שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה סטארטאפ ומה בינו לבין יוניקורן?
סטארטאפ (Startup), בעברית "חברת הזנק", הוא חברה חדשה, לרוב בתחום ההייטק, שנוסדה במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים.
הסטארטאפ הוא חברה בתחילת דרכה. לרוב אין לה רווחים משמעותיים בשלב הראשון. לכן חברות סטארטאפ ממומנות לרוב על ידי משקיעים וכך יכולות להקים חברה, לגייס עובדים וכמובן גם לשלם להם שכר, לפתח את המוצר או השירות המרכזי שאותו ישווקו בהמשך וכן הלאה.
בתחילת דרכו סטארטאפ ייכנס לא פעם לאחד מה"אקסלטורים", מאיצים או חממות טכנולוגיות, שמסייעות בהנחיית חברות צעירות כאלה והצוות המוביל בהן ומובילות אותם בשלבים הראשונים והקשים, שלבי בניית החברה, המיקוד ורכישת הידע הנדרש להובלת מיזם עולמי.
צוות עובדים זה בתחילת הדרך הוא קטן יחסית. לרוב, אחד המייסדים יוביל את המיזם, כמנהל החברה בפועל (CEO, קיצור של Chief executive officer).
אחד מהאחרים יהיה המנהל של התחום הטכנולוגי (CTO, או Chief technology officer) ואחרים יעבדו כמפתחים טכנולוגים ומתכנתים, כאנשי שיווק, עיצוב וחווית משתמש (UI/UX), מנהלי מוצר ואנשי פרודקט, מדעני נתונים ואנליסטים ועוד - הכל בהתאם למוצר ולגודל החברה וההון שעומד לרשותה.
#המשקיעים שמרימים
כמיזם ראשוני ולא מוכח, לרוב סטארטאפ יתחיל עם כסף עצמי, או עם הלוואות או השקעות מ-FFF, מה שמכונה כ"שלושת ה-Fים": חברים (Friends), כי הם מאמינים בך ולאו דווקא במיזם, משפחה (Family), שמאמינה גם היא בך ולא במיזם, וטפשים (Fools), שהם מי שלא מבינים את הסיכון שבמיזם וחושבים שזוהי הדרך שלהם לכסף קל ורווחים עצומים.
אחרי שהתגבש הרעיון, מפתח הסטארטאפ את ה-POC, שזו "הוכחת היתכנות" (Proof of concept), דגם ראשוני עובד שמראה שהפיתוח אפשרי ומוצדק מבחינה טכנולוגית ואולי גם מבחינה עסקית.
כך למעשה יש הוכחות ראשוניות לסיכוייו לגדול, יגיעו (בתקווה) המשקיעים הראשונים, שישקיעו מהונם סכום לא גדול. אלה הם לרוב משקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים ומשקיעים רק בשלב הראשון של חברות הזנק צעירות.
לאחר שהשקיעו בשלב הראשון של המיזם והביאו אותה למודל עסקי מבוסס ולמצב בו יש לו מוצר או אב טיפוס רציני כלשהו, מנסים מייסדי הסטרטאפ לגייס כסף מקרנות הון סיכון. אלה חברות השקעה המחזיקות כסף (שזה המושג של קרן) של משקיעים. הן משקיעות בסטארטאפים קיימים, בשלב השני, בו ניתן להפוך אותם לחברות גדולות ומכניסות.
חשוב לדעת שבעוד שסטארטאפים קמים ומגייסים בקול תרועה רמה, למות הם נוהגים בקול דממה דקה. הגיוסים יפורסמו בכל מקום אפשרי, כדי לבסס את ההבנה בציבור שמדובר בהצלחה. הקשיים שעלולים להוביל את המיזם לסופו יהיו הרבה יותר שקטים וסודיים.
#ומהו חד-קרן, או יוניקורן?
יוניקורן הוא סטארטאפ מצליח במיוחד, ששוויו עובר את המיליארד דולר. היוניקורנים, בעברית "חדי קרן", הם סטארטאפים שהמשקיעים מעריכים את שוויים ביותר ממיליארד דולר. כלומר, הם נסחרים לפי שווי שהוא גבוה ממיליארד דולר.
להיכרות עם מיזמים שונים ומצליחים בואו לתגית "סטארטאפים".
מארק צוקרברג, אולי הסטארטאפיסט המפורסם בעולם, במילות השראה לדור שלו:
https://youtu.be/wQOw3KyXpYM
מה גורם לסטארטאפ להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/bNpx7gpSqbY?long=yes
מסבירים ומשוויצים ביוניקורנים של ישראל:
https://youtu.be/kz_M201g3yg
ובחיוך - על המוריד לסטארטאפיסט (עברית):
https://youtu.be/cgmxMVb4PSc
והרצאת מדריך נחמדה להקמת סטארטאפ (עברית):
https://youtu.be/WrprszoEQ14?long=yes
מה זה פינטק?
פינטק (Fintech) הוא שילוב של פיננסים (כסף) וטכנולוגיה, או בקיצור - טכנולוגיה פיננסית. תחום הפינטק הוא מהתחומים הצומחים והמבטיחים בעולם ההייטק של ימינו.
כשמדברים על עולם הפינטק, מכוונים בדרך כלל לחדשנות הטכנולוגית שמתרכזת בעולם הפיננסים. חברות פינטק מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לספק שירותים ומוצרים פיננסיים ולשפרם. הן עושות זאת באמצעות אפליקציות, אלגוריתמים ועוד פיתוחים מתקדמים ויוצרות פתרונות פיננסיים מקוונים לבעיות ותפקודים פיננסיים.
בפיתוחי הפינטק משתמשים בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים גדולים, כמו גם חברות סטארט אפ צעירות, המציעות שירותים חדשניים, חלקם משבשי שווקים מסורתיים באמצעות שירותים כספיים ופיננסיים חדשניים, שמשנים את חוקי העולם הפיננסי ואת התנהלותו. בין הפיתוחים הללו ניתן למצוא שירותים שמפשטים את דרכי התשלום, כמו גם מניעת תרמיות והונאות וכדומה.
הפינטק מוריד מחירים ועלויות, מספק שירותים גם למי שלא משתמשים בבנקים כלל ומגדיל את התחרות בתחום הפיננסי.
מטבעות וירטואליים, מימון המונים, העברות כספים, גיוס השקעות, אינטרנט של הכסף, ניהול נכסים והעברת כספים - כל אלה ומשימות רבות אחרות מנוהלים כיום באמצעות תחום הפינטק.
הנה עולם הפינטק:
https://youtu.be/zsMDKGJOJS0
מצגת וידאו של עולם הפינטק:
https://youtu.be/efJXoyugPvM
בלנדר - מיזם להלוואות חברתיות (עברית):
https://youtu.be/Z0kQ3kA16os
מיזם הלוואות לעסקים קטנים:
https://youtu.be/WAVs25E5Nnc
וזו הסיבה שהבנקים עדיין לא נפגעו מהמהפכה הדיגיטלית (עברית):
https://youtu.be/T-MbZdBegDA
מה זה בנצ'מרק?
פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם הניהול:
https://youtu.be/GqKCbMTaP2I
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
מהי כלכלת השיתוף?
כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) היא שיטה מסחרית המקשרת בין מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה - לבין מי שיכול לספק לו אותם בזול, מהמשאבים הפרטיים שלו. כך יכול בעל דירה להשכיר למישהו אחר חדר או מיטה ללילה, בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה.
האינטרנט הפך את התיווך בין אנשים לכלכלה של ממש. יוקר המחיה העולה בעולם המודרני, הדירות הקטנות והקושי להחזיר רכב פרטי בעיר הגדולה, לצד הקשר המיידי שניתן ליצור דרך הרשת, מאפשרים לאנשים להשכיר לאחרים את המכונית הפרטית שלהם, חדרים בביתם, כלי עבודה שברשותם, שטח משרדים לא מנוצל, מקומות פנויים בנסיעה ברכב ועוד.
גם נכסים ללא שימוש, כמו מקדחות ומכסחי דשא הפכו למקור הכנסה לאנשים פשוטים. אלה רכשו אותם אבל לא מנצלים אותם מספיק ומנגד - יש מי שזקוקים להם אבל לעתים רחוקות יחסית. את הצורך הזה ממלאים סטארטאפים טכנולוגיים, שפיתחו אתרים, אפליקציות וכלים זולים וידידותיים למשתמשים, המקשרים בין הצדדים.
בכלכלת השיתוף ניתן לסחור אפילו בזמן של מומחה או סתם של מישהו שזמנו בידו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.
כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה.
בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים להגשים חלומות גם מילניאלס, המעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם להיות בעלים או להוציא עליהם הון, אבל לפתע יכולים להגשימם ליום או ללילה אחד.
