רגליים או ידיים תותבות הם דבר נפוץ אצלנו, בני האדם. אבל בעלי חיים עם תותבות הם מראה נדיר יחסית. ישנן הצלחות מרשימות של התקנת תותבות לחיות שאיבדו רגליים, אבל יש גם מעט בעלי חיים שכל הגפיים שלהם עשויים מתותבות. אחד מהם הוא הכלב נאקיו.

נאקיו איבד את ארבעת רגליו לאחר שקפא בשלג בתור גור. בעליו החליטה שלא לוותר וגייסה כסף כדי להעניק לו רגליים תותבות. כך עשה נאקיו היסטוריה והפך לכלב הראשון בעולם שמהלך על 4 רגליים ביוניות. כיום הוא נראה קצת כמו החתול במגפיים אבל אלה בעצם רגליים מלאכותיות שמאפשרות לו לחיות חיים מלאי הנאה ותנועה.


הנה סיפורו של נאקיו, הכלב הביוני:

https://youtu.be/yUHe0mvS8Z0

אוסקר פיסטוריוס הוא אצן דרום אפריקני קטוע רגליים, שזכה לפרסום עולמי כשהשתתף באולימפיאדה רגילה, בתחרויות כנגד אצנים רגילים.

באולימפיאדת לונדון הוא התחרה במירוצים ל-400 מטרים ובמרוץ השליחים של 4X100 מטרים.

פיסטוריוס, שבהיותו בן 11 חודשים נקטעו רגליו מתחת לברכיים בשל פגם מלידה, היה בכך לאדם קטוע הרגליים הראשון, שמתחרה במשחקים האולימפיים ולא רק במשחקים הפראלימפיים.

כאתלט הוא התגבר, כנגד כל הסיכויים, על מחלה מולדת. ללא גפיו התחתונות הוא התעקש להתחרות כנגד אצנים בריאים בתחרויות הקשות ביותר ובכך הוא היה לאדם מפורסם ולגיבור בינלאומי.

תלונות כנגד העובדה שהוא רץ עם רגליים מלאכותיות הביאו אותו שוב ושוב לבתי המשפט. שם הוא התאמץ והצליח להוכיח משפטית שהלהבים המשמשים לו כרגליים לא מקנים לו יתרון בלתי הוגן, כנגד אנשים בריאים.

אגב, בשל רגליו התותבות שמזכירות להבים, זכה פיסטוריוס לכינוי "הבלייד ראנר האנושי", על שם הסרט המפורסם.

חייו, המזכירים גם כך סרט הוליוודי, עברו טלטלה בהמשך השנים, כשחברתו נורתה על ידו בביתם והוא הורשע בהריגה. בהמשך שונתה ההרשעה לרצח והעונש שנגזר עליו הפך ל-13 שנות מאסר. מאז הוא אסיר.


הנה ריצה באולמפיאדת הנכים שבה פיסטוריוס מתחרה:

http://youtu.be/BBDg1ChJfwk


אוסקר פיסטוריוס רץ באולימפיאדה הרגילה:

http://youtu.be/vB_g-RSIGfM


הנה פיסטוריוס מתאמן:

http://youtu.be/XSLDd5JW0fM

אין כמו סופרמן להיות סמל לכוח ועוצמה ואין כמותו מי שיכול ליפול למעמקים. אחד מהסופרמנים של הקולנוע הוכיח בחייו שהוא יכול היה לעמוד גם בנפילה הגדולה, לא מעט בזכות אשתו...

הכל החל כשבעקבות תאונת רכיבה ב-1995, הפך השחקן כריסטופר ריב, מי שגילם את דמותו של גדול גיבורי-העל, סופרמן, למשותק. הוא שבר את צווארו, לאחר שנזרק מסוס במהלך תחרות רכיבה. בתחילה הוא פשוט רצה למות. הקריירה שלו נהרסה לחלוטין. מי ייתן לאיש משותק לגלם את סופרמן או כל דמות אחרת שאינה נכה?

שוב ושוב הוא ביקש מרעייתו שתנתק אותו מהמכשירים ותיתן לו חופש מחיי השיתוק שנכפו עליו. אך משזו סרבה, הוא החליט לחיות ולהיאבק. מעתה, כך החליט, הוא יפעל ככל יכולתו כדי להעביר את המסר ולהביא למודעות לסבלם ולמצבם של אנשים משותקים. ממש כמו סופרמן האלמותי שגילם על הבד, הפגין ריב אומץ רב, נחשף ודיבר בכל פורום אפשרי והשקיע במחקר של תאי גזע. במקביל הוא חזר לשחק, לביים ולפעול כשחקן פעיל, בין השאר בגירסה המודרנית למותחן של היצ'קוק "חלון אחורי", בה הוא גילם אדם בכיסא גלגלים המשוכנע ששכנו נרצח.

