» «
סילביה פלאת'
מה קרה לסילביה פלאת', המשוררת של הכאב?



סילביה פלאת' () היא הנפש המעונה של הכותבים במאה ה-20. היא הייתה משוררת של קדרות, יאוש וכאב וסופרת עם סיפור חיים קשה, אך מלא כישרון.

מאז מותה, דומה שהיא הפכה קול לדורות של מתבגרים סובלים ומתלבטים.

היא נולדה בשנת 1932 בבוסטון שבארה"ב. בגיל 8 פרסמה את שירה הראשון ובאותה שנה מת אביה, מוות שישפיע על נפשה בהמשך. לאחר שבתום לימודיה זכתה פלאת' במלגת לימודים היא החלה להצליח, אך במקביל לקתה בנפשה ועברה טיפולים קשים בבית חולים לחולי רוח.

כשהשתחררה מבית החולים סיימה סילביה פלאת' בהצטיינות יתרה את לימודיה וזכתה במלגת לימודים בקיימברידג' שבאנגליה. בזמן לימודיה שם, היא מכירה את מי שיהיה בעלה - המשורר האנגלי טד יוז.

לאחר ניסיון לחיות בארה"ב ושיבה לאנגליה, פלאת' מתחילה לפרסם את שיריה שם וזוכה להערכה עצומה. אבל במקביל היא הולכת וצוללת לתהומות נפשיים.

כשהיא בת 30, נפרדת סילביה מבעלה ועוברת עם שני ילדיה לגור בבית רעוע בלונדון. בבית הזה היא מתקשה לחיות.

שנה לאחר מכן היא פרסמה את הרומן הגדול שלה "פעמון הזכוכית". חודש אחר כך, במהלך חורף קשה ומדכא, עם בריאות קשה ותנאי חייה איומים, היא נטלה את חייה.

בכתיבתה הציבה פלאת' את עצמה כקרבן ואפילו כיהודיה. זאת על אף שהייתה ממוצא גרמני והוריה אף היו בעברם תומכי הנאצים.

בשירה "אבא'לה" היא כותבת לאביה המת כנאצי. ככותבת רגישה ונפש עדינה, העניין שלה ביהדות וביהודים היה רב.

לאחר מותה הפכה פלאת' לסמל. היא הייתה לנציגה האמנותית של המסכנים והקורבנות, הנשים המוכות, הנרדפים ומוכי האסונות. היא המשוררת של הכאב.


הנה סיפורה של סילביה פלאת' (המתורגם):

https://youtu.be/wCWl8ZIgCHk


תולדות חייה:

http://youtu.be/vaNV5FOuaPE


קוראת את שירה "אבא'לה":

http://youtu.be/6hHjctqSBwM


ושירה "אריאל":

http://youtu.be/BJbX5o2gqhM
וירג'יניה וולף
מי הייתה וירג'יניה וולף?



וירג'יניה וולף היתה סופרת אנגליה מפורסמת. זה היה שמה הספרותי, בעוד ששמה האמיתי היה אדליין וירג'יניה סטיבן. וולף היתה מהסופרות המודרניות החשובות והמובילות בעולם והיא שמה דגש בכתיבתה ובספריה על הצגת ההווי הנשי ונקודת המבט הנשית, למול העולם הגברי ששלט בתקופתה.

בשנת 1962 עלה לראשונה על הבמה המחזה עטור השבחים "מי מפחד מוירג'יניה וולף?" של המחזאי האמריקאי אדוארד אלבי. גם הסרט "השעות" שמבוסס על חייה של וולף יצא בשנת 2002 והפך להצלחה גדולה, אם כי רבים טענו שאינו תואם את חייה באופן מדויק מספיק.


על גדולתה של וירג'ינה וולף (מתורגם):

https://youtu.be/DcMLkce_BLg


וקטע מהסרט "השעות" על חיי וירג'יניה וולף, שבו היא מבקשת מבעלה לחזור מהכפר ללונדון:

http://youtu.be/KMFxz39Qhjk
לנה קיכלר
מי הייתה "אם מאה הילדים"?



הכל החל כשניצולת שואה שבורה הגיעה בתום מלחמת העולם השנייה לבית הוועד היהודי בעיר קראקוב שבפולין. באחד מחדרי הבניין, שאיכלס ניצולים מיואשים שבאו לחפש האם שרד מישהו ממשפחתם, נתקלה האישה בכמה עשרות יתומים שניצלו מציפורני הנאצים. הם לבשו בגדים בלויים, רובם התנהגו כנוצרים אדוקים וחלקם אף נהגו באנטישמיות. ניכר היה שאין להם איש בעולם.

זה היה הרגע שבו התחיל מסע חייה החדש של לנה קיכלר. היא שרדה את השואה, אך איבדה את כל משפחתה בזוועות שעשו הנאצים. ועתה, בשיא הייאוש של אחרי המלחמה, היא החליטה החלטה נאצלת. היא תקדיש את חייה לאותם ילדים, שאליהם יצטרפו עוד רבים, ותגדל אותם כאם.

לנה הקימה להם בית בעיר הקיט ההררית זקפונה והייתה בשבילם דמות אוהבת ומחנכת. את בית היתומים היא ניהלה ברוח משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק, שראתה בו מורה רוחני. אך לא זו בלבד שהיא הקדישה את שארית חייה לילדים היהודיים שמצאה - היא המשיכה לאמץ ולחפש עוד ועוד ילדים יהודים שגודלו והוסתרו על ידי נוצרים טובים, או במרתפי המנזרים שהגנו עליהם מהנאצים.

משהגיע המעון שלה למאה ילדים, היא החליטה שלטובת עתידם עליה להוציא אותם מפולין. היא עברה עם כולם לצרפת ומשהוקמה מדינת ישראל, היא העלתה את כולם איתה לארץ. במדינת ישראל דאגה לנה קיכלר לשלב את כולם במוסדות חינוך ובמשפחות אומנות, בעיקר בקיבוצים כמו צרעה ושילר, והצליחה לשוב ולהקים גם משפחה משלה.


הנה לנה קיכלר מספרת על ספרה "מאה ילדים שלי" בקדימון של הסרט הדוקומנטרי "מאה ילדים שלי" שנעשה עליה:

https://youtu.be/6h2dJ-pqR6U


מונולוג שכתבה לנה קיכלר בספר "100 ילדים שלי" מתוך טקס יום השואה בבית ספר בישראל:

https://youtu.be/6t9BpydV95o
מלאלה יוספזאי
מיהי הילדה שזכתה בפרס נובל לשלום?



