» «
נמלים
איך חיות הנמלים?



הנמלים חיות בקן. קן הנמלים המשמש למגורים של מושבות נמלים והוא לרוב נמצא מתחת לפני הקרקע. הקן משמש לנמלים מקום לאגירת המזון ולהגנה על הוולדות, על הביצים של הנמלים ועל מלכת הנמלים.

לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.

המלכה היא שמטילה את כל הביצים בקן. הנמלים הפועלות לוקחות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הפועלות גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.

לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין. כך, כל מלכה שהמלכה מולידה, תערוך מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. יש מינים שבקן שלהם יש כמה מלכות בקן ושם כולן צריכות למות כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.

ישנם מינים של נמלים, כמו נמלת הקציר החולית, שנשארים באותו קן נמלים שנים רבות, בעוד שמינים כמו הבנאית הישראלית נודדים מהקן במשך הזמן.


הנה סרטון על חיי הנמלים:

http://youtu.be/Er-OnJCn1gg


והנה הנמלים החיילות מגינות על הקן מפני פולשים:

http://youtu.be/W8vFFM_k1FI


הנה סרט תיעודי על העולם המופלא של הנמלים:

https://youtu.be/55tXhnlZoOg?long=yes
מלכת הנמלים
מיהי מלכת הנמלים?



מלכת הנמלים (Queen ant) היא הנמלה היחידה שמטילה ביצים בקן. המלכה שגופה תפוח וגדול, מטילה את כל הביצים בקן ומיד לאחר ההטלה, אוספות הנמלים הפועלות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הן גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.

המלכה היא הסיבה לקיומו של קן הנמלים. לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין.

המלכה מטילה בין הביצים גם ביצים שבהן מלכות נמלים חדשות. כשתתבגר, תערוך כל מלכה צעירה מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.

יש מיני נמלים שבקן שלהם ישנן כמה מלכות. במינים אלו הקן יינטש לעיתים רחוקות, מכיוון שכל המלכות בו צריכות למות, כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.


הנה חייה של מלכת הנמלים:

http://youtu.be/MHoRiFq3ekw


כך בנוי הקן עם המלכה שבמרכזו:

http://youtu.be/_lFzDQkOcYU


הנה החפירה של קן הנמלים החדש:

http://youtu.be/X-XidMcwKAI


לעיתים המלכה תחוסל על ידי נמלים מקן אחר, שרוצות להגדיל את סיכויי ההשרדות של הקן שלהן:

http://youtu.be/cVy3k9hXom8
נמלי צבא
מה סוד כוחן של נמלי הצבא?



נמלי צבא (Army ants), או הליגיונריות, הוא מין של נמלים שמשמיד כל מה שבסביבתו. נמלי הצבא טורפות חרקים, יונקים קטנים ואפילו בעלי כנף. יכולת הטרף האדירה שלהן נובעת בעיקר מהתיאום המושלם שבקרב הנמלים הציידות.

יש מעל 300 מינים של נמלי צבא, רובם חיים ביערות העד ואזורי קו המשווה.

בכל שבט של נמלים כאלה יש מספר מלכות (נקבות פוריות) ושאר הנמלים הן "פועלות". חלוקת העבודה בקן היא על פי גילן של הפועלות: הצעירות מטפלות ב"מלכה" ובביציה והבוגרות צדות בשטח שמסביב לקן. הארגון של הציד של נמלי הצבא הוא מדהים. הן יוצרות צורה של חרוט שגובהו מאות מטרים והוא מתחיל בקן. את השטח הזה הן סורקות באותו היום. כך, במשך כ-20 יום, כל יום בכיוון אחר, הן יסרקו את כל השטח שמסביב לקן, יצודו באכזריות לא קטנה את כל הנקרה על דרכן ויביאו אוכל הביתה, לקן.


הנה סרטון שמראה כמה חזקות הנמלים הללו:

http://youtu.be/UozWJTuhbMQ
קן נמלים
איך מתנהל קן הנמלים?



קיני הנמלים הם קבוצות גדולות מאד של נמלים שחיות ועובדות ביחד. בקן הנמלים יש מלכה אחת שהיא היחידה שמטילה ביצים. הנמלים האחרות הן פועלות שעובדות בתפקידן במושבה. יש מהן שמחפשות מזון ומביאות אותו, יש שבונות את קן הנמלים, יש לוחמות שמגינות על הקן מאויבים, יש נמלים שמנקות ויש שמטפלות ברימות (זחלי הנמלים). לכל נמלה בקן תפקיד משלה.

