ספורט אתגרי (Extreme sport) הוא הכינוי שניתן למגוון ענפי ספורט חדשים ומסוכנים במיוחד. כמובן שרמת הסיכון משתנה מענף לענף, אך היא מהווה גורם משותף לענפי הספורט האתגרי. בכל מקרה, ענפי הספורט האתגרי כוללים לפחות את אחד המרכיבים הבאים: מהירות גבוהה, גובה רב וסכנה של ממש.

בשנים האחרונות תפס הספורט האתגרי תאוצה של ממש. התחזקות התופעה היא תוצאה של הפרסום הרב שלו זוכים סרטוני ספורט אתגרי באינטרנט, כמו גם בזכות אירוע "משחקי האקסטרים" המצליח מאד, שאליו מגיעים מקצוענים מכל תחומי הספורט האתגרי וקהל רב נטהר אליו בכל שנה.


הנה ענפי הספורט האתגרי המסוכנים ביותר שיש:

https://youtu.be/WDKc6z4LRgQ


מראות מדהימים של ספורט אתגרי:

https://youtu.be/jxS8EUxmlx8


עוד מהספורט האתגרי המטורף ביותר:

https://youtu.be/_VUIFaNxH-w


קצת מניו-זילנד:

https://youtu.be/YDFH-8TBxvQ


נסו להשתתף בראפטינג נהרות:

http://youtu.be/iv4lHXz2XlQ?qr=yes


ואל תנסו את זה בבית - מקבץ מפחיד של ספורט אתגרי:

https://youtu.be/AQkbbtDoPq0?long=yes

ספורט אתגרי קבוצתי ומרתק הוא האהבה של אנשי ספרד לבנות קסטלים או קסטלות (Castell), מבנים של קסטליירים, אנשים שבונים מבנה או מגדל אנושי. ככל שהוא נעשה גבוה הופך המבנה הראשוני למגדל אדם (Human tower) מרשים ואפילו מפחיד.

כי גבוהים, מרשימים, כמובן גם מסוכנים כל כך, הקסטלות האלה דורשות אומץ רב ומיומנות נרכשת, שנקנית בהרבה תרגול וניסיון.

כבר שנים רבות המקומיים מתחרים ביניהם בקטלוניה מי הקבוצה שתייצר את מגדל האדם הכי נועז והכי גבוה ומורכב. זה קורה מאז המאה ה-17, אם לדייק, כשכל אחת מהנבחרות לבושה בצבעים שלה ומדורגת.

בהתחלה זה היה מנהג חביב אבל מעל 200 שנה שזו מסורת בה מתחרות באופן רציני, לפחות אחת לשנתיים 80 ויותר נבחרות מקומיות ומכל ספרד, של להטוטנים וספורטאים מקומיים, המכונים קאסטליירים.

לאורך כל השנה, ודאי הרבה לפני התחרות, הם מתאמנים, מתכננים, מטפסים ומתרגלים את המבנה שלהם. מתוך כל המתחרות נבחרים המובילים ובגמר שנערך בעיירה טאראגונה מתחרות 12 הנבחרות המרשימות ביותר - במורכבות המבנים ובמספר הקומות שלהם.

מן הסתם, הכי פחות נעימה היא התמוטטות, נפילה של אלו שעלו למעלה ופספסו, או קריסה בשל חולשה של מישהו במבנה. אבל גם נפילה בודדת יכולה לפצוע ולא פחות להכאיב למי שעומדים למטה ויוצרים את הבסיס המוצק לקסטלה.


הנה סיפורן של הקסטלות:

https://youtu.be/SQM4qbwyxCM


הנבחרות בצבעיהן מתכנסות:

https://youtu.be/K1HWyUIZ5kk


מתחרי הקסטלות הספרדים:

https://youtu.be/xo_EKYPNjQE


ראו איך זה נבנה בקבוצה עם קסטל גבוה:

https://youtu.be/6gSXQKhQBdY


מגדלים אנושיים של מכחישי ומאתגרי גובה ויציבות:

https://youtu.be/J1xGmYnBxEw?long=yes

אלקס הונהולד הוא מטפס הרים בסגנון שנקרא "פרי סולו", כלומר טיפוס ללא ציוד טיפוס - בידיים חשופות, בלי דבר שישמור עליו אם חלילה ייפול!

אלקס נועץ את ידיו בסדקים שבסלע ומרים את עצמו לאט לפיסגה. זהו אחד מסוגי הספורט המסוכנים שיש. כל טעות קטנה, כל זיז שנופל, רגל שמונחת במקום לא יציב - כל אחד מאלו יכול לגרום ברגע למוות בטוח או פציעה קשה ביותר.


