שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי הייתה הדי לאמאר השחקנית הממציאה והאישה היפה בתבל?
יפה, נועזת ומבריקה - השחקנית הדי לאמאר (Hedy Lamarr) נולדה עם כל מה שצריך והרבה יותר. היא הייתה מהכוכבות הגדולות של הוליווד בתקופת מלחמת העולם השנייה, אחת הנשים היפות בעולם ושחקנית מעולה, מושכת ואחת שסרטיה הם הצלחות מסחריות מאוד.
אבל לא רבים יודעים שמי שהוגדרה לא פעם בזמנה "האשה היפה ביותר בעולם" הייתה גם אישה מבריקה וממציאה מקורית, שביחד עם ממציא נוסף, מלחין שעבד איתה, תרמה לעולם את טכנולוגיית שידור גלי הרדיו, שתהיה בהמשך המאה לבסיס של טכנולוגיות אולטרה מודרניות כמו הסלולאר, הבלוטוס, ה-GPS והאינטרנט האלחוטי.
איך זה קורה, אתם ודאי שואלים...
ובכן, טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, שהמציאה לאמאר ושכונתה אז בציניות "השטות של הדי", הפכה בהמשך לפטנט והמצאה פורצת דרך, אך לא פורסמה בזמנו כי הייתה סודית והוצעה לצבא ארה"ב. הצבא טען שהיא מורכבת ליישום, אבל באופן מוזר יישם אותה אחרי המלחמה, מעט אחרי שפקע הפטנט ולא צריך לשלם לממציאים...
לאמאר, מי שנולדה בשנת 1914 בווינה כילדה יהודיה בשם הדוויג אווה מריה קייזלר, גודלה כנוצריה דווקא. היא נישאה בגיל 19 ליצרן תחמושת בשם פריץ מאנדל. הוא היה מקורב לנאצים. משיחותיו היא למדה המון על טילים ובעיות שאיפיינו את הטכנולוגיה הצעירה הזו.
בשנת 1937 ברחה הדי לארה"ב והפכה לכוכבת נערצת. שם היא הפכה לכוכבת קולנוע נועזת, שבין השאר הייתה הראשונה להופיע בסצנת עירום נועזת בסרט.
ואז היא פגשה את המלחין המודרניסטי ג’ורג’ אנת’יל. שילוב הרעיון שלה להפרעה של שיבושים בתדרי רדיו של טילים, עם הפתרון של אנת'יל, שהתבסס על פתרון שיצר באחת מיצירותיו לשליטה מרחוק ב-16 פסנתרים אוטומטיים, הם שהביאו להמצאה החשובה שלהם ולהפיכתה לאחת המציאות החשובות בתולדות הנדסת התקשורת.
זה סיפור ייחודי אבל לא יחיד בהיסטוריה, של אמנים המשתמשים ביצירתיות שלהם, כדי לפתור בעיות טכנולוגיות מסובכות, בדרכים מקוריות ומפתיעות שגם גדולי המהנדסים לא חושבים עליהן.
אז יחי היופי של האינטליגנציה שהתגלמה באותה "שטות של הדי לאמאר", שקידמה את האנושות אל המאה ה-21.
הנה סיפורה של הדי לאמאר (עברית):
https://youtu.be/DLzzVx6G9is
עוד על הצד הטכנולוגי הלא מוכר של הדי לאמאר הכוכבת היפה:
http://youtu.be/Dr9L03Hw9MY
על הקשר הרומנטי הקצר שלה עם עוד ענק טכנולוגיה - הווארד יוז:
https://youtu.be/P0ZfOFAoWMU
עוד על חייה והמצאתה של הדי לאמאר:
https://youtu.be/NI8nOa9BvjY
סרטון אנימציה שהקדישה לה חברת גוגל:
https://youtu.be/Z0gu2QhV1dc
מה יש למשרד החיוך לומר עליה (עברית):
https://youtu.be/Wre_NJ8NCVU?long=yes
והרצאה על שיתוף הפעולה המדהים בין שחקנית למוסיקאי, שהניחו את היסודות לטכנולוגיית התקשורת המודרנית:
https://youtu.be/rpW_63-TuWs?long=yes
יפה, נועזת ומבריקה - השחקנית הדי לאמאר (Hedy Lamarr) נולדה עם כל מה שצריך והרבה יותר. היא הייתה מהכוכבות הגדולות של הוליווד בתקופת מלחמת העולם השנייה, אחת הנשים היפות בעולם ושחקנית מעולה, מושכת ואחת שסרטיה הם הצלחות מסחריות מאוד.
אבל לא רבים יודעים שמי שהוגדרה לא פעם בזמנה "האשה היפה ביותר בעולם" הייתה גם אישה מבריקה וממציאה מקורית, שביחד עם ממציא נוסף, מלחין שעבד איתה, תרמה לעולם את טכנולוגיית שידור גלי הרדיו, שתהיה בהמשך המאה לבסיס של טכנולוגיות אולטרה מודרניות כמו הסלולאר, הבלוטוס, ה-GPS והאינטרנט האלחוטי.
איך זה קורה, אתם ודאי שואלים...
ובכן, טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, שהמציאה לאמאר ושכונתה אז בציניות "השטות של הדי", הפכה בהמשך לפטנט והמצאה פורצת דרך, אך לא פורסמה בזמנו כי הייתה סודית והוצעה לצבא ארה"ב. הצבא טען שהיא מורכבת ליישום, אבל באופן מוזר יישם אותה אחרי המלחמה, מעט אחרי שפקע הפטנט ולא צריך לשלם לממציאים...
לאמאר, מי שנולדה בשנת 1914 בווינה כילדה יהודיה בשם הדוויג אווה מריה קייזלר, גודלה כנוצריה דווקא. היא נישאה בגיל 19 ליצרן תחמושת בשם פריץ מאנדל. הוא היה מקורב לנאצים. משיחותיו היא למדה המון על טילים ובעיות שאיפיינו את הטכנולוגיה הצעירה הזו.
בשנת 1937 ברחה הדי לארה"ב והפכה לכוכבת נערצת. שם היא הפכה לכוכבת קולנוע נועזת, שבין השאר הייתה הראשונה להופיע בסצנת עירום נועזת בסרט.
ואז היא פגשה את המלחין המודרניסטי ג’ורג’ אנת’יל. שילוב הרעיון שלה להפרעה של שיבושים בתדרי רדיו של טילים, עם הפתרון של אנת'יל, שהתבסס על פתרון שיצר באחת מיצירותיו לשליטה מרחוק ב-16 פסנתרים אוטומטיים, הם שהביאו להמצאה החשובה שלהם ולהפיכתה לאחת המציאות החשובות בתולדות הנדסת התקשורת.
זה סיפור ייחודי אבל לא יחיד בהיסטוריה, של אמנים המשתמשים ביצירתיות שלהם, כדי לפתור בעיות טכנולוגיות מסובכות, בדרכים מקוריות ומפתיעות שגם גדולי המהנדסים לא חושבים עליהן.
אז יחי היופי של האינטליגנציה שהתגלמה באותה "שטות של הדי לאמאר", שקידמה את האנושות אל המאה ה-21.
הנה סיפורה של הדי לאמאר (עברית):
https://youtu.be/DLzzVx6G9is
עוד על הצד הטכנולוגי הלא מוכר של הדי לאמאר הכוכבת היפה:
http://youtu.be/Dr9L03Hw9MY
על הקשר הרומנטי הקצר שלה עם עוד ענק טכנולוגיה - הווארד יוז:
https://youtu.be/P0ZfOFAoWMU
עוד על חייה והמצאתה של הדי לאמאר:
https://youtu.be/NI8nOa9BvjY
סרטון אנימציה שהקדישה לה חברת גוגל:
https://youtu.be/Z0gu2QhV1dc
מה יש למשרד החיוך לומר עליה (עברית):
https://youtu.be/Wre_NJ8NCVU?long=yes
והרצאה על שיתוף הפעולה המדהים בין שחקנית למוסיקאי, שהניחו את היסודות לטכנולוגיית התקשורת המודרנית:
https://youtu.be/rpW_63-TuWs?long=yes
מי המלחינה החשובה בימי הביניים הילדגרד מבינגן?
המלחינה החשובה הראשונה בתולדות המוסיקה המערבית, שידועה לנו זהותה היא הילדגרד מבינגן (Hildegard von Bingen).
מי שהייתה נזירה גרמניה בנדיקטינית, מלחינה, משוררת, מחברת וחוזה מיסטיקנית הייתה ככל הידוע אישיות מגוונת ומרתקת, שחיה בין השנים 1098-1179.
הילדגרד, שעתידה להשאיר חותם במגוון תחומים, מעבר למוסיקה, טענה שראתה בגיל צעיר חזיונות אלוהיים. היא תיארה אותם בכתביה הרבים והחליטה להקדיש את חייה לאמונתה. עם השנים היא הפכה לאם המנזר ברופרטסברג שליד בינגן.
כמלחינה כללו יצירותיה בעיקר מוסיקה ליטורגית, דתית, בדגש על שירי הלל ופיוטים, אך הרבה מעבר לכך. הלחנים שלה עשירים ומורכבים וכללו טווח מלודי נרחב ויוצא דופן לתקופתה. היא גם הייתה יוצאת דופן בתקופתה, כשכתבה גם מילים וגם הלחינה את המוסיקה.
הילדגרד הייתה אישה פורצת דרך, בתקופה בה נשים לא ממש זכו להכרה כיוצרות. השפעתה ניכרת עד היום והיא זוכה להערכה רבה, גם בתחום המוסיקה וגם בתחומים אחרים, כמו רוחניות ורפואה טבעית. בשנת 2012, הוכרזה על ידי האפיפיור בנדיקטוס ה-16, כדוקטור של הכנסייה, בהכרה נדירה בחשיבותה הדתית.
בנוסף ליצירותיה המוסיקליות, כתבה הילדגרד ספרים בנושאים תיאולוגיים, ברפואה טבעית ובמדעי הטבע, מה שמעיד על השכלתה הרחבה והתעניינותה במגוון תחומים.
וואו. גם כיום, 900 שנה לאחר שנכתבו, ממשיכות היצירות המוסיקליות שלה להשפיע ולהלהיב מאזינים, מה שמעיד על עומקן ועל איכותן הנצחית. הילדגרד מבינגן נותרת דמות מעוררת השראה בתחומי המוסיקה, הרוחניות והמדע, כשחייה ויצירתה ממשיכים להיות נושא למחקר ולהערצה בקרב חוקרים ואמנים כאחד.
#על יצירותיה
בין יצירותיה החשובות והיפות ביותר נמצאת "Ordo Virtutum" (סדר המידות הטובות), הנחשבת לדרמה מוזיקלית המוקדמת ביותר ששרדה עם מחבר ידוע. יצירה זו מתארת את המאבק בין הטוב לרע על נשמת האדם ומדגימה את יכולתה של הילדגרד לשלב מוזיקה, דרמה ורעיונות תיאולוגיים.
אוסף נוסף של יצירותיה המרשימות נקרא "Symphonia armonie celestium revelationum" (סימפוניה של התגלויות הרמוניות שמימיות), הכולל 77 שירים ליטורגיים. בתוך אוסף זה נמצאת היצירה המפורסמת "O virga ac diadema" (הוי ענף ועטרה), המדגימה את כישרונה הייחודי בחיבור מלודיות מורכבות ועשירות.
שירים אחרים כמו "Ave Generosa", שיר הלל למרים הבתולה, "O viridissima virga" (הוי הענף הירוק ביותר), שיר תהילה לטבע ולאלוהות, ו-"O ignis Spiritus paracliti" (הוי אש רוח הפרקליט), המנון לרוח הקודש, מדגימים את יכולתה של הילדגרד לשלב מוזיקה, שירה ורוחניות באופן מרגש ומקורי.
יצירות אלו משקפות את אהבתה לטבע, את תפיסתה הרוחנית העמוקה ואת כישרונה הפואטי והמוזיקלי.
הנה "רוח הקןדש, המזרזת את החיים" מאת הילדגרד:
https://youtu.be/HYzPR0nwcmY
"הו, האש של רוח הקודש" של הילדגרד:
https://youtu.be/5zdUZ9WEyfM
"הו, כמה מופלא" גם הוא של הילדגרד:
https://youtu.be/u0T3cTTher8
המלחינה החשובה הראשונה בתולדות המוסיקה המערבית, שידועה לנו זהותה היא הילדגרד מבינגן (Hildegard von Bingen).
מי שהייתה נזירה גרמניה בנדיקטינית, מלחינה, משוררת, מחברת וחוזה מיסטיקנית הייתה ככל הידוע אישיות מגוונת ומרתקת, שחיה בין השנים 1098-1179.
הילדגרד, שעתידה להשאיר חותם במגוון תחומים, מעבר למוסיקה, טענה שראתה בגיל צעיר חזיונות אלוהיים. היא תיארה אותם בכתביה הרבים והחליטה להקדיש את חייה לאמונתה. עם השנים היא הפכה לאם המנזר ברופרטסברג שליד בינגן.
כמלחינה כללו יצירותיה בעיקר מוסיקה ליטורגית, דתית, בדגש על שירי הלל ופיוטים, אך הרבה מעבר לכך. הלחנים שלה עשירים ומורכבים וכללו טווח מלודי נרחב ויוצא דופן לתקופתה. היא גם הייתה יוצאת דופן בתקופתה, כשכתבה גם מילים וגם הלחינה את המוסיקה.
הילדגרד הייתה אישה פורצת דרך, בתקופה בה נשים לא ממש זכו להכרה כיוצרות. השפעתה ניכרת עד היום והיא זוכה להערכה רבה, גם בתחום המוסיקה וגם בתחומים אחרים, כמו רוחניות ורפואה טבעית. בשנת 2012, הוכרזה על ידי האפיפיור בנדיקטוס ה-16, כדוקטור של הכנסייה, בהכרה נדירה בחשיבותה הדתית.