מלאלאה יוסופזאי (Malala Yousafzai), או מלאלה יוספזאי, היא בתו בת ה-17 של משורר ומחנך, שהפכה לגיבורה עולמית. היא התפרסמה במאבק שניהלה בארצה פקיסטן, כדי שילדות יוכלו לזכות להשכלה כמו של הבנים. המאבק היה קשה, כיוון שבמדינה מוסלמית דתית ושמרנית, לא מאפשרים לבנות ללמוד בבית ספר ולרכוש השכלה. מצבה הפך עוד יותר קשה, לאחר שקיצוני מארגון הטליבאן ירה בראשה, כשהייתה בת 15, ופצע אותה קשה. כדי להציל את חייה, הוטסה מלאלאה לבריטניה, גרמניה ולבסוף לארצות הברית. בכל המקומות הללו נאבקו הרופאים על חייה והצליחו להצילה.

לאחר שניצלה ממות, הפכה הילדה האמיצה, הנחושה והחכמה, שדורשת שוויון והזדמנות לחיים הוגנים, לסמל בעולם החופשי. מלאלה הייתה לדוברת לא רשמית של הנשים המדוכאות בעולם והחלה לדרוש שכל בנות העולם יזכו ללמוד בבית-ספר ולרכוש השכלה.

בשנת 2015 היא זכתה לפרס נובל לשלום - הזוכה הצעירה ביותר בהיסטוריה בפרס. היא נוהגת לומר שאין הבדל בין גברים לנשים ושטרוריסטים חוששים מהשכלה, כי השכלה היא כוח ולכן הם גם מתנגדים להשכלת נשים.


הנה קדימון מתורגם של סרט מרגש על מלאלאה:

https://youtu.be/DWoZsG3Heeo


סיפורה בעברית:

https://youtu.be/bdH5DwC62eg?t=34s


מלאלה מסבירה את עמדותיה:

http://youtu.be/NIqOhxQ0-H8


דרכה בקצרה (מתורגם):

https://youtu.be/_na4S35-WUE


מצגת וידאו על מאבקה:

http://youtu.be/AgjN0h-N7WM


סיפור ניסיון ההתנקשות בחייה:

https://youtu.be/CXvs1vwiD0M


החזרה לבית הספר אחרי שהבריאה:

https://youtu.be/KFKpcyDKLX4


סרט תיעודי על חייה של הילדה שזכתה בפרס נובל:

https://youtu.be/9F5yeW6XFZk?long=yes

נשים דגולות

ג'ניפר פיג
מי האישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס בשחייה?



לא זו בלבד שג'ניפר פיגי (Jennifer Figge), או פיג, הייתה לאישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בשחייה, היא גם עשתה זאת בגיל 56!

בשנת 2009 שחתה פייג' בתוך 24 ימים מאיי כף ורדה שבחופי אמריקה אל האי טרינידד שבים הקריבי. הקדים אותה עשר שנים לפני כן השחיין בנואה לקומט. בכל יום שחתה פיגי 8 שעות, חלק גדול מהזמן בתוך כלוב שנועד להגן עליה מכרישים. לאחר השחייה נהגה לנוח עד למחרת, על הסירה שליוותה אותה, תוך כדי אכילת מזון שיספק לגופה אנרגיה. במהלך השחייה היא התמודדה עם ים גלי שהגיע ל-9 מטרים גובה, רוחות עזות, תנאי אוקיינוס קשים וזרמי ים קשים.

בכך היא הגשימה חלום שליווה אותה מאז צעירותה, אי שם בשנות ה-60. היא הפכה לאישה הראשונה שצלחה את האוקיינוס בשחייה.


כך יצאה פיגי לדרך:

http://youtu.be/X3dAJ9aDifw


הנה השחייה ההיסטורית של ג'ניפר פיג:

http://youtu.be/tmU-CnFZz0g
האם תרזה
מי היתה האם תרזה?



אמא תרזה (Mother Teresa), או האם תרזה, שהלכה לעולמה בשנת 1997, היתה נזירה קתולית שזכתה בפרס נובל לשלום, על פעילותה למען האנושות. היא נולדה באלבניה והקימה את מסדר המיסיונרים של הצדקה, גוף נוצרי שסייע לאנשים רבים מספור בעולם ובעיקר בהודו.

עבודתה של אמא תרזה וסיועה לעניים בעיר ההודית כלכותה פרסמו אותה בכל העולם והפכו אותה לסמל של אישה טובה, קדושה ומסייעת, בעלת כוחות נשגבים. גם הכינוי "אמא תרזה" הפך מזוהה בכל העולם ככינוי לאישה טובה וצדיקה.

לאחרונה היא הוכרזה כקדושה נוצרית.


בעברית על האם תרזה והכרזתה כקדושה נוצרית (עברית):

https://youtu.be/_Nz3O4-uYvs


על חייה וההערצה שזכתה לה:

https://youtu.be/mEZGjL1akt0


כך היא הפכה לקדושה נוצרית:

https://youtu.be/WGgArwAT3eU


ראיון עם האם תרזה:

https://youtu.be/FF5n4HScSP4?long=yes
מרי ליקי
מה גילתה הארכיאולוגית מרי ליקי?



מרי ליקי היתה ארכיאולוגית בריטית, בת למשפחת ארכיאולוגים ואנתרופולוגית. היא החלה להתעניין בפרה-היסטוריה עוד בילדותה, כשגרה עם משפחתה בדרום צרפת ובכפר הצרפתי קבררט, שבו אהבה לסייר במערות פש מרל, שיש בהן ציורי קיר פרה-היסטוריים של חיות.

בבגרותה היא פגשה את הארכיאולוג לואיס ליקי. לאחר גירושיו, הם התחתנו והחלו לעבוד יחד בחפירות רבות. בשנת 1959 מרי ליקי גילתה מאובן שהקנה לה תהילת עולם: לסת של אדם קדמון מסוג אוסטרלופיתקוס בויסיי.

מכאן תהפוך החוקרת חסרת ההשכלה האקדמית בתחום, לאחת החוקרות החשובות בארכיאולוגיה הפרהיסטורית. בעוד בעלה, החוקר המוסמך והמעוטר, מנהל חיים קלילים, של רדיפת נשים ומחקר גם יחד, מחקר מעט פזיז ופחות אחראי משלה, היא מתמסרת למדע והופכת לחוקרת טובה, זהירה וקפדנית ממנו. נראה שאוטודידקטיות היא לא בהכרח מגרעת ושלימודים אקדמיים אינם מבטיחים אופי או רצינות דווקא...

בכל מקרה, ב-1976 היא גילתה עקבות רבות של בעלי חיים שהתאבנו באפר של הר געש, מה שמהווה עוד פריצת דרך. היא מתיישבת שם עם צוות שלם של חוקרים תחתיה, למחקר ארוך וחשוב, שגם בו הצליחה לאתר ממצאים חשובים.

אבל התגלית הגדולה ביותר שלה היתה ב-1978: טביעות רגליים שהשאירו הומנידים מסוג אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, הולכים על שתיים.

אף שמעולם לא השלימה את התואר האקדמי, הצליחה ליקי להיות מדענית מובילה בעולם בתחומה, גם אחרי מות בעלה. היא זכתה בתארים ופרסים אין-ספור ונחשבת כיום חשובה ופורצת דרך ממנו וממרבית החוקרים בתחומה.


