שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה סטארטאפ ומה בינו לבין יוניקורן?
סטארטאפ (Startup), בעברית "חברת הזנק", הוא חברה חדשה, לרוב בתחום ההייטק, שנוסדה במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים.
הסטארטאפ הוא חברה בתחילת דרכה. לרוב אין לה רווחים משמעותיים בשלב הראשון. לכן חברות סטארטאפ ממומנות לרוב על ידי משקיעים וכך יכולות להקים חברה, לגייס עובדים וכמובן גם לשלם להם שכר, לפתח את המוצר או השירות המרכזי שאותו ישווקו בהמשך וכן הלאה.
בתחילת דרכו סטארטאפ ייכנס לא פעם לאחד מה"אקסלטורים", מאיצים או חממות טכנולוגיות, שמסייעות בהנחיית חברות צעירות כאלה והצוות המוביל בהן ומובילות אותם בשלבים הראשונים והקשים, שלבי בניית החברה, המיקוד ורכישת הידע הנדרש להובלת מיזם עולמי.
צוות עובדים זה בתחילת הדרך הוא קטן יחסית. לרוב, אחד המייסדים יוביל את המיזם, כמנהל החברה בפועל (CEO, קיצור של Chief executive officer).
אחד מהאחרים יהיה המנהל של התחום הטכנולוגי (CTO, או Chief technology officer) ואחרים יעבדו כמפתחים טכנולוגים ומתכנתים, כאנשי שיווק, עיצוב וחווית משתמש (UI/UX), מנהלי מוצר ואנשי פרודקט, מדעני נתונים ואנליסטים ועוד - הכל בהתאם למוצר ולגודל החברה וההון שעומד לרשותה.
#המשקיעים שמרימים
כמיזם ראשוני ולא מוכח, לרוב סטארטאפ יתחיל עם כסף עצמי, או עם הלוואות או השקעות מ-FFF, מה שמכונה כ"שלושת ה-Fים": חברים (Friends), כי הם מאמינים בך ולאו דווקא במיזם, משפחה (Family), שמאמינה גם היא בך ולא במיזם, וטפשים (Fools), שהם מי שלא מבינים את הסיכון שבמיזם וחושבים שזוהי הדרך שלהם לכסף קל ורווחים עצומים.
אחרי שהתגבש הרעיון, מפתח הסטארטאפ את ה-POC, שזו "הוכחת היתכנות" (Proof of concept), דגם ראשוני עובד שמראה שהפיתוח אפשרי ומוצדק מבחינה טכנולוגית ואולי גם מבחינה עסקית.
כך למעשה יש הוכחות ראשוניות לסיכוייו לגדול, יגיעו (בתקווה) המשקיעים הראשונים, שישקיעו מהונם סכום לא גדול. אלה הם לרוב משקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים ומשקיעים רק בשלב הראשון של חברות הזנק צעירות.
לאחר שהשקיעו בשלב הראשון של המיזם והביאו אותה למודל עסקי מבוסס ולמצב בו יש לו מוצר או אב טיפוס רציני כלשהו, מנסים מייסדי הסטרטאפ לגייס כסף מקרנות הון סיכון. אלה חברות השקעה המחזיקות כסף (שזה המושג של קרן) של משקיעים. הן משקיעות בסטארטאפים קיימים, בשלב השני, בו ניתן להפוך אותם לחברות גדולות ומכניסות.
חשוב לדעת שבעוד שסטארטאפים קמים ומגייסים בקול תרועה רמה, למות הם נוהגים בקול דממה דקה. הגיוסים יפורסמו בכל מקום אפשרי, כדי לבסס את ההבנה בציבור שמדובר בהצלחה. הקשיים שעלולים להוביל את המיזם לסופו יהיו הרבה יותר שקטים וסודיים.
#ומהו חד-קרן, או יוניקורן?
יוניקורן הוא סטארטאפ מצליח במיוחד, ששוויו עובר את המיליארד דולר. היוניקורנים, בעברית "חדי קרן", הם סטארטאפים שהמשקיעים מעריכים את שוויים ביותר ממיליארד דולר. כלומר, הם נסחרים לפי שווי שהוא גבוה ממיליארד דולר.
להיכרות עם מיזמים שונים ומצליחים בואו לתגית "סטארטאפים".
מארק צוקרברג, אולי הסטארטאפיסט המפורסם בעולם, במילות השראה לדור שלו (מתורגם):
https://youtu.be/wQOw3KyXpYM
מה גורם לסטארטאפ להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/bNpx7gpSqbY?long=yes
מסבירים ומשוויצים ביוניקורנים של ישראל:
https://youtu.be/kz_M201g3yg
ובחיוך - על המוריד לסטארטאפיסט (עברית):
https://youtu.be/cgmxMVb4PSc
והרצאת מדריך נחמדה להקמת סטארטאפ (עברית):
https://youtu.be/WrprszoEQ14?long=yes
איך האקסלרטור מסייע לסטארטאפים ולמה?
אקסלרטור (Startup), בעברית "מאיץ", הוא תכנית או התארגנות עסקית, שנועדה לסייע למייסדים של סטארטאפים צעירים לפתח את המיזם שלהם ולצמוח במהירות האפשרית.
האקסלרטורים בעולם מציעים סביבה תומכת ומעשירה, שמטרתה להקל על היזמים, באמצעות לימוד והנחייה, להתמקד בצמיחה ובפיתוח הסטארטאפ, בזמן קצר יחסית.
מטרת הסיוע היא לאפשר לסטארטאפ להאיץ במהירות את התפתחותו, לצד שיפור ההצעה העסקית, השירות או המוצר שלו ויצירת הכנסות, ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו בשוק.
#מה מציע אקסלרטור ליזמים?
במחזורים של 3-6 חודשים לכל מחזור של סטארטאפים, מציעים אקסלרטורים למייסדי (Founders) הסטארטאפים, מגוון של שירותים, תמיכה, סדנאות יזמות ותכניות לימוד בנושאים עסקיים וטכנולוגיים שונים.
לרוב מאפשר האקסלרטור ליזמים רשת של קשרים עם משקיעים ושותפים אפשריים, לצד קשר לתקשורת ולתעשייה וחיבור למומחים מהתעשייה או מתחומי התוכן החשובים.
תרומות כאלה, הן שיאפשרו ליזמים ייעוץ וגישה ישירה, למי שיכולים לתת להם עצות מבוססות ובמקרים מסוימים גם לסייע בבניית החברה.
לצד זה נותנים חלק מהאקסלרטורים משרד, פינות עבודה, ציוד או/ ושירותים נוספים.
השקעה ראשונית זו, של בעלי ומנהלי המיזמים הללו, מוענקת ליזמים, לרוב תמורת אחוזים משווי הסטארטאפ.
הנה אקסלרטור (עברית):
https://youtu.be/iAyfMSmxKoQ
אקסלרטור מזמין יזמים להצטרף אליו:
https://youtu.be/4V7R8HrU5Zc
התעשייה האווירית מסבירה את יתרונות האקסלרטור שלה ליזמים (עברית):
https://youtu.be/_qYDlRH7cbU
ומשתתפי אקסלרטור מעידים כמה הוא עזר להם:
https://youtu.be/fprPAliT1LQ?long=yes
מה זה בנצ'מרק?
פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם העסקי:
https://youtu.be/jxWLrhLHo0o
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
מהי הוכחת היתכנות?
הוכחת היתכנות (Proof Of Concept) היא פיתוח שמדגים ביצוע של רעיון או שיטה כלשהם לביצוע, ביצוע בקנה מידה מצומצם או חלקי, לעומת הפתרון הכולל שבסופו של דבר מעוניינים לבצע ולממש.
באמצעות הוכחת ההיתכנות, בקיצור POC, משתדלים המבצעים בדרך כלל לוודא שיש פוטנציאל אמיתי לביצוע של הרעיון, התאוריה או הפתרון הטכנולוגי שהם מעוניינים לתת לבעיה.
הוכחת ההיתכנות נעשית כך, לפני שמתחילים לפעול לפיתוח היישום או לשימוש בו בקנה מידה אמיתי, המחייב פיתוח מורכב, יקר וארוך.
בעולם התוכנה תדגים הוכחת ההיתכנות, לא פעם, מימוש חלקי או קטן של הרעיון, כזה שיפותח בדרך כלל, בעלויות נמוכות ובזמן קצר יחסית. חשיבותה תהיה בשכנוע ללכת על הפיתוח, גם העצמי וגם של משקיעים או קרנות הון סיכון להשקיע.
בתאגיד או בשירות הציבורי תפותח הוכחת ההיתכנות לצורך שכנוע של מקבלי החלטות ב"חלונות הגבוהים", על מנת שישתכנעו להשקיע זמן ומשאבים או לפנות עובדים, לצורך מימוש הרעיון.
גם בקולנוע, כהוכחת היתכנות לטכנולוגיות או לשיטות צילום חדשות, יוצרים לא פעם סרט קצר, המראה את התוצאה ומדגים את איכותה.
הנה הסבר של המונח:
https://youtu.be/cTDzYNZrzd8
וההבדלים בין POC לבין MVP, מוצר מינימלי אפשרי:
https://youtu.be/SRWG5pRqN1A
מהו המושג של "עמק המוות" ביזמות?
אחד הדימויים, או המושגים המוכרים, בעולם ההייטק הוא "עמק המוות" (The Valley of Death). ברררר... אבל לא לפחד. מדובר על דימוי, כמובן...
מי שמסתובב בעמק הסיליקון או ב"סיליקון ואדי" הישראלי שומע שוב ושוב מיזמים צעירים את המונח הזה ולפני שיתחלחל, כדאי שיידע ש"עמק המוות" הוא לגמרי עניין עסקי ועל אף הכינוי המורבידי, אין בו כלל אובדן חיים. אם כבר, אז המושג הזה מתאר תופעה שהיא חלק ממציאות עולם הסטארטאפים והיזמות החדשנית של המאה ה-21.
עמק המוות הוא אותו שלב קריטי בחיי סטארט-אפ, כשהכסף מההשקעה הראשונית מתחיל להיגמר, אבל ההכנסות עדיין לא מספיקות כדי לכסות את ההוצאות השוטפות. בעמק המוות, כל יום הוא מאבק הישרדות. יזם חכם פעם אמר ש"עמק המוות זה כמו ללכת על חבל דק מעל תהום, כשהחבל הולך ונגמר..."
ואכן, בעולם הגלובלי של ימינו, כשהתחרות ליזמים מגיעה מכל כיוון טכנולוגי וגאוגרפי, מסין לתל אביב, ברלין לסן פרנסיסקו או בסינגפור - היכולת לשרוד את עמק המוות הפכה למבחן הקשה ביותר של סטארטאפיסטים. הנתונים מאמתים את החשש ממנו ומספרים סיפור עצוב: תשעה מתוך עשרה סטארט-אפים לא שורדים את האתגר הזה, שבא בתקופה הכי שברירית שיש.
בכך "עמק המוות" הוא סוג של מבחן אבולוציוני של "הישרדות החזקים", של העידן החדש. כי בעידן שבו הטכנולוגיה משנה כל היבט בחיינו, הופך "עמק המוות" למעין מסנן טבעי, שמפריד בין חברות שמביאות לשוק ערך אמיתי, לבין כאלה שמבוססות רק על תקוות וחזון. יזמים יכולים לחשוב על העמק הנורא הזה ככור היתוך - או שיוצאים ממנו כפלדה מחושלת, או שנעלמים...
וזה עניין של אנרגיה. לא נדיר שיזמים יתארו את עמק המוות כ"חושך שלפני הזריחה". כי כמו שהמאה ה-21 פתחה כל כך הרבה הזדמנויות חדשות, היא גם הולידה אתגרים חדשים, שמובטחים למי שרוצים ליהנות מהן. בסופו של דבר, החברות שמצליחות לשרוד את "עמק המתים" ייצאו ממנו חזקות יותר, עם מודל עסקי מוכח ומגובש יותר ועם יכולת אמיתית להתחרות בשוק העולמי.
בסופו של יום, ההצלחה בצליחת עמק המוות דורשת שילוב של חדשנות, התאמה מהירה לשוק וניהול קפדני של משאבים. אבל אין חדשנות בלי כישלונות. כל יזם, שמתחיל מיזם, חייב להתכונן ולהניח שיתמודד עם מגוון שלבים בפיתוח המיזם שלו ואין מוצר או שירות שלא יעבור דרך השלב המכונה "עמק המוות". זהו שלב של הוכחת ההיתכנות, לא רק של המוצר והשירות, אלא של הצוות, הטכנולוגיה והתנאים שאותם יוצרים היזמים. הנפילה לעמק המוות היא חוויה חשובה לכל יזם ויזמת. לומדים בהם שיעורים חשובים על כישלון, לצד התקווה להצלחה ולמימוש, העוברת דרך התושייה, היצירתיות, העקביות ומגוון תכונות שמייצרות ניצחון והיזמים חייבים לגלות בהם.