בנוסף ליצירותיה המוסיקליות, כתבה הילדגרד ספרים בנושאים תיאולוגיים, ברפואה טבעית ובמדעי הטבע, מה שמעיד על השכלתה הרחבה והתעניינותה במגוון תחומים.
וואו. גם כיום, 900 שנה לאחר שנכתבו, ממשיכות היצירות המוסיקליות שלה להשפיע ולהלהיב מאזינים, מה שמעיד על עומקן ועל איכותן הנצחית. הילדגרד מבינגן נותרת דמות מעוררת השראה בתחומי המוסיקה, הרוחניות והמדע, כשחייה ויצירתה ממשיכים להיות נושא למחקר ולהערצה בקרב חוקרים ואמנים כאחד.
#על יצירותיה
בין יצירותיה החשובות והיפות ביותר נמצאת "Ordo Virtutum" (סדר המידות הטובות), הנחשבת לדרמה מוזיקלית המוקדמת ביותר ששרדה עם מחבר ידוע. יצירה זו מתארת את המאבק בין הטוב לרע על נשמת האדם ומדגימה את יכולתה של הילדגרד לשלב מוזיקה, דרמה ורעיונות תיאולוגיים.
אוסף נוסף של יצירותיה המרשימות נקרא "Symphonia armonie celestium revelationum" (סימפוניה של התגלויות הרמוניות שמימיות), הכולל 77 שירים ליטורגיים. בתוך אוסף זה נמצאת היצירה המפורסמת "O virga ac diadema" (הוי ענף ועטרה), המדגימה את כישרונה הייחודי בחיבור מלודיות מורכבות ועשירות.
שירים אחרים כמו "Ave Generosa", שיר הלל למרים הבתולה, "O viridissima virga" (הוי הענף הירוק ביותר), שיר תהילה לטבע ולאלוהות, ו-"O ignis Spiritus paracliti" (הוי אש רוח הפרקליט), המנון לרוח הקודש, מדגימים את יכולתה של הילדגרד לשלב מוזיקה, שירה ורוחניות באופן מרגש ומקורי.
יצירות אלו משקפות את אהבתה לטבע, את תפיסתה הרוחנית העמוקה ואת כישרונה הפואטי והמוזיקלי.
הנה "רוח הקןדש, המזרזת את החיים" מאת הילדגרד:
https://youtu.be/HYzPR0nwcmY
"הו, האש של רוח הקודש" של הילדגרד:
https://youtu.be/5zdUZ9WEyfM
"הו, כמה מופלא" גם הוא של הילדגרד:
https://youtu.be/u0T3cTTher8
מי היתה האם תרזה?
אמא תרזה (Mother Teresa), או האם תרזה, שהלכה לעולמה בשנת 1997, היתה נזירה קתולית שזכתה בפרס נובל לשלום, על פעילותה למען האנושות. היא נולדה באלבניה והקימה את מסדר המיסיונרים של הצדקה, גוף נוצרי שסייע לאנשים רבים מספור בעולם ובעיקר בהודו.
עבודתה של אמא תרזה וסיועה לעניים בעיר ההודית כלכותה פרסמו אותה בכל העולם והפכו אותה לסמל של אישה טובה, קדושה ומסייעת, בעלת כוחות נשגבים. גם הכינוי "אמא תרזה" הפך מזוהה בכל העולם ככינוי לאישה טובה וצדיקה.
לאחרונה היא הוכרזה כקדושה נוצרית.
בעברית על האם תרזה והכרזתה כקדושה נוצרית (עברית):
https://youtu.be/_Nz3O4-uYvs
על חייה וההערצה שזכתה לה:
https://youtu.be/mEZGjL1akt0
כך היא הפכה לקדושה נוצרית:
https://youtu.be/WGgArwAT3eU
ראיון עם האם תרזה:
https://youtu.be/FF5n4HScSP4?long=yes
אמא תרזה (Mother Teresa), או האם תרזה, שהלכה לעולמה בשנת 1997, היתה נזירה קתולית שזכתה בפרס נובל לשלום, על פעילותה למען האנושות. היא נולדה באלבניה והקימה את מסדר המיסיונרים של הצדקה, גוף נוצרי שסייע לאנשים רבים מספור בעולם ובעיקר בהודו.
עבודתה של אמא תרזה וסיועה לעניים בעיר ההודית כלכותה פרסמו אותה בכל העולם והפכו אותה לסמל של אישה טובה, קדושה ומסייעת, בעלת כוחות נשגבים. גם הכינוי "אמא תרזה" הפך מזוהה בכל העולם ככינוי לאישה טובה וצדיקה.
לאחרונה היא הוכרזה כקדושה נוצרית.
בעברית על האם תרזה והכרזתה כקדושה נוצרית (עברית):
https://youtu.be/_Nz3O4-uYvs
על חייה וההערצה שזכתה לה:
https://youtu.be/mEZGjL1akt0
כך היא הפכה לקדושה נוצרית:
https://youtu.be/WGgArwAT3eU
ראיון עם האם תרזה:
https://youtu.be/FF5n4HScSP4?long=yes
מי היתה פלורנס נייטינגייל?
היא היתה אחות, אבל גדולתה היא בכך שייסדה את מקצוע הסיעוד. פלורנס נייטינגייל (Florence Nightingale), בריטית ממשפחה עשירה, נולדה באיטליה, בעיר פירנצה. מכאן גם שמה, שהרי "פלורנס" הוא השם האיטלקי של פירנצה.
בצעירותה בחרה פלורנס נייטינגייל במקצוע הסיעוד. זה היה למורת רוחה והתנגדותה של משפחתה, שראתה במקצוע האחות מקצוע נחות שלא מתאים לאישה במעמדה. אבל היא רצתה בכך וטיפלה בעניים. כבר בשלבים המוקדמים של עבודתה היא דרשה וניצחה בדרישתה לשינוי בתנאים הסוציאליים שניתנו לעניים.
פריצת הדרך שעשתה בתולדות מקצוע הסיעוד היתה בטיפול המסור שלה בחיילים הפצועים במהלך מלחמת קרים. בשל המנהג הלילי שלה לערוך סבב לילי בין הפצועים נהגו לכנותה בזמן המלחמה "הגברת עם המנורה". היא גילתה והצליחה לשכנע את הנהגת הצבא שתנאי תברואה ירודים ותזונה גרועה של הפצועים הם שאחראיים לתמותה הגבוהה שלהם. השינוי שהוכנס לבתי החולים הביא לירידה דרסטית במוות של פצועים ולהפיכתה לגיבורה לאומית באנגליה.
נייטינגייל יסדה ב-1860 בלונדון את בית הספר החילוני הראשון בעולם לסיעוד. עד אז נהגה דווקא הכנסייה הנוצרית לטפל בפצועים ובחולים והפקעת הטיפול בהם מאנשי הדת היתה שלב חשוב בעידן המודרני ובטיפול יעיל ואיכותי בהם.
בזכות ההערכה שרוחשים לה האחים והאחיות בכל מקום, נקבע יום הולדתה של פלורנס נייטינגייל ברחבי העולם כיום הסיעוד הבינלאומי השנתי.
הנה סרטון על פלורנס נייטינגייל:
http://youtu.be/65rPhLeEXpc
ותולדות הסיעוד בסרטון קצר:
http://youtu.be/uNIuYDWfDrs
היא היתה אחות, אבל גדולתה היא בכך שייסדה את מקצוע הסיעוד. פלורנס נייטינגייל (Florence Nightingale), בריטית ממשפחה עשירה, נולדה באיטליה, בעיר פירנצה. מכאן גם שמה, שהרי "פלורנס" הוא השם האיטלקי של פירנצה.
בצעירותה בחרה פלורנס נייטינגייל במקצוע הסיעוד. זה היה למורת רוחה והתנגדותה של משפחתה, שראתה במקצוע האחות מקצוע נחות שלא מתאים לאישה במעמדה. אבל היא רצתה בכך וטיפלה בעניים. כבר בשלבים המוקדמים של עבודתה היא דרשה וניצחה בדרישתה לשינוי בתנאים הסוציאליים שניתנו לעניים.
פריצת הדרך שעשתה בתולדות מקצוע הסיעוד היתה בטיפול המסור שלה בחיילים הפצועים במהלך מלחמת קרים. בשל המנהג הלילי שלה לערוך סבב לילי בין הפצועים נהגו לכנותה בזמן המלחמה "הגברת עם המנורה". היא גילתה והצליחה לשכנע את הנהגת הצבא שתנאי תברואה ירודים ותזונה גרועה של הפצועים הם שאחראיים לתמותה הגבוהה שלהם. השינוי שהוכנס לבתי החולים הביא לירידה דרסטית במוות של פצועים ולהפיכתה לגיבורה לאומית באנגליה.
נייטינגייל יסדה ב-1860 בלונדון את בית הספר החילוני הראשון בעולם לסיעוד. עד אז נהגה דווקא הכנסייה הנוצרית לטפל בפצועים ובחולים והפקעת הטיפול בהם מאנשי הדת היתה שלב חשוב בעידן המודרני ובטיפול יעיל ואיכותי בהם.
בזכות ההערכה שרוחשים לה האחים והאחיות בכל מקום, נקבע יום הולדתה של פלורנס נייטינגייל ברחבי העולם כיום הסיעוד הבינלאומי השנתי.
הנה סרטון על פלורנס נייטינגייל:
http://youtu.be/65rPhLeEXpc
ותולדות הסיעוד בסרטון קצר:
http://youtu.be/uNIuYDWfDrs
נשים דגולות
מי היתה רוזה פארקס ובמה פשעה?
קצת מצחיק לקרוא לה פושעת, במיוחד אם לוקחים בחשבון שההיסטוריה הראתה לנו שמדובר כנראה באחת הנשים האמיצות והישרות אי-פעם.. רוזה לואיז פארקס התפרסמה בשנת 1955 בשל הסירוב שלה לפנות את הכסא שלה באוטובוס לאדם לבן, כפי שקבע החוק המקומי בממפיס שבדרום ארה"ב. סירובה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן הוביל למעצרה ולפתיחת משפט נגדה.
עקרונית היא הייתה פושעת של אותם זמנים. למעשה, היא מרדה בחוקי הגזע. אך פארקס לא היתה סתם מורדת ילדותית. היא היתה מהדמויות החשובות ביותר במלחמה כנגד הגזענות באמריקה, אמריקאית שחורה ופעילה מרכזית בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח. בעזרתו של מרטין לותר קינג היא הנהיגה חרם קשה כנגד חברת האוטובוסים ובתום כ-380 יום של הימנעות השחורים מנסיעה באוטובוסים של חברת האוטובוסים הגזענית הסתיים חרם האוטובוסים של מונטגומרי בנצחון צודק ומרהיב של שינוי החוק המפלה.
ביטול החוק בידי בית המשפט העליון לווה בקביעה מוסרית חשובה של בית המשפט, שהחוק מבוטל כיוון שהוא נוגד את החוקה האמריקנית. פארקס הפכה מפושעת מורשעת לסמל של עמידה על שוויון זכויות, אומץ לב ונכונות לשלם את המחיר על סירוב לציית לחוקים לא מוסריים.
הנה סקירה נהדרת של ילדים על רוזה פארקס (עברית):
https://youtu.be/NghkVJNmMpE
הסבר על פועלה למען שוויון זכויות לשחורים (מתורגם):
https://youtu.be/tLfbmepDd4c
על ה"עבירה" של רוזה פארקס, במילותיה שלה:
https://youtu.be/ceY69qSXfZs
סצנת המעצר של רוזה פארקס מתוך סרט על חייה:
http://youtu.be/kxXzKG9t4L8
מצגת וידאו על האישה שלא קמה ללבנים (עברית):
https://youtu.be/ITAjuofhSUg
ותולדות חייה של רוזה פארקס:
https://youtu.be/v8A9gvb5Fh0
קצת מצחיק לקרוא לה פושעת, במיוחד אם לוקחים בחשבון שההיסטוריה הראתה לנו שמדובר כנראה באחת הנשים האמיצות והישרות אי-פעם.. רוזה לואיז פארקס התפרסמה בשנת 1955 בשל הסירוב שלה לפנות את הכסא שלה באוטובוס לאדם לבן, כפי שקבע החוק המקומי בממפיס שבדרום ארה"ב. סירובה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן הוביל למעצרה ולפתיחת משפט נגדה.
עקרונית היא הייתה פושעת של אותם זמנים. למעשה, היא מרדה בחוקי הגזע. אך פארקס לא היתה סתם מורדת ילדותית. היא היתה מהדמויות החשובות ביותר במלחמה כנגד הגזענות באמריקה, אמריקאית שחורה ופעילה מרכזית בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח. בעזרתו של מרטין לותר קינג היא הנהיגה חרם קשה כנגד חברת האוטובוסים ובתום כ-380 יום של הימנעות השחורים מנסיעה באוטובוסים של חברת האוטובוסים הגזענית הסתיים חרם האוטובוסים של מונטגומרי בנצחון צודק ומרהיב של שינוי החוק המפלה.
ביטול החוק בידי בית המשפט העליון לווה בקביעה מוסרית חשובה של בית המשפט, שהחוק מבוטל כיוון שהוא נוגד את החוקה האמריקנית. פארקס הפכה מפושעת מורשעת לסמל של עמידה על שוויון זכויות, אומץ לב ונכונות לשלם את המחיר על סירוב לציית לחוקים לא מוסריים.
הנה סקירה נהדרת של ילדים על רוזה פארקס (עברית):
https://youtu.be/NghkVJNmMpE
הסבר על פועלה למען שוויון זכויות לשחורים (מתורגם):
https://youtu.be/tLfbmepDd4c
על ה"עבירה" של רוזה פארקס, במילותיה שלה:
https://youtu.be/ceY69qSXfZs
סצנת המעצר של רוזה פארקס מתוך סרט על חייה:
http://youtu.be/kxXzKG9t4L8
מצגת וידאו על האישה שלא קמה ללבנים (עברית):
https://youtu.be/ITAjuofhSUg
ותולדות חייה של רוזה פארקס:
https://youtu.be/v8A9gvb5Fh0
איך חילץ הארי פוטר את ג'יי קיי רולינג מחיי עוני?