הנה סרט אנימציה על חייה ותגליותיה של מרי ליקי:

https://youtu.be/IEZh-gZgvrY


ניסיון להכחיש את התגליות של מרי ליקי, מסיבות דתיות (מתורגם):

http://youtu.be/4D0lfenJJd0


והעקבות שגילתה מרי ליקי בטנזניה:

http://youtu.be/FxstM6lQmaA
ז'אן ד'ארק
מי היתה ז'אן ד'ארק ועל מה היא נשפטה?



ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.

מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".

המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.

האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.

העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.

אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.

ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".

שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.

ב-1920 עתידה להכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.

התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק. דפני ליף, סתיו שפיר או שקמה שוורצמן - גם לנו היו מנהיגות עממיות שראינו בהן התגלמויות שלה. לכל חברה מאז היו רגעים של ז'אן דארק מקומית ומפה לשם הההיסטוריה שהפכה למיתוס, נעשתה כמעט ארכיטיפ.


הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):

https://youtu.be/1gUh9D2Ea14


חייה של הגיבורה שבאה מארק:

https://youtu.be/0q3uAu1EuRc


פציעתה וגבורתה בקרב:

http://youtu.be/1qfns_aLrNY


מסרט אחר על הבתולה מאורליאן:

http://youtu.be/Zia2fKTahPA


מצגת תמונות מוסברת של ז'אן דארק:

http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s


בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:

https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes


סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:

https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes


סרט ארוך על הנערה שהנהיגה עם שלם (מתורגם):

http://youtu.be/yDDo_qb1714?long=yes


ותכנית הרדיו שעה היסטורית של פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):

https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes


קלרה רוקמור
מי הייתה קלרה רוקמור, אמנית הטרמין הדגולה?



קלרה רוקמור (Clara Rockmore‏) הייתה נגנית אמריקנית ממוצא יהודי שנולדה בליטא. במקור היא הייתה כנרת, נגנית כינור מוכשרת, אך לאחר שחלתה בדלקת פרקים, היא נאלצה להפסיק לנגן בכינור. השינוי חל כשהכירה את הכלי האלקטרוני הקסום טרמין. היא הפכה לנגנית הראשונה שביצעה בנגינה בו רפרטואר מוסיקלי שלם.

הטרמין, כלי חדש בימיה ולא מוכר, הפך לא מעט בזכותה מקוריוז לכלי נגינה מוכר. הוא היה כלי הנגינה הראשון שהנגינה בו התבצעה ללא מגע. בכך הוא היה כלי נגינה מתאים לרוקמור החולה. הטרמין היה כלי נגינה חדשני, הראשון במה שתהיה בעתיד משפחת כלים מפוארת, משפחת הכלים האלקטרוניים.

כך הפכה רוקמור לנגנית מעולה בטרמין שלה. כשידה האחת שולטת בגובה הצליל והשנייה משנה את עוצמת הצליל, היא החלה לבצע את הרפרטואר הקלאסי שהיא כל כך הכירה מהכינור. די מהר היא הפכה לאגדה מוסיקלית-טכנולוגית שרבים באו לשמוע. יכולותיה המוסיקליות חיפו על הצליל החדשני והמרתיע יחסית של הטרמין, שקשה היה להגדירו ככלי חביב על שוחרי המוסיקה הקלאסית. הם, מסתבר, באו בשבילה והעריכו את האישה שלא ויתרה למחלתה והמשיכה עם המוסיקה בכל מחיר.


הנה קלרה רוקמור מנגנת בטרמין:

https://youtu.be/pSzTPGlNa5U


הנה מנגינה יהודית בביצועה:

https://youtu.be/zvCrZSM3F2Q


"הבנרה" של ראוול:

https://youtu.be/uuKBPEDU-W0
מי הייתה חביבה רייק?



אם ראו בשנות ה-30 בסלובקיה צעירה דוהרת על אופנוע זו הייתה בטח היא.. מי שתהיה חברת פלמ"ח אמיצה ואידיאליסטית, הייתה אז נערה יהודיה נחושה ומלאת חלומות, ולפי הסיפורים גם אחת היחידות שהרהיבו עוז לדהור כך על אופנוע.

עשור אחר-כך, הצנחנית חביבה רייק היא כבר צעירה ישראלית, חברה בפלמ"ח, ילידת סלובקיה שיוצאת בשליחות הצנחנים לאירופה, למחוזות ילדותה שבסלובקיה. זה היה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, כשנשלחו צנחנים יהודיים לשליחות המסוכנת. מטרתם הייתה לעזור לבעלות הברית במלחמה המשותפת בנאצים ובמקביל לעשות הכל כדי להציל יהודים ממלתעות הנאצים.

כחברתה לשליחות של חנה סנש הייתה חביבה יותר צנועה ופחות ידועה, אבל לא פחות אמיצה ונועזת. עד שנתפסה ונרצחה על ידי הנאצים, היא הצילה באירופה מאות יהודים ועשרות אנשי צוות בריטיים. בסלובקיה נחשבת כיום חביבה רייק לגיבורה, אחת היחידות מהארץ הזו שנאבקה בנאצים. מעניין וקצת אירוני שסלובקיה, שרבים בה שיתפו פעולה עם הנאצים, מתהדרת כיום באומץ ליבה של יהודיה שבאה מארץ ישראל להילחם בהם.

בארץ קראו על שמה של חביבה רייק רחובות, ישובים ומקומות, ביניהם גבעת חביבה, להבות חביבה, נחל חביבה ועוד.


הנה סיפורה של הצנחנית חביבה רייק:

http://youtu.be/Oq4aFjggz9c
מי היתה פלורנס נייטינגייל?



היא היתה אחות, אבל גדולתה היא בכך שייסדה את מקצוע הסיעוד. פלורנס נייטינגייל (Florence Nightingale), בריטית ממשפחה עשירה, נולדה באיטליה, בעיר פירנצה. מכאן גם שמה, שהרי "פלורנס" הוא השם האיטלקי של פירנצה.

בצעירותה בחרה פלורנס נייטינגייל במקצוע הסיעוד. זה היה למורת רוחה והתנגדותה של משפחתה, שראתה במקצוע האחות מקצוע נחות שלא מתאים לאישה במעמדה. אבל היא רצתה בכך וטיפלה בעניים. כבר בשלבים המוקדמים של עבודתה היא דרשה וניצחה בדרישתה לשינוי בתנאים הסוציאליים שניתנו לעניים.

פריצת הדרך שעשתה בתולדות מקצוע הסיעוד היתה בטיפול המסור שלה בחיילים הפצועים במהלך מלחמת קרים. בשל המנהג הלילי שלה לערוך סבב לילי בין הפצועים נהגו לכנותה בזמן המלחמה "הגברת עם המנורה". היא גילתה והצליחה לשכנע את הנהגת הצבא שתנאי תברואה ירודים ותזונה גרועה של הפצועים הם שאחראיים לתמותה הגבוהה שלהם. השינוי שהוכנס לבתי החולים הביא לירידה דרסטית במוות של פצועים ולהפיכתה לגיבורה לאומית באנגליה.