הנה הסבר פשוט ומוחשי של מושג "עמק המוות":
https://youtu.be/lIXoCQflLNw
"עמק המוות" של החדשנות, שמפחיד משקיעים אבל החשוב בעולם היזמות (מתורגם):
https://youtu.be/-CBlVUPd25M
ניבוי של הצלחת הצוות ואיך מצליחים (עברית):
https://youtu.be/OXQVwa9p6B8
וכך לומדים ומשתפרים מכשלונות:
https://youtu.be/vsG4h-ZW2Fo
מה זה תיכנות וקידוד?
אם שאלתם את עצמכם פעם מה זה תִּכְנוּת (Programming או Coding) הרי שאתם לא לבד.
תכנות הוא סדרת הוראות שמגדירות התנהגות. על תוכנית מחשב להיות טובה, אלגנטית, יעילה ונוחה לתחזוקה.
אבל התייחסות כזו היא בעיקר לכתיבת הקוד ונוטה להיות כללית מדי. אנו רואים בתכנות ביטוי של לוגיקה. בכלל, לצורך תכנות, הליך שכולל גם תכנון והבנה מעמיקה ומגוונת בתחום הפיתוח, נדרשת מומחיות בלא מעט נושאים, כולל בתחום היישום, באלגוריתמיקה וכמובן וככל הנראה בראש ובראשונה - בעולם של הלוגיקה.
התחום הזה דומה למתמטיקה ולכן לא מעט אנשים אומרים שתכנות הוא מתמטיקה יישומית. כי אם עולם הלוגיקה כולל את המתמטיקה והתכנות, המתמטיקה היא הצד התיאורטי שלו, בעוד שהתכנות הוא הצד המעשי, הפרקטי של הלוגיקה.
חברות גם מניחות שמתמטיקאים טובים יהיו מתכנתים ומהנדסי תוכנה מצוינים וגם אם מתמטיקה ברמה גבוהה לא הכרחית לתכנות, זה אכן בדרך כלל כך.
כבר שנים שמתנהל ויכוח על מהות התכנות - האם כתיבה של תכניות מחשב טובות היא יותר הנדסה, יותר אומנות, או אמנות של ממש. כנראה שפיתוח כולל את שלושת העולמות הללו ושמתכנת מצוין הוא גם בעל מקצוע טוב, גם בעל יכולת הנדסית משמעותית וגם אמן של קוד.
ואכן, בעולם של המתכנתים יש אבחנה מסוימת בין programming, בעברית תִּכְנוּת, שזו דרך החשיבה לפתרון בעיות ברמה היותר מופשטת וייתכן אף בלי ידע בשפת תוכנה ספציפית, לבין coding שזה קִידּוּד והוא יותר החלק הטכני יותר של כתיבת הקוד ומחייב ללמוד את התחביר, ה-Syntax של השפה שבה ייכתב הקוד שלך.
רבים בתחום אומרים שאם למדת "פרוגרמינג", כלומר תכנות, יהיה לך קל מאוד ללמוד "קודינג", שזה קידוד. זו הסיבה שלמתכנתים אמיתיים כל כך קל ללמוד שפות תכנות חדשות וזו כנראה גם הסיבה שמנהיגי העולם החדשים הם מי שהיו מתכנתים מצוינים. התכנות ברמה הגבוהה שלו מסייע לבנות יכולת מנטלית גבוהה שדרושה להנהיג ולפרוץ למקומות חדשים.
להיכרות עם עולם התיכנות היכנסו לתגית "תכנות".
הנה העולם של המתכנתים (מתורגם):
https://youtu.be/tSysNQFUf2g
בעולם הפיתוח יש לא מעט שמבחינים בין מתכנת programmer למקודד coder:
https://youtu.be/CIRGjwYgdT4
אפילו בסמארטפון אפשר לקודד:
https://youtu.be/Cmq3TrS3ccU
סרט יותר ארוך על עולם התיכנות:
https://youtu.be/dU1xS07N-FA?long=yes
וראיון עם איש מחשבים על תכנות בעולם ההייטק (עברית):
https://youtu.be/MWuPuu2c1Y8?long=yes
מהו מודל עסקי?
כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.
מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.
הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:
חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.
אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.
חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.
הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):
http://youtu.be/37q9GB8oblM
בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):
https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M
המודל העסקי המרתק וייחודי של חברת איקאה:
https://youtu.be/tkfq__rdoD0
ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):
https://youtu.be/BRakUD0-EzE
מהו השיבוש ומהי חדשנות משבשת?
"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי. מדובר בפיתוח של פתרונות טובים יותר לבעיות קיימות, כמו גם פתרונות לבעיות שלא ידענו שעומדות בפנינו. הסיבה? - ככל שיש חידושים, כן מתגלים אתגרים ובעיות מורכבים ומרתקים יותר.
אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.
את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.
איך זה קורה בפועל?
בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.
מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.
מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.
כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.
מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.
קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.
שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.
הנה החדשנות המשבשת:
https://youtu.be/ystdF6jN7hc
אפליקציית שיתוף נסיעות משבשת שוק (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עוד על חדשנות משבשת:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:
https://youtu.be/8d32Ps1VYAk
כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:
https://youtu.be/maKZ24qq-Ec
אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:
https://youtu.be/XI9jB3rPttI
וזה הרבה יותר גדול, כי בעולם של היצע וביקוש האינטרס של כולנו שלכולנו יהיה טוב (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
מה זה פטנט?
נניח שעבדתם המון על המצאה שהמצאתם וייצרתם מוצר, שעלה המון כסף לייצר, אבל מפעל אחר העתיק אותה ומוצא מוצר מתחרה וזול יותר ומשקיע בפרסום והמוצר שלכם פשוט לא נמכר.. נכון שזה לא כיף?
הפטנט נועד למנוע את זה ולהגן על המצאה. פטנטים ניתנים על ידי המדינה. הפטנט הוא הליך משפטי שנועד למנוע מאחרים, למשך 20 שנה ובחלק מהמדינות לטווח קצר יותר. את השימוש בהמצאה שתוארה בפטנט. אחרי שפג התוקף שלו, בתום 20 שנה, מותר לכולם להשתמש בו כרצונם ולייצר מוצרים שמתבססים על הפטנט.
למעשה, פטנט הוא סוג של מונופול לזמן מוגבל. את הפטנט יש חובה לפרסם, כך שאחרים יוכלו ללמוד לגבי הפיתוח ולא להפר אותו או לרכוש זכויות רישוי לשימוש בו ובכך לפתח את התחום למוצרים חדשניים.
האם בית משפט יכול לאשר לחברה להשתמש בפטנט של מתחרה, או לכפות על מי שרשם את הפטנט להפוך אותו לציבורי? - התשובה חיובית, אבל זה קורה כמעט רק בתעשיית התרופות.
כל פטנט צריך לכלול חדשנות. הוא צריך להיות משהו שאיש לא חשב עליו קודם. צריכה להיות בו גם "קפיצה המצאתית", שפירושה שאכן הפטנט מקדם את התחום באופן ממשי.
לא רבים יודעים שכמעט כל דבר שאנו פוגשים במוצרים שאנו קונים נרשם בפטנט. ישנם אף מוצרים שעליהם או על העטיפה שלהם ניתן לראות סימון של הפטנט. ישנם מוצרים, כמו טלפונים סלולאריים או מחשבים חדשניים, שכוללים אלפי פטנטים שונים. חברות הייטק מחזיקות פטנטנים רבים ואף תובעות חברות שהפרו אותם.
אגב, מסתבר שלחברת הטכנולוגיה Apple היה פעם פטנט על מלבן עם פינות מעוגלות..
כך רושמים פטנט:
https://youtu.be/U6SjpTDaXBw
מה זה פטנט?
https://youtu.be/ISNIgJUa9po
הסבר להורים:
http://youtu.be/2JTaTWtyJEs
פטנט חייב להיות חדשני:
http://youtu.be/CH4ubCmhwWU
והוא צריך גם לחדש בתחום שבו הוא עוסק:
http://youtu.be/DijbJdqOy0w
סטארטאפ (Startup), בעברית "חברת הזנק", הוא חברה חדשה, לרוב בתחום ההייטק, שנוסדה במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים.
הסטארטאפ הוא חברה בתחילת דרכה. לרוב אין לה רווחים משמעותיים בשלב הראשון. לכן חברות סטארטאפ ממומנות לרוב על ידי משקיעים וכך יכולות להקים חברה, לגייס עובדים וכמובן גם לשלם להם שכר, לפתח את המוצר או השירות המרכזי שאותו ישווקו בהמשך וכן הלאה.
בתחילת דרכו סטארטאפ ייכנס לא פעם לאחד מה"אקסלטורים", מאיצים או חממות טכנולוגיות, שמסייעות בהנחיית חברות צעירות כאלה והצוות המוביל בהן ומובילות אותם בשלבים הראשונים והקשים, שלבי בניית החברה, המיקוד ורכישת הידע הנדרש להובלת מיזם עולמי.
צוות עובדים זה בתחילת הדרך הוא קטן יחסית. לרוב, אחד המייסדים יוביל את המיזם, כמנהל החברה בפועל (CEO, קיצור של Chief executive officer).
אחד מהאחרים יהיה המנהל של התחום הטכנולוגי (CTO, או Chief technology officer) ואחרים יעבדו כמפתחים טכנולוגים ומתכנתים, כאנשי שיווק, עיצוב וחווית משתמש (UI/UX), מנהלי מוצר ואנשי פרודקט, מדעני נתונים ואנליסטים ועוד - הכל בהתאם למוצר ולגודל החברה וההון שעומד לרשותה.
#המשקיעים שמרימים
כמיזם ראשוני ולא מוכח, לרוב סטארטאפ יתחיל עם כסף עצמי, או עם הלוואות או השקעות מ-FFF, מה שמכונה כ"שלושת ה-Fים": חברים (Friends), כי הם מאמינים בך ולאו דווקא במיזם, משפחה (Family), שמאמינה גם היא בך ולא במיזם, וטפשים (Fools), שהם מי שלא מבינים את הסיכון שבמיזם וחושבים שזוהי הדרך שלהם לכסף קל ורווחים עצומים.
אחרי שהתגבש הרעיון, מפתח הסטארטאפ את ה-POC, שזו "הוכחת היתכנות" (Proof of concept), דגם ראשוני עובד שמראה שהפיתוח אפשרי ומוצדק מבחינה טכנולוגית ואולי גם מבחינה עסקית.
כך למעשה יש הוכחות ראשוניות לסיכוייו לגדול, יגיעו (בתקווה) המשקיעים הראשונים, שישקיעו מהונם סכום לא גדול. אלה הם לרוב משקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים ומשקיעים רק בשלב הראשון של חברות הזנק צעירות.
לאחר שהשקיעו בשלב הראשון של המיזם והביאו אותה למודל עסקי מבוסס ולמצב בו יש לו מוצר או אב טיפוס רציני כלשהו, מנסים מייסדי הסטרטאפ לגייס כסף מקרנות הון סיכון. אלה חברות השקעה המחזיקות כסף (שזה המושג של קרן) של משקיעים. הן משקיעות בסטארטאפים קיימים, בשלב השני, בו ניתן להפוך אותם לחברות גדולות ומכניסות.
חשוב לדעת שבעוד שסטארטאפים קמים ומגייסים בקול תרועה רמה, למות הם נוהגים בקול דממה דקה. הגיוסים יפורסמו בכל מקום אפשרי, כדי לבסס את ההבנה בציבור שמדובר בהצלחה. הקשיים שעלולים להוביל את המיזם לסופו יהיו הרבה יותר שקטים וסודיים.
#ומהו חד-קרן, או יוניקורן?
יוניקורן הוא סטארטאפ מצליח במיוחד, ששוויו עובר את המיליארד דולר. היוניקורנים, בעברית "חדי קרן", הם סטארטאפים שהמשקיעים מעריכים את שוויים ביותר ממיליארד דולר. כלומר, הם נסחרים לפי שווי שהוא גבוה ממיליארד דולר.
להיכרות עם מיזמים שונים ומצליחים בואו לתגית "סטארטאפים".
מארק צוקרברג, אולי הסטארטאפיסט המפורסם בעולם, במילות השראה לדור שלו (מתורגם):
https://youtu.be/wQOw3KyXpYM
מה גורם לסטארטאפ להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/bNpx7gpSqbY?long=yes
מסבירים ומשוויצים ביוניקורנים של ישראל:
https://youtu.be/kz_M201g3yg
ובחיוך - על המוריד לסטארטאפיסט (עברית):
https://youtu.be/cgmxMVb4PSc
והרצאת מדריך נחמדה להקמת סטארטאפ (עברית):
https://youtu.be/WrprszoEQ14?long=yes
אקסלרטור (Startup), בעברית "מאיץ", הוא תכנית או התארגנות עסקית, שנועדה לסייע למייסדים של סטארטאפים צעירים לפתח את המיזם שלהם ולצמוח במהירות האפשרית.
