שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה עידן כריות הכתפיים של שנות ה-80?
לאחרונה זה קצת חוזר, אבל בשנות ה-80 זה התרחש בפעם הראשונה בזמן המודרני, כשהחלו פתאום הנשים להיראות כמו שחקני הפוטבול האמריקאים...
זה קרה תודות לכריות הכתפיים (Shoulder pads), שעברו ממגרש הפוטבול אל זירת האופנה. הכריות התפוחות הללו הפכו לפתע את הכתפיים הנשיות לאיבר הבולט בגוף, איזנו את הגוף והעניקו לו חשיבות יתר. לפתע נראה היה שהנשים מגלות את הכתפיים.
זה היה שגעון אופנתי של ממש. פתאום ראית את הכריות הללו בכל מקום. מכוכבות סדרת הטלוויזיה האינסופית "שושלת" ועד לדוגמניות-העל המצליחות בעולם - כולן הלכו עם כתפיים מורמות בכריות עשויות ספוג המתפיח אותן.
היו גם וריאציות של כריות-כתפיים שיצרו לא מעט הגזמות אופנתיות, כמו כריות כתפיים מחודדות, חלליות, מקושטות להדגשה וכדומה.
בניגוד למה שחושבים רבים, הכתפיים המודגשות לא נולדו בשנות ה-80, אלא נקלטו במלתחה הנשית כבר בשנות ה-40. זה קרה בזמן מלחמת העולם השנייה, כשהנשים החלו למלא יותר ויותר תפקידים גבריים. האופנה התאימה את עצמה אז למצב החדש. מעילי הנשים והחולצות הנשיות קיבלו טיפול צבאי משהו והפכו גבריים מבעבר.
מראה הכתפיים הרחבות והעבות הפך שכיח כבר אז יותר ויותר. גם אופנת החלל שנולדה בשנות ה-60 נתנה היתר לנשים להיראות פחות מהודקות וביישניות מבעבר. הן החלו להתגנדר במראה כובש.
כך התחלפה דמות האישה העדינה של העשורים של אחרי המלחמה בדמויות שעטו לבוש נשי המשדר הצלחה ושוויון. אחד הביטויים למראה הזה היה מראה הכתפיים הגברי והמוגזם.
השיא הנשי הגיע כאמור באייטיז, כשבעזרת כריות הכתפיים שידרה האישה של שנות ה-80 החלטיות, עוצמה ואסרטיביות וכן, גם אם המחיר הוא לצאת מעט מגוחכות בעיני הדורות הבאים הצופים באלבום הישן ולא מבינים מה עבר על אמא כשהיא הלכה עם כתפיים מורמות כך...
לעתים נראה היה שכריות הכתפיים עלולות לחזור אלינו בגדול אבל בינתיים זה לא קרה. ליידי גאגא החזירה אותם רגע לתודעה, בעוד אחת מהתחפושות המרהיבות שלה. בסוף העשור הראשון של האלף החדש אף הציצו הכתפיים המודגשות לרגע על מסלולי תצוגות האופנה הנחשבות.
אז כריות הכתפיים עצמן עדיין כאן, אבל הקאמבק המיוחל של הכתפיים הסמכותיות בהגזמה עדיין לא קרה. האם הוא עוד יקרה?
הדיווה שהשפיעה - אנני לנוקס מה"יוריתמיקס" עם כריות הכתפיים:
https://youtu.be/otFsoaw4Txw
בהופעה בוומבלי הן יצאו החוצה:
https://youtu.be/ULz2-FnsNko
כך ניתן ליצור כריות כתפיים לבד:
https://youtu.be/Ja__3j8Cod0
וכך מגיבים הצעירים של היום לאופנת שנות ה-80 ולכריות הכתפיים:
https://youtu.be/NdOYTisTsw8
איך היה צ'רלס וורת' למעצב האופנה הראשון?
בשנת 1858 תפר בפאריס צ'רלס פרדריק וורת' (Charles Frederick Worth) כמה שמלות לאשתו, דוגמנית בחנות הבדים שבה עבד גם הוא. כשהלקוחות החלו לבקש גם הם לרכוש שמלות כמו שהוא תופר לרעייתו, סירבו השותפים בחנות הבדים לתת ידם לעסק נחות כמו חייטות.
וורת' זיהה הזדמנות ועזב את החנות. הוא מצא לו שותף להקמת בית האופנה הראשון בהיסטוריה. המותג שלו היה "וורת' אנד בוברג" והוא היה הראשון שהוסיף תוויות לבגדים שתפר, עם שם העסק.
ההצלחה הייתה מדהימה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שהנשים לא נשאלו איך הן רוצות את בגדיהן, אלא בחרו ממה שהציג מעצב בגדים. הנשים ראו והאמינו שמעצב האופנה יודע טוב יותר מהן.
האופנה הפכה אז לקנות אצל וורת' כמובן. כל נשות החברה של פריז ואפילו מלכת צרפת, כולן עמדו בתור לקנות בגדים שהוא עיצב והחליט בשבילן שהם יפים להן.
כך נולד מקצוע מעצב האופנה.
הנה סיפורו של מייסד תחום עיצוב האופנה:
https://youtu.be/4_W5j2bsMqE
דוגמנית העל הבריטית הכי ותיקה מספרת עליו:
https://youtu.be/LbJRvQnymAs
מצגת וידאו על האיש:
https://youtu.be/ncvgIJTDF2w
ועיצובים של וורת':
https://youtu.be/qqIuzUQqduw
מיהו חוסיין שאלאיין, "המהנדס" של עיצוב האופנה?
הוא נולד ב-1970 בצד הלא נכון של בירת קפריסין, בניקוסיה התורכית. מילדותו רצה להיות טייס ובנערותו אדריכל, אבל ברבות השנים הוא היה למעצב האופנה החדשני ופורץ הדרך בתבל.
חוסיין שאלאיין (Hussein Chalayan) הוא אחד ממעצבי האופנה המעניינים והידועים בעולם, מאותם המעצבים שמוכיחים שעיצוב אופנה לא חייב להיות מקצוע קל דעת. הוא אמן רב-תחומי, המחבר בין עבר לעתיד, בין היסטוריה, עמים ושילוב טכנולוגי. תערוכות שעשה נעו סביב מוטיבים כמו שלטון, הגירה, עונות השנה ועוד.
בתעשייה מכנים את שאלאיין "המהנדס", על שום עבודותיו המשלבות אופנה עם טכנולוגיה, אדריכלות, תאורה ואפילו תעופה. כן, הוא שואב לא מעט השראה לעיצוביו פורצי-הדרך מעולם התעופה והאירודינמיקה.
השמלות שהוא עיצב כוללות לא פעם נורות לד רבות, כמו הדוגמה של שמלה שכללה מסך וידאו לביש, שהורכב מ-15,600 מנורות לד צבעוניות שהותקנו מתחת לאריג לבן וחצי-שקוף.
התקשורת אוהבת להציג את קולקציות הקונספט, הקולקציות הללו, הבלתי לבישות שלו. אבל שאלאיין מרבה לעצב גם סדרות בגדים לבישים ואופנתיים, שנראים מצוין גם מחוץ לתצוגות האופנה ה"מדעיות" או ה"הנדסיות" שלו...
כיום זוכה שאלאיין להערכה גורפת שיצאה זה מכבר מגבולות תעשיית האופנה אל עולם האמנות, העיצוב ואפילו האקדמיה.
הנה תצוגת אופנה של עבודות יצירתיות של שאלאיין:
http://youtu.be/XI-_E_olU_I
ריהוט שהופך לבגדים:
https://youtu.be/UxOuOMcNvSU
אחת משמלות נורות הלד שלו מהתכנון ועד הביצוע:
https://youtu.be/c0IyDWm_bSo
עבודות נוספות שלו:
http://youtu.be/52iZZWKB6YI
עוד קולקציה של שאלאיין:
https://youtu.be/XEGWarCzerY
ולכל תצוגה שלו מתכוננים עשרות אנשים מתחומים שונים, כמ להפקת תאטרון או הקמת תערוכה:
https://youtu.be/12UazR7Jpb0?long=yes
איך קוקו שאנל הפכה למהפכנית האופנה ומשחררת הנשים?
כוהנת האופנה והבשמים הצרפתייה קוקו שאנל (Coco Chanel) היא הדמות החשובה ביותר באופנה של המאה ה-20 ומי שהשפיעה על שחרור האישה ואחראית במידה רבה לשינוי המשמעותי כל כך שעברו הנשים במאה זו. בתשוקה אדירה, יצירתיות וסקרנות גדולים הפכה הילדה היתומה, שהופרדה מאחיה וגדלה בבתי יתומים, לכוהנת הגדולה של האופנה והבשמים בעת החדשה.
אבל שאנל הייתה מהפכנית בכמה מישורים. בתחום האופנה, היא לא הפסיקה לחדש ולפתח ושיחררה את האישה המודרנית מתכתיבי האופנה הנוקשים של העבר. ניתן לומר בקלות שהיא אחראית להישגים מהחשובים ביותר בתולדות האופנה המודרנית. בתחום העסקי, היא הקימה את אחד העסקים הגדולים והחשובים בעולם האופנה והייתה האישה הראשונה שהפכה את שמה למותג. בתחום החברתי, שינו ההישגים הפמיניסטיים שלה את הדימוי הנשי לחלוטין.
חייה של קוקו שאנל החלו בשנת 1883 כבת למשפחה פשוטה וחסרת השכלה. לאחר מות אימה, כשהייתה בת 6, פוזרו כל הילדים על ידי האב ושאנל גודלה בבית יתומים במנזר קתולי. כל חייה היא תחכה לאביה, שנטש אותה והוא לא יראה סימן.
