» «
התפרצות כתוצאה מהתגרענות
למה מנטוס גורם להתפרצות של קולה?



התפרצות מנטוס היא תופעה מוכרת ואהובה על צעירים. ניתן להשיג את החומרים בקלות, האפקט מרשים ולא כל כך מעניין למה זה קורה, כמו שזה מגניב..

אבל למה בעצם זה קורה? - יש הרבה הסברים שניתנו לתסיסה הזו של הקולה ורובם שגויים. האמת היא שבהשפעת המנטוס משתחרר במהירות הפחמן הדו-חמצני שבקולה, או בכל נוזל תוסס אחר. השחרור המהיר של הגז מביא גם לכך שהנוזל מתפרץ לגובה של עד 7 מטרים וגם למשקה לאבד את כל הבועות שלו.

אגב, הגורמים לתופעה מועצמים בזכות החספוס של הסוכריות (שגורם לכך שפני השטח של המנטוס גדלים), בזכות משקלן שמוריד אותן במהירות לתוך הנוזל ומגדיל את החשיפה של הסוכריות לנוזל וגם בזכות חומרים שמחלישים את מתח הפנים של הנוזל (הגומי הערבי והסוכר. במשקה דיאט זה חזק אפילו יותר בשל החומר דל הקלוריות שנקרא "אספרטיים" שמחליש את מתח הפנים של הנוזל עוד יותר).


אזהרה:
=====
אל תעשו ניסויים כימיים לבד ובלי הדרכה של מבוגר. זה עלול להיות מסוכן ולפגוע בכם!


הנה התפרצות המנטוס:

http://youtu.be/hKoB0MHVBvM


הסבר של התופעה:

http://youtu.be/9UOVbZjDotM


התפרצויות מנטוס מדהימות בהילוך איטי:

http://youtu.be/4_zLSUY_FiU


והשוואה בין משקאות שונים:

http://youtu.be/iS2vG1o7Op4
נוזלים
איך מכינים חומר שהוא גם נוזל וגם מוצק בו-זמנית?



אמנם נראה שאין חומר כזה, אבל אנשי מכון דוידסון יודעים לעשות מדע קסום וד"ר אבי עושה זאת עם כפית, 2 כוסות מים וקורנפלור, הידוע בשמו העברי "עמילן תירס". כשמערבבים אותם מקבלים נוזל שככל שנועצים בו את הכפית חזק יותר - הוא הופך מוצק יותר למגע!

כלומר, התערובת הזו יוצרת חומר נוזלי שכשמזיזים אותו הוא הופך מוצק.


הנה סרטון הניסוי:

http://youtu.be/mTJqm7YZLh0
בלונים
האם אפשר לדקור בלונים מבלי לפוצץ אותם?


כשנדקור בלון נגרום לו להתפוצץ, נכון? - לא נכון, או לפחות לא בהכרח.. השיטה היא למרוח את השיפוד בווזלין וכך ניתן לנעוץ את השיפוד בבלון ולהכניסו לתוכו מבלי שהבלון יתפוצץ. הווזלין מסייע לשיפוד לחדור לתוך הבלון מבלי לפוצץ אותו.

ההסבר המלא של ד"ר אבי אסייג בסרטון הניסוי:

http://youtu.be/Kqf0ZbwDXWM
צונמי
מי ניסה להשתמש בגלי צונאמי למלחמה?



ההיסטוריה יודעת לספר שבזמן מלחמת העולם השנייה ניסה צבא ניו זילנד, ביחד עם מדענים אמריקאים, לפתח טכנולוגיה שתאפשר ליצור גלי צונאמי קטנים. המטרה הייתה שגלי הצונאמי הללו יפגעו בכוחות האוייב שהתמקמו על חופי האיים ויחסכו את הלוחמה הקשה נגדם.

השיטה הייתה לפוצץ מטענים תת-ימיים, שיצליחו ליצור גלי צונאמי ממוקדים והרסניים. ההערכה והמסמכים שנחשפו בארכיונים ניו-זילנדיים הראו שארה"ב הספיקה לערוך מספר ניסויים בפצצות הצונאמי מול חופי ניו זילנד בשנת 1944. אך לבסוף הוקפאה התכנית והפצצות המהפכניות מעולם לא הגיעו לשימוש מבצעי של ממש.

על התכנית שנקראה "פרוייקט כלב ים" כתב בספרו העיתונאי הניו-זילנדי ריי וורו, לאחר שקיבל גישה לחומרים ארכיוניים של הממשלה הניו-זילנדית.