מעבר לקסמים הספרותיים של הארי פוטר, הקוסם הדימיוני מהספרים אחראי גם לקסם אמיתי לחלוטין.
הסופרת שכתבה אותו, אישה סקוטית בשם ג'ואן רולינג (Joanne Rowling), בשמה הספרותי ג'יי ק. רולינג (J.K. Rowling) כתבה את הספר הראשון בסדרה באחת התקופות הקשות בחייה.
השנה היא שנת 1994, ורולינד היא בריטית גרושה ומובטלת, שחייתה מקצבת רווחה, מקבלת סיוע ממשלתי ובקושי יכולה להרשות לעצמה להאכיל את תינוקה.
היא סבלה מעוני כה גדול עד שלא יכלה לרכוש לעצמה מחשב.
האגדה מספרת שאת הספר היא כתבה בבתי קפה מפני שלא היה בביתה חימום. היא עצמה, אגב, טוענת שזו הגזמה של עיתונאים ושהיא העדיפה לכתוב שם בזכות האווירה הטובה במקומות הללו.
היכולת הכלכלית שלה לא אפשרה לה אפילו לצלם את הספר שכתבה, אז היא הקלידה ביד שוב ושוב את העותקים שלו, שכל אחד נועד להישלח למוציאים לאור.
הספר, אגב, נדחה על ידי עשרות מו"לים. רק מו"ל קטן בלונדון, בלומסברי שמו, החליט לתת לרולינג הזדמנות ורק בפעם השנייה. הסיבה? - בתו בת השמונה של המנכ"ל התאהבה בספר.
החלטתו של המו"ל התבררה כמוצלחת במיוחד. ההצלחה הייתה חסרת תקדים. הספרים נמכרו ברחבי העולם, במאות מיליוני עותקים. ככל הנראה מהווה סדרת ספרי הארי פוטר את רב-המכר השני בעולם, אחרי התנ"ך. הקוסם הצעיר הארי פוטר היה לגיבור הספרותי המוכר ביותר לילדים על פני כדור הארץ.
סדרת הארי פוטר הפנטסטית התבססה על עולם של קוסמים ובמרכזה, כמו כל הצלחה כזו, מאבק בין טוב לרע.
סוד ההצלחה של ג'יי. קיי רולינג הוא העולם הספרותי העשיר ומלא הדמיון שיצרה ויישום מופלא של השיווק המודרני. אלה הפכו את המותג העצום של הארי פוטר למכונת הכנסות אדירה. סרטים, חפצים ממותגים וכמובן הספרים המצליחים - כל אלו גרפו עשרות מיליארדים שממשיכים לגדול כל הזמן.
בכל מקרה, כיום יכולה הסופרת פשוט לקנות את בית הקפה, או אולי רשת בתי קפה שלמה. רולינג יצרה מותג תרבותי ומסחרי שעומד במרכזה של הצלחה כלכלית פנומנלית.
היא עצמה שברה שיא אחר שיא. לפי המגזין "פורבס" היא האדם הראשון בעולם שהפך למיליארדר מכתיבה של ספרים. כן, היא הפכה לסופרת העשירה ביותר בעולם, למצליחה ביותר בעת המודרנית ולאחת הנשים העשירות באנגליה כולה.
הנה קיצור סיפור חייה של של ג'ואן רולינג
https://youtu.be/0Nw_J8SFnOQ
השיגעון הנהדר של ספרי הארי פוטר (עברית):
https://youtu.be/Q2S5-m-fIsE?t=13s
פוגשת מעריצים (מתורגם):
https://youtu.be/Xh3fIuZU1Dk
אחרי הרבה שנים מגיע המחזה (עברית):
https://youtu.be/Q2S5-m-fIsE
ןבשנים האחרונות רולינג מתגלה כטיפוס עם דעות עתיקות:
https://youtu.be/5e9GhyQYtfY
מעבר לקסמים הספרותיים של הארי פוטר, הקוסם הדימיוני מהספרים אחראי גם לקסם אמיתי לחלוטין.
הסופרת שכתבה אותו, אישה סקוטית בשם ג'ואן רולינג (Joanne Rowling), בשמה הספרותי ג'יי ק. רולינג (J.K. Rowling) כתבה את הספר הראשון בסדרה באחת התקופות הקשות בחייה.
השנה היא שנת 1994, ורולינד היא בריטית גרושה ומובטלת, שחייתה מקצבת רווחה, מקבלת סיוע ממשלתי ובקושי יכולה להרשות לעצמה להאכיל את תינוקה.
היא סבלה מעוני כה גדול עד שלא יכלה לרכוש לעצמה מחשב.
האגדה מספרת שאת הספר היא כתבה בבתי קפה מפני שלא היה בביתה חימום. היא עצמה, אגב, טוענת שזו הגזמה של עיתונאים ושהיא העדיפה לכתוב שם בזכות האווירה הטובה במקומות הללו.
היכולת הכלכלית שלה לא אפשרה לה אפילו לצלם את הספר שכתבה, אז היא הקלידה ביד שוב ושוב את העותקים שלו, שכל אחד נועד להישלח למוציאים לאור.
הספר, אגב, נדחה על ידי עשרות מו"לים. רק מו"ל קטן בלונדון, בלומסברי שמו, החליט לתת לרולינג הזדמנות ורק בפעם השנייה. הסיבה? - בתו בת השמונה של המנכ"ל התאהבה בספר.
החלטתו של המו"ל התבררה כמוצלחת במיוחד. ההצלחה הייתה חסרת תקדים. הספרים נמכרו ברחבי העולם, במאות מיליוני עותקים. ככל הנראה מהווה סדרת ספרי הארי פוטר את רב-המכר השני בעולם, אחרי התנ"ך. הקוסם הצעיר הארי פוטר היה לגיבור הספרותי המוכר ביותר לילדים על פני כדור הארץ.
סדרת הארי פוטר הפנטסטית התבססה על עולם של קוסמים ובמרכזה, כמו כל הצלחה כזו, מאבק בין טוב לרע.
סוד ההצלחה של ג'יי. קיי רולינג הוא העולם הספרותי העשיר ומלא הדמיון שיצרה ויישום מופלא של השיווק המודרני. אלה הפכו את המותג העצום של הארי פוטר למכונת הכנסות אדירה. סרטים, חפצים ממותגים וכמובן הספרים המצליחים - כל אלו גרפו עשרות מיליארדים שממשיכים לגדול כל הזמן.
בכל מקרה, כיום יכולה הסופרת פשוט לקנות את בית הקפה, או אולי רשת בתי קפה שלמה. רולינג יצרה מותג תרבותי ומסחרי שעומד במרכזה של הצלחה כלכלית פנומנלית.
היא עצמה שברה שיא אחר שיא. לפי המגזין "פורבס" היא האדם הראשון בעולם שהפך למיליארדר מכתיבה של ספרים. כן, היא הפכה לסופרת העשירה ביותר בעולם, למצליחה ביותר בעת המודרנית ולאחת הנשים העשירות באנגליה כולה.
הנה קיצור סיפור חייה של של ג'ואן רולינג
https://youtu.be/0Nw_J8SFnOQ
השיגעון הנהדר של ספרי הארי פוטר (עברית):
https://youtu.be/Q2S5-m-fIsE?t=13s
פוגשת מעריצים (מתורגם):
https://youtu.be/Xh3fIuZU1Dk
אחרי הרבה שנים מגיע המחזה (עברית):
https://youtu.be/Q2S5-m-fIsE
ןבשנים האחרונות רולינג מתגלה כטיפוס עם דעות עתיקות:
https://youtu.be/5e9GhyQYtfY
מי הפמיניסטית שרצה לנשיאות ארצות הברית במאה ה-19?
דמיינו אישה עצמאית, המעזה להתגרש בחברה שבה אישה לא מתגרשת ועוד בגלל שבעלה בגד בה, מצהירה שאישה יכולה לבחור עם מי להתחתן, להתגרש כשהיא לא אוהבת יותר. בהמשך עושה ים של כסף בתור אשת בורסה בחברה שבה סטוקברוקרים הם רק גברים, אישה שהיא הראשונה להוציא עיתון שבועי ובסוף עוד מגישה מועמדות לנשיאות ארצות הברית, כשהיא יודעת שבמדינה אין לנשים זכות בחירה.
אז זהו, שאין מה לדמיין. תסריט דמיוני שכזה לא יכול להיות אלא אמיתי. קראו לה ויקטוריה וודהול (Victoria Woodhull) והיא פרצה כל כך הרבה גבולות, שלא לדבר על מגבלות חברתיים, שייתכן שהיא בכלל הייתה בולדוזרית...
אז אם דמיינתם אישה שרצה לנשיאות בחברה בה נשים אינן רשאיות אפילו להצביע. דמיינתם את וודהול. היא הייתה אישה אמיצה, פרועה וכנראה לא טיפוס קל במיוחד, לפחות לגברים בתקופתה.
ייתכן שבמאה ה-19 מי שיכולה להחליט שהיא רוצה להיות האישה הנשיאה הראשונה חייבת להיות ממשפחה לא אופיינית. אביה היה סוג של נוכל ובגיל 15 היא כבר נישאת לגבר. לא עבר הרבה זמן והיא נפטרת ממנו. בצעד שהקדים את תקופתו. היא לא מחלה על בגידת בעלה והתגרשה ממנו. בהמשך היא תודיע שאישה יכולה לעשות בחיי האהבה שלה פחות או יותר מה שהיא רוצה.
הרבה לפני שרצה לנשיאות ארצות הברית, היא התעשרה מריפוי בעזרת מגנטים, מגנטותרפיה. בהמשך מקימה ויקטוריה וודהול, לראשונה בהיסטוריה השמרנית של אמריקה, בית השקעות בוול סטריט. היא לא לבד כי היא עושה את זה ביחד עם אחותה טנסי קלאפלין. השתיים עושות כסף בלי בושה ודי משאירות אבק לגברים הנדהמים שמסביב.
זה לא מסתיים. כי בהמשך מתחילות השתיים להוציא שבועון פורץ דרך בשם Woodhull & Claflin's Weekly. כאן הן שוב הנשים הראשונות שעוסקות באהדה בנושאים כמו מעמד האישה הרצוי, שינויים צודקים בחלוקת ההון, התנגדות לגזענות, מיסוד הזנות בפיקוח הממשלה, בעד זכויות האזרח, נגד עונש מוות, תמיכה באהבה חופשית ובעד זכות בחירה של נשים בגברים שלהן ושינוים בתפיסת המין באמריקה.
תוך כדי העיסוק בחלוקת ההון השוויונית הן גם הראשונות לפרסם במדינה את המניפסט הקומוניסטי.
די. לא הגיוני שאישה אחת תהיה גם עצמאית, גם פמיניסטית, גם משוחררת וגם קומוניסטית, או לפחות נותנת ביטוי לקומוניזם במדינה הכי קפיטליסטית בעולם.
אבל היא לא עוצרת באדום. או בלבן. כי אז מגיעות הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1872. וודהול, אישה דעתנית, מבריקה ועצמאית, שעמדה ברשות עצמה ושפעמיים בחייה הפכה מענייה לעשירה, מחליטה להיות גם האישה הראשונה שרוצה לשבת בבית הלבן. היא מתמודדת על נשיאות ארצות הברית.
ההכרזה כמועמדת לא באה סתם ולא רק על רקע הצלחותיה הכלכליות או היותה אושיית רשת, 150 שנה לפני שיוולדו רשתות חברתיות. מי שעתידה להיות מנהיגה אמריקאית פורצת דרך הייתה בשלב הזה כבר פעילה רוחנית ומתוחכמת בתנועת הסופרג'יזם (Suffrage) האמריקנית.
סופרג'יזם, או ליתר פירוט התנועה הסופרג'יסטית (Women's suffrage movement), הייתה תנועה שנאבקה בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 על זכות הבחירה לנשים. התנועה פעלה במדינות הדמוקרטיות של העולם המערבי. במדינות רבות הצליחה התנועה לחולל שינוי הדרגתי אבל אמיתי ורב משמעות בהתייחסות לנשים ובשינוי של מעמדן המשפטי. הפרי המשמעותי שנשא המאבק הגיע רק במאה ה-20, כשעוברים במדינות רבות חוקים המעניקים זכות בחירה לנשים.
נתחיל לסגור עניין. מי שדי הגדירה את הפמיניזם הרדיקלי מדגישה את דעותיה הפמיניסטיות במהלך קמפיין הבחירות שלה. בשל כתבה שערורייתית על פרשיית מין בשבועון היא מוצאת את עצמה במהלך הבחירות בבית הסוהר. ממש לפני הבחירות מסירים את שמה מהמועמדים, כי בשלטונות גילו שחסרים לה כמה ימים כדי להיות מועמדת. הבחירות נערכו מספר ימים לפני שוודהול הגיעה לגיל 35.
בבחירות עצמן נעצרו כמה סופרג'יסטיות מהתומכות שלה, שניסו להצביע ונקנסו. וודהול עצמה בילתה כאמור את היום החגיגי בכלא. רעיונותיה פורצי הדרך ומעוררי המחלוקת המתינו עשורים עד שיהיו מיושמים וחלקם לא מקובלים עדיין גם היום. אבל נשים רבות באמריקה ובבמדינות העולם המתקדמות חבות לה חוב גדול. גם הגברים יכולים לומר כל הכבוד. וההיסטוריה? - היא יכולה למחוא כפיים לאישה הראשונה שממש, אבל ממש עשתה מה שבראש שלה.
