היא הייתה מהאמיצות שבלוחמות והיוותה השראה לנשים לוחמות רבות בהיסטוריה. סיפורה של בודיקה (Boudica או Boadicea) הוא סיפור של אומץ, מנהיגות ונשיות שלא חוששת מגבר או כל דבר, גם אם הוא הקיסר החזק בעולם.

המלכה בודיקה הייתה מלכת השבט האיקני שבאנגליה, כשכבשו הרומים את האי הבריטי, הם נתנו בתחילה לשבטים השונים לחיות את חייהם על פי המסורת שלהם. אך כשהתחלף הקיסר והגיע נירון קיסר הוא השליט מדיניות אכזרית של דיכוי והכבדה קשה עליהם.

בודיקה סרבה לקבל את עוולותיו של הקיסר החדש. היא הנהיגה את צבאה במרד נגד השלטון הרומאי. המלכה בודיקה נהגה לצאת לקרב כשהיא לבושה כחול, צבע בגדי המלחמה של השבט האיקני. היא נודעה באומץ ובמנהיגות שלה ותחת הנהגתה זכו האיקנים לנצחונות רבים.

צבאה של בודיקה היה של לוחמי גרילה, מפתיעים, רצחניים ונעלמים מיד. הרומאים לא יכלו להם, כי הם תקפו באופן בלתי צפוי, בלתי מאורגן ושלא ניתן לחזות מה יעשו בקרב. חייליה נלחמו בחיילים הרומאים באומץ רב. הם הרסו כפרים רומיים והרגו חיילים רבים מהצבא הרומי, החזק בעולם של אז.

בודיקה הרסה ושרפה את שלושת הערים הרומיות באי הבריטי, כולל לונדוניום החזקה. היא גרמה ל-70 אלף נפגעים לצבא הרומי והייתה כפסע מלהכניע אותם. זה היה אחד ממקרי המרד האמיצים והיעילים בהיסטוריה של האימפריה החזקה בעולם אז.

אך כמו במקרים אחרים, של מי שזקפו קומתם כנגד האימפריה החזקה בעולם העתיק, הכל היה זמני. במרחק של קרב אחד אחרון מלהכניע ולגרש את הרומאים, היא נאלצת להילחם עם צבאה, פנים אל פנים אל מול צבאם, הצבא הרומי והחזק בעולם. כשהיא נחלה תבוסה לרומאים ונוכחה שהיא עומדת ליפול בשבי, בלעה המלכה הלוחמת בודיקה צמח רעיל, כדי שלא ליפול בשבי. בנותיה, שהיו לוחמות גם הן, עשו ככל הנראה כמוה.


הנה סיפורה של בדיקה:

https://youtu.be/AWZsEHnq19w


גדולתה של בודיקה והמשמעות של אומץ ליבה ומנהיגותה לניצחון (מתורגם):

https://youtu.be/VO1hACjHRoQ


טריילר לסרט על בודיקה:

https://youtu.be/UZNmDKJz41g


קדימון של סרט על המלכה הלוחמת ברומאים:

http://youtu.be/F60vI_wP6zg


וסרטון תיעודי על בודיקה, מלכת הלוחמים בצבא הרומאי:

https://youtu.be/xFWwUbQTymQ?long=yes

ודאי ידהים אתכם לגלות שאת הגלולה למניעת היריון (Birth control pill) המציאו שלושה מדענים ששמותיהם, באופן משעשע ולפחות בעברית, משקפים היטב את מלאכתם. קראו להם פינקוס, מין וקולטון...

כן, זו לא בדיחה. על גלולות מניעת ההיריון, אמצעי המניעה היעיל ביותר, המיועד לנשים, הכריזו הג'נטלמנים הללו בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 ושינו את העולם, או לפחות את היחסים בין המינים.

הגלולה משמשת מאז מיליוני נשים ברחבי העולם, שמסדירות באמצעותן את מועד הכניסה להריון, כך שיחול בזמנים הנכונים להן ביותר.

אם נחזור לרגע למפתחי הגלולה, הרי שהמפתח הראשי והרשמי של הגלולה למניעת הריון הוא ביוכימאי מבריק, ד"ר גרגורי פינקוס האמריקאי. במהלך הפיתוח הוא עמד בראש צוות שבו השתתפו החוקרים מין צ'ה צ'אנג ופרנק קולטן.

ואכן, המצאת הגלולה הייתה לא פחות ממהפכנית. היא תרמה למתירנות המפורסמת, למהפכה המינית של שנות ה-60 ולשחרור האישה, שלפתע לא הייתה מוגבלת מהחשש להיכנס להריון לא רצוי, או כזה שבא בזמן הלא המתאים.

