניק להם חיי נצח.

אבל במרבית המקרים במיתולוגיה הנקטר הוא המשקה שהביאו יונים אל הר האולימפוס והוא שמעניק לאלים את חיי הנצח.

גם למי שאינם אלים יש נקטר משלהם. כבר ביוון העתיקה החלו היוונים הקדמונים לייצר משקה אלכוהולי עשוי דבש, שהיה ידוע כתֶמֶד, "יין דבש". זה היה בשבילם "נקטר האלים".

גם בימינו מייצרים ומוכרים נקטר בחנויות, אבל היום מדובר במעין "חצי מיץ פרי", בריכוז מסוים. לפי החוק בישראל "מיץ פרי" יכול להיקרא רק מוצר משקה המכיל 100% פרי. בניגוד לאותו "מיץ פרי", אפשר לייצר בישראל משקה המכיל מ-50% פרי ומעלה והוא ייקרא "נקטר".

אגב, זה לא כך בכל העולם. בניו זילנד, למשל, משמש המושג "מיץ" לצורך ציון משקה ממותק, בעוד ה"נקטר" מציין פרי טהור, מה שאצלנו נקרא... "מיץ פרי".

באנגליה ובארצות הברית, לעומת זאת, יכולים היצרנים למהול מיץ פרי במים או בתוספי מזון, כולל ממתיקים וחומרים משמרים שונים, ואז הוא ייקרא... נכון, "נקטר".


הנה משקה האלים, הנקטר:

https://youtu.be/_OBiXaGO72o


בימינו המילה נקטר משמשת כינוי למשקאות טעימים ולרוב טבעיים, כמו כאן לנקטר סברס בריא וטעים (עברית):

https://youtu.be/JrGu29JQN3M


הנקטר של הברמנים:

https://youtu.be/v2Pqjvg-tP4


והנקטר המיתולוגי של יוון העתיקה:

https://youtu.be/58VQsQYGusU?long=yes

הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.

ייצור בירה הוא תהליך שבו משתמשים במרכיבים כמו מים, שמרים, כשות ולתת - שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.

כדי להכין את הבירה מבשלים בתהליך ייצור שנקרא "בישול". מכאן זכו מפעלי בירה לכינוי "מבשלות בירה".

ממשיך? - אז מהבישול נוצר התירוש, שממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים.

השמרים גורמים לתסיסה. אחרי פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה הצלולה שההורים כל כך אוהבים.


הנה כמה ממבשלות הבירה הקטנות של ישראל (עברית):

https://youtu.be/vzMy6gmg-ck


ייצור של בירה במפעל מודרני (עברית):

http://youtu.be/iGZs94d02Ts


כך ייצרו בירה בימי קדם (עברית):

https://youtu.be/8dd6bufFj74?t=2m23s


והבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/rDrDLWS-k8c

החלב אינו מיוצר על ידי האדם, אלא מגיע מבעלי חיים שנקראים יונקים. גם בני האדם הם יונקים ותמיד הנקבות הן שמניקות. החלב של העזים והכבשים הוא טעים מאד, אבל רוב החלב שאנו שותים הוא חלב פרה.

במכון החליבה חולבים פעמיים ביום את הפרות. מעבירים את החלב למחלבה ושם מחממים אותו לחום גבוה מאד. ההרתחה הזו של החלב, שנקראת פיסטור, הורגת את החיידקים שנמצאים בו ומאפשרת לנו לקבל קרטון או שקית של חלב נקי ובריא לשתייה.


הנה סרטון על החלב ושתייתו (מתורגם):

https://youtu.be/xmNzUEmFZMg


חליבת הפרות של העידן המודרני (עברית):

https://youtu.be/3iQmNoN3Gg4


תהליך ייצור החלב (עברית):

http://youtu.be/ApLM5o1xT58


מחלבה בארצות הברית:

https://youtu.be/v2tSBBPR27A


וסרטון תיעודי על מהו הלקטוז והאם החלב בריא או לא? (מתורגם)

https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes

תמרינדי (Tamarind או Tamr Hendi) הוא פרי שבא מעץ התמרינד ההודי (TAMARINDUS INDICA), הוא עץ גדול שממנו בא פרי ממשפחת הקטניות. נופו של העץ גדול ועליו מנוצים. מקורו בסודן וביערות מדגסקר, כמו גם בסוואנה האפריקאית. עצים רבים כאלו גדלים באיי סיישל.

מעץ התמרינד יוצרים את התמרינדי, אחד המשקאות העתיקים והפופולריים ברחובות המזרח. כי משקה התמרינדי הקר והמתוק הוא נווה מדבר בחום הקיץ המזרח תיכוני.

כבר במאה ה-4 לפני הספירה הפרי היה ידוע במצרים הפרעונית וביוון העתיקה. הוא הגיע עד הודו וממנה נפוץ אל פרס ואל חצי האי הערבי. בערב ובמזרח התיכון הוא זכה לשם המסלף את מקורו, "תמר הינדי". שם שאומץ בשאר מדינות העולם.

עצי התמרינדי מאוד נפוצים כיום בדרום הודו. הם משמשים כיום לא רק כעצי פרי אלא גם לנוי והצללה בצידי הדרך. בקליפת העץ משתמשים לרפואה עממית, מבעיות עיכול וקיבה ועד תרופה נגד מלריה.