נייטינגייל יסדה ב-1860 בלונדון את בית הספר החילוני הראשון בעולם לסיעוד. עד אז נהגה דווקא הכנסייה הנוצרית לטפל בפצועים ובחולים והפקעת הטיפול בהם מאנשי הדת היתה שלב חשוב בעידן המודרני ובטיפול יעיל ואיכותי בהם.

בזכות ההערכה שרוחשים לה האחים והאחיות בכל מקום, נקבע יום הולדתה של פלורנס נייטינגייל ברחבי העולם כיום הסיעוד הבינלאומי השנתי.


הנה סרטון על פלורנס נייטינגייל:

http://youtu.be/65rPhLeEXpc



ותולדות הסיעוד בסרטון קצר:

http://youtu.be/uNIuYDWfDrs
איך המציאה מזכירה יצירתית את הטיפקס?



הטיפקס, נוזל המחיקה (Liquid Paper) הפופולארי, הוא נוזל שמורחים על הנייר, כדי למחוק שגיאות כתיבה. הוא יוצר משטח לבן, שעליו ניתן לכתוב מחדש. לא רבים יודעים שההמצאה הפשוטה והגאונית הזו היא כולה של אישה, מזכירה שעלתה על רעיון גדול.

בשל מצב כלכלי לא קל, עבדה האם החד-הורית בת' נסמית גראהם כמזכירה בימים וכצובעת שלטים בערבים. הרעיון לגבי הטיפקס עלה בראשה של בת', כשהיא שמה לב שציירי שלטים לא מוחקים שגיאות אלא פשוט מציירים מעליהן. כך היא המציאה את "הצבע המתייבש במהירות", המְחִיקוֹן, או בשפת העם "טיפקס". הוא אפשר לה להקליד על השגיאות במכונת כתיבה, או לצבוע ולכסות את שגיאות ההקלדה בקלות. לנו הוא מאפשר היום לכתוב ולא לדאוג אם טעינו. גם המחברות שנראות נקיות ומסודרות יותר וגם המורים שצריכים לבדוק אותן - כולם מרוצים..

השם "טיפקס" אגב, הוא שם של מוצר מסוים, שהפך לכינוי עממי לנוזל המחיקה.


פעילות יזמית קטנה:
==============
נסו למצוא בעיה מסביבכם או בחייכם ולחשוב היטב על המצאה שתפתור אותה.


הנה סיפור ההמצאה של הטיפקס:

http://youtu.be/7VwXtTZIpjg


הנה סיפורה באיטלקית:

http://youtu.be/Hzc62EWxq5I
מי הייתה שימבורסקה, המשוררת של השטויות?



המשוררת האגדית ויסלבה שימבורסקה (Wisława Szymborska) הספיקה לזכות בפרס נובל שנים מעטות לפני מותה, אבל מלכת הפואטיקה ושנינות לא הייתה צריכה את הפרס כדי להיות המלכה. כפולניה מהעיר הפולנית קרקוב, שעוד בנעוריה ניבאו לה חבריה שתזכה בפרס נובל, היא החלה לכתוב בגיל צעיר מאד. אביה, כך סיפרה, זיהה את כשרון הכתיבה שלה ונתן לה 50 גרושי על כל שיר שכתבה כילדה.

כנערה צעירה בימי מלחמת העולם השנייה, לא הפריעו לה הזוועות שמסביב, לפתח אישיות מלבבת ומלאת הומור. מי שוודי אלן עצמו אמר עליה שההומור המשובח שלה עלה על שלו הייתה למשוררת שכתבה על דברים קטנים, ממש "שטויות", בכתיבה גאונית. צניעותה הייתה לשם דבר והיא מעולם לא עברה מדירתה הקטנה בבית הדירות הענקי והסתמי שבעיר קרקוב. חבריה הקרובים של "מוצרט של השירה", כפי שכונתה בידי שופטי ועדת פרס נובל, היו בן זוגה, הגרוש שלה ואשת הגרוש, בעצמה משוררת פולנית חשובה.

עיתון איטלקי כינה אותה פעם "גרטה גרבו של שירת העולם", אבל ממש כמו גרבו היא שנאה להתראיין לעיתונות ונמנעה לחשוף את סודותיה בפני זרים. שימבורסקה תמיד ראתה את השאלות כמיותרות, מה עוד שהן עסקו לדבריה בפרטים תפלים ולא "ביעדים שאליהם אתה חותר או מי אתה באמת".. כך אמרה בפשטות את דעתה על העולם שמסביב, העולם שהוא כל כך עמוק שהוא תפל..

וזה לא ששירתה לא כללה עצב ורצינות, אלא שצדדיה הללו פחות נחשפו. שירתה, לדבריה, לא יועדה ולא נצרכה על ידי עשירים. "הקורא שלי הוא אחד שבקנותו ספר הוא בודק כמה כסף יישאר לו בארנק" סיכמה.


הנה השיר "כף היד" שבו שימבורסקה מסבירה מהי כף יד (עברית):

https://youtu.be/7oY3ag2i9dk


שיר שאומר שכל דבר הוא בעצם דבר פוליטי (עברית):

https://youtu.be/L0Wwi57x8L8?t=23s


ושיר מולחן ומרגש שלה - עדיין (עברית):

https://youtu.be/AXs0VyQmh84
מי הייתה נסיכת הלבבות?



דיאנה, הנסיכה מויילס, הייתה בת אצילים אנגלית שנישאה לנסיך ויורש העצר של אנגליה. בלי קשר לתפקידיה הסמליים ובזכות אישיותה, יופיה והכריזמה שלה, הפכה הנסיכה הבריטית דיאנה לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בממלכה ובעולם כולו. התקשורת העולמית הפכה אותה לאייקון של ממש וההמונים התרגשו איתה בנישואיה, לידות הנסיכים, הדיכאון שעברה לאחר לידה והגירושין מבעלה הנסיך.

דיאנה שזכתה לכינוי-החיבה "ליידי די" או "הנסיכה די" הייתה הפופולארית והאהובה בבית המלוכה והיא שסימלה את העידן שבו הטלוויזיה והתקשורת ממליכות מלכים משלהן, בלי קשר למסורת או לקשר הדם של העולם המסורתי.

בלטה במיוחד פעילות הצדקה של דיאנה והפעילות הנמרצת שעשתה נגד השימוש במוקשים נגד אדם בעולם כולו. היא גם סייעה רבות להפחתת החששות והיחס השלילי שגילו בעולם כנגד חולי איידס, מחלה שבשנות השמונים התפרצה והפכה למוקד חרדה בעולם כולו. דיאנה הייתה הדמות הציבורית הראשונה שהעזה לתת יד לחולה איידס מבלי לחשוש מהדבקה.