הנה סיפורה של ויקטוריה וודהול:
https://youtu.be/3cWUErqa8Z8
על הקריירה העסקית של הברוקרית הראשונה בתולדות ארצות הברית:
https://youtu.be/k4Hzwk4YkBE
וסיפורה המפורט של הפמיניסטית החצופה שתהפוך למועמדת האישה הראשונה בתולדות ארה"ב:
https://youtu.be/aqWnQz3vuN4?long=yes
דמיינו אישה עצמאית, המעזה להתגרש בחברה שבה אישה לא מתגרשת ועוד בגלל שבעלה בגד בה, מצהירה שאישה יכולה לבחור עם מי להתחתן, להתגרש כשהיא לא אוהבת יותר. בהמשך עושה ים של כסף בתור אשת בורסה בחברה שבה סטוקברוקרים הם רק גברים, אישה שהיא הראשונה להוציא עיתון שבועי ובסוף עוד מגישה מועמדות לנשיאות ארצות הברית, כשהיא יודעת שבמדינה אין לנשים זכות בחירה.
אז זהו, שאין מה לדמיין. תסריט דמיוני שכזה לא יכול להיות אלא אמיתי. קראו לה ויקטוריה וודהול (Victoria Woodhull) והיא פרצה כל כך הרבה גבולות, שלא לדבר על מגבלות חברתיים, שייתכן שהיא בכלל הייתה בולדוזרית...
אז אם דמיינתם אישה שרצה לנשיאות בחברה בה נשים אינן רשאיות אפילו להצביע. דמיינתם את וודהול. היא הייתה אישה אמיצה, פרועה וכנראה לא טיפוס קל במיוחד, לפחות לגברים בתקופתה.
ייתכן שבמאה ה-19 מי שיכולה להחליט שהיא רוצה להיות האישה הנשיאה הראשונה חייבת להיות ממשפחה לא אופיינית. אביה היה סוג של נוכל ובגיל 15 היא כבר נישאת לגבר. לא עבר הרבה זמן והיא נפטרת ממנו. בצעד שהקדים את תקופתו. היא לא מחלה על בגידת בעלה והתגרשה ממנו. בהמשך היא תודיע שאישה יכולה לעשות בחיי האהבה שלה פחות או יותר מה שהיא רוצה.
הרבה לפני שרצה לנשיאות ארצות הברית, היא התעשרה מריפוי בעזרת מגנטים, מגנטותרפיה. בהמשך מקימה ויקטוריה וודהול, לראשונה בהיסטוריה השמרנית של אמריקה, בית השקעות בוול סטריט. היא לא לבד כי היא עושה את זה ביחד עם אחותה טנסי קלאפלין. השתיים עושות כסף בלי בושה ודי משאירות אבק לגברים הנדהמים שמסביב.
זה לא מסתיים. כי בהמשך מתחילות השתיים להוציא שבועון פורץ דרך בשם Woodhull & Claflin's Weekly. כאן הן שוב הנשים הראשונות שעוסקות באהדה בנושאים כמו מעמד האישה הרצוי, שינויים צודקים בחלוקת ההון, התנגדות לגזענות, מיסוד הזנות בפיקוח הממשלה, בעד זכויות האזרח, נגד עונש מוות, תמיכה באהבה חופשית ובעד זכות בחירה של נשים בגברים שלהן ושינוים בתפיסת המין באמריקה.
תוך כדי העיסוק בחלוקת ההון השוויונית הן גם הראשונות לפרסם במדינה את המניפסט הקומוניסטי.
די. לא הגיוני שאישה אחת תהיה גם עצמאית, גם פמיניסטית, גם משוחררת וגם קומוניסטית, או לפחות נותנת ביטוי לקומוניזם במדינה הכי קפיטליסטית בעולם.
אבל היא לא עוצרת באדום. או בלבן. כי אז מגיעות הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1872. וודהול, אישה דעתנית, מבריקה ועצמאית, שעמדה ברשות עצמה ושפעמיים בחייה הפכה מענייה לעשירה, מחליטה להיות גם האישה הראשונה שרוצה לשבת בבית הלבן. היא מתמודדת על נשיאות ארצות הברית.
ההכרזה כמועמדת לא באה סתם ולא רק על רקע הצלחותיה הכלכליות או היותה אושיית רשת, 150 שנה לפני שיוולדו רשתות חברתיות. מי שעתידה להיות מנהיגה אמריקאית פורצת דרך הייתה בשלב הזה כבר פעילה רוחנית ומתוחכמת בתנועת הסופרג'יזם (Suffrage) האמריקנית.
סופרג'יזם, או ליתר פירוט התנועה הסופרג'יסטית (Women's suffrage movement), הייתה תנועה שנאבקה בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 על זכות הבחירה לנשים. התנועה פעלה במדינות הדמוקרטיות של העולם המערבי. במדינות רבות הצליחה התנועה לחולל שינוי הדרגתי אבל אמיתי ורב משמעות בהתייחסות לנשים ובשינוי של מעמדן המשפטי. הפרי המשמעותי שנשא המאבק הגיע רק במאה ה-20, כשעוברים במדינות רבות חוקים המעניקים זכות בחירה לנשים.
נתחיל לסגור עניין. מי שדי הגדירה את הפמיניזם הרדיקלי מדגישה את דעותיה הפמיניסטיות במהלך קמפיין הבחירות שלה. בשל כתבה שערורייתית על פרשיית מין בשבועון היא מוצאת את עצמה במהלך הבחירות בבית הסוהר. ממש לפני הבחירות מסירים את שמה מהמועמדים, כי בשלטונות גילו שחסרים לה כמה ימים כדי להיות מועמדת. הבחירות נערכו מספר ימים לפני שוודהול הגיעה לגיל 35.
בבחירות עצמן נעצרו כמה סופרג'יסטיות מהתומכות שלה, שניסו להצביע ונקנסו. וודהול עצמה בילתה כאמור את היום החגיגי בכלא. רעיונותיה פורצי הדרך ומעוררי המחלוקת המתינו עשורים עד שיהיו מיושמים וחלקם לא מקובלים עדיין גם היום. אבל נשים רבות באמריקה ובבמדינות העולם המתקדמות חבות לה חוב גדול. גם הגברים יכולים לומר כל הכבוד. וההיסטוריה? - היא יכולה למחוא כפיים לאישה הראשונה שממש, אבל ממש עשתה מה שבראש שלה.
הנה סיפורה של ויקטוריה וודהול:
https://youtu.be/3cWUErqa8Z8
על הקריירה העסקית של הברוקרית הראשונה בתולדות ארצות הברית:
https://youtu.be/k4Hzwk4YkBE
וסיפורה המפורט של הפמיניסטית החצופה שתהפוך למועמדת האישה הראשונה בתולדות ארה"ב:
https://youtu.be/aqWnQz3vuN4?long=yes
מיהי זוכת שני פרסי הנובל מארי קירי?
מה אם נאמר לכם שאחד המדענים הטובים בהיסטוריה היה בכלל אישה? ואם נוסיף שהאישה הזו זכתה בפרס נובל ולא פעם אחת אלא פעמיים? - הופה, בנות... מתחילות להאמין בעצמנו? אז יאללה ללמוד!
קראו לה מארי קירי. עם בעלה, פייר קירי (Pierre and Marie Curie), גילו השניים ב-1898 את הרדיום (Radium), שנקרא בעברית "אורית". מדובר ביסוד כימי רדיואקטיבי, שהקרינה הרדיואקטיבית שלו היא פי מיליון מזו שפולט האורניום.
השניים גילו את הרדיום בעפרת אורניום, שממנה הפיקו את כל האורניום ואז גילו שהיא עדיין רדיואקטיבית. מכך הסיקו השניים שבעופרת האורניום עדיין יש יסוד רדיואקטיבי נוסף. זה היה הרדיום ואגב,עימו גילו בעופרה הזו עוד יסוד, שלו קראו פולוניום.
השניים זכו בפרס נובל ביחד. אחרי מותו של פייר בתאונת דרכים המשיכה מארי במחקר וזכתה בפרס נובל נוסף. בהמשך היא מתה בשל הקרינה הרבה שאליה נחשפה במעבדה. עד היום, אגב, יש קושי וחשש מקריאה של יומני המחקר המדעי המסקרנים שלה, בשל הרדיואקטיביות המסוכנת שבהם.
פיתוחים מדעיים רבים שנולדו עם השנים הושפעו מגילוי הרדיום והרדיו-אקטיביות של הזוג קירי. ניתן לומר שללא הגילויים של השניים, לא היו באות המון המצאות רפואיות. מנגד, יתכן שגם הפצצה הגרעינית לא הייתה באה לעולם, כך שלא כל מה שנולד כתוצאה מתגליות והמצאות שלהם היה אולי כל כך מוצלח.
הנה סיפורה של האישה היחידה שזכתה בשני פרסי נובל (מתורגם):
https://youtu.be/w6JFRi0Qm_s
פייר ומארי קירי והעבודה שהמשיכה לאחר מותו:
https://youtu.be/ZEV4KJBJvEg
על מארי קירי וגילוי הרדיום:
http://youtu.be/3KmJsKuJws4
והבה נכיר אותה, עם מעט הומור חינוכי (עברית):
https://youtu.be/VAxoXbC3H0A?long=yes
מה אם נאמר לכם שאחד המדענים הטובים בהיסטוריה היה בכלל אישה? ואם נוסיף שהאישה הזו זכתה בפרס נובל ולא פעם אחת אלא פעמיים? - הופה, בנות... מתחילות להאמין בעצמנו? אז יאללה ללמוד!
קראו לה מארי קירי. עם בעלה, פייר קירי (Pierre and Marie Curie), גילו השניים ב-1898 את הרדיום (Radium), שנקרא בעברית "אורית". מדובר ביסוד כימי רדיואקטיבי, שהקרינה הרדיואקטיבית שלו היא פי מיליון מזו שפולט האורניום.
השניים גילו את הרדיום בעפרת אורניום, שממנה הפיקו את כל האורניום ואז גילו שהיא עדיין רדיואקטיבית. מכך הסיקו השניים שבעופרת האורניום עדיין יש יסוד רדיואקטיבי נוסף. זה היה הרדיום ואגב,עימו גילו בעופרה הזו עוד יסוד, שלו קראו פולוניום.
השניים זכו בפרס נובל ביחד. אחרי מותו של פייר בתאונת דרכים המשיכה מארי במחקר וזכתה בפרס נובל נוסף. בהמשך היא מתה בשל הקרינה הרבה שאליה נחשפה במעבדה. עד היום, אגב, יש קושי וחשש מקריאה של יומני המחקר המדעי המסקרנים שלה, בשל הרדיואקטיביות המסוכנת שבהם.
פיתוחים מדעיים רבים שנולדו עם השנים הושפעו מגילוי הרדיום והרדיו-אקטיביות של הזוג קירי. ניתן לומר שללא הגילויים של השניים, לא היו באות המון המצאות רפואיות. מנגד, יתכן שגם הפצצה הגרעינית לא הייתה באה לעולם, כך שלא כל מה שנולד כתוצאה מתגליות והמצאות שלהם היה אולי כל כך מוצלח.
הנה סיפורה של האישה היחידה שזכתה בשני פרסי נובל (מתורגם):
https://youtu.be/w6JFRi0Qm_s
פייר ומארי קירי והעבודה שהמשיכה לאחר מותו:
https://youtu.be/ZEV4KJBJvEg
על מארי קירי וגילוי הרדיום:
http://youtu.be/3KmJsKuJws4
והבה נכיר אותה, עם מעט הומור חינוכי (עברית):
https://youtu.be/VAxoXbC3H0A?long=yes
מיהי הילדה שזכתה בפרס נובל לשלום?
מלאלאה יוסופזאי (Malala Yousafzai), או מלאלה יוספזאי, היא בתו בת ה-17 של משורר ומחנך, שהפכה לגיבורה עולמית. היא התפרסמה במאבק שניהלה בארצה פקיסטן, כדי שילדות יוכלו לזכות להשכלה כמו של הבנים.
המאבק היה קשה, כיוון שבמדינה מוסלמית דתית ושמרנית, לא מאפשרים לבנות ללמוד בבית ספר ולרכוש השכלה. מצבה הפך עוד יותר קשה, לאחר שקיצוני מארגון הטליבאן ירה בראשה, כשהייתה בת 15, ופצע אותה קשה.
כדי להציל את חייה, הוטסה מלאלאה לבריטניה, גרמניה ולבסוף לארצות הברית. בכל המקומות הללו נאבקו הרופאים על חייה והצליחו להצילה.
לאחר שניצלה ממוות, הפכה הילדה האמיצה, הנחושה והחכמה, שדורשת שוויון והזדמנות לחיים הוגנים, לסמל בעולם החופשי. מלאלה הייתה לדוברת לא רשמית של הנשים המדוכאות בעולם והחלה לדרוש שכל בנות העולם יזכו ללמוד בבית-ספר ולרכוש השכלה.
בשנת 2015 היא זכתה לפרס נובל לשלום - הזוכה הצעירה ביותר בהיסטוריה בפרס. היא נוהגת לומר שאין הבדל בין גברים לנשים ושטרוריסטים חוששים מהשכלה, כי השכלה היא כוח ולכן הם גם מתנגדים להשכלת נשים.
הנה קדימון מתורגם של סרט מרגש על מלאלאה:
https://youtu.be/DWoZsG3Heeo
סיפורה בעברית:
https://youtu.be/bdH5DwC62eg?t=34s
מלאלה מסבירה את עמדותיה:
http://youtu.be/NIqOhxQ0-H8
דרכה בקצרה (מתורגם):
https://youtu.be/_na4S35-WUE
מצגת וידאו על מאבקה:
http://youtu.be/AgjN0h-N7WM
סיפור ניסיון ההתנקשות בחייה:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
והחזרה לבית הספר אחרי ההבראה:
https://youtu.be/KFKpcyDKLX4
מלאלאה יוסופזאי (Malala Yousafzai), או מלאלה יוספזאי, היא בתו בת ה-17 של משורר ומחנך, שהפכה לגיבורה עולמית. היא התפרסמה במאבק שניהלה בארצה פקיסטן, כדי שילדות יוכלו לזכות להשכלה כמו של הבנים.
המאבק היה קשה, כיוון שבמדינה מוסלמית דתית ושמרנית, לא מאפשרים לבנות ללמוד בבית ספר ולרכוש השכלה. מצבה הפך עוד יותר קשה, לאחר שקיצוני מארגון הטליבאן ירה בראשה, כשהייתה בת 15, ופצע אותה קשה.