לא נפרט כאן על החופש המיני של הסיקסטיז שאפשרה הגלולה ועל היכולת של נשים לאהוב או לפחות ליהנות מהחיים, ללא חששות או רגשות אשם. רק נאמר שהוא תרם לא מעט להיפים, או ילדי הפרחים, שחרתו על דגלם את המוטו של "חופש, אהבה ושלום".


הנה תולדות המצאת הגלולות למניעת הריון:

https://youtu.be/WZ7fp8j1uUU


כך פועלת גלולת מניעת ההיריון:

https://youtu.be/pZYY4egKMQI


הצד הרפואי - היתרונות והחסרונות בגלולות (עברית):

https://youtu.be/vQlAGGVRfjI


וסרטון תיעודי על שיטות היסטוריות מוזרות למניעת היריון:

https://youtu.be/msXWdW7FCK4?long=yes

בשנת 1973 נפגשה הטניסאית בילי ג'ין קינג עם אלוף וימבלדון השחצן בובי ריגז, במשחק טניס שנועד להוכיח שהמין הנשי אינו חלש יותר או פחות טוב מהגברים. במה שיהפוך לקרב המינים המפורסם בהיסטוריה של הספורט ולאבן דרך בתולדות הפמיניזם, היא תביס אותו לגמרי, תוכיח שנשים אינן פחות טובות ותהיה לסמל פמיניסטי עולמי.

המשחק, שכונה "קרב המינים" (The Battle of the Sexes), היה השיא של המולה תקשורתית שייצר אלוף העבר בטניס, בובי ריגז. בשנות ה-30 וה-40 הוא היה טניסאי מצליח וכולם העריצו אותו. אבל בשנות ה-70 הוא היה מבוגר ועסק בעיקר במשחקי ראווה שבהם התחרה נגד אחרים תמורת סכומי כסף וניסה להרוויח כסף רב ככל הניתן.

יום אחד, הכריז על עצמו ריגז כ"חזיר שוביניסטי גברי" וטען שנשים טובות פחות מגברים ושעל אף כל ההתלהבות בשנות ה-70 מהטניס הנשי, גם הוא, שחקן עבר בגיל 55, יכול לנצח את כל אלופות הטניס. הוא החליט להזמין אלופות למשחקים נגדו.

לאחר שניצח ריגז בקלות את השחקנית סמית-קורט 6-2 6-1, הופעל על קינג לחץ אדיר קינג להתמודד מולו. היא הייתה אלופת וימבלדון באותה עת ולשעבר מייסדת הפורום המקצועני הנשי. על אף שבתחילה סרבה, היא הבינה בשלב מסוים שאם יישאר המצב כך, "יחזור הטניס הנשי חמישים שנה לאחור". היא נעתרה להצעה כספית לשחק נגדו תמורת פרס גבוה והמשחק נקבע.

משחק "קרב המינים" התקיים ב-20 בספטמבר 1973. מעל 30 אלף צופים הגיעו לאצטדיון "אסטרודום" שביוסטון טקסס, וצפו בו בשידור חי מעל 50 מיליון איש ממדינות רבות. ריגז וקינג שיחקו בהחלטיות. הוא מאד רצה לנצח. הפרס הכספי היה גדול והפיתוי להוכיח שאפילו אלופת וימבלדון חלשה ממנו היה עצום.

לפני הקרב היו ציפיות רבות לקרב נוקשה שישקף את גודל המעמד. אך תוצאת המשחק הייתה מוחצת. קינג פשוט מעכה את ריגז וניצחה אותו בכל המערכות. הטניסאי השחצן והמתנשא מצא את עצמו מובס בקלות על ידי מי שראה בה את אחת מהפחות טובות שבשחקני הטניס, רק בשל מינה. התוצאה הייתה ברורה לטובת בילי ג'ין קינג: 6-4, 6-3, 6-3.

השמחה הנשית, שלא לומר הפמיניסטית, הייתה בלתי נתפסת. ברגע אחד הפכה קינג לאגדה. מסתם שחקנית-על ואלופה בטניס העולמי היא הפכה לסמל של יכולת נשית ולמנהיגה היסטורית סוחפת של התנועה לשחרור האישה. בנוסף ל-12 תארי "גרנד סלאם" והמון פרסים וזכיות בתחום הטניס, היא הפכה לאחת הנשים החזקות והחשובות בהיסטוריה של הספורט ובכלל. מאותו יום איש לא קרא תיגר על הנשים בספורט, לפחות לא אם הוא היה מישהו ששווה משהו...