אבל הנסיכה דיאנה סיימה את חייה באופן טראגי. היא נהרגה ביחד עם בן זוגה בתאונת דרכים בפאריס שבצרפת, לאחר שניסו לחמוק מצלמי פפארצי שעקבו אחריה לכל מקום.

כך נקברה נסיכת הלבבות ואהובת ההמונים, על אי קטן במרכז אחוזת משפחתה בנורת'האמפטונשייר שבאנגליה.

טקס האשכבה שלה היה אירוע עולמי. אובדנה היה במידה רבה פרידה מאייקון עולמי ומאדם אהוב ומסקרן את הציבור. הטקס שודר בשידור ישיר בטלוויזיה והיה לאחד האירועים הנצפים ביותר בהיסטוריה. צופים מכל רחבי העולם צפו בו, במספר שמוערך ב-2.5 מיליארד איש צפו בטקס כולו או לפחות בחלקו.


הנה נקודות בחייה של ליידי דיאנה:

http://youtu.be/rTsO_LB35SQ


סיפורה של הנסיכה דיאנה:

http://youtu.be/FdJKQBRE5NQ


סרטונים מילדותה של הנסיכה דיאנה:

http://youtu.be/mfVI8Rvi8-c


השיר "נר ברוח" ששר אלטון ג'ון בטקס האשכבה שלה, עם מילים מיוחדות לה:

https://youtu.be/NoOhnrjdYOc


וסיפור חייה הלא פשוט (עברית):

https://youtu.be/SPbDhwXBoJo?long=yes
מיהי גדולת הציור הנשי פרידה קאלו?



לא רבות הנשים הידועות בתולדות האמנות שהעמידו את עצמן ואת המראה האמיתי שלהן במרכז אמנותן. דווקא על רקע זה בולטת אחת האמניות העצמאיות, הדרמטיות והמעניינות בהיסטוריה, הציירת המקסיקנית פרידה קאלו (Frida Kahlo).

את פרידה קאלו, האמנית אישה המפורסמת ביותר בהיסטוריה, רואות הפמיניסטיות כסמל לנשיות חזקה ובלתי מתפשרת. העם המקסיקני רואים בה יוצרת לאומית וחלק בלתי נפרד מהפריחה של מקסיקו החדשה של העת המודרנית. עולם האמנות רואה בה את אחד הקולות המעניינים והייחודיים במאה ה-20 ולא רק בין הנשים.

פרידה החלה לצייר בילדותה. היא הייתה בת לצלם יהודי-גרמני ואיש יצירתי מאוד ולאם מקסיקנית קתולית ושמרנית. בילדותה קאלו התגברה על מחלת הפוליו ובהמשך חייה היא עתידה לסבול ממחלות נוספות ומפציעה קשה בתאונת דרכים.

דווקא מתוך הכאבים, על רגלה הקטועה ועל אינסוף הניתוחים שעברה, היא צמחה ועלתה כדמות מעוררת השראה. כך או כך, לחודשים הארוכים שבהם רותקה למיטתה בבית החולים בתחילת הדרך, היא חבה לא מעט, שכן אז היא החלה לצייר.

קאלו אמרה פעם שתאונה נוספת בחייה הייתה תאונה אחרת - הנישואין שלה לצייר המפורסם דייגו ריברה, בעל מתעמר ובוגדני שהיה למקור לצרותיה ולחייה הלא-פשוטים בלאו הכי, אבל היה מושא אהבתה לאורך כל חייה.

קאלו וריברה היו נשמות תאומות, שבצד הסבל הרב שגרמו זה לזו, אהבו בטירוף וחיו זה את חייו של זה. היא מתה בגיל 47 והוא מת 3 שנים אחריה. היא הורישה לו את כל ציוריה, כדי שהדיוקנאות שלה ילוו אותו גם אחרי מותה. כיום הם תלויים במוזיאונים החשובים בעולם.

ולמה היא כל כך חשובה וציוריה כה משמעותיים? - קאלו הייתה דעתנית ואפילו מרדנית. היא לא התביישה בדבר והציבה בציוריה את דמותה, את חייה ואת דעתה עליהם. היא עשתה זאת באופן דרמטי ובכנות מכאיבה במיוחד.

עבודותיה המפורסמות ביותר היו הדיוקנאות העצמיים שלה - עם חתימת שפם עדינה, בגבות עבות ומחוברות. דיוקנאותיה המצוירים של קאלו ודאי לא היו הופכים אותה למתמודדת בתחרות יופי בת ימינו. אך כמו להתריס ולהציג את עצמה מוזרה, שונה מהמודל הנשי המוכתב על ידי גברים, הציירת הזו נהגה לצייר דווקא את עצמה דווקא כך. מעולם לא ניסתה להתייפות ולהתאים את עצמה למודל יופי אחר. היא אהבה את עצמה בדיוק כמו שהיא הייתה. יפהפייה, גם בעיניה שלה וגם בעיני רבים אחרים.

הדיוקנאות הללו צוירו בתקופה שבה פרחה המהפכה המקסיקנית. זו הייתה תקופת מרד והתלהבות במקסיקו, שבה התקוממו האזרחים, כנגד הרודן שלהם פורפיריו דיאז. האמנית הסוערת שהלכה והתאהבה בקומוניזם, התאימה לעידן המרגש במולדתה ולרוחו של העולם החדש שהבטיח אז הסוציאליזם.

מתוך הרנסנס התרבותי והחברתי שמסביב, היא צמחה כאמנית עצמאית ובעלת עמדה חברתית, סמל נשי למקסיקו הצומחת מתוך החושך המנצל שהייתה שרויה בו בעבר.

ציוריה, הסוריאליסטיים משהו, הכילו את הניגוד שבין יופי אקזוטי של אישה מלאת חיים ומשמעות, השוכנת בתוך גוף מרוסק ופגום. בציורים היא הקיפה את עצמה בבעלי חיים, פרחים וצמחים, כבולעת את כל הטבע והעולם אל תוך האמנות שלה. בציורים היא הייתה כמלכה חופשית, טבעית ולא מוגבלת בדבר.

בגיל 47 מתה פרידה קאלו ב"בית הכחול", ביתה המפורסם. את הבית המפורסם שלה בנה אביה במקסיקו סיטי. בבית הזה חיה כל חייה וכיום נמצא בו מוזיאון שמנציח את חייה ואמנותה.


הנה חייה של פרידה קאל (מתורגם):

https://youtu.be/B9XYtPqWLB4


היא עצמה - בחייה:

https://youtu.be/ou0EOcpdJm4


הדיוקנאות העצמיים המפורסמים שלה כפי שהם משובצים בתולדות חייה:

https://youtu.be/h4_rZEXPGjw


מוזיאון פרידה קאלו בבית הכחול - ביתה:

https://youtu.be/dGMjceFsCTo


סיפור חייה לילדים:

https://youtu.be/9FdX90UZxqk


דמותה המרתקת שימשה השראה להצגות, מחול וסרטים נפלאים, כאן ב"הבימה":

https://youtu.be/kIqAmwsgOKs


תכנית "בקריאה ראשונה" על היומנים של פרידה קאלו שיצאו בעברית ועל חייה (עברית):

https://youtu.be/dVXMO_ktzJ4?long=yes


והסבר מעמיק עליה ועל יצירתה "שתי פרידות":

https://youtu.be/rxKR2cHmlPY?long=yes
מי הייתה ביאטריס טינסלי?