כריסטופר ריב היה לדוגמה עולמית לנחישות, אומץ לב ומאבק באסון שנכפה עליו. הוא גם הקים מרכז מחקר וייצג בכל העולם את המשותקים. המשמעות שהוא נתן לחייו גרמה לאנשים רבים בעולם להאמין בו ולהעריצו - הרבה יותר מההערצה שלה זכה בקריירה הקולנועית שלו.

לצער העולם כולו, 9 שנים אחרי התאונה האומללה שעבר, מת ריב. פצע לחץ שממנו סבל גרם לו לתרדמת וליבו קרס. מי שגילם את סופרמן והפך בעצמו לסוג של סופרמן בכיסא גלגלים, עזב אותנו.


הנה גדולתו של כריסטופר סופרמן ריב:

http://youtu.be/jE1WuhgcJEM


כך מריעים לו הכוכבים הגדולים בעולם:

http://youtu.be/ffSy3-PJ5QI


כאן הוא מדבר לטובת תרומות לחולי טרשת נפוצה:

http://youtu.be/WjqAb4Ktots

האם נתקלתם פעם בעיוורים שקוראים עיתון? - לעיוורים ובעלי לקות ראייה קשה לראות את מה שנראה לעיני כל. חברת OrCam הישראלית מציעה להם בשנים האחרונות אמצעי חדש לראות את העולם. מדובר במצלמה שמתלבשת על משקפי ראייה ועושה פלאים. המצלמה מתחברת למכשירים ניידים כמו סמארטפון או טאבלט ומקריאה טקסטים באמצעות מיקרופון זעיר המוצמד אליה.

חברת אורקם פיתחה את המכשיר כך שיוכל להקריא למשתמשים כבדי ראייה ואפילו כאלה הלוקים בעיוורון כמעט מלא, כל תוכן שהמשתמשים מצביעים עליו. כך יוכל המכשיר לקרוא את מה שכתוב על גבי העיתון, על אריזות מוצרים או על גבי שלטים ברחוב. המכשיר גם יוכל לומר להם את צבע האור ברמזור או יקריא את המנות בתפריטי מסעדות ואפילו יאמר מה השווי של שטר הכסף שבידם.


הנה הסבר על התקן הראייה לעיוורים של אורקם (עברית):

http://youtu.be/SXTNlKj3Bc8


וכתב הבוחן שימושים שונים במתקן אורקם:

http://youtu.be/k_C1iKIqi_o

סיפורו הוא אחת הדוגמאות הקשות לאכזריות האנושית והלעג לחלשים ולמוכי הגורל. כל חייו היה ג'וזף מריק מושא ללעג וכינויים מעליבים. האיש בעל הגוף המפלצתי היה ידוע בכינוי "איש הפיל" וכל רואיו הוכו בתדהמה.

אבל מריק היה נשמה טובה ששכנה בגוף מעוות. למזלו גברו איכויותיו האנושיות על מראהו המפחיד ובהדרגה הוא שינה את התפיסה כלפיו.

זה היה במחצית השנייה של המאה ה-19, התקופה הוויקטוריאנית. מריק נולד כתינוק נורמלי בעיר האנגלית לסטר. העיוותים החלו על פניו וגופו בסביבות גיל חמש.

הסתבר שהוא לקה במחלה שעיוותה את גופו ואת פניו באופן קיצוני. בגיל 11 מתה אימו.

אימו החורגת, שעימה התחתן אביו, דחתה אותו.

בשל עיוותו הוא התקשה למצוא ולהתמיד בעבודה. מתעשייה ועד רוכלות, בכל תחום שבו עבד נרתעו ממנו האנשים והוא נאלץ לעזוב. משם הוא החליט, בלית ברירה, להיות מוצג כאטרקציה לקהל בפריק שואו. הוא משמש כמוצג נלעג במעין קרקס של מוזרים ונכים, על תקן "איש הפיל".

במשך הזמן הפך האיש המעוות לידוען בחברה הגבוהה של אנגליה הוויקטוריאנית. השיא היה כשהמלכה ויקטוריה בכבודה ובעצמה הפכה אותו לידידה האישי.

כיום יודעים החוקרים לספר שסינדרום רפואי שנקרא פרותיאוס פגע בו אנושות והפך אותו למפלץ אומלל. מריק התגורר וזכה לטיפולים בבית החולים בלונדון.

מצבו הרפואי של גוף המפלצת שנשא אותו הלך והתדרדר. השינה הלא בריאה שכפתה עליו הגדילה ההולכת ומחמירה של ראשו, רק החמירה את מצבו, עד שנחנק ממנה ומת.

על מריק נעשה "איש הפיל", סרט המופת של גאון הפנטזיה המסתורית דיוויד לינץ'. בסרט שצולם בשחור לבן משחק אנתוני הופקינס את הרופא המנתח שנחשף וחוקר אותו בבית החולים. להפתעתו הוא מגלה שמאחורי החזות המפלצתית של "איש הפיל" מסתתר אדם נבון, רגיש ומכמיר לב. מריק שבסרט חווה, לראשונה בחייו, נדיבות לב וחום אנושי.