הנה הסבר מהיר על כלכלת השיתוף:
http://youtu.be/5y2P4z7DM88
הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):
https://youtu.be/CDwNXKWPtqg
כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):
http://youtu.be/w9MDrWjvyNo
פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
ועסקים שיתופיים המשנים את חייהם של אנשים:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
מהי כלכלה שיתופית?
כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) הם שמות לשיטה מסחרית המאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש להשכירם לאחרים, במחיר זול. מהצד השני, יכול גם מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה, ליצור קשר עם אנשים שיכולים לספק אותם מהמשאבים הפרטיים שלהם ובזול.
בכלכלה השיתופית יכול בעל דירה להשכיר בזול למישהו אחר חדר או מיטה ללילה. אדם שמכין אוכל טעים, יכול להכין מעט יותר ולמכור בזול או לארח מישהו שמעוניין באוכל ביתי טעים וזול. גם בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה. בכלכלת השיתוף ניתן לסחור גם בזמן של מומחה או להיעזר במישהו שזמנו בידו, בעשיית סידורים בשביל מי שעסוקים ומוכנים לשלם לו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.
כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה. הכל מבוסס על אמון באחרים, הליכה נגד החוקים וצורך כלכלי. בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים גם מי שמעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם לעצמם, אלא ליום או לילה אחד. ולא לשכוח - הם רוצים שאת כספם יקבלו אנשים קטנים כמותם ולא תאגידים חזקים ודורסניים כבעבר.
הנה הסבר מהיר על הכלכלה השיתופית:
http://youtu.be/5y2P4z7DM88
על הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):
https://youtu.be/CDwNXKWPtqg
סקירה על התפחות התחום:
https://youtu.be/yy7MH9TyZck
כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):
http://youtu.be/w9MDrWjvyNo
פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עסקים שיתופיים וכיצד הם משנים את חייהם של אנשים:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
כתבת טלוויזיה על הכלכלה השיתופית (עברית):
https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=27s?long=yes
פרק שני (עברית):
https://youtu.be/_rt_g31zk_Q?t=34s?long=yes
ושלישי - על הכלכלה הפוסט קפיטליסטית שמחליפה לאיטה את הקפיטליזם (עברית):
https://youtu.be/Gt_A9WRpUl0?t=18s?long=yes
מי נלחמים בכלכלה השיתופית?
כלכלה שיתופית (Sharing Economy, Collaborative Economy) מאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש, להשכירם לאחרים או לשתף בהם אחרים ובמחיר זול.
הכלכלה השיתופית הוזילה מאד את העלויות לצעירים ולצעירים ברוחם. בעידן של פערים כלכליים גדולים ויוקר מחיה המטפס לשיאים חדשים, היא אולי הבשורה הטובה ביותר שלה זכה דור ה-Y, ה"מילניאלס".
באמצעותה יכול כל אחד לשכור או להשתתף בהוצאות של בעל דירה תמורת שינה בזול, לאכול בביתו של אדם שמכין אוכל טעים ולהתוודע לאנשים נוספים ולמארח, או להצטרף לנסיעה עם בעל מכונית, שמסיע נוסעים בכיוון שלו, שמצידם משתתפים בהוצאות הנסיעה, במחיר זול בהרבה מנסיעה במונית.
אלה רק דוגמאות קטנות למהפכה ענקית, שמוזילה מחירים ומאפשרת לאנשים לנצל את רכושם בצורה חכמה יותר ולטובת הסביבה. כי ריבוי של מכוניות חדשות, שעל פי מחקרים עומדות ללא שימוש במשך 95% מהזמן, או השכרה של רכוש, ש-80% ממנו הוא בשימוש רק פעם בחודש - כל אלו חוסכים משאבים, חומרים ושומרים על העולם המתחמם שלנו...
אבל כלכלת השיתוף גם מעוררת התנגדות עצומה. דוגמאות? - שימו לב להתנגדות של נהגי המוניות לחברה כמו אובר (Uber), שמאפשרת לבעלי רכב להסיע בתשלום ובזול, או airbnb שמאפשר להשכיר חדר בבית או דירה שלמה ופגע בתעשיית המלונאות.
אלה רק שתי דוגמאות, אבל תסמכו על המסעדות שאם טרנד הארוחות המשותפות בבתים יתחזק ויותר תיירים יאכלו בבתים פרטיים במקום בהן, אז גם בעליהן יצאו למאבק, או על התאחדות הסוחרים שתתנגד לשיתוף של כלי עבודה וכדומה. כולם ינופפו, בצדק מבחינתן, בנושא המיסים וההיטלים, שלא משלמים המשכירים והמשתפים עבור הכנסותיהם ובעובדה שהתחרות היא לא הוגנת ולא מעוגנת בחוק.
הנה ההתנגדות הגוברת לכלכלה השיתופית של Airbnb (עברית):
https://youtu.be/CeS5ciUbcrg
מה שהיא מחוללת בתחום המלונאות והמוניות (עברית):
https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=4m57s
וכנס של המלונאים בישראל המתנגדים לכסף השחור שעובר בכלכלה השיתופית (עברית):
https://youtu.be/VdHI5vlT0UE
איך ניתן לצלם בסמארטפון בתלת-ממד?
בימנו כבר לא נדרשות מצלמות מיוחדות לצילום תלת-ממדי. צילום כזה אפשרי אפילו בסמארטפון רגיל. גאדג'ט חדש מאפשר לצלם בתלת ממד בטלפונים סלולאריים ובמצלמות רגילות.
השיטה הנהדרת שפיתחו הממציאים מאפשרת למערכת של 4 מראות מכוונות היטב ללכוד 2 תמונות בזווית מעט שונה. העדשות של המתקן, המתלבש על הטלפון, הן במרחק דומה למרחק שבין שתי העיניים וכך הן מצלמות סרט, המדמה את מה שרואות העיניים האנושיות.
בעזרת אפליקציה שהחברה פיתחה משתלבות התמונות לתמונה תלת-ממדית, שנותנת את האשליית המוכרת של העומק. זה נעשה באמצעות שתי תמונות שונות במעט, המופיעות על מסך בסמארטפון.
כיום מוצעות שלל טכנולוגיות נוספות, המאפשרות הצגה בתלת ממד בסמארטפון רגיל. יש המשלבות שימוש בהולוגרמה המוקרנת מהטלפון. אחרות משתמשות בשכבות צילום המטעות את המוח ומאפשרות לייצר תחושת תלת ממד לעין בלתי מזוינת, כלומר ללא מתקני צפייה כמו משקפיים מיוחדים ועוד.
הנה ביקורת על מתקן המאפשר צילום בתלת ממד בסמארטפונים:
https://youtu.be/Qd86wyrfUpQ
מה זה תיכנות?
אם שאלתם את עצמכם פעם מה זה תִּכְנוּת (Programming או Coding) הרי שאתם לא לבד.
תכנות הוא סדרת הוראות שמגדירות התנהגות. על תוכנית מחשב להיות טובה, אלגנטית, יעילה ונוחה לתחזוקה.
אבל התייחסות כזו היא בעיקר לכתיבת הקוד ונוטה להיות כללית מדי. אנו רואים בתכנות ביטוי של לוגיקה. בכלל, לצורך תכנות, הליך שכולל גם תכנון והבנה מעמיקה ומגוונת בתחום הפיתוח, נדרשת מומחיות בלא מעט נושאים, כולל בתחום היישום, באלגוריתמיקה וכמובן וככל הנראה בראש ובראשונה - בעולם של הלוגיקה.
התחום הזה דומה למתמטיקה ולכן לא מעט אנשים אומרים שתכנות הוא מתמטיקה יישומית. כי אם עולם הלוגיקה כולל את המתמטיקה והתכנות, המתמטיקה היא הצד התיאורטי שלו, בעוד שהתכנות הוא הצד המעשי, הפרקטי של הלוגיקה.
חברות גם מניחות שמתמטיקאים טובים יהיו מתכנתים ומהנדסי תוכנה מצוינים וגם אם מתמטיקה ברמה גבוהה לא הכרחית לתכנות, זה אכן בדרך כלל כך.
כבר שנים שמתנהל ויכוח על מהות התכנות - האם כתיבה של תכניות מחשב טובות היא יותר הנדסה, יותר אומנות, או אמנות של ממש. כנראה שפיתוח כולל את שלושת העולמות הללו ושמתכנת מצוין הוא גם בעל מקצוע טוב, גם בעל יכולת הנדסית משמעותית וגם אמן של קוד.
ואכן, בעולם של המתכנתים יש אבחנה מסוימת בין programming, בעברית תִּכְנוּת, שזו דרך החשיבה לפתרון בעיות ברמה היותר מופשטת וייתכן אף בלי ידע בשפת תוכנה ספציפית, לבין coding שזה קִידּוּד והוא יותר החלק הטכני יותר של כתיבת הקוד ומחייב ללמוד את התחביר, ה-Syntax של השפה שבה ייכתב הקוד שלך.