כדי להציל את חייה, הוטסה מלאלאה לבריטניה, גרמניה ולבסוף לארצות הברית. בכל המקומות הללו נאבקו הרופאים על חייה והצליחו להצילה.
לאחר שניצלה ממוות, הפכה הילדה האמיצה, הנחושה והחכמה, שדורשת שוויון והזדמנות לחיים הוגנים, לסמל בעולם החופשי. מלאלה הייתה לדוברת לא רשמית של הנשים המדוכאות בעולם והחלה לדרוש שכל בנות העולם יזכו ללמוד בבית-ספר ולרכוש השכלה.
בשנת 2015 היא זכתה לפרס נובל לשלום - הזוכה הצעירה ביותר בהיסטוריה בפרס. היא נוהגת לומר שאין הבדל בין גברים לנשים ושטרוריסטים חוששים מהשכלה, כי השכלה היא כוח ולכן הם גם מתנגדים להשכלת נשים.
הנה קדימון מתורגם של סרט מרגש על מלאלאה:
https://youtu.be/DWoZsG3Heeo
סיפורה בעברית:
https://youtu.be/bdH5DwC62eg?t=34s
מלאלה מסבירה את עמדותיה:
http://youtu.be/NIqOhxQ0-H8
דרכה בקצרה (מתורגם):
https://youtu.be/_na4S35-WUE
מצגת וידאו על מאבקה:
http://youtu.be/AgjN0h-N7WM
סיפור ניסיון ההתנקשות בחייה:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
והחזרה לבית הספר אחרי ההבראה:
https://youtu.be/KFKpcyDKLX4
מי הייתה נסיכת הלבבות?
דיאנה, הנסיכה מויילס, הייתה בת אצילים אנגלית שנישאה לנסיך ויורש העצר של אנגליה. בלי קשר לתפקידיה הסמליים ובזכות אישיותה, יופיה והכריזמה שלה, הפכה הנסיכה הבריטית דיאנה לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בממלכה ובעולם כולו. התקשורת העולמית הפכה אותה לאייקון של ממש וההמונים התרגשו איתה בנישואיה, לידות הנסיכים, הדיכאון שעברה לאחר לידה והגירושין מבעלה הנסיך.
דיאנה שזכתה לכינוי-החיבה "ליידי די" או "הנסיכה די" הייתה הפופולארית והאהובה בבית המלוכה והיא שסימלה את העידן שבו הטלוויזיה והתקשורת ממליכות מלכים משלהן, בלי קשר למסורת או לקשר הדם של העולם המסורתי.
בלטה במיוחד פעילות הצדקה של דיאנה והפעילות הנמרצת שעשתה נגד השימוש במוקשים נגד אדם בעולם כולו. היא גם סייעה רבות להפחתת החששות והיחס השלילי שגילו בעולם כנגד חולי איידס, מחלה שבשנות השמונים התפרצה והפכה למוקד חרדה בעולם כולו. דיאנה הייתה הדמות הציבורית הראשונה שהעזה לתת יד לחולה איידס מבלי לחשוש מהדבקה.
אבל הנסיכה דיאנה סיימה את חייה באופן טראגי. היא נהרגה ביחד עם בן זוגה בתאונת דרכים בפאריס שבצרפת, לאחר שניסו לחמוק מצלמי פפארצי שעקבו אחריה לכל מקום.
כך נקברה נסיכת הלבבות ואהובת ההמונים, על אי קטן במרכז אחוזת משפחתה בנורת'האמפטונשייר שבאנגליה.
טקס האשכבה שלה היה אירוע עולמי. אובדנה היה במידה רבה פרידה מאייקון עולמי ומאדם אהוב ומסקרן את הציבור. הטקס שודר בשידור ישיר בטלוויזיה והיה לאחד האירועים הנצפים ביותר בהיסטוריה. צופים מכל רחבי העולם צפו בו, במספר שמוערך ב-2.5 מיליארד איש צפו בטקס כולו או לפחות בחלקו.
הנה נקודות בחייה של ליידי דיאנה:
http://youtu.be/rTsO_LB35SQ
סיפורה של הנסיכה דיאנה:
http://youtu.be/FdJKQBRE5NQ
סרטונים מילדותה של הנסיכה דיאנה:
http://youtu.be/mfVI8Rvi8-c
השיר "נר ברוח" ששר אלטון ג'ון בטקס האשכבה שלה, עם מילים מיוחדות לה:
https://youtu.be/NoOhnrjdYOc
וסיפור חייה הלא פשוט (עברית):
https://youtu.be/SPbDhwXBoJo?long=yes
דיאנה, הנסיכה מויילס, הייתה בת אצילים אנגלית שנישאה לנסיך ויורש העצר של אנגליה. בלי קשר לתפקידיה הסמליים ובזכות אישיותה, יופיה והכריזמה שלה, הפכה הנסיכה הבריטית דיאנה לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בממלכה ובעולם כולו. התקשורת העולמית הפכה אותה לאייקון של ממש וההמונים התרגשו איתה בנישואיה, לידות הנסיכים, הדיכאון שעברה לאחר לידה והגירושין מבעלה הנסיך.
דיאנה שזכתה לכינוי-החיבה "ליידי די" או "הנסיכה די" הייתה הפופולארית והאהובה בבית המלוכה והיא שסימלה את העידן שבו הטלוויזיה והתקשורת ממליכות מלכים משלהן, בלי קשר למסורת או לקשר הדם של העולם המסורתי.
בלטה במיוחד פעילות הצדקה של דיאנה והפעילות הנמרצת שעשתה נגד השימוש במוקשים נגד אדם בעולם כולו. היא גם סייעה רבות להפחתת החששות והיחס השלילי שגילו בעולם כנגד חולי איידס, מחלה שבשנות השמונים התפרצה והפכה למוקד חרדה בעולם כולו. דיאנה הייתה הדמות הציבורית הראשונה שהעזה לתת יד לחולה איידס מבלי לחשוש מהדבקה.
אבל הנסיכה דיאנה סיימה את חייה באופן טראגי. היא נהרגה ביחד עם בן זוגה בתאונת דרכים בפאריס שבצרפת, לאחר שניסו לחמוק מצלמי פפארצי שעקבו אחריה לכל מקום.
כך נקברה נסיכת הלבבות ואהובת ההמונים, על אי קטן במרכז אחוזת משפחתה בנורת'האמפטונשייר שבאנגליה.
טקס האשכבה שלה היה אירוע עולמי. אובדנה היה במידה רבה פרידה מאייקון עולמי ומאדם אהוב ומסקרן את הציבור. הטקס שודר בשידור ישיר בטלוויזיה והיה לאחד האירועים הנצפים ביותר בהיסטוריה. צופים מכל רחבי העולם צפו בו, במספר שמוערך ב-2.5 מיליארד איש צפו בטקס כולו או לפחות בחלקו.
הנה נקודות בחייה של ליידי דיאנה:
http://youtu.be/rTsO_LB35SQ
סיפורה של הנסיכה דיאנה:
http://youtu.be/FdJKQBRE5NQ
סרטונים מילדותה של הנסיכה דיאנה:
http://youtu.be/mfVI8Rvi8-c
השיר "נר ברוח" ששר אלטון ג'ון בטקס האשכבה שלה, עם מילים מיוחדות לה:
https://youtu.be/NoOhnrjdYOc
וסיפור חייה הלא פשוט (עברית):
https://youtu.be/SPbDhwXBoJo?long=yes
מי הייתה שימבורסקה, המשוררת של השטויות?
המשוררת האגדית ויסלבה שימבורסקה (Wisława Szymborska) הספיקה לזכות בפרס נובל שנים מעטות לפני מותה, אבל מלכת הפואטיקה ושנינות לא הייתה צריכה את הפרס כדי להיות המלכה. כפולניה מהעיר הפולנית קרקוב, שעוד בנעוריה ניבאו לה חבריה שתזכה בפרס נובל, היא החלה לכתוב בגיל צעיר מאד. אביה, כך סיפרה, זיהה את כשרון הכתיבה שלה ונתן לה 50 גרושי על כל שיר שכתבה כילדה.
כנערה צעירה בימי מלחמת העולם השנייה, לא הפריעו לה הזוועות שמסביב, לפתח אישיות מלבבת ומלאת הומור. מי שוודי אלן עצמו אמר עליה שההומור המשובח שלה עלה על שלו הייתה למשוררת שכתבה על דברים קטנים, ממש "שטויות", בכתיבה גאונית. צניעותה הייתה לשם דבר והיא מעולם לא עברה מדירתה הקטנה בבית הדירות הענקי והסתמי שבעיר קרקוב. חבריה הקרובים של "מוצרט של השירה", כפי שכונתה בידי שופטי ועדת פרס נובל, היו בן זוגה, הגרוש שלה ואשת הגרוש, בעצמה משוררת פולנית חשובה.
עיתון איטלקי כינה אותה פעם "גרטה גרבו של שירת העולם", אבל ממש כמו גרבו היא שנאה להתראיין לעיתונות ונמנעה לחשוף את סודותיה בפני זרים. שימבורסקה תמיד ראתה את השאלות כמיותרות, מה עוד שהן עסקו לדבריה בפרטים תפלים ולא "ביעדים שאליהם אתה חותר או מי אתה באמת".. כך אמרה בפשטות את דעתה על העולם שמסביב, העולם שהוא כל כך עמוק שהוא תפל..
וזה לא ששירתה לא כללה עצב ורצינות, אלא שצדדיה הללו פחות נחשפו. שירתה, לדבריה, לא יועדה ולא נצרכה על ידי עשירים. "הקורא שלי הוא אחד שבקנותו ספר הוא בודק כמה כסף יישאר לו בארנק" סיכמה.
הנה השיר "כף היד" שבו שימבורסקה מסבירה מהי כף יד (עברית):
https://youtu.be/7oY3ag2i9dk
שיר שאומר שכל דבר הוא בעצם דבר פוליטי (עברית):
https://youtu.be/L0Wwi57x8L8?t=23s
ושיר מולחן ומרגש שלה - עדיין (עברית):
https://youtu.be/AXs0VyQmh84
המשוררת האגדית ויסלבה שימבורסקה (Wisława Szymborska) הספיקה לזכות בפרס נובל שנים מעטות לפני מותה, אבל מלכת הפואטיקה ושנינות לא הייתה צריכה את הפרס כדי להיות המלכה. כפולניה מהעיר הפולנית קרקוב, שעוד בנעוריה ניבאו לה חבריה שתזכה בפרס נובל, היא החלה לכתוב בגיל צעיר מאד. אביה, כך סיפרה, זיהה את כשרון הכתיבה שלה ונתן לה 50 גרושי על כל שיר שכתבה כילדה.
כנערה צעירה בימי מלחמת העולם השנייה, לא הפריעו לה הזוועות שמסביב, לפתח אישיות מלבבת ומלאת הומור. מי שוודי אלן עצמו אמר עליה שההומור המשובח שלה עלה על שלו הייתה למשוררת שכתבה על דברים קטנים, ממש "שטויות", בכתיבה גאונית. צניעותה הייתה לשם דבר והיא מעולם לא עברה מדירתה הקטנה בבית הדירות הענקי והסתמי שבעיר קרקוב. חבריה הקרובים של "מוצרט של השירה", כפי שכונתה בידי שופטי ועדת פרס נובל, היו בן זוגה, הגרוש שלה ואשת הגרוש, בעצמה משוררת פולנית חשובה.
עיתון איטלקי כינה אותה פעם "גרטה גרבו של שירת העולם", אבל ממש כמו גרבו היא שנאה להתראיין לעיתונות ונמנעה לחשוף את סודותיה בפני זרים. שימבורסקה תמיד ראתה את השאלות כמיותרות, מה עוד שהן עסקו לדבריה בפרטים תפלים ולא "ביעדים שאליהם אתה חותר או מי אתה באמת".. כך אמרה בפשטות את דעתה על העולם שמסביב, העולם שהוא כל כך עמוק שהוא תפל..
וזה לא ששירתה לא כללה עצב ורצינות, אלא שצדדיה הללו פחות נחשפו. שירתה, לדבריה, לא יועדה ולא נצרכה על ידי עשירים. "הקורא שלי הוא אחד שבקנותו ספר הוא בודק כמה כסף יישאר לו בארנק" סיכמה.
הנה השיר "כף היד" שבו שימבורסקה מסבירה מהי כף יד (עברית):
https://youtu.be/7oY3ag2i9dk
שיר שאומר שכל דבר הוא בעצם דבר פוליטי (עברית):
https://youtu.be/L0Wwi57x8L8?t=23s
ושיר מולחן ומרגש שלה - עדיין (עברית):
https://youtu.be/AXs0VyQmh84
מה הסוד המופלא שהתגלה במגירה של אמילי דיקנסון?
אמילי דיקנסון (Emily Dickinson) הייתה הכישרון הגדול והצנוע ביותר של השירה הנשית של אמריקה.
מי שחייה לא היו קלים והיא ידעה כאב חייתה בתוך ביתה את 40 שנות חייה הבוגרים. בסביבתה ראו בה תמהונית: היא לא קיבלה בביתה אורחים ומרבית הקשרים החברתיים שלה נוהלו בהתכתבות.
בעשור האחרון לחייה, כשבני משפחתה וחבריה החלו למות, היא הפסיקה לצאת מחדרה ושיריה עסקו יותר ויותר בענייני המוות. לאחר מות אביה בשנת 1874 היא נכנסה לבידוד כמעט מוחלט וזכתה בסביבה לכינוי "הנזירה מאמהרסט".
הבדידות והעומק הרגשי שלה הביאו לכך שהמשוררת האמריקאית בת המאה ה-19 כתבה אלפי שירים למגירה, בעוד שבחייה התפרסמו פחות מ-10 שירים שלה בציבור. גם אלה פורסמו, אגב, לאחר לחץ של חברים ובני משפחה ולאחר שעשתה תיקונים, כדי שהשירים הללו יהיו "יותר רגילים".