בגיל 18 הייתה לזמרת מועדונים. אז זכתה לכינוי שיהיה מזוהה עימה כל כך, "קוקו", על שם כלבלב אבוד שעליו שרה. השינוי חל בגיל 20, כשהיא החלה לעבוד בחברה לייצור של בגדי כלות ותינוקות ובהשפעת חוויותיה שם, היא החלה לעצב לעצמה בגדים וכובעים. די מהר שאנל התקבלה לחוגים הנכונים בפאריס וניהלה רומנים שסייעו לה לפתוח בגיל 27 את בית האופנה הראשון שלה. סה היה עסק לעיצוב כובעים ובגדים. בתוך זמן קצר היא זכתה להצלחה מסחררת והפכה מפורסמת ומצליחה בכל אירופה.
בשנות ה-30 של המאה כבר הייתה שאנל טייקונית אופנה, שכוכבות הקולנוע הגדולות מתהדרות במוצריה. היא עיצבה תלבושות לסרטים מפורסמים. כך גם החלה לשחרר את הנשים מכבלי האופנה של המאות הקודמות. היא גאלה אותן מהשימוש המעיק במחוכים, מהפכה שלא תאומן במונחי שחרור האשה, תחליף את כובעי הענק הנשיים בכובעים קטנים ואלגנטיים, תעצב את השמלה השחורה הקטנה - מוצר חובה במלתחה הנשית מאז, תקצר את השמלות והחצאיות אל מעל לברך (וכך תכין את הקרקע למהפכת ה"מיני"), תעצב את חליפת שלושה החלקים הנשית שתהפוך למוצר דגל של "אופנת שאנל" ותשלב פריטי לבוש גבריים במלתחה שלה ובלי משים תוליד את מגמת ה"יוניסקס" בעולם האופנה. היא גם תעשה תספורת קצרה לעצמה, שתהפוך מיידית למודל חיקוי של כל אישה בפאריס. יום אחד היא גם תשוב מחופשה מפנקת על יכטה כשהיא שזופה ושוב תשנה הכל - היא תוליד את אופנת השיזוף בעולם כולו.
כשפלשו הנאצים לצרפת, סגרה שאנל את מפעליה ועברה לגור במלון ריץ בפאריס. בית האופנה שלה המשיך למכור רק את בושם ה"שאנל מספר 5" המצליח שלה. גם כאן "הסתדרה" שאנל, כשניהלה רומן עם קצין נאצי בכיר והורשתה להישאר בדירת הפאר שלה, במלון ריץ, זאת על אף שהמלון הפך למפקדת הגסטאפו. תווית הבוגדת שתדבוק בה בתקופה זו, של הכיבוש הנאצי, לא תעזוב אותה לעולם. לאחר המלחמה, היא תמצא את עצמה בשל כך, בגיל 61, נאלצת להתגורר בשווייץ. זאת כדי לחמוק מהמוניטין הרע שלו זכתה בצרפת.
אבל המעמד המיתי של שאנל לא נפגע. יותר משהיא התגעגעה לעולם האופנה, הוא התגעגע אליה. כמי שיצרה אופנה שלא מתחלפת מדי שנה, היא הייתה הקונצנזוס האולטימטיבי. לא היה במעמד הגבוה מי שהתכחש לבגדים שלה, שפשוט לא התיישנו. הפילוסופיה שמאחורי עיצוביה הייתה חד-פעמית ועתידה להשפיע על הלבוש של כולנו - לבוש שלא מתאמץ אבל משדר אופנתיות וסגנון - שיק נונשלנטי שאין לו גיל או עונה, או אם תרצו, שיק שמתלבש על שוק ושיקפצו המעצבים המתחרים...
היא לא ויתרה בקלות. כששבה בגיל 71 אל פאריס היא הסתערה על תעשיית האופנה שהשתנתה בינתיים וזכתה להצלחות מרשימות אף יותר. היא הרחיבה את בית האופנה, שפתחה מחדש, גם לארצות הברית. קוקו שאנל הפכה להצלחה מסחררת בהוליווד. כל כוכבות הקולנוע של התקופה לבשו את בגדיה. היא הוציאה מגוון גדול ומרשים של מוצרי אופנה והמוני בשמים חדשים. כוכבת העל של התקופה, קתרין הפבורן, גילמה בברודוויי את דמותה, במחזמר "שאנל", שהפך להיט. היא שינתה את העולם ובתחילת שנות ה-70 מתה במלון ריץ', כשהיא מורישה את העסק לשותפה הנאמן. הוא ויורשיו סמרו על האימפריה שלה עד היום.
הנה סיפור חייה של קוקו שאנל:
https://youtu.be/2G88zqPxJ00
סקירה על האישה הגדולה של האופנה:
https://youtu.be/02zYwQ5B6M0
המהפכה הגדולה של קוקו שאנל שפרצה בגיל 71 לאמריקה:
https://youtu.be/xjzH6vRn5P0
מקומות בפאריס המזוהים עם קוקו שאנל:
https://youtu.be/F3QAxtE1L20
יום בחייה:
https://youtu.be/HzrPFJZR4dE
על השמלה השחורה הקטנה של קוקו שאנל:
https://youtu.be/M1Ag0Bg2l54
ותכנית חינוכית על האופנאית פורצת הדרך (עברית):
https://youtu.be/yU5sReNhdL8?long=yes
מהי אופנת הוט קוטור היוקרתית בעולם?
הוט קוטור (Haute couture) בצרפתית פירושו עיצוב ותפירת אופנה עילית.
היה זה מעצב האופנה צ'ארלס פרדריק וורת' שטבע את המונח בפריז של אמצע המאה ה-19. האיש, שפתח את "Maison couture" היה המעצב הראשון שמיתג את הבגדים שלו, כשהוסיף תוויות יצרן לבגדים שעוצבו ונתפרו בהנחייתו.
כיום "הוט קוטור" הוא הכינוי של מותגי העל המובילים והנחשבים בתעשיית האופנה, אלה המייצרים את האופנה העילית בעולם.
מה שעושה את אופנת העילית כל כך משובחת ונוצצת הוא ההשקעה האדירה שנעשית בכל עיצוב ודגם. לא פעם מדובר בעיצוב יחיד, חד-פעמי, שיזכה למאות שעות עבודה של מעצבים איכותיים, בגימור-על ותוך התאמה אישית ללקוח או לקוחה ספציפיים.
ועדיין - כל דגם הוט קוטור שיוצא מבית אופנה המשתייך לחבורה היוקרתית על כך לא ייוצר יותר מ-7 פעמים.
עם דרישות כה גבוהות, לא פלא שמחיר כל פריט כזה הוא לרוב מאות אלפי דולרים ושקהל היעד מצומצם כל כך. למעשה, מספר הלקוחות של כל פריטי ההוט קוטור בעולם לא עובר את ה-5,000 איש ואישה.
#מי שייך?
בין בתי האופנה הנחשבים שמשתייכים למועדון ה"הוט קוטור" תמצאו כיום את "שאנל", אולי בית האופנה הנחשב בעולם, שהוקם בידי המעצבת המיתולוגית קוקו שאנל.
בחבורה יימצא גם "דיור" שהוקם בידי כריסטיאן דיור ומציג שמלות שנתפרו לא פעם במשך יותר מ-800 שעות עבודה של מעצבים מהטובים בעולם.
לידם מככבים במועדון גם פירמות עיצוב כמו "ג'ורג'יו ארמאני", "פראדה" וכוהני תיקי היוקרה לנשים - "לואי ויטון".
#איך נכנסים למועדון ההוט קוטור?
לא חסרים מותגי בגדים פופולריים בעולם, אבל מעטים מאוד נמנים עם המועדון היוקרתי של ההוט קוטור.
ההוט קוטור הוא סוג של מועדון יוקרתי במיוחד, המורכב בעיקר ממותגים צרפתיים.
פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, חייב כל חבר במועדון ה"הוט קוטור" להציג לפחות 50 דגמים מקוריים מהעיצובים החדשים שלו. בתצוגה נוכחים בדרך כלל האישים והנשים המרכזיים והמשפיעות ביותר בעולם האופנה.
#התנאים להשתייכות למועדון ההוט קוטור?
מספר תנאים נדרשים לבית עיצוב ויצרן בגדים על מנת להיחשב "הוט קוטור".
ביניהם פרמטרים כמו עיצובים הנתפרים בהזמנה אישית, על פי מידות הלקוחות ותוך מדידת גופם, התפירה ברובה צריכה להיות בעבודת יד, מחומרים משובחים, עם תפרים מעולים ובגימור סופר איכותי.
עוד תנאי חשוב הוא שב"אטלייה", כלומר במתפרת העסק של כל חברה במועדון ההוט קוטור, צריכים להיות לפחות 15 מעצבים.
הנה ההוט קוטור:
https://youtu.be/i7Z1y1JpFFA
הסבר של הוט קוטור (עברית):
https://youtu.be/t65lIftIJLo
שאנל מציגה בשבוע ההוט קוטור של פריז:
https://youtu.be/xsr-vlCoOJI
תצוגת אופנה טיפוסית של בית עיצוב פחות מוכר:
https://youtu.be/6y0jcnYL-8c
מהוותיקים והמובילים - בית האופנה של כריסטיאן דיור (עברית):
https://youtu.be/kIeJKtK_h_s
וקדימון מסרט קולנוע שמספר על מעצבת הוט קוטור ב"דיור" וכיצד היא חונכת צעירה מרדנית:
https://youtu.be/SsAxf1_D_Tc
מהם מכנסי הפָּדֶלֶפוֹן של שנות ה-70?
מכנסי הפָּדֶלֶפוֹן (Flared pants או Bell-bottoms) היו מכנסיים מתרחבים, שכונו גם מכנסי פעמון (Bell-bottoms) ובצרפתית מכנסי פיל (pattes d'elephant).