הנה סצנת הרכבת מהסרט על ג'וזף מריק "איש הפיל":

https://youtu.be/sF19L00KbAI


ניסיון מודרני לשחזר את קולו על סמך מחקר פיזיולוגי:

http://youtu.be/CejyfdIaCQ0


קדימון הסרט "איש הפיל" משנת 1980:

https://youtu.be/AF9gNKJi79g?t=20s


וחקר מותו בגיל 27 בלבד:

https://youtu.be/HKiRlZEbnxg

כלבי נחייה הם כלבים שמאולפים לסייע ללקויי ראייה ובמיוחד לעיוורים. כלב נחייה מוביל את לקוי הראייה בהליכה, מנחה אותו בדרכו ומשמש למעשה כעיניו.

מרבית כלבי הנחייה בישראל הם מגזעי כלבים שקטים וחזקים כמו כלבי הלברדור רטריבר והגולדן רטריבר. הרטריברים (retriever) היו בעבר כלבי ציד, שתפקידם בציד היה להביא את הטרף אל הציידים.

אימון כלבי נחייה בגרמניה, במהלך מלחמת העולם הראשונה. האגדה מספרת שאת הרעיון הגה רופא גרמני, לאחר שטייל עם חייל פצוע שבו טיפל לאחר המלחמה. משנקרא פנימה לבניין בית החולים, נשאר הפצוע שהתעוור במלחמה עם כלבו של הרופא. כשהחל גשם לאחר זמן מה, נזכר הרופא בחייל שהשאיר בגן ונחפז להביאו, אך גילה שהחייל הובל בידי כלבו פנימה.

מקרה זה הוביל לרעיון להקים בית ספר לאילוף כלבים שינחו עיוורים. בית הספר הראשון לכלבי נחייה הוקם תחילה בצבא הגרמני ובהמשך הפך לבית ספר אזרחי לאילוף כלבי נחייה לעיוורים בכלל.


הנה סיפורם של כלבי הנחייה (עברית):

https://youtu.be/VcOoAS5mC_4?long=yes


אילוף כלב נחייה (עברית):

http://youtu.be/7AQOZbGE7_k


יש כאלה שממש משנים חיים של ילדים:

https://youtu.be/5YssM3BYlu4


כך מגדלים כלבי נחייה (עברית):

https://youtu.be/9Qi0WSfOefQ


בחיוך, כלב נחיה מדבר אליכם (עברית):

https://youtu.be/bCtRzk7S7a4


כלב לברדור המסייע לילד אוטיסט לתקשר (עברית):

https://youtu.be/8UPc5sHYWm4?long=yes


והעיוורים מספרים על כלבי הנחייה שלהם (עברית):

https://youtu.be/ynNn7EeurqY?long=yes

אמני הפה והרגל הם אנשים שיש להם מגבלה גופנית או נכות, שלא מאפשרים להם לצייר בעזרת הידיים, כמו כל צייר או אמן אחר. על ידי אחיזת המברשת בפה או בין אצבעות כף הרגל הם יכולים לצייר במיומנות מדהימה. זה לא קל, אבל אחרי שנים של תרגול וציור, אמני כף הרגל והפה יכולים להגיע לשליטה מצוינת בציור ומציירים ציורים שקשה להאמין שלא צוירו ביד.

בישראל קיים ארגון אמני הציור בפה או ברגל, שמוכר את ציוריהם של אמנים אלה לציבור הרחב.


הנה סרטון על אמני הציור ברגל ובפה (עברית):

http://youtu.be/1LE0tViO8SQ?t=4s


חייו של צייר בפה (עברית):

http://youtu.be/ZQjsaaa1wh4


ילד שמצייר מגיל צעיר ברגלו:

http://youtu.be/tYlQgyXuoHc


אמנית ציור בפה וחייה עם השיתוק שלקתה בו בלידתה:

http://youtu.be/TTLGPh_Q3Lo


וכדי שלא יישארו רק בציור - הנה אמן דגול ללא ידיים, שמנגן בגיטרה ברגליו:

https://youtu.be/lGm96vFvmxk

תתרן הוא אדם שסובל מאובדן של חוש הריח. תתרנות, או אנוסמיה (Anosmia או Smell-blind) יכולה להיות מלאה או חלקית ואנשים יכולים לסבול ממנה באופן קבוע או לפרק זמן מסוים, מסיבות בריאותיות שונות. התתרנות החלקית היא חוסר יכולת לחוש ריחות מסוימים ורק אותם.

תתרנים, הסובלים מאַל-טַעַם (ageusia), אובדן חוש הטעם, אולי מרוויחים מהמוגבלות שלהם כשהם לא מריחים את הריחות הלא נעימים בסביבתם. מצד שני הם חשופים לסכנות ייחודיות להם. לדוגמה, בעוד אדם רגיל יבחין בדרך כלל די מהר בדליפת גז בבית ויוכל לטפל בכך, תתרן לא יריח ויהיה חשוף לסכנה של ממש.