הנה פרטים על "פרוייקט כלב ים" כפי שהעיתונאי ריי וורו טוען שקראו לו:

http://youtu.be/Y1KadOwS9wA


והנה תיאור של כוונת ההפצצה הצונאמית הזו:

http://youtu.be/B8ugs2FN8zo


הנה מצגת וידאו על פרויקט פצצות הצונמי של ניו-זילנד וארה"ב:

http://youtu.be/Q-Bsu6gwYjs

ניסויים

ניסוי בנשק גרעיני
מה גורמים ניסויים גרעיניים?



ניסויים גרעיניים (Nuclear Tests) הם ניסויים שנועדו לבחון את השימוש בנשק גרעיני, תוצאותיו, יעילותו והשפעותיו על היבטים שונים בחייהם של בני אדם ובעלי חיים בסביבה.

במהלך המאה העשרים, מרבית המדינות שפיתחו נשק גרעיני בחנו אותו באמצעות ניסוי. לא פעם משמשים ניסויים גרעיניים להפגנת כוח ויכולת גרעינית של אומות, שכן בכך "מאותתת" המדינה שעורכת את הניסוי, שלא כדאי להילחם בה, בהיותה בעלת יכולת השמדה גרעינית. כך באו לעולם המעצמות הגרעיניות, אלו שהראו לעולם כולו את יכולותיהן הגרעיניות וקיבעו בכך את מעמדן כמעצמות.

הניסוי הגרעיני הראשון בהיסטוריה היה "ניסוי טריניטי". את הניסוי הזה ערך צבא ארצות הברית ב-16 ביולי 1945, כחלק מתוכנית מנהטן, לייצר את פצצה האטום שתכריע את מלחמת העולם השנייה. עוצמת הפיצוץ של הפצצה היחידה שהתפוצצה בו הייתה שקולה ל-21,000 טון של חומר הנפץ TNT.

לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכו הניסויים הגרעיניים. סדרת הניסויים הכי מפורסמים בנשק גרעיני, בוצעו על ידי ארצות הברית במסגרת "מבצע פרשת דרכים ". הניסויים נערכו בקיץ 1946 באטול ביקיני (Bikini Atoll), שבאיי מרשל, באוקיינוס השקט. האמריקאים פינו את כל תושבי האטול, כדי לבצע בו סדרה של 23 ניסויים גרעיניים. 23 פצצות הגרעין שהוטלו על ספינות ומטוסים ישנים שפוזרו בסביבות האי, נועדו לבחון את יעילות הפצצות והנזק שהן יגרמו לנשק ולסביבה. לאחר הניסויים הבינו כולם שניסוי כזה הופך את המקום לאתר שבני אדם ובעלי חיים לא יוכלו לחיות בו במשך שנים ארוכות. באי ביקיני נרשמה הכחדה של כל בעלי החיים באתר הניסויים ומסביבו. גם הדגה נפגעה במרחקים של מאות קילומטרים מהאטול, בשל תופעות של קרינה. דייגים רבים ביפאן דיווחו במהלך השנים על דגים "מוזרים" שניצודו. ככל הנראה חלק גדול מהמוטציות נזקפו לחובת סדרת הניסויים האטומיים של ארצות הברית.


כך נראה ניסוי גרעיני:

https://youtu.be/Ge865CR9pN8


סיפור ניסויי ההפצצות הגרעיניות על ביקיני:

https://youtu.be/UxF10IYOMCo


ניסוי גרעיני סובייטי שנעשה ב-1953, במקביל לניסויים האמריקאיים באי ביקיני:

https://youtu.be/r0dUIq8gHgc


סרט תיעודי על אתר הניסויים הגרעיניים הגדול בעולם במדבר נבאדה:

https://youtu.be/QGPKeNH2ee4?long=yes
ערפל ביתי
איך ליצור ערפל בבית?



רוצים לייצר ערפל ביתי? - כדי לייצר ערפל בבית קונים קרח יבש, בעזרת ידיים עם כפפות, מניחים אותו בתוך כלי עשוי מתכת. היכנסו לחדר קטן בבית ושפכו מעט מים לתוך הכלי. החדר יתמלא די מהר בערפל.


הנה הסבר לניסוי יצירת הערפל בעצמנו:

http://youtu.be/AZFmV7F3R_A


אם רוצים, אפשר ליצור "מכונת ערפל" של ממש:

http://youtu.be/xhZ_pn6cR7w
אף
איך לגרום לאדם להרגיש שיש לו אף ארוך?