מלכת הנמלים מטילה ביצים שמועברות על ידי נמלים פועלות לחדרים שבהם יטופלו, עד שיבקעו. את הזחלים שייצאו מהביצים שהטילה המלכה, יאכילו הנמלים הפועלות וכשהם יגדלו, גם הם יהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהיו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים, בעוד שהקטנות יותר יהפכו לפועלות.


הנה האופן שבו מתנהל קן נמלי הדבש:

http://youtu.be/X5YaihAtnC4


ההסבר המרתק והמתורגם להיגיון של קן הנמלים:

http://youtu.be/vG-QZOTc5_Q


וחפירה שחשפה קן נמלים עצום:

http://youtu.be/CmD5ahkOPAQ

נמלים

נמלת הקליע
מהי הנמלה המכאיבה בטבע?



אם אתם הולכים בג'ונגלים של דרום אמריקה ומרגישים שקליע של רובה פגע בכם, סביר יותר שנמלה קטנה אחראית לכאב החד שמפלח את גופכם. נשיכתה כואבת הרבה יותר מעקיצת דבור, עקרב או צרעה, או אפילו מהכשת נחש. הנושכת המכאיבה של עולם החרקים היא "נמלת הקליע" האיומה מדרום אמריקה (Bullet ant). הנמלה, המכונה על ידי הילידים גם "טוקנדירה" (נמלה ענקית) היא ממש קדושה בעיניהם.

עם כאב חזק עשרות מונים מזה של דבורים וצרעות, הכאב שגורמת נשיכתה של הנמלה הגדולה הזו הוא בלתי נתפס. הנמלה הזו, הגדולה ביותר בעולם, מייצרת כאב שמתואר על ידי בני המקום כ"הליכה על גחלים לוחשות כשמחטים תקועים בכפות הרגליים"... בסולם כאב של 1 עד 4 נשיכתה היא הכואבת ביותר, כשהצרעה למשל היא ברמת כאב 1 בלבד. ואגב, עוצמת הארס שלה שקולה ל-30 עקיצות של דָבוּר!

הכאב הזה שנמשך 24 שעות הוא שגורם לילידים בניקרגואה ופרגוואי לכנות אותה "נמלת ה-24 שעות". היא חיה מתחת לעצים ביערות ומאיימת עליהם הרבה יותר מיצורים קטנים אחרים, אך הם מתנחמים בכך שהיא עושה זאת רק כשהיא חשה מותקפת. המדהים הוא שנשיכתה מסוגלת לגרום לכאב משתק יצור בגודל של בן אדם ולזה אין הרבה מקבילות בטבע.


הנה נמלת הקליע בטבע:

http://youtu.be/0SnbtT7wvEs


הנה חוקר שמעיז לתת לה לשוטט על ידיו ומת מפחד שיינשך וייקח 24 שעות עד שהארס יתפוגג.

http://youtu.be/1Ka3hNgR4Qo


הנה כתב שהחליט לבחון עד כמה עקיצתה כואבת:

http://youtu.be/it0V7xv9qu0
נמלי דבש
אילו נמלים מייצרות דבש?
מה מיוחד בשמירת המזון של נמלי הדבש?
כיצד שומרות נמלי הדבש על המזון?


נכון שחשבתם שרק דבורים מייצרות דבש? - ובכן, חשבו שוב!

נמלי הדבש משתמשים בחלק מהנמלים הפועלות כדי לשמור את המזון לחורף. בקיץ אוכלות חלק מהפועלות הרבה נקטר, מעין צוף עצים, וגם טל-דבש והן הולכות ומתנפחות. הן הופכות למעין חביות מזון וממתינות בקן, כשהן תלויות הפוכות וכמעט חסרות תנועה, כמו שקיות מזון..

בחורף, כשהמזון הזה נדרש, מקישות הפועלות האחרות עליהן והמזון נפלט החוצה, מוכן לאכילה של נמלים אחרות.

בתיאבון!