כך מתחילים ורוכשים נסיון:

https://youtu.be/fiNVDz2nYBo


הנה סרטון על טיפוס ההרים של אלקס הונהולד על הר גבוה מאד:

http://youtu.be/uTybT2VO59o


ביצועים מדהימים בטיפוס הרים ללא ציוד:

https://youtu.be/yvMEH0_qBX8


אימונים מעל הים:

https://youtu.be/FCWLtyTmX3o


טיפוס על הצוקים המדהימים של סין:

https://youtu.be/AIO2MEJCD9k


סרט תיעודי על טיפוס בלי ציוד:

https://youtu.be/V1P97VVt6_k?long=yes


והרצאה מתורגמת על טיפוס ללא חבלים בגובה של קילומטר:

https://youtu.be/6iM6M_7wBMc?long=yes

פארקוּר (Parkour) הוא ספורט לא תחרותי, אמנות דילוגים מסוכנת, שצעירים רבים מתפתים לעסוק בה בשנים האחרונות.

אמני הפארקור, המכונים "טרייסרים", המתמחים בספורט האתגרי והמסוכן הזה, עוסקים בשעות הפנאי שלהם בטיפוס על קירות, ניתורים מעל גבי מכשולים עירוניים מגוונים, זינוקים מהירים בין גגות הבתים, גלגולים, טיפוסי סולמות ועוד מגוון של תרגילים מהירים ונועזים, ללא כל ציוד בטיחות.

מטרת אמני הפארקור היא להגיע בצורה המהירה והיעילה האפשרית ממקום למקום, תוך כדי שימוש בגופם להתגברות על מכשולים בדרך. המיקוד בפארקור הוא ביופי התנועה ויעילותה, במהירות התנועה וזרימה שלה ובחשיבה המהירה בזמן אמת.

את הפארקור פיתחו שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפותחו בקומנדו הצרפתי של צבא צרפת.

מקור המונח "פארקור" הוא מהמילה Parcours שמשמעותה בצרפתית היא "דרך" או לחילופין "מסלול".


יש כינויים מקובלים לספורטאים שעושים פארקור. המתרגל את הפרקור נקרא "טראקור" (traceur) ומתרגלת אישה מכונה "טראקוס" (traceuse). מקור השם לשניהם הוא מהפועל בצרפתית של "סולל דרך" או "מסלול מכשולים".


אזהרה: אנו מזהירים מלנסות משהו מהדברים שבעלי המקצוע הללו עושים! לפארקור יש להגיע באימון ארוך וזהיר, בהדרכת פארקוריסטים מנוסים.


הנה פארקוריסטים מספרים על התחביב שלהם (עברית):

https://youtu.be/1fqCBWDV2uw


פארקוריסטים שעושים דברים מדהימים:

http://youtu.be/NX7QNWEGcNI


פארקור מנקודת המבט של מי שעושה אותו:

http://youtu.be/jPhuefvauuk


היום גם רובוטים עושים פארקור:

https://youtu.be/tF4DML7FIWk


וחיוך עם פספוסי פרקור:

http://youtu.be/TaXjUaaHCPY

עולם הסקי משופע בגולשים מיומנים ומקצועיים. אבל דומה שבשיא מחזיקים אותם גולשים שמתעקשים לעשות סקי מסוכן במיוחד - סקי אתגרי (Extreme Ski). הם גולשים במורדות תלולים, במה שנראה כנפילה חופשית במורד ומזנקים מעל גושי סלע, נוחתים עשרות מטרים אחריהם, לאחר התעופפות מסוכנת בגובה של מאות מטרים מהתהום.

כל טעות שלהם יכולה בקלות להסתיים במוות או בפציעה אנושה.

כדי לבצע את התרגילים הללו חייבים גולשי הסקי האתגרי להכין היטב את המסלולים שלהם. במהירות גלישה כה גדולה, כל טעות קלה בכיוון, בזווית או בפניה עלולה להסתיים באסון.