בטבע למשל, יתקשו מאוד בעלי חיים לשרוד ללא חוש ריח.

האיבחון של תתרנות נעשה באמצעות הרחה של ריחות שונים (כמו קפה, קינמון, לימון ועוד) ומטרתה היא לבדוק את תפקוד חוש הריח של הנבדק ואם הוא סובל מתתרנות - עד כמה חמורה התופעה אצלו.

תתרנות זמנית היא כזו שיכולה לעבור או שניתן להעבירה באמצעים רפואיים. אף סתום או זיהום כלשהו יכולים בנסיבות מסוימות לגרום לאיבוד זמני של חוש הריח.

תתרנות קבועה שלא מלידה היא נדירה יחסית והיא נגרמת לרוב בשל נזק לקולטני הריח באף, או בשל נזק במוח, באותם האזורים שאחראים על חוש הריח שלנו.


הנה סרטון אנימציה על התתרנים מחוסר היכולת להריח:

http://youtu.be/pYE5mBsLY5w


ומומחה המסביר את תופעת התתרנות (עברית):

https://youtu.be/vTawJZOOi3g?t=13?long=yes

אם הייתם רואים את ציוריו, לא הייתם מאמינים שהם צויירו על ידי אדם עיוור.

לאחר שג'ון בראמבליט האמריקאי לקה בעיוורון, נולד בו הרצון לצייר. די מהר הוא גילה כישרון לציור ופיתח טכניקת ציור ייחודית, שבה הוא נעזר בחוש המישוש, כדי לצייר. גוונים רבים של צבע, שבהם הוא מבחין במגע אצבעותיו, מאפשרים לג'ון לצייר מדיוקנאות של אנשים ועד לציורי נוף רבי כישרון ומבע. בד בבד הוא הדוגמה לכך שרוח האדם יכולה להתגבר על כל קושי, גם אם בקושי...

הכל החל לאחר שבראמבליט התעוור. התגובה הראשונה למצב החדש הייתה של דיכאון קשה. אבל לאחר שנת אבל, שבה הוא הלך והפנים את מצבו החדש ובלית ברירה קיבל אותו, הוא החל לחפש עיסוק שיעניין ויעסיק אותו מכאן. כך הוא החל להתעניין בדבר הכי רחוק מעולם העיוורים - באומנות חזותית, או במקרה שלו - בציור.

ההברקה שלו הייתה שפיתח תחליף לראייה בציור והתחליף הזה הוא חוש המישוש. ג'ון בראמבליט בילה ימים ארוכים בתרגול ובהגעה למצוינות, בשיטה של תיאור מציאות נראית, על ידי אמן ממשש.

המדהים הוא שבשיטה שבה כל עיוור נעזר, חוש המישוש, ג'ון הגיע לרמה שבה הוא מצייר פורטרטים מדויקים של אנשים. בתחילה חשבו שהוא מתבסס על זכרונו, מהתקופה שלפני שהתעוור, אבל אז הוא הפליא לצייר גם דיוקנאות של אנשים שהוא לא ראה מעודו, בין השאר של אשתו ובנו הקטן.

המדהים ביותר הוא שמאדם נכה ומתוסכל הפך הצייר העיוור לאמן מפורסם ונערץ, שזכה לכבוד בעולם כולו. גם הפרסים זרמו אליו, במיוחד לאחר שנחשף בתקשורת שכבר שנים שהוא מעביר, בהתנדבות, סדנאות לאנשים עם מוגבלויות ולבני אוכלוסיות מעוטות יכולת, אנשים שבשום צורה אחרת לא היו זוכים בלימודי אומנות.

בקריירה המופלאה שלו, הראה בראמבליט שדווקא ממצבי משבר ניתן לגלות את הדרך המיוחדת שנועדה לך. בד-בבד הוא הוכיח שהעיסוק באומנות אינו מוגבל באמת רק למי שניחן בכל מה שצריך, אפילו לא אם אתה עיוור שרוצה לצייר, ללא החוש ההכרחי -
חוש הראייה...


הנה הצייר העיוור ג'ון בראמבליט מספר על עצמו:

https://youtu.be/6xkfaTgT3FY


וסרט ארוך על הצייר שנולד לאחר שהתעוור:

https://youtu.be/ogI6J3sgLtw?long=yes

זה נשמע כמו אוקסימורון מוזר, משהו כמו "הזמר האילם" או "הצלף הפוזל", אבל אֶשרֶף ארמַאַן הטורקי (Eşref Armağan) הוא צייר עיוור, שמצייר ציורי שמן בעלי רמה אמנותית גבוהה מאד, בעזרת מכחולים, ידיים, אצבעות. את קווי המתאר של הציור הוא מצייר לפני הצביעה בעזרת רצועות גבס או חריטת ברייל. לאחר מכן הוא צובע את הציור, כשימים אחדים מפרידים בין כל שכבה וצבע, על מנת שהצבע יתייבש והוא יוכל להניח את הצבע הבא, מבלי שיווצרו כתמים, שאצל אמן רואה אינם קיימים.