האשליה שמוצגת בניסוי הבא מאפשרת לגרום לחבר לאשליה שיש לו אף ארוך במיוחד, כמו לפינוקיו. נסו את זה עם חברים ותראו כמה שזה מגניב..


הנה סרטון שמציג את האשליה המוחית הזו:

http://youtu.be/X9VdyS7Oxso?t=16s
הניסוי של מילגרם
מה הראה ניסוי הסמכות של מילגרם?



הניסוי לבדיקת הציות לסמכות שביצע סטנלי מילגרם הוא מהניסויים המפורסמים בתולדות המדע ואחד מהניסויים שחוללו סערה בהיסטוריה של הניסויים החברתיים. חוקר הפסיכולוגיה החליט לבחון את טענת אייכמן, מראשי הנאצים, שטען במשפטו שהוא "רק ציית לפקודות". מיליגרם החליט לבדוק מה גורם לאנשים לציית לסמכות ולפעול בקונפורמיות. כלומר כמו כולם, גם כשהם חושבים אחרת ועד כמה הם עלולים להגיע לביצוע פשעים נוראים, רק מכיוון שהירשו להם.

בניסוי הורה מילגרם לנבדקים, אנשים רגילים, להעניש בצורה כואבת, את מי שהוגדרו בניסוי כתלמידיהם. הנבדקים לא היססו להעניש בשוק חשמלי, בכל פעם שטעו בתשובה. יותר מכך - מכות החשמל שהם גרמו (למעשה הן לא היו אמיתיות, אבל המתנסים חשבו שכן), הלכו ונעשו יותר ויותר מסוכנות. הם גם שמעו את "צעקות" התלמידים בעת שכאילו קיבלו את מכות החשמל.. בסוף הניסוי נדהם החוקר לגלות ש-26 מתוך 40 הנבדקים בניסוי הגיעו עד לשוק החשמלי המירבי, מה שאומר שהם "הרגו" את התלמיד שלהם, על אף שידעו שהם עושים זאת, רק בזכות העובדה שקיבלו לכך אישור ממנהלי הניסוי. למעשה, גם ה-14 האחרים גרמו ל"תלמידיהם" סבל עצום, עד שסרבו להמשיך.

העובדה שאנשים רגילים מוכנים להפעיל עונשים קשים, כואבים ואף קטלניים לאחרים, רק מפני שקיבלו הוראה לעשות כן (במקרה הזה מהמדען שעושה את הניסוי) הוכיחה, לטענת מילגרם, שהסמכות יכולה לגרום לאנשים להגיע לביצוע פשעים איומים, כמו רצח.

בנוסף למה שהניסוי הראה על האופי האנושי, פיתחו בשנים שלאחריו רבים ממשתתפי הניסוי, במיוחד אלה ש"רצחו" אחרים, בעיות נפשיות. העובדה שלמעשה הם הסכימו לרצוח אדם אחר והגיעו לביצוע פשעים חמורים, גם אם לא היו פשעים של ממש, הייתה קשה להם מאד.


על הניסוי של מילגרם לבדיקת הצייתנות:

http://youtu.be/1uTx96sTrro


הנה שחזור של הניסוי של מלגרם על ציות לסמכות:

http://youtu.be/flMr6OTShws


הנה סרטונים אמיתיים מהניסוי שחולל סערה:

http://youtu.be/LlFPU5ySzEM


והנה סרטון מורחב של הניסוי והקשר שלו להיסטוריה ולשואה:

http://youtu.be/GkX27jAcqHM


קמרה אובסקורה
איך יוצרים קמרה אובסקורה בבית?



קמרה אובסקורה, אותה קופסה אפלה ששימשה בסיס לעולם הצילום, מסקרנת כבר דורות רבים את הסקרנים והחוקרים. היא אפשרה להקרין את המציאות על מסך עוד בתקופות שבהן לא היו קיימים החשמל, המצלמות והמקרן ובעיני בני התקופות העתיקות היא הייתה פלא פלאים.

אבל איך מייצרים קופסה אפלה של קאמרה אובסקורה?


כדי ליצור "קמרה אובסקורה" עושים כך:

1. מחשיכים לחלוטין חדר שבו נרצה לעשות את הניסוי.

2. עושים נקב קטן בקרטון וחוסמים חלון פתוח בקרטון.

3. על הקיר הנגדי לנקב מניחים מסך או סדין פרוש וכשמסתכלים רואים על המסך תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה.

זוהי ה"קאמרה אובסקיורה"!


הנה סרטון שמראה איך אפשר לעשות "קאמרה אובסקיורה" בעצמכם:

http://youtu.be/8pMrkXJ9OVQ
איך ליצור הר געש זעיר?