הנה הסקי האתגרי המפחיד ומעורר ההשתאות:

https://youtu.be/iNTX55Rpk8w


חבורת גולשי סקי מנוסים בתרגילים שלא ניתן לתפוס:

https://youtu.be/OMflBAXJJKc


ג'וליאן לופז הוא מקצוען אמיץ במיוחד:

https://youtu.be/6IrEDHx5hhw


לעתים גם אצלו זה מסתיים בתאונת סקי:

https://youtu.be/mOvBVmQrexM


בואו נראה מה זה לעשות סקי וצניחה מצוק:

https://youtu.be/SwbP9WLX3fY


וכך מצלמים את הסקי האתגרי:

https://youtu.be/wov1DA-Jtjc

סרטוני "people are awesome" הם סדרת סרטונים של אנשים שעושים דברים מדהימים. זו סדרת סרטונים שעולים לרשת האינטרנט וזוכים למיליוני צפיות. הסדרה גדלה כל הזמן וחוגגת את החיים הצעירים, עם הספורט האתגרי ואהבת החיים, הנעורים והיופי. מדובר בסרטוני אוסף שעשויים באיכות מרשימה ביותר, שנאספים מהמבחר העצום שעולה לרשת כל הזמן והופכים ללקטים של יופי וקצב.

הסרטונים לוו בעבר במוסיקה של להקת "Mecha Love" (אהבת מכה), אך כיום נבחרת מוסיקה צעירה וקצבית מגוונת מכל הסוגים כדי ללוותם. עם הזמן נולדו גם התמקדויות, כגון סרטוני 'נשים הן נפלאות' וכדומה. הסרטונים הללו הפכו לתופעה ויראלית שמיליונים צופים בהם ורבים מעלים סרטוני לקט כאלו שגם הם הופכים להצלחות ויראליות גדולות ברשת.


הנה סרטון של האוסף של 'האנשים הם נפלאים' משנת 2017:

http://youtu.be/JZGl0rCEUEc


ואוסף 'האנשים הנפלאים' של קיץ 2015:

http://youtu.be/hXr_R9wLU-E

באנג'י, קפיצות מצוקים, נסיעה ברכבת הרים וספורט אתגרי ומסוכן - כל אלה גורמים לאנשים הנאה רבה. בני אדם מוכנים לשלם הרבה כסף כדי ליהנות מהפחד והסיפוק שבצליחתו. כיצד זה מושך אותם כל כך?

גורם הקסם בסכנה הוא האדרנלין. ככל שאנו פוחדים ומתרגשים מהעניין המפחיד שאנו עומדים לבצע, משתחרר הורמון האדרנלין באופן מואץ בגופנו. בזכותו אנו נדרכים ומתרכזים בהישרדות. לכן כל כך הרבה ספורטאים שעושים תרגילים מפחידים שלא יאומנו, צריכים להתרכז לפני הביצוע.

רגע אחרי ביצוע ה"תרגיל", מתפוגג המתח של הספורטאי או האדם שעשה אותו ומשתחרר בגוף הורמונים אחרים שנקראים אנדורפינים. הם גורמים להרגשה הנפלאה של אחרי ביצוע משהו נועז, מפחיד, הישרדותי. כך מספק האדם לעצמו חוויות עמוסות אנדורפינים ועתירות הנאה מהפחד ומהתעוזה ללכת על הסכנה, ללא חשש וללא מורא.

איזה כיף לפחד, לא?!?


הנה הסבר לכיף שאנו מוצאים בפחד (מתורגם):

https://youtu.be/oetVvR5RQUs


הנה הסכנה שבספורט האתגרי ואנשים שמכורים לה:

https://youtu.be/7kJQ_H2G-ro


האדרנלין מאפשר לנו לעשות דברים שלא יאומנו:

https://youtu.be/ra-9ioNWCdU


הסכנה גם היא מחזקת את היכולת והאדרנלין בשמיים:

https://youtu.be/tQlv5bxsVcE

צניחה חופשית (freefall או Skydiving) היא ספורט אתגרי שבו אנשים קופצים ממטוסים ונופלים נפילה חופשית באוויר.

לאחר זמן מה הם פותחים את המצנחים ונוחתים על הקרקע בשלום.

חשוב לדעת שצניחה חופשית צריך לדעת לבצע וללמוד צניחה ואסור לקפוץ ממקומות גבוהים מבלי להיוועץ באדם מבוגר.


הנה סרטון שמציג צניחות חופשיות אמיצות מאד, מעל דובאי:

http://youtu.be/xFEN7BQ7Zus?t=28s


צניחה חופשית עם מכונית:

https://youtu.be/wRVXBeLe_vM


ובואו לצנוח גם אתם צניחה חופשית:

http://youtu.be/o5z8ZqaYRKQ?qr=yes

כולנו טיפסנו פה ושם על עצים כשהיינו קטנים. אבל טיפוס על עצי הסקויה (Sequoia trees) הענקיים הוא עניין אחר לחלוטין. ממש כמו טיפוס על הרים, לטפס על סקויות זה ספורט מסוכן, שדורש הרבה רצינות וזהירות.