המכנסיים המתרחבים נולדו בסוף שנות ה-60 והיו אהובים על דור ילדי הפרחים. בתמונות וסרטים רבים מהתקופה ניתן לראות היפים והיפיות דקיקות במכנסי פדלפון, כשהם רוקדים במופעי רוק והפגנות מחאה או שרים שירי חופש בהתלהבות.
בשנות השבעים הם הפכו לפריט האופנה המרכזי של בני-העשרה והם כונו אז מכנסי סן-טרופה. זמרים וזמרות בשנות ה-70 הופיעו כמעט תמיד בפדלופון ובמיוחד זכורות מאז שתי הזמרות של להקת אבבא, שעטו בקביעות את המכנסיים המתרחבים על גופן החטוב.
מאז עשה הפָּדֶלֶפוֹן כמה קאמבקים קטנים. בשנת 2008 הוא התקמבק ונשים יפות כמו ויקטוריה בקהאם נראו מסתובבות במכנסי פדלפון מרהיבות של מעצבים. גם ב-2001 נרשמה התלהבות חוזרת בעולם וכן הלאה, בגל רטרו לסוונטיז שעובר כאן שנים האחרונות.
מקור המילה "פָּדֶלֶפוֹן" הוא מצרפתית שבה pattes d'éléphant פירושו "רגלי פיל". זאת על שום צורתם, המתרחבת בחלק התחתון כמו רגליו של הפיל. ואגב, "מכנסי פיל", הכינוי שהודבק לעתים לפדלופון, הלכו כמעט תמיד בשילוב עם נעלי פלטפורמה גבוהות, עוד פריט חובה בסוונטיז.
הנה הסיפור של מכנסי הפדלפון (עברית):
https://youtu.be/6bRDU_luB7M
מכנסי הפדלפון כחלק מאופנת הסוונטיז:
https://youtu.be/lUr3QyZ9Un4
ג'ון טראבולטה הטווסי בסרט "שיגעון המוסיקה" - ריקודים במכנסי סן טרופז:
https://youtu.be/lMZ9_yrCIqU
הדור הצעיר לובש אותם:
https://youtu.be/zCUQVhs3RNM
מכנסי פעמון של ימינו:
https://youtu.be/_wzqftXTV1w
ותמיר אהרוני בפדלפון הפופולרי עם קול וקליפ מופלאים:
https://youtu.be/JmU85spsz0s
מה היה עידן החלל של העיצוב?
התקופה המכונה בתולדות העיצוב "עידן החלל", הייתה בין השנים 1968 ל-1972. במהלך שנים אלה נחת לראשונה אדם על הירח והמרוץ לחלל הגיע לשלב חדש, בו שתי המעצמות היו שטופות ברוח החלל ועולם האסטרונאוטיקה. זה היה השיא של השפעת החלל על התרבות, שהחלה כבר בסוף שנות ה-50, עם ההמראה לחלל של הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין, ונמשכה במהלך כל שנות ה-60, עידן המרוץ לחלל.
באווירה כזו פנו מעצבים רבים לעיצוב בסגנון חללי, עתידני וברוח הפוטוריזם. מעצבי אופנה החלו להציג לבוש ופריטים שדמו לקסדות האסטרונאוטים. הם עשו שימוש בפריטי לבוש מחומרים חדשים, שנראו כאילו הגיעו מהעתיד. עיצוב הפנים והרהיטים לבית קיבלו צורה חדשנית, שגם אם נראתה מנוכרת לרבים, היא כבשה את עולם העיצוב. בצילום, בקולנוע ובמגזינים שונים הציגו עוד ועוד פריטים מלאי השראה. מכוניות עוצבו כמו טילים וחלליות ומוצרים אלקטרוניים נראו כמכשירים שלקוחים מתכנית החלל.
אפילו בעולם האדריכלות החלו לעצב בתים עתידניים וחדשניים בצורתם. מבנים בעלי אופי "חללי", שלא לומר חייזרי, החלו לצוץ במקומות שונים ואפשרו לדמיין כיצד ייראו המבנים של העתיד. תחנות דלק החלו להיראות כמו בסיסים על הירח או על כוכבים רחוקים. בתים פרטיים ומוסדות ציבור נבנו ככדורים גדולים.
בין פריטי העיצוב השונים של התקופה ניתן לציין את "אופנת החלל", עם עבודות של מעצבי האופנה אנדרה קוראז', פייר קרדן ואחרים.
גם עיצובי מכשירים שונים באותה התקופה, ביניהם הוידאוספרה (Videosphere), פאנאפט (Panapet), מנורת השולחן סרפנטה (Serpente) והולטרון (Weltron) - כולם עוצבו בהשראת המסע את הירח, לבוש האסטרונאוטים, צורת החלליות וכדומה.
הנה השתקפות עידן החלל בעולם העיצוב:
https://youtu.be/m12zFE6e1pg
תצוגה של עיצובים מעידן החלל:
https://youtu.be/WzCPla4NcD8
אופנת החלל:
https://youtu.be/d7E9jDxWF30
מכוניות החלל:
https://youtu.be/wxw-_VjfwqQ
אפילו התספורות יצאו אל החלל:
https://youtu.be/nh-IRZM8fFM
איך נולד סוודר הקרדיגן?
נשות העולם החינניות, הלובשות יום סוודרים מסוג קרדיגן (Cardigan) לא יודעות שהסוודר האופנתי והנשי הזה נולד בכלל בצבא ולצורכי מלחמה.
זה היה בזמן מלחמת קרים. בבריטניה יצרו אז את הקרדיגן כנגד הקור. הסוודרים נשלח אז אל החיילים הבריטיים, שנלחמו בחזית הקרה של חצי האי קרים.
לשמו זכה הסוודר משמו של מפקד החיילים - הגנרל ג'יימס ברודנל. אותו גנרל היה אציל אנגלי שתוארו היה "הרוזן של חבל קרדיגן". מאז הפך שמו להיסטורי דווקא בחזית האופנה והשיק הנשי.
אגב, במלחמה היה הלורד של קרדיגן מעט פחות חסר מזל. במהלך מלחמת קרים קרדיגן פיקד בין השאר על ההסתערות של הבריגדה הקלה, הסתערות צבאית בריטית שהסתיימה בתבוסה קשה.
הנה סוודר קרדיגן מודרני:
https://youtu.be/RWDL4xoh7rA
על הלורד הקרדיגן:
http://youtu.be/d5-gVQZYyxg?t=9s
מומחה מסביר:
https://youtu.be/HBjPaW_-DqY
הקרדיגן המפורסם של קורט קוביין הוא המפורסם מפריטי היד שנייה שהוא נהג לקנות:
https://youtu.be/c3F2UcLm6ss
והסטיילינג הגברי של הסוודר הזה:
https://youtu.be/1yZ4qtsMeOI?long=yes
למה נשים אוהבות נעלי עקב?
לאחרונה חתמו יותר מ-200 דיילות בחברת "אל על", על עצומה כנגד הוראה חדשה של הנהלת החברה, שמאריכה את משך הזמן שבו עליהן לנעול נעלי עקב, על גבי המטוס. אבל מהן נעלי העקב וכיצד הפכו לפריט כה חשוב בסדר היום של האישה המודרנית?
נעלי עקב הן נעלי נשים, שעקב הרגל מוגבהת בהן יותר מאצבעות הרגל על ידי עקב מוגבה בנעל. יתרונן הוא בכך שהן משוות לרגל הנשית מראה נשי ומפתה. נעלי עקב מייצרות אשלייה שהרגל ארוכה ורזה יותר. למעשה הן "מגביהות" את האישה, על ידי הוספת אורך העקב לגובהה הכללי והבלטת החזה והאגן הנשיים.
יתכן שמקורן של נעלי העקב הוא במצרים העתיקה, שבה נמצאו נעלי העקב העתיקות בהיסטוריה. נעליים כאלה שימשו כבר בשנת 3,500 לפני הספירה כוהני דת גברים בטקסים דתיים במצרים העתיקה.
בימי הביניים, בסביבות המאה ה-15 נעלו לראשונה גם נשים נעלי עקב גבוהות שנקראו נעלי שופין או נעלי צ'ופין, כדי לשמור על השמלות מלכלוך. כיוון שגובהן שימש כסמל סטטוס, הגיעו לא פעם נעלי השופין לגבהים של 20 סנטימטרים ויותר. הגבהים המגוחכים שאליהן הגיעו נעליים אלה, בעיר ונציה למשל, הביאו לאיסור שהוציאה העיריה כנגד נעילת השופין. לא פעם נאלצו נשים להיעזר בבעליהן, בכדי שלא ליפול מנעלי שופין בגבהים לא סבירים.
מאה שנים אחר כך, ב-1533, הייתה זו קטרינה לבית מדיצ'י העשיר באיטליה שהזמינה מהסנדלר שלה נעלי עקב שאינן בצורת פלטפורמה אחידה, דוגמת אלה של הפאטן והשופין. היא ביקשה שהעקב הגבוה שבהן יהיה מתחת לעקב הרגל בלבד. צורת הנעל החדשה עוררה קנאה ברשתות החברתיות של התקופה, שקראו להן "רכילות". כך הפכו הנעליים החדשות לפופולריות בקרב נשים וגברים רבים, בעיקר באצולה הצרפתית.
אבל נעלי העקב הללו ספגו מהלומה בצרפת של אחרי המהפכה הצרפתית. מכיוון שהיו מזוהות עם המעמד הגבוה שהופל, הפסיקו הצרפתים לנעול נעלי עקב. זו הייתה שבירה ידה באופנת הנעליים בצרפת, כי לפני המהפכה היו נעלי העקב פופולאריות בקרב רבים מאצילי צרפת. אחד מהם היה מלך צרפת לואי ה-14 שציור מפורסם שלו מציג אותו בנעלי עקב.