כ-1,800 השירים האחרים, שהתפרסמו בהדרגה אחרי מותה, התקבלו בציבור בצורה מופלאה. האמריקאים גילו משוררת מאד לא רגילה לתקופתה, עם שירים קצרים, מבריקים ומקוריים. הם נכתבו בסגנון כתיבה שונה משל משוררים אחרים, בכתיבה, בדקדוק ובאוצר המילים המיוחד שלה, כשחלק מהמילים הללו הומצאו ממש על ידה.
אפילו בפיסוק היא הייתה שונה - במקום נקודות היא השתמשה במקפים.
#שיר לדוגמה:
אם איני יכולה למנוע לב שבור אחד,
לא אחיה לשווא;
אם לא אוכל להקל את כאב החיים של אחד,
או לצנן את כאבו,
או לעזור לגוזל מעולף אחד בחזרה אל הקן
לא אחיה לשווא.
ואכן ההתלהבות מדיקנסון הייתה מדהימה. המשוררת המסתורית, שכה מעט משיריה פורסמו בעודה בחיים ושכתיבתה פרצה את גבולות השירה המוכרת, הפכה לאחר מותה לאחת הכותבות הגדולות בתולדות אמריקה.
ימי השיא של כתיבתה הנסתרת היו ממש במקביל לשנות מלחמת האזרחים באמריקה, אך אמילי חיה את מרביתם סגורה בחדרה.
דרמת חייה התרחשה דווקא במותה. לפני מותה היא ביקשה מאחותה שתשרוף את שיריה שבמגירה שלה. חלקם נכתבו על מפיות, מעטפות ופתקים. היו שם גם מאות מהמכתבים שכתבה. חלק גדול מהם אכן אבד, אך חלק עצום פורסם בכל זאת והכיר אותה לעולם.
כי אחרי מותה, ראתה אחותה את השירים המיוחדים שלה. היא התקשתה לבצע את הבטחתה והחליטה לשלוח דוגמאות מהם למומחים, שייבחנו את ערכם הספרותי. המומחים ההמומים עצרו אותה מלהשמיד את מה שהסתבר כאוצר ספרותי בלתי נתפס, פרי כישרון טבעי וצנוע כל כך של משוררת גאונית ומקורית במיוחד.
מילותיה האחרונות של אמילי היו: "אני חייבת להיכנס, הערפל עולה." והיא אכן הלכה לעולמה, אבל בו בזמן גם יצאה אל האור והפכה למשוררת החשובה באמריקה.
הנה סיפורה של אמילי דיקנסון בבית שבו גדלה וחיה כל חייה:
http://youtu.be/PU8XijqmnT0
שיר בהנפשה שלה (מתורגם):
https://youtu.be/4eGFMw3U1ts
"אדום חזה מעולף" של דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור, שגם הלחינה:
http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA
"אני גרה באפשרי" - מהשירים היפים שלה:
http://youtu.be/McGypjtORr4
"אני אף אחת" - ומי אתה?
http://youtu.be/Ev15wAJkzwM
אמילי דיקנסון (Emily Dickinson) הייתה הכישרון הגדול והצנוע ביותר של השירה הנשית של אמריקה.
מי שחייה לא היו קלים והיא ידעה כאב חייתה בתוך ביתה את 40 שנות חייה הבוגרים. בסביבתה ראו בה תמהונית: היא לא קיבלה בביתה אורחים ומרבית הקשרים החברתיים שלה נוהלו בהתכתבות.
בעשור האחרון לחייה, כשבני משפחתה וחבריה החלו למות, היא הפסיקה לצאת מחדרה ושיריה עסקו יותר ויותר בענייני המוות. לאחר מות אביה בשנת 1874 היא נכנסה לבידוד כמעט מוחלט וזכתה בסביבה לכינוי "הנזירה מאמהרסט".
הבדידות והעומק הרגשי שלה הביאו לכך שהמשוררת האמריקאית בת המאה ה-19 כתבה אלפי שירים למגירה, בעוד שבחייה התפרסמו פחות מ-10 שירים שלה בציבור. גם אלה פורסמו, אגב, לאחר לחץ של חברים ובני משפחה ולאחר שעשתה תיקונים, כדי שהשירים הללו יהיו "יותר רגילים".
כ-1,800 השירים האחרים, שהתפרסמו בהדרגה אחרי מותה, התקבלו בציבור בצורה מופלאה. האמריקאים גילו משוררת מאד לא רגילה לתקופתה, עם שירים קצרים, מבריקים ומקוריים. הם נכתבו בסגנון כתיבה שונה משל משוררים אחרים, בכתיבה, בדקדוק ובאוצר המילים המיוחד שלה, כשחלק מהמילים הללו הומצאו ממש על ידה.
אפילו בפיסוק היא הייתה שונה - במקום נקודות היא השתמשה במקפים.
#שיר לדוגמה:
אם איני יכולה למנוע לב שבור אחד,
לא אחיה לשווא;
אם לא אוכל להקל את כאב החיים של אחד,
או לצנן את כאבו,
או לעזור לגוזל מעולף אחד בחזרה אל הקן
לא אחיה לשווא.
ואכן ההתלהבות מדיקנסון הייתה מדהימה. המשוררת המסתורית, שכה מעט משיריה פורסמו בעודה בחיים ושכתיבתה פרצה את גבולות השירה המוכרת, הפכה לאחר מותה לאחת הכותבות הגדולות בתולדות אמריקה.
ימי השיא של כתיבתה הנסתרת היו ממש במקביל לשנות מלחמת האזרחים באמריקה, אך אמילי חיה את מרביתם סגורה בחדרה.
דרמת חייה התרחשה דווקא במותה. לפני מותה היא ביקשה מאחותה שתשרוף את שיריה שבמגירה שלה. חלקם נכתבו על מפיות, מעטפות ופתקים. היו שם גם מאות מהמכתבים שכתבה. חלק גדול מהם אכן אבד, אך חלק עצום פורסם בכל זאת והכיר אותה לעולם.
כי אחרי מותה, ראתה אחותה את השירים המיוחדים שלה. היא התקשתה לבצע את הבטחתה והחליטה לשלוח דוגמאות מהם למומחים, שייבחנו את ערכם הספרותי. המומחים ההמומים עצרו אותה מלהשמיד את מה שהסתבר כאוצר ספרותי בלתי נתפס, פרי כישרון טבעי וצנוע כל כך של משוררת גאונית ומקורית במיוחד.
מילותיה האחרונות של אמילי היו: "אני חייבת להיכנס, הערפל עולה." והיא אכן הלכה לעולמה, אבל בו בזמן גם יצאה אל האור והפכה למשוררת החשובה באמריקה.
הנה סיפורה של אמילי דיקנסון בבית שבו גדלה וחיה כל חייה:
http://youtu.be/PU8XijqmnT0
שיר בהנפשה שלה (מתורגם):
https://youtu.be/4eGFMw3U1ts
"אדום חזה מעולף" של דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור, שגם הלחינה:
http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA
"אני גרה באפשרי" - מהשירים היפים שלה:
http://youtu.be/McGypjtORr4
"אני אף אחת" - ומי אתה?
http://youtu.be/Ev15wAJkzwM
איך הנהיגה ז'אן ד'ארק הצעירה מרד נגד אימפריה?
ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.
מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".
המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.
האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.
העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.
אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.
ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".
שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.
ב-1920 תכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.
התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק.
לעמים וחברות רבות היו מאז התגלמויות של מעין דמויות ז'אן דארק מקומיות, המיתוס הלך וגדל והההיסטוריה הפכה למיתוס ובהדרגה הייתה למעין ארכיטיפ של נערה שמנהיגה צבא.
הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):
https://youtu.be/1gUh9D2Ea14
על חייה של הגיבורה שבאה מהעיר ארק:
http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s
פציעתה וגבורתה בקרב:
http://youtu.be/1qfns_aLrNY
מתוך סרט אחר על הבתולה מאורליאן:
http://youtu.be/Zia2fKTahPA
על מילותיה האחרונות לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/XqUTbQcrBeQ
בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:
https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes
סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:
https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes
ומתכנית הרדיו, שהקדימה את הפודקסט "שעה היסטורית", עם פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):
https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes
ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.
מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".
המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.
האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.
העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.
אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.
ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".
שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.
ב-1920 תכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.
התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק.
לעמים וחברות רבות היו מאז התגלמויות של מעין דמויות ז'אן דארק מקומיות, המיתוס הלך וגדל והההיסטוריה הפכה למיתוס ובהדרגה הייתה למעין ארכיטיפ של נערה שמנהיגה צבא.
הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):
https://youtu.be/1gUh9D2Ea14
על חייה של הגיבורה שבאה מהעיר ארק:
http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s
פציעתה וגבורתה בקרב:
http://youtu.be/1qfns_aLrNY
מתוך סרט אחר על הבתולה מאורליאן:
http://youtu.be/Zia2fKTahPA
על מילותיה האחרונות לפני שהוצאה להורג:
https://youtu.be/XqUTbQcrBeQ
בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:
https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes
סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:
https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes
ומתכנית הרדיו, שהקדימה את הפודקסט "שעה היסטורית", עם פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):
https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes
מי הייתה חנה ארנדט?
חנה ארנדט הייתה הפילוסופית היהודית הגדולה במאה ה-20 וללא ספק מהפילוסופים המעניינים במאות האחרונות. רוב עיסוקה היה בשואה ובמשמעות הפילוסופית שלה, בהתנהגות האנשים וברעיונות שבאו לידי ביטוי באירוע חסר תקדים זה בהיסטוריה האנושית.
בצל משפט אייכמן, אותו סיקרה, היא השמיעה וכתבה רעיונות שנשמעו מחרידים ללא מעט אנשים בתקופתה. יכול היה להשתמע מהם שכל אדם, בנסיבות מסוימות, היה יכול להיות משתף פעולה עם הרוע המוחלט של הנאצים ולבצע פשעי מלחמה. אנשים ואישים תקפו אותה, החרימו אותה, כעסו עליה ללא גבול, וביקרו קשות את רעיונותיה הפילוסופיים ודעותיה.
וכאילו לא הספיקה הביקורת שספגה על ספרה על אייכמן ועל "הבנאליות של הרוע", רעיון שניתן לקרוא בו בתגית "הבנאליות של הרוע", היא גם ביקרה בחומרה את שיתוף הפעולה של מנהיגי היהודים עם הנאצים והרגיזה רבים מהיהודים בארצות הברית ובעולם.
היא הייתה פליטה סדרתית. בתחילה ברחה מגרמניה לצרפת ואז, כשהנאצים כבשו את צרפת, היא נמלטה שוב - לארצות הברית. שם מצאה בית, גם פיזי וגם חברתי. ארצות הברית נדמתה לחלום בעיניה - מקום פלורליסטי, חופשי והפוך מכל מה שהכירה באירופה של השנים האחרונות דאז.
אך גם חולשותיה של חנה ארנדט לא היו תמיד פשוטות. היא הייתה בן-אדם, חכם אבל אנושי. היא ביקרה קשות את היידגר, הפילוסוף הגרמני הידוע, ששיתף פעולה עם הנאצים. בכל זאת סלחה לו והפכה למקדמת הספרים שלו בארצות הברית.
ככל שעברו השנים ועל אף החרם שעשו עליה יהודי ארצות הברית, ההערכה אליה הלכה עם הזמן וגדלה. לא ליברלית, לא מרכסיסטית, לא קפיטליסטית ולא כל כיוון מוכר - היא לא נמנתה על שום אסכולה, אלא הייתה פילוסופית בעלת מחשבה עצמאית משלה, הוגה שעסקה רוב חייה בשואה ובמחשבה על פליטים ופליטות, על רוע, אשמה ואחריות. ארנדט הפכה את חוויותיה האישיות כפליטה למרכז חייה הפילוסופיים והטביעה חותם במחשבה על האירוע הבלתי נתפס בהיסטוריה.
הנה סקירה על חנה ארנדט ועל סרט שעשו עליה (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
קדימון לסרט תיעודי שנעשה על ארנדט:
https://youtu.be/-Bd6JqZmQbw
קדימון הסרט על ארנדט (מתורגם):
https://youtu.be/KcrmiwnjrnI
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
חנה ארנדט הייתה הפילוסופית היהודית הגדולה במאה ה-20 וללא ספק מהפילוסופים המעניינים במאות האחרונות. רוב עיסוקה היה בשואה ובמשמעות הפילוסופית שלה, בהתנהגות האנשים וברעיונות שבאו לידי ביטוי באירוע חסר תקדים זה בהיסטוריה האנושית.
בצל משפט אייכמן, אותו סיקרה, היא השמיעה וכתבה רעיונות שנשמעו מחרידים ללא מעט אנשים בתקופתה. יכול היה להשתמע מהם שכל אדם, בנסיבות מסוימות, היה יכול להיות משתף פעולה עם הרוע המוחלט של הנאצים ולבצע פשעי מלחמה. אנשים ואישים תקפו אותה, החרימו אותה, כעסו עליה ללא גבול, וביקרו קשות את רעיונותיה הפילוסופיים ודעותיה.
וכאילו לא הספיקה הביקורת שספגה על ספרה על אייכמן ועל "הבנאליות של הרוע", רעיון שניתן לקרוא בו בתגית "הבנאליות של הרוע", היא גם ביקרה בחומרה את שיתוף הפעולה של מנהיגי היהודים עם הנאצים והרגיזה רבים מהיהודים בארצות הברית ובעולם.
היא הייתה פליטה סדרתית. בתחילה ברחה מגרמניה לצרפת ואז, כשהנאצים כבשו את צרפת, היא נמלטה שוב - לארצות הברית. שם מצאה בית, גם פיזי וגם חברתי. ארצות הברית נדמתה לחלום בעיניה - מקום פלורליסטי, חופשי והפוך מכל מה שהכירה באירופה של השנים האחרונות דאז.
אך גם חולשותיה של חנה ארנדט לא היו תמיד פשוטות. היא הייתה בן-אדם, חכם אבל אנושי. היא ביקרה קשות את היידגר, הפילוסוף הגרמני הידוע, ששיתף פעולה עם הנאצים. בכל זאת סלחה לו והפכה למקדמת הספרים שלו בארצות הברית.