לארמאן התורכי אין עיניים מלידה. ציוריו של ארמאן מקשים לתפוס שארמאן מעולם לא זכה להשכלה או לימוד של כתיבה או ציור. בכישרון נדיר הוא הצליח ללמד את עצמו את שניהם וכיום הוא מציג תערוכות ברחבי העולם וזכה בצדק בפרסום עולמי. הוא מצייר בדממה מוחלטת.

על ארמאן נערכו מחקרים אקדמיים שונים בתחום הפסיכולוגיה, שניסו לגלות כיצד עובד מוחו של עיוור שמצייר. הוא הצליח לצייר עצמים שהורשה למשש לפני כן. הפרספקטיבה המושלמת שבה צייר את העצמים הללו ותפיסת תלת הממד המצוינת שלו, לימדו את החוקרים רבות על התפיסה האנושית ועל תפקוד החלק הויזואלי במוח, הקורטקס הוויזואלי, אצל עיוורים.


הנה אסרף ארמגן, הצייר העיוור:

https://youtu.be/A9fIt7n8MMQ


חברת וולוו עשתה איתו פרסומת:

http://youtu.be/oA3mW1-kY7k


וסרט תיעודי קצר עליו:

https://youtu.be/JTDQcSS809c

את רוב סימני שפת הסימנים מבצעים על ידי כף היד, ליד הפנים, החזה והבטן. סימנים מעטים כוללים תנועות כתפיים ואיברי גוף נוספים.

אבל התפתחות שפת הסימנים מובילה בהדרגה לאזור הפנים ולסימני ידיים בלבד. בתהליך זה, שלא נגמר, מרבית הסימנים שבעבר השתמשו באיברי גוף שאינם הידיים או בחלקי גוף התחתונים, מפנים עם הזמן את מקומם לסימנים חדשים שמבוצעים בכפות הידיים ובחלק הגוף העליון בלבד.


מבוא ללימוד שפת הסימנים:

https://youtu.be/GDV3K8BXSQI


שיר שלם שתוכלו לומר בשפת הסימנים:

http://youtu.be/JIdADujEf2g


ושיר נוסף בשפת הסימנים:

http://youtu.be/SDBMTUhx7OI

תסמונת אספרגר היא לקות עצבית שנולדים איתה. לילדים שסובלים מאספרגר יש לפעמים יכולת ביטוי גבוהה מאד, אך מנגד יש להם קשיים ביחסים חברתיים, לעיתים הם עלולים להיות חסרי טקט ולומר דברים שלא מקובל לומר בחברה. קשה להם להזדהות ולגלות אמתפיה ורגישות לכאב של אחרים. רבים מהם לא בוכים כלל.

הם יכולים להתעניין מאד בנושאים מסוימים (בצורה שיכולה להיראות לאחרים מוגזמת) ולהתנהג בצורה חריגה. כך למשל, הם מסוגלים לא פעם לתופף על שולחן בלי הפסקה וכדומה.

כיום רואים באספרגר לקות שנמצאת בצד הקל של הרצף האוטיסטי. אנשים מצליחים רבים התמודדו עם אספרגר וחלקם הצליחו באופן מסוים בזכותו, כולל אלברט איינשטיין, מוצרט, אילון מאסק, ביל גייטס, צ'ארלס דארווין, אנדי וורהול, בוב דילן, הבמאי טים ברטון ומייקל ג'קסון.


כך מציג ילד עם אספרגר את עצמו (עברית):

http://youtu.be/K4sDdPADl_g


סטודנט לתקשורת עם אספרגר מסביר (עברית):

http://youtu.be/EqtBmNKHTK8


סימני האספרגר:

http://youtu.be/v-4C6FUS4lY


נערה עם אספרגר מספרת שאת הכל על יחסים וחברה צריך היה ללמד אותה:

http://youtu.be/qIAILIg1-rM


אילון מאסק - המהנדס הגאון שהעיד על האספרגר שלו (עברית):

https://youtu.be/9hDGvfKb9NA


מצליחנים בהיסטוריה שהיו על הרצף האוטיסטי:

https://youtu.be/CVP8l1SW-ng


וכתבת טלוויזיה על ילדי תסמונת אספרגר (עברית):

http://youtu.be/1VKF7csTIt8?long=yes

אולימפיאדת הנכים, או בשמם הרשמי "המשחקים הפאראלימפיים", היא מעין אולימפיאדה שבה מתחרים ספורטאים נכים או בעלי מוגבלויות. המשחקים הפאראלימפיים מתקיימים אחת לשנתיים.