האקסלרטורים בעולם מציעים סביבה תומכת ומעשירה, שמטרתה להקל על היזמים, באמצעות לימוד והנחייה, להתמקד בצמיחה ובפיתוח הסטארטאפ, בזמן קצר יחסית.
מטרת הסיוע היא לאפשר לסטארטאפ להאיץ במהירות את התפתחותו, לצד שיפור ההצעה העסקית, השירות או המוצר שלו ויצירת הכנסות, ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו בשוק.
#מה מציע אקסלרטור ליזמים?
במחזורים של 3-6 חודשים לכל מחזור של סטארטאפים, מציעים אקסלרטורים למייסדי (Founders) הסטארטאפים, מגוון של שירותים, תמיכה, סדנאות יזמות ותכניות לימוד בנושאים עסקיים וטכנולוגיים שונים.
לרוב מאפשר האקסלרטור ליזמים רשת של קשרים עם משקיעים ושותפים אפשריים, לצד קשר לתקשורת ולתעשייה וחיבור למומחים מהתעשייה או מתחומי התוכן החשובים.
תרומות כאלה, הן שיאפשרו ליזמים ייעוץ וגישה ישירה, למי שיכולים לתת להם עצות מבוססות ובמקרים מסוימים גם לסייע בבניית החברה.
לצד זה נותנים חלק מהאקסלרטורים משרד, פינות עבודה, ציוד או/ ושירותים נוספים.
השקעה ראשונית זו, של בעלי ומנהלי המיזמים הללו, מוענקת ליזמים, לרוב תמורת אחוזים משווי הסטארטאפ.
הנה אקסלרטור (עברית):
https://youtu.be/iAyfMSmxKoQ
אקסלרטור מזמין יזמים להצטרף אליו:
https://youtu.be/4V7R8HrU5Zc
התעשייה האווירית מסבירה את יתרונות האקסלרטור שלה ליזמים (עברית):
https://youtu.be/_qYDlRH7cbU
ומשתתפי אקסלרטור מעידים כמה הוא עזר להם:
https://youtu.be/fprPAliT1LQ?long=yes
פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם העסקי:
https://youtu.be/jxWLrhLHo0o
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
הוכחת היתכנות (Proof Of Concept) היא פיתוח שמדגים ביצוע של רעיון או שיטה כלשהם לביצוע, ביצוע בקנה מידה מצומצם או חלקי, לעומת הפתרון הכולל שבסופו של דבר מעוניינים לבצע ולממש.
באמצעות הוכחת ההיתכנות, בקיצור POC, משתדלים המבצעים בדרך כלל לוודא שיש פוטנציאל אמיתי לביצוע של הרעיון, התאוריה או הפתרון הטכנולוגי שהם מעוניינים לתת לבעיה.
הוכחת ההיתכנות נעשית כך, לפני שמתחילים לפעול לפיתוח היישום או לשימוש בו בקנה מידה אמיתי, המחייב פיתוח מורכב, יקר וארוך.
בעולם התוכנה תדגים הוכחת ההיתכנות, לא פעם, מימוש חלקי או קטן של הרעיון, כזה שיפותח בדרך כלל, בעלויות נמוכות ובזמן קצר יחסית. חשיבותה תהיה בשכנוע ללכת על הפיתוח, גם העצמי וגם של משקיעים או קרנות הון סיכון להשקיע.
בתאגיד או בשירות הציבורי תפותח הוכחת ההיתכנות לצורך שכנוע של מקבלי החלטות ב"חלונות הגבוהים", על מנת שישתכנעו להשקיע זמן ומשאבים או לפנות עובדים, לצורך מימוש הרעיון.
גם בקולנוע, כהוכחת היתכנות לטכנולוגיות או לשיטות צילום חדשות, יוצרים לא פעם סרט קצר, המראה את התוצאה ומדגים את איכותה.
הנה הסבר של המונח:
https://youtu.be/cTDzYNZrzd8
וההבדלים בין POC לבין MVP, מוצר מינימלי אפשרי:
https://youtu.be/SRWG5pRqN1A
סטארטאפים
אחד הדימויים, או המושגים המוכרים, בעולם ההייטק הוא "עמק המוות" (The Valley of Death). ברררר... אבל לא לפחד. מדובר על דימוי, כמובן...
מי שמסתובב בעמק הסיליקון או ב"סיליקון ואדי" הישראלי שומע שוב ושוב מיזמים צעירים את המונח הזה ולפני שיתחלחל, כדאי שיידע ש"עמק המוות" הוא לגמרי עניין עסקי ועל אף הכינוי המורבידי, אין בו כלל אובדן חיים. אם כבר, אז המושג הזה מתאר תופעה שהיא חלק ממציאות עולם הסטארטאפים והיזמות החדשנית של המאה ה-21.
עמק המוות הוא אותו שלב קריטי בחיי סטארט-אפ, כשהכסף מההשקעה הראשונית מתחיל להיגמר, אבל ההכנסות עדיין לא מספיקות כדי לכסות את ההוצאות השוטפות. בעמק המוות, כל יום הוא מאבק הישרדות. יזם חכם פעם אמר ש"עמק המוות זה כמו ללכת על חבל דק מעל תהום, כשהחבל הולך ונגמר..."
ואכן, בעולם הגלובלי של ימינו, כשהתחרות ליזמים מגיעה מכל כיוון טכנולוגי וגאוגרפי, מסין לתל אביב, ברלין לסן פרנסיסקו או בסינגפור - היכולת לשרוד את עמק המוות הפכה למבחן הקשה ביותר של סטארטאפיסטים. הנתונים מאמתים את החשש ממנו ומספרים סיפור עצוב: תשעה מתוך עשרה סטארט-אפים לא שורדים את האתגר הזה, שבא בתקופה הכי שברירית שיש.
בכך "עמק המוות" הוא סוג של מבחן אבולוציוני של "הישרדות החזקים", של העידן החדש. כי בעידן שבו הטכנולוגיה משנה כל היבט בחיינו, הופך "עמק המוות" למעין מסנן טבעי, שמפריד בין חברות שמביאות לשוק ערך אמיתי, לבין כאלה שמבוססות רק על תקוות וחזון. יזמים יכולים לחשוב על העמק הנורא הזה ככור היתוך - או שיוצאים ממנו כפלדה מחושלת, או שנעלמים...
וזה עניין של אנרגיה. לא נדיר שיזמים יתארו את עמק המוות כ"חושך שלפני הזריחה". כי כמו שהמאה ה-21 פתחה כל כך הרבה הזדמנויות חדשות, היא גם הולידה אתגרים חדשים, שמובטחים למי שרוצים ליהנות מהן. בסופו של דבר, החברות שמצליחות לשרוד את "עמק המתים" ייצאו ממנו חזקות יותר, עם מודל עסקי מוכח ומגובש יותר ועם יכולת אמיתית להתחרות בשוק העולמי.
בסופו של יום, ההצלחה בצליחת עמק המוות דורשת שילוב של חדשנות, התאמה מהירה לשוק וניהול קפדני של משאבים. אבל אין חדשנות בלי כישלונות. כל יזם, שמתחיל מיזם, חייב להתכונן ולהניח שיתמודד עם מגוון שלבים בפיתוח המיזם שלו ואין מוצר או שירות שלא יעבור דרך השלב המכונה "עמק המוות". זהו שלב של הוכחת ההיתכנות, לא רק של המוצר והשירות, אלא של הצוות, הטכנולוגיה והתנאים שאותם יוצרים היזמים. הנפילה לעמק המוות היא חוויה חשובה לכל יזם ויזמת. לומדים בהם שיעורים חשובים על כישלון, לצד התקווה להצלחה ולמימוש, העוברת דרך התושייה, היצירתיות, העקביות ומגוון תכונות שמייצרות ניצחון והיזמים חייבים לגלות בהם.
הנה הסבר פשוט ומוחשי של מושג "עמק המוות":
https://youtu.be/lIXoCQflLNw
"עמק המוות" של החדשנות, שמפחיד משקיעים אבל החשוב בעולם היזמות (מתורגם):
https://youtu.be/-CBlVUPd25M
ניבוי של הצלחת הצוות ואיך מצליחים (עברית):
https://youtu.be/OXQVwa9p6B8
וכך לומדים ומשתפרים מכשלונות:
https://youtu.be/vsG4h-ZW2Fo
אם שאלתם את עצמכם פעם מה זה תִּכְנוּת (Programming או Coding) הרי שאתם לא לבד.
תכנות הוא סדרת הוראות שמגדירות התנהגות. על תוכנית מחשב להיות טובה, אלגנטית, יעילה ונוחה לתחזוקה.
אבל התייחסות כזו היא בעיקר לכתיבת הקוד ונוטה להיות כללית מדי. אנו רואים בתכנות ביטוי של לוגיקה. בכלל, לצורך תכנות, הליך שכולל גם תכנון והבנה מעמיקה ומגוונת בתחום הפיתוח, נדרשת מומחיות בלא מעט נושאים, כולל בתחום היישום, באלגוריתמיקה וכמובן וככל הנראה בראש ובראשונה - בעולם של הלוגיקה.
התחום הזה דומה למתמטיקה ולכן לא מעט אנשים אומרים שתכנות הוא מתמטיקה יישומית. כי אם עולם הלוגיקה כולל את המתמטיקה והתכנות, המתמטיקה היא הצד התיאורטי שלו, בעוד שהתכנות הוא הצד המעשי, הפרקטי של הלוגיקה.
חברות גם מניחות שמתמטיקאים טובים יהיו מתכנתים ומהנדסי תוכנה מצוינים וגם אם מתמטיקה ברמה גבוהה לא הכרחית לתכנות, זה אכן בדרך כלל כך.
כבר שנים שמתנהל ויכוח על מהות התכנות - האם כתיבה של תכניות מחשב טובות היא יותר הנדסה, יותר אומנות, או אמנות של ממש. כנראה שפיתוח כולל את שלושת העולמות הללו ושמתכנת מצוין הוא גם בעל מקצוע טוב, גם בעל יכולת הנדסית משמעותית וגם אמן של קוד.
ואכן, בעולם של המתכנתים יש אבחנה מסוימת בין programming, בעברית תִּכְנוּת, שזו דרך החשיבה לפתרון בעיות ברמה היותר מופשטת וייתכן אף בלי ידע בשפת תוכנה ספציפית, לבין coding שזה קִידּוּד והוא יותר החלק הטכני יותר של כתיבת הקוד ומחייב ללמוד את התחביר, ה-Syntax של השפה שבה ייכתב הקוד שלך.
רבים בתחום אומרים שאם למדת "פרוגרמינג", כלומר תכנות, יהיה לך קל מאוד ללמוד "קודינג", שזה קידוד. זו הסיבה שלמתכנתים אמיתיים כל כך קל ללמוד שפות תכנות חדשות וזו כנראה גם הסיבה שמנהיגי העולם החדשים הם מי שהיו מתכנתים מצוינים. התכנות ברמה הגבוהה שלו מסייע לבנות יכולת מנטלית גבוהה שדרושה להנהיג ולפרוץ למקומות חדשים.
להיכרות עם עולם התיכנות היכנסו לתגית "תכנות".
הנה העולם של המתכנתים (מתורגם):
https://youtu.be/tSysNQFUf2g
בעולם הפיתוח יש לא מעט שמבחינים בין מתכנת programmer למקודד coder:
https://youtu.be/CIRGjwYgdT4
אפילו בסמארטפון אפשר לקודד:
https://youtu.be/Cmq3TrS3ccU
סרט יותר ארוך על עולם התיכנות:
https://youtu.be/dU1xS07N-FA?long=yes
וראיון עם איש מחשבים על תכנות בעולם ההייטק (עברית):
https://youtu.be/MWuPuu2c1Y8?long=yes
כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.
מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.
הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:
חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.
אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.
חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.
הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):
http://youtu.be/37q9GB8oblM
בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):
https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M
המודל העסקי המרתק וייחודי של חברת איקאה:
https://youtu.be/tkfq__rdoD0
ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):
https://youtu.be/BRakUD0-EzE
"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי. מדובר בפיתוח של פתרונות טובים יותר לבעיות קיימות, כמו גם פתרונות לבעיות שלא ידענו שעומדות בפנינו. הסיבה? - ככל שיש חידושים, כן מתגלים אתגרים ובעיות מורכבים ומרתקים יותר.
אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.
את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.
איך זה קורה בפועל?
בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.
מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.
מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.
כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.
מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.
קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.
שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.