רבים בתחום אומרים שאם למדת "פרוגרמינג", כלומר תכנות, יהיה לך קל מאוד ללמוד "קודינג", שזה קידוד. זו הסיבה שלמתכנתים אמיתיים כל כך קל ללמוד שפות תכנות חדשות וזו כנראה גם הסיבה שמנהיגי העולם החדשים הם מי שהיו מתכנתים מצוינים. התכנות ברמה הגבוהה שלו מסייע לבנות יכולת מנטלית גבוהה שדרושה להנהיג ולפרוץ למקומות חדשים.
להיכרות עם עולם התיכנות היכנסו לתגית "תכנות".
הנה העולם של המתכנתים (מתורגם):
https://youtu.be/tSysNQFUf2g
בעולם הפיתוח יש לא מעט שמבחינים בין מתכנת programmer למקודד coder:
https://youtu.be/CIRGjwYgdT4
סרט יותר ארוך על עולם התיכנות:
https://youtu.be/dU1xS07N-FA?long=yes
וראיון עם איש מחשבים על תכנות בעולם ההייטק (עברית):
https://youtu.be/MWuPuu2c1Y8?long=yes
מהו השיבוש ומהי חדשנות משבשת?
"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי. מדובר בפיתוח של פתרונות טובים יותר לבעיות קיימות, כמו גם פתרונות לבעיות שלא ידענו שעומדות בפנינו. הסיבה? - ככל שיש חידושים, כן מתגלים אתגרים ובעיות מורכבים ומרתקים יותר.
אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.
את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.
איך זה קורה בפועל?
בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.
מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.
מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.
כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.
מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.
קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.
שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.
הנה החדשנות המשבשת:
https://youtu.be/ystdF6jN7hc
אפליקציית שיתוף נסיעות משבשת שוק (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עוד על חדשנות משבשת:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:
https://youtu.be/8d32Ps1VYAk
כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:
https://youtu.be/maKZ24qq-Ec
אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:
https://youtu.be/XI9jB3rPttI
וזה הרבה יותר גדול, כי בעולם של היצע וביקוש האינטרס של כולנו שלכולנו יהיה טוב (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes

סטארטאפ (Startup), בעברית "חברת הזנק", הוא חברה חדשה, לרוב בתחום ההייטק, שנוסדה במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים.
הסטארטאפ הוא חברה בתחילת דרכה. לרוב אין לה רווחים משמעותיים בשלב הראשון. לכן חברות סטארטאפ ממומנות לרוב על ידי משקיעים וכך יכולות להקים חברה, לגייס עובדים וכמובן גם לשלם להם שכר, לפתח את המוצר או השירות המרכזי שאותו ישווקו בהמשך וכן הלאה.
בתחילת דרכו סטארטאפ ייכנס לא פעם לאחד מה"אקסלטורים", מאיצים או חממות טכנולוגיות, שמסייעות בהנחיית חברות צעירות כאלה והצוות המוביל בהן ומובילות אותם בשלבים הראשונים והקשים, שלבי בניית החברה, המיקוד ורכישת הידע הנדרש להובלת מיזם עולמי.
צוות עובדים זה בתחילת הדרך הוא קטן יחסית. לרוב, אחד המייסדים יוביל את המיזם, כמנהל החברה בפועל (CEO, קיצור של Chief executive officer).
אחד מהאחרים יהיה המנהל של התחום הטכנולוגי (CTO, או Chief technology officer) ואחרים יעבדו כמפתחים טכנולוגים ומתכנתים, כאנשי שיווק, עיצוב וחווית משתמש (UI/UX), מנהלי מוצר ואנשי פרודקט, מדעני נתונים ואנליסטים ועוד - הכל בהתאם למוצר ולגודל החברה וההון שעומד לרשותה.
#המשקיעים שמרימים
כמיזם ראשוני ולא מוכח, לרוב סטארטאפ יתחיל עם כסף עצמי, או עם הלוואות או השקעות מ-FFF, מה שמכונה כ"שלושת ה-Fים": חברים (Friends), כי הם מאמינים בך ולאו דווקא במיזם, משפחה (Family), שמאמינה גם היא בך ולא במיזם, וטפשים (Fools), שהם מי שלא מבינים את הסיכון שבמיזם וחושבים שזוהי הדרך שלהם לכסף קל ורווחים עצומים.
אחרי שהתגבש הרעיון, מפתח הסטארטאפ את ה-POC, שזו "הוכחת היתכנות" (Proof of concept), דגם ראשוני עובד שמראה שהפיתוח אפשרי ומוצדק מבחינה טכנולוגית ואולי גם מבחינה עסקית.
כך למעשה יש הוכחות ראשוניות לסיכוייו לגדול, יגיעו (בתקווה) המשקיעים הראשונים, שישקיעו מהונם סכום לא גדול. אלה הם לרוב משקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים ומשקיעים רק בשלב הראשון של חברות הזנק צעירות.
לאחר שהשקיעו בשלב הראשון של המיזם והביאו אותה למודל עסקי מבוסס ולמצב בו יש לו מוצר או אב טיפוס רציני כלשהו, מנסים מייסדי הסטרטאפ לגייס כסף מקרנות הון סיכון. אלה חברות השקעה המחזיקות כסף (שזה המושג של קרן) של משקיעים. הן משקיעות בסטארטאפים קיימים, בשלב השני, בו ניתן להפוך אותם לחברות גדולות ומכניסות.
חשוב לדעת שבעוד שסטארטאפים קמים ומגייסים בקול תרועה רמה, למות הם נוהגים בקול דממה דקה. הגיוסים יפורסמו בכל מקום אפשרי, כדי לבסס את ההבנה בציבור שמדובר בהצלחה. הקשיים שעלולים להוביל את המיזם לסופו יהיו הרבה יותר שקטים וסודיים.
#ומהו חד-קרן, או יוניקורן?
יוניקורן הוא סטארטאפ מצליח במיוחד, ששוויו עובר את המיליארד דולר. היוניקורנים, בעברית "חדי קרן", הם סטארטאפים שהמשקיעים מעריכים את שוויים ביותר ממיליארד דולר. כלומר, הם נסחרים לפי שווי שהוא גבוה ממיליארד דולר.
להיכרות עם מיזמים שונים ומצליחים בואו לתגית "סטארטאפים".
מארק צוקרברג, אולי הסטארטאפיסט המפורסם בעולם, במילות השראה לדור שלו:
https://youtu.be/wQOw3KyXpYM
מה גורם לסטארטאפ להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/bNpx7gpSqbY?long=yes
מסבירים ומשוויצים ביוניקורנים של ישראל:
https://youtu.be/kz_M201g3yg
ובחיוך - על המוריד לסטארטאפיסט (עברית):
https://youtu.be/cgmxMVb4PSc
והרצאת מדריך נחמדה להקמת סטארטאפ (עברית):
https://youtu.be/WrprszoEQ14?long=yes

פינטק (Fintech) הוא שילוב של פיננסים (כסף) וטכנולוגיה, או בקיצור - טכנולוגיה פיננסית. תחום הפינטק הוא מהתחומים הצומחים והמבטיחים בעולם ההייטק של ימינו.
כשמדברים על עולם הפינטק, מכוונים בדרך כלל לחדשנות הטכנולוגית שמתרכזת בעולם הפיננסים. חברות פינטק מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לספק שירותים ומוצרים פיננסיים ולשפרם. הן עושות זאת באמצעות אפליקציות, אלגוריתמים ועוד פיתוחים מתקדמים ויוצרות פתרונות פיננסיים מקוונים לבעיות ותפקודים פיננסיים.
בפיתוחי הפינטק משתמשים בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים גדולים, כמו גם חברות סטארט אפ צעירות, המציעות שירותים חדשניים, חלקם משבשי שווקים מסורתיים באמצעות שירותים כספיים ופיננסיים חדשניים, שמשנים את חוקי העולם הפיננסי ואת התנהלותו. בין הפיתוחים הללו ניתן למצוא שירותים שמפשטים את דרכי התשלום, כמו גם מניעת תרמיות והונאות וכדומה.
הפינטק מוריד מחירים ועלויות, מספק שירותים גם למי שלא משתמשים בבנקים כלל ומגדיל את התחרות בתחום הפיננסי.
מטבעות וירטואליים, מימון המונים, העברות כספים, גיוס השקעות, אינטרנט של הכסף, ניהול נכסים והעברת כספים - כל אלה ומשימות רבות אחרות מנוהלים כיום באמצעות תחום הפינטק.