הנה הסיפור המלא ודבריה של המנצחת:

https://youtu.be/MyMtOwwtJW0?t=27s


כך הראתה בילי ג'ין קינג לבובי ריגז מי המין החזק יותר (בעברית):

https://youtu.be/TqEhH9rq9mQ?t=13m24s&end=14m49s


מה חושבים גדולי עולם על האישה הגדולה ביותר בתולדות הספורט:

https://youtu.be/kpQyerOq_MA


בלי קצת הומור לא נכיר אותה:

https://youtu.be/Ko6siE3KXsU?long=yes


ועל התחרות הפמיניסטית בהיסטוריה גם עשו סרט תיעודי מעניין:

https://youtu.be/_TPblarOfdw?long=yes

שום דבר לא יכול היה לרמז על ההצלחה האדירה שתזכה לה המלכה הפרעונית חַתְּשֶׁפְּסוּת (Hatshepsut). אך מנגד קשה היה לחזות ששנים אחרי מותה יימחו את זכרה כאילו לא הייתה מעולם.

חתשפסות, שמשמעות שמה הוא "הבכירה שבנשות האצולה", חיה במאה ה-15 לפני הספירה ומונתה למלכת מצרים באופן זמני, עד שיגדל היורש בן ה-10 של בעלה המלך. כמלכה החמישית בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה, היא לא הייתה האישה היחידה שכיהנה בתפקיד השליטה, אך היא הייתה מהחשובות שבפרעוני מצרים והאשה שמלכה הכי הרבה שנים. היא כה התאהבה בתפקיד שעשתה מעשה חסר תקדים והכריזה על עצמה פרעה ולא פינתה את מקומה ליורש, משהו הגיע לגיל המתאים.

כדי להיות פרעה אמיתי, היא אפילו נהגה כמסורת הפרעונים וגידלה זקן...

במהלך שלטונה המפואר טיפחה חתשפסות מדיניות שלום, פיתחה את מצרים מאד מבחינת מערכת הדרכים שלה, בנתה הרבה מפעלי בנייה מרשימים ומקדשים וקידמה את המסחר הבינלאומי עם הפיניקים ועמים נוספים במרחב.

כ-20 שנה אחרי מותה החל פרעה היורש למחוק באופן יסודי ומקיף כל זכר לתקופת שלטונה ולמעשיה. הוא כמעט והצליח אבל בשלב מסוים מצאו ארכיאולוגים במאה ה-20 את המומיות שלה ושל אחותה וזיהו את המלכה החשובה ואת תקופת שלטונה המשמעותית. כבודה של האישה המנהיגה החשובה ביותר של העת העתיקה ניצל. כשהאגיפטולוג ג'יימס הנרי ברסטד התבקש לתאר את חתשפסות, הוא תיאר אותה בתור "הגדולה הראשונה בהיסטוריה המתועדת".


הנה סיפורה של המלכה חתשפסות (מתורגם):

https://youtu.be/8bYRy_wZEJI


איתור ושחזור המומיה שלה היה מבצע לא פשוט:

https://youtu.be/s9jmZiy_T-c


המקדש המפואר שבנתה חתשפסות לאל אמון, בדיר אל-בחרי, שליד לוקסור של היום:

https://youtu.be/rIvmA3-Xrh4


וסרט תיעודי על המלכה החשובה הראשונה בהיסטוריה של הפרעונים:

https://youtu.be/FupbwuyDlws?long=yes

רוזי הממסמרת (Rosie the Riveter) היא אייקון תרבותי פמיניסטי אמריקאי, לאחר שהופיעה על כרזת "!We Can Do It", בתקופת מלחמת העולם השנייה. היא ייצגה אז את הנשים שתרמו למאמץ המלחמה כפועלות בתעשייה, במקום הגברים שיצאו למלחמה.

הכרזה עוצבה אז על ידי המאייר ג' הוורד מילר, בהשראת התצלום של נעמי פריילי. בעקבות הכרזה נוצרו גם שירים ואפילו סרט על רוזי הממסמרת. עוד בשנות המלחמה היא הפכה לסמל ואייקון אמריקאי.

האישה שהיוותה השראה לפוסטר הייתה אמריקאית בשם נעמי פרקר פריילי. היא עבדה כמלצרית בקליפורניה, וכשארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה היא עברה לעבוד במפעל של חיל האוויר.

תמונתה שצולמה בעת שעבדה במפעל בשנות מלחמת העולם השנייה, שימשה כהשראה ליצירת הכרזה המפורסמת. הכרזה עודדה נשים להשתלב בשוק העבודה בשנות המלחמה, במקום הגברים שנקראו לשדה הקרב.

אגב, עם התעצמות התנועה הפמיניסטית, הרבה אחרי המלחמה, הפך הפוסטר מסמל מלחמתי לסמל פמיניסטי שעודד נשים להשתלב בשוק העבודה.