הנה טיפוס על עצי סקויה:

https://youtu.be/pBpmB4RAygs


טיפוס חופשי ללא קשירה:

https://youtu.be/-4E-rw3AP_o


טיפוס על העץ השני בגובהו בקנדה:

https://youtu.be/OxPlKVK8RLM


יש כאלה שזה המקצוע שלהם והם כורתים עצים בטיפוס עליהם:

https://youtu.be/jrIgGSK4fGQ


אחרים מוחים כך על התעלמות מהתחממות כדור הארץ:

https://youtu.be/r8L9G-_KFT0


ובזנזיבר יש המטפסים על עצי הקוקוס הגבוהים:

https://youtu.be/StpwPMKzlVs


הבה נטפס ב-360 מעלות:

https://youtu.be/f7wTolIlK_s?qr=yes

מבחן האומץ של הנערים באיי ונואטו (Vanuatu) שבדרום מערב האוקיינוס השקט, משלב קפיצה מפחידה לתהום לעבודת האלים, עם טקס חניכה למתבגרים.

אנשי הכפר נוהגים לספר אגדה על אישה שברחה מבעלה האלים. הלה היה נוהג להכות את אשתו לאחר ששתה את המשקה הנרקוטי המסורתי, הקאווה. כשהאישה קצה בהשפלה ובסבל היא ברחה ממנו אל הג'ונגל, בכוונה שלא לשוב. הוא רדף אחריה, ובמעבה הג'ונגל כמעט והשיג אותה, אך היא טיפסה אל ראש עץ קוקוס. כשהבעל הזועם טיפס על העץ והחל להתקרב אליה, היא קשרה עצמה במהירות אל שריגי הליאנה הארוכים שאותם קשרה בקצה השני לצמרת העץ. כשהבעל כמעט והגיע אליה היא קפצה מראש העץ וצללה לעבר האדמה. גם הוא קפץ בעקבותיה ובעוד הוא מתרסק אל האדמה ומת, היא עצמה ניצלה, בזכות שריגי הליאנה שבלמו את פגיעתה באדמה.

מאז קופצים כך נערי המקום. הקפיצה אצל נערי ונואטו היא חלק מטקס של עבודת אלילים וטקס ההתבגרות שלהם. זה קורה תמיד בעונת קציר שורשי הים. הקפיצה דורשת הרבה אומץ ומסתיימת בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה. הנערים שמים את מבטחם בשריגי עץ הליאנה שהוכנו יום קודם לכן, לקראת הטקס. הם קופצים ממגדל עצים שנבנה לקראת הטקס. ממש כמו האישה האמיצה מהאגדה, גם לרגליהם נקשרים שני השריגים הטריים, שתפקידם הוא לעצור את הקופצים בזמן ולמנוע מראשם פגיעה קטלנית באדמה. הם מוכרחים להיות טריים, כי שריג יבש עלול לאבד מגמישותו או מחוזקו ולהביא למותו של הקופץ.

למטה עומדים אנשי הכפר ושרים בקולות רועמים, לאות עידוד לנערים הקופצים. קריאות העידוד והשירה החזקה הם חלק מהטקס הרעשני והאמיתי הזה. כל הילידים בלבושם המקובל - הגברים כשרק אריג עלי קוקוס על חלציהם, הנשים בחזה חשוף, כולם מזמרים ונכנסים לטראנס והתלהבות לא רגילים.

כנהוג בחברה הפטריארכלית, שבה שולטים הגברים, רק נערים קופצים. נשים ונערות לא מורשות לקפוץ בטקס או בכל צורה אחרת.

אם זה מזכיר לכם קפיצות באנג'י, אז זה לא במקרה. מכאן נולדו קפיצות הבאנג'י שתיירים ומטיילים בכל העולם כל כך אוהבים.


הנה קפיצות ההתבגרות בטקסי החניכה של נערי איי ונואטו:

https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU


קפיצות באנג'י כטקס התבגרות באי פנטקוסט:

https://youtu.be/d6hXnYW_2ac


ואיי ונואטו עצמם:

https://youtu.be/rDyazmUQX0E

טיפוס הרים (Climbing) היא אחת החוויות המפחידות שיש. הגבהים העצומים, הטיפוס הזהיר בין אבנים שכל אחת יכולה להתדרדר וליפול ואתם איתה, האוויר הדליל בגבהים, הקור, העייפות. הכל יכול מאד להפחיד.

ובכל זאת יש המוני מטפסים על הרים בעולם. איך הם לא פוחדים לעשות את זה?

ובכן, הסיפור של טיפוס הרים הוא עניין של כבלים וחבלים שמאבטחים את מטפסי ההרים, כך שאם חלילה הם נופלים, הם מוגנים מהתרסקות על הקרקע. החבלים מאבטחים אותם ואם לא התרשלו בקשירה שלהם, הם מוגנים.