בניסוי ביתי חביב אפשר ליצור תגובה כימית של סודה לשתייה עם חומץ. זה יוצר הר געש זעיר וכשמוסיפים לו סבון זה הופך לחגיגה שלימה. כשמוסיפים לו סבון זה מגדיל עוד יותר את הקצף ואם נוסיף צבע מאכל אז הקצף גם יהיה בצבע.


הנה סרטון של הניסוי של הר געש מחומץ וסודה לשתייה:

http://youtu.be/HglYwcgAzfo
האם ניתן להחזיק כוס מים הפוכה מבלי שהמים יישפכו?



הניסוי שנציג כאן מאפשר לכם להכיר את כוחו של לחץ האוויר - האוויר לוחץ מלמטה על הקרטון ומונע מהמים להישפך.

הנה סרטון שמדגים את הניסוי:

http://youtu.be/WU1RKUx18mo?t=30s
מהו ניסוי הכלא של סטנפורד?



ניסוי הכלא של סטנפורד הוא אחד מהניסויים הידועים והקשים בתולדות המחקר המדעי בפסיכולוגיה. הניסוי הראה עד כמה הכוח משחית והוכיח שאנשים רגילים יכולים לעשות מעשים נוראים, בנסיבות מסוימות.

הניסוי נעשה על ידי פרופסור פיליפ זימבארדו, פסיכולוג חברתי ידוע, שביקש לבחון כיצד משפיעים חוקים על ההתנהגות האנושית. בניסוי נבנה כלא במרתפי האוניברסיטה. הסטודנטים שהתנדבו להשתתף בניסוי חולקו לשומרים ולאסירים. בתחילת הניסוי נעצרו הסטודנטים שנבחרו להיות אסירים על ידי ה"שוטרים" שבניסוי. הם נכלאו בכלא הניסוי, שבו שימש החוקר עצמו כ"מנהל הכלא".

בתוך זמן לא ארוך החלו מי שנבחרו כשומרים להפגין התנהגות אכזרית ואפילו סדיסטית, כמו גם התעללות מילולית ושליטה מוחלטת בהם. האסירים מצידם החלו להסתגר, לתפוס את עצמם כנחותים ולהפגין סימני דיכאון ומצוקה רגשית.

לאחר חמישה ימים הופסק הניסוי, כשהחוקר זימבארדו ראה שאולי הגזים. הוא נוכח שהתפקיד עלול לגרום לאנשים נורמטיביים (רגילים), להתנהג על פי תפקידם ואפילו לנהוג בצורה סדיסטית.

ממצאי הניסוי הביאו לכך שהחוקר זימבארדו הוזמן בשנת 2004 להעיד ולהגן על סוהר אמריקאי, שהועמד לדין על התנהגותו כלפי אסירים עיראקיים בכלא "אבו-גרייב".


הנה סיפור הניסוי בכלא של אוניברסיטת סטנפורד:

http://youtu.be/sd-l9e4O1Wc


על ניסוי הכלא של זימברדו:

http://youtu.be/O7AAU-bfvdU


הנה פרופסור זימברדו מציג את מקום הניסוי למבקרים:

http://youtu.be/RKW_MzREPp4


הנה סיפור הניסוי באנגלית:

http://youtu.be/t8vVjDkyH3Q
כיצד בנוי המדע מדורות של מדענים?



מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו. כל מחקר משתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.

עקרון חשוב ובסיסי במדע הוא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעותו היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המאה ה-17, זמן המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.

אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. חוקי הכבידה של ניוטון התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, על תנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגלית זו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה.


הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני:

http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s


כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:

https://youtu.be/-nAYmCimxhA


ושיעור מצולם על המהפכה המדעית:

https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ
מהי מטלת ההימורים של איווה?



האם יתכן שגופכם חש סכנה לפני שמוחכם קולט אותה? האם יתכן שבתת מודע אנו קולטים דברים שמוחנו לא עוסק בהם?

לפי ניסויים, נראה שכן. מטלת ההימורים של איווה (Iowa gambling task) היא ניסוי שמראה שהלא מודע שלנו הוא חכם יותר וזריז מהמודע שלנו.

בשנת 1997 נערך באוניברסיטת איווה שבארה"ב הניסוי המדעי הזה, שבו הוצגו למשתתפים 4 חפיסות קלפים: 2 כחולות ו-2 אדומות. כל משתתף בתורו קיבל 2,000 דולר במזומן והובהר לו שהוא עתיד לשחק במשחק הימור. שבסופו יזכה לקבל את כל הכסף שיישאר ברשותו בסוף המשחק.