ככל שעברו השנים ועל אף החרם שעשו עליה יהודי ארצות הברית, ההערכה אליה הלכה עם הזמן וגדלה. לא ליברלית, לא מרכסיסטית, לא קפיטליסטית ולא כל כיוון מוכר - היא לא נמנתה על שום אסכולה, אלא הייתה פילוסופית בעלת מחשבה עצמאית משלה, הוגה שעסקה רוב חייה בשואה ובמחשבה על פליטים ופליטות, על רוע, אשמה ואחריות. ארנדט הפכה את חוויותיה האישיות כפליטה למרכז חייה הפילוסופיים והטביעה חותם במחשבה על האירוע הבלתי נתפס בהיסטוריה.
הנה סקירה על חנה ארנדט ועל סרט שעשו עליה (עברית):
https://youtu.be/ZfdqOvhg4KA
קדימון לסרט תיעודי שנעשה על ארנדט:
https://youtu.be/-Bd6JqZmQbw
קדימון הסרט על ארנדט (מתורגם):
https://youtu.be/KcrmiwnjrnI
ודיון טלוויזיוני על אייכמן ועל ספרה של ארנדט (עברית):
https://youtu.be/PCWxWATBX28?long=yes
מי הייתה אשת הברזל?
מרגרט תאצ'ר הייתה ראש ממשלת בריטניה והאשה הראשונה שנבחרה לתפקיד ראש ממשלה באירופה.
היא הנהיגה את אנגליה בין השנים 1979-1990. תאצ'ר הייתה ידועה בכינוי "אשת הברזל", שניתן לה על שום שמרגע שניצחה בקלות בבחירות 1979, היא החלישה באופן ניכר את כוחם של האיגודים המקצועיים.
לתפיסתה, אותם איגודים שיתקו את אנגליה של אותה התקופה, בשביתות רבות וממושכות וגרמו לכך שהכלכלה הבריטית התקשתה לתפקד כראוי.
שלטונה של תאצ'ר אופיין בכלכלה קפיטליסטית קיצונית, שפגעה קשות בשכבות החלשות, עניי אנגליה, שהחלישה את האיגודים המקצועיים והגדילה מאד את האבטלה והאינפלציה.
היא מכרה חברות ממשלתיות לידיים פרטיות, צמצמה את הוצאות הממשלה וניהלה מדיניות כלכלית קשוחה ומדיניות חוץ לא פחות קשוחה, גם במלחמה הקרה והן בנצחון במלחמת פוקלנד, כנגד ארגנטינה.
לאחר כמה שנים קשות, החלה כלכלת אנגליה לפרוח וה"תאצ'ריזם", המדיניות שלה, נראתה פורחת. אך את הקדנציה השלישית שלה היא סיימה בהתפטרות לאחר שכלכלת בריטניה החלה לשקוע במיתון, שהגדיל את התסיסה כנגדה.
ציטטה מעניינת של תאצ'ר היא: "בפוליטיקה, אם ברצונך שדבר מה יאמר, בקש זאת מגבר, אבל אם ברצונך שדבר יעשה, בקש זאת מאישה!".
הנה סרטון על מרגרט תאצ'ר:
http://youtu.be/rwGV2Kle9EI
כאן מתנצחת ראש הממשלה תאצ'ר עם אנשי האופוזיציה על מדיניות כלכלית (מתורגם):
http://youtu.be/fLlJoKvp2Ek
קדימון לסרט קולנוע שנעשה על "גברת הברזל" (מתורגם):
http://youtu.be/-B8DiUTpQDk
ורגעים מחייה הפוליטיים של תאצ'ר, בדיון אחרי מותה (עברית):
http://youtu.be/jCfFHJyIPEc?t=4m35s
מרגרט תאצ'ר הייתה ראש ממשלת בריטניה והאשה הראשונה שנבחרה לתפקיד ראש ממשלה באירופה.
היא הנהיגה את אנגליה בין השנים 1979-1990. תאצ'ר הייתה ידועה בכינוי "אשת הברזל", שניתן לה על שום שמרגע שניצחה בקלות בבחירות 1979, היא החלישה באופן ניכר את כוחם של האיגודים המקצועיים.
לתפיסתה, אותם איגודים שיתקו את אנגליה של אותה התקופה, בשביתות רבות וממושכות וגרמו לכך שהכלכלה הבריטית התקשתה לתפקד כראוי.
שלטונה של תאצ'ר אופיין בכלכלה קפיטליסטית קיצונית, שפגעה קשות בשכבות החלשות, עניי אנגליה, שהחלישה את האיגודים המקצועיים והגדילה מאד את האבטלה והאינפלציה.
היא מכרה חברות ממשלתיות לידיים פרטיות, צמצמה את הוצאות הממשלה וניהלה מדיניות כלכלית קשוחה ומדיניות חוץ לא פחות קשוחה, גם במלחמה הקרה והן בנצחון במלחמת פוקלנד, כנגד ארגנטינה.
לאחר כמה שנים קשות, החלה כלכלת אנגליה לפרוח וה"תאצ'ריזם", המדיניות שלה, נראתה פורחת. אך את הקדנציה השלישית שלה היא סיימה בהתפטרות לאחר שכלכלת בריטניה החלה לשקוע במיתון, שהגדיל את התסיסה כנגדה.
ציטטה מעניינת של תאצ'ר היא: "בפוליטיקה, אם ברצונך שדבר מה יאמר, בקש זאת מגבר, אבל אם ברצונך שדבר יעשה, בקש זאת מאישה!".
הנה סרטון על מרגרט תאצ'ר:
http://youtu.be/rwGV2Kle9EI
כאן מתנצחת ראש הממשלה תאצ'ר עם אנשי האופוזיציה על מדיניות כלכלית (מתורגם):
http://youtu.be/fLlJoKvp2Ek
קדימון לסרט קולנוע שנעשה על "גברת הברזל" (מתורגם):
http://youtu.be/-B8DiUTpQDk
ורגעים מחייה הפוליטיים של תאצ'ר, בדיון אחרי מותה (עברית):
http://youtu.be/jCfFHJyIPEc?t=4m35s
איך נערה מקרקוב הפכה לטייקונית קוסמטיקה עולמית?
בבית הסמוך לבית קפה אריאל ברובע קאז'ימייז' (Kazimierz) שבקרקוב, נולדה אשת העסקים היהודייה המפורסמת ביותר - זו שאתם מכירים בתור הלנה רובינשטיין (Helena Rubinstein).
כאן נולדה, בשם חיה רובינשטיין, מי שעתידה להיות אחת הנשים העשירות בתבל, בזכות המצאותיה בתחום הקוסמטיקה והטיפוח הנשי ויכולותיה העסקיות יוצאות הדופן.
המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים הייתה בת בכורה לזוג הורים יהודים, אנשי עבודה פשוטים וצנועים. היא גדלה במשפחה בת 8 ילדים, לאב שהיה חנווני. כשהיא גדלה היא למדה רפואה תקופה קצרה בשווייץ.
אבל היא לא נועדה להיות רופאה. מי שהמוטו שלה היה “אין נשים מכוערות, יש נשים עצלניות”, הייתה צריכה להרחיק עד אוסטרליה כדי לגלות את ייעודה. כמעט ללא ידע באנגלית וללא אמצעים כלכליים כלשהם, היא הגיעה להתגורר אצל דודה, חנווני גם הוא, בעיר קולריין שבאוסטרליה. די מהר היא שמה לב שנשות העיר מתפעלות מעור פניה השמור. היא מכרה להן את צנצנות הקרמים שהביאה במזוודה שלה מאירופה וכשהדרישה גדלה היא החלה לרקוח קרמים בעצמה.
בקרמים האלה היה חומר בשם לנולין, שהיה מרכזי בהם וניתן היה להשיגו בקלות, מכיוון שהוא הופק כמוצר לוואי בעיבוד צמר כבשים. חיה רובינשטיין הצליחה די מהר להסוות את ריח הכבשים שבו התאפיין החומר הזה, בעיקר בעזרת תמציות שיצרה מהטבע ומפרחים, כמו קליפות אורן, לבנדר ופרחי נוּפָריים. במלבורן היא הצליחה לשכנע את אחד ממחזריה לממן לה פס יצור של קרם שרקחה והקרם זכה להצלחה מסחרית אדירה.
די מהר היא פתחה סלון יופי, שהפך ראשון בין סניפים רבים ומכאן העתיד העסקי של המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים היה פתוח ואינסופי. היא הייתה מתוחכמת, חדת לשון, הבינה בשיווק, ידעה לייצר למוצריה נופך מדעי והפכה את שמה למותג המוביל בעולם הקוסמטיקה. לאורך חייה היא עשתה הון בלתי נתפס, שאינו מובן מאליו בתקופתה, בה הבנקים לא הילוו כסף לנשים יזמיות. אבל חושיה העסקיים היו מדהימים. בשנת 1928, למשל, היא מכרה את עסקיה בארצות הברית לחברת ענק בסכום של כמעט 4 מיליון דולר. כשפרץ השפל הגדול היא קנתה את המניות בחזרה - ברבע מחיר... והפכה את החברה החדשה-ישנה שלה לחברת ענק.
על הלנה רובינשטיין:
https://youtu.be/LJclXhADPCY?t=3m00s&end=3m47s
סיפורה של הלנה (עברית):
https://youtu.be/jo6v5rofLGw
סרטון מקורי מתחילת הדרך:
https://youtu.be/B-Bd_PFpsrg
פרסומת אופיינית משנות ה-80 למותג שלה:
https://youtu.be/UU7ghpMTuHM
חדרים מיניאטוריים שאספה:
https://youtu.be/g3GXChxc7so
מכאן היא יצאה - השכונה היהודית של קרקוב לפני השואה:
https://youtu.be/qF2qOowbDRM
והמלון על שמה, שבבית הסמוך לבית ילדותה:
https://youtu.be/DRg4kOcOwBk
בבית הסמוך לבית קפה אריאל ברובע קאז'ימייז' (Kazimierz) שבקרקוב, נולדה אשת העסקים היהודייה המפורסמת ביותר - זו שאתם מכירים בתור הלנה רובינשטיין (Helena Rubinstein).
כאן נולדה, בשם חיה רובינשטיין, מי שעתידה להיות אחת הנשים העשירות בתבל, בזכות המצאותיה בתחום הקוסמטיקה והטיפוח הנשי ויכולותיה העסקיות יוצאות הדופן.
המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים הייתה בת בכורה לזוג הורים יהודים, אנשי עבודה פשוטים וצנועים. היא גדלה במשפחה בת 8 ילדים, לאב שהיה חנווני. כשהיא גדלה היא למדה רפואה תקופה קצרה בשווייץ.
אבל היא לא נועדה להיות רופאה. מי שהמוטו שלה היה “אין נשים מכוערות, יש נשים עצלניות”, הייתה צריכה להרחיק עד אוסטרליה כדי לגלות את ייעודה. כמעט ללא ידע באנגלית וללא אמצעים כלכליים כלשהם, היא הגיעה להתגורר אצל דודה, חנווני גם הוא, בעיר קולריין שבאוסטרליה. די מהר היא שמה לב שנשות העיר מתפעלות מעור פניה השמור. היא מכרה להן את צנצנות הקרמים שהביאה במזוודה שלה מאירופה וכשהדרישה גדלה היא החלה לרקוח קרמים בעצמה.
בקרמים האלה היה חומר בשם לנולין, שהיה מרכזי בהם וניתן היה להשיגו בקלות, מכיוון שהוא הופק כמוצר לוואי בעיבוד צמר כבשים. חיה רובינשטיין הצליחה די מהר להסוות את ריח הכבשים שבו התאפיין החומר הזה, בעיקר בעזרת תמציות שיצרה מהטבע ומפרחים, כמו קליפות אורן, לבנדר ופרחי נוּפָריים. במלבורן היא הצליחה לשכנע את אחד ממחזריה לממן לה פס יצור של קרם שרקחה והקרם זכה להצלחה מסחרית אדירה.
די מהר היא פתחה סלון יופי, שהפך ראשון בין סניפים רבים ומכאן העתיד העסקי של המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים היה פתוח ואינסופי. היא הייתה מתוחכמת, חדת לשון, הבינה בשיווק, ידעה לייצר למוצריה נופך מדעי והפכה את שמה למותג המוביל בעולם הקוסמטיקה. לאורך חייה היא עשתה הון בלתי נתפס, שאינו מובן מאליו בתקופתה, בה הבנקים לא הילוו כסף לנשים יזמיות. אבל חושיה העסקיים היו מדהימים. בשנת 1928, למשל, היא מכרה את עסקיה בארצות הברית לחברת ענק בסכום של כמעט 4 מיליון דולר. כשפרץ השפל הגדול היא קנתה את המניות בחזרה - ברבע מחיר... והפכה את החברה החדשה-ישנה שלה לחברת ענק.
על הלנה רובינשטיין:
https://youtu.be/LJclXhADPCY?t=3m00s&end=3m47s
סיפורה של הלנה (עברית):
https://youtu.be/jo6v5rofLGw
סרטון מקורי מתחילת הדרך:
https://youtu.be/B-Bd_PFpsrg
פרסומת אופיינית משנות ה-80 למותג שלה:
https://youtu.be/UU7ghpMTuHM
חדרים מיניאטוריים שאספה:
https://youtu.be/g3GXChxc7so
מכאן היא יצאה - השכונה היהודית של קרקוב לפני השואה:
https://youtu.be/qF2qOowbDRM
והמלון על שמה, שבבית הסמוך לבית ילדותה:
https://youtu.be/DRg4kOcOwBk
מי היתה הלן קלר ומה אפשר ללמוד ממנה?
הלן אדמס קלר (27 ביוני 1880 - 1 ביוני 1968), הייתה סופרת אמריקאית ופעילה חברתית, חירשת־עיוורת, שנודעה בהתמודדותה האמיצה עם המגבלות הגופניות שלה.