ביאטריס טינסלי (Beatrice Tinsley) הייתה אסטרונומית וחוקרת היקום מניו-זילנד, ילידת אנגליה. היא תרמה רבות להבנת החלל בכלל ולהיווצרותן של גלקסיות בפרט. היא זכתה בפרסים שונים והצטיינה הן בלימודים והן במחקר. בשנים האחרונות לחייה היא לימדה וחקרה בארצות הברית, בעוד שבעלה ושתי בנותיה המאומצות נשארו בניו-זילנד. היא הפכה בסוף חייה פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת ייל, אך מתה בגיל 40 בלבד. המאמר האחרון שלה בכתב עת מדעי, פורסם שבוע לפני מותה.

ממשלת ניו-זילנד קראה על שמה בשנת 2010 את הר טינסלי. ההר נמצא ליד פיורד קפלר, הקרוי גם הוא על שם חוקר חלל מוביל, האסטרונום הנודע יוהנס קפלר.


הנה דודל שהוקדש לה על ידי מנוע החיפוש גוגל:

https://youtu.be/-UFSjZbVvmw


הנה אסטרונומית מספרת על ביאטריס טינסלי:

https://youtu.be/ZJylzJZ8odY?t=57s


ועוד שמספרים על טינסלי:

https://youtu.be/CNZhUPFrevg
מי הפמיניסטית שרצה לנשיאות ארצות הברית במאה ה-19?



דמיינו אישה עצמאית, המעזה להתגרש בחברה שבה אישה לא מתגרשת ועוד בגלל שבעלה בגד בה, מצהירה שאישה יכולה לבחור עם מי להתחתן, להתגרש כשהיא לא אוהבת יותר. בהמשך עושה ים של כסף בתור אשת בורסה בחברה שבה סטוקברוקרים הם רק גברים, אישה שהיא הראשונה להוציא עיתון שבועי ובסוף עוד מגישה מועמדות לנשיאות ארצות הברית, כשהיא יודעת שבמדינה אין לנשים זכות בחירה.

אז זהו, שאין מה לדמיין. תסריט דמיוני שכזה לא יכול להיות אלא אמיתי. קראו לה ויקטוריה וודהול (Victoria Woodhull) והיא פרצה כל כך הרבה גבולות, שלא לדבר על מגבלות חברתיים, שייתכן שהיא בכלל הייתה בולדוזרית...

אז אם דמיינתם אישה שרצה לנשיאות בחברה בה נשים אינן רשאיות אפילו להצביע. דמיינתם את וודהול. היא הייתה אישה אמיצה, פרועה וכנראה לא טיפוס קל במיוחד, לפחות לגברים בתקופתה.

ייתכן שבמאה ה-19 מי שיכולה להחליט שהיא רוצה להיות האישה הנשיאה הראשונה חייבת להיות ממשפחה לא אופיינית. אביה היה סוג של נוכל ובגיל 15 היא כבר נישאת לגבר. לא עבר הרבה זמן והיא נפטרת ממנו. בצעד שהקדים את תקופתו. היא לא מחלה על בגידת בעלה והתגרשה ממנו. בהמשך היא תודיע שאישה יכולה לעשות בחיי האהבה שלה פחות או יותר מה שהיא רוצה.

הרבה לפני שרצה לנשיאות ארצות הברית, היא התעשרה מריפוי בעזרת מגנטים, מגנטותרפיה. בהמשך מקימה ויקטוריה וודהול, לראשונה בהיסטוריה השמרנית של אמריקה, בית השקעות בוול סטריט. היא לא לבד כי היא עושה את זה ביחד עם אחותה טנסי קלאפלין. השתיים עושות כסף בלי בושה ודי משאירות אבק לגברים הנדהמים שמסביב.

זה לא מסתיים. כי בהמשך מתחילות השתיים להוציא שבועון פורץ דרך בשם Woodhull & Claflin's Weekly. כאן הן שוב הנשים הראשונות שעוסקות באהדה בנושאים כמו מעמד האישה הרצוי, שינויים צודקים בחלוקת ההון, התנגדות לגזענות, מיסוד הזנות בפיקוח הממשלה, בעד זכויות האזרח, נגד עונש מוות, תמיכה באהבה חופשית ובעד זכות בחירה של נשים בגברים שלהן ושינוים בתפיסת המין באמריקה.

תוך כדי העיסוק בחלוקת ההון השוויונית הן גם הראשונות לפרסם במדינה את המניפסט הקומוניסטי.

די. לא הגיוני שאישה אחת תהיה גם עצמאית, גם פמיניסטית, גם משוחררת וגם קומוניסטית, או לפחות נותנת ביטוי לקומוניזם במדינה הכי קפיטליסטית בעולם.

אבל היא לא עוצרת באדום. או בלבן. כי אז מגיעות הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1872. וודהול, אישה דעתנית, מבריקה ועצמאית, שעמדה ברשות עצמה ושפעמיים בחייה הפכה מענייה לעשירה, מחליטה להיות גם האישה הראשונה שרוצה לשבת בבית הלבן. היא מתמודדת על נשיאות ארצות הברית.

ההכרזה כמועמדת לא באה סתם ולא רק על רקע הצלחותיה הכלכליות או היותה אושיית רשת, 150 שנה לפני שיוולדו רשתות חברתיות. מי שעתידה להיות מנהיגה אמריקאית פורצת דרך הייתה בשלב הזה כבר פעילה רוחנית ומתוחכמת בתנועת הסופרג'יזם (Suffrage) האמריקנית.

סופרג'יזם, או ליתר פירוט התנועה הסופרג'יסטית (Women's suffrage movement), הייתה תנועה שנאבקה בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 על זכות הבחירה לנשים. התנועה פעלה במדינות הדמוקרטיות של העולם המערבי. במדינות רבות הצליחה התנועה לחולל שינוי הדרגתי אבל אמיתי ורב משמעות בהתייחסות לנשים ובשינוי של מעמדן המשפטי. הפרי המשמעותי שנשא המאבק הגיע רק במאה ה-20, כשעוברים במדינות רבות חוקים המעניקים זכות בחירה לנשים.

נתחיל לסגור עניין. מי שדי הגדירה את הפמיניזם הרדיקלי מדגישה את דעותיה הפמיניסטיות במהלך קמפיין הבחירות שלה. בשל כתבה שערורייתית על פרשיית מין בשבועון היא מוצאת את עצמה במהלך הבחירות בבית הסוהר. ממש לפני הבחירות מסירים את שמה מהמועמדים, כי בשלטונות גילו שחסרים לה כמה ימים כדי להיות מועמדת. הבחירות נערכו מספר ימים לפני שוודהול הגיעה לגיל 35.