הנה מטפס הרים אלוף העולם וללא אצבעות (עברית):

https://youtu.be/CvMDjSpn6lI


מטפסת הרים נועזת:

http://youtu.be/cpvyIYseFYg


מטפס אמיץ במיוחד:

https://youtu.be/l_lZc7nATT4


איפה ישנים מטפסי הרים?

https://youtu.be/XvynyBcr2sc


כך מתאמנים על טיפוס הרים:

https://youtu.be/iTWPbSgKaWI


ברוק רבוטו, המטפסת הצעירה והנועזת:

https://youtu.be/5P5akoQ_eNI


רגע של מנועים - טיפוס בלתי אפשרי ומטורף על הרים בבאגי - אל תנסו!

https://youtu.be/y1ubHrljbEE


ובואו לטפס על הרים:

http://youtu.be/7g2k0eEQUaM?qr=yes

קיר טיפוס מלאכותי (Climbing Wall) הוא מבנה מלאכותי שמאפשר טיפוס, טיפוס ספורטיבי או חווייתי.

לעתים, מתקינים קיר טיפוס על מבנה קיים או מבנים שהוקמו במיוחד, שחוברו אליו אחיזות.

טיפוס על קירות, מענפי הספורט החדשים, נולד מטיפוס הצוקים. הוא מאפשר את התרגול של הטיפוס, בתנאים בטוחים יותר. בניגוד לטיפוס על צוק, שלא פעם מציב את הספורטאי בגובה רב ומסכן אותו, טיפוס על קירות מאפשר לשים דגש על בטיחות ולתרגל מצבים בבטיחות מרבית.

כך יכולים חובבים לעסוק בטיפוס בטוח, ללא ציוד מיוחד לטיפוס, חוץ מציוד האבטחה שמסופק בקירות הטיפוס עצמם, על ידי המפעילים.

מבחינת חומרים, קירות טיפוס עשויים מחומרים כמו בטון, אבן, או אפילו עץ, שלרוב יצופה בשכבת חומר שיגביר את החיכוך. לוחות עשויים פיברגלס ופוליאסטר מוקשה ידמו לא פעם סלעים וזיזים בולטים, תוך שימוש בחומרי מילוי שונים.

ואגב, קיר הטיפוס הגבוה בעולם נקרא "אקסקליבר" (Excalibur). הוא נמצא בהולנד ולומדים ומתאמנים בו מטפסים רבים, מרמת מתחיל ומעלה. קראו עליו בתגית "קיר טיפוס, שיאים".


נא להכיר - זהו קיר הטיפוס (עברית):

https://youtu.be/3vvyTAY3Myk


ענף הטיפוס התחרותי באולימפיאדה (עברית):

https://youtu.be/RzMJRoYC9XM


הטיפוס המהיר הוא קשה מאוד (עברית):

https://youtu.be/7UavpXm0fK0


קיר הטיפוס הגבוה בעולם שנמצא בהולנד:

https://youtu.be/xsEIasxC6hI


ויום אחד יתכן ותגיעו מקיר הטיפוס אל ההר עצמו (עברית):

https://youtu.be/82ODDXobAy0

דאון היל הוא סגנון רכיבת שטח באופניים שבו רוכבים במורד תלול (במורד ההר - זה פירוש הביטוי באנגלית). בסגנון הדאון היל קפיצות מרובות ואתגרים מורכבים לרוכב, גם מהצד הטכני וגם מהצד הגופני. הסגנון של רכיבת הדאונהיל הוא חלק מספורט האקסטרים ברכיבת האופניים.

בגלל החוזק הדרוש לקפיצות והנחיתות על האופניים ברכיבת דאון-היל להיות כבדות מאד והמשקל שלהם יכול להגיע ליותר מ-20 קילוגרם. משום כך הם אינם מתאימים לרכיבת שטח רגילה.

התאונות ברכיבת דאון היל הן מרובות, בשל המהירויות הגבוהות בצורת רכיבה זו והקשיים והסיכונים שנוטלים הרוכבים במהלך ביצוע המסלולים. אנו מבקשים שתימנעו מנסיונות לחקות ספורט זה מבלי לרכוש את הידע והמיגון הדרוש.