רק בסוף המאה ה-19 הנשים חזרו לנעול נעלי עקב גבוהות. באותה תקופה הפכו נעלי העקב לפריט אופנה כמעט הכרחי לנשים מטופחות ואופנתיות.
בשנות ה-50 נולדו נעלי הסטילטו הנשיות מאד, נעליים עם עקב סטילטו, עקב צר וארוך.
נעלי הסטילטו זוהו עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו והיו לאופנתיות בכל העולם. במהלך השנים הן אף קיבלו תדמית פתיינית ומינית, כשהופיעו בסרטים לא צנועים. אך עם הזמן וכמו שקורה לא פעם בעולם האופנה, הפך עקב הסטילטו בהדרגה לפריט אופנתי ומבוקש גם בקרב נשים מהוגנות בעולם המודרני.
בשנות ה-70 כבשו את העולם נעלי הפלטפורמה הגבוהות והמצועצעות להחריד. נשים אז הלכו על נעליים גבוהות במיוחד ובאופרת הרוק "טומי" הופיע הכוכב של התקופה, אלטון ג'ון, בנעלי פלטפורמה בגובה עצום.
כיום, כמעט ואי אפשר לדמיין אישה אלגנטית ומטופחת, היוצאת בערב ללא נעלי עקב. גם כשברור שאינן נוחות וחלקן אף יכולות לגרום לבעיות בריאות, נעלי העקב הן ה-Go to של האופנה הנשית בבחירת נעלי ערב.
הנה תולדות נעלי העקב:
https://youtu.be/Xput-89ELJo
מדריך להליכה בנעלי עקב:
https://youtu.be/W6QqCi_aBg8
האם ילדות בגיל 7 צריכות לנעול נעלי עקב? (עברית)
https://youtu.be/gnNaPXaSUII
גבר שהחליט לבדוק איך זה לנעול נעלי עקב:
http://youtu.be/TgT4xG1FGd4
ואחד אחר שניסה זאת במשך יום שלם:
http://youtu.be/ylNy3cM12tA
לאחרונה זה קצת חוזר, אבל בשנות ה-80 זה התרחש בפעם הראשונה בזמן המודרני, כשהחלו פתאום הנשים להיראות כמו שחקני הפוטבול האמריקאים...
זה קרה תודות לכריות הכתפיים (Shoulder pads), שעברו ממגרש הפוטבול אל זירת האופנה. הכריות התפוחות הללו הפכו לפתע את הכתפיים הנשיות לאיבר הבולט בגוף, איזנו את הגוף והעניקו לו חשיבות יתר. לפתע נראה היה שהנשים מגלות את הכתפיים.
זה היה שגעון אופנתי של ממש. פתאום ראית את הכריות הללו בכל מקום. מכוכבות סדרת הטלוויזיה האינסופית "שושלת" ועד לדוגמניות-העל המצליחות בעולם - כולן הלכו עם כתפיים מורמות בכריות עשויות ספוג המתפיח אותן.
היו גם וריאציות של כריות-כתפיים שיצרו לא מעט הגזמות אופנתיות, כמו כריות כתפיים מחודדות, חלליות, מקושטות להדגשה וכדומה.
בניגוד למה שחושבים רבים, הכתפיים המודגשות לא נולדו בשנות ה-80, אלא נקלטו במלתחה הנשית כבר בשנות ה-40. זה קרה בזמן מלחמת העולם השנייה, כשהנשים החלו למלא יותר ויותר תפקידים גבריים. האופנה התאימה את עצמה אז למצב החדש. מעילי הנשים והחולצות הנשיות קיבלו טיפול צבאי משהו והפכו גבריים מבעבר.
מראה הכתפיים הרחבות והעבות הפך שכיח כבר אז יותר ויותר. גם אופנת החלל שנולדה בשנות ה-60 נתנה היתר לנשים להיראות פחות מהודקות וביישניות מבעבר. הן החלו להתגנדר במראה כובש.
כך התחלפה דמות האישה העדינה של העשורים של אחרי המלחמה בדמויות שעטו לבוש נשי המשדר הצלחה ושוויון. אחד הביטויים למראה הזה היה מראה הכתפיים הגברי והמוגזם.
השיא הנשי הגיע כאמור באייטיז, כשבעזרת כריות הכתפיים שידרה האישה של שנות ה-80 החלטיות, עוצמה ואסרטיביות וכן, גם אם המחיר הוא לצאת מעט מגוחכות בעיני הדורות הבאים הצופים באלבום הישן ולא מבינים מה עבר על אמא כשהיא הלכה עם כתפיים מורמות כך...
לעתים נראה היה שכריות הכתפיים עלולות לחזור אלינו בגדול אבל בינתיים זה לא קרה. ליידי גאגא החזירה אותם רגע לתודעה, בעוד אחת מהתחפושות המרהיבות שלה. בסוף העשור הראשון של האלף החדש אף הציצו הכתפיים המודגשות לרגע על מסלולי תצוגות האופנה הנחשבות.
אז כריות הכתפיים עצמן עדיין כאן, אבל הקאמבק המיוחל של הכתפיים הסמכותיות בהגזמה עדיין לא קרה. האם הוא עוד יקרה?
הדיווה שהשפיעה - אנני לנוקס מה"יוריתמיקס" עם כריות הכתפיים:
https://youtu.be/otFsoaw4Txw
בהופעה בוומבלי הן יצאו החוצה:
https://youtu.be/ULz2-FnsNko
כך ניתן ליצור כריות כתפיים לבד:
https://youtu.be/Ja__3j8Cod0
וכך מגיבים הצעירים של היום לאופנת שנות ה-80 ולכריות הכתפיים:
https://youtu.be/NdOYTisTsw8
בשנת 1858 תפר בפאריס צ'רלס פרדריק וורת' (Charles Frederick Worth) כמה שמלות לאשתו, דוגמנית בחנות הבדים שבה עבד גם הוא. כשהלקוחות החלו לבקש גם הם לרכוש שמלות כמו שהוא תופר לרעייתו, סירבו השותפים בחנות הבדים לתת ידם לעסק נחות כמו חייטות.
וורת' זיהה הזדמנות ועזב את החנות. הוא מצא לו שותף להקמת בית האופנה הראשון בהיסטוריה. המותג שלו היה "וורת' אנד בוברג" והוא היה הראשון שהוסיף תוויות לבגדים שתפר, עם שם העסק.
ההצלחה הייתה מדהימה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שהנשים לא נשאלו איך הן רוצות את בגדיהן, אלא בחרו ממה שהציג מעצב בגדים. הנשים ראו והאמינו שמעצב האופנה יודע טוב יותר מהן.
האופנה הפכה אז לקנות אצל וורת' כמובן. כל נשות החברה של פריז ואפילו מלכת צרפת, כולן עמדו בתור לקנות בגדים שהוא עיצב והחליט בשבילן שהם יפים להן.
כך נולד מקצוע מעצב האופנה.
הנה סיפורו של מייסד תחום עיצוב האופנה:
https://youtu.be/4_W5j2bsMqE
דוגמנית העל הבריטית הכי ותיקה מספרת עליו:
https://youtu.be/LbJRvQnymAs
מצגת וידאו על האיש:
https://youtu.be/ncvgIJTDF2w
ועיצובים של וורת':
https://youtu.be/qqIuzUQqduw
הוא נולד ב-1970 בצד הלא נכון של בירת קפריסין, בניקוסיה התורכית. מילדותו רצה להיות טייס ובנערותו אדריכל, אבל ברבות השנים הוא היה למעצב האופנה החדשני ופורץ הדרך בתבל.
חוסיין שאלאיין (Hussein Chalayan) הוא אחד ממעצבי האופנה המעניינים והידועים בעולם, מאותם המעצבים שמוכיחים שעיצוב אופנה לא חייב להיות מקצוע קל דעת. הוא אמן רב-תחומי, המחבר בין עבר לעתיד, בין היסטוריה, עמים ושילוב טכנולוגי. תערוכות שעשה נעו סביב מוטיבים כמו שלטון, הגירה, עונות השנה ועוד.
בתעשייה מכנים את שאלאיין "המהנדס", על שום עבודותיו המשלבות אופנה עם טכנולוגיה, אדריכלות, תאורה ואפילו תעופה. כן, הוא שואב לא מעט השראה לעיצוביו פורצי-הדרך מעולם התעופה והאירודינמיקה.
השמלות שהוא עיצב כוללות לא פעם נורות לד רבות, כמו הדוגמה של שמלה שכללה מסך וידאו לביש, שהורכב מ-15,600 מנורות לד צבעוניות שהותקנו מתחת לאריג לבן וחצי-שקוף.
התקשורת אוהבת להציג את קולקציות הקונספט, הקולקציות הללו, הבלתי לבישות שלו. אבל שאלאיין מרבה לעצב גם סדרות בגדים לבישים ואופנתיים, שנראים מצוין גם מחוץ לתצוגות האופנה ה"מדעיות" או ה"הנדסיות" שלו...
כיום זוכה שאלאיין להערכה גורפת שיצאה זה מכבר מגבולות תעשיית האופנה אל עולם האמנות, העיצוב ואפילו האקדמיה.