המשחקים החלו מתחרות ספורט שנהג לארגן לודוויג גוטמן הבריטי (ממוצא גרמני) כבר בשנת 1948 לפגועי מלחמת העולם השניה. הם קיבלו את השם משחקי סטוק מנדוויל, על-שם בית החולים שבו נערכו אחת לשנה. בשנת 1952 הצטרפו לתחרויות מתחרים מהולנד ובהדרגה הם הפכו לתחרויות בינלאומיות שקיבלו את ההכרה כאולמפיאדה לכל דבר.

מדינת ישראל נחשבת לבעלת ספורטאים נכים מצליחים באולימפיאדת הנכים, לצערנו בשל פצועי המלחמות הרבות שבהן השתתפה ישראל.


הנה סרטון עם מקבץ ממה שקורה במשחקים הפארלימפיים של לונדון 2012:

http://youtu.be/QAxcx6oZ_fk

כתב ברייל הוא כתב שפותח על ידי לואי ברייל (Braille) בשביל שעיוורים יוכלו לקרוא ולכתוב. הוא מבוסס על הבלטה של סימנים על נייר. הסימנים הבולטים מאפשרים לעיוורים לזהותם על ידי מישוש באצבע וכך לקרוא.

בשיטת ברייל כל אות או מספר מיוצגים על ידי שש נקודות, המסודרות בתבנית ניקוב אחרת. לכל אותיות האלף בית, המספרים וסימני הפיסוק יש תבניות ברייל משלהן. הן מודפסות בספרים מיוחדים שבהם הכתב הוא כולו כתב ברייל.

מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל. הסיבה היא שחלק גדול מהם התעוור בבגרותו ובגיל מבוגר קשה יותר ללמוד שפה חדשה. מרבית העיוורים מלידה יודעים לקרוא בכתב ברייל.


הנה כתב הברייל:

https://youtu.be/o9BOQ6IpTSE


מצגת שמסבירה על כתב הברייל (עברית):

http://youtu.be/HGGUx_fQ4sw


כתבה על עיתון בכתב ברייל לעיוורים (עברית):

http://youtu.be/RX0B-9PsVtM


מכונת כתיבה בכתב ברייל:

https://youtu.be/ELkHDTvL5Dc


ועיוור המציג את מכונת הכתיבה בכתב ברייל:

http://youtu.be/hj51UuxwjaE

אוטיסט הוא ילד או ילדה, שנולדים עם קושי מסוים, בעיקר באופן שבו הם יוצרים קשר עם אחרים ועל הדרך, לעיתים המבלבלת, שבה הם מבינים את הסביבה. גם בהמשך חייהם, כמבוגרים אוטיסטים, לא תמיד פשוט להם להבין את המציאות והסביבה האנושית.

יש רצף שלם ורמות שונות של אוטיזם. הרבה דברים יכולים להשתבש ויכולים להיות לאוטיסטים שונים ביטויים שונים לקשיים הללו.

לעתים הקושי מקשה עליהם בתקשורת עם אחרים. הם יכולים שלא להבין היטב הבעות פנים של חברים, להתבלבל בחברה, או לא ליצור קשר עין עם אחרים. יש המתקשים בדיבור ובשפה. אוטיסטים אחרים חוזרים שוב ושוב על אותן תנועות, או על אותו משפט. גם שינויים בשגרת החיים יכולים להיות לא פשוטים להם.

כלומר, התחומים העיקריים ביכולתו של הילד שעליהם משפיע האוטיזם הם התקשורת החברתית שלו עם הסביבה, ההתנהגות ותחומי העניין שלו, שעלולים להיות מצומצמים מאד ולחזור על עצמם שוב ושוב.

חשוב מאד שננהג בילדים או מבוגרים אוטיסטים בצורה נעימה ואוהבת. כילדים וכמבוגרים הם כמו כל הילדים וצריכים אהבה ויחס טוב כמו כולם. כשפוגעים בהם ומתנהגים כלפיהם בצורה לא נעימה, הם מרגישים ונפגעים בדיוק כמוך.


הנה הסבר של האוטיזם:

https://youtu.be/6fy7gUIp8Ms


מסר של ילד אוטיסט (מתורגם):

http://youtu.be/rmSElKSYS9c


ילדה אוטוסטית וחייה (מתורגם):

http://youtu.be/TyOhEtB3hwg


יש ילדים אוטיסטים שלומדים ביחד בצורה מותאמת (מתורגם):

https://youtu.be/dM8YcuwAqvE


יש אפשרויות לטיפולים כמו נוירופידבק, המחזק ומעודד פעילויות מוח חיוביות (עברית):

https://youtu.be/AayAtQC2aZ4


ועל האוטיזם (עברית):

http://youtu.be/ULbb0hM0IfM

דניאל קיש הוא בחור עיוור מגיל 13 חודשים. אך כבר יותר מ-40 שנה שהוא מוצא את דרכו בעזרת סונאר קולי שמבוסס על קולות. למעשה הוא משתמש ב"אקו לוקיישן", טכניקת ניווט מבוססת קולות כמו זו שבה משתמשים העטלף והדולפין.