הנה סרטון שמציג את כדורי הדבש שיוצרות נמלות הדבש בגופן ואת הטעם הטוב שלהם:

http://youtu.be/KdnlA8xXCMQ


האבוריג'ינים, הילידים האוסטרלים, אוכלים את הדבש של נמלי הדבש, כמו סוכריות:

http://youtu.be/jwzzbjYHC3w
נמלים גוזרות
מהן נמלים גוזרות עלים?



נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים. הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות. על כל פיסה כזו הן מגדלות פטריות שמשמשות אותן למאכל.

הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים של "הנמלים החקלאיות" - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!

על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם. זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הן אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.


כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:

https://youtu.be/-6oKJ5FGk24


הנה שיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:

https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
נמלה
מה המשקל שנמלים יכולות להרים ומה הרובוט שבנוי על זה?



פעם חשבו שהנמלים יכולות להרים משקל עצום ביחס למשקלן שלהן וציינו שנמלה יכולה לשאת משא במשקל של 50 פעמים ממשקל גופה. בהמשך גילו שנמלה יכולה להרים בבת אחת גם פי 1,000 ממשקל הגוף שלה. הדבר דומה לבן אדם שמרים משאית על כתפיו!

אבל בשנים האחרונות מתחדד שמדובר גם כאן ביכולת הרבה יותר גדולה. מחקרים חדשים לימדו את החוקרים שמשהו במכניקה המובנית של צוואר הנמלה מאפשר לה להרים משקל ששמגיע גם לפי 5,000 ממשקל גופה. החוקרים שביצעו צילומי רנטגן לנמלים, גילו שהרקמות שמרכיבות את צוואר הנמלה הן רקמות רכות. החיבור של הרקמות הללו לשלד הקשיח של ראש הנמלה ואל הגוף שלה יוצר חיכוך שונה, שמצליח להוריד את העומס שנוצר על צוואר הנמלה. למעשה, גילו החוקרים, יש לנמלה מעין ציר לפעולת ההרמה שלה - ומנוף, כולנו זוכרים, מצליח להרים משקל מדהים, בזכות המבנה שלו.

לאחר שהחוקרים למדו את המכלול המכני של גוף הנמלים, הם עשו "הנדסה לאחור" ובנו מודל מכני שמחקה את מבנה גופן, בחומרים וביכולת התנועה שלו. כיום הם מנסים לפתח רובוט שרוב הכוח שלו, כמו אצל הנמלה, מופנה להרמת המשאות, במקום להזזת משקלו העצמי. הוא שוקל הרבה פחות ובנוי מאסיבי הרבה פחות, בניגוד לנטייה הטבעית של בוני הרובוטים בעבר.


הנה סרטון שמראה כיצד קבוצת נמלים יכולה לשאת לטאה ענקית בלי להתאמץ:

http://youtu.be/rBVmJtQsGgM


והנה נמלה סוחבת לבדה סיגריה:

http://youtu.be/l43kTZ4Br5U


נמלים בחלל
איך הגיעו נמלים לחלל?



בעלי חיים שונים הוטסו ברבות השנים לחלל, כדי לבחון את השפעת המיקרו-גרביטציה, היעדר כמעט מוחלט של כוח משיכה, עליהם. הראשונים שהוטסו לחלל היו זבובים, אבל נמלים הגיעו לחלל מאוחר הרבה יותר. זה קרה כשהוטסו נמלים בשנת 2003 אל תחנת החלל הבינלאומית, למטרות מחקר. הנמלים הללו, כינו אותן בחיבה אז "אנט-רונאוטים", הוטסו בתוך "נמלול", המתקן השקוף שמאפשר לחוקרים ללמוד על חייהן מבלי להפריע.

הרעיון לחקור את התנהגותן של נמלים בחלל נולד ב"פאולר", בית ספר תיכון בניו יורק. הוא עלה בראשם של תלמידים ומוריהם, שהניחו שבתנאי חוסר כבידה לא ימצאו הנמלים את דרכן ויתחפרו לאט מאשר בכדור הארץ.

לשם המחקר פיתחו מדעני נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, חומר בשם אגרוז (agarose). זהו ג'ל חצי שקוף שגם מזין את הנמלים וגם מאפשר להן לחיות בתוכו, כמו בתוך החול. הנמלים חופרות באגרוז, אוכלות ושותות אותו ובעיקר מאפשרות לחוקרים לבחון אותן בתנאי חוסר הכבידה שבחלל.