במשחק התבקשו המשתתפים להפוך בכל תור קלף מאחת החפיסות שיבחר. כל קלף שהפכו זיכה אותם בכסף או קנס אותם בחלק מהכסף שהיה ברשותם. החוקר הסביר להם שיש הבדל בין החבילות: קלף מהחבילות הכחולות יכול לזכות אותם ב-100 דולר, בעוד שקלף מהחבילה האדומה מזכה רק ב-50 דולר. עם זאת הובהר להם שבחבילות הכחולות הסיכון גדול יותר להפסיד מאשר בחבילה האדומה, שכן חלק מהקלפים שבחבילה הכחולה יגרמו להם להפסד של סכומי כסף גדולים יותר, שינועו בין 200 ל-1,200 דולרים, בעוד שבחבילה האדומה ההפסד המירבי יהיה עד 100 דולר.

מה שהחוקרים לא סיפרו למשתתפים הוא שסך הרווח הצפוי מהחבילה הכחולה הוא יותר קטן מזה שבחבילה האדומה. המשתתפים החלו להפוך קלפים באופן אקראי ובתוך זמן קצר הם הבינו שהחפיסה הכחולה מכניסה יותר כסף ורווח. כמובן שהם החלו ליטול ממנה יותר קלפים. אבל אחרי כמה עשרות קלפים הסתבר שהמשתתפים החלו להפוך יותר קלפים מהחבילה האדומה והתמידו בכך, עד סוף המשחק. החוקרים ניסו מדי פעם במהלך הניסוי לתחקר את הנבדקים ולברר אם הם הבינו את החוקיות של המשחק. במקביל תיעדה מכונה את קצב לבם, לאורך המשחק.

מה שהתגלה בניסוי הוא שהרבה לפני שהנבדקים הבינו את חוקיות המשחק, גילתה מכונת האמת, אותה מכונה לזיהוי של ריגוש ופחד, שהם חששו בעת שנגעו בחפיסות הכחולות...

נראה שעמוק במוח הם חשו את המשמעות, או החוקיות של המשחק. זה קרה הרבה לפני שהנבדקים עצמם היו מודעים לכך. המדהים הוא שחלק מהנבדקים, בסביבות 30 אחוז מהם, השתמשו משלב מסוים רק בחפיסות האדומות מבלי שהצליחו להסביר את החוקיות של המשחק עד סופו! - הנימוק של רבים מהם היה משהו כמו: "יש לי הרגשה שזאת החפיסה שכדאי לבחור".

המשמעות הפשוטה של תוצאות הניסוי היא שהאינטואיציה שלנו, אותו חלק תת-מודע בחשיבה האנושית, לא פחות משמעותית ומעת לעת אף יותר מהחשיבה המודעת שלנו. במקרים רבים תחושות בטן לא מאכזבות וגם אם הצפת המידע גורמת למוחנו להתרכז בדברים החשובים שהם ורק הם מגיעים למודעות שלנו, גם הדברים הדברים שנשארים בתת מודע משמשים אותנו להישרדות וקבלת החלטות משמעותיות.


הנה הדגמת מטלת ההימורים של איווה והסברים בספרדית:

https://youtu.be/W3XiJW8KSK4


כך מזהה התת-מודע לפני המודע את סכנת ההפסד ומטלת ההימורים של איווה:

https://youtu.be/8IXVikvg0Jk
איך הופכים חדר לקמרה אובסקורה?



כדי לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמנו כל שצריך הוא חדר חשוך ונקב שיחדיר פנימה את מה שנראה בחוץ. הנקב הזה יכניס את המראות שבחוץ ויטיל אותם על הקיר. אגב, הם יוטלו הפוך על הקיר, כלומר - השמיים יהיו למטה...

כך יצרו פעם את החדר האפל, שריתק את דמיונם של אנשי העולם הקדום. זו הייתה ה"טכנולוגיה" הראשונה שהצליחה להקרין תמונה של ממש, גם אם לשמור אותו, כמו שיעשה הצילום, עדיין לא ידעו.

כך תוכלו לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמכם:

1. החשיכו לחלוטין את החדר שבו תרצו להשתמש, על ידי סגירת החלון בקרטון ונייר דבק אטום.

2. על הקיר הנגדי לנקב הניחו מסך או סדין פרוש.

3. נקבו בקרטון שעל החלון נקב קטן, כך שייכנס דרכו אור.