הנה החדשנות המשבשת:
https://youtu.be/ystdF6jN7hc
אפליקציית שיתוף נסיעות משבשת שוק (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עוד על חדשנות משבשת:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:
https://youtu.be/8d32Ps1VYAk
כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:
https://youtu.be/maKZ24qq-Ec
אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:
https://youtu.be/XI9jB3rPttI
וזה הרבה יותר גדול, כי בעולם של היצע וביקוש האינטרס של כולנו שלכולנו יהיה טוב (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
נניח שעבדתם המון על המצאה שהמצאתם וייצרתם מוצר, שעלה המון כסף לייצר, אבל מפעל אחר העתיק אותה ומוצא מוצר מתחרה וזול יותר ומשקיע בפרסום והמוצר שלכם פשוט לא נמכר.. נכון שזה לא כיף?
הפטנט נועד למנוע את זה ולהגן על המצאה. פטנטים ניתנים על ידי המדינה. הפטנט הוא הליך משפטי שנועד למנוע מאחרים, למשך 20 שנה ובחלק מהמדינות לטווח קצר יותר. את השימוש בהמצאה שתוארה בפטנט. אחרי שפג התוקף שלו, בתום 20 שנה, מותר לכולם להשתמש בו כרצונם ולייצר מוצרים שמתבססים על הפטנט.
למעשה, פטנט הוא סוג של מונופול לזמן מוגבל. את הפטנט יש חובה לפרסם, כך שאחרים יוכלו ללמוד לגבי הפיתוח ולא להפר אותו או לרכוש זכויות רישוי לשימוש בו ובכך לפתח את התחום למוצרים חדשניים.
האם בית משפט יכול לאשר לחברה להשתמש בפטנט של מתחרה, או לכפות על מי שרשם את הפטנט להפוך אותו לציבורי? - התשובה חיובית, אבל זה קורה כמעט רק בתעשיית התרופות.
כל פטנט צריך לכלול חדשנות. הוא צריך להיות משהו שאיש לא חשב עליו קודם. צריכה להיות בו גם "קפיצה המצאתית", שפירושה שאכן הפטנט מקדם את התחום באופן ממשי.
לא רבים יודעים שכמעט כל דבר שאנו פוגשים במוצרים שאנו קונים נרשם בפטנט. ישנם אף מוצרים שעליהם או על העטיפה שלהם ניתן לראות סימון של הפטנט. ישנם מוצרים, כמו טלפונים סלולאריים או מחשבים חדשניים, שכוללים אלפי פטנטים שונים. חברות הייטק מחזיקות פטנטנים רבים ואף תובעות חברות שהפרו אותם.
אגב, מסתבר שלחברת הטכנולוגיה Apple היה פעם פטנט על מלבן עם פינות מעוגלות..
כך רושמים פטנט:
https://youtu.be/U6SjpTDaXBw
מה זה פטנט?
https://youtu.be/ISNIgJUa9po
הסבר להורים:
http://youtu.be/2JTaTWtyJEs
פטנט חייב להיות חדשני:
http://youtu.be/CH4ubCmhwWU
והוא צריך גם לחדש בתחום שבו הוא עוסק:
http://youtu.be/DijbJdqOy0w
מהו חד-קרן?
בתרבות של אירופה העתיקה, עוד לפני ימי הביניים, החלו להאמין בקיומם של יצורים עם קרן אחת. חד-הקרן (Unicorn) מתואר כיצור לבן, בעל קרן אחת כסופה על מצחו, שדומה לתיש או לסוס.
בתרבות ובאמנות הוא נחשב ליצור קסום ואצילי, שניזון מטל הבוקר ואינו פוגע בחי ובצומח. הוא מתגלה משום מה רק לעלמות צעירות...
לא רבים יודעים שחד קרן הוא החיה הרשמית של סקוטלנד, הוא מופיע בסמל הרשמי של סקוטלנד ובסמל הרשמי של הממלכה המאוחדת.
החוקרים סבורים שהמיתוס של חדי-הקרן נולד מקרנף שנראה ככל הנראה על ידי נזיר גרמני בשם פאברי, שטייל באפריקה ובמזרח התיכון. הגזמות ותוספות לסיפורים שהתגלגלו מאותו אדם הפכו לאגדה. חדי הקרן מופיעים מאז כמעט בכל המיתולוגיות, אוספי האגדות של אירופה.
קצת לא יאומן ונראה בדיה מוחלטת - לאחרונה נטען בקנדה שהסוס האגדי עם הקרן באמצע המצח תועד במצלמת וידאו.
בכל מקרה, בתחום אחד חדי קרן הם ממשיים ובועטים - בעולם הייטק מכנים "חדי קרן" סטארטאפים שהגיעו להערכת שווי של מעל מיליארד דולר, או נסחרים בשווי הגבוה ממיליארד. כנראה שצדק מי שאמר שאגדות לא שוות מיליונים... הוא לא ידע שלא פעם הן שוות ביליונים... ועוד בדולרים.
הנה סרטון אנימציה קצר ואומנותי שמככב בו חד קרן:
https://youtu.be/4VqmRzH2xQY?t=6s
לילדים על חדי קרן:
http://youtu.be/oIBhgf3AzSY
והיוניקורן הכי מפורסם בעולם כרגע זה של נועה קירל:
https://youtu.be/dT9K7RCHxus
בתרבות של אירופה העתיקה, עוד לפני ימי הביניים, החלו להאמין בקיומם של יצורים עם קרן אחת. חד-הקרן (Unicorn) מתואר כיצור לבן, בעל קרן אחת כסופה על מצחו, שדומה לתיש או לסוס.
בתרבות ובאמנות הוא נחשב ליצור קסום ואצילי, שניזון מטל הבוקר ואינו פוגע בחי ובצומח. הוא מתגלה משום מה רק לעלמות צעירות...
לא רבים יודעים שחד קרן הוא החיה הרשמית של סקוטלנד, הוא מופיע בסמל הרשמי של סקוטלנד ובסמל הרשמי של הממלכה המאוחדת.
החוקרים סבורים שהמיתוס של חדי-הקרן נולד מקרנף שנראה ככל הנראה על ידי נזיר גרמני בשם פאברי, שטייל באפריקה ובמזרח התיכון. הגזמות ותוספות לסיפורים שהתגלגלו מאותו אדם הפכו לאגדה. חדי הקרן מופיעים מאז כמעט בכל המיתולוגיות, אוספי האגדות של אירופה.
קצת לא יאומן ונראה בדיה מוחלטת - לאחרונה נטען בקנדה שהסוס האגדי עם הקרן באמצע המצח תועד במצלמת וידאו.
בכל מקרה, בתחום אחד חדי קרן הם ממשיים ובועטים - בעולם הייטק מכנים "חדי קרן" סטארטאפים שהגיעו להערכת שווי של מעל מיליארד דולר, או נסחרים בשווי הגבוה ממיליארד. כנראה שצדק מי שאמר שאגדות לא שוות מיליונים... הוא לא ידע שלא פעם הן שוות ביליונים... ועוד בדולרים.
הנה סרטון אנימציה קצר ואומנותי שמככב בו חד קרן:
https://youtu.be/4VqmRzH2xQY?t=6s
לילדים על חדי קרן:
http://youtu.be/oIBhgf3AzSY
והיוניקורן הכי מפורסם בעולם כרגע זה של נועה קירל:
https://youtu.be/dT9K7RCHxus
מהו עמק הסיליקון, או הסיליקון ואלי?
עמק הסיליקון (Silicon Valley) הוא אזור ההייטק המצליח ביותר בעולם. השגשוג העצום שחוות החברות הגדולות בעמק הסיליקון הפך אותו לאחד המקומות העשירים והנחשבים בארצות הברית ובעולם כולו.
האזור החל את צמיחתו מחברות שסיפקו ציוד מתקדם לצי האמריקאי ולנאס"א. כשהחלה אוניברסיטת סטנפורד להשכיר שטחים ששייכים לה, כדי למשוך עבודה לאזור, הגיעו למקום מייסדי היולט פקארד, חברת HP ואחריהם החברה של ויליאם שוקלי, ממציא המוליך למחצה. פיצולים רבים יצרו בשנים הבאות ריכוז של חברות מוליכים למחצה, אחריהן נולדו והגיעו חברות מחשבים, תוכנה והנדסה מתקדמת. כיום שוכנות בסיליקון ואלי חברות ההייטק המצליחות בעולם, כולל גוגל, אדובי, אפל, מיקרוסופט, אינטל, פייסבוק, איביי ואחרות. לצידן יושבים באזור אלפי סטארטאפים ומיזמים קטנים בתחום הטכנולוגיה העילית.
הסיליקון ואלי נמצא בחלקו הדרומי של אזור מפרץ סן פרנסיסקו, בצפון קליפורניה שבארצות הברית. האזור משתרע מאזור מנלו פארק שבדרום חצי האי של סן פרנסיסקו ועד סן חוזה, כולל חלקו הצפוני של עמק סנטה קלרה ומחוז סנטה קלרה עצמו.
לכינוי זכה האזור מעיתונאי שכתב בתחילת שנות ה-70 על יצרניות שבבי סיליקון המתרכזות באזור. בהמשך דבק הדימוי בריכוזי הייטק, עד כדי כך שמדברים כיום על "עמק הסיליקון ההודי" שבעיר ההודית בנגלור, או על ה"סיליקון ואדי" שבאזור תל אביב-הרצליה רעננה בישראל.
כך נולד הסיליקון ואלי:
http://youtu.be/OIi8AMpt-FM
מה הישראלים עושים שם:
http://youtu.be/iT45sPNq2co
תולדות עמק הסיליקון:
https://youtu.be/UO-8CMdeSHA
רבים טוענים שה-LSD הוא אחד האמצעים שמשמשים את מצליחני הסיליקון ואלי היטב:
http://youtu.be/VZqz4ZlVBk0
וסרט ארוך על עמק הסיליקון ומה באמת קורה בו:
http://youtu.be/r44RKWyfcFw?long=yes
עמק הסיליקון (Silicon Valley) הוא אזור ההייטק המצליח ביותר בעולם. השגשוג העצום שחוות החברות הגדולות בעמק הסיליקון הפך אותו לאחד המקומות העשירים והנחשבים בארצות הברית ובעולם כולו.
האזור החל את צמיחתו מחברות שסיפקו ציוד מתקדם לצי האמריקאי ולנאס"א. כשהחלה אוניברסיטת סטנפורד להשכיר שטחים ששייכים לה, כדי למשוך עבודה לאזור, הגיעו למקום מייסדי היולט פקארד, חברת HP ואחריהם החברה של ויליאם שוקלי, ממציא המוליך למחצה. פיצולים רבים יצרו בשנים הבאות ריכוז של חברות מוליכים למחצה, אחריהן נולדו והגיעו חברות מחשבים, תוכנה והנדסה מתקדמת. כיום שוכנות בסיליקון ואלי חברות ההייטק המצליחות בעולם, כולל גוגל, אדובי, אפל, מיקרוסופט, אינטל, פייסבוק, איביי ואחרות. לצידן יושבים באזור אלפי סטארטאפים ומיזמים קטנים בתחום הטכנולוגיה העילית.
הסיליקון ואלי נמצא בחלקו הדרומי של אזור מפרץ סן פרנסיסקו, בצפון קליפורניה שבארצות הברית. האזור משתרע מאזור מנלו פארק שבדרום חצי האי של סן פרנסיסקו ועד סן חוזה, כולל חלקו הצפוני של עמק סנטה קלרה ומחוז סנטה קלרה עצמו.
לכינוי זכה האזור מעיתונאי שכתב בתחילת שנות ה-70 על יצרניות שבבי סיליקון המתרכזות באזור. בהמשך דבק הדימוי בריכוזי הייטק, עד כדי כך שמדברים כיום על "עמק הסיליקון ההודי" שבעיר ההודית בנגלור, או על ה"סיליקון ואדי" שבאזור תל אביב-הרצליה רעננה בישראל.
כך נולד הסיליקון ואלי:
http://youtu.be/OIi8AMpt-FM
מה הישראלים עושים שם:
http://youtu.be/iT45sPNq2co
תולדות עמק הסיליקון:
https://youtu.be/UO-8CMdeSHA
רבים טוענים שה-LSD הוא אחד האמצעים שמשמשים את מצליחני הסיליקון ואלי היטב:
http://youtu.be/VZqz4ZlVBk0
וסרט ארוך על עמק הסיליקון ומה באמת קורה בו:
http://youtu.be/r44RKWyfcFw?long=yes
מהי כלכלת החלטורה ומה הבעיה בה?
כלכלת חלטורה (Gig Economy), גיג אקונומי, כלכלת הגיג, או כלכלת הפלטפורמה, הם שמות שונים לשיטה של העסקת אנשים, כשהחיבור בין נותן השירות לבין המקבל הוא באמצעות אפליקציות.
שליח, אינסטלטור, נגר או רואה חשבון - כולם יכולים להתחבר היום גם כך וזהו ללא ספק החידוש הגדול בעולם העבודה.