הנמלים נשלחו לחלל במעבורת החלל "קולומביה". על המעבורת, אל מול הנמלול הציבו החוקרים מצלמת וידאו, שהציגה בזמן אמת אל כל העולם את חיי הנמלים בהפרדה גבוהה HD. למולה יכולים היו הצופים לצפות בנמלול דומה, שהוצב במקביל בכדור הארץ, בתנאי כבידה רגילים. בכל חוות נמלים כזו היו 15 נמלים, שהחלו כמעט מיד לחפור בג'ל. המדהים היה שנמלי החלל חפרו תעלות כמעט מיד ובחריצות רבה, בעוד אלה שעל הקרקע, על פני כדור הארץ, חפרו בעצלנות ובאיטיות רבה. נמלי כדור הארץ גם מתו במהירות ועד גמר הניסוי מתו 14 מתוך ה-15 שהרכיבו את קבוצת הביקורת.

גמר הניסוי היה טראגי. זמן קצר לפני נחיתת המעבורת קולומביה, לאחר 16 ימים בחלל, היא התרסקה. בתאונה נספו כל אנשי הצוות והאסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון. גם נמלול החלל הניסויי הושמד בתאונה, ביחד עם כל המעבורת ותכולתה.

בשנת 2014 יצא לדרך "Ants in Space", מחקר מתקדם יותר להשוואת תפקוד הנמלים בתנאי מיקרו-כבידה לעומת תנאי כבידה. בניסוי הוטסו לחלל 8 חוות נמלים, כשבכל אחת מהן 100 נמלים.


כך יצאו הנמלים לתחנת החלל ISS:

http://youtu.be/av2DTgrrDxE


הנה מושבת הנמלים בחלל:

http://youtu.be/v18TL8sud5w


כך נראתה סביבת המחיה החללית של הנמלים בתחנת החלל:

http://youtu.be/70xfOBVWwPY


הנה עולם הנמלים:

http://youtu.be/IWIBWeTj8ck
מהי נמלת האש?



נמלי אש (Fire ant) הן מין של נמלים עוקצות. עקיצותיה של נמלת האש הן כואבות במיוחד. הן יוצרות אצל הנעקץ מעין כוויה כואבת.

מקורה של נמלת האש בדרום אמריקה. צבעה הוא אדום-כתום וגודלה כמילימטר וחצי. המלכה בגודל של פי שלוש.

בשנים האחרונות הולכת נמלת האש ונפוצה בישראל, לאחר שהגיעה אל הארץ בתוך עצים שיובאו ממרכז אמריקה, כדי לשמש לעיצוב גינות בישראל. רק לאחר שהופצו בגינות הסתבר אז שהם הפיצו את נמלת האש ברחבי הארץ. מאז נוצר מצב שגינות רבות "נכבשו" על ידי נמלת האש ובעליהן לעיתים אף נמנעים מיציאה לגינת ביתם. מה שמוסיף עוד יותר לבעיה הוא שקשה מאד להדבירה.


הנה נמלי האש:

https://youtu.be/cVy3k9hXom8


הסבר לתכונת החומר שלהם:

https://youtu.be/NpiDADw5Omw


כך הן הגיעו ארצה:

https://youtu.be/QicEJfntFuQ


הנה פסל שנעשה מאלומיניום שנשפך לתוך קן של נמלי אש:

https://youtu.be/IGJ2jMZ-gaI


וגם באמריקה סובלים מנמלת האש:

https://youtu.be/rz3UdLEWQ60
מהם תילי הטרמיטים?



תילי טרמיטים (Termite mound) הם מבנים מדהימים וטבעיים שבונים נמלים מסוג הטרמיטים. הטרמיטים בונים תילים עצומים בגודלם, שיכולים להגיע לגובה של 6 מטרים. התילים הללו מזכירים טירות חול ענקיות ועוברים בדרך כלל את גובהו של בן אדם. הם משמשים למגוריהם של מאות אלפי טרמיטים, ולעיתים אף מעל מיליון, בתוך כל תל.