ונקודה קצת עצובה - לנעמי פריילי עצמה נודע כי הפוסטר התבסס עליה רק שנה לפני מותה.


הנה רוזי הממסמרת:

https://youtu.be/B3461S5YtKM


מה שהיא ייצגה:

https://youtu.be/bU2tt1h53jM


שיר עליה:

https://youtu.be/55NCElsbjeQ


והצייר נורמן רוקוול שצייר אותה:

https://youtu.be/-HRMrnPdYNM

האמזונות (Amazons) היו שבט של נשים לוחמות, בעלות אומץ לב וידע רב באמנות המלחמה. על פי המיתולוגיה היוונית, הן הונהגו על ידי בנותיו של אל המלחמה היווני ארס.

על פי האגדה, היו האמזונות לוחמות מיומנות ביותר וחמושות בגרזני כסף ובמגני זהב. בזכות גבורתן ושליטתן בלוחמה, על האמזונות הצליחו לגבור רק גיבורים גדולים מהתרבות היוונית, דוגמת הרקולס ואכילס.

נשים לוחמות משבט הסרמטים, שחי בעבר באוקראינה של היום, הן אולי אחד המקורות לסיפורי המיתולוגיה היווניים על האמאזונות. ארכיאולוגים מצאו בחפירות בדרום אוקראינה אתרי קבורה של נשים רבות שהכילו חרבות, שריונים וחיצים.

מיתוס האמזונות המשיך ללוות את ההיסטוריה האנושית ועד היום הן משמשות מודל לגיבורות תרבות בידיוניות, נשיות אך חזקות ולוחמניות, כמו וונדר-וומן וזינה הנסיכה הלוחמת.


מיהן האמזונות והאם הן היו באמת קיימות (מתורגם):

https://youtu.be/iYL5CLJ2prA


על האמאזונות הלוחמות:

http://youtu.be/Nds_qITOyEY


וסקירה על האמזונות:

http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=1m27s&end=2m42s

דמיינו אישה עצמאית, המעזה להתגרש בחברה שבה אישה לא מתגרשת ועוד בגלל שבעלה בגד בה, מצהירה שאישה יכולה לבחור עם מי להתחתן, להתגרש כשהיא לא אוהבת יותר. בהמשך עושה ים של כסף בתור אשת בורסה בחברה שבה סטוקברוקרים הם רק גברים, אישה שהיא הראשונה להוציא עיתון שבועי ובסוף עוד מגישה מועמדות לנשיאות ארצות הברית, כשהיא יודעת שבמדינה אין לנשים זכות בחירה.

אז זהו, שאין מה לדמיין. תסריט דמיוני שכזה לא יכול להיות אלא אמיתי. קראו לה ויקטוריה וודהול (Victoria Woodhull) והיא פרצה כל כך הרבה גבולות, שלא לדבר על מגבלות חברתיים, שייתכן שהיא בכלל הייתה בולדוזרית...

אז אם דמיינתם אישה שרצה לנשיאות בחברה בה נשים אינן רשאיות אפילו להצביע. דמיינתם את וודהול. היא הייתה אישה אמיצה, פרועה וכנראה לא טיפוס קל במיוחד, לפחות לגברים בתקופתה.

ייתכן שבמאה ה-19 מי שיכולה להחליט שהיא רוצה להיות האישה הנשיאה הראשונה חייבת להיות ממשפחה לא אופיינית. אביה היה סוג של נוכל ובגיל 15 היא כבר נישאת לגבר. לא עבר הרבה זמן והיא נפטרת ממנו. בצעד שהקדים את תקופתו. היא לא מחלה על בגידת בעלה והתגרשה ממנו. בהמשך היא תודיע שאישה יכולה לעשות בחיי האהבה שלה פחות או יותר מה שהיא רוצה.

הרבה לפני שרצה לנשיאות ארצות הברית, היא התעשרה מריפוי בעזרת מגנטים, מגנטותרפיה. בהמשך מקימה ויקטוריה וודהול, לראשונה בהיסטוריה השמרנית של אמריקה, בית השקעות בוול סטריט. היא לא לבד כי היא עושה את זה ביחד עם אחותה טנסי קלאפלין. השתיים עושות כסף בלי בושה ודי משאירות אבק לגברים הנדהמים שמסביב.

זה לא מסתיים. כי בהמשך מתחילות השתיים להוציא שבועון פורץ דרך בשם Woodhull & Claflin's Weekly. כאן הן שוב הנשים הראשונות שעוסקות באהדה בנושאים כמו מעמד האישה הרצוי, שינויים צודקים בחלוקת ההון, התנגדות לגזענות, מיסוד הזנות בפיקוח הממשלה, בעד זכויות האזרח, נגד עונש מוות, תמיכה באהבה חופשית ובעד זכות בחירה של נשים בגברים שלהן ושינוים בתפיסת המין באמריקה.