הגלובליזציה, הסמארטפון,חשיפת המשק לתחרות בינלאומית ואפילו הקורונה והמגבלות שהיא הציבה בפני רבים - כל אלה מתחברים לחלום של המילניאלס לעבוד רק שעה ביום במקום שמונה וכולם ביחד הגבירו את ההתפתחות של חברות כוח אדם, את תופעת החוזים האישיים ולבסוף את כלכלת הגיג או החלטורה.
בין אם מדובר בהשכרת דירות, נסיעת מוניות או שליחויות של ארוחות וקניות - זוהי עבודה שמנוהלת ומאורגנת באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, על בסיס עבודה של פרילנסרים (עובדים עצמאיים) וכמעט תמיד על בסיס טכנולוגיות הפועלות דרך האינטרנט, כמו אתרים, פלטפורמות ואפליקציות.
הכלכלה הזו פתחה שער לפרילנסרים חרוצים, לעבוד מהבית או להשכיר אותו ולהרוויח כמעט כאילו הלכו יום יום לעבודה. או כאילו פתחו עסק, שכרו מקום, שילמו חשבונות, ניהלו מלאי והעסיקו עובדים - אבל בעצם ללא כל המטלות וההוצאות הללו.
#הבעייה בכלכלה כזו
אבל יש גם צד בעייתי בגיג אקונומי והוא מתמקד בעיקר בביקורת הקשה כנגד מודל ההעסקה של החברות הללו. המודל הזה מסווג אותם כ"עצמאים", לרוב באופן שאינו אמיתי ולכן פוגע בתנאים הסוציאליים שלהם.
כי אם מסתכלים על זה באופן סוציאלי, אז החברות הללו מעסיקות מאות ואף אלפי עובדים, אבל ללא הזכות של אותם עובדים לקבל הכרה כעובדי החברה, מה שהולך ומחייב אותן לתת להם את הזכויות הסוציאליות הנובעות ממעמד כזה.
כשחברת פלטפורמה כמו Airbnb, Uber, Gett או Wolt מחתימה את הפרילנסרים על הסכם עבודה זה בסדר. אבל כשהיא מתייחסת אליהם בחוזה כפרילנסרים ובכל מצב אחר הם היו כן עובדים שלה, זהו הסכם מקפח. בכך היא שוללת מהם למעשה את מעמדם האמיתי כעובדים ואת הזכויות הסוציאליות שהיו מקבלים בתור שכאלה.
החברות הללו טוענות שמה שהשתנה הן שיטות העבודה וזאת בעיקר בזכות הקידמה הטכנולוגית. מבחינתן דווקא מגפת הקורונה הוכיחה לעולם עד כמה השתנתה סביבת העבודה בעולם המודרני ושוק העבודה וחוקי העבודה הם שצריכים להתאים את עצמם לפלטפורמות הטכנולוגיות החדשות שהתפתחו בעולם בשנים האחרונות.
הנה כלכלת החלטורה (מתורגם):
https://youtu.be/OXT8xdqcAoU
מהי כלכלת החלטורה? - באנגלית:
https://youtu.be/AcCBqn2bjdc
חברת Fivver שפתחה דלת לפרילנסרים:
https://youtu.be/Npta6zk_Eu0
חברת וולט עם השליחים הלחוצים שלה (עברית):
https://youtu.be/ZMNjSXu8Afk
בעולם מככבים הנהגים של Uber שמציעים שירותי מוניות עם הרכב הפרטי שלהם (עברית):
https://youtu.be/rqXUlxtf6Ts
ועם המודל שלהן חברות כמו וולט יכולות להסתבך גם בדורסנות עסקית (עברית):
https://youtu.be/5GUcX0TRdiY
כלכלת חלטורה (Gig Economy), גיג אקונומי, כלכלת הגיג, או כלכלת הפלטפורמה, הם שמות שונים לשיטה של העסקת אנשים, כשהחיבור בין נותן השירות לבין המקבל הוא באמצעות אפליקציות.
שליח, אינסטלטור, נגר או רואה חשבון - כולם יכולים להתחבר היום גם כך וזהו ללא ספק החידוש הגדול בעולם העבודה.
הגלובליזציה, הסמארטפון,חשיפת המשק לתחרות בינלאומית ואפילו הקורונה והמגבלות שהיא הציבה בפני רבים - כל אלה מתחברים לחלום של המילניאלס לעבוד רק שעה ביום במקום שמונה וכולם ביחד הגבירו את ההתפתחות של חברות כוח אדם, את תופעת החוזים האישיים ולבסוף את כלכלת הגיג או החלטורה.
בין אם מדובר בהשכרת דירות, נסיעת מוניות או שליחויות של ארוחות וקניות - זוהי עבודה שמנוהלת ומאורגנת באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, על בסיס עבודה של פרילנסרים (עובדים עצמאיים) וכמעט תמיד על בסיס טכנולוגיות הפועלות דרך האינטרנט, כמו אתרים, פלטפורמות ואפליקציות.
הכלכלה הזו פתחה שער לפרילנסרים חרוצים, לעבוד מהבית או להשכיר אותו ולהרוויח כמעט כאילו הלכו יום יום לעבודה. או כאילו פתחו עסק, שכרו מקום, שילמו חשבונות, ניהלו מלאי והעסיקו עובדים - אבל בעצם ללא כל המטלות וההוצאות הללו.
#הבעייה בכלכלה כזו
אבל יש גם צד בעייתי בגיג אקונומי והוא מתמקד בעיקר בביקורת הקשה כנגד מודל ההעסקה של החברות הללו. המודל הזה מסווג אותם כ"עצמאים", לרוב באופן שאינו אמיתי ולכן פוגע בתנאים הסוציאליים שלהם.
כי אם מסתכלים על זה באופן סוציאלי, אז החברות הללו מעסיקות מאות ואף אלפי עובדים, אבל ללא הזכות של אותם עובדים לקבל הכרה כעובדי החברה, מה שהולך ומחייב אותן לתת להם את הזכויות הסוציאליות הנובעות ממעמד כזה.
כשחברת פלטפורמה כמו Airbnb, Uber, Gett או Wolt מחתימה את הפרילנסרים על הסכם עבודה זה בסדר. אבל כשהיא מתייחסת אליהם בחוזה כפרילנסרים ובכל מצב אחר הם היו כן עובדים שלה, זהו הסכם מקפח. בכך היא שוללת מהם למעשה את מעמדם האמיתי כעובדים ואת הזכויות הסוציאליות שהיו מקבלים בתור שכאלה.
החברות הללו טוענות שמה שהשתנה הן שיטות העבודה וזאת בעיקר בזכות הקידמה הטכנולוגית. מבחינתן דווקא מגפת הקורונה הוכיחה לעולם עד כמה השתנתה סביבת העבודה בעולם המודרני ושוק העבודה וחוקי העבודה הם שצריכים להתאים את עצמם לפלטפורמות הטכנולוגיות החדשות שהתפתחו בעולם בשנים האחרונות.
הנה כלכלת החלטורה (מתורגם):
https://youtu.be/OXT8xdqcAoU
מהי כלכלת החלטורה? - באנגלית:
https://youtu.be/AcCBqn2bjdc
חברת Fivver שפתחה דלת לפרילנסרים:
https://youtu.be/Npta6zk_Eu0
חברת וולט עם השליחים הלחוצים שלה (עברית):
https://youtu.be/ZMNjSXu8Afk
בעולם מככבים הנהגים של Uber שמציעים שירותי מוניות עם הרכב הפרטי שלהם (עברית):
https://youtu.be/rqXUlxtf6Ts
ועם המודל שלהן חברות כמו וולט יכולות להסתבך גם בדורסנות עסקית (עברית):
https://youtu.be/5GUcX0TRdiY
איך מגייסים כסף לסטארטאפ?
סטארטאפים רבים מגייסים השקעות למימון הצמיחה שלהם מאנשים עשירים, או קבוצות אנשים כאלה, שרוצים להשקיע בחברה שיכולה לגדול ולהניב להם בעתיד רווחים משמעותיים.
גיוס של הון למיזם צומח יתחיל לרוב מאנג'ל, אדם בודד בעל כסף שמעוניין להשקיע ולתמוך במיזמים בתחילת הדרך. רק בסיבוב השני נוהגים לנסות ולגייס בקרנות הון סיכון (Venture capital fund).
מגייסים בדרך כלל כשמספרים סיפור. למשל: אנחנו מטיילים הרבה בעולם ושמנו לב שמדריכי הטיולים, הספרים ואתרי האינטרנט מתמקדים רק במקומות מפורסמים או במעין צ'ק ליסט של מקומות ש"חייבים להיות בהם". את החוויות נותנים לך לחפש לבד. זו בעיה גדולה, כי אתה במקום זר והסיכוי שתגלה את הדברים המיוחדים וכל מה שבאמת מרגש אותך, בזמן הקצר שיש לך, הוא כמעט אפסי.
אבל אחרי שבדקנו את זה הסתבר לנו שיש המון כמונו, שמחפשים חוויות ולא לסמן V. למעשה יש דור שלם כזה. גם לנו וגם לרבים אחרים זה לא הטיול שאנחנו רוצים לעשות וגם לא החופשה שעליה אנחנו חולמים. אנחנו רוצים לאסוף חוויות, לטייל וליהנות ממה שמעניין ונעים לנו. לנפוש ולטייל בדרך שלנו, תרתי משמע.
אז בונים צוות, עוזבים את מרבית העבודות שלנו, נפטרים מרוב המחוייבויות האחרות ובונים את המיזם הראשוני, POC (הוכחת היתכנות) שנועד להיות מודל שיראה שהקונספט, הרעיון, עובד.
משיקים את הגרסה הבסיסית. אם היא מתקבלת טוב או נהדר רואים את הנתונים שלנו. נראה לנו שהם נראים ממש טוב. התפוצה והשימוש עולים כל הזמן, הביקורות נהדרות, המדיה מאד אוהבת אותנו והמשתמשים, אפילו על המודל הראשוני שלנו, מדרגים נהדר וכותבים רוויוז נהדרים.
אנחנו פונים לשוק של המילניאלס. זה שוק נהדר שתופס xx (למצוא נתון) אחוזים מעולם התיירות והוא הולך וגדל משנה לשנה. עולם התיירות משתנה והוא מאפשר לאנשים צעירים לצאת לחו"ל הרבה יותר מבעבר. התיירות הזו וחלק מתיירות הלואו קוסט היא תיירות של חוויות שהן פחות פורמליות וכלליות ויותר אישיות, במובן הכי ספציפי. האנשים הצעירים האלה כבר הראו שהם אחרים. הם פחות "אנחנו" ויותר "אני". פחות "תן לי אלבום שלם" או רואים סדרה עם פרק שבועי, ויותר לכיוון של "אני מרכיב פלייליסט וצופה בבינג' מרתוני". גם הטיול שלהם הוא כזה. הוא רוצה להשתלב בחוויות של המקומיים, להכיר פינות ואנשים ייחודיים, לחוות חוויות אקזוטיות ואפילו קיצוניות שלא חווה בעבר. זו תיירות של גילוי ולא של השתתפות בלפקוד מקומות שאחרים היו בהם.
אנחנו חושבים שזה שינוי תרבותי של ממש. אולי הוא לעולם לא יהיה המיינסטרים אבל יש בו כלכלה נהדרת שמחכה לנו. הנישה הזו היא היום קטנה יחסית. אבל היא לא מטופלת ובעתיד הקרוב הנישה הזאת תגדל ותוכל להיות שוק של מיליארדים.
לנו יש חזון שמאמין ומכוון לעמוד במרכז המקום החדש הזה. אנחנו רוצים לייצר את הספוטיפיי של החוויות. כלי שיאפשר טיול אישי, חווייתי, ספונטני, תזזיתי, מתערה באוכלוסיה, טיול עם חוויות מסעירות וכל זה במחיר נגיש מאד ותוך יצירה של אקו סיסטם וכלכלה של מציעי חוויות ותיירים שנהנים מהן.
מעולם בעבר לא היה היה מפגש כל כך טוב בין הכלים הטכנולוגיים שניתן לייצר ובין הביקוש הזה, שניצניו נראים כבר אצל מתחרים שונים כמו החוויות המקומיות שמציע airbnb לשוכריו ביעד, או אפליקציות שמציעות לטייל בין מקומיים ייחודיים, או אפילו מיזמי אירוח כמו EatWith ו-Airbnb, שמאפשרים להיכנס למפגש בתשלום עם מקומי מעניין או חווייתי.
הצוות שלנו רוצה להקדים את הגורילות בתחום התיירות, שכרגע עושות כסף מהמיינסטרים ולא מתעסקות בחתך המסוים הזה. אנחנו מאמינים שהרב תחומיות שלנו, המקצועיות בניהול קהילות אונליין, ההבנה במדיה ובריגוש, היצירתיות שבאה לידי ביטוי בפתרונות טובים לארגון מידע ויצירת תוכן נגיש ומהנה, ההבנה הטכנולוגית והמידענית וכמובן ניתוח המשתמשים שלנו, בצד הבנה של מודלים עסקיים ויכולת לימוד מהירה ואיכותית של תחומים חדשים - כל אלה מקנים לנו את היכולת כצוות להוביל את התחום הזה בשנים הקרובות ובעתיד כחברה גדולה.