תופעה מעניינת שרואים באוסטרליה הם תילי הטרמיטים המגנטיים. אלו תילים שבנויים על פי השדה המגנטי של כדור הארץ והם פונים למזרח ומערב, כדי לקבל את האנרגיה של השמש. כמו בעלי חיים שונים, גם הטרמיטים "חשים" את השדה המגנטי של הכדור הארץ ופועלים באופן מדוייק לפיו.

באפריקה יכולים להגיע תילי הטרמיטים לגובה של בניין בן 3 קומות. בכל תל טרמיטים כזה יש מלכה אחת. הטרמיטים יוצאים בתעלות תת-קרקעיות ומביאים מזון לקן שמצוי בתל הגדול.


הנה תילי הטרמיטים של אפריקה:

https://youtu.be/xGaT0B__2DM


והנה תל טרמיטים:

https://youtu.be/fz6l9yr2WgY


הנה תילי הטרמיטים המגנטיים שבנויים על פי השדה המגנטי של כדור הארץ והם פונים למזרח ומערב:

https://youtu.be/Ife17BYZ54c


ושדה שלם של תילי טרמיטים מגנטיים:

https://youtu.be/h3DoaDbuaz4
איך בנוי תל של טרמיטים?



בתוך כל תל טרמיטים ישנו מבוך ענקי של חדרים. בחלק מהם מטפלות הפועלות בצאצאים שיולדת המלכה. בחדרים אחרים מאוחסן מזון לימים קשים. בחדרם של המלך והמלכה מזדווגים השניים והמלכה מולידה את צאצאיה.

מסתבר שמבנה תל הטרמיטים בנוי בצורה גאונית וטבעית. יש בו מערכת מיזוג אוויר טבעית ויעילה להפליא, שמוציאה את החום מלמעלה ומכניסה אוויר קריר לקן. אדריכלים בעולם משתמשים בידע שנרכש מקיני הטרמיטים כדי לבנות בניינים חכמים יותר.


הנה סרטון על מבנה תל הטרמיטים:

http://youtu.be/ta2rF6Syi0U


הנה שיטת הבניה של הטרמיטים וכיצד מחקים אותה באדריכלות העולמית:

https://youtu.be/vTNJv6K0LWA
איך מטפלים בפצעים עם נמלים?



נמלי צבא (Army ants) ידועות בהיותן טורפות נחושות. ביס או צביטה מהן זה דבר כואב מאד. בג'ונגלים של דרום אמריקה מתרחקים הילידים בדרך כלל מהנמלים הללו ומנסים להימנע מכאבים מיותרים שהן גורמות להם.

אבל דבר אחד נוהגים המקומיים כבר אלפי שנים להשתמש בנמלים הללו. דווקא התכונה הכואבת של נמלי הצבא, הופכת אותן לנמלים שימושיות ברפואה השבטית שלהם. מדובר בדרך שלהן לשמש לחבישת פצעים וחתכים.

כל אימת שמישהו נפצע, נוהגים הילידים בדרום אמריקה לקרב את פינות הפצע ולהצמיד נמלה אליהן. הנמלה לופתת את שתי הפינות ומצמידה אותן זו לזו בחוזקה. אז תולשים הילידים את גוף הנמלה ומשאירים רק את הראש, המשמש כמעין תפר נעול על הפצע, מעין מנעול טבעי שמצמיד את שני הצדדים זה לזה. זה עובד אפילו כשהפצע גדול יחסית, או במקרה של חתך ארוך - אז נוהגים בני השבטים להשתמש בכמה נמלים צבאיות לסגירה טובה של הפצעים שלהם!

כואב אבל מגליד - כך שימשה הנמלה הטורפת והכואבת הזו כאחות רחמניה המטפלת בפצע ומרפאת אותו בהצלחה... היא אפילו זכתה לכינוי - "הנמלה המנתחת"...


הנה נמלי צבא המאחות פצעים:

https://youtu.be/Yd1BpY34ze8


חוקר מנסה לבחון איך זה עובד:

https://youtu.be/YqLwc56lRFU


הסבר של השיטה לאיחוי פצעים עם נמלים:

https://youtu.be/EK65_PpEVzA


מצגת וידאו מפורטת של השיטה:

https://youtu.be/WrTRPLLAIhU
מיהי הנמלה שאינה נמלה?