הנה תצוגת אופנה של עבודות יצירתיות של שאלאיין:
http://youtu.be/XI-_E_olU_I
ריהוט שהופך לבגדים:
https://youtu.be/UxOuOMcNvSU
אחת משמלות נורות הלד שלו מהתכנון ועד הביצוע:
https://youtu.be/c0IyDWm_bSo
עבודות נוספות שלו:
http://youtu.be/52iZZWKB6YI
עוד קולקציה של שאלאיין:
https://youtu.be/XEGWarCzerY
ולכל תצוגה שלו מתכוננים עשרות אנשים מתחומים שונים, כמ להפקת תאטרון או הקמת תערוכה:
https://youtu.be/12UazR7Jpb0?long=yes
כוהנת האופנה והבשמים הצרפתייה קוקו שאנל (Coco Chanel) היא הדמות החשובה ביותר באופנה של המאה ה-20 ומי שהשפיעה על שחרור האישה ואחראית במידה רבה לשינוי המשמעותי כל כך שעברו הנשים במאה זו. בתשוקה אדירה, יצירתיות וסקרנות גדולים הפכה הילדה היתומה, שהופרדה מאחיה וגדלה בבתי יתומים, לכוהנת הגדולה של האופנה והבשמים בעת החדשה.
אבל שאנל הייתה מהפכנית בכמה מישורים. בתחום האופנה, היא לא הפסיקה לחדש ולפתח ושיחררה את האישה המודרנית מתכתיבי האופנה הנוקשים של העבר. ניתן לומר בקלות שהיא אחראית להישגים מהחשובים ביותר בתולדות האופנה המודרנית. בתחום העסקי, היא הקימה את אחד העסקים הגדולים והחשובים בעולם האופנה והייתה האישה הראשונה שהפכה את שמה למותג. בתחום החברתי, שינו ההישגים הפמיניסטיים שלה את הדימוי הנשי לחלוטין.
חייה של קוקו שאנל החלו בשנת 1883 כבת למשפחה פשוטה וחסרת השכלה. לאחר מות אימה, כשהייתה בת 6, פוזרו כל הילדים על ידי האב ושאנל גודלה בבית יתומים במנזר קתולי. כל חייה היא תחכה לאביה, שנטש אותה והוא לא יראה סימן.
בגיל 18 הייתה לזמרת מועדונים. אז זכתה לכינוי שיהיה מזוהה עימה כל כך, "קוקו", על שם כלבלב אבוד שעליו שרה. השינוי חל בגיל 20, כשהיא החלה לעבוד בחברה לייצור של בגדי כלות ותינוקות ובהשפעת חוויותיה שם, היא החלה לעצב לעצמה בגדים וכובעים. די מהר שאנל התקבלה לחוגים הנכונים בפאריס וניהלה רומנים שסייעו לה לפתוח בגיל 27 את בית האופנה הראשון שלה. סה היה עסק לעיצוב כובעים ובגדים. בתוך זמן קצר היא זכתה להצלחה מסחררת והפכה מפורסמת ומצליחה בכל אירופה.
בשנות ה-30 של המאה כבר הייתה שאנל טייקונית אופנה, שכוכבות הקולנוע הגדולות מתהדרות במוצריה. היא עיצבה תלבושות לסרטים מפורסמים. כך גם החלה לשחרר את הנשים מכבלי האופנה של המאות הקודמות. היא גאלה אותן מהשימוש המעיק במחוכים, מהפכה שלא תאומן במונחי שחרור האשה, תחליף את כובעי הענק הנשיים בכובעים קטנים ואלגנטיים, תעצב את השמלה השחורה הקטנה - מוצר חובה במלתחה הנשית מאז, תקצר את השמלות והחצאיות אל מעל לברך (וכך תכין את הקרקע למהפכת ה"מיני"), תעצב את חליפת שלושה החלקים הנשית שתהפוך למוצר דגל של "אופנת שאנל" ותשלב פריטי לבוש גבריים במלתחה שלה ובלי משים תוליד את מגמת ה"יוניסקס" בעולם האופנה. היא גם תעשה תספורת קצרה לעצמה, שתהפוך מיידית למודל חיקוי של כל אישה בפאריס. יום אחד היא גם תשוב מחופשה מפנקת על יכטה כשהיא שזופה ושוב תשנה הכל - היא תוליד את אופנת השיזוף בעולם כולו.
כשפלשו הנאצים לצרפת, סגרה שאנל את מפעליה ועברה לגור במלון ריץ בפאריס. בית האופנה שלה המשיך למכור רק את בושם ה"שאנל מספר 5" המצליח שלה. גם כאן "הסתדרה" שאנל, כשניהלה רומן עם קצין נאצי בכיר והורשתה להישאר בדירת הפאר שלה, במלון ריץ, זאת על אף שהמלון הפך למפקדת הגסטאפו. תווית הבוגדת שתדבוק בה בתקופה זו, של הכיבוש הנאצי, לא תעזוב אותה לעולם. לאחר המלחמה, היא תמצא את עצמה בשל כך, בגיל 61, נאלצת להתגורר בשווייץ. זאת כדי לחמוק מהמוניטין הרע שלו זכתה בצרפת.
אבל המעמד המיתי של שאנל לא נפגע. יותר משהיא התגעגעה לעולם האופנה, הוא התגעגע אליה. כמי שיצרה אופנה שלא מתחלפת מדי שנה, היא הייתה הקונצנזוס האולטימטיבי. לא היה במעמד הגבוה מי שהתכחש לבגדים שלה, שפשוט לא התיישנו. הפילוסופיה שמאחורי עיצוביה הייתה חד-פעמית ועתידה להשפיע על הלבוש של כולנו - לבוש שלא מתאמץ אבל משדר אופנתיות וסגנון - שיק נונשלנטי שאין לו גיל או עונה, או אם תרצו, שיק שמתלבש על שוק ושיקפצו המעצבים המתחרים...
היא לא ויתרה בקלות. כששבה בגיל 71 אל פאריס היא הסתערה על תעשיית האופנה שהשתנתה בינתיים וזכתה להצלחות מרשימות אף יותר. היא הרחיבה את בית האופנה, שפתחה מחדש, גם לארצות הברית. קוקו שאנל הפכה להצלחה מסחררת בהוליווד. כל כוכבות הקולנוע של התקופה לבשו את בגדיה. היא הוציאה מגוון גדול ומרשים של מוצרי אופנה והמוני בשמים חדשים. כוכבת העל של התקופה, קתרין הפבורן, גילמה בברודוויי את דמותה, במחזמר "שאנל", שהפך להיט. היא שינתה את העולם ובתחילת שנות ה-70 מתה במלון ריץ', כשהיא מורישה את העסק לשותפה הנאמן. הוא ויורשיו סמרו על האימפריה שלה עד היום.
הנה סיפור חייה של קוקו שאנל:
https://youtu.be/2G88zqPxJ00
סקירה על האישה הגדולה של האופנה:
https://youtu.be/02zYwQ5B6M0
המהפכה הגדולה של קוקו שאנל שפרצה בגיל 71 לאמריקה:
https://youtu.be/xjzH6vRn5P0
מקומות בפאריס המזוהים עם קוקו שאנל:
https://youtu.be/F3QAxtE1L20
יום בחייה:
https://youtu.be/HzrPFJZR4dE
על השמלה השחורה הקטנה של קוקו שאנל:
https://youtu.be/M1Ag0Bg2l54
ותכנית חינוכית על האופנאית פורצת הדרך (עברית):
https://youtu.be/yU5sReNhdL8?long=yes
עיצוב אופנה
הוט קוטור (Haute couture) בצרפתית פירושו עיצוב ותפירת אופנה עילית.
היה זה מעצב האופנה צ'ארלס פרדריק וורת' שטבע את המונח בפריז של אמצע המאה ה-19. האיש, שפתח את "Maison couture" היה המעצב הראשון שמיתג את הבגדים שלו, כשהוסיף תוויות יצרן לבגדים שעוצבו ונתפרו בהנחייתו.
כיום "הוט קוטור" הוא הכינוי של מותגי העל המובילים והנחשבים בתעשיית האופנה, אלה המייצרים את האופנה העילית בעולם.
מה שעושה את אופנת העילית כל כך משובחת ונוצצת הוא ההשקעה האדירה שנעשית בכל עיצוב ודגם. לא פעם מדובר בעיצוב יחיד, חד-פעמי, שיזכה למאות שעות עבודה של מעצבים איכותיים, בגימור-על ותוך התאמה אישית ללקוח או לקוחה ספציפיים.
ועדיין - כל דגם הוט קוטור שיוצא מבית אופנה המשתייך לחבורה היוקרתית על כך לא ייוצר יותר מ-7 פעמים.
עם דרישות כה גבוהות, לא פלא שמחיר כל פריט כזה הוא לרוב מאות אלפי דולרים ושקהל היעד מצומצם כל כך. למעשה, מספר הלקוחות של כל פריטי ההוט קוטור בעולם לא עובר את ה-5,000 איש ואישה.
#מי שייך?
בין בתי האופנה הנחשבים שמשתייכים למועדון ה"הוט קוטור" תמצאו כיום את "שאנל", אולי בית האופנה הנחשב בעולם, שהוקם בידי המעצבת המיתולוגית קוקו שאנל.
בחבורה יימצא גם "דיור" שהוקם בידי כריסטיאן דיור ומציג שמלות שנתפרו לא פעם במשך יותר מ-800 שעות עבודה של מעצבים מהטובים בעולם.
לידם מככבים במועדון גם פירמות עיצוב כמו "ג'ורג'יו ארמאני", "פראדה" וכוהני תיקי היוקרה לנשים - "לואי ויטון".
#איך נכנסים למועדון ההוט קוטור?
לא חסרים מותגי בגדים פופולריים בעולם, אבל מעטים מאוד נמנים עם המועדון היוקרתי של ההוט קוטור.
ההוט קוטור הוא סוג של מועדון יוקרתי במיוחד, המורכב בעיקר ממותגים צרפתיים.
פעמיים בשנה, בחודשים ינואר ויולי, חייב כל חבר במועדון ה"הוט קוטור" להציג לפחות 50 דגמים מקוריים מהעיצובים החדשים שלו. בתצוגה נוכחים בדרך כלל האישים והנשים המרכזיים והמשפיעות ביותר בעולם האופנה.