היום ברור לנו שהמימון העצמי שלנו, שהספיק עד היום ולא היה קטן, לא יאפשר לנו לעשות את זה מהר מספיק כדי להוביל את התחום הזה. אנחנו מחפשים שותפים שיצטרפו אלינו לעתיד של תיירות מדהימה, שבה גאידול היא הדלת לחוויות הכי מיוחדות שאני אוהב ושאינן שלך או שלך. לכם יהיו החוויות הכי מיוחדות שלכם וגאידול יידע אותן ילמד אותן ויחשוף אתכם כל הזמן לעוד ועוד כאלה בחופשות. הוא גם יידע לגלות מה מהדברים שעוד לא חוויתם תרצו ותהנו לחוות. במובן הזה אנחנו פותחים פתח לעתיד של התיירות החדשה.
#עצות לפיץ'
בפיץ', הנאום שלעם למשקיעים, חשוב לרגש - שכל הריגושים, ההצלחות, העדויות על האיכות שלכם, צריך שיבואו כבר בחלקים הראשונים של הפיץ'. את ההיסוסים תכניסו בהמשך, אחרי שהמשקיעים כבר איתכם. אחרת ההיסוסים והספקות יישבו בראש המשקיע ויאמרו לו כל הזמן לא.
להבליט את המיוחד - במקום להיות "מומחה" חשוב להיות ספציפיים במה מיוחד בנו. מה חד פעמי בדניאל (שדרך מאות סרטים מכל הסוגים גילתה מה מייצר התרגשות), באסף (שפיתח מערכת לנגישות בשביל הדור של סבתא שלו וזכה בפרס), או בנדב (שלמד בכתיבת האנציקלופדיה היחידה שעומדת היום מול ויקיפדיה בכבוד איך בנוייה הסקרנות האנושית וכיצד לעבוד איתה ביצירת חווייה).
לצמצם - בלי חשש. להשאיר רק את הדברים הכי בולטים. כל דבר נוסף, גם אם הוא חיובי, יכול להוסיף ספקות וסימני שאלה.
#לפני קביעת פגישה
ודאו מראש שהמשקיע מתאים לתחום, לשלב, או לגאוגרפיה שלכם.
נסו למצוא מישהו שימליץ למשקיעים לפגוש אתכם, יעשה אינטרודקשן,
בחרו בזמן נכון, לא בקיץ לפני החופשה, לא כשיש סערה בשוק,
לא להיות מוזרים, שונים באופן קיצוני מהמצופה וכדומה. נקו את הפייסבוק שלכם מסימנים בעייתיים של אישיותכם...
לא למכור או לייצר משהו שטוב מדי מכדי להיות אמיתי. יש לכם מתחרים, כי מי שאין לו מתחרים פשוט לא מצא אותם.
אל תבקשו השקעה שתשלם לכם משכורות ענק, תסגור חובות של המיזם וכדומה.
הדגישו מה מחבר בין המשקיע לביניכם, שאינו הכסף. כך תסבירו למה הקשר הזה יעבוד. כסף לא יכול להיות הדבר היחיד שמחבר.
שימו לב לא רק לפיץ' אלא גם לשיחה שאחרי. תנו תשובות טובות ויצרו שיחה טובה, שתשאיר רושם טוב.
תנו להם תחושה של כמה טובים אתם, כמה המומנטום נהדר והאנשים המעולים שבאדווייזורי בורד שלכם. תנו תחושה של FOMO ושכדאי להם.
הראו טרקשן ולא רק רעיון. ספרו על שותפים ראויים (רצוי כאלה שהוציאו מכיסם), לקוחות מדהימים, accolades ואנליטיקות שמחזקות את הביצועים שלכם.
אל תפנו לשוק נישתי מדי. הם רוצים שוק גדול אבל לא שוק של גדולים, שבו אין לכם סיכוי.
שליטה במספרים - חובה! לא ישקיעו בכם אם לא תשלטו בצד הפיננסי ותראו שהוא תומך בסיפור שלכם. דעו את ההכנסות (Revenues), שולי רווח גולמי (gross margins), מדדים (metrics) ורווחיות (profitability).
הנה יזם ישראלי שהקים חברת סטארטאפ ומגייס סכומי ענק לפיתוחה (עברית):
https://youtu.be/uVXsgpCGszo
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל:
https://youtu.be/lzDBrMisLm0
צריך לספר נכון את הסיפור בגיוס הון:
https://www.youtube.com/watch?v=xr1PKaoflLo
כך נמנעים מסירוב להשקיע:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך גדלים ומתפתחים להיות ענקים:
https://youtu.be/6EqCkE5Tu7I
לא לכולם היה קל לגייס כסף למיזם שלהם:
https://youtu.be/fWVQgOjDQuY
ובחיוך - יש כרישים אלופים שעושים הכל מבית הקפה:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
סטארטאפים רבים מגייסים השקעות למימון הצמיחה שלהם מאנשים עשירים, או קבוצות אנשים כאלה, שרוצים להשקיע בחברה שיכולה לגדול ולהניב להם בעתיד רווחים משמעותיים.
גיוס של הון למיזם צומח יתחיל לרוב מאנג'ל, אדם בודד בעל כסף שמעוניין להשקיע ולתמוך במיזמים בתחילת הדרך. רק בסיבוב השני נוהגים לנסות ולגייס בקרנות הון סיכון (Venture capital fund).
מגייסים בדרך כלל כשמספרים סיפור. למשל: אנחנו מטיילים הרבה בעולם ושמנו לב שמדריכי הטיולים, הספרים ואתרי האינטרנט מתמקדים רק במקומות מפורסמים או במעין צ'ק ליסט של מקומות ש"חייבים להיות בהם". את החוויות נותנים לך לחפש לבד. זו בעיה גדולה, כי אתה במקום זר והסיכוי שתגלה את הדברים המיוחדים וכל מה שבאמת מרגש אותך, בזמן הקצר שיש לך, הוא כמעט אפסי.
אבל אחרי שבדקנו את זה הסתבר לנו שיש המון כמונו, שמחפשים חוויות ולא לסמן V. למעשה יש דור שלם כזה. גם לנו וגם לרבים אחרים זה לא הטיול שאנחנו רוצים לעשות וגם לא החופשה שעליה אנחנו חולמים. אנחנו רוצים לאסוף חוויות, לטייל וליהנות ממה שמעניין ונעים לנו. לנפוש ולטייל בדרך שלנו, תרתי משמע.
אז בונים צוות, עוזבים את מרבית העבודות שלנו, נפטרים מרוב המחוייבויות האחרות ובונים את המיזם הראשוני, POC (הוכחת היתכנות) שנועד להיות מודל שיראה שהקונספט, הרעיון, עובד.
משיקים את הגרסה הבסיסית. אם היא מתקבלת טוב או נהדר רואים את הנתונים שלנו. נראה לנו שהם נראים ממש טוב. התפוצה והשימוש עולים כל הזמן, הביקורות נהדרות, המדיה מאד אוהבת אותנו והמשתמשים, אפילו על המודל הראשוני שלנו, מדרגים נהדר וכותבים רוויוז נהדרים.
אנחנו פונים לשוק של המילניאלס. זה שוק נהדר שתופס xx (למצוא נתון) אחוזים מעולם התיירות והוא הולך וגדל משנה לשנה. עולם התיירות משתנה והוא מאפשר לאנשים צעירים לצאת לחו"ל הרבה יותר מבעבר. התיירות הזו וחלק מתיירות הלואו קוסט היא תיירות של חוויות שהן פחות פורמליות וכלליות ויותר אישיות, במובן הכי ספציפי. האנשים הצעירים האלה כבר הראו שהם אחרים. הם פחות "אנחנו" ויותר "אני". פחות "תן לי אלבום שלם" או רואים סדרה עם פרק שבועי, ויותר לכיוון של "אני מרכיב פלייליסט וצופה בבינג' מרתוני". גם הטיול שלהם הוא כזה. הוא רוצה להשתלב בחוויות של המקומיים, להכיר פינות ואנשים ייחודיים, לחוות חוויות אקזוטיות ואפילו קיצוניות שלא חווה בעבר. זו תיירות של גילוי ולא של השתתפות בלפקוד מקומות שאחרים היו בהם.
אנחנו חושבים שזה שינוי תרבותי של ממש. אולי הוא לעולם לא יהיה המיינסטרים אבל יש בו כלכלה נהדרת שמחכה לנו. הנישה הזו היא היום קטנה יחסית. אבל היא לא מטופלת ובעתיד הקרוב הנישה הזאת תגדל ותוכל להיות שוק של מיליארדים.
לנו יש חזון שמאמין ומכוון לעמוד במרכז המקום החדש הזה. אנחנו רוצים לייצר את הספוטיפיי של החוויות. כלי שיאפשר טיול אישי, חווייתי, ספונטני, תזזיתי, מתערה באוכלוסיה, טיול עם חוויות מסעירות וכל זה במחיר נגיש מאד ותוך יצירה של אקו סיסטם וכלכלה של מציעי חוויות ותיירים שנהנים מהן.
מעולם בעבר לא היה היה מפגש כל כך טוב בין הכלים הטכנולוגיים שניתן לייצר ובין הביקוש הזה, שניצניו נראים כבר אצל מתחרים שונים כמו החוויות המקומיות שמציע airbnb לשוכריו ביעד, או אפליקציות שמציעות לטייל בין מקומיים ייחודיים, או אפילו מיזמי אירוח כמו EatWith ו-Airbnb, שמאפשרים להיכנס למפגש בתשלום עם מקומי מעניין או חווייתי.
הצוות שלנו רוצה להקדים את הגורילות בתחום התיירות, שכרגע עושות כסף מהמיינסטרים ולא מתעסקות בחתך המסוים הזה. אנחנו מאמינים שהרב תחומיות שלנו, המקצועיות בניהול קהילות אונליין, ההבנה במדיה ובריגוש, היצירתיות שבאה לידי ביטוי בפתרונות טובים לארגון מידע ויצירת תוכן נגיש ומהנה, ההבנה הטכנולוגית והמידענית וכמובן ניתוח המשתמשים שלנו, בצד הבנה של מודלים עסקיים ויכולת לימוד מהירה ואיכותית של תחומים חדשים - כל אלה מקנים לנו את היכולת כצוות להוביל את התחום הזה בשנים הקרובות ובעתיד כחברה גדולה.
היום ברור לנו שהמימון העצמי שלנו, שהספיק עד היום ולא היה קטן, לא יאפשר לנו לעשות את זה מהר מספיק כדי להוביל את התחום הזה. אנחנו מחפשים שותפים שיצטרפו אלינו לעתיד של תיירות מדהימה, שבה גאידול היא הדלת לחוויות הכי מיוחדות שאני אוהב ושאינן שלך או שלך. לכם יהיו החוויות הכי מיוחדות שלכם וגאידול יידע אותן ילמד אותן ויחשוף אתכם כל הזמן לעוד ועוד כאלה בחופשות. הוא גם יידע לגלות מה מהדברים שעוד לא חוויתם תרצו ותהנו לחוות. במובן הזה אנחנו פותחים פתח לעתיד של התיירות החדשה.
#עצות לפיץ'
בפיץ', הנאום שלעם למשקיעים, חשוב לרגש - שכל הריגושים, ההצלחות, העדויות על האיכות שלכם, צריך שיבואו כבר בחלקים הראשונים של הפיץ'. את ההיסוסים תכניסו בהמשך, אחרי שהמשקיעים כבר איתכם. אחרת ההיסוסים והספקות יישבו בראש המשקיע ויאמרו לו כל הזמן לא.
להבליט את המיוחד - במקום להיות "מומחה" חשוב להיות ספציפיים במה מיוחד בנו. מה חד פעמי בדניאל (שדרך מאות סרטים מכל הסוגים גילתה מה מייצר התרגשות), באסף (שפיתח מערכת לנגישות בשביל הדור של סבתא שלו וזכה בפרס), או בנדב (שלמד בכתיבת האנציקלופדיה היחידה שעומדת היום מול ויקיפדיה בכבוד איך בנוייה הסקרנות האנושית וכיצד לעבוד איתה ביצירת חווייה).
לצמצם - בלי חשש. להשאיר רק את הדברים הכי בולטים. כל דבר נוסף, גם אם הוא חיובי, יכול להוסיף ספקות וסימני שאלה.
#לפני קביעת פגישה
ודאו מראש שהמשקיע מתאים לתחום, לשלב, או לגאוגרפיה שלכם.
נסו למצוא מישהו שימליץ למשקיעים לפגוש אתכם, יעשה אינטרודקשן,
בחרו בזמן נכון, לא בקיץ לפני החופשה, לא כשיש סערה בשוק,
לא להיות מוזרים, שונים באופן קיצוני מהמצופה וכדומה. נקו את הפייסבוק שלכם מסימנים בעייתיים של אישיותכם...