בבחירות עצמן נעצרו כמה סופרג'יסטיות מהתומכות שלה, שניסו להצביע ונקנסו. וודהול עצמה בילתה כאמור את היום החגיגי בכלא. רעיונותיה פורצי הדרך ומעוררי המחלוקת המתינו עשורים עד שיהיו מיושמים וחלקם לא מקובלים עדיין גם היום. אבל נשים רבות באמריקה ובבמדינות העולם המתקדמות חבות לה חוב גדול. גם הגברים יכולים לומר כל הכבוד. וההיסטוריה? - היא יכולה למחוא כפיים לאישה הראשונה שממש, אבל ממש עשתה מה שבראש שלה.


הנה סיפורה של ויקטוריה וודהול:

https://youtu.be/3cWUErqa8Z8


על הקריירה העסקית של הברוקרית הראשונה בתולדות ארצות הברית:

https://youtu.be/k4Hzwk4YkBE


וסיפורה המפורט של הפמיניסטית החצופה שתהפוך למועמדת האישה הראשונה בתולדות ארה"ב:

https://youtu.be/aqWnQz3vuN4?long=yes


איך התגלתה חנה סנש הגיבורה כמשוררת?



משוררת למגירה ולוחמת נועזת. איך זה מסתדר? - התשובה היא בחורה צעירה, מוכשרת ואידיאליסטית למופת. קראו לה חנה סנש.

מעבר להיותה משוררת ברוכת כישרון, חנה סנש הייתה לוחמת יהודית נגד הנאצים במלחמת העולם השניה. היא עלתה לארץ בשנת 1939 והיתה מהצעירים שהקימו את קיבוץ שדות ים.

חנה סנש היתה חלק מקבוצת צנחני היישוב שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ובמסגרת פעולה קרבית היא צנחה ביחד עם חבריה בהונגריה הכבושה, נתפסה על ידי ההונגרים שהסגירו אותה לנאצים, עונתה והוצאה להורג, בהיותה בת 23 בלבד.

לאחר מותה, נמצאו בין חפציה שבארץ שירים שכתבה בחשאי וביניהם התפרסמו בין השאר שירים כמו "אשרי הגפרור" ו"הליכה לקיסריה", המוכר במילותיו "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם".


הנה סרטון קצר על חנה סנש (עברית):

http://youtu.be/scnr3Kgid-E


על השירים שלה ששמורים היום בפנתיאון (עברית):

https://youtu.be/4UrGOjVn094


"הליכה לקיסריה" - מהשירים הידועים שכתבה (עברית):

https://youtu.be/YgUI9JH4pbE


קטעים מעצרת שנערכה לציון 65 שנה למותה של סנש (עברית):

http://youtu.be/VPNEsU6wiRc


מצגת וידאו על חנה סנש (עברית):

http://youtu.be/8O2L90U68YA


סרט נפלא לטלפון על הצנחנית והמשוררת (עברית):

https://youtu.be/mkzZSQwCc-g?long=yes


תכנית חינוכית על חנה סנש (עברית):

https://youtu.be/YgUI9JH4pbE?long=yes


וסרט תיעודי על המשוררת והלוחמת האמיצה בנאצים (עברית):

https://youtu.be/blAifBSkY3E?long=yes
מי היא הזמרת האגדית פיירוז?



הזמרת הלבנונית האגדית פיירוז התפרסמה בתחילת שנות ה-50. כבר בתחילת הקריירה שלה היא זכתה לשירים מגדולי הכותבים של לבנון אז, האחים רחבאני. השניים, שהיו מהחדשנים והמעניינים שבכותבים הערביים של אותם זמנים, שילבו בשיריהם השפעות ורעיונות מהעולם ומהזמן החדש. פיירוז נהנתה מכך והפכה בו-זמנית לזמרת פופולארית ואהובה, אך איכותית ומוערכת גם על ידי המבוגרים. עם אחד האחים, עאסי, היא נישאה. בנם זיאד א־רחבאני היה למלחין מפורסם בעצמו והוא המשיך את אביו והפך לכותב הלחנים שלה.

היא נחשפה בשנות ה-70 בכל העולם, כשזמר צרפתי בשם ז'אן פרנסואה מישל לקח לחן של האחים שפיירוז פירסמה בתור "חבייתכ ב־סייף" (בעברית "אהבתיך בקיץ") והפך אותו ללהיט ענקי בשם "Coupable" ("אשם"). פיירוז, שלפתע החלו לשים לב אליה גם בעולם, הפכה לאגדה.

כיום פיירוז היא כבר בת יותר מ-80, זמרת אגדית שכל הופעה שלה מפוצצת והכרטיסים נמכרים זמן רב מראש. שיריה אהובים מאד ויש הנוהגים לשמוע את פיירוז בבוקר (הם מכנים זאת בחיוך "פיירוזיית אסבאח"). היא תומכת נלהבת של חיזבאללה ושל הממשל הסורי, מה שגורם ללא מעט לבנונים להסתייג מפיירוז הפרטית, אבל על פיירוז האמנית, מלכת הזמר הלבנוני, איש לא מערער.


הנה "אהבתיך בקיץ" של פיירוז:

https://youtu.be/e196HoXI07g


והלהיט "אשם" של ז'אן פרנסואה מישל בגירסה מחודשת ואלקטרונית:

https://youtu.be/yGDpA5vCPvM


תרגום לעברית:

https://youtu.be/GjijE03lAZ0


השיר לביירות, המבוסס על היצירה "בלדה לארנחואז" של המלחין הספרדי רודריגו:

https://youtu.be/8ayX6ZSpBgg


"אעתיני נאיי ור'אני":

https://youtu.be/Z5qHCCtXXvI
מיהי בודיקה שנלחמה באימפריה הרומית?


היא הייתה מהאמיצות שבלוחמות והיוותה השראה לנשים לוחמות רבות בהיסטוריה. סיפורה של בודיקה (Boudica) הוא סיפור של אומץ, מנהיגות ונשיות שלא חוששת מגבר או כל דבר, גם אם הוא הקיסר החזק בעולם.

המלכה בודיקה הייתה מלכת השבט האיקני שבאנגליה. כשכבשו הרומים את האי הבריטי, הם נתנו בתחילה לשבטים השונים לחיות את חייהם על פי המסורת שלהם. אך כשהתחלף הקיסר והגיע נירון קיסר הוא השליט מדיניות אכזרית של דיכוי והכבדה קשה עליהם.

בודיקה סרבה לקבל את עוולותיו של הקיסר החדש. היא הנהיגה את צבאה במרד נגד השלטון הרומאי. המלכה בודיקה יצאה נהגה לצאת לקרב כשהיא לבושה כחול, צבע בגדי המלחמה של השבט האיקני. היא נודעה באומץ ובמנהיגות שלה ותחת הנהגתה זכו האיקנים לנצחונות רבים.