#התנאים להשתייכות למועדון ההוט קוטור?
מספר תנאים נדרשים לבית עיצוב ויצרן בגדים על מנת להיחשב "הוט קוטור".
ביניהם פרמטרים כמו עיצובים הנתפרים בהזמנה אישית, על פי מידות הלקוחות ותוך מדידת גופם, התפירה ברובה צריכה להיות בעבודת יד, מחומרים משובחים, עם תפרים מעולים ובגימור סופר איכותי.
עוד תנאי חשוב הוא שב"אטלייה", כלומר במתפרת העסק של כל חברה במועדון ההוט קוטור, צריכים להיות לפחות 15 מעצבים.
הנה ההוט קוטור:
https://youtu.be/i7Z1y1JpFFA
הסבר של הוט קוטור (עברית):
https://youtu.be/t65lIftIJLo
שאנל מציגה בשבוע ההוט קוטור של פריז:
https://youtu.be/xsr-vlCoOJI
תצוגת אופנה טיפוסית של בית עיצוב פחות מוכר:
https://youtu.be/6y0jcnYL-8c
מהוותיקים והמובילים - בית האופנה של כריסטיאן דיור (עברית):
https://youtu.be/kIeJKtK_h_s
וקדימון מסרט קולנוע שמספר על מעצבת הוט קוטור ב"דיור" וכיצד היא חונכת צעירה מרדנית:
https://youtu.be/SsAxf1_D_Tc
מכנסי הפָּדֶלֶפוֹן (Flared pants או Bell-bottoms) היו מכנסיים מתרחבים, שכונו גם מכנסי פעמון (Bell-bottoms) ובצרפתית מכנסי פיל (pattes d'elephant).
המכנסיים המתרחבים נולדו בסוף שנות ה-60 והיו אהובים על דור ילדי הפרחים. בתמונות וסרטים רבים מהתקופה ניתן לראות היפים והיפיות דקיקות במכנסי פדלפון, כשהם רוקדים במופעי רוק והפגנות מחאה או שרים שירי חופש בהתלהבות.
בשנות השבעים הם הפכו לפריט האופנה המרכזי של בני-העשרה והם כונו אז מכנסי סן-טרופה. זמרים וזמרות בשנות ה-70 הופיעו כמעט תמיד בפדלופון ובמיוחד זכורות מאז שתי הזמרות של להקת אבבא, שעטו בקביעות את המכנסיים המתרחבים על גופן החטוב.
מאז עשה הפָּדֶלֶפוֹן כמה קאמבקים קטנים. בשנת 2008 הוא התקמבק ונשים יפות כמו ויקטוריה בקהאם נראו מסתובבות במכנסי פדלפון מרהיבות של מעצבים. גם ב-2001 נרשמה התלהבות חוזרת בעולם וכן הלאה, בגל רטרו לסוונטיז שעובר כאן שנים האחרונות.
מקור המילה "פָּדֶלֶפוֹן" הוא מצרפתית שבה pattes d'éléphant פירושו "רגלי פיל". זאת על שום צורתם, המתרחבת בחלק התחתון כמו רגליו של הפיל. ואגב, "מכנסי פיל", הכינוי שהודבק לעתים לפדלופון, הלכו כמעט תמיד בשילוב עם נעלי פלטפורמה גבוהות, עוד פריט חובה בסוונטיז.
הנה הסיפור של מכנסי הפדלפון (עברית):
https://youtu.be/6bRDU_luB7M
מכנסי הפדלפון כחלק מאופנת הסוונטיז:
https://youtu.be/lUr3QyZ9Un4
ג'ון טראבולטה הטווסי בסרט "שיגעון המוסיקה" - ריקודים במכנסי סן טרופז:
https://youtu.be/lMZ9_yrCIqU
הדור הצעיר לובש אותם:
https://youtu.be/zCUQVhs3RNM
מכנסי פעמון של ימינו:
https://youtu.be/_wzqftXTV1w
ותמיר אהרוני בפדלפון הפופולרי עם קול וקליפ מופלאים:
https://youtu.be/JmU85spsz0s
התקופה המכונה בתולדות העיצוב "עידן החלל", הייתה בין השנים 1968 ל-1972. במהלך שנים אלה נחת לראשונה אדם על הירח והמרוץ לחלל הגיע לשלב חדש, בו שתי המעצמות היו שטופות ברוח החלל ועולם האסטרונאוטיקה. זה היה השיא של השפעת החלל על התרבות, שהחלה כבר בסוף שנות ה-50, עם ההמראה לחלל של הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין, ונמשכה במהלך כל שנות ה-60, עידן המרוץ לחלל.
באווירה כזו פנו מעצבים רבים לעיצוב בסגנון חללי, עתידני וברוח הפוטוריזם. מעצבי אופנה החלו להציג לבוש ופריטים שדמו לקסדות האסטרונאוטים. הם עשו שימוש בפריטי לבוש מחומרים חדשים, שנראו כאילו הגיעו מהעתיד. עיצוב הפנים והרהיטים לבית קיבלו צורה חדשנית, שגם אם נראתה מנוכרת לרבים, היא כבשה את עולם העיצוב. בצילום, בקולנוע ובמגזינים שונים הציגו עוד ועוד פריטים מלאי השראה. מכוניות עוצבו כמו טילים וחלליות ומוצרים אלקטרוניים נראו כמכשירים שלקוחים מתכנית החלל.
אפילו בעולם האדריכלות החלו לעצב בתים עתידניים וחדשניים בצורתם. מבנים בעלי אופי "חללי", שלא לומר חייזרי, החלו לצוץ במקומות שונים ואפשרו לדמיין כיצד ייראו המבנים של העתיד. תחנות דלק החלו להיראות כמו בסיסים על הירח או על כוכבים רחוקים. בתים פרטיים ומוסדות ציבור נבנו ככדורים גדולים.
בין פריטי העיצוב השונים של התקופה ניתן לציין את "אופנת החלל", עם עבודות של מעצבי האופנה אנדרה קוראז', פייר קרדן ואחרים.
גם עיצובי מכשירים שונים באותה התקופה, ביניהם הוידאוספרה (Videosphere), פאנאפט (Panapet), מנורת השולחן סרפנטה (Serpente) והולטרון (Weltron) - כולם עוצבו בהשראת המסע את הירח, לבוש האסטרונאוטים, צורת החלליות וכדומה.
הנה השתקפות עידן החלל בעולם העיצוב:
https://youtu.be/m12zFE6e1pg
תצוגה של עיצובים מעידן החלל:
https://youtu.be/WzCPla4NcD8
אופנת החלל:
https://youtu.be/d7E9jDxWF30
מכוניות החלל:
https://youtu.be/wxw-_VjfwqQ
אפילו התספורות יצאו אל החלל:
https://youtu.be/nh-IRZM8fFM
נשות העולם החינניות, הלובשות יום סוודרים מסוג קרדיגן (Cardigan) לא יודעות שהסוודר האופנתי והנשי הזה נולד בכלל בצבא ולצורכי מלחמה.
זה היה בזמן מלחמת קרים. בבריטניה יצרו אז את הקרדיגן כנגד הקור. הסוודרים נשלח אז אל החיילים הבריטיים, שנלחמו בחזית הקרה של חצי האי קרים.
לשמו זכה הסוודר משמו של מפקד החיילים - הגנרל ג'יימס ברודנל. אותו גנרל היה אציל אנגלי שתוארו היה "הרוזן של חבל קרדיגן". מאז הפך שמו להיסטורי דווקא בחזית האופנה והשיק הנשי.
אגב, במלחמה היה הלורד של קרדיגן מעט פחות חסר מזל. במהלך מלחמת קרים קרדיגן פיקד בין השאר על ההסתערות של הבריגדה הקלה, הסתערות צבאית בריטית שהסתיימה בתבוסה קשה.
הנה סוודר קרדיגן מודרני:
https://youtu.be/RWDL4xoh7rA
על הלורד הקרדיגן:
http://youtu.be/d5-gVQZYyxg?t=9s
מומחה מסביר:
https://youtu.be/HBjPaW_-DqY
הקרדיגן המפורסם של קורט קוביין הוא המפורסם מפריטי היד שנייה שהוא נהג לקנות:
https://youtu.be/c3F2UcLm6ss
והסטיילינג הגברי של הסוודר הזה:
https://youtu.be/1yZ4qtsMeOI?long=yes
לאחרונה חתמו יותר מ-200 דיילות בחברת "אל על", על עצומה כנגד הוראה חדשה של הנהלת החברה, שמאריכה את משך הזמן שבו עליהן לנעול נעלי עקב, על גבי המטוס. אבל מהן נעלי העקב וכיצד הפכו לפריט כה חשוב בסדר היום של האישה המודרנית?
נעלי עקב הן נעלי נשים, שעקב הרגל מוגבהת בהן יותר מאצבעות הרגל על ידי עקב מוגבה בנעל. יתרונן הוא בכך שהן משוות לרגל הנשית מראה נשי ומפתה. נעלי עקב מייצרות אשלייה שהרגל ארוכה ורזה יותר. למעשה הן "מגביהות" את האישה, על ידי הוספת אורך העקב לגובהה הכללי והבלטת החזה והאגן הנשיים.
יתכן שמקורן של נעלי העקב הוא במצרים העתיקה, שבה נמצאו נעלי העקב העתיקות בהיסטוריה. נעליים כאלה שימשו כבר בשנת 3,500 לפני הספירה כוהני דת גברים בטקסים דתיים במצרים העתיקה.