לא למכור או לייצר משהו שטוב מדי מכדי להיות אמיתי. יש לכם מתחרים, כי מי שאין לו מתחרים פשוט לא מצא אותם.
אל תבקשו השקעה שתשלם לכם משכורות ענק, תסגור חובות של המיזם וכדומה.
הדגישו מה מחבר בין המשקיע לביניכם, שאינו הכסף. כך תסבירו למה הקשר הזה יעבוד. כסף לא יכול להיות הדבר היחיד שמחבר.
שימו לב לא רק לפיץ' אלא גם לשיחה שאחרי. תנו תשובות טובות ויצרו שיחה טובה, שתשאיר רושם טוב.
תנו להם תחושה של כמה טובים אתם, כמה המומנטום נהדר והאנשים המעולים שבאדווייזורי בורד שלכם. תנו תחושה של FOMO ושכדאי להם.
הראו טרקשן ולא רק רעיון. ספרו על שותפים ראויים (רצוי כאלה שהוציאו מכיסם), לקוחות מדהימים, accolades ואנליטיקות שמחזקות את הביצועים שלכם.
אל תפנו לשוק נישתי מדי. הם רוצים שוק גדול אבל לא שוק של גדולים, שבו אין לכם סיכוי.
שליטה במספרים - חובה! לא ישקיעו בכם אם לא תשלטו בצד הפיננסי ותראו שהוא תומך בסיפור שלכם. דעו את ההכנסות (Revenues), שולי רווח גולמי (gross margins), מדדים (metrics) ורווחיות (profitability).
הנה יזם ישראלי שהקים חברת סטארטאפ ומגייס סכומי ענק לפיתוחה (עברית):
https://youtu.be/uVXsgpCGszo
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל:
https://youtu.be/lzDBrMisLm0
צריך לספר נכון את הסיפור בגיוס הון:
https://www.youtube.com/watch?v=xr1PKaoflLo
כך נמנעים מסירוב להשקיע:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך גדלים ומתפתחים להיות ענקים:
https://youtu.be/6EqCkE5Tu7I
לא לכולם היה קל לגייס כסף למיזם שלהם:
https://youtu.be/fWVQgOjDQuY
ובחיוך - יש כרישים אלופים שעושים הכל מבית הקפה:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
מהי יזמות?
מה עושים היזמים?
מה עושה היזם?
יזמות (Entrepreneurship) היא מימוש של רעיון, המצאה או פתרון - לכדי מיזם שיפתח ממנו מוצר או עסק, שינוי חברתי וכדומה.
יזמים או יזמיות הם מי שמצליחים לזהות רעיון מוצלח שעולה בראשם (או בראשו של מישהו אחר, כמו שהדגים מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...) ואז גם לממש אותו.
אם רוצים את זה בניסוח תהליכי ומפורט יותר, יזמות היא הוצאה לפועל של מכלול הפעולות האפשרי, תוך השגת יתרון יחסי על פני המתחרים, במטרה ליצור חיבור מוצלח בין הזדמנויות למשאבים ובמטרה לשפר את המציאות.
איך זה מתרחש?
לרבים מאיתנו עולים רעיונות נפלאים, פחות או יותר. אך כדי להוציא אותם אל הפועל יש לייצר מיזם של ממש, מנגנון חי ונושם שבו פועלים אדם או צוות למימוש ההמצאה, הרעיון או הפתרון שבידם.
אבל מהי הדרך שהופכת את הממציא או ההוגה רעיון ליזם?
אז יזמות מתחילה ברעיון, המבוסס על "כאב" או "צורך" אותם מזהים היזם או היזמת. עבורם הם מוצאים פתרון שהם מאמינים שיהיה מהיר או חסכוני (או עדיף - שניהם) ובקיצור - פתרון יעיל ואפקטיבי לבעיה או הצורך הלא מסופק היטב. למשל המצאת הנורה החשמלית היא רעיון שפותר בעיה של תפקוד בשעות החשיכה.
שמתם לב, אגב, שהסמל הוויזואלי של רעיון הוא נורת חשמל?
דעו שלא פעם הרעיון הוא רעיון משבש, בקטע טוב. כלומר, כזה נותן פתרון טוב יותר מפתרון קיים ואפילו מפתרון שכיח ונפוץ, אך פחות יעיל. נורת החשמל היא שיבוש של טכנולוגיות עתיקות, כמו הנרות, הלפידים, מנורות הגז ועוד.
לא חסרים אנשים שחשבו על רעיון "מדהים" או "מבריק", כזה שהם מוצאים שעשוי לתרום לפתרון של בעיה או לקדם את האנושות באופן טכנולוגי, רפואי וכדומה. מרביתנו לא יודעים מה עושים כדי להפוך רעיון למוצר, למיזם, או פתרון חדש ואיך לקדם ולהפוך אותו למוצר, לפתרון, לעסק או הארגון שיצליח להפיצם.
למרביתנו ההגשמה של רעיונות כאלה והדרך להגשמתם נראית מסובכת מאוד, עמוסה בביורוקרטיה, בשילוב של ידע מתחומים או טכנולוגיות שונות ולא מוכרות ובעיקר - כרוכה בסיכון ומחייבת השקעה כספית לא קטנה ומאיימת.
יזמים הם בדרך כלל מי שמתקיים בהם רצון עז להגשים את הרעיון הזה, את אותו פתרון שצץ בראשם. יש אפילו יזמים סדרתיים, שעושים זאת שוב ושוב - עם פתרונות שונים שצצים להם שוב ושוב. תומאס אדיסון, ממציא נורת החשמל, היה גם מי שהמציא שורת המצאות מסעירות שפתרו בעיות רבות וקידמו את אמריקה ואת האנושות באופן בלתי נתפס.
רוצים להכיר יזמים שהצטיינו ביזמות שלהם וקידמו את העולם - הם ממתינים לכם בתגית "יזמים גדולים".
יש המון יזמים ופחות יזמיות, אז נתחיל דווקא ביזמת ועוד צעירה במיוחד ומעיירת פיתוח (עברית):
https://youtu.be/Os9A5_3hoSc
מרצה מאוניברסיטת סטנפורד מתארת ניסוי שערכה ביזמות עם הסטודנטים שלה (מתורגם):
http://youtu.be/nZPcWKG13Xc
איך להיות יזם:
http://youtu.be/0JaPaeFYE5U
היזם המפורסם בעולם, סטיב ג'ובס, מתאר איך האהבה ליזמות ולעשייה החזירה אותו להצלחה, אחרי שפוטר מהחברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
היום יש אפילו מי שמלמדים ילדים איך לחשוב כיזמים (עברית):
https://youtu.be/HbA8sSH1CH8
חדשנות היא תנאי הכרחי בעולם לצמיחה (מתורגם):
https://youtu.be/PYHd7rpOTe8?long=yes
ואורי לוין, ממייסדי Waze, מסביר את היזמות כפי שהוא רואה אותה (עברית):
https://youtu.be/Aw7K7gEfykI?long=yes
מה עושה היזם?
יזמות (Entrepreneurship) היא מימוש של רעיון, המצאה או פתרון - לכדי מיזם שיפתח ממנו מוצר או עסק, שינוי חברתי וכדומה.
יזמים או יזמיות הם מי שמצליחים לזהות רעיון מוצלח שעולה בראשם (או בראשו של מישהו אחר, כמו שהדגים מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...) ואז גם לממש אותו.
אם רוצים את זה בניסוח תהליכי ומפורט יותר, יזמות היא הוצאה לפועל של מכלול הפעולות האפשרי, תוך השגת יתרון יחסי על פני המתחרים, במטרה ליצור חיבור מוצלח בין הזדמנויות למשאבים ובמטרה לשפר את המציאות.
איך זה מתרחש?
לרבים מאיתנו עולים רעיונות נפלאים, פחות או יותר. אך כדי להוציא אותם אל הפועל יש לייצר מיזם של ממש, מנגנון חי ונושם שבו פועלים אדם או צוות למימוש ההמצאה, הרעיון או הפתרון שבידם.
אבל מהי הדרך שהופכת את הממציא או ההוגה רעיון ליזם?
אז יזמות מתחילה ברעיון, המבוסס על "כאב" או "צורך" אותם מזהים היזם או היזמת. עבורם הם מוצאים פתרון שהם מאמינים שיהיה מהיר או חסכוני (או עדיף - שניהם) ובקיצור - פתרון יעיל ואפקטיבי לבעיה או הצורך הלא מסופק היטב. למשל המצאת הנורה החשמלית היא רעיון שפותר בעיה של תפקוד בשעות החשיכה.
שמתם לב, אגב, שהסמל הוויזואלי של רעיון הוא נורת חשמל?
דעו שלא פעם הרעיון הוא רעיון משבש, בקטע טוב. כלומר, כזה נותן פתרון טוב יותר מפתרון קיים ואפילו מפתרון שכיח ונפוץ, אך פחות יעיל. נורת החשמל היא שיבוש של טכנולוגיות עתיקות, כמו הנרות, הלפידים, מנורות הגז ועוד.
לא חסרים אנשים שחשבו על רעיון "מדהים" או "מבריק", כזה שהם מוצאים שעשוי לתרום לפתרון של בעיה או לקדם את האנושות באופן טכנולוגי, רפואי וכדומה. מרביתנו לא יודעים מה עושים כדי להפוך רעיון למוצר, למיזם, או פתרון חדש ואיך לקדם ולהפוך אותו למוצר, לפתרון, לעסק או הארגון שיצליח להפיצם.
למרביתנו ההגשמה של רעיונות כאלה והדרך להגשמתם נראית מסובכת מאוד, עמוסה בביורוקרטיה, בשילוב של ידע מתחומים או טכנולוגיות שונות ולא מוכרות ובעיקר - כרוכה בסיכון ומחייבת השקעה כספית לא קטנה ומאיימת.
יזמים הם בדרך כלל מי שמתקיים בהם רצון עז להגשים את הרעיון הזה, את אותו פתרון שצץ בראשם. יש אפילו יזמים סדרתיים, שעושים זאת שוב ושוב - עם פתרונות שונים שצצים להם שוב ושוב. תומאס אדיסון, ממציא נורת החשמל, היה גם מי שהמציא שורת המצאות מסעירות שפתרו בעיות רבות וקידמו את אמריקה ואת האנושות באופן בלתי נתפס.
רוצים להכיר יזמים שהצטיינו ביזמות שלהם וקידמו את העולם - הם ממתינים לכם בתגית "יזמים גדולים".
יש המון יזמים ופחות יזמיות, אז נתחיל דווקא ביזמת ועוד צעירה במיוחד ומעיירת פיתוח (עברית):
https://youtu.be/Os9A5_3hoSc
מרצה מאוניברסיטת סטנפורד מתארת ניסוי שערכה ביזמות עם הסטודנטים שלה (מתורגם):
http://youtu.be/nZPcWKG13Xc
איך להיות יזם:
http://youtu.be/0JaPaeFYE5U
היזם המפורסם בעולם, סטיב ג'ובס, מתאר איך האהבה ליזמות ולעשייה החזירה אותו להצלחה, אחרי שפוטר מהחברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
היום יש אפילו מי שמלמדים ילדים איך לחשוב כיזמים (עברית):
https://youtu.be/HbA8sSH1CH8
חדשנות היא תנאי הכרחי בעולם לצמיחה (מתורגם):
https://youtu.be/PYHd7rpOTe8?long=yes
ואורי לוין, ממייסדי Waze, מסביר את היזמות כפי שהוא רואה אותה (עברית):
https://youtu.be/Aw7K7gEfykI?long=yes
מהו נאום מעלית?
נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.
דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.
יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.
קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.
#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.
אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.
חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.
אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).
אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!
זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.
הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):
https://youtu.be/80OiO2A6zsY
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/Tq0tan49rmc
נאום מעלית מהיר ומדויק:
https://youtu.be/i6O98o2FRHw
אפשר לחייך כמובן:
https://youtu.be/LDpe9StfGTA
והרצאה קצרה על נאום מעלית:
https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.
דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.
יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.
קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.
#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.
אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.
חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.
אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).
אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!
זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.
הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):
https://youtu.be/80OiO2A6zsY
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/Tq0tan49rmc
נאום מעלית מהיר ומדויק:
https://youtu.be/i6O98o2FRHw
אפשר לחייך כמובן:
https://youtu.be/LDpe9StfGTA
והרצאה קצרה על נאום מעלית:
https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
מהם GIT וניהול גרסאות ומה חשוב בזה?
מערכת גיט (Git) היא מערכת ניהול גרסאות מבוססת תוכנה. השימוש בה מאפשר למתכנתים שונים ואף רבים לעבוד בצוות על פרויקט משותף, לצפות בשינויים שבו ולנהל את הגרסאות שלו באופן חכם.