צבאה של בודיקה היה של לוחמי גרילה, מפתיעים, רצחניים ונעלמים מיד. הרומאים לא יכלו להם, כי הם תקפו באופן בלתי צפוי, בלתי מאורגן ושלא ניתן לחזות מה יעשו בקרב. חייליה נלחמו בחיילים הרומאים באומץ רב. הם הרסו כפרים רומיים והרגו חיילים רבים מהצבא הרומי, החזק בעולם של אז. בודיקה הרסה ושרפה את שלושת הערים הרומיות באי הבריטי, כולל לונדוניום החזקה. היא גרמה ל-70 אלף נפגעים לצבא הרומי והייתה כפסע מלהכניע אותם. זה היה אחד ממקרי המרד האמיצים והיעילים בהיסטוריה של האימפריה החזקה בעולם אז.

אך כמו במקרים אחרים, של מי שזקפו קומתם כנגד האימפריה החזקה בעולם העתיק, הכל היה זמני. במרחק של קרב אחד אחרון, מלהכניע ולגרש את הרומאים, היא נאלצת להילחם עם צבאה, פנים אל פנים אל מול צבאם, הצבא הרומי והחזק בעולם. כשהיא נחלה תבוסה לרומאים ונוכחה שהיא עומדת ליפול בשבי, בלעה המלכה הלוחמת בודיקה צמח רעיל, כדי שלא ליפול בשבי. בנותיה, שהיו לוחמות גם הן, עשו ככל הנראה כמוה.


הנה סיפורה של בודיקה (עברית):

http://youtu.be/f_GHNxIUBSM?t=08s&end=28s


גדולתה של בודיקה והמשמעות של אומץ ליבה ומנהיגותה לניצחון (מתורגם):

https://youtu.be/VO1hACjHRoQ


וקדימון של סרט על בודיקה ומלחמתה ברומאים:

http://youtu.be/F60vI_wP6zg
מה היה קרב המינים?



בשנת 1973 נפגשה הטניסאית בילי ג'ין קינג עם אלוף וימבלדון השחצן בובי ריגז, במשחק טניס שנועד להוכיח שהמין הנשי אינו חלש יותר או פחות טוב מהגברים. במה שיהפוך לקרב המינים המפורסם בהיסטוריה של הספורט ולאבן דרך בתולדות הפמיניזם, היא תביס אותו לגמרי, תוכיח שנשים אינן פחות טובות ותהיה לסמל פמיניסטי עולמי.

המשחק, שכונה "קרב המינים" (The Battle of the Sexes), היה השיא של המולה תקשורתית שייצר אלוף העבר בטניס, בובי ריגז. בשנות ה-30 וה-40 הוא היה טניסאי מצליח וכולם העריצו אותו. אבל בשנות ה-70 הוא היה מבוגר ועסק בעיקר במשחקי ראווה שבהם התחרה נגד אחרים תמורת סכומי כסף וניסה להרוויח כסף רב ככל הניתן.

יום אחד, הכריז על עצמו ריגז כ"חזיר שוביניסטי גברי" וטען שנשים טובות פחות מגברים ושעל אף כל ההתלהבות בשנות ה-70 מהטניס הנשי, גם הוא, שחקן עבר בגיל 55, יכול לנצח את כל אלופות הטניס. הוא החליט להזמין אלופות למשחקים נגדו.

לאחר שניצח ריגז בקלות את השחקנית סמית-קורט 6-2 6-1, הופעל על קינג לחץ אדיר קינג להתמודד מולו. היא הייתה אלופת וימבלדון באותה עת ולשעבר מייסדת הפורום המקצועני הנשי. על אף שבתחילה סרבה, היא הבינה בשלב מסוים שאם יישאר המצב כך, "יחזור הטניס הנשי חמישים שנה לאחור". היא נעתרה להצעה כספית לשחק נגדו תמורת פרס גבוה והמשחק נקבע.

משחק "קרב המינים" התקיים ב-20 בספטמבר 1973. מעל 30 אלף צופים הגיעו לאצטדיון "אסטרודום" שביוסטון טקסס, וצפו בו בשידור חי מעל 50 מיליון איש ממדינות רבות. ריגז וקינג שיחקו בהחלטיות. הוא מאד רצה לנצח. הפרס הכספי היה גדול והפיתוי להוכיח שאפילו אלופת וימבלדון חלשה ממנו היה עצום.

לפני הקרב היו ציפיות רבות לקרב נוקשה שישקף את גודל המעמד. אך תוצאת המשחק הייתה מוחצת. קינג פשוט מעכה את ריגז וניצחה אותו בכל המערכות. הטניסאי השחצן והמתנשא מצא את עצמו מובס בקלות על ידי מי שראה בה את אחת מהפחות טובות שבשחקני הטניס, רק בשל מינה. התוצאה הייתה ברורה לטובת בילי ג'ין קינג: 6-4, 6-3, 6-3.

השמחה הנשית, שלא לומר הפמיניסטית, הייתה בלתי נתפסת. ברגע אחד הפכה קינג לאגדה. מסתם שחקנית-על ואלופה בטניס העולמי היא הפכה לסמל של יכולת נשית ולמנהיגה היסטורית סוחפת של התנועה לשחרור האישה. בנוסף ל-12 תארי "גרנד סלאם" והמון פרסים וזכיות בתחום הטניס, היא הפכה לאחת הנשים החזקות והחשובות בהיסטוריה של הספורט ובכלל. מאותו יום איש לא קרא תיגר על הנשים בספורט, לפחות לא אם הוא היה מישהו ששווה משהו...


הנה הסיפור המלא ודבריה של המנצחת:

https://youtu.be/MyMtOwwtJW0?t=27s


כך הראתה בילי ג'ין קינג לבובי ריגז מי המין החזק יותר (בעברית):

https://youtu.be/TqEhH9rq9mQ?t=13m24s&end=14m49s


סיפור חייה והישגים נוספים של מי שגם הייתה אלופה מבריקה ושחקנית טניס אגדית:

https://youtu.be/JrBZYeJ9vAw


מה חושבים גדולי עולם על האישה הגדולה ביותר בתולדות הספורט:

https://youtu.be/kpQyerOq_MA


בלי קצת הומור לא נכיר אותה:

https://youtu.be/Ko6siE3KXsU?long=yes


ועל התחרות הפמיניסטית בהיסטוריה גם עשו סרט תיעודי מעניין:

https://youtu.be/_TPblarOfdw?long=yes
מה הסוד המופלא שהתגלה במגירה של אמילי דיקנסון?
מי הייתה המשוררת הראשונה בהיסטוריה?
מי המשוררת הבודדה של תנועת העבודה?
מי הייתה המלכה קלאופטרה?
מה עשתה מרי מלכת הסקוטים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.