בימי הביניים, בסביבות המאה ה-15 נעלו לראשונה גם נשים נעלי עקב גבוהות שנקראו נעלי שופין או נעלי צ'ופין, כדי לשמור על השמלות מלכלוך. כיוון שגובהן שימש כסמל סטטוס, הגיעו לא פעם נעלי השופין לגבהים של 20 סנטימטרים ויותר. הגבהים המגוחכים שאליהן הגיעו נעליים אלה, בעיר ונציה למשל, הביאו לאיסור שהוציאה העיריה כנגד נעילת השופין. לא פעם נאלצו נשים להיעזר בבעליהן, בכדי שלא ליפול מנעלי שופין בגבהים לא סבירים.
מאה שנים אחר כך, ב-1533, הייתה זו קטרינה לבית מדיצ'י העשיר באיטליה שהזמינה מהסנדלר שלה נעלי עקב שאינן בצורת פלטפורמה אחידה, דוגמת אלה של הפאטן והשופין. היא ביקשה שהעקב הגבוה שבהן יהיה מתחת לעקב הרגל בלבד. צורת הנעל החדשה עוררה קנאה ברשתות החברתיות של התקופה, שקראו להן "רכילות". כך הפכו הנעליים החדשות לפופולריות בקרב נשים וגברים רבים, בעיקר באצולה הצרפתית.
אבל נעלי העקב הללו ספגו מהלומה בצרפת של אחרי המהפכה הצרפתית. מכיוון שהיו מזוהות עם המעמד הגבוה שהופל, הפסיקו הצרפתים לנעול נעלי עקב. זו הייתה שבירה ידה באופנת הנעליים בצרפת, כי לפני המהפכה היו נעלי העקב פופולאריות בקרב רבים מאצילי צרפת. אחד מהם היה מלך צרפת לואי ה-14 שציור מפורסם שלו מציג אותו בנעלי עקב.
רק בסוף המאה ה-19 הנשים חזרו לנעול נעלי עקב גבוהות. באותה תקופה הפכו נעלי העקב לפריט אופנה כמעט הכרחי לנשים מטופחות ואופנתיות.
בשנות ה-50 נולדו נעלי הסטילטו הנשיות מאד, נעליים עם עקב סטילטו, עקב צר וארוך.
נעלי הסטילטו זוהו עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו והיו לאופנתיות בכל העולם. במהלך השנים הן אף קיבלו תדמית פתיינית ומינית, כשהופיעו בסרטים לא צנועים. אך עם הזמן וכמו שקורה לא פעם בעולם האופנה, הפך עקב הסטילטו בהדרגה לפריט אופנתי ומבוקש גם בקרב נשים מהוגנות בעולם המודרני.
בשנות ה-70 כבשו את העולם נעלי הפלטפורמה הגבוהות והמצועצעות להחריד. נשים אז הלכו על נעליים גבוהות במיוחד ובאופרת הרוק "טומי" הופיע הכוכב של התקופה, אלטון ג'ון, בנעלי פלטפורמה בגובה עצום.
כיום, כמעט ואי אפשר לדמיין אישה אלגנטית ומטופחת, היוצאת בערב ללא נעלי עקב. גם כשברור שאינן נוחות וחלקן אף יכולות לגרום לבעיות בריאות, נעלי העקב הן ה-Go to של האופנה הנשית בבחירת נעלי ערב.
הנה תולדות נעלי העקב:
https://youtu.be/Xput-89ELJo
מדריך להליכה בנעלי עקב:
https://youtu.be/W6QqCi_aBg8
האם ילדות בגיל 7 צריכות לנעול נעלי עקב? (עברית)
https://youtu.be/gnNaPXaSUII
גבר שהחליט לבדוק איך זה לנעול נעלי עקב:
http://youtu.be/TgT4xG1FGd4
ואחד אחר שניסה זאת במשך יום שלם:
http://youtu.be/ylNy3cM12tA
מי היה מעצב האופנה האגדי איב סן לורן?
מעצב האופנה הצרפתי איב סן לורן (Yves Saint Laurent) נחשב לאחד מגדולי המעצבים בעולם האופנה במאה ה-20. הן בתחום אופנת המדף ללבישה מוכנה והן בעולם ה"הוט קוטור", התפירה העילית, הוא היה מעמודי התווך של עולם האופנה הצרפתי.
מי שלימים יאמר ש"כל מה שאישה צריכה כדי להיות יפה היא שמלה שחורה, אפודה שחורה וגבר שיאחז בידה", היה מלא דמיון וסקרנות. שמלות הערב הנהדרות שלו היו מלאות במחוות והתייחסויות לעולמות האמנות, הספרות, התאטרון, הציור ואופנת הרחוב. אמנים דגולים כמו מונדריאן, ואן גוך ומאתיס זכו לבגדים שבהם עשה לאמנותם מחוות משלו.
מהמעצבים המובילים בהשפעה החברתית שלו, איב סאן לורן התפרסם כמי שהכניס את המראה הביטניקי ועיבד אותו לעולם האופנה העילית. הרבה ידוענים חייבים לו את ההופעה האופנתית המושלמת שלהם, כשעל ראשם שיער ארוך או קוקו שמשתלב בקלות באלגנטיות של הבגדים.
אבל אם סן לורן ידוע כמעצב שהוביל מהלכים חברתיים עקביים ומשמעותיים כול כך, זה משום שהאופנאי המהפכן לא עצר כאן. ההישג הכי מוכר שלו הוא העלאת העניין המגדרי לעסקי ה"הוט-קוטור", ההלבשה העילית. בשלב מסוים הוא החל להלביש נשים בבגדים שנועדו עד אז לגברים בלבד.
הסערה לא איחרה לבוא. איב סאן לורן הפך את האישה לגבר. זה היה באמצע שנות ה-60 ועתיד להיות ההישג הבולט ביותר שלו. לורן מכניס אז לאופנה את חליפות המכנסיים לנשים ומחולל שינוי עצום בלבוש הנשי המערבי, שינוי שהוביל ועתיד להשפיע על שינויים חברתיים ועסקיים עצומים.
עם הזמן הוא הפך לסימני ההיכר של בית האופנה שלו את הלבוש הגברי לאישה. חליפות הטוויד, המגפיים הגבוהים והמכנסיים עם הצללית הארוכה והצמודה היו רק ההתחלה. העיצובים שלו הסעירו את פריז גם בשנות ה-70, כולל הסמוקינג, הטוקסידו הנשי, מכנסי הרכיבה וז'קט הספארי המפורסם.
השינוי לא איחר לבוא. כמי שהיה הראשון שהתיר ואף הזמין את הנשים ללבוש בגדי גברים, איב סן לורן זכה להפוך למיתוס אגדי עוד בחייו ועשה מהפכה בעולם האופנה. אם קוקו שאנל שיחררה את הנשים באמצעות האופנה מכבלים חברתיים, היה זה סן-לורן שנתן להן את הכוח לפרוח ולהתקרב לשוויון בעולם של גברים.
תרומה ממשית נוספת שלו לקדמה העולמית ולעולם האופנה תרמה העובדה שאיב סן-לורן היה גם מעצב האופנה הראשון שבחר לתצוגות האופנה שלו דוגמניות שחורות.
כה רבים היו הבגדים האיקוניים שעיצב והפכו לחלק מההיסטוריה של המאה ה-20. חליפת המכנסיים, ז'קט הספארי, מעיל האפונה ומעיל הטרנץ', הפכו כולם לחלק בלתי נפרד מהמלתחה היומיומית של מיליוני נשים.
אבל בשנת 2002 פרש המעצב האגדי, שפעל ועמד בראש YSL, בית האופנה שלו מאז 1961, לאחר שחלה בסרטן המוח. הוא המשיך לבוא בכל יום ולעצב בסטודיו שלו, כשהוא מניח לידו את מה שנחשב לקמיע המזל שלו, זרי חיטה קטנים.
ליווה אותו גם בתקופה הקשה הזו פייר ברז'ה, חברו הקרוב ביותר ובן-זוגו, מי שעזר לו בגיל 21 ופתח עבורו אימפריית אופנה עצמאית, כשאיב סן-לורן החליף את כריסטיאן דיור בבית "דיור" בו עבד.
6 שנים אחר כך הלך המעצב האגדי לעולמו, בביתו שבפריז. הוא היה אייקון אופנה היסטורי, איש מורכב שהצליח להתגבר על נפשו הרעועה והדכאונית באמצעות יצירה והמצאה בלתי פוסקת והפך לאדם דגול.
הנה קיצור תולדות המעצב איב סן לורן (עברית):
https://youtu.be/Nh4wGb1nkxE
קדימון לסרט על המעצב שבגיל 21 ניהל את "דיור" (מתורגם):
https://youtu.be/S6eYMV7jDNc
רגעים מחייו (מתורגם):
https://youtu.be/3dZvKaqXlBU
וסקירת תולדות חייו של YSL:
https://youtu.be/40fo9ADvSvc
מעצב האופנה הצרפתי איב סן לורן (Yves Saint Laurent) נחשב לאחד מגדולי המעצבים בעולם האופנה במאה ה-20. הן בתחום אופנת המדף ללבישה מוכנה והן בעולם ה"הוט קוטור", התפירה העילית, הוא היה מעמודי התווך של עולם האופנה הצרפתי.
מי שלימים יאמר ש"כל מה שאישה צריכה כדי להיות יפה היא שמלה שחורה, אפודה שחורה וגבר שיאחז בידה", היה מלא דמיון וסקרנות. שמלות הערב הנהדרות שלו היו מלאות במחוות והתייחסויות לעולמות האמנות, הספרות, התאטרון, הציור ואופנת הרחוב. אמנים דגולים כמו מונדריאן, ואן גוך ומאתיס זכו לבגדים שבהם עשה לאמנותם מחוות משלו.
מהמעצבים המובילים בהשפעה החברתית שלו, איב סאן לורן התפרסם כמי שהכניס את המראה הביטניקי ועיבד אותו לעולם האופנה העילית. הרבה ידוענים חייבים לו את ההופעה האופנתית המושלמת שלהם, כשעל ראשם שיער ארוך או קוקו שמשתלב בקלות באלגנטיות של הבגדים.