4. על המסך או הסדין שפרשתם על הקיר הנגדי לחלון תוכלו לראות את תמונת העולם שבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה וחלשה יחסית. זוהי הקמרה אובסקורה - חוויה שבימי קדם הייתה מדהימה ומהממת!


הנה ההוראות להפיכת החדר ל"קמרה אובסקורה" - בעברית "לשכה אפלה":

https://youtu.be/bAyv0bBX7Ww


הדגמה מהירה ומצולמת יפה של הפיכת חלל לקמרה אובסקורה:

https://youtu.be/-cr5YWZSId0


מדעני נשיונל ג'אוגרפיק יוצרים מחדר את "הלשכה האפלה" - בלטינית "קמרה אובסקורה"

https://youtu.be/gvzpu0Q9RTU


וצריך לדאוג שלא יחדור יותר מדי אור - רק כך זה עובד:

https://youtu.be/X9_6EbucCPQ
מהו ניסוי הקונפורמיות של אָש?



ניסוי הקונפורמיות של אָש הוא אחד הניסויים המפורסמים בתולדות הפסיכולוגיה החברתית. החוקר רצה לבדוק האם נבדק בניסוי ישנה את התנהגותו לאור התנהגותם של אלה שסובבים אותו, גם אם תהיה חסרת-הגיון ומנוגדת לנטייתו הטבעית. כלומר, הניסוי בחן את הלחץ הקבוצתי והדגים היטב את כוחה העצום של הקבוצה אל מול היחיד.

הניסוי התנהל כשהחוקר הכניס בכל פעם לחדר אדם שהיה הנבדק ועוד 6 משתתפים ששתפו פעולה עם המחקר. בכל פעם בניסוי הוצגו למשתתפים 3 קווים באורכים שונים, והיה עליהם לומר איזה מהקווים הכי דומה לקו נוסף שלידם. מדובר היה במטלה שכל אדם היה עונה עליה בקלות וללא היסוס. אבל כשנשאלו וענו המשתתפים בזה אחר זה, הנבדק האמיתי היה תמיד לפני האחרון ואלו שלפניו ענו בכוונה תשובה לא נכונה. במחקר הסתבר שברוב המקרים שינו הנבדקים את תשובותיהם לפי דעת הכלל, גם אם הודו שחשבו אחרת. חלקם שכנע את עצמו שכנראה שהוא טועה וחלק אחר ממש השתכנע שתשובת האחרים היא ההגיונית.

הניסוי הוכיח שיש לבני אדם נטייה לצייתנות והם "זורמים" עם מה שחושבים כולם, גם כשהם חושבים אחרת. מחקרים שהמשיכו את הניסוי של אש הראו כשהיה אפילו משתתף אחד שחשב אחרת מהאחרים, נטו הנבדקים להצטרף אליו ולחזור לדעתם המקורית. בכך הוכיחו החוקרים שאם ההסכמה הכללית, הקונצנזוס, נסדקים, מתפרק הציות העיוור לדעת הכלל.

משמעות הניסוי הייתה עצומה, בכך שהוא הבהיר את היכולת להשיג ציות של אנשים לעשות מעשים נוראים, כי "כולם נהגו כך". בניסויים הבאים הובהר גם שאם יש לאנשים ספקות, עליהם לומר את דברם כדי לגרום לעוד אנשים עם ספק לומר את שלהם ולהתנגד למעשים שלא ייעשו.


הנה סיפור הניסוי של אש לבדיקת הקונפורמיות:

http://youtu.be/-RCbXFXi2vk


הנה הדגמה נוספת לקונפורמיות שעליה הצביע הניסוי של אש:

http://youtu.be/gimcB5_igAw?t=1m58s
מהו ניסוי החור שבקיר?



שנים לוחשים לנו בשקט, גם רבים מהמורים, שילדים לומדים בעצמם לא פחות מאשר ממערכת החינוך. היה זה הסופר מרק טוויין שאמר ש"מעולם לא נתתי לבית הספר שלי להפריע לי ללמוד"...

אבל מה פשר הלמידה הזו? - האם היא למידה של ממש או צבירה של ידע סתמי שבהיעדר חיבור וקישור בין הפרטים שבו, אין בו שום לימוד אמיתי?

שאלות קשות שגם מדעני חינוך לא תמיד מסכימים על התשובות שלהן. אבל מעניין לבחון את המסקנות שלמד פרופסור אנגלי ממוצא הודי, שהחליט לבחון את גבולות הלימוד העצמי של ילדים. "החור שבקיר" (Hole in the Wall) הוא ניסוי של סוגטה מיטרה, ששמע שוב ושוב שילדים היום, לומדים בעצמם כמעט הכל. מיטרה רצה לראות כיצד זה קורה. בשנת 1999 הוא פצח בניסוי.