מערכת סונאר כזו בדיוק משמשת בטבע עטלפים ודולפינים למשל, כדי למצוא את דרכם ולצוד טרף. ממש כמותם משמיע דניאל צלילי "קליק" ומקשיב להד החוזר, הכל על מנת שיוכל לנווט את דרכו מבלי להתקל בעצמים בדרך.

כיצד ניתן להתקדם בעזרת "קליקים" בפה? - ובכן, ההדים החוזרים של הצלילים הללו מסמנים לו באיזה מרחק וכיוון נמצאים גופים שונים שמסביבו. כך יכול דניאל להתקדם ולנווט את דרכו במרחב, מבלי להיתקל במכשולים.

בין השאר השיטה הזו מאפשרת לקיש גם לרכוב על אופניים למרות עיוורונו. הוא מסוגל אפילו לטפס על עצים ולאמוד את הגובה שאליו הגיע על ידי הקשבה להד החוזר מהקרקע, ההד של קולות הנקישה המהירים שהפיק בלשונו.

קיש, שרבים מסביבו מכנים אותו "איש העטלף", ער ליחודיות של השיטה שפיתח לעצמו באופן טבעי. הוא טוען שכל משטח וחומר מאופיינים בחתימת זהות משלהם. זיהוי של ההד החוזר מאפשר לו להסיק מסקנות כמו האם לפניו ניצב עץ או עצם עשוי מתכת, היוצר הד שונה ממנו. על אף הכל הוא מתעקש ששמיעתו אינה טובה במיוחד וכל אדם יכול לאמן את אוזנו ולהגיע למיומנות דומה.


כך משתמש דניאל העיוור בניווט מבוסס קליקים, כמו של הדולפינים

https://youtu.be/2IKT2akh0Ng


כאן הוא נוסע באופניים, תוך ניווט קולי בקליקים:

https://youtu.be/A8lztr1tu4o


על השיטה המופלאה שלו להתמצא בסביבה:

https://youtu.be/PLPEcu6523Q


והפלא של ה"אקו לוקיישן" בטבע:

https://youtu.be/vRHaFQo6fmk

נכים רבים לא יכולים להשתמש במקלדת, גם לא במקלדת ברייל, כדי לתקשר עם המחשב. למען מי מהם שיכולים להניע עת עיניהם בלבד המציאו את "טכנולוגיית מבט העין", באנגלית "איי גייז" (Eye gaze).

הטכנולוגיה והמכשירים העושים בה שימוש יכולים לסייע לאנשים החיים עם מחלות כמו ALS או שיתוק מוחין. הם מאפשרים להם להשתמש במבט ממוקד אל חלקים שונים על המסך שבהם יש אפשרויות שונות. המצלמה מזהה להיכן מבטם מופנה בכל רגע, מצפצפת והמשתמש מבין שהוא או היא יכולים להזיז את מבטם למקום אחר על המסך, צפצוף וכך הלאה.

כך ניתן להם לבחור פקודות, משפטים, מילים ואפילו אותיות, בשיטה שקיבלה את הכינוי "Look to Speak".

טכנולוגיה זו היא טכנולוגיה מתפתחת. מה שהיא מאפשרת למשתמשים בעלי מוגבלויות היא לשוחח ולתקשר עם אחרים, לגלוש באינטרנט ואפילו להפעיל תוכנות שונות. כל זאת באמצעות יצירת אינטראקציה עם מכשיר שפותח לשם כך ובאמצעות תנועות העיניים בלבד.

חוץ מזיהוי מדויק של כיוון העין, טכנולוגיית מבט עין משלבת לא פעם גם למידת מכונה, ככל הנראה על מנת לבצע חישובים מתוחכמים במיוחד ולזהות ולדייק את המבט אל המסך, לפי ההקשר בשיחה, תחומי העניין וכדומה. למידת המכונה מאפשרת גם להקטין ככל האפשר את כמות השגיאות שהמערכת עושה.


הנה הסבר לטכנולוגיית מבט העין אל המסך:

https://youtu.be/Y7_f-pR8SBY


כך היא פועלת:

https://youtu.be/cebhcHQf_JI?t=26


פירוט על מבט העין שנקלט בזווית של המבט אל המסך:

https://youtu.be/CB9rZFnm__E


טכנולוגיית ה-MyGaze זמינה למשחקים ותקשורת במבט עין ולא רק לבעלי מגבלות:

https://youtu.be/rr3FIWMCuto


ואולי בעתיד ננווט כך במערכת ההפעלה:

https://youtu.be/P8a46q6u8_s

שפת הסימנים אינה שפה בינלאומית. שפת הסימנים הישראלית, למשל, שונה משפת הסימנים שנהוגה בארה"ב. בדיוק כמו בשפות מדוברות, גם שפות סימנים משתנות ממדינה למדינה ומאזור לאזור. לעיתים יש אפילו בין שפות הסימנים אפילו בין ערים שונות באותה מדינה!