אבל אם סן לורן ידוע כמעצב שהוביל מהלכים חברתיים עקביים ומשמעותיים כול כך, זה משום שהאופנאי המהפכן לא עצר כאן. ההישג הכי מוכר שלו הוא העלאת העניין המגדרי לעסקי ה"הוט-קוטור", ההלבשה העילית. בשלב מסוים הוא החל להלביש נשים בבגדים שנועדו עד אז לגברים בלבד.
הסערה לא איחרה לבוא. איב סאן לורן הפך את האישה לגבר. זה היה באמצע שנות ה-60 ועתיד להיות ההישג הבולט ביותר שלו. לורן מכניס אז לאופנה את חליפות המכנסיים לנשים ומחולל שינוי עצום בלבוש הנשי המערבי, שינוי שהוביל ועתיד להשפיע על שינויים חברתיים ועסקיים עצומים.
עם הזמן הוא הפך לסימני ההיכר של בית האופנה שלו את הלבוש הגברי לאישה. חליפות הטוויד, המגפיים הגבוהים והמכנסיים עם הצללית הארוכה והצמודה היו רק ההתחלה. העיצובים שלו הסעירו את פריז גם בשנות ה-70, כולל הסמוקינג, הטוקסידו הנשי, מכנסי הרכיבה וז'קט הספארי המפורסם.
השינוי לא איחר לבוא. כמי שהיה הראשון שהתיר ואף הזמין את הנשים ללבוש בגדי גברים, איב סן לורן זכה להפוך למיתוס אגדי עוד בחייו ועשה מהפכה בעולם האופנה. אם קוקו שאנל שיחררה את הנשים באמצעות האופנה מכבלים חברתיים, היה זה סן-לורן שנתן להן את הכוח לפרוח ולהתקרב לשוויון בעולם של גברים.
תרומה ממשית נוספת שלו לקדמה העולמית ולעולם האופנה תרמה העובדה שאיב סן-לורן היה גם מעצב האופנה הראשון שבחר לתצוגות האופנה שלו דוגמניות שחורות.
כה רבים היו הבגדים האיקוניים שעיצב והפכו לחלק מההיסטוריה של המאה ה-20. חליפת המכנסיים, ז'קט הספארי, מעיל האפונה ומעיל הטרנץ', הפכו כולם לחלק בלתי נפרד מהמלתחה היומיומית של מיליוני נשים.
אבל בשנת 2002 פרש המעצב האגדי, שפעל ועמד בראש YSL, בית האופנה שלו מאז 1961, לאחר שחלה בסרטן המוח. הוא המשיך לבוא בכל יום ולעצב בסטודיו שלו, כשהוא מניח לידו את מה שנחשב לקמיע המזל שלו, זרי חיטה קטנים.
ליווה אותו גם בתקופה הקשה הזו פייר ברז'ה, חברו הקרוב ביותר ובן-זוגו, מי שעזר לו בגיל 21 ופתח עבורו אימפריית אופנה עצמאית, כשאיב סן-לורן החליף את כריסטיאן דיור בבית "דיור" בו עבד.
6 שנים אחר כך הלך המעצב האגדי לעולמו, בביתו שבפריז. הוא היה אייקון אופנה היסטורי, איש מורכב שהצליח להתגבר על נפשו הרעועה והדכאונית באמצעות יצירה והמצאה בלתי פוסקת והפך לאדם דגול.
הנה קיצור תולדות המעצב איב סן לורן (עברית):
https://youtu.be/Nh4wGb1nkxE
קדימון לסרט על המעצב שבגיל 21 ניהל את "דיור" (מתורגם):
https://youtu.be/S6eYMV7jDNc
רגעים מחייו (מתורגם):
https://youtu.be/3dZvKaqXlBU
וסקירת תולדות חייו של YSL:
https://youtu.be/40fo9ADvSvc
מי היה אנדרה קוראז'?
אחד האחראים העיקריים לאופנת החלל של שנות ה-60 היה מעצב האופנה הצרפתי פורץ הדרך אנדרה קוראז' (André Courrèges),
קוראז' נודע בגזרות הגאומטריות שלו וכמי שנחשב גם לממציא שמלת המיני. כבר ב-1964 הוא הציג, בהשראת עידן החלל, את שמלות ה"הוט קוטור" הקצרצרות הראשונות בפריז.
העניין הזה ישמש לוויכוח, שמעולם לא הוכרע, על הממציא של שמלת המיני. מהצד השני של תעלת לה מאנש הייתה מרי קוואנט, מי שחתומה גם היא על שמלת המיני. הוא מצידו אמר פעם "ברור שאני המצאתי את המיני. מרי קוואנט רק מיסחרה את הרעיון שלי".
בשנת 1967 הציג קוראז' את קולקציית "עידן החלל" (Space Age) שלו, שהכילה אופנה עתידנית ופורצת דרך. קוראז' הרבה להשתמש בגווני לבן וכסף, בחומרים חדשניים כמו ה-PVC, לעצב בגזרות A עתידניות ורחוקות מהגוף ועם אקססוריז פוסט-תעשייתיים.
הנה תולדות חייו של קוראז':
https://youtu.be/7SuZD4iXDjs
עיצובים שלו מהתקופה:
https://youtu.be/eENJc2VFkPw
דוגמנות קוראז'ית אותנטית:
https://youtu.be/KaWcFxbnIuo
שמלות המיני הקוראז'יות:
https://youtu.be/HDbYxB7st34
ועוד עיצובים של קוראז':
https://youtu.be/mlrLihHvezI
אחד האחראים העיקריים לאופנת החלל של שנות ה-60 היה מעצב האופנה הצרפתי פורץ הדרך אנדרה קוראז' (André Courrèges),
קוראז' נודע בגזרות הגאומטריות שלו וכמי שנחשב גם לממציא שמלת המיני. כבר ב-1964 הוא הציג, בהשראת עידן החלל, את שמלות ה"הוט קוטור" הקצרצרות הראשונות בפריז.
העניין הזה ישמש לוויכוח, שמעולם לא הוכרע, על הממציא של שמלת המיני. מהצד השני של תעלת לה מאנש הייתה מרי קוואנט, מי שחתומה גם היא על שמלת המיני. הוא מצידו אמר פעם "ברור שאני המצאתי את המיני. מרי קוואנט רק מיסחרה את הרעיון שלי".
בשנת 1967 הציג קוראז' את קולקציית "עידן החלל" (Space Age) שלו, שהכילה אופנה עתידנית ופורצת דרך. קוראז' הרבה להשתמש בגווני לבן וכסף, בחומרים חדשניים כמו ה-PVC, לעצב בגזרות A עתידניות ורחוקות מהגוף ועם אקססוריז פוסט-תעשייתיים.
הנה תולדות חייו של קוראז':
https://youtu.be/7SuZD4iXDjs
עיצובים שלו מהתקופה:
https://youtu.be/eENJc2VFkPw
דוגמנות קוראז'ית אותנטית:
https://youtu.be/KaWcFxbnIuo
שמלות המיני הקוראז'יות:
https://youtu.be/HDbYxB7st34
ועוד עיצובים של קוראז':
https://youtu.be/mlrLihHvezI
איך בגדי הכנופיות השתלטו על האופנה?
לפעמים ההיסטוריה ממש עושה צחוק... בהארלם, ברוקלין וברונקס, השכונות העניות של ניו יורק בשנות ה-70, ניהלו כנופיות נערים מאבקים אלימים ללא הפסקה. אבל כשהרגו את בנג'י, חבר כנופיה שדווקא ניסה להשכין שלום, המשיכה הכנופיה שלו את יוזמת השלום שלה עם הכנופיות היריבות והצליחה להביא את כולן לכריתת ברית במקום נקמה.
אבל בלי מאבק כנראה שאי אפשר. כך החלו נערי הכנופיות לנהל תחרויות ראפ, גרפיטי וריקודי ברייקדאנס. ברגע היסטורי בתרבות של אמריקה, הם החליפו את האלימות וקרבות הרחוב באמנות רחוב. כך גם נוצרה התחרות הפחות מוכרת - על הבגדים הכי מגניבים. משם תיוולד המהפכה של הלבוש האורבני (Urban Streetwear).
בניו יורק של שנות ה-70 להיות "פרש" היה להיות לבוש מגניב (cool). זה התחיל תמיד מהסניקרס, נעלי הספורט, שהיו המרכיב החשוב מאד ב"סוואג" - הסגנון.. הכי מגניב היה לשרוך את השרוכים הפוך מהיצרנים ומהמקובל. כשהם רכסו למלמעלה למטה הם גם מחו כנגד התרבות השלטת והצהירו שהם שונים.
בי-בוי (BBoy) צמחה להיות אופנת ההיפ הופ. הלבוש היה הפגנת העושר היחידה שהייתה בידי הצעירים השחורים והעניים. היו בו גאווה וכבוד, כי הבגדים היו לדרך היחידה שאינה אלימה ושבה הם זכו לכבוד מחבריהם. האופנה בשכונת העוני הייתה הביטוי לשאיפה שלך להיות טוב ומצליח משהיית. צבעי האופנה של הצעירים הללו הושפעו מהצבעוניות של הגרפיטי והם היו יצירתיים להפליא. זה התפוצץ לטובה כשהראפר אל אל קול ג'יי חשף לעולם כולו את החולצה שלו, שצויירה בידי "מלכי החולצות" - מותג מקומי קטן ולוהט שהקים מישהו בשכונה.
ואז בא "דאפר דן" שהפך למותג כששיווק את האופנה האורבנית הזו ויצר משהו נחשק יותר מפירמות כמו לואי ויטון, גוצ'י ושאר