הנה רוכבי אופניים בסגנון דאונהיל ומה שהם עושים:

http://youtu.be/37dxwVXZ384


ורכיבת דאון היל בעיר המצולמת מרחפן עוקב:

https://youtu.be/13OtZFWdhwQ?long=yes

"איש הסילון" (Jetman) הוא פעלולן שטס באוויר כשהוא חגור בחגורות סילון וטס בטיסת יחיד. חגורת הסילון פותחה במקור עבור אסטרונאוטים לצורך מילוי של משימות בחלל, אך בשנים האחרונות היא הפכה לאחד המכשירים הפופולאריים אצל חובבי התעופה האתגרית.

לאחרונה הוצג מבצע מעורר התפעלות. המבצע הזה תוכנן במשך חודשים, כשצמד טייסים, אנשי סילון החגורים בחגורות סילון, ליוו מטוס נוסעים ענקי מסוג A380 בשמי דובאיי.

לטיסה ה"קלה" הזו נדרשו חודשים של הכנה ותכנון קפדני עם טייסי המטוס, בעיקר כדי להגיע לתיאום ושיתוף פעולה מושלם. הסיבה העיקרית היא בטיחות אנשי הסילון וצוות טייסי ונוסעי המטוס.


איב רוסי, איש הסילון הוותיק, שמתאר את הטיסה על הסילון האישי:

https://youtu.be/HZRp6iRjnhQ


כאן לקט טיסות על הסילון הצמוד שלו במקומות בעולם:

https://youtu.be/x2sT9KoII_M


ההכנות המקדימות והסיורים לתכנון טיסה מעל לקניון הגדול:

https://youtu.be/n4CX-8Eo_6I


ואנשי הסילון טסים ליד מטוס הנוסעים:

https://youtu.be/_VPvKl6ezyc

לונגבורד הוא משהו בין גלשן לסקייטבורד. לרוב, הלונגבורד משמש לגלישה במורד הרים. השליטה בלונגבורד יותר מזכירה גלישת גלים מגלישה על סקייטבורד, שמאד דומה לו במראה.


הנה הלונגבורד בתרגילים שונים שעושים בו:

http://youtu.be/mXqmRAUsn9U


גלישה במורד הר בעזרת לונגבורד:

http://youtu.be/kkviQ41u0eQ


וגולשות מדגימות את השליטה המוחלטת שלהן בלונגבורד:

https://youtu.be/tQNzYSUsJdk

קפיצות צוקים (Cliff diving) הוא מענפי הספורט המסוכנים ביותר ובאופן מסוים גם הפחות מאורגן מהאחרים. הספורט העממי הזה, שככל הנראה נולד אי-שם בשנות ה-50 באקפולקו שבמקסיקו, סוחף אליו אנשים שמחפשים את האדרנלין שבסכנה. כשהם רואים צוק שגורם לרוב האנשים לבהלה ופחד גבהים עמוק, הם מתארגנים לקפיצה. בשבילם יש גם אליפויות עולם בקפיצה ממצוקים.

הספורטאים הללו עוברים ממקום למקום, בטיולים אל צוקים הגבוהים בעולם, במיוחד כאלה הנישאים מעל הים ומנסים כל מיני קפיצות אתגריות ומסוכנות יותר ויותר. הם מחפשים את הצוקים המסוכנים והמאתגרים ביותר. לפעמים סטייה של כמה סנטימטרים בזווית הקפיצה, או דחיפה חלשה מדי ברגליים מכיוון הצוק, פירושן יכול להיות התנגשות בסלעים שבמורד ופציעה קשה או מוות.


הנה העולם המקצועי של קופצי הצוקים:

https://youtu.be/sLUyYra_h9c


כמה מהקפיצות המסוכנות שנאספו ברשת:

https://youtu.be/vUW-0SqMy0g


והנה קופצי צוקים חובבים וחובבי סכנה:

https://youtu.be/Bn09g1bwgDc


הרבה המצאות ורעיונות לקפיצות יצירתיות:

https://youtu.be/NchliY-LwEE


הנה קפיצה בטוחה יותר למים:

https://youtu.be/_-kviywORqA?qr=yes


אין לנסות את זה בעצמכם!
זה מסוכן ביותר!

תחרות "איש הברזל", בלועזית "איירון מן", היא מתחרויות הספורט הקשות ביותר בעולם. התחרות שמשלבת תחומי ספורט שונים מאתגרת את קצה היכולת האנושית והמשתתפים בה נדרשים לכושר גופני ברמה גבוהה במיוחד.

איירונמן הוא טריאתלון שמשלב שחייה של 3,800 מטרים, ריצת מרתון שלימה ורכיבה של 180 קילומטרים על אופניים.