כמשקה טעים וזול, הוא כאמור להיט עממי. לעיתים הוא נקרא ארק סוס (Erk Sous) ובמקומות אחרים קוראים לו ליקוריץ (Licorice).

הפרי הזה הוא הבסיס להכנת משקה התמרהינדי הפופולרי, אבל הוא לא רק משקה נהדר, אלא גם בסיס לרטבים ולהוספת טעמים לאוכל מוקפץ, לממולאים ולתבשילי בשר נהדרים.

לפרי עצמו תרמילים גדולים, עם זרעים גדולים, עטופים בציפה חומה, עסיסית בטעם חמוץ מתוק. מסביבם קליפה אבנית. מהציפה שמסביב לזרעים מכינים את המשקה הטעים של התמרינדי, כמו גם ממתקים עתיקים שעשויים ממנו.

הפרי הטרי והירוק מריר וחומצי. הוא אורח של קבע במאכלים מלוחים ומתובלים. הפרי הבשל, לעומת זאת,הרבה יותר מתוק אבל עדיין חמוץ מאוד. הוא משמש לקינוחים, חטיפים ולמשקאות ממותקים. בתאילנד יש מיני תמרינדי מתורבתים, עם מרירות נמוכה מאוד. את אלה אוכלים שם גם בתור פרי טרי.


#אפשר מתכון?
את התמרינדי אפשר לקנות כיום באריזת ואקום ובה התרמילים דחוסים בחתיכות.

הכנת תרכיז תמרינדי היא פשוטה: השריה של 200 גרם תמרינדי לכל הלילה, הרתחה בסיר ואז הוספה של 3 כוסות סוכר וערבוב מדי פעם. הנמכה לאש בינונית ובישול של עוד 15 דקות ואז צינון לטמפרטורת החדר. סינון מהיר במסננת והכנסה לקירור במקרר. מגישים בכוס, ביחס של 1/3 תרכיז ו-2/3 מים קרים וכמה קוביות קרח. לרוויה!


הנה דבריו של מוכר התמרינדי באילת (עברית):

https://youtu.be/2wXhQPgbdLI?t=8


מוכרי רחוב בקהיר מספרים על מכירת ה"ארק סוס":

https://youtu.be/5gyig-Z41Z0


מוכרי התמרינדי ברחוב הם לא פעם אטרקציה של ממש:

https://youtu.be/aYDQiaCkFpc?t=14


על פרי התמרינדי:

https://youtu.be/PQCjpyVHn7M


גם הטעם של הפרי עצמו הוא נפלא:

https://youtu.be/CPtEd0o_zaU


מתכון לתמרינדי ביתי:

https://youtu.be/cq7_jbHpCV8


והמתחרה - מוכר הליקוריץ ברחוב:

https://youtu.be/lrgKZdeUS0E

רוזטה (Orgeat syrup) הוא משקה שקדים ממותק, בצבע לבן חלבי, המבוסס על רכז שקדים.

הרוזטה, הנקרא גם אורזטה או אורצטה, מוכר כמשקה רחוב פופולרי בחלק ממדינות צפון אפריקה. בארצות כמו תוניסיה ולוב, כמו גם אצלנו, נהוג להגיש אותו קר.

בארץ נמכר משקה הרוזטה בחנויות וברשתות השיווק, לצד יצרנים ואנשים פרטיים, המייצרים אותו בהכנה מסורתית בבית ומוכרים בחנויות קטנות ובשווקים.

יוצאי לוב ומי שעלו מתוניסיה נהגו לשתות את משקה הרוזטה בארצותיהם, הן בימי הקיץ החמים והן בחגים ובאירועים מיוחדים.

את הרוזטה הקלאסית יוצרים מתרכיז שמופק מתערובת של שקדים מרים ומתוקים שנסחטו יחד.

אגב, יש גם משקה דומה ומסחרי שמפיקים משקדים מתוקים בלבד, שדומה בטעמו למרציפן וכפיצוי על הטעם המעט מריר שחסר, מוסיפים לו תוספי טעם.

במקומות שונים יש גם מי שמפיקים משקה המזכיר אותו, אבל מגלעיני משמש.


הנה משקה רוזטה (עברית):

https://youtu.be/EeF3nTZlXXQ

מה משותף ליין, לחם, בירה, יוגורט, גבינות וסוגי נקניקים שונים? - ובכן מדובר בתסיסה (Fermentation), תהליך שהתגלה בשנת 1875 על ידי המדען הצרפתי קינדארד דה לה-טור. הוא גילה את התסיסה, שנוצרת כששמרים חד-תאיים ממשפחת הפטריות, יוצרים תהליך כימי שמייצר אלכוהול מסוכר ועמילן.

הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.

כמו בלחם, גם בייצור בירה מתבצעת תסיסה בשמרים. בירה מכינים ממים, שמרים, כשות ולתת, שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.

ההכנה מתחילה בבישול הבירה, שיוצר תירוש, ממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים. השמרים גורמים לתסיסה. לאחר פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה המוכנה ואהובה כל כך.


הנה החיידקים שעושים לנו אוכל (מתורגם):

https://youtu.be/eksagPy5tmQ


סרטון על התסיסה:

https://youtu.be/MPToC2_tjxo


הסבר על התסיסה מבחינה כימית:

https://youtu.be/6-D1oes63_U


התסיסה ביוגורט:

https://youtu.be/V4MuECi05hc


וכך מכינים בירה בעזרת התסיסה (עברית):

http://youtu.be/iGZs94d02Ts