תוך כדי העיסוק בחלוקת ההון השוויונית הן גם הראשונות לפרסם במדינה את המניפסט הקומוניסטי.

די. לא הגיוני שאישה אחת תהיה גם עצמאית, גם פמיניסטית, גם משוחררת וגם קומוניסטית, או לפחות נותנת ביטוי לקומוניזם במדינה הכי קפיטליסטית בעולם.

אבל היא לא עוצרת באדום. או בלבן. כי אז מגיעות הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1872. וודהול, אישה דעתנית, מבריקה ועצמאית, שעמדה ברשות עצמה ושפעמיים בחייה הפכה מענייה לעשירה, מחליטה להיות גם האישה הראשונה שרוצה לשבת בבית הלבן. היא מתמודדת על נשיאות ארצות הברית.

ההכרזה כמועמדת לא באה סתם ולא רק על רקע הצלחותיה הכלכליות או היותה אושיית רשת, 150 שנה לפני שיוולדו רשתות חברתיות. מי שעתידה להיות מנהיגה אמריקאית פורצת דרך הייתה בשלב הזה כבר פעילה רוחנית ומתוחכמת בתנועת הסופרג'יזם (Suffrage) האמריקנית.

סופרג'יזם, או ליתר פירוט התנועה הסופרג'יסטית (Women's suffrage movement), הייתה תנועה שנאבקה בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 על זכות הבחירה לנשים. התנועה פעלה במדינות הדמוקרטיות של העולם המערבי. במדינות רבות הצליחה התנועה לחולל שינוי הדרגתי אבל אמיתי ורב משמעות בהתייחסות לנשים ובשינוי של מעמדן המשפטי. הפרי המשמעותי שנשא המאבק הגיע רק במאה ה-20, כשעוברים במדינות רבות חוקים המעניקים זכות בחירה לנשים.

נתחיל לסגור עניין. מי שדי הגדירה את הפמיניזם הרדיקלי מדגישה את דעותיה הפמיניסטיות במהלך קמפיין הבחירות שלה. בשל כתבה שערורייתית על פרשיית מין בשבועון היא מוצאת את עצמה במהלך הבחירות בבית הסוהר. ממש לפני הבחירות מסירים את שמה מהמועמדים, כי בשלטונות גילו שחסרים לה כמה ימים כדי להיות מועמדת. הבחירות נערכו מספר ימים לפני שוודהול הגיעה לגיל 35.

בבחירות עצמן נעצרו כמה סופרג'יסטיות מהתומכות שלה, שניסו להצביע ונקנסו. וודהול עצמה בילתה כאמור את היום החגיגי בכלא. רעיונותיה פורצי הדרך ומעוררי המחלוקת המתינו עשורים עד שיהיו מיושמים וחלקם לא מקובלים עדיין גם היום. אבל נשים רבות באמריקה ובבמדינות העולם המתקדמות חבות לה חוב גדול. גם הגברים יכולים לומר כל הכבוד. וההיסטוריה? - היא יכולה למחוא כפיים לאישה הראשונה שממש, אבל ממש עשתה מה שבראש שלה.


הנה סיפורה של ויקטוריה וודהול:

https://youtu.be/3cWUErqa8Z8


על הקריירה העסקית של הברוקרית הראשונה בתולדות ארצות הברית:

https://youtu.be/k4Hzwk4YkBE


וסיפורה המפורט של הפמיניסטית החצופה שתהפוך למועמדת האישה הראשונה בתולדות ארה"ב:

https://youtu.be/aqWnQz3vuN4?long=yes

לרובנו ברור משום מה שפיראטים (Pirates), כלומר שודדי ים, אמורים להיראות בכל צורה מחוספסת אפשרית. וגברית, כי בסרטים עוד לא כל כך הראו לנו פיראטית אישה.

אבל בהיסטוריה היו כמה שודדות ים. ומה תאמרו אם נספר לכם על שפחה, או פרוצה סינית, שהקימה צי פיראטים אימתני, התעשרה והפכה למלכת הימים שמסביב לסין, תוך שהיא מטילה אימה על אינספור מלחים וקברניטים גברים, המובילים ספינות מסחר גדולות?

קראו לה צ'ינג שי או מאדאם צ'ינג (Madame Zheng) והסיפור שלה מתחיל במשפחה סינית עניה מאוד. בילדותה לא היה ולו סימן זעיר למי שתהפוך ברבות הימים לפיראטית שתטיל אימה על ים סין.