הנה היופי באיירונמן:

https://youtu.be/Wwba_3EKLnI


סרטון מזמין לתחרות "איש הברזל":

http://youtu.be/qjxxYoL7nSU


תחרות שלמה בהילוך מהיר:

https://youtu.be/tiDb--kwnmw


וסיום מדהים של הטריאתלון:

https://youtu.be/1pfrYC0vagk

הפארקור, אותה אמנות דילוגים מסוכנת ונועזת, הפך כבר מזמן לאחד מסוגי הספורט הלא תחרותי והאורבני, כלומר עירוני, הפופולריים ביותר בקרב צעירים.

ראשונים פיתחו את הפארקור שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל. זה היה בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפיתח הקומנדו של צבא צרפת. בתרגילים המקוריים נדרשו חיילי הקומנדו לעבור מסלולים קשים, במהירות, יעילות ועם יכולות גופניות כדוגמת טיפוס והתמודדות עם גבהים, זריזות, תגובה מהירה והרבה גמישות.

אבל את הפארקור החל, לפחות רעיונית, ג'ורג' הברט, מורה צרפתי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. את המילה הצרפתית "פארקור" הציע האיש מהמשמעות של "מסלול מכשולים". ממנה גם נגזרו ה"טראקור" (traceur) הגברי וה"טראקוס" (traceuse) הנשי, למי שעושים פארקור. שני פעלים בצרפתית שמשמעותם "סולל דרך" ו"סוללת דרך".

הברט קיבל השראה משבטי ילידים באפריקה, אותם פגש כשטייל ביבשת השחורה. מהם הוא הגה רעיון לשיטה אתלטית שתביא את החיילים לגמישות, סיבולת וזריזות שיעניקו להם יתרון בקרב, תוך שילוב עם תכונות אופי כמו אומץ ואלטרואיזם, נתינה ונדיבות לחבריהם.

ג'ורג' הברט פיתח בשיטתו שלושה כישורים הכרחיים - כושר גופני מעולה, במיוחד בשרירים ובנשימה, אנרגיה, המתבטאת בכוח רצון ואומץ, ומוסר, שיבוא לידי ביטוי בכבוד ובסיוע לחברים.

בהמשך הגיעו ריימונד בל, בן לחייל בוויטנאם ולאם מקומית, שיצר מסלול מתקדם לפיתוח היכולות הפיזיות שלו, ואחריו בנו, דויד בל, מי שרואים בו את מייסד הפארקור הרשמי.

דויד הקים סביבו קבוצה עם השם "יאמאקאסי", בצרפתית "אנרגיה גבוהה". חבריה העמידו את עצמם במבחנים קשים, פיזית ולא פחות מכך נפשית. חבריה, הטראקוריסטים הראשונים, ישנו על הרצפה ללא שמיכות, התאמנו בלי מים ואוכל ולהתלונן היה אסור.

במשך הזמן הקבוצה הלכה וגדלה, כשהמוטו נשאר - צניעות מרבית וללא התנשאות על "טראקוריסטים" חדשים.

בשנת 1997, הקבוצה מופיעה בטלוויזיה הצרפתית והפארקור צובר פופולריות רבה. בהמשך מופיעים החברים הוזמנה בסרטו של לוק בסון "טקסי 2" משנת 2000. ההצלחה מובילה לסרט שלם שהוא עושה עליהם ונותן לו את שם הקבוצה "יאמאקאסי".

מכאן עוזב דויד בל ביחד עם סבסטיאן פוקן שותפו את הקבוצה והם מקדישים את כל זמנם לפיתוח הפארקור, ההופך בהדרגה מאוד פופולרי.

מהמרדף בסרט הג'יימס בונד "קזינו רויאל", דרך טום הולנד בתור ספיידרמן ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", הפארקור משתלב בלא מעט סרטי אקשן ולא מעט במאים בז'אנר משלבים "טראקוריסטים" לפעלולים בסרטיהם.

גם במשחקי מחשב מבוססי אקשן הוא משתלב היטב. אם זה במשחקי Assassin's Creed ואם בסדרת Mirror's Edge, שפותחה כולה בהשראת הפארקור.

יש אפילו צבאות וחילות בצבא שמטמיעים כיום בחיילים קרביים יכולות פארקור, בכדי להעניק להם כישורי הישרדות בשדה הקרב המשתנה.

אגב, כשתקדיש רשת MTV לפארקור בשנת 2009 את תחרות הריאליטי "אתגר הפארקור האולטימטיבי", כבר ברור שהספורט השולי ו"אימת ההורים" כבר נכנס לזרם המרכזי ולתרבות הפופולרית בעולם והוא לא עומד להיעלם כל כך מהר.