הנה עולם הפינטק:
https://youtu.be/zsMDKGJOJS0
מצגת וידאו של עולם הפינטק:
https://youtu.be/efJXoyugPvM
בלנדר - מיזם להלוואות חברתיות (עברית):
https://youtu.be/Z0kQ3kA16os
מיזם הלוואות לעסקים קטנים:
https://youtu.be/WAVs25E5Nnc
וזו הסיבה שהבנקים עדיין לא נפגעו מהמהפכה הדיגיטלית (עברית):
https://youtu.be/T-MbZdBegDA

פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם הניהול:
https://youtu.be/GqKCbMTaP2I
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY

כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) היא שיטה מסחרית המקשרת בין מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה - לבין מי שיכול לספק לו אותם בזול, מהמשאבים הפרטיים שלו. כך יכול בעל דירה להשכיר למישהו אחר חדר או מיטה ללילה, בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה.
האינטרנט הפך את התיווך בין אנשים לכלכלה של ממש. יוקר המחיה העולה בעולם המודרני, הדירות הקטנות והקושי להחזיר רכב פרטי בעיר הגדולה, לצד הקשר המיידי שניתן ליצור דרך הרשת, מאפשרים לאנשים להשכיר לאחרים את המכונית הפרטית שלהם, חדרים בביתם, כלי עבודה שברשותם, שטח משרדים לא מנוצל, מקומות פנויים בנסיעה ברכב ועוד.
גם נכסים ללא שימוש, כמו מקדחות ומכסחי דשא הפכו למקור הכנסה לאנשים פשוטים. אלה רכשו אותם אבל לא מנצלים אותם מספיק ומנגד - יש מי שזקוקים להם אבל לעתים רחוקות יחסית. את הצורך הזה ממלאים סטארטאפים טכנולוגיים, שפיתחו אתרים, אפליקציות וכלים זולים וידידותיים למשתמשים, המקשרים בין הצדדים.
בכלכלת השיתוף ניתן לסחור אפילו בזמן של מומחה או סתם של מישהו שזמנו בידו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.
כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה.
בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים להגשים חלומות גם מילניאלס, המעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם להיות בעלים או להוציא עליהם הון, אבל לפתע יכולים להגשימם ליום או ללילה אחד.
הנה הסבר מהיר על כלכלת השיתוף:
http://youtu.be/5y2P4z7DM88
הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):
https://youtu.be/CDwNXKWPtqg
כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):
http://youtu.be/w9MDrWjvyNo
פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
ועסקים שיתופיים המשנים את חייהם של אנשים:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
סטארטאפים

כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) הם שמות לשיטה מסחרית המאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש להשכירם לאחרים, במחיר זול. מהצד השני, יכול גם מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה, ליצור קשר עם אנשים שיכולים לספק אותם מהמשאבים הפרטיים שלהם ובזול.
בכלכלה השיתופית יכול בעל דירה להשכיר בזול למישהו אחר חדר או מיטה ללילה. אדם שמכין אוכל טעים, יכול להכין מעט יותר ולמכור בזול או לארח מישהו שמעוניין באוכל ביתי טעים וזול. גם בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה. בכלכלת השיתוף ניתן לסחור גם בזמן של מומחה או להיעזר במישהו שזמנו בידו, בעשיית סידורים בשביל מי שעסוקים ומוכנים לשלם לו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.
כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה. הכל מבוסס על אמון באחרים, הליכה נגד החוקים וצורך כלכלי. בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים גם מי שמעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם לעצמם, אלא ליום או לילה אחד. ולא לשכוח - הם רוצים שאת כספם יקבלו אנשים קטנים כמותם ולא תאגידים חזקים ודורסניים כבעבר.
הנה הסבר מהיר על הכלכלה השיתופית:
http://youtu.be/5y2P4z7DM88
על הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):
https://youtu.be/CDwNXKWPtqg
סקירה על התפחות התחום:
https://youtu.be/yy7MH9TyZck
כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):
http://youtu.be/w9MDrWjvyNo
פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עסקים שיתופיים וכיצד הם משנים את חייהם של אנשים:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
כתבת טלוויזיה על הכלכלה השיתופית (עברית):
https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=27s?long=yes
פרק שני (עברית):
https://youtu.be/_rt_g31zk_Q?t=34s?long=yes
ושלישי - על הכלכלה הפוסט קפיטליסטית שמחליפה לאיטה את הקפיטליזם (עברית):
https://youtu.be/Gt_A9WRpUl0?t=18s?long=yes

כלכלה שיתופית (Sharing Economy, Collaborative Economy) מאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש, להשכירם לאחרים או לשתף בהם אחרים ובמחיר זול.
הכלכלה השיתופית הוזילה מאד את העלויות לצעירים ולצעירים ברוחם. בעידן של פערים כלכליים גדולים ויוקר מחיה המטפס לשיאים חדשים, היא אולי הבשורה הטובה ביותר שלה זכה דור ה-Y, ה"מילניאלס".
באמצעותה יכול כל אחד לשכור או להשתתף בהוצאות של בעל דירה תמורת שינה בזול, לאכול בביתו של אדם שמכין אוכל טעים ולהתוודע לאנשים נוספים ולמארח, או להצטרף לנסיעה עם בעל מכונית, שמסיע נוסעים בכיוון שלו, שמצידם משתתפים בהוצאות הנסיעה, במחיר זול בהרבה מנסיעה במונית.
אלה רק דוגמאות קטנות למהפכה ענקית, שמוזילה מחירים ומאפשרת לאנשים לנצל את רכושם בצורה חכמה יותר ולטובת הסביבה. כי ריבוי של מכוניות חדשות, שעל פי מחקרים עומדות ללא שימוש במשך 95% מהזמן, או השכרה של רכוש, ש-80% ממנו הוא בשימוש רק פעם בחודש - כל אלו חוסכים משאבים, חומרים ושומרים על העולם המתחמם שלנו...
אבל כלכלת השיתוף גם מעוררת התנגדות עצומה. דוגמאות? - שימו לב להתנגדות של נהגי המוניות לחברה כמו אובר (Uber), שמאפשרת לבעלי רכב להסיע בתשלום ובזול, או airbnb שמאפשר להשכיר חדר בבית או דירה שלמה ופגע בתעשיית המלונאות.
אלה רק שתי דוגמאות, אבל תסמכו על המסעדות שאם טרנד הארוחות המשותפות בבתים יתחזק ויותר תיירים יאכלו בבתים פרטיים במקום בהן, אז גם בעליהן יצאו למאבק, או על התאחדות הסוחרים שתתנגד לשיתוף של כלי עבודה וכדומה. כולם ינופפו, בצדק מבחינתן, בנושא המיסים וההיטלים, שלא משלמים המשכירים והמשתפים עבור הכנסותיהם ובעובדה שהתחרות היא לא הוגנת ולא מעוגנת בחוק.
הנה ההתנגדות הגוברת לכלכלה השיתופית של Airbnb (עברית):
https://youtu.be/CeS5ciUbcrg
מה שהיא מחוללת בתחום המלונאות והמוניות (עברית):
https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=4m57s
וכנס של המלונאים בישראל המתנגדים לכסף השחור שעובר בכלכלה השיתופית (עברית):
https://youtu.be/VdHI5vlT0UE

בימנו כבר לא נדרשות מצלמות מיוחדות לצילום תלת-ממדי. צילום כזה אפשרי אפילו בסמארטפון רגיל. גאדג'ט חדש מאפשר לצלם בתלת ממד בטלפונים סלולאריים ובמצלמות רגילות.
השיטה הנהדרת שפיתחו הממציאים מאפשרת למערכת של 4 מראות מכוונות היטב ללכוד 2 תמונות בזווית מעט שונה. העדשות של המתקן, המתלבש על הטלפון, הן במרחק דומה למרחק שבין שתי העיניים וכך הן מצלמות סרט, המדמה את מה שרואות העיניים האנושיות.
בעזרת אפליקציה שהחברה פיתחה משתלבות התמונות לתמונה תלת-ממדית, שנותנת את האשליית המוכרת של העומק. זה נעשה באמצעות שתי תמונות שונות במעט, המופיעות על מסך בסמארטפון.
כיום מוצעות שלל טכנולוגיות נוספות, המאפשרות הצגה בתלת ממד בסמארטפון רגיל. יש המשלבות שימוש בהולוגרמה המוקרנת מהטלפון. אחרות משתמשות בשכבות צילום המטעות את המוח ומאפשרות לייצר תחושת תלת ממד לעין בלתי מזוינת, כלומר ללא מתקני צפייה כמו משקפיים מיוחדים ועוד.
הנה ביקורת על מתקן המאפשר צילום בתלת ממד בסמארטפונים:
https://youtu.be/Qd86wyrfUpQ

אם שאלתם את עצמכם פעם מה זה תִּכְנוּת (Programming או Coding) הרי שאתם לא לבד.
תכנות הוא סדרת הוראות שמגדירות התנהגות. על תוכנית מחשב להיות טובה, אלגנטית, יעילה ונוחה לתחזוקה.