צ'ינג שי עבדה בבית בושת קטן, אך נחטפה על ידי פיראטים. בשנת 1801 היא נישאת לצ'ינג אי או יי, פיראט ידוע לשמצה ובן למשפחת פיראטים מצליחה. היא הופכת שותפה לעסקי השוד הימיים של בעלה ולומדת את העבודה. היא גם לומדת כיצד צ'נג אי מצליח ללכד וליצור ברית כמה ציים פיראטיים קנטונזים. בעתיד היא תיישם את זה בעצמה ובגדול.

אבל בעלה לא שורד את המקצוע המסוכן ומת. לאחר מותו של צ'ינג יי, לא חוזרת אשתו הביתה. להיפך, מי שאוחזת עתה בתואר המפוקפק "אלמנתו של צ'ינג" מצליחה לשכנע את הפיראטים הרבים שלו לא לעזוב ובכישרון אדיר היא מתחילה להוביל אותם בעצמה. היא בוחרת פיראט זוטר בשם צ'אנג פו צאי, שמסייע לה והופך לבן זוגה. צאי מקובל על הפיראטים ומטפל בצי ביום יום והיא טווה בריתות, צוברת כוח, עושה מניפולציות ומגדילה את הצי שלה.

כך מצליחה צ'ינג שי להקים את "צי הדגל האדום". זהו צי פיראטים ענקי, יעיל ומאורגן למופת. בראשו אולי עומדת אישה, אבל לא לטעות - זהו צבא פיראטים אלים, ממושמע במשמעת ברזל, שכל הפרה שלה גוררת עונשים איומים שמטילה צ'ינג שי. לא פלא שכולם נאמנים למנהיגה.

על המספרים יש ויכוח, אבל לפי חלק מההיסטוריונים פיקדה צ'ינג שי בשיא כוחה על צי עצום של עד 80 אלף פיראטים. לפי הספירה הזו פעל הצבא האדיר הזה על סיפונן של לא פחות מ-1500 ספינות פיראטים.

צ'ינג שי של אותה תקופה הופכת לאימת ים סין. הצי בפיקודה שולט על כפרי החוף הסיניים ולא פעם גם מטיל עליהם מיסים. עם הצי הפיראטים החזק בעולם היא מנצחת בכל העימותים שלה עם אימפריות התקופה, כולל את האימפריה הבריטית, הפורטוגזית, והסינית, שנשלטה בידי שושלת צ'ינג. כמובן שאין לצ'ינג שי כל קשר משפחתי אליה.

ואם היא בנתה וסרטון תיח כה יפה, צ'ינג שי זכתה בסוף גם להיות אחת הקפטנים הפיראטים היחידים שיצליחו לשרוד ולפרוש מהמקצוע בחיים. זה התאפשר בשנת 1810, כשהיא ניצלה את הצעת החנינה של השלטון הסיני לכל הפיראטים.

שי סוגרת את הביזנס ומסיימת את הקריירה שלה, תוך שהיא שומרת את השלל והרכוש הרב שצברה. כגבירה עשירה היא פותחת בית הימורים וחיה עד גיל 69, בו היא מתה בשיבה טובה.


הנה סיפורה של הפיראטית הסינית שפיקדה על צי השודדים החזק בים סין (עברית):

https://youtu.be/Oa7Fno4dyVE


סיפורה של מאדאם צ'ינג, או צ'ינג שי, אשתו של פיראט שמת והפכה לפיראטית המצליחה בכל הזמנים (מתורגם):

https://youtu.be/6BALmDghybk


וסרטון תיעודי על הפיראטית המוצלחת בהיסטוריה:

https://youtu.be/chLcjUTGXKs?long=yes

בעולם של פעם, שבו גברים הם הלוחמים והמנהיגים, המנצחים והמסעירים, נשים לא הוצגו בדרך כלל בתור דמויות חזקות במיוחד. טבעי היה לכן שבסביבה תרבותית כזו יהיו גיבורים כמו "סופרמן" ו"ספיידרמן" הדמויות המצליחות של עולם הקומיקס. אבל אם היום אנו נחשפים במדיה ובתרבות לנשים חזקות ודמויות נשיות מרתקות, לוחמות ומנצחות, לפני 50 שנה זו הייתה סוג של פריצת דרך להציגן כך.

וונדר וומן (Wonder Woman) היא גיבורת-על שנולדה בחוברות הקומיקס של שנות ה-40. היא התאימה לשנות המלחמה, בהן נשים באמריקה היוו כוח חשוב בעורף התומך בלוחמים האמיצים נגד הנאצים באירופה והיפאנים במזרח.