נמלת משי (velvet ant) איננה נמלה, אלא מין של צרעה ללא כנפיים. למעשה, זו משפחה שלימה בת 3000 מינים של נמלי משי. המראה המטעה שלה, משהו כמו נמלה עם פרווה, הוא שהיקנה לה את השם המבלבל הזה. המעניין הוא שנמלת המשי היא צרעה לכל דבר, שאף עוקצת כמו צרעה, על אף שאין לה כנפיים. יש לה עוקץ גדול מאד ביחס לגופה, באורך של כ-2.5 סנטימטרים ומסתבר שהעוקץ הזה הוא כה חזק, שבדרום ארצות הברית ובמקסיקו, שם הן נפוצות, הן זכו לכינוי הלא-סימפטי "רוצחות הפרות"...


הנה מישהו שהחליט לבדוק אם זה כואב:

http://youtu.be/5vJVyPUuvsc


נמלת המשי מקרוב:

http://youtu.be/4-K0UV5dx84


הנה העוקץ שלה מקרוב:

http://youtu.be/JnguQZjRBVA
מהי מושבת נמלים?



מושבת הנמלים (Ant colony) היא קהילת נמלים השוכנת בקן נמלים אחד. מושבה כזו של נמלים יכולה להגיע לגדלים עצומים. קן הנמלים נחפר על ידי הנמלים, לרוב מתחת לפני הקרקע ולעתים בצורות אחרות.

הקן מאכלס את מושבת הנמלים. בו הן אוגרות את מזונן ומגינות על המלכה, הוולדות, והביצים שבמושבה. אוכלוסיית מושבת נמלים מורכבת תמיד מצאצאיה של מלכת המושבה. היא היחידה במושבת הנמלים שמטילה את הביצים. יש מינים שבהם יש כמה מלכות בקן אחד. לאחר שמלכת הקן מתה, תלך ותדעך אוכלוסיית המושבה והקן ילך ויתרוקן עד שהוא יינטש לחלוטין. אבל מלכות צעירות שהמלכה מולידה, ייצאו כל הזמן למעוף הכלולות שלהן ויקימו קנים חדשים ומושבות נמלים חדשות.

את חיי מושבת הנמלים ניתן להכיר בעזרת נמלול, קן נמלים שקוף שבו רואים את הנמלים חיות ומתנהלות בקן ובבית הגידול שלהן.


כך פועלת מושבת הנמלים:

https://youtu.be/vG-QZOTc5_Q


אפשר ללמוד על מושבת הנמלים במתקנים שקופים:

http://youtu.be/_lFzDQkOcYU


הנה מושבת נמלים עצומה שנחפרת כדי להתרשם מהיכולת העצומה והחריצות של הנמלים:

http://youtu.be/CmD5ahkOPAQ


מושבת הנמלים השקופה:

http://youtu.be/994zXdEzdnc


יש מושבות נמלים בג'ל שהנמלים ניזונות ממנו:

http://youtu.be/dJSHqOEIhv0


והנה הסבר עליו:

http://youtu.be/_hdxAy0I-Mw
כיצד בונות נמלי האש רפסודה?



רובנו שמענו על נמלי אש (Fire ants) בקשר לעקיצות המכאיבות שלהן ולהגעה הרשלנית אל מדינת ישראל במשלוח אחד של עצים נגועים בהן. מה שאיננו בהכרח יודעים זה עד כמה נמלי האש הן נאמנות ושורדות וכיצד הטבע העניק להן את היכולת לבנות מבני הצלה, שבהם הנמלים הן גם הבנאיות וגם חומר הבנייה.

כשיורד גשם במיוחד ונוצרים שטפונות המאיימים על קיומן של מושבות נמלי האש, הן אינן נבהלות.. כדי להציל את המלכה ואת המושבת הנמלים שלהן, נמלי האש של המושבה מתקבצות כולן ביחד ויוצרות מבנה שמזכיר רפסודה, שבעזרתו הן שטות על פני המים, עד שהן מגיעות לאזור יבש. גוף הנמלים משמש ככלונסאות בנייה, כשנמלי האש מחברות את הגפיים שלהן ומתחברות לגוף אחד, קל וחזק.