אבל התייחסות כזו היא בעיקר לכתיבת הקוד ונוטה להיות כללית מדי. אנו רואים בתכנות ביטוי של לוגיקה. בכלל, לצורך תכנות, הליך שכולל גם תכנון והבנה מעמיקה ומגוונת בתחום הפיתוח, נדרשת מומחיות בלא מעט נושאים, כולל בתחום היישום, באלגוריתמיקה וכמובן וככל הנראה בראש ובראשונה - בעולם של הלוגיקה.
התחום הזה דומה למתמטיקה ולכן לא מעט אנשים אומרים שתכנות הוא מתמטיקה יישומית. כי אם עולם הלוגיקה כולל את המתמטיקה והתכנות, המתמטיקה היא הצד התיאורטי שלו, בעוד שהתכנות הוא הצד המעשי, הפרקטי של הלוגיקה.
חברות גם מניחות שמתמטיקאים טובים יהיו מתכנתים ומהנדסי תוכנה מצוינים וגם אם מתמטיקה ברמה גבוהה לא הכרחית לתכנות, זה אכן בדרך כלל כך.
כבר שנים שמתנהל ויכוח על מהות התכנות - האם כתיבה של תכניות מחשב טובות היא יותר הנדסה, יותר אומנות, או אמנות של ממש. כנראה שפיתוח כולל את שלושת העולמות הללו ושמתכנת מצוין הוא גם בעל מקצוע טוב, גם בעל יכולת הנדסית משמעותית וגם אמן של קוד.
ואכן, בעולם של המתכנתים יש אבחנה מסוימת בין programming, בעברית תִּכְנוּת, שזו דרך החשיבה לפתרון בעיות ברמה היותר מופשטת וייתכן אף בלי ידע בשפת תוכנה ספציפית, לבין coding שזה קִידּוּד והוא יותר החלק הטכני יותר של כתיבת הקוד ומחייב ללמוד את התחביר, ה-Syntax של השפה שבה ייכתב הקוד שלך.
רבים בתחום אומרים שאם למדת "פרוגרמינג", כלומר תכנות, יהיה לך קל מאוד ללמוד "קודינג", שזה קידוד. זו הסיבה שלמתכנתים אמיתיים כל כך קל ללמוד שפות תכנות חדשות וזו כנראה גם הסיבה שמנהיגי העולם החדשים הם מי שהיו מתכנתים מצוינים. התכנות ברמה הגבוהה שלו מסייע לבנות יכולת מנטלית גבוהה שדרושה להנהיג ולפרוץ למקומות חדשים.
להיכרות עם עולם התיכנות היכנסו לתגית "תכנות".
הנה העולם של המתכנתים (מתורגם):
https://youtu.be/tSysNQFUf2g
בעולם הפיתוח יש לא מעט שמבחינים בין מתכנת programmer למקודד coder:
https://youtu.be/CIRGjwYgdT4
סרט יותר ארוך על עולם התיכנות:
https://youtu.be/dU1xS07N-FA?long=yes
וראיון עם איש מחשבים על תכנות בעולם ההייטק (עברית):
https://youtu.be/MWuPuu2c1Y8?long=yes

"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי. מדובר בפיתוח של פתרונות טובים יותר לבעיות קיימות, כמו גם פתרונות לבעיות שלא ידענו שעומדות בפנינו. הסיבה? - ככל שיש חידושים, כן מתגלים אתגרים ובעיות מורכבים ומרתקים יותר.
אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.
את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.
איך זה קורה בפועל?
בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.
מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.
מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.
כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.
מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.
קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.
שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.
הנה החדשנות המשבשת:
https://youtu.be/ystdF6jN7hc
אפליקציית שיתוף נסיעות משבשת שוק (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עוד על חדשנות משבשת:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:
https://youtu.be/8d32Ps1VYAk
כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:
https://youtu.be/maKZ24qq-Ec
אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:
https://youtu.be/XI9jB3rPttI
וזה הרבה יותר גדול, כי בעולם של היצע וביקוש האינטרס של כולנו שלכולנו יהיה טוב (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
מהו מודל עסקי?
כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.
מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.
הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:
חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.
אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.
חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.
הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):
http://youtu.be/37q9GB8oblM
בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):
https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M
ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):
https://youtu.be/BRakUD0-EzE
כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.
מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.
הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:
חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.
אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.
חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.
הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):
http://youtu.be/37q9GB8oblM
בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):
https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M
ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):
https://youtu.be/BRakUD0-EzE
מהו עמק הסיליקון, או הסיליקון ואלי?
עמק הסיליקון (Silicon Valley) הוא אזור ההייטק המצליח ביותר בעולם. השגשוג העצום שחוות החברות הגדולות בעמק הסיליקון הפך אותו לאחד המקומות העשירים והנחשבים בארצות הברית ובעולם כולו.
האזור החל את צמיחתו מחברות שסיפקו ציוד מתקדם לצי האמריקאי ולנאס"א. כשהחלה אוניברסיטת סטנפורד להשכיר שטחים ששייכים לה, כדי למשוך עבודה לאזור, הגיעו למקום מייסדי היולט פקארד, חברת HP ואחריהם החברה של ויליאם שוקלי, ממציא המוליך למחצה. פיצולים רבים יצרו בשנים הבאות ריכוז של חברות מוליכים למחצה, אחריהן נולדו והגיעו חברות מחשבים, תוכנה והנדסה מתקדמת. כיום שוכנות בסיליקון ואלי חברות ההייטק המצליחות בעולם, כולל גוגל, אדובי, אפל, מיקרוסופט, אינטל, פייסבוק, איביי ואחרות. לצידן יושבים באזור אלפי סטארטאפים ומיזמים קטנים בתחום הטכנולוגיה העילית.
הסיליקון ואלי נמצא בחלקו הדרומי של אזור מפרץ סן פרנסיסקו, בצפון קליפורניה שבארצות הברית. האזור משתרע מאזור מנלו פארק שבדרום חצי האי של סן פרנסיסקו ועד סן חוזה, כולל חלקו הצפוני של עמק סנטה קלרה ומחוז סנטה קלרה עצמו.
לכינוי זכה האזור מעיתונאי שכתב בתחילת שנות ה-70 על יצרניות שבבי סיליקון המתרכזות באזור. בהמשך דבק הדימוי בריכוזי הייטק, עד כדי כך שמדברים כיום על "עמק הסיליקון ההודי" שבעיר ההודית בנגלור, או על ה"סיליקון ואדי" שבאזור תל אביב-הרצליה רעננה בישראל.
כך נולד הסיליקון ואלי:
http://youtu.be/OIi8AMpt-FM
מה הישראלים עושים שם:
http://youtu.be/iT45sPNq2co
תולדות עמק הסיליקון:
https://youtu.be/UO-8CMdeSHA
רבים טוענים שה-LSD הוא אחד האמצעים שמשמשים את מצליחני הסיליקון ואלי היטב:
http://youtu.be/VZqz4ZlVBk0
וסרט ארוך על עמק הסיליקון ומה באמת קורה בו:
http://youtu.be/r44RKWyfcFw?long=yes
עמק הסיליקון (Silicon Valley) הוא אזור ההייטק המצליח ביותר בעולם. השגשוג העצום שחוות החברות הגדולות בעמק הסיליקון הפך אותו לאחד המקומות העשירים והנחשבים בארצות הברית ובעולם כולו.
האזור החל את צמיחתו מחברות שסיפקו ציוד מתקדם לצי האמריקאי ולנאס"א. כשהחלה אוניברסיטת סטנפורד להשכיר שטחים ששייכים לה, כדי למשוך עבודה לאזור, הגיעו למקום מייסדי היולט פקארד, חברת HP ואחריהם החברה של ויליאם שוקלי, ממציא המוליך למחצה. פיצולים רבים יצרו בשנים הבאות ריכוז של חברות מוליכים למחצה, אחריהן נולדו והגיעו חברות מחשבים, תוכנה והנדסה מתקדמת. כיום שוכנות בסיליקון ואלי חברות ההייטק המצליחות בעולם, כולל גוגל, אדובי, אפל, מיקרוסופט, אינטל, פייסבוק, איביי ואחרות. לצידן יושבים באזור אלפי סטארטאפים ומיזמים קטנים בתחום הטכנולוגיה העילית.
הסיליקון ואלי נמצא בחלקו הדרומי של אזור מפרץ סן פרנסיסקו, בצפון קליפורניה שבארצות הברית. האזור משתרע מאזור מנלו פארק שבדרום חצי האי של סן פרנסיסקו ועד סן חוזה, כולל חלקו הצפוני של עמק סנטה קלרה ומחוז סנטה קלרה עצמו.
לכינוי זכה האזור מעיתונאי שכתב בתחילת שנות ה-70 על יצרניות שבבי סיליקון המתרכזות באזור. בהמשך דבק הדימוי בריכוזי הייטק, עד כדי כך שמדברים כיום על "עמק הסיליקון ההודי" שבעיר ההודית בנגלור, או על ה"סיליקון ואדי" שבאזור תל אביב-הרצליה רעננה בישראל.