בניסוי הוצב מחשב אישי בקיר אבן של משרד, מין קיוסק מידע, בשכונת מצוקה שבמחוז דלהי בהודו. ילדי השכונה גילו שמותר להם להפעיל את המחשב כרצונם. במחשב היו לומדות, תוכנות לימוד פשוטות, שהוצגו בו ללא הדרכה כלשהי. תוך זמן קצר החלו הילדים להכיר את המחשב, להפעיל את הלומדות ולהפוך מיומנים בשימוש בו. הניסוי הורחב לעשרות מחשבים דומים באזורים עניים נוספים בהודו ובהמשך גם בקמבודיה. שוב ושוב הראו הניסויים שילדים ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט.

בניסוי המשכי בדק מיטרה, בעזרת מחשב עם מערכת זיהוי דיבור, האם יוכלו ללמוד אנגלית ולרכוש מבטא בעצמם. הילדים שמו לב שכשהם מדברים אל המחשב במבטא אנגלי כבד, המחשב מתקשה להבינם ומציג ג'יבריש ולא משפטים ברורים. מיטרה הציע לילדים רק דבר אחד - שיגרמו למחשב להבין אותם. הילדים שאלו אותו כיצד, אבל הוא ענה שאינו יודע והלך משם. חודשיים אחר-כך, דיברו הילדים במבטא הבריטי של תוכנת הסינטסייזר הקולי של המחשב. הם מצאו אותו, למדו את המבטא שלו ופקדו על מערכת זיהוי הדיבור את הפקודות הקוליות הנחוצות להשגת מטרותיהם.

הניסוי הראה עד כמה הלמידה העצמית היא יעילה. ניתן היה לראות בבירור כיצד ילדים משכונות נחשלות בהודו, שאין להם שום ידע באנגלית, הגיעו להישגים מדהימים, רק תודות לכך שניתנה להם נגישות למחשב. מיטרה סיפר על ילדים שלמדו בעצמם, מסרטונים ומשחקים בשפה שאינה מובנת להם, כיצד פועל ה-DNA.

המחסור במורים טובים, הבהיר מיטרה, היא חלק מהבעיה שיוכלו המחשבים לפתור. המורים הללו לא מגיעים לכל מקום, במיוחד לא למקומות הקשים, שבהם הם הכי נחוצים. את זה הוא מנסה לפתור בעזרת מחשבים.


סוגטה מיטרה מסביר שהמורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים:

https://youtu.be/NWiv3ZoATi4


הנה סוגטה מיטרה מתאר את הניסוי בהרצאת טד:

https://youtu.be/lylbMNVVIdw?long=yes


רעיון שמיטרה מקדם כיום הוא לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח:

https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes


ומנסה להקים בית ספר בענן:

https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes


איך יוצרים חור שחור?


זה הגיוני שעם בלון מנופח ונייר אלומיניום ניתן ליצור חור שחור? - אממ... לא ממש!
חייבים גם מספריים...


הנה סרטון שמציג את הדרך שבה נוצרים חורים שחורים באמצעות הדמייה:

http://youtu.be/jGX7CTdCfNE
מהי תיבת סקינר?



ניסוי תיבת סקינר (Skinner box) נקרא על שם החוקר פרדריק סקינר, אשר ערך ניסוי מפורסם מאד. הוא לקח חולדות, שאותן הכניס לתיבה שבנה והמכילה נורה, מגש מזון ודוושה.

בתיבה, שזכתה לשם "תיבת סקינר", מדד סקינר כמה פעמים מנסה החולדה ללחוץ על הדוושה סתם, כי בשלב זה לא הניבה הלחיצה דבר.

בשלב השני, הוא שינה את התיבה כך שכל לחיצה על הדוושה שחררה לחולדה מזון, היישר למגש המזון. הוא מצא שבעקבות החיזוק הזה, המזון שקיבלה, היא החלה ללחוץ על הדוושה הרבה יותר. ממש כמו בניסוי הכלב המרייר של פבלוב, נוצרה כאן התנייה. החולדה, סקינר הסיק, למדה לקשר בין הלחיצה על הדוושה לבין המזון שקיבלה. סקינר הבחין שגם לחיצות שהפחיתו זרם שהכאיב לה גרמו לחולדה ללחוץ יותר. ההתנייה עובדת.