אבל לא מדובר בהפלגת נופש, אלא בהישרדות המושבה כולה. ה"רפסודה" עשויית הנמלים נועדה להשיט למקום יבש את המלכה ואת הגלמים של המושבה שניצבים איתה במרכז הרפסודה. רק כך תינצל המושבה ותמשיך לשרוד, שכן במהלך חייה המלכה תלד מיליוני נמלים חדשות שיאפשרו למושבה להמשיך להתקיים.

הדרך בתחתית הרפסודה מלאה בסכנות. מכיוון שבמים לא יכולות נמלי האש האכזריות לתקוף בחזרה, ייאכלו רוב הנמלים שבצידה התחתון על ידי הדגים ולא ישרדו את המסע ההירואי להצלת המושבה. אך במסע הקבוצתי הזה הנמלה הבודדת מקריבה את עצמה לטובת הקבוצה והשורדות ייבנו את המושבה מחדש.

הנה הרפסודה של נמלי האש:

http://youtu.be/L2ZysgGAABw


ופלא ההצלה של מלכת נמלי האש על ידי הפועלות של המושבה:

https://youtu.be/l_JypQmoL4I


ראו כמה חזקה ה"רפסודה" וכיצד היא שטה היטב ולא טובעת:

http://youtu.be/2bdry7_5qck


הן מהדקות את אחיזתן זן בזו כדי לחזק את ה"רפסודה":

http://youtu.be/0kijgfV86do


כך שומרת הדוברה של הנמלים את המלכה יבשה:

http://youtu.be/x6dXgPHMvu0


כך הן משלימות את המסע על פני השלוליות הגדולות:

http://youtu.be/A042J0IDQK4


או שלעתים הרפסודה של הנמלים נתקעת ולא זזה וזו בעיה:

http://youtu.be/x6dXgPHMvu0
מהו טקס החניכה של נמלת הקליע?



כמו בכל טקס חניכה בעולם, גם בכפר של שבט הסטרה-מאווה מהג'ונגלים של האמזונאס צריך הצעיר להוכיח שהוא ראוי להשתייך לעולם הגברים. בדרכו להפוך לגבר לוחם, חייב כל נער בשבט לעבור טקס חניכה.

צעירי השבט הזה עוברים את אחד מטקסי החניכה הקשים והכואבים ביותר בעולם. בטקס הם מכניסים את ידיהם לתוך כפפות שבתוכן מאות נמלי-קליע. בשבטים ובכפרים המבודדים שבאמזונאס סוגדים לנמלים הללו. הכאב שגורמת עקיצתן הוא איום ונחשב לגדול ביותר שגורם חרק כלשהו בעולם. על הנער להשאיר את ידו בתוך הכפפה לפחות 10 דקות ומבלי להתלונן. אחרי שהוא חוטף מאות עקיצות בידיו ולא פעם מאבד את הכרתו, מסתיים הטקס.

את טקס החניכה הזה עורכים לכל צעיר בשבט, לא פחות מ-20 פעם. הצעיר עובר את הטקס תוך ריקוד עם הגברים הבוגרים של השבט.

נמלים אלה מכונות "נמלת ה-24 שעות". הכינוי משקף את משך הזמן שלוקח לארס שלהן להתפוגג. ואכן, בשל הארס הרב והכאב העצום נכנסים רבים מהנערים לתרדמת של מספר ימים אחרי הטקס וחלקם אף מתים. ותיקי השבט מסבירים שמי ששרדו את 20 הטקסים הקשים הללו מתחסנים מפני מחלות וארס של בעלי החיים בג'ונגלים. לפיכך, רק הם ראויים להיקרא בשבט הזה גברים ומוכנים לתפקידם כציידים ולוחמים ושורדים ביערות המסוכנים הללו.


הנה טקס החניכה של נערי האמזונאס:

http://youtu.be/ZGIZ-zUvotM


הנה איש מערבי שהחליט לבחון אם זה באמת כואב:

http://youtu.be/it0V7xv9qu0


הנה חוקר שבוחן את טקס החניכה המצמרר של נמלת המוות באופן מדעי - על עצמו:

http://youtu.be/VarqiOM4-Fg


מי המציא את "חוות הנמלים"?