וונדרוומן, הסופר-גיבורה הנשית והכל-אמריקאית הזו, המשיכה בסדרת טלוויזיה בשנות ה-70, בכיכובה של לינדה קרטר. הסדרה זכתה להצלחה יחסית ובמקביל, התקשו לא מעט מהצופים להתרגל לסדרה שמעמידה אישה כלוחמת אמיצה ובעלת כוחות-על. אנו נציין שעל אף הלעג של המבקרים אז, הלבוש שלה היה לא יותר מגוחך מזה של סופרמן, המקביל הגברי והנוצץ שלה. בכל מקרה, בין לבין היא הייתה גם לסדרת סרטים מצוירים לילדים.

לראשונה עלתה גיבורת הקומיקס לחוברות הקומיקס "וונדר וומן" מבית די. סי. קומיקס בשנת 1941. מעבר להיותה גיבורת-על נשית ראשונה, רעיון חדשני לכשכעצמו שבזמנו אפילו נתפס כמסעיר וכמעט חתרני, רבים רואים בהתפתחות התרבותית של הדמות הנשית והחזקה הזו, דמות פיקטיבית כזכור, כדמות שהולכת ומתגלה כמעניינת ואולי המורכבת ביותר מבין גיבורי-העל של עולם הקומיקס.

התחייה הוליוודית של דמויות הקומיקס המפורסמות המתינה לרגע שבו גם היא תגיע אל המסך הגדול ותמצא את מקומה בין הסרטים ההוליוודיים המצליחים. כך הגיעה בשנים האחרונות וונדר וומן אל מסך הקולנוע. למרבה השמחה היא עושה זאת בכיכובה של הדוגמנית והשחקנית הישראלית גל גדות. הסרט שבו היא מככבת הוא חלק ממה שמכונה "היקום הקולנועי" של די. סי. קומיקס.

למעשה, "וונדר וומן" הוא הסרט הרביעי בסדרה, שכללה לפניו את הסרטים שהוקדשו מן הסתם לסופר גיבורים גבריים. הסרטים הללו, "איש הפלדה", "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" ו"יחידת המתאבדים", פתחו את השורה ונתנו לראשונה מקום ביניהם גם לגיבורת-העל הנשית הראשונה. אולי זה לא בא מפמיניזם, אבל זה בכל זאת צעד בכיוון...


הנה סיפורה של וונדר וומן (עברית):

https://youtu.be/6f4hhBdqiVU


גל גדות הישראלית מפציעה, שלא לומר מפציצה בגרסה העכשווית של וונדר-וומן (מתורגם):

https://youtu.be/f0ZLZ0fTmgg


ועוד קדימון לסרט וונדרוומן החדש (מתורגם):

https://youtu.be/bsHOo5wD_ZA

נישואי ילדות נהוגים בלא מעט מדינות העולם השלישי. בתימן משיאים ילדות אפילו מגיל 8 לבעלים מבוגרים. בשל העובדה שרבות מהן מתות בגיל צעיר בשל סיבכי הריון ולידה, הן זכו לכינוי "כלות המוות".

גם את נוג'וד עלי (Nojood ali) בת ה-8, בת למשפחה ענייה ומרובת ילדים, חיתן אביה בגיל 8. די מהר הסתבר לה שגילו של הבעל הוא החלק הטוב שבו, שכן הוא נהג להכות ולהשפיל אותה.

בית המשפט בתימן הפתיע ואישר את גירושיה של נֻג'וד. כך פרצה הילדה הקטנה שהוכרחה להינשא לגבר אלים ומבוגר את חומת השמרנות המוסלמית, שבה הגבר הוא השליט הבלעדי של האישה ושל גופה. יתכן שזו תחילתה של מהפכה אמיתית, בארץ שבה נגזר על ילדות בנות, להשתעבד ולהיות אסירות וכלואות על ידי האב, האח הבוגר ולאחר נישואין בגיל לא הגיוני - לבעל שהוכרחו להינשא לו.

ואכן, המקרה שלה זכה להד תקשורתי עצום. התקשורת הצמידה לו את הכינוי "מהפכת הבנות בתימן" והובלט בתקשורת בכל העולם, כולל העולם הערבי, שבו נישואי ילדות נפוצות יחסית. תעוזתה של הילדה הקטנה, שערערה על מרותם של אביה ובעלה, נגעה ללב כולם. אבל האומץ שלה היה כפול ומכופל מכיוון שהיא גם התנגדה ופנתה כנגד שיטה שנהוגה אלפי שנים במדינה מסורתית ופטריארכלית כתימן, שבה מילתו של הגבר היא סוף פסוק.


הנה סיפורה של נוג'וד עלי מפי ילדים:

https://youtu.be/rjPm7rp3uDQ


הילדה האמיצה שקמה אל מול הנוהג של המבוגרים ויכלה לו:

https://youtu.be/FzOVrfFtKcI


ועיתונאית שראיינה וצילמה אותה מספרת עליה:

https://youtu.be/auJeMPoOyQE

כן, זו לא טעות... היא הייתה המתכנת הראשון של עולם המיחשוב. ולא סתם מתכנת אלא מתכנת שהקדים את זמנו - את התוכנה שכתבה, היא יצרה באמצע המאה ה-19, בערך 100 שנה לפני המצאת המחשב האלקטרוני...

כן, הסיפור מתחיל הרבה לפני שנולד המחשב הראשון. עדה לאבלייס (Ada Lovelace) האנגליה, או אדה לאבלייס, הייתה מתכנתת מחשבים מבלי שראתה מעודה מחשב. למעשה, כתבה "קוסמת המספרים" שהיא הייתה, את תוכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה.

איך זה קורה? - ובכן, לאבלייס, או עדה ביירון, הייתה בתו של המשורר האנגלי הרומנטיקן וההולל לורד ביירון. היא הייתה מתמטיקאית צעירה ומבריקה, שהייתה האדם הנכון, שעזר לגאון אחר. בכך היא זכתה להיחשב לחלוצה בריטית בעולם המחשבים.

הכל מתחיל אצלה מלימוד מתמטיקה. את העידוד ללמוד מתמטיקה ומדעים היא קיבלה מאימה. האם גידלה אותה בחברה הגבוהה של לונדון והאמינה שפיתוח הכישורים המתמטיים של ביתה, ימנע ממנה להיות משוררת כמו אביה, איש שעזב את הבית עם לידתה.

ואכן, לאבלייס הוקסמה ממספרים ופיתחה חושים וכישרון מתמטי מדהים, תכונה יוצאת דופן לנשים ועוד פחות נפוץ אצל נערות באותה תקופה. מגיל צעיר למדה עדה בביתה מתמטיקה, עם מורים פרטיים שהזמינה אימה. המורים הללו חיבבו עליה את עולם המתמטיקה והיא ממש שיחקה במספרים.

בהיותה נערה, מורתה הפגישה אותם עם החוקר צ'ארלס באבג' (Babbage), מי שהיה פרופסור למתמטיקה וממציא. האיש פיתח כמה מכונות חישוב ועבודתו בתחום מכונות החישוב נחשבת למשפיעה מאד על התכנון של המחשבים המודרניים.

על המנוע האנליטי, אחת המכונות הללו שתכנן באבג', יצרה לאבלייס המסוקרנת, למרות גילה הצעיר, אלגוריתם שנועד לחשב מספרי ברנולי. האלגוריתם הזה נחשב לאלגוריתם הראשון, שפותח בכוונה לפעול על ידי מכונה. זה היה, כאמור, 100 שנה לפני המצאת המחשב האלקטרוני.

המדהים הוא שעל אף שבאבג’ לא הצליח להשלים את בניית המנוע האנליטי מעולם, עדה הבינה שהמכונה הזו היא סוג של מחשב. וזה עוד לפני שאחרים הבינו מהו מחשב.

בחזונה של לאבלייס, כשהמחשב הזה יפותח, הוא לא רק יחשב חישובים מתמטיים, אלא גם ילחין מוסיקה ויצייר. כבר אז היא כתבה שהמכונה של באבג' דומה לנול האריגה שהמציא ז'וזף מארי ז'קאר (Jacquard). הערכתה הייתה שכמו שהנול של ז'קרד יכול לארוג דוגמאות של עלים ופרחים, יארוג המנוע האנליטי של באבג' דגמים מתמטיים מרהיבים. כמה שהיא צדקה!

לאבלייס שקדה על תרגום של מסמך שביקש ממנה באבג' לתרגם לאנגלית. בין ההסברים וההערות שהיא תרמה על המכונה של באבג', נוסף שם גם אותו אלגוריתם לחישוב מספרי ברנולי, שזוכה היום להיחשב לתכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה.

משום כך רבים רואים בה את מתכנתת המחשבים הראשונה בעולם. ואגב, את כל זה היא עשתה עד גיל 36, בו הלכה עדה לעולמה ממחלת הסרטן.

בשנת 1979, באקט לא שובניסטי של פרגון גברי, קראו על שמה בפנטגון האמריקאי את שפת התכנות ADA, שפת מחשב המשמשת בעיקר תוכנות ומערכות הפעלה צבאיות.


הנה סיפורה של עדה לאבלייס (עברית):

https://youtu.be/td_5svpezpY?t=3m18s&end=5m32s


תולדות חייה:

https://youtu.be/U5VIiykV0LQ


ועדה לאבלייס הציעה בחייה את מה שנקרא היום מבחן לאבלייס לבינה מלאכותית (מתורגם):

https://youtu.be/Rh9vBczqMk0