הנה תולדות התחום, שמתחיל עם ריימונד בל הצרפתי שבא מווייטנאם ובנו דיוויד בל:

https://youtu.be/yY8Tcx_MrQQ


מצגת על התפתחות הפארקור:

https://youtu.be/22VDwJy2F10


דיוויד בל, מייסד הפארקור:

https://youtu.be/JUeHrPazTtY


וג'ורג' הבר שעוד בתחילת המאה נתן השראה לריימונד ולראשוני התחום:

https://youtu.be/WzTPd6RLfCA


וההיסטוריה של הפארקור באנימציה:

https://youtu.be/X7Uqm-8hDHY

אתר קפיצות הבאנג'י הכי גבוה בעולם הוא מגדל מקאו שבעיר מקאו שבסין. הקפיצה מהמגדל היא ממרפסת התצפית שבגובה 233 מטרים מהקרקע.


הנה סרטון של הקפיצה ממגדל מקאו בסין:

http://youtu.be/YPSZDK2BIAg?t=8s



והנה גם אנג'לינה קופצת ונהנית מהפחד הגבוה בעולם:

http://youtu.be/mjgOzZ-fJnY

שיא העולם לקפיצה חופשית מגובה נקבע על ידי הצנחן וקופץ הבסיס האוסטרי פליקס באומגרטנר, שקפץ ב-14 באוקטובר 2012 מגובה של כ-39 ק"מ, קצה האטמוספירה האפשרית לאדם. הוא הגיע לגובה רב זה בעזרת כדור פורח, שגם השיג את השיא העולמי בטיסת כדור פורח מאוישת.

בנפילתו ארצה הגיע באומגרטנר למהירות של בערך 1,357.64 קמ"ש, או 1.25 מאך. בכך הוא היה לאדם הראשון שעובר את מהירות הקול ללא עזרת כלי רכב!

הקפיצה הנועזת נראית מעשה פשוט של אדם אחד, אבל השתתפו בתכנונה וביצועה כ-300 בני אדם, כולל 70 מהנדסים ומדענים שונים, במשך קרוב לחמש שנים!


הנה סרטון קצר של הקפיצה הגבוהה בהיסטוריה:

http://youtu.be/FHtvDA0W34I


והצניחה כולה:

https://youtu.be/vvbN-cWe0A0?long=yes

גלשן אוויר (hang glider), שיש המכנים "גלשון אוויר", הוא מתקן תעופה ספורטיבי לא ממונע. הוא מציע שילוב של תחביב לשעות הפנאי וספורט תחרותי. גולשים מיומנים יודעים לספר שגלישה אווירית בגלשון האוויר היא החוויה הקרובה ביותר למעוף הציפור.

גלשן האוויר בנוי משלד אלומיניום קל ובדים המתוחים עליו. הגולש תלוי על המתקן בעזרת רתמה המחוברת לשלד הגלשן. השליטה בכיוון המעוף של גלשן האוויר מתבצעת על ידי הטיית הגוף ימינה ושמאלה, בעוד שהאטה והאצה של המהירות מתבצעת על ידי תנועת הגוף של הגולש קדימה ואחורה.

בגלישה האווירית ניתן לגמוע מרחקים גדולים מאד. אם בתחילת עידן גלשני האוויר ניתן היה לגלוש רק במורד, כיום עושים גולשי אוויר מיומנים מרחקים של מאות קילומטרים בגלישה אווירית אחת. בישראל למשל, גמא גולש מרחק של 200 קילומטרים בתוך 6 שעות גלישה, מאופקים ועד לעיר אילת. גלישה כזו נקראת "קרוס" (מלשון Cross Country, שהיא "חוצה המדינה"). לטיסות כאלה נדרשת בדרך כלל המראה בגרירה, שמתבצעת על ידי גרירה של הגלשן באמצעות כלי רכב. הרכב הממונע מאפשר לגולש להמריא ולטפס לגובה ואז להשתחרר ולגלוש הלאה באופן עצמאי.

גולשי אוויר מיומנים יודעים לנצל את ה"תרמיקות", שהם זרמי אוויר חמים העולים למעלה, בכדי להגיע לגובה רב. גולש אוויר ישראלי הגיע לגובה של כמעט 5 קילומטרים במעוף שכזה.


הנה גלשן אוויר בגלישה בהרים:

https://youtu.be/S2b4IL1or7I


מעל הים:

https://youtu.be/9URS7fLd_K4


גולש אווירי שהחליט לנחות על דאון:

https://youtu.be/OIk0XzAfbs0


והפעלולן בוב ווילס שחיבר אופנוע לגלשן אוויר ובדק אם יצליח לגלוש עם משקל כזה:

https://youtu.be/lLygZUrLv9M