בהמשך הוא גילה שגם הפחתה של החיזוקים, כך שלא כל לחיצה תניב תגובה שהחולדה אוהבת, משמרת לאחר מכן את הלחיצות. זאת בניגוד למצב שבו הלחיצות הפסיקו להניב חיזוקים לחלוטין.

המחקר עוד מצא בהמשך שהדעיכה של התגובה לאחר חיזוק מלא היא מהירה יותר, לעומת דעיכת התגובה לאחר חיזוק חלקי, מה שהראה שחיזוקים חלקיים כדי ללמד את החולדה על הקשר בין לחיצה למזון, עדיפים על חיזוקים מלאים, שניתנים תמיד.

מכאן סקינר טבע את המונח "התניה אופרנטית". זה היה בהמשך להתניה הקלאסית", מונח שתיאר את ממצאיו של פבלוב, שלימד את הכלב בניסוייו, על הקשר בין צליל הפעמון להגשת האוכל, וגילה שלאחר שהכלב למד לקשר בין צליל הפעמון לאוכל, גרם לו רק צליל הפעמון להזיל ריר, גם ללא אוכל - בדיוק כפי שעושה הכלב למראה האוכל כשהוא כן מוגש לו.

פבלוב קרא לתופעת למידה זו התניה. התואר "קלאסית" ניתן לה כשנולדה ההתניה האופרנטית של סקינר. אופרנטית משום שהיא גרמה לבעל החיים, החולדה, לבצע פעולה, operate, כדי לזכות בחיזוק או להימנע ממנה כדי שלא להיענש. הפעולה היתה הלחיצה על הדוושה.

ההתניה אופרנטית מראה כיצד תוצאות מובילות לשינויים בהתנהגות רצונית. שני סוגי התוצאות, החיזוק או העונש, השפיעו על ההתנהגות - כל אחד לכיוון אחר.

ההתניה האופרנטית יצרה שינוי בתדירות התגובה, בעקבות קבלת חיזוק או עונש לאחר ביצוע התגובה. סקינר טען שזו הדרך שבה יש ללמד גם בני אדם באופן יעיל - חיזוק ועונש.

סקינר גם ניסה בהתחלה לתת חיזוק מלא ובהמשך לעבור לחיזוק חלקי (לפעמים כן לתת חיזוק ולעיתים לא). הוא מצא שחיזוק חלקי הביא לדעיכה איטית יותר של ההתניה, כי הלומד המשיך להתנהג בדרך הרצויה, למרות שלא תמיד ניתן לו החיזוק.

מכאן נולדו גישות חינוכיות של חיזוקים, גירוי ותגובה ועוד. אפילו לומדות המחשב הראשונות פעלו על סמך ההנחות הללו והן, אגב, כשלו לחלוטין ככלי הוראה יעילים. מסתבר שחינוך והוראה הם עניינים מורכבים הרבה יותר מאילוף של כלב או חולדה...


הנה סיפור הניסוי של סקינר ותיבת הלחיצות:

https://youtu.be/tWtvrPTbQ_c


הנה הסבר מתורגם על ההבדלים בין ההתניות הקלסית והאופרנטית:

https://youtu.be/H6LEcM0E0io


כך זה נראה בתיבה שקופה:

https://youtu.be/MOgowRy2WC0
איך להבעיר אש מתחת למים?



חומר דליק, חמצן וחום - זה מה שצריך כדי שאש תדלוק. הניסוי הבא מדגים איך ניתן להחזיק אש בוערת בתוך המים, בלי שהיא תכבה. השיטה: לא לאפשר למים לקרר אותה..


הנה סרטון הניסוי:

http://youtu.be/o-bLxVZgIpk
האם אפשר להבעיר נר מתחת למים?



ודאי שכן. יש דרך מופלאה לגרום לנרות לבעור מתחת למים ואתם יכולים לעשות זאת גם בעצמכם. הסוד הוא לגרום לאש שבוערת עוד לפני שהיא במים, להמשיך לבעור גם כשהמים מכסים אותה.

שימו לב שניסוי כזה ניתן לעשות רק ביחד עם מבוגר לידכם.


הנה סרטון שבו מלמד ד"ר אבי ממכון ויצמן איך לגרום לנר לבעור בתוך המים. שימו לב שהניסוי לוקח יותר זמן מאשר מוצג בסרטון:

http://youtu.be/fj-iyzZkj6c
האם בומרנג חוזר גם בחלל?
איך להכין הולוגרמה לבד?
איך גורמים להרגשה שהידיים חסרות משקל?
איך בגד ים ביקיני קשור לפצצות אטום?
מהו אפקט נוסבו?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.