כך נולד הסיליקון ואלי:
http://youtu.be/OIi8AMpt-FM
מה הישראלים עושים שם:
http://youtu.be/iT45sPNq2co
תולדות עמק הסיליקון:
https://youtu.be/UO-8CMdeSHA
רבים טוענים שה-LSD הוא אחד האמצעים שמשמשים את מצליחני הסיליקון ואלי היטב:
http://youtu.be/VZqz4ZlVBk0
וסרט ארוך על עמק הסיליקון ומה באמת קורה בו:
http://youtu.be/r44RKWyfcFw?long=yes
מהם GIT וניהול גרסאות ומה חשוב בזה?
מערכת גיט (Git) היא מערכת ניהול גרסאות מבוססת תוכנה. השימוש בה מאפשר למתכנתים שונים ואף רבים לעבוד בצוות על פרויקט משותף, לצפות בשינויים שבו ולנהל את הגרסאות שלו באופן חכם.
יתרונה הגדול הוא באחסון, מעקב, ברירה וגיבוי של גרסאות, בדרך הארוכה לפיתוח גרסת תוכנה שלמה וסגורה. על אף שהיא משמשת כיום בעיקר אנשי תכנות, גיט יודעת לנהל לא רק קבצי תוכנה, אלא גרסאות של כל סוג אפשרי של קבצים ומסמכים.
גיט הייתה עם השנים לכלי חובה למפתחי תוכנה. בשנת 2018 מצא סקר שכמעט 90% מהמתכנתים השתמשו בגיט. כיום משתמשים בכלי הזה מפתחים באינספור סטארטאפים, תאגידים וחברות ענק בינלאומיות. בין המשתמשים ניתן למצוא מחברות הזנק בתחילת דרכן ועד מפלצות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט, טוויטר ועוד.
בכל החברות הללו השימוש העיקרי בגיט הוא לצורך שמירה על קוד המקור של פיתוחי התוכנה.
ההצלחה של גיט נבעה מכך שהיא אפשרה ואפילו עודדה לחבר למאגר מרכזי ענפים נפרדים רבים, שיכולים לפעול באופן שהוא לגמרי בלתי תלוי. היא מאפשרת חיבור מהיר, יעיל ופשוט להפליא ביניהם. ועדיין, החידוש בגיט הוא שבניגוד למערכות ניהול גרסאות אחרות, היא שומרת את התכנים המלאים של הקבצים.
עם השנים הוקמו חברות רבות סביב אירוח מקוון של גיט. כיום השליטה בעולם הגיט היא בידיהם של ממשקי גיט מבוססי אתרים, עם אירוח וניהול קוד מקוון, כשהמרכזית שבהן היא חברת האירוח המסחרית והמובילה GitHub.
#מקור המערכת
Git פותחה לראשונה בשנת 2005, כשמפתח מערכת ההפעלה Linux, לינוס טורבאלדס, החליט לפתח במהירות מערכת ניהול גרסאות חדשה. מטרתו הייתה לשמור על פיתוח ליבת מערכת לינוקס.
לפיכך נעלם האיש לשבוע, הקדיש עצמו לפיתוח מאפס של GIT, מערכת חדשה ומהפכנית לניהול גרסאות. בעשורים שאחרי כן הפכה גיט למובילת עולם ניהול הגרסאות בעולם הפיתוח.
#איך גיט עובדת?
גיט הוא מאגר שכל שינוי המבוצע בפרויקט מעודכן אליו. למאגר הזה נקרא "ריפוזיטורי" (Repository).
הריפוזיטורי, אותו מאגר מרכזי, עוקב אחרי השינויים בקבצי הקוד של פרויקט הפיתוח. כל שינוי בקוד יוצר "שיגור" (Commit), המעודכן מיידית אל הריפוזיטורי. ביחד עם כל שינוי כזה, שעשו מפתחים ותורמים בפרויקט, מופיע תיאור קצר שמפרט את השינוי ומי המפתח שאחראי לו.
כך מאפשרת לנו גיט לעבוד בצוות. כל אחד מהמפתחים תורם את חלקו ויש לו רפוזיטורי משלו. כלומר, לכל אחד מהתורמים לפרויקט יש מאגר משלו ומעליהם יש מאגר מרכזי, שכל המאגרים האישיים יסתנכרנו מולו.
כשאחד המפתחים או המפתחות משלימים או מממשים תכונה (Feature), אופרציה מסוימת, יום עבודה או שלב בפיתוח, הם מבצעים שיגור של השינויים שהצטברו במאגר האישי שלהם, אל המאגר המרכזי, בו מתרכזים בסופו של דבר כל השינויים של כולם.
#יתרונותיה
את יתרונות הגיט אנו מזהים כשמתרחש המקרה הלא נעים שפרויקט משתבש ויש צורך לשוב אל גרסאות ישנות יותר. החזרה לשם בזכותה היא מהירה ופשוטה מאוד ואז מבינים כמה חשוב היה כל שיגור, או Commit שנעשה במהלך הפיתוח.
לפני הכל וגם למתכנת בודד, גיט מאפשרת לעקוב אחרי ההיסטוריה של הפיתוח ולזהות את הנקודה והבעיה בקוד, שבה הפסיק פיצ'ר מסוים לעבוד. באותה צורה ניתן למצוא היכן נולד באג מסוים שפספסנו ולתקנו במהירות יחסית.
היכולת הזו של מפתח לעבוד מול המאגר שלו ולאחר התקדמות לשלוח את התיקונים למאגר המשותף, היא שמאפשרת לשתף קוד אחד עם השני, תוך כדי עבודה עצמאית באזור שלהם.
נוצרת כאן כפילות מסוימת, שנותנת יתרון לניהול באמצעות גיט. המאגר המשותף מאפשר שיתוף מצוין. אך הוא נותן גם בקרת כניסה של כל פיתוח, כך שהפיתוחים הטובים של כל ענף בפיתוח עולים למאגר העיקרי ורק הם. כל אחד יכול לראות את השינויים של כל אחד אחר ולהשתתף בתהליך הבקרה על הביצועים וברירה של הפיתוחים המוצלחים יותר.
בעזרת גיט מתכנתים בצוות יכולים לתקשר ביניהם על הפרויקט, בצורה א-סינכרונית, כלומר לא בשיחה רגילה אלא במסרים שכל אחד מגיב עליהם בזמן המתאים לו. בדרך זו ניתן להחליף רעיונות ודברים על התכונות והפיצ'רים שעליהם עובד כל אחד, מבלי שנדרש לתהליך הפיתוח מנהל מרכזי.
כך ניתן לסנכרן, ללא צורך בתכנון ושליטה מראש, את העבודה בין אלפי מתכנתים שמצויים בכל פינות העולם. כך עובדים כולם בהרמוניה פונקציונלית, על פרויקט אחד ומרכזי - מבלי שמישהו יצטרך לפקד על כל צבא המתכנתים והמפתחים העצמאיים הזה.
הנה הסבר של git (עברית):
https://youtu.be/ep5JBalCD_g
וכך מתחילים לעבוד עם גיט (עברית):
https://youtu.be/oZWUOv6uoo4
מערכת גיט (Git) היא מערכת ניהול גרסאות מבוססת תוכנה. השימוש בה מאפשר למתכנתים שונים ואף רבים לעבוד בצוות על פרויקט משותף, לצפות בשינויים שבו ולנהל את הגרסאות שלו באופן חכם.
יתרונה הגדול הוא באחסון, מעקב, ברירה וגיבוי של גרסאות, בדרך הארוכה לפיתוח גרסת תוכנה שלמה וסגורה. על אף שהיא משמשת כיום בעיקר אנשי תכנות, גיט יודעת לנהל לא רק קבצי תוכנה, אלא גרסאות של כל סוג אפשרי של קבצים ומסמכים.
גיט הייתה עם השנים לכלי חובה למפתחי תוכנה. בשנת 2018 מצא סקר שכמעט 90% מהמתכנתים השתמשו בגיט. כיום משתמשים בכלי הזה מפתחים באינספור סטארטאפים, תאגידים וחברות ענק בינלאומיות. בין המשתמשים ניתן למצוא מחברות הזנק בתחילת דרכן ועד מפלצות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט, טוויטר ועוד.
בכל החברות הללו השימוש העיקרי בגיט הוא לצורך שמירה על קוד המקור של פיתוחי התוכנה.
ההצלחה של גיט נבעה מכך שהיא אפשרה ואפילו עודדה לחבר למאגר מרכזי ענפים נפרדים רבים, שיכולים לפעול באופן שהוא לגמרי בלתי תלוי. היא מאפשרת חיבור מהיר, יעיל ופשוט להפליא ביניהם. ועדיין, החידוש בגיט הוא שבניגוד למערכות ניהול גרסאות אחרות, היא שומרת את התכנים המלאים של הקבצים.