התלהבות גדולה מנמלים בבית אין לאף אחד. אבל הנַמלוּל (Formicarium), בלועזית פורמיקריום, הוא קן נמלים מלאכותי שנועד ללימוד על חיי מושבת הנמלים וצפייה בהתנהגותן בה. לא נדיר היה למצוא אותו פעם בבתי ספר ואוניברסיטאות. אבל תופתעו ודאי לשמוע שנמלול מסחרי בשם "חוות הנמלים" הפך פעם בארצות הברית ללהיט מכירות ענקי לילדים ולמשפחות. למעשה אנשים שילמו במיטב כספם, כדי להכניס נמלים הביתה.

את הנמלול הראשון שנמכר באופן מסחרי המציא פרופסור להנדסה בשם פרנק אוסטין. הוא היה מורכב משני חלונות זכוכית שהוחזקו על ידי מסגרת עץ מלאה באדמה. בתוכה התנהל קן נמלים שניתן היה לצפות בו. אוסטין רשם את הנמלול כפטנט בסוף שנות ה-20 ושיווק אותו לבתי ספר ולמוזיאונים.

אבל ההברקה המסחרית הגדולה הייתה של מילטון לוין, יזם צעצועים אמריקאי. הוא חגג את יום העצמאות האמריקאי בפיקניק עם משפחתו ולא הצליח להסיר את עיניו מתלולית אדמה שאליה וממנה יצאו ונכנסו נמלים כל הזמן בעבודתן.

לוין נזכר בצנצנת הזכוכית שבה גידל נמלים בילדותו. בו במקום הוא החליט לפתח את "חוות הנמלים של דוד מילטון". המתקן הפך אותו לאדם עשיר. ממש כמו ב"נמלול" שפיתח בשנות השלושים הפרופסור פרנק אוסטין, היו משני צידי חוות הנמלים שלו דפנות פלסטיק שקופות. ביניהן היה חול שבו חפרו הנמלים, יצרו מחילות ובנו את הקן שלהן. להשלמת האווירה הכפרית לנמלים, הוא הקפיד לעצב אז את חוות הנמלים כך שיהיו בה ציורים קטנים של תחנת קמח ובתים זעירים...

המוצר כל כך הצליח שהחברה לא הצליחה לעמוד בביקוש. לוין נתן להורים רבים את התחושה שכך יהפכו ילדיהם למדענים וחוקרים. הוא שכר "ציידי נמלים" שקיבלו פני אחד עבור כל נמלה שלכדו, זאת בכדי להכניסן לחוות הנמלים ששיווק. עשרות מיליוני חוות נמלים נמכרו כך במהלך השנים. דרך חוות נמלים שכאלה גילו במשך השנים מיליוני ילדים את החיים המהפנטים של קהילת הנמלים החרוצה. רובם לא הפכו למדענים אבל זה כבר עניין אחר.


הנה סיפורו של מילטון לוין:

https://youtu.be/FY7Jtd8FGBg


מושבת הנמלים השקופה:

http://youtu.be/994zXdEzdnc


יש מושבות נמלים בג'ל שהנמלים ניזונות ממנו:

http://youtu.be/dJSHqOEIhv0


והנה הסבר עליו:

http://youtu.be/_hdxAy0I-Mw
למה כדאי לסייע זה לזה ולעבוד ביחד?



עבודת הצוות היא דבר חשוב מאד, שכן היא מאפשרת להגיע ביחד להישגים נפלאים, לעומת עבודה לחוד וללא שיתוף פעולה. פעמים רבות ניתן לראות זאת אצל צוותים טובים של ילדים או מבוגרים, שעובדים ביחד ומשיגים דברים מדהימים. אבל מסתבר שעבודת הצוות מתבצעת בטבע באופן כמעט תמידי, כדי לחזק את הקבוצה למול טורפים או אויבים אפשריים, כדי להקל עליה בהשגת מזון וצרכי מחיה אחרים, כדי להקל את גידול הצאצאים ועוד.


הנה היתרונות של עבודת צוות:

https://youtu.be/yg-a2SpGQBk


נמלים בונים גשר. רק כך הן יוכלו לחצות את המרחק שבין הענפים:

http://youtu.be/_5Eokd5TC5A


עבודת הצוות של אווזי הבר מסייעת להם לנדוד למרחקים כפולים ממה שהיו מצליחים לבדם:

http://youtu.be/VLpvHlYDDAU


וסרטון אנימציה על מה אפשר לעשות ביחד, כנגד אויב משותף:

http://youtu.be/jop2I5u2F3U


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.