יתרונה הגדול הוא באחסון, מעקב, ברירה וגיבוי של גרסאות, בדרך הארוכה לפיתוח גרסת תוכנה שלמה וסגורה. על אף שהיא משמשת כיום בעיקר אנשי תכנות, גיט יודעת לנהל לא רק קבצי תוכנה, אלא גרסאות של כל סוג אפשרי של קבצים ומסמכים.
גיט הייתה עם השנים לכלי חובה למפתחי תוכנה. בשנת 2018 מצא סקר שכמעט 90% מהמתכנתים השתמשו בגיט. כיום משתמשים בכלי הזה מפתחים באינספור סטארטאפים, תאגידים וחברות ענק בינלאומיות. בין המשתמשים ניתן למצוא מחברות הזנק בתחילת דרכן ועד מפלצות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט, טוויטר ועוד.
בכל החברות הללו השימוש העיקרי בגיט הוא לצורך שמירה על קוד המקור של פיתוחי התוכנה.
ההצלחה של גיט נבעה מכך שהיא אפשרה ואפילו עודדה לחבר למאגר מרכזי ענפים נפרדים רבים, שיכולים לפעול באופן שהוא לגמרי בלתי תלוי. היא מאפשרת חיבור מהיר, יעיל ופשוט להפליא ביניהם. ועדיין, החידוש בגיט הוא שבניגוד למערכות ניהול גרסאות אחרות, היא שומרת את התכנים המלאים של הקבצים.
עם השנים הוקמו חברות רבות סביב אירוח מקוון של גיט. כיום השליטה בעולם הגיט היא בידיהם של ממשקי גיט מבוססי אתרים, עם אירוח וניהול קוד מקוון, כשהמרכזית שבהן היא חברת האירוח המסחרית והמובילה GitHub.
#מקור המערכת
Git פותחה לראשונה בשנת 2005, כשמפתח מערכת ההפעלה Linux, לינוס טורבאלדס, החליט לפתח במהירות מערכת ניהול גרסאות חדשה. מטרתו הייתה לשמור על פיתוח ליבת מערכת לינוקס.
לפיכך נעלם האיש לשבוע, הקדיש עצמו לפיתוח מאפס של GIT, מערכת חדשה ומהפכנית לניהול גרסאות. בעשורים שאחרי כן הפכה גיט למובילת עולם ניהול הגרסאות בעולם הפיתוח.
#איך גיט עובדת?
גיט הוא מאגר שכל שינוי המבוצע בפרויקט מעודכן אליו. למאגר הזה נקרא "ריפוזיטורי" (Repository).
הריפוזיטורי, אותו מאגר מרכזי, עוקב אחרי השינויים בקבצי הקוד של פרויקט הפיתוח. כל שינוי בקוד יוצר "שיגור" (Commit), המעודכן מיידית אל הריפוזיטורי. ביחד עם כל שינוי כזה, שעשו מפתחים ותורמים בפרויקט, מופיע תיאור קצר שמפרט את השינוי ומי המפתח שאחראי לו.
כך מאפשרת לנו גיט לעבוד בצוות. כל אחד מהמפתחים תורם את חלקו ויש לו רפוזיטורי משלו. כלומר, לכל אחד מהתורמים לפרויקט יש מאגר משלו ומעליהם יש מאגר מרכזי, שכל המאגרים האישיים יסתנכרנו מולו.
כשאחד המפתחים או המפתחות משלימים או מממשים תכונה (Feature), אופרציה מסוימת, יום עבודה או שלב בפיתוח, הם מבצעים שיגור של השינויים שהצטברו במאגר האישי שלהם, אל המאגר המרכזי, בו מתרכזים בסופו של דבר כל השינויים של כולם.
#יתרונותיה
את יתרונות הגיט אנו מזהים כשמתרחש המקרה הלא נעים שפרויקט משתבש ויש צורך לשוב אל גרסאות ישנות יותר. החזרה לשם בזכותה היא מהירה ופשוטה מאוד ואז מבינים כמה חשוב היה כל שיגור, או Commit שנעשה במהלך הפיתוח.
לפני הכל וגם למתכנת בודד, גיט מאפשרת לעקוב אחרי ההיסטוריה של הפיתוח ולזהות את הנקודה והבעיה בקוד, שבה הפסיק פיצ'ר מסוים לעבוד. באותה צורה ניתן למצוא היכן נולד באג מסוים שפספסנו ולתקנו במהירות יחסית.
היכולת הזו של מפתח לעבוד מול המאגר שלו ולאחר התקדמות לשלוח את התיקונים למאגר המשותף, היא שמאפשרת לשתף קוד אחד עם השני, תוך כדי עבודה עצמאית באזור שלהם.
נוצרת כאן כפילות מסוימת, שנותנת יתרון לניהול באמצעות גיט. המאגר המשותף מאפשר שיתוף מצוין. אך הוא נותן גם בקרת כניסה של כל פיתוח, כך שהפיתוחים הטובים של כל ענף בפיתוח עולים למאגר העיקרי ורק הם. כל אחד יכול לראות את השינויים של כל אחד אחר ולהשתתף בתהליך הבקרה על הביצועים וברירה של הפיתוחים המוצלחים יותר.
בעזרת גיט מתכנתים בצוות יכולים לתקשר ביניהם על הפרויקט, בצורה א-סינכרונית, כלומר לא בשיחה רגילה אלא במסרים שכל אחד מגיב עליהם בזמן המתאים לו. בדרך זו ניתן להחליף רעיונות ודברים על התכונות והפיצ'רים שעליהם עובד כל אחד, מבלי שנדרש לתהליך הפיתוח מנהל מרכזי.
כך ניתן לסנכרן, ללא צורך בתכנון ושליטה מראש, את העבודה בין אלפי מתכנתים שמצויים בכל פינות העולם. כך עובדים כולם בהרמוניה פונקציונלית, על פרויקט אחד ומרכזי - מבלי שמישהו יצטרך לפקד על כל צבא המתכנתים והמפתחים העצמאיים הזה.
הנה הסבר של git (עברית):
https://youtu.be/ep5JBalCD_g
וכך מתחילים לעבוד עם גיט (עברית):
https://youtu.be/oZWUOv6uoo4
מערכת גיט (Git) היא מערכת ניהול גרסאות מבוססת תוכנה. השימוש בה מאפשר למתכנתים שונים ואף רבים לעבוד בצוות על פרויקט משותף, לצפות בשינויים שבו ולנהל את הגרסאות שלו באופן חכם.
יתרונה הגדול הוא באחסון, מעקב, ברירה וגיבוי של גרסאות, בדרך הארוכה לפיתוח גרסת תוכנה שלמה וסגורה. על אף שהיא משמשת כיום בעיקר אנשי תכנות, גיט יודעת לנהל לא רק קבצי תוכנה, אלא גרסאות של כל סוג אפשרי של קבצים ומסמכים.
גיט הייתה עם השנים לכלי חובה למפתחי תוכנה. בשנת 2018 מצא סקר שכמעט 90% מהמתכנתים השתמשו בגיט. כיום משתמשים בכלי הזה מפתחים באינספור סטארטאפים, תאגידים וחברות ענק בינלאומיות. בין המשתמשים ניתן למצוא מחברות הזנק בתחילת דרכן ועד מפלצות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט, טוויטר ועוד.
בכל החברות הללו השימוש העיקרי בגיט הוא לצורך שמירה על קוד המקור של פיתוחי התוכנה.
ההצלחה של גיט נבעה מכך שהיא אפשרה ואפילו עודדה לחבר למאגר מרכזי ענפים נפרדים רבים, שיכולים לפעול באופן שהוא לגמרי בלתי תלוי. היא מאפשרת חיבור מהיר, יעיל ופשוט להפליא ביניהם. ועדיין, החידוש בגיט הוא שבניגוד למערכות ניהול גרסאות אחרות, היא שומרת את התכנים המלאים של הקבצים.
עם השנים הוקמו חברות רבות סביב אירוח מקוון של גיט. כיום השליטה בעולם הגיט היא בידיהם של ממשקי גיט מבוססי אתרים, עם אירוח וניהול קוד מקוון, כשהמרכזית שבהן היא חברת האירוח המסחרית והמובילה GitHub.
#מקור המערכת
Git פותחה לראשונה בשנת 2005, כשמפתח מערכת ההפעלה Linux, לינוס טורבאלדס, החליט לפתח במהירות מערכת ניהול גרסאות חדשה. מטרתו הייתה לשמור על פיתוח ליבת מערכת לינוקס.
לפיכך נעלם האיש לשבוע, הקדיש עצמו לפיתוח מאפס של GIT, מערכת חדשה ומהפכנית לניהול גרסאות. בעשורים שאחרי כן הפכה גיט למובילת עולם ניהול הגרסאות בעולם הפיתוח.
#איך גיט עובדת?
גיט הוא מאגר שכל שינוי המבוצע בפרויקט מעודכן אליו. למאגר הזה נקרא "ריפוזיטורי" (Repository).
הריפוזיטורי, אותו מאגר מרכזי, עוקב אחרי השינויים בקבצי הקוד של פרויקט הפיתוח. כל שינוי בקוד יוצר "שיגור" (Commit), המעודכן מיידית אל הריפוזיטורי. ביחד עם כל שינוי כזה, שעשו מפתחים ותורמים בפרויקט, מופיע תיאור קצר שמפרט את השינוי ומי המפתח שאחראי לו.
כך מאפשרת לנו גיט לעבוד בצוות. כל אחד מהמפתחים תורם את חלקו ויש לו רפוזיטורי משלו. כלומר, לכל אחד מהתורמים לפרויקט יש מאגר משלו ומעליהם יש מאגר מרכזי, שכל המאגרים האישיים יסתנכרנו מולו.
כשאחד המפתחים או המפתחות משלימים או מממשים תכונה (Feature), אופרציה מסוימת, יום עבודה או שלב בפיתוח, הם מבצעים שיגור של השינויים שהצטברו במאגר האישי שלהם, אל המאגר המרכזי, בו מתרכזים בסופו של דבר כל השינויים של כולם.
#יתרונותיה
את יתרונות הגיט אנו מזהים כשמתרחש המקרה הלא נעים שפרויקט משתבש ויש צורך לשוב אל גרסאות ישנות יותר. החזרה לשם בזכותה היא מהירה ופשוטה מאוד ואז מבינים כמה חשוב היה כל שיגור, או Commit שנעשה במהלך הפיתוח.
לפני הכל וגם למתכנת בודד, גיט מאפשרת לעקוב אחרי ההיסטוריה של הפיתוח ולזהות את הנקודה והבעיה בקוד, שבה הפסיק פיצ'ר מסוים לעבוד. באותה צורה ניתן למצוא היכן נולד באג מסוים שפספסנו ולתקנו במהירות יחסית.
היכולת הזו של מפתח לעבוד מול המאגר שלו ולאחר התקדמות לשלוח את התיקונים למאגר המשותף, היא שמאפשרת לשתף קוד אחד עם השני, תוך כדי עבודה עצמאית באזור שלהם.
נוצרת כאן כפילות מסוימת, שנותנת יתרון לניהול באמצעות גיט. המאגר המשותף מאפשר שיתוף מצוין. אך הוא נותן גם בקרת כניסה של כל פיתוח, כך שהפיתוחים הטובים של כל ענף בפיתוח עולים למאגר העיקרי ורק הם. כל אחד יכול לראות את השינויים של כל אחד אחר ולהשתתף בתהליך הבקרה על הביצועים וברירה של הפיתוחים המוצלחים יותר.
בעזרת גיט מתכנתים בצוות יכולים לתקשר ביניהם על הפרויקט, בצורה א-סינכרונית, כלומר לא בשיחה רגילה אלא במסרים שכל אחד מגיב עליהם בזמן המתאים לו. בדרך זו ניתן להחליף רעיונות ודברים על התכונות והפיצ'רים שעליהם עובד כל אחד, מבלי שנדרש לתהליך הפיתוח מנהל מרכזי.
כך ניתן לסנכרן, ללא צורך בתכנון ושליטה מראש, את העבודה בין אלפי מתכנתים שמצויים בכל פינות העולם. כך עובדים כולם בהרמוניה פונקציונלית, על פרויקט אחד ומרכזי - מבלי שמישהו יצטרך לפקד על כל צבא המתכנתים והמפתחים העצמאיים הזה.
הנה הסבר של git (עברית):
https://youtu.be/ep5JBalCD_g
וכך מתחילים לעבוד עם גיט (עברית):
https://youtu.be/oZWUOv6uoo4
מה זה האקתון?
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
מהו בעצם האקתון? (עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון לקידום מטרות סביבתיות אנרגטיות (עברית):
https://youtu.be/kGiskvG45q4
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
מהו בעצם האקתון? (עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון לקידום מטרות סביבתיות אנרגטיות (עברית):
https://youtu.be/kGiskvG45q4
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