עם השנים הוקמו חברות רבות סביב אירוח מקוון של גיט. כיום השליטה בעולם הגיט היא בידיהם של ממשקי גיט מבוססי אתרים, עם אירוח וניהול קוד מקוון, כשהמרכזית שבהן היא חברת האירוח המסחרית והמובילה GitHub.
#מקור המערכת
Git פותחה לראשונה בשנת 2005, כשמפתח מערכת ההפעלה Linux, לינוס טורבאלדס, החליט לפתח במהירות מערכת ניהול גרסאות חדשה. מטרתו הייתה לשמור על פיתוח ליבת מערכת לינוקס.
לפיכך נעלם האיש לשבוע, הקדיש עצמו לפיתוח מאפס של GIT, מערכת חדשה ומהפכנית לניהול גרסאות. בעשורים שאחרי כן הפכה גיט למובילת עולם ניהול הגרסאות בעולם הפיתוח.
#איך גיט עובדת?
גיט הוא מאגר שכל שינוי המבוצע בפרויקט מעודכן אליו. למאגר הזה נקרא "ריפוזיטורי" (Repository).
הריפוזיטורי, אותו מאגר מרכזי, עוקב אחרי השינויים בקבצי הקוד של פרויקט הפיתוח. כל שינוי בקוד יוצר "שיגור" (Commit), המעודכן מיידית אל הריפוזיטורי. ביחד עם כל שינוי כזה, שעשו מפתחים ותורמים בפרויקט, מופיע תיאור קצר שמפרט את השינוי ומי המפתח שאחראי לו.
כך מאפשרת לנו גיט לעבוד בצוות. כל אחד מהמפתחים תורם את חלקו ויש לו רפוזיטורי משלו. כלומר, לכל אחד מהתורמים לפרויקט יש מאגר משלו ומעליהם יש מאגר מרכזי, שכל המאגרים האישיים יסתנכרנו מולו.
כשאחד המפתחים או המפתחות משלימים או מממשים תכונה (Feature), אופרציה מסוימת, יום עבודה או שלב בפיתוח, הם מבצעים שיגור של השינויים שהצטברו במאגר האישי שלהם, אל המאגר המרכזי, בו מתרכזים בסופו של דבר כל השינויים של כולם.
#יתרונותיה
את יתרונות הגיט אנו מזהים כשמתרחש המקרה הלא נעים שפרויקט משתבש ויש צורך לשוב אל גרסאות ישנות יותר. החזרה לשם בזכותה היא מהירה ופשוטה מאוד ואז מבינים כמה חשוב היה כל שיגור, או Commit שנעשה במהלך הפיתוח.
לפני הכל וגם למתכנת בודד, גיט מאפשרת לעקוב אחרי ההיסטוריה של הפיתוח ולזהות את הנקודה והבעיה בקוד, שבה הפסיק פיצ'ר מסוים לעבוד. באותה צורה ניתן למצוא היכן נולד באג מסוים שפספסנו ולתקנו במהירות יחסית.
היכולת הזו של מפתח לעבוד מול המאגר שלו ולאחר התקדמות לשלוח את התיקונים למאגר המשותף, היא שמאפשרת לשתף קוד אחד עם השני, תוך כדי עבודה עצמאית באזור שלהם.
נוצרת כאן כפילות מסוימת, שנותנת יתרון לניהול באמצעות גיט. המאגר המשותף מאפשר שיתוף מצוין. אך הוא נותן גם בקרת כניסה של כל פיתוח, כך שהפיתוחים הטובים של כל ענף בפיתוח עולים למאגר העיקרי ורק הם. כל אחד יכול לראות את השינויים של כל אחד אחר ולהשתתף בתהליך הבקרה על הביצועים וברירה של הפיתוחים המוצלחים יותר.
בעזרת גיט מתכנתים בצוות יכולים לתקשר ביניהם על הפרויקט, בצורה א-סינכרונית, כלומר לא בשיחה רגילה אלא במסרים שכל אחד מגיב עליהם בזמן המתאים לו. בדרך זו ניתן להחליף רעיונות ודברים על התכונות והפיצ'רים שעליהם עובד כל אחד, מבלי שנדרש לתהליך הפיתוח מנהל מרכזי.
כך ניתן לסנכרן, ללא צורך בתכנון ושליטה מראש, את העבודה בין אלפי מתכנתים שמצויים בכל פינות העולם. כך עובדים כולם בהרמוניה פונקציונלית, על פרויקט אחד ומרכזי - מבלי שמישהו יצטרך לפקד על כל צבא המתכנתים והמפתחים העצמאיים הזה.
הנה הסבר של git (עברית):
https://youtu.be/ep5JBalCD_g
וכך מתחילים לעבוד עם גיט (עברית):
https://youtu.be/oZWUOv6uoo4
מהו חד-קרן?
בתרבות של אירופה העתיקה, עוד לפני ימי הביניים, החלו להאמין בקיומם של יצורים עם קרן אחת. חד-הקרן (Unicorn) מתואר כיצור לבן, בעל קרן אחת כסופה על מצחו, שדומה לתיש או לסוס.
בתרבות ובאמנות הוא נחשב ליצור קסום ואצילי, שניזון מטל הבוקר ואינו פוגע בחי ובצומח. הוא מתגלה משום מה רק לעלמות צעירות...
לא רבים יודעים שחד קרן הוא החיה הרשמית של סקוטלנד, הוא מופיע בסמל הרשמי של סקוטלנד ובסמל הרשמי של הממלכה המאוחדת.
החוקרים סבורים שהמיתוס של חדי-הקרן נולד מקרנף שנראה ככל הנראה על ידי נזיר גרמני בשם פאברי, שטייל באפריקה ובמזרח התיכון. הגזמות ותוספות לסיפורים שהתגלגלו מאותו אדם הפכו לאגדה. חדי הקרן מופיעים מאז כמעט בכל המיתולוגיות, אוספי האגדות של אירופה.
קצת לא יאומן ונראה בדיה מוחלטת - לאחרונה נטען בקנדה שהסוס האגדי עם הקרן באמצע המצח תועד במצלמת וידאו.
בכל מקרה, בתחום אחד חדי קרן הם ממשיים ובועטים - בעולם הייטק מכנים "חדי קרן" סטארטאפים שהגיעו להערכת שווי של מעל מיליארד דולר, או נסחרים בשווי הגבוה ממיליארד. כנראה שצדק מי שאמר שאגדות לא שוות מיליונים... הוא לא ידע שלא פעם הן שוות ביליונים... ועוד בדולרים.
הנה סרטון אנימציה קצר ואומנותי שמככב בו חד קרן:
https://youtu.be/4VqmRzH2xQY?t=6s
וסרטון לילדים על חדי קרן:
http://youtu.be/oIBhgf3AzSY
בתרבות של אירופה העתיקה, עוד לפני ימי הביניים, החלו להאמין בקיומם של יצורים עם קרן אחת. חד-הקרן (Unicorn) מתואר כיצור לבן, בעל קרן אחת כסופה על מצחו, שדומה לתיש או לסוס.
בתרבות ובאמנות הוא נחשב ליצור קסום ואצילי, שניזון מטל הבוקר ואינו פוגע בחי ובצומח. הוא מתגלה משום מה רק לעלמות צעירות...
לא רבים יודעים שחד קרן הוא החיה הרשמית של סקוטלנד, הוא מופיע בסמל הרשמי של סקוטלנד ובסמל הרשמי של הממלכה המאוחדת.
החוקרים סבורים שהמיתוס של חדי-הקרן נולד מקרנף שנראה ככל הנראה על ידי נזיר גרמני בשם פאברי, שטייל באפריקה ובמזרח התיכון. הגזמות ותוספות לסיפורים שהתגלגלו מאותו אדם הפכו לאגדה. חדי הקרן מופיעים מאז כמעט בכל המיתולוגיות, אוספי האגדות של אירופה.
קצת לא יאומן ונראה בדיה מוחלטת - לאחרונה נטען בקנדה שהסוס האגדי עם הקרן באמצע המצח תועד במצלמת וידאו.
בכל מקרה, בתחום אחד חדי קרן הם ממשיים ובועטים - בעולם הייטק מכנים "חדי קרן" סטארטאפים שהגיעו להערכת שווי של מעל מיליארד דולר, או נסחרים בשווי הגבוה ממיליארד. כנראה שצדק מי שאמר שאגדות לא שוות מיליונים... הוא לא ידע שלא פעם הן שוות ביליונים... ועוד בדולרים.
הנה סרטון אנימציה קצר ואומנותי שמככב בו חד קרן:
https://youtu.be/4VqmRzH2xQY?t=6s
וסרטון לילדים על חדי קרן:
http://youtu.be/oIBhgf3AzSY
מהו נאום מעלית?
נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.
דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.
יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.
קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.
#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.
אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.
חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.
אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).
אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!
זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.
הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):
https://youtu.be/80OiO2A6zsY
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/Tq0tan49rmc
נאום מעלית מהיר ומדויק:
https://youtu.be/i6O98o2FRHw
אפשר לחייך כמובן:
https://youtu.be/LDpe9StfGTA
והרצאה קצרה על נאום מעלית:
https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.
דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.
יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.
קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.
#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.
אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.
חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.
אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).
אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!
זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.
הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):
https://youtu.be/80OiO2A6zsY
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/Tq0tan49rmc
נאום מעלית מהיר ומדויק:
https://youtu.be/i6O98o2FRHw
אפשר לחייך כמובן:
https://youtu.be/LDpe9StfGTA
והרצאה קצרה על נאום מעלית:
https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
מה זה האקתון?
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
(עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
(עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
מהם חללי עבודה משותפים ומה הפך אותם להצלחה כל כך גדולה?
חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), הם הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.
אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.
מתחם העבודה השיתופי, שהחליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר, מציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר.
מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.
ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה.
למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.
כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.
אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.
הנה עולם חללי העבודה המשותפים:
https://youtu.be/HYlwYjRPbPo
ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:
https://youtu.be/CagEhBNN-AE
חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:
https://youtu.be/2QCySNv7cxA
ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים (עברית):
https://youtu.be/C7uRfN7d-PM
מה הייתה בעצם Wework שהובילה את העולם הזה?
https://youtu.be/J98sYPOZWEs
על עלייתה ונפילתה של WeWork:
https://youtu.be/X2LwIiKhczo?long=yes
חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), הם הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.
אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.
מתחם העבודה השיתופי, שהחליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר, מציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר.
מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.
ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה.
למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.
כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.
אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.
הנה עולם חללי העבודה המשותפים:
https://youtu.be/HYlwYjRPbPo
ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:
https://youtu.be/CagEhBNN-AE
חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:
https://youtu.be/2QCySNv7cxA
ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים (עברית):
https://youtu.be/C7uRfN7d-PM
מה הייתה בעצם Wework שהובילה את העולם הזה?
https://youtu.be/J98sYPOZWEs
על עלייתה ונפילתה של WeWork:
https://youtu.be/X2LwIiKhczo?long=yes
מהם הארנבים האנושיים שעוזרים לנו?
מי לא חולם לפעמים להיות עצמאי והבוס של עצמו? - בשנים האחרונות פורחים אתרים שמאפשרים לשכור אנשים לעזרה בבית, שליחויות, עבודות קטנות, הרכבת רהיטים של איקאה או התקנות של מכשירים. חברות כמו TaskRabbit מאפשרות לאנשים להתפרנס ומצמצמות את האבטלה. אנשים בעלי יכולות, שבעבר נזרקו לאבטלה או לפנסיה ענייה יחסית, יכולים בעידן החדש לעבוד ולסייע למי שצריך בדיוק את הידע והמיומנות שיש להם.
לצד זה, חברות כאלה גם מוזילות את יוקר המחיה ומאפשרות לאדם לבצע משימות קשות, מורכבות או תובעניות, בקלות ובזול.
מיזמים כאלה הופכים לחברות השמה של כוח אדם זול. הם הדרך הקלה שמאפשרת לאנשים ללא זמן פנוי שמוכנים לשלם, לאתר אנשים עם זמן פנוי וכישורים שדרושים להם, לצורך ספציפי. אלה מקבלים את השירות והשניים זוכים להכנסה משלימה.
כך עבד האתר TaskRabbit עם ארנבי משימות אנושיים ועבודתם היומיומית:
http://youtu.be/GlUvHQwLT7k
מייסדת ומנהלת האתר מספרת כיצד חשבה עליו:
https://youtu.be/rM33wENmmd0?t=25s
מי לא חולם לפעמים להיות עצמאי והבוס של עצמו? - בשנים האחרונות פורחים אתרים שמאפשרים לשכור אנשים לעזרה בבית, שליחויות, עבודות קטנות, הרכבת רהיטים של איקאה או התקנות של מכשירים. חברות כמו TaskRabbit מאפשרות לאנשים להתפרנס ומצמצמות את האבטלה. אנשים בעלי יכולות, שבעבר נזרקו לאבטלה או לפנסיה ענייה יחסית, יכולים בעידן החדש לעבוד ולסייע למי שצריך בדיוק את הידע והמיומנות שיש להם.
לצד זה, חברות כאלה גם מוזילות את יוקר המחיה ומאפשרות לאדם לבצע משימות קשות, מורכבות או תובעניות, בקלות ובזול.
מיזמים כאלה הופכים לחברות השמה של כוח אדם זול. הם הדרך הקלה שמאפשרת לאנשים ללא זמן פנוי שמוכנים לשלם, לאתר אנשים עם זמן פנוי וכישורים שדרושים להם, לצורך ספציפי. אלה מקבלים את השירות והשניים זוכים להכנסה משלימה.
כך עבד האתר TaskRabbit עם ארנבי משימות אנושיים ועבודתם היומיומית:
http://youtu.be/GlUvHQwLT7k
מייסדת ומנהלת האתר מספרת כיצד חשבה עליו:
https://youtu.be/rM33wENmmd0?t=25s
מהן השקעות?
השקעה () היא העברת סכום כסף, או חלק מההון שעומד לרשותך, לגורם אחר או לקניית משאב כלשהו, על מנת לייצר הכנסה ממנו.
השקעה של כסף זה לא לבזבז אותו אלא למסור אותו למטרה מסוימת, כדי להרוויח ממנו יותר כסף. השקעות כאלה הן לקנות דירה או חנות (קוראים לדברים כאלה נדל"ן), לרכוש מניות בבורסה או לרכוש מטבעות של מדינות אחרות, מה שקרוי מטבע חוץ.
כל אלה יכולים לעלות בערכם ואז מרוויחים כסף. חלקם לא רק עולים אלא גם מכניסים סכומים תקופתיים, למשל אם תשכירו את הנכס שקניתם ובכל חודש יועברו לכם דמי השכירות - זו חלק מההכנסה והיא באה בנוסף לעליית ערכו המצופה של הנכס.
גם להקים עסק משלנו זה "להשקיע". אם את שוכרת חנות למשל, מרהטת ומעצבת אותה בסכום כסף מסוים ומקווה להרוויח מהחנות היפה עם המוצרים שאת משווקת בה - זוהי השקעה.
צריך לדעת שבהשקעות אפשר להרוויח כסף, אבל אם אין לנו מזל או ידע מספיק אנחנו עלולים גם להפסיד כספים. לכן השקעות כדאי לבצע אחרי התייעצות עם מומחים בתחום שבו אנו מתכוונים להשקיע - כדי שלא נפסיד כסף שחשוב לנו!
הנה סרטון מצוין שמסביר את נושא ההשקעות לילדים (עברית):
http://youtu.be/7IZXQ9ccr18
ולשעשוע מחויך - שפיגלר הכריש המייעץ מסביר איך לגייס השקעה מקרנות למימון סטארטאפים:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
השקעה () היא העברת סכום כסף, או חלק מההון שעומד לרשותך, לגורם אחר או לקניית משאב כלשהו, על מנת לייצר הכנסה ממנו.
השקעה של כסף זה לא לבזבז אותו אלא למסור אותו למטרה מסוימת, כדי להרוויח ממנו יותר כסף. השקעות כאלה הן לקנות דירה או חנות (קוראים לדברים כאלה נדל"ן), לרכוש מניות בבורסה או לרכוש מטבעות של מדינות אחרות, מה שקרוי מטבע חוץ.
כל אלה יכולים לעלות בערכם ואז מרוויחים כסף. חלקם לא רק עולים אלא גם מכניסים סכומים תקופתיים, למשל אם תשכירו את הנכס שקניתם ובכל חודש יועברו לכם דמי השכירות - זו חלק מההכנסה והיא באה בנוסף לעליית ערכו המצופה של הנכס.
גם להקים עסק משלנו זה "להשקיע". אם את שוכרת חנות למשל, מרהטת ומעצבת אותה בסכום כסף מסוים ומקווה להרוויח מהחנות היפה עם המוצרים שאת משווקת בה - זוהי השקעה.
צריך לדעת שבהשקעות אפשר להרוויח כסף, אבל אם אין לנו מזל או ידע מספיק אנחנו עלולים גם להפסיד כספים. לכן השקעות כדאי לבצע אחרי התייעצות עם מומחים בתחום שבו אנו מתכוונים להשקיע - כדי שלא נפסיד כסף שחשוב לנו!
הנה סרטון מצוין שמסביר את נושא ההשקעות לילדים (עברית):
http://youtu.be/7IZXQ9ccr18
ולשעשוע מחויך - שפיגלר הכריש המייעץ מסביר איך לגייס השקעה מקרנות למימון סטארטאפים:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
מה זה אקזיט?
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
מה הפך את ישראל לסטארטאפ ניישן?
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה לשנת 2022 שחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה לשנת 2022 שחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
מהן אופציות?
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