לאחר שבגיל 19 חודשים היא חלתה והפכה לחירשת-עיוורת, היא החלה לסבול מהתקפי זעם וקשיים בתקשורת ומשמעת מול הוריה. מורה שנשלחה אליה, אן סאליבן, לקוית ראיה גם היא וחסרת ניסיון בהוראה, לימדה אותה בהצלחה גדולה ובמשך 49 שנים עבדה איתה.
בגיל 24 סיימה הלן קלר את לימודיה בקולג' רדקליף בהצטיינות, כשסאליבן תרגמה לה כל מלה באמצעות השפה שפיתחה איתה בגיל צעיר, שפה שבה "דיברו" בנגיעות בכף ידה של קלר.
בהמשך השנים המשיכה הלן קלר במסע חייה המדהים והפכה לסופרת ולנואמת מפורסמת בכל העולם. היא הוכיחה שאין דבר שאדם עם מגבלות לא יכול לעשות - אם יש לו את כוח הרצון הנדרש.
קלר כתבה אוטוביוגרפיה שסיפרה את סיפור חייה והפכה את המאבק למען המוגבלים כמוה למפעל חייה. במהלך השנים ביקרה גם בישראל ועל שמה הוקם "בית הלן קלר" בתל אביב.
היא אמרה את המשפט: "הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים. אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב."
הנה הלן קלר מתקשרת באמצעות המלווה והמתרגמת שלה - פולי תומפסון:
http://youtu.be/8ch_H8pt9M8
על הרגע בו הילדה הלן קלר מצליחה ללמוד להבין את שפת הסימנים שפיתחה לה מורתה:
http://youtu.be/1xvy6m2t9Bc
ותכנית חינוכית על הלן קלר (עברית):
https://youtu.be/a4c4fe83_-0?long=yes
הלן אדמס קלר (27 ביוני 1880 - 1 ביוני 1968), הייתה סופרת אמריקאית ופעילה חברתית, חירשת־עיוורת, שנודעה בהתמודדותה האמיצה עם המגבלות הגופניות שלה.
לאחר שבגיל 19 חודשים היא חלתה והפכה לחירשת-עיוורת, היא החלה לסבול מהתקפי זעם וקשיים בתקשורת ומשמעת מול הוריה. מורה שנשלחה אליה, אן סאליבן, לקוית ראיה גם היא וחסרת ניסיון בהוראה, לימדה אותה בהצלחה גדולה ובמשך 49 שנים עבדה איתה.
בגיל 24 סיימה הלן קלר את לימודיה בקולג' רדקליף בהצטיינות, כשסאליבן תרגמה לה כל מלה באמצעות השפה שפיתחה איתה בגיל צעיר, שפה שבה "דיברו" בנגיעות בכף ידה של קלר.
בהמשך השנים המשיכה הלן קלר במסע חייה המדהים והפכה לסופרת ולנואמת מפורסמת בכל העולם. היא הוכיחה שאין דבר שאדם עם מגבלות לא יכול לעשות - אם יש לו את כוח הרצון הנדרש.
קלר כתבה אוטוביוגרפיה שסיפרה את סיפור חייה והפכה את המאבק למען המוגבלים כמוה למפעל חייה. במהלך השנים ביקרה גם בישראל ועל שמה הוקם "בית הלן קלר" בתל אביב.
היא אמרה את המשפט: "הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים. אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב."
הנה הלן קלר מתקשרת באמצעות המלווה והמתרגמת שלה - פולי תומפסון:
http://youtu.be/8ch_H8pt9M8
על הרגע בו הילדה הלן קלר מצליחה ללמוד להבין את שפת הסימנים שפיתחה לה מורתה:
http://youtu.be/1xvy6m2t9Bc
ותכנית חינוכית על הלן קלר (עברית):
https://youtu.be/a4c4fe83_-0?long=yes
איך סיפר "יומנה של אנה פרנק" את השואה לעולם?
מלחמת העולם השנייה והילדה היהודיה אנה פרנק מוצאת את עצמה מסתתרת במשך שנים בעליית גג נסתרת, ביחד עם משפחתה, מפני הנאצים.
במהלך התקופה הזו, זמן כל כך קשה לה ולמשפחתה, אנה פרנק כותבת יומן מרגש ואישי, על כל מה שעובר עליה, על משפחתה ועל המשפחה המסתתרת איתם, על מחשבותיה, אהבתה לנער מהמשפחה השנייה ועל רגשותיה כנערה מתבגרת בצל האימה הגדולה.
יום אחד, אחרי שנתפסו בידי הנאצים הועברו המסתתרים למחנות הריכוז. אנה פרנק נספתה בשואה, לאחר שחלתה בטיפוס במחנה הריכוז ברגן בלזן, בחודש מרץ 1945.
כשחזר אביה בתום המלחמה, לאחר ששרד אותה, אל הבית שבו הסתתרו הוא ומשפחתו, הוא מצא בין החפצים הזרוקים על הארץ את יומנה של אנה. הוא פרסם אותו ו"היומן של אנה פרנק" הפך לאחד הספרים האהובים והמיוחדים בעולם, עדות נבונה ובוגרת של חוויות היהודים המסתתרים בשואה מהזווית האישית של נערה צעירה ומלאת חיים.
כך הפך יומנה של הנערה היהודיה והאלמונית מאמסטרדם בירת הולנד, למסמך המפורסם והנקרא ביותר מתקופת השואה.
טכנית, אנה פרנק הספיקה לכתוב רק ספר אחד (שהיה בכלל יומן) ולכן ניתן להחשיב ככותבת ולא סופרת. אבל כישרונה הברור מעיד שאילולא מותה בשואה סביר שהייתה הופכת לסופרת של ממש. לכן מבחינתנו ניתן לקרוא לה "הסופרת אנה פרנק".
הנה תולדות חייה ומותה של אנה פרנק (עברית):
https://youtu.be/r2h4xobj-yw
הסיפור שלה (מתורגם):
http://youtu.be/m4GslaaqYjg
על יומנה של אנה פרנק (עברית):
https://youtu.be/Iqk7-HiQXyE
סרטון נדיר בו נראית אנה פרנק עצמה, בסרטון חתונה של שכנים, כשהיא מנופפת לשלום מהחלון:
http://youtu.be/4hvtXuO5GzU
סרטון נוסף וארוך יותר, בו רואים את אנה פרנק לפני המלחמה:
http://youtu.be/HPUxjgo5LPE
וסיפורה של אנה פרנק, באנימציה קצרה באנגלית:
http://youtu.be/yLSvdEUA2wI
מלחמת העולם השנייה והילדה היהודיה אנה פרנק מוצאת את עצמה מסתתרת במשך שנים בעליית גג נסתרת, ביחד עם משפחתה, מפני הנאצים.
במהלך התקופה הזו, זמן כל כך קשה לה ולמשפחתה, אנה פרנק כותבת יומן מרגש ואישי, על כל מה שעובר עליה, על משפחתה ועל המשפחה המסתתרת איתם, על מחשבותיה, אהבתה לנער מהמשפחה השנייה ועל רגשותיה כנערה מתבגרת בצל האימה הגדולה.
יום אחד, אחרי שנתפסו בידי הנאצים הועברו המסתתרים למחנות הריכוז. אנה פרנק נספתה בשואה, לאחר שחלתה בטיפוס במחנה הריכוז ברגן בלזן, בחודש מרץ 1945.
כשחזר אביה בתום המלחמה, לאחר ששרד אותה, אל הבית שבו הסתתרו הוא ומשפחתו, הוא מצא בין החפצים הזרוקים על הארץ את יומנה של אנה. הוא פרסם אותו ו"היומן של אנה פרנק" הפך לאחד הספרים האהובים והמיוחדים בעולם, עדות נבונה ובוגרת של חוויות היהודים המסתתרים בשואה מהזווית האישית של נערה צעירה ומלאת חיים.
כך הפך יומנה של הנערה היהודיה והאלמונית מאמסטרדם בירת הולנד, למסמך המפורסם והנקרא ביותר מתקופת השואה.
טכנית, אנה פרנק הספיקה לכתוב רק ספר אחד (שהיה בכלל יומן) ולכן ניתן להחשיב ככותבת ולא סופרת. אבל כישרונה הברור מעיד שאילולא מותה בשואה סביר שהייתה הופכת לסופרת של ממש. לכן מבחינתנו ניתן לקרוא לה "הסופרת אנה פרנק".
הנה תולדות חייה ומותה של אנה פרנק (עברית):
https://youtu.be/r2h4xobj-yw
הסיפור שלה (מתורגם):
http://youtu.be/m4GslaaqYjg
על יומנה של אנה פרנק (עברית):
https://youtu.be/Iqk7-HiQXyE
סרטון נדיר בו נראית אנה פרנק עצמה, בסרטון חתונה של שכנים, כשהיא מנופפת לשלום מהחלון:
http://youtu.be/4hvtXuO5GzU
סרטון נוסף וארוך יותר, בו רואים את אנה פרנק לפני המלחמה:
http://youtu.be/HPUxjgo5LPE
וסיפורה של אנה פרנק, באנימציה קצרה באנגלית:
http://youtu.be/yLSvdEUA2wI
מי הייתה "אם מאה הילדים"?
הכל החל כשניצולת שואה שבורת לב הגיעה בתום מלחמת העולם השנייה לבית הוועד היהודי בעיר קרקוב שבפולין.
באחד מחדרי הבניין, שאיכלס ניצולים מיואשים שבאו לחפש האם שרד מישהו ממשפחתם, נתקלה האישה בכמה עשרות יתומים שניצלו מציפורני הנאצים. הם לבשו בגדים בלויים, רובם התנהגו כנוצרים אדוקים וחלקם אף נהגו באנטישמיות. ניכר היה שאין להם איש בעולם.
זה היה הרגע שבו התחיל מסע חייה החדש של לנה קיכלר. היא שרדה את השואה, אך איבדה את כל משפחתה בזוועות שעשו הנאצים. ועתה, בשיא הייאוש של אחרי המלחמה, היא החליטה החלטה נאצלת. היא תקדיש את חייה לאותם ילדים, שאליהם יצטרפו עוד רבים, ותגדל אותם כאם.
לנה הקימה להם בית בעיר הקיט ההררית זקפונה והייתה בשבילם דמות אוהבת ומחנכת. את בית היתומים היא ניהלה ברוח משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק, שראתה בו מורה רוחני. אך לא זו בלבד שהיא הקדישה את שארית חייה לילדים היהודיים שמצאה - היא המשיכה לאמץ ולחפש עוד ועוד ילדים יהודים שגודלו והוסתרו על ידי נוצרים טובים, או במרתפי המנזרים שהגנו עליהם מהנאצים.
משהגיע המעון שלה למאה ילדים, היא החליטה שלטובת עתידם עליה להוציא אותם מפולין. קיכלר עברה עם כולם לצרפת ומשהוקמה מדינת ישראל, היא העלתה את כולם איתה לארץ.
במדינת ישראל דאגה לנה קיכלר לשלב את כולם במוסדות חינוך ובמשפחות אומנות, בעיקר בקיבוצים כמו צרעה ושילר, והצליחה לשוב ולהקים גם משפחה משלה.
הנה לנה קיכלר מספרת על ספרה "מאה ילדים שלי" בקדימון של הסרט הדוקומנטרי "מאה ילדים שלי" שנעשה עליה:
https://youtu.be/6h2dJ-pqR6U
ומונולוג שכתבה לנה קיכלר בספר "100 ילדים שלי", בהקראה מתוך טקס יום השואה בבית ספר בישראל:
https://youtu.be/6t9BpydV95o
הכל החל כשניצולת שואה שבורת לב הגיעה בתום מלחמת העולם השנייה לבית הוועד היהודי בעיר קרקוב שבפולין.
באחד מחדרי הבניין, שאיכלס ניצולים מיואשים שבאו לחפש האם שרד מישהו ממשפחתם, נתקלה האישה בכמה עשרות יתומים שניצלו מציפורני הנאצים. הם לבשו בגדים בלויים, רובם התנהגו כנוצרים אדוקים וחלקם אף נהגו באנטישמיות. ניכר היה שאין להם איש בעולם.
זה היה הרגע שבו התחיל מסע חייה החדש של לנה קיכלר. היא שרדה את השואה, אך איבדה את כל משפחתה בזוועות שעשו הנאצים. ועתה, בשיא הייאוש של אחרי המלחמה, היא החליטה החלטה נאצלת. היא תקדיש את חייה לאותם ילדים, שאליהם יצטרפו עוד רבים, ותגדל אותם כאם.
לנה הקימה להם בית בעיר הקיט ההררית זקפונה והייתה בשבילם דמות אוהבת ומחנכת. את בית היתומים היא ניהלה ברוח משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק, שראתה בו מורה רוחני. אך לא זו בלבד שהיא הקדישה את שארית חייה לילדים היהודיים שמצאה - היא המשיכה לאמץ ולחפש עוד ועוד ילדים יהודים שגודלו והוסתרו על ידי נוצרים טובים, או במרתפי המנזרים שהגנו עליהם מהנאצים.
משהגיע המעון שלה למאה ילדים, היא החליטה שלטובת עתידם עליה להוציא אותם מפולין. קיכלר עברה עם כולם לצרפת ומשהוקמה מדינת ישראל, היא העלתה את כולם איתה לארץ.
במדינת ישראל דאגה לנה קיכלר לשלב את כולם במוסדות חינוך ובמשפחות אומנות, בעיקר בקיבוצים כמו צרעה ושילר, והצליחה לשוב ולהקים גם משפחה משלה.
הנה לנה קיכלר מספרת על ספרה "מאה ילדים שלי" בקדימון של הסרט הדוקומנטרי "מאה ילדים שלי" שנעשה עליה:
https://youtu.be/6h2dJ-pqR6U
ומונולוג שכתבה לנה קיכלר בספר "100 ילדים שלי", בהקראה מתוך טקס יום השואה בבית ספר בישראל:
https://youtu.be/6t9BpydV95o