אמנם נעשה נסיון להמציא שפת סימנים בינלאומית בשם "ג'סטונו". אבל הג'סטונו נכשלה, בעיקר כיוון שהכילה רק 1,500 סימנים ולא היה לה דקדוק אחיד ועקבי.


הנה הסבר על שפת הסימנים במקומות שונים בעולם:

http://youtu.be/n-a7h2FCgNQ


ובאווירה מחוייכת, הנה מתרגמת לשפת סימנים בשידור חי (עברית):

https://youtu.be/kDlT3cleICE

לאנשים קטועי גפיים קשה מאד להסתדר בלעדיהן. מצד שני, רגל או יד ביוניות הם פיתוחים יקרים להחריד, שרק העשירים והמסודרים יכולים היו להרשות לעצמם. טכנולוגיית ההדפסה בתלת ממד מאפשרת כיום לחסוך ממון רב בייצור של גפיים מלאכותיות כאלה.

חברת אופן ביוניקס הבריטית עושה בדיוק את זה. בעזרת קוד פתוח, היא מפתחת "ידיים" בזול.. בעתיד הם מתכננים למכור אותם בגרושים. הרעיון שלהם הוא לפתח פרוטזות כאלה, שיודעות לעשות דברים ספציפיים ולא הכל. כך יוכל אדם שצריך להשתמש בהן, להחזיק כמה פרוטזות זולות, במקום פרוטזה יקרה להחריד. אלה יהיה מוצרי "לואו קוסט" זולים, שיחליפו את הפרוטזות היקרות הללו ויסייעו להמוני נכים ברחבי העולם, בעיקר ממדינות מתפתחות.


הנה הדגמת יכולות ומבנה:

http://youtu.be/WUgecU5Mgd8


וסיפור המוצרים של החברה המעניינת הזו:

http://youtu.be/FR1t-SK3Rtw

כנראה שאת האדם האופטימי ביותר בעולם תראו בעוד כמה שניות. קוראים לו ניק וויצ'יץ' והוא מרגש, נוגע ללב ובעיקר מדבר על כמה שאסור לראות בעצמך מישהו ש"לא שווה", גם אם נראה לך שרע לך, או שקשה לך.

הוא נולד ללא ידיים ועם רגליים זעירות וגם אם לא תבינו את כל מה שהוא אומר, אתם עומדים להתאהב - בנחישות, באופטימיות, באומץ ובחיוך של אדם שהחליט שהחיים הם מה שהוא עושה מהם. ניק מאמין ש"אם לא זכית בנס - היה נס בעצמך!"


הנה ניק וויצ'יץ' מדבר עם ילדים:

http://youtu.be/Gc4HGQHgeFE


וכך הוא מנסה היום לתקן את העולם:

https://youtu.be/H3bQwkABnbs

הלן אדמס קלר (27 ביוני 1880 - 1 ביוני 1968), הייתה סופרת אמריקאית ופעילה חברתית, חירשת־עיוורת, שנודעה בהתמודדותה האמיצה עם המגבלות הגופניות שלה.

לאחר שבגיל 19 חודשים היא חלתה והפכה לחירשת-עיוורת, היא החלה לסבול מהתקפי זעם וקשיים בתקשורת ומשמעת מול הוריה. מורה שנשלחה אליה, אן סאליבן, לקוית ראיה גם היא וחסרת ניסיון בהוראה, לימדה אותה בהצלחה גדולה ובמשך 49 שנים עבדה איתה.

בגיל 24 סיימה הלן קלר את לימודיה בקולג' רדקליף בהצטיינות, כשסאליבן תרגמה לה כל מלה באמצעות השפה שפיתחה איתה בגיל צעיר, שפה שבה "דיברו" בנגיעות בכף ידה של קלר.

בהמשך השנים המשיכה הלן קלר במסע חייה המדהים והפכה לסופרת ולנואמת מפורסמת בכל העולם. היא הוכיחה שאין דבר שאדם עם מגבלות לא יכול לעשות - אם יש לו את כוח הרצון הנדרש.

קלר כתבה אוטוביוגרפיה שסיפרה את סיפור חייה והפכה את המאבק למען המוגבלים כמוה למפעל חייה. במהלך השנים ביקרה גם בישראל ועל שמה הוקם "בית הלן קלר" בתל אביב.

היא אמרה את המשפט: "הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים. אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב."


הנה הלן קלר מתקשרת באמצעות המלווה והמתרגמת שלה - פולי תומפסון:

http://youtu.be/8ch_H8pt9M8


על הרגע בו הילדה הלן קלר מצליחה ללמוד להבין את שפת הסימנים שפיתחה לה מורתה:

http://youtu.be/1xvy6m2t9Bc


ותכנית חינוכית על הלן קלר (עברית):

https://youtu.be/a4c4fe83_-0?long=yes