» «
סטארטאפ
מה זה סטארטאפ ומה בינו לבין יוניקורן?


סטארטאפ (Startup), בעברית "חברת הזנק", הוא חברה חדשה, לרוב בתחום ההייטק, שנוסדה במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים.

הסטארטאפ הוא חברה בתחילת דרכה. לרוב אין לה רווחים משמעותיים בשלב הראשון. לכן חברות סטארטאפ ממומנות לרוב על ידי משקיעים וכך יכולות להקים חברה, לגייס עובדים וכמובן גם לשלם להם שכר, לפתח את המוצר או השירות המרכזי שאותו ישווקו בהמשך וכן הלאה.

בתחילת דרכו סטארטאפ ייכנס לא פעם לאחד מה"אקסלטורים", מאיצים או חממות טכנולוגיות, שמסייעות בהנחיית חברות צעירות כאלה והצוות המוביל בהן ומובילות אותם בשלבים הראשונים והקשים, שלבי בניית החברה, המיקוד ורכישת הידע הנדרש להובלת מיזם עולמי.

צוות עובדים זה בתחילת הדרך הוא קטן יחסית. לרוב, אחד המייסדים יוביל את המיזם, כמנהל החברה בפועל (CEO, קיצור של Chief executive officer).

אחד מהאחרים יהיה המנהל של התחום הטכנולוגי (CTO, או Chief technology officer) ואחרים יעבדו כמפתחים טכנולוגים ומתכנתים, כאנשי שיווק, עיצוב וחווית משתמש (UI/UX), מנהלי מוצר ואנשי פרודקט, מדעני נתונים ואנליסטים ועוד - הכל בהתאם למוצר ולגודל החברה וההון שעומד לרשותה.


#המשקיעים שמרימים
כמיזם ראשוני ולא מוכח, לרוב סטארטאפ יתחיל עם כסף עצמי, או עם הלוואות או השקעות מ-FFF, מה שמכונה כ"שלושת ה-Fים": חברים (Friends), כי הם מאמינים בך ולאו דווקא במיזם, משפחה (Family), שמאמינה גם היא בך ולא במיזם, וטפשים (Fools), שהם מי שלא מבינים את הסיכון שבמיזם וחושבים שזוהי הדרך שלהם לכסף קל ורווחים עצומים.

אחרי שהתגבש הרעיון, מפתח הסטארטאפ את ה-POC, שזו "הוכחת היתכנות" (Proof of concept), דגם ראשוני עובד שמראה שהפיתוח אפשרי ומוצדק מבחינה טכנולוגית ואולי גם מבחינה עסקית.

כך למעשה יש הוכחות ראשוניות לסיכוייו לגדול, יגיעו (בתקווה) המשקיעים הראשונים, שישקיעו מהונם סכום לא גדול. אלה הם לרוב משקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים ומשקיעים רק בשלב הראשון של חברות הזנק צעירות.

לאחר שהשקיעו בשלב הראשון של המיזם והביאו אותה למודל עסקי מבוסס ולמצב בו יש לו מוצר או אב טיפוס רציני כלשהו, מנסים מייסדי הסטרטאפ לגייס כסף מקרנות הון סיכון. אלה חברות השקעה המחזיקות כסף (שזה המושג של קרן) של משקיעים. הן משקיעות בסטארטאפים קיימים, בשלב השני, בו ניתן להפוך אותם לחברות גדולות ומכניסות.

חשוב לדעת שבעוד שסטארטאפים קמים ומגייסים בקול תרועה רמה, למות הם נוהגים בקול דממה דקה. הגיוסים יפורסמו בכל מקום אפשרי, כדי לבסס את ההבנה בציבור שמדובר בהצלחה. הקשיים שעלולים להוביל את המיזם לסופו יהיו הרבה יותר שקטים וסודיים.


#ומהו חד-קרן, או יוניקורן?
יוניקורן הוא סטארטאפ מצליח במיוחד, ששוויו עובר את המיליארד דולר. היוניקורנים, בעברית "חדי קרן", הם סטארטאפים שהמשקיעים מעריכים את שוויים ביותר ממיליארד דולר. כלומר, הם נסחרים לפי שווי שהוא גבוה ממיליארד דולר.

להיכרות עם מיזמים שונים ומצליחים בואו לתגית "סטארטאפים".


מארק צוקרברג, אולי הסטארטאפיסט המפורסם בעולם, במילות השראה לדור שלו (מתורגם):

https://youtu.be/wQOw3KyXpYM


מה גורם לסטארטאפ להצליח (מתורגם):

https://youtu.be/bNpx7gpSqbY?long=yes


מסבירים ומשוויצים ביוניקורנים של ישראל:

https://youtu.be/kz_M201g3yg


ובחיוך - על המוריד לסטארטאפיסט (עברית):

https://youtu.be/cgmxMVb4PSc


והרצאת מדריך נחמדה להקמת סטארטאפ (עברית):

https://youtu.be/WrprszoEQ14?long=yes
אקזיט
מה זה אקזיט?


אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).

אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.

אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.


הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):

https://youtu.be/uXOfzeVrrUk


שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):

https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y


על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):

https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y


ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):

https://youtu.be/QVH4qMlMsss
בנצ'מרק
מה זה בנצ'מרק?



פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.

כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.

למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.

המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.

מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.

גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.


הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם הניהול:

https://youtu.be/GqKCbMTaP2I


עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):

https://youtu.be/EhsM9gH15bA


תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:

https://youtu.be/cHtNJngtS1I


ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:

https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
סטארט אפ ניישן
מה הפך את ישראל לסטארטאפ ניישן?



גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.

הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".

בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.

נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").

יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.

ניתן גם לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.

אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.

יש כאן שיעור גבוה מאוד של כישרונות ביחס לגודל האוכלוסייה. יש מי שמתרגמים את זה למונח של "צפיפות טאלנטים", או "סמיכות טאלנטים". שזה אומר לא רק על הכמות של היזמים והממציאים יחסית לאוכלוסייה, אלא גם את הסמיכות שלהם, בקשר המתמיד וההפריה ההדדית, המפגש של מוחות יצירתיים ופותרי בעיות, כאלה שלא מפסיקים להגות רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות.

בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.

ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.

במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.

הערה לשנת 2022 שחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.


הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):

https://youtu.be/w86ALbNJxVo


סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:

https://youtu.be/RuPx61911Oo


בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):

https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s


כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):

https://youtu.be/DtR-cmuVFxA


חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):

https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s


חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):

https://youtu.be/FTJ6loeWiRw


יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):

https://youtu.be/CIp5tKDPOLc


יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):

https://youtu.be/lykHdWeIG5I


הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):

https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes


גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):

https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes


וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:

https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes

סטארטאפ

תכנות
מה זה תיכנות?



אם שאלתם את עצמכם פעם מה זה תִּכְנוּת (Programming או Coding) הרי שאתם לא לבד.

תכנות הוא סדרת הוראות שמגדירות התנהגות. על תוכנית מחשב להיות טובה, אלגנטית, יעילה ונוחה לתחזוקה.

אבל התייחסות כזו היא בעיקר לכתיבת הקוד ונוטה להיות כללית מדי. אנו רואים בתכנות ביטוי של לוגיקה. בכלל, לצורך תכנות, הליך שכולל גם תכנון והבנה מעמיקה ומגוונת בתחום הפיתוח, נדרשת מומחיות בלא מעט נושאים, כולל בתחום היישום, באלגוריתמיקה וכמובן וככל הנראה בראש ובראשונה - בעולם של הלוגיקה.

התחום הזה דומה למתמטיקה ולכן לא מעט אנשים אומרים שתכנות הוא מתמטיקה יישומית. כי אם עולם הלוגיקה כולל את המתמטיקה והתכנות, המתמטיקה היא הצד התיאורטי שלו, בעוד שהתכנות הוא הצד המעשי, הפרקטי של הלוגיקה.

חברות גם מניחות שמתמטיקאים טובים יהיו מתכנתים ומהנדסי תוכנה מצוינים וגם אם מתמטיקה ברמה גבוהה לא הכרחית לתכנות, זה אכן בדרך כלל כך.

כבר שנים שמתנהל ויכוח על מהות התכנות - האם כתיבה של תכניות מחשב טובות היא יותר הנדסה, יותר אומנות, או אמנות של ממש. כנראה שפיתוח כולל את שלושת העולמות הללו ושמתכנת מצוין הוא גם בעל מקצוע טוב, גם בעל יכולת הנדסית משמעותית וגם אמן של קוד.

ואכן, בעולם של המתכנתים יש אבחנה מסוימת בין programming, בעברית תִּכְנוּת, שזו דרך החשיבה לפתרון בעיות ברמה היותר מופשטת וייתכן אף בלי ידע בשפת תוכנה ספציפית, לבין coding שזה קִידּוּד והוא יותר החלק הטכני יותר של כתיבת הקוד ומחייב ללמוד את התחביר, ה-Syntax של השפה שבה ייכתב הקוד שלך.

רבים בתחום אומרים שאם למדת "פרוגרמינג", כלומר תכנות, יהיה לך קל מאוד ללמוד "קודינג", שזה קידוד. זו הסיבה שלמתכנתים אמיתיים כל כך קל ללמוד שפות תכנות חדשות וזו כנראה גם הסיבה שמנהיגי העולם החדשים הם מי שהיו מתכנתים מצוינים. התכנות ברמה הגבוהה שלו מסייע לבנות יכולת מנטלית גבוהה שדרושה להנהיג ולפרוץ למקומות חדשים.


להיכרות עם עולם התיכנות היכנסו לתגית "תכנות".


הנה העולם של המתכנתים (מתורגם):

https://youtu.be/tSysNQFUf2g


בעולם הפיתוח יש לא מעט שמבחינים בין מתכנת programmer למקודד coder:

https://youtu.be/CIRGjwYgdT4


סרט יותר ארוך על עולם התיכנות:

https://youtu.be/dU1xS07N-FA?long=yes


וראיון עם איש מחשבים על תכנות בעולם ההייטק (עברית):

https://youtu.be/MWuPuu2c1Y8?long=yes
עמק הסיליקון
מהו עמק הסיליקון, או הסיליקון ואלי?



עמק הסיליקון (Silicon Valley) הוא אזור ההייטק המצליח ביותר בעולם. השגשוג העצום שחוות החברות הגדולות בעמק הסיליקון הפך אותו לאחד המקומות העשירים והנחשבים בארצות הברית ובעולם כולו.

האזור החל את צמיחתו מחברות שסיפקו ציוד מתקדם לצי האמריקאי ולנאס"א. כשהחלה אוניברסיטת סטנפורד להשכיר שטחים ששייכים לה, כדי למשוך עבודה לאזור, הגיעו למקום מייסדי היולט פקארד, חברת HP ואחריהם החברה של ויליאם שוקלי, ממציא המוליך למחצה. פיצולים רבים יצרו בשנים הבאות ריכוז של חברות מוליכים למחצה, אחריהן נולדו והגיעו חברות מחשבים, תוכנה והנדסה מתקדמת. כיום שוכנות בסיליקון ואלי חברות ההייטק המצליחות בעולם, כולל גוגל, אדובי, אפל, מיקרוסופט, אינטל, פייסבוק, איביי ואחרות. לצידן יושבים באזור אלפי סטארטאפים ומיזמים קטנים בתחום הטכנולוגיה העילית.

הסיליקון ואלי נמצא בחלקו הדרומי של אזור מפרץ סן פרנסיסקו, בצפון קליפורניה שבארצות הברית. האזור משתרע מאזור מנלו פארק שבדרום חצי האי של סן פרנסיסקו ועד סן חוזה, כולל חלקו הצפוני של עמק סנטה קלרה ומחוז סנטה קלרה עצמו.

לכינוי זכה האזור מעיתונאי שכתב בתחילת שנות ה-70 על יצרניות שבבי סיליקון המתרכזות באזור. בהמשך דבק הדימוי בריכוזי הייטק, עד כדי כך שמדברים כיום על "עמק הסיליקון ההודי" שבעיר ההודית בנגלור, או על ה"סיליקון ואדי" שבאזור תל אביב-הרצליה רעננה בישראל.


כך נולד הסיליקון ואלי:

http://youtu.be/OIi8AMpt-FM


מה הישראלים עושים שם:

http://youtu.be/iT45sPNq2co


תולדות עמק הסיליקון:

https://youtu.be/UO-8CMdeSHA


רבים טוענים שה-LSD הוא אחד האמצעים שמשמשים את מצליחני הסיליקון ואלי היטב:

http://youtu.be/VZqz4ZlVBk0


וסרט ארוך על עמק הסיליקון ומה באמת קורה בו:

http://youtu.be/r44RKWyfcFw?long=yes
מודל עסקי
מהו מודל עסקי?



כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.

מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.

הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:

חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.

אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.

חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.


הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):

http://youtu.be/37q9GB8oblM


בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):

https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M


המודל העסקי המרתק וייחודי של חברת איקאה:

https://youtu.be/tkfq__rdoD0


ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):

https://youtu.be/BRakUD0-EzE
גיוס הון
איך מגייסים כסף לסטארטאפ?



גיוס הון למיזם יתחיל לרוב מאנג'ל, אדם בעל כסף שמעוניין להשקיע ולתמוך במיזמים בתחילת הדרך. רק בסיבוב השני תגיעו לגייס בקרנות הון סיכון (Venture capital fund).

מגייסים בדרך כלל כשמספרים סיפור. למשל: אנחנו מטיילים הרבה בעולם ושמנו לב שמדריכי הטיולים, הספרים ואתרי האינטרנט מתמקדים רק במקומות מפורסמים או במעין צ'ק ליסט של מקומות ש"חייבים להיות בהם". את החוויות נותנים לך לחפש לבד. זו בעיה גדולה, כי אתה במקום זר והסיכוי שתגלה את הדברים המיוחדים וכל מה שבאמת מרגש אותך, בזמן הקצר שיש לך, הוא כמעט אפסי.

אבל אחרי שבדקנו את זה הסתבר לנו שיש המון כמונו, שמחפשים חוויות ולא לסמן V. למעשה יש דור שלם כזה. גם לנו וגם לרבים אחרים זה לא הטיול שאנחנו רוצים לעשות וגם לא החופשה שעליה אנחנו חולמים. אנחנו רוצים לאסוף חוויות, לטייל וליהנות ממה שמעניין ונעים לנו. לנפוש ולטייל בדרך שלנו, תרתי משמע.

אז בנינו צוות, עזבנו את רוב העבודות שלנו, נפטרנו מרוב המחוייבויות האחרות ובנינו את גאידול הראשוני, POC שנועד להיות מודל שיראה לנו אם הקונספט שלנו עובד.

השקנו אותו והוא התקבל נהדר. ראו את הנתונים שלנו. נראה לנו שהם נראים ממש טוב. התפוצה והשימוש עולים כל הזמן, הביקורות נהדרות, המדיה מאד אוהבת אותנו והמשתמשים, אפילו על המודל הראשוני שלנו, מדרגים נהדר וכותבים רוויוז נהדרים.

אנחנו פונים לשוק של המילניאלס. זה שוק נהדר שתופס xx (למצוא נתון) אחוזים מעולם התיירות והוא הולך וגדל משנה לשנה. עולם התיירות משתנה והוא מאפשר לאנשים צעירים לצאת לחו"ל הרבה יותר מבעבר. התיירות הזו וחלק מתיירות הלואו קוסט היא תיירות של חוויות שהן פחות פורמליות וכלליות ויותר אישיות, במובן הכי ספציפי. האנשים הצעירים האלה כבר הראו שהם אחרים. הם פחות "אנחנו" ויותר "אני". פחות "תן לי אלבום שלם" או רואים סדרה עם פרק שבועי, ויותר לכיוון של "אני מרכיב פלייליסט וצופה בבינג' מרתוני". גם הטיול שלהם הוא כזה. הוא רוצה להשתלב בחוויות של המקומיים, להכיר פינות ואנשים ייחודיים, לחוות חוויות אקזוטיות ואפילו קיצוניות שלא חווה בעבר. זו תיירות של גילוי ולא של השתתפות בלפקוד מקומות שאחרים היו בהם.

אנחנו חושבים שזה שינוי תרבותי של ממש. אולי הוא לעולם לא יהיה המיינסטרים אבל יש בו כלכלה נהדרת שמחכה לנו. הנישה הזו היא היום קטנה יחסית. אבל היא לא מטופלת ובעתיד הקרוב הנישה הזאת תגדל ותוכל להיות שוק של מיליארדים.

לנו יש חזון שמאמין ומכוון לעמוד במרכז המקום החדש הזה. אנחנו רוצים לייצר את הספוטיפיי של החוויות. כלי שיאפשר טיול אישי, חווייתי, ספונטני, תזזיתי, מתערה באוכלוסיה, טיול עם חוויות מסעירות וכל זה במחיר נגיש מאד ותוך יצירה של אקו סיסטם וכלכלה של מציעי חוויות ותיירים שנהנים מהן.

מעולם בעבר לא היה היה מפגש כל כך טוב בין הכלים הטכנולוגיים שניתן לייצר ובין הביקוש הזה, שניצניו נראים כבר אצל מתחרים שונים כמו החוויות המקומיות שמציע airbnb לשוכריו ביעד, או אפליקציות שמציעות לטייל בין מקומיים ייחודיים, או אפילו מיזמי אירוח כמו EatWith ו-Airbnb, שמאפשרים להיכנס למפגש בתשלום עם מקומי מעניין או חווייתי.

הצוות שלנו רוצה להקדים את הגורילות בתחום התיירות, שכרגע עושות כסף מהמיינסטרים ולא מתעסקות בחתך המסוים הזה. אנחנו מאמינים שהרב תחומיות שלנו, המקצועיות בניהול קהילות אונליין, ההבנה במדיה ובריגוש, היצירתיות שבאה לידי ביטוי בפתרונות טובים לארגון מידע ויצירת תוכן נגיש ומהנה, ההבנה הטכנולוגית והמידענית וכמובן ניתוח המשתמשים שלנו, בצד הבנה של מודלים עסקיים ויכולת לימוד מהירה ואיכותית של תחומים חדשים - כל אלה מקנים לנו את היכולת כצוות להוביל את התחום הזה בשנים הקרובות ובעתיד כחברה גדולה.

היום ברור לנו שהמימון העצמי שלנו, שהספיק עד היום ולא היה קטן, לא יאפשר לנו לעשות את זה מהר מספיק כדי להוביל את התחום הזה. אנחנו מחפשים שותפים שיצטרפו אלינו לעתיד של תיירות מדהימה, שבה גאידול היא הדלת לחוויות הכי מיוחדות שאני אוהב ושאינן שלך או שלך. לכם יהיו החוויות הכי מיוחדות שלכם וגאידול יידע אותן ילמד אותן ויחשוף אתכם כל הזמן לעוד ועוד כאלה בחופשות. הוא גם יידע לגלות מה מהדברים שעוד לא חוויתם תרצו ותהנו לחוות. במובן הזה אנחנו פותחים פתח לעתיד של התיירות החדשה.


#עצות לפיץ'
בפיץ', הנאום שלעם למשקיעים, חשוב לרגש - שכל הריגושים, ההצלחות, העדויות על האיכות שלכם, צריך שיבואו כבר בחלקים הראשונים של הפיץ'. את ההיסוסים תכניסו בהמשך, אחרי שהמשקיעים כבר איתכם. אחרת ההיסוסים והספקות יישבו בראש המשקיע ויאמרו לו כל הזמן לא.

להבליט את המיוחד - במקום להיות "מומחה" חשוב להיות ספציפיים במה מיוחד בנו. מה חד פעמי בדניאל (שדרך מאות סרטים מכל הסוגים גילתה מה מייצר התרגשות), באסף (שפיתח מערכת לנגישות בשביל הדור של סבתא שלו וזכה בפרס), או בנדב (שלמד בכתיבת האנציקלופדיה היחידה שעומדת היום מול ויקיפדיה בכבוד איך בנוייה הסקרנות האנושית וכיצד לעבוד איתה ביצירת חווייה).

לצמצם - בלי חשש. להשאיר רק את הדברים הכי בולטים. כל דבר נוסף, גם אם הוא חיובי, יכול להוסיף ספקות וסימני שאלה.


#לפני קביעת פגישה
ודאו מראש שהמשקיע מתאים לתחום, לשלב, או לגאוגרפיה שלכם.

נסו למצוא מישהו שימליץ למשקיעים לפגוש אתכם, יעשה אינטרודקשן,

בחרו בזמן נכון, לא בקיץ לפני החופשה, לא כשיש סערה בשוק,

לא להיות מוזרים, שונים באופן קיצוני מהמצופה וכדומה. נקו את הפייסבוק שלכם מסימנים בעייתיים של אישיותכם...

לא למכור או לייצר משהו שטוב מדי מכדי להיות אמיתי. יש לכם מתחרים, כי מי שאין לו מתחרים פשוט לא מצא אותם.

אל תבקשו השקעה שתשלם לכם משכורות ענק, תסגור חובות של המיזם וכדומה.

הדגישו מה מחבר בין המשקיע לביניכם, שאינו הכסף. כך תסבירו למה הקשר הזה יעבוד. כסף לא יכול להיות הדבר היחיד שמחבר.

שימו לב לא רק לפיץ' אלא גם לשיחה שאחרי. תנו תשובות טובות ויצרו שיחה טובה, שתשאיר רושם טוב.

תנו להם תחושה של כמה טובים אתם, כמה המומנטום נהדר והאנשים המעולים שבאדווייזורי בורד שלכם. תנו תחושה של FOMO ושכדאי להם.

הראו טרקשן ולא רק רעיון. ספרו על שותפים ראויים (רצוי כאלה שהוציאו מכיסם), לקוחות מדהימים, accolades ואנליטיקות שמחזקות את הביצועים שלכם.

אל תפנו לשוק נישתי מדי. הם רוצים שוק גדול אבל לא שוק של גדולים, שבו אין לכם סיכוי.

שליטה במספרים - חובה! לא ישקיעו בכם אם לא תשלטו בצד הפיננסי ותראו שהוא תומך בסיפור שלכם. דעו את ההכנסות (Revenues), שולי רווח גולמי (gross margins), מדדים (metrics) ורווחיות (profitability).


הנה יזם ישראלי שהקים חברת סטארטאפ ומגייס סכומי ענק לפיתוחה (עברית):

https://youtu.be/uVXsgpCGszo


כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל:

https://youtu.be/lzDBrMisLm0


צריך לספר נכון את הסיפור בגיוס הון:

https://www.youtube.com/watch?v=xr1PKaoflLo


כך נמנעים מסירוב להשקיע:

https://youtu.be/IK7HkSp1KBI


כך גדלים ומתפתחים להיות ענקים:

https://youtu.be/6EqCkE5Tu7I


ובחיוך - יש כרישים אלופים שעושים הכל מבית הקפה:

https://youtu.be/f-owJlYPB6k


פטנט
מה זה פטנט?



נניח שעבדתם המון על המצאה שהמצאתם וייצרתם מוצר, שעלה המון כסף לייצר, אבל מפעל אחר העתיק אותה ומוצא מוצר מתחרה וזול יותר ומשקיע בפרסום והמוצר שלכם פשוט לא נמכר.. נכון שזה לא כיף?

הפטנט נועד למנוע את זה ולהגן על המצאה. פטנטים ניתנים על ידי המדינה. הפטנט הוא הליך משפטי שנועד למנוע מאחרים, למשך 20 שנה ובחלק מהמדינות לטווח קצר יותר. את השימוש בהמצאה שתוארה בפטנט. אחרי שפג התוקף שלו, בתום 20 שנה, מותר לכולם להשתמש בו כרצונם ולייצר מוצרים שמתבססים על הפטנט.

למעשה, פטנט הוא סוג של מונופול לזמן מוגבל. את הפטנט יש חובה לפרסם, כך שאחרים יוכלו ללמוד לגבי הפיתוח ולא להפר אותו או לרכוש זכויות רישוי לשימוש בו ובכך לפתח את התחום למוצרים חדשניים.

האם בית משפט יכול לאשר לחברה להשתמש בפטנט של מתחרה, או לכפות על מי שרשם את הפטנט להפוך אותו לציבורי? - התשובה חיובית, אבל זה קורה כמעט רק בתעשיית התרופות.

כל פטנט צריך לכלול חדשנות. הוא צריך להיות משהו שאיש לא חשב עליו קודם. צריכה להיות בו גם "קפיצה המצאתית", שפירושה שאכן הפטנט מקדם את התחום באופן ממשי.

לא רבים יודעים שכמעט כל דבר שאנו פוגשים במוצרים שאנו קונים נרשם בפטנט. ישנם אף מוצרים שעליהם או על העטיפה שלהם ניתן לראות סימון של הפטנט. ישנם מוצרים, כמו טלפונים סלולאריים או מחשבים חדשניים, שכוללים אלפי פטנטים שונים. חברות הייטק מחזיקות פטנטנים רבים ואף תובעות חברות שהפרו אותם.

אגב, מסתבר שלחברת הטכנולוגיה Apple היה פעם פטנט על מלבן עם פינות מעוגלות..


כך רושמים פטנט:

https://youtu.be/U6SjpTDaXBw


מה זה פטנט?

https://youtu.be/ISNIgJUa9po


הסבר להורים:

http://youtu.be/2JTaTWtyJEs


פטנט חייב להיות חדשני:

http://youtu.be/CH4ubCmhwWU


והוא צריך גם לחדש בתחום שבו הוא עוסק:

http://youtu.be/DijbJdqOy0w
מהו חד-קרן?



בתרבות של אירופה העתיקה, עוד לפני ימי הביניים, החלו להאמין בקיומם של יצורים עם קרן אחת. חד-הקרן (Unicorn) מתואר כיצור לבן, בעל קרן אחת כסופה על מצחו, שדומה לתיש או לסוס.

בתרבות ובאמנות הוא נחשב ליצור קסום ואצילי, שניזון מטל הבוקר ואינו פוגע בחי ובצומח. הוא מתגלה משום מה רק לעלמות צעירות...

לא רבים יודעים שחד קרן הוא החיה הרשמית של סקוטלנד, הוא מופיע בסמל הרשמי של סקוטלנד ובסמל הרשמי של הממלכה המאוחדת.

החוקרים סבורים שהמיתוס של חדי-הקרן נולד מקרנף שנראה ככל הנראה על ידי נזיר גרמני בשם פאברי, שטייל באפריקה ובמזרח התיכון. הגזמות ותוספות לסיפורים שהתגלגלו מאותו אדם הפכו לאגדה. חדי הקרן מופיעים מאז כמעט בכל המיתולוגיות, אוספי האגדות של אירופה.

קצת לא יאומן ונראה בדיה מוחלטת - לאחרונה נטען בקנדה שהסוס האגדי עם הקרן באמצע המצח תועד במצלמת וידאו.

בכל מקרה, בתחום אחד חדי קרן הם ממשיים ובועטים - בעולם הייטק מכנים "חדי קרן" סטארטאפים שהגיעו להערכת שווי של מעל מיליארד דולר, או נסחרים בשווי הגבוה ממיליארד. כנראה שצדק מי שאמר שאגדות לא שוות מיליונים... הוא לא ידע שלא פעם הן שוות ביליונים... ועוד בדולרים.


הנה סרטון אנימציה קצר ואומנותי שמככב בו חד קרן:
https://youtu.be/4VqmRzH2xQY?t=6s


לילדים על חדי קרן:

http://youtu.be/oIBhgf3AzSY


והיוניקורן הכי מפורסם בעולם כרגע זה של נועה קירל:

https://youtu.be/dT9K7RCHxus
מהו נאום מעלית?



נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.

דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.

יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.

קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.


#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.

אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.

חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.

אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).

אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!

זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.


הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):

https://youtu.be/80OiO2A6zsY


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/Tq0tan49rmc


נאום מעלית מהיר ומדויק:

https://youtu.be/i6O98o2FRHw


אפשר לחייך כמובן:

https://youtu.be/LDpe9StfGTA


והרצאה קצרה על נאום מעלית:

https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
מה זה האקתון?



האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.

בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.

בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.

האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.

בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.

המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".


הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):

https://youtu.be/NlDryEJLT9k


(עברית):

https://youtu.be/lGlBmk2jXkY


האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):

https://youtu.be/34aeWiQh0N8


האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):

https://youtu.be/nnBa4rE-biE


ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):

https://youtu.be/n04feEZV8S8
מהם חללי עבודה משותפים ומה הפך אותם להצלחה כל כך גדולה?



חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), הם הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.

אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.

מתחם העבודה השיתופי, שהחליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר, מציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר.

מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.

ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה.

למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.

כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.

אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.


הנה עולם חללי העבודה המשותפים:

https://youtu.be/HYlwYjRPbPo


ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:

https://youtu.be/CagEhBNN-AE


חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:

https://youtu.be/2QCySNv7cxA


ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים (עברית):

https://youtu.be/C7uRfN7d-PM


מה הייתה בעצם Wework שהובילה את העולם הזה?

https://youtu.be/J98sYPOZWEs


על עלייתה ונפילתה של WeWork:

https://youtu.be/X2LwIiKhczo?long=yes
מהם טרולי פטנטים?



"טרולי פטנטים" (Patent trolls) הוא הכינוי לגופים מסחריים, שלא ממציאים, מפתחים או מייצרים דבר, אלא מנסים לאכוף את הפטנטים שברשותם על אחרים.

האחרים הללו הם מפתחים, ממציאים, סטארטאפים, חברות או גופים עסקיים שפעילים בשוק ובדרך יקרה להחריד, הם עלולים לגלות שהפרו את זכויות היוצרים ושטרול הפטנטים "חוגג עליהם".

כי הטרולים של הפטנטים הם בדרך כלל חברות רשומות, התובעות חברות אחרות שמייצרות ומפתחות מוצרים והפרו פטנט שבו הטרוליות מחזיקות.

בימינו חברות כאלה כה נפוצות בעמק הסיליקון עד שהן זכו לכינוי "טרול פטנטים". רק להמחשה - מעל 80% מתביעות הפרת הפטנט בארה"ב הוגשו בשנים האחרונות על ידי טרולי פטנטים.

הכינוי לאותם גופים עסקיים בא משמם של הטרולים. נזכיר שמדובר ביצורים מהמיתולוגיה הנורדית והסקנדינבית, שמתגוררים מתחת לגשר שנבנה על ידי אחרים ודורשים תשלום ממי שרוצים לעבור עליו...

את המונח הזה, טרול פטנטים, המציא אחד מעורכי הדין של חברת אינטל, פיטר דטקין. זה קרה כשדטקין התרעם על סכומי העתק שהחברה נאלצה לשלם לבעלי פטנטים, כדי לפתח את המעבדים המהפכניים שלה. אז הוא כינה תובע שכזה בכינוי "סחטן פטנטים" ונתבע בתביעת דיבה. דטקין שינה את הכינוי ל"טרול" והיום אותו עו"ד שאיים לתבוע הוא בכיר בטרולית הפטנטים הגדולה בעולם.

מעבר לכינוי הציורי לו זכתה, תעשיית תביעות הפטנטים היא תעשיית ענק ועשירה מאוד. כיום היא מהווה איום של ממש על היצירתיות הטכנולוגית בעולם ולדעת רבים גם מצליחה לחולל בה נזקים. בענף ההייטק האמריקאי, למשל, מתחוללת ממש מגיפה של תביעות פטנטים שכאלה. הן משביתות הרבה מיזמים טובים ורעיונות שיכולים היו להבשיל למוצרים מעולים, שהיו תורמים להמון היבטים חיוביים של החיים בעולם המודרני.

רוצים להכיר את טרול הפטנטים הגדול בעולם? - בעשורים האחרונים מייחסים רבים את הכינוי לחברת אינטלקטואל ונצ'רס האמריקאית. החברה הזו מכניסה מיליארדי דולרים מפטנטים, מבלי שהשיקה מוצר כלשהו.

את כל הונה העצום עושה אינטלקטואל ונצ'רס מתביעות פטנטים שכאלה. היא קונה פטנטים רבים, משקיעה את כל זמנה וממונה באיתור של הפרות כאלה ואז תובעת.

החברה אוחזת באחד ממאגרי הפטנטים הגדולים בעולם. יש לה עשרות אלפי פטנטים. היא לא רק מאיימת בתביעות, לאחר שהיא זוכה בכסף, לרוב בפשרות סודיות עם הנתבעים בבית המשפט, היא פונה לחברות נוספות ודורשת תשלום תמורות רישיונות השימוש בפטנטים הללו. לאחר שהן מגלות שהיא כבר "זכתה" בתביעה שהגישה על הפטנטים הללו, מרבית החברות שנתבעות נאלצות להסכים לשלם. חלק מהן אף מפסיקות לפעול.

מייסד החברה, אגב, הוא מולטי מיליונר. מי שבגיל 23 השלים דוקטורט בפיזיקה תיאורטית, היה סמנכ"ל טכנולוגיות במיקרוסופט ושם עשה את הונו. הוא גורס שאינטלקטואל ונצ'רס היא חברה שמשקיעה בהמצאות ומסייעת לממציאים. הוא, מבחינתו, הקים חברה שרוכשת מהממציאים את הפטנטים שלהם, כאלה ששוכבים בחוסר מעש. החברה שלו אוספת אותם למאגר עצום ומאפשרת לחברות להשתמש בהם בהמצאות שלהם - בתשלום כמובן.

כמובן שהבעיה העיקרית היא שמדובר בפטנטים ולא בהמצאות. לפחות במה שנוגע לעולם המחשבים והאינטרנט, אין זהות בין פטנט והמצאה. מרבית הפטנטים הם לא דברים שמישהו יחשיב כהמצאה. גם אם זה חוקי, יש בנפנוף בפטנטים שלא אתה רשמת משהו כזלני לכשעצמו ונצלני. דווקא הפטנטים הללו עצמם, במיוחד בידיהם של טרולי פטנטים שכאלו, הם שיהיו כלי ועילה לתביעות נגד אחרים.


קבלו מבט מהיר אל טרולי הפטנטים:

https://youtu.be/azIUGQuMfJY


כך תביסו טרול פטנטים (מתורגם):

https://youtu.be/E_lb3D7Ay-M


כך הם פוגעים בחדשנות:

https://youtu.be/sDg-Wh0XA-w


בחיוך - האם כך נראים או מתנהגים טרולי פטנטים?

https://youtu.be/3U9ybx3IfFA


וסרטון תיעודי על טרולי הפטנטים ומה שיתכן שיעצור אותם:

https://youtu.be/gf8Et6tD48Y?long=yes
מהן אופציות?



אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.

נכון שלא הבנתם כלום?

טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.


#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.

נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.

אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.

אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.

בפשטות, זו אופציה.

כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.

בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.

ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.

למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.


#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.

מה הכוונה?

אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.

כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.

ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.

ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.


מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):

https://youtu.be/ZgxYWamS-bY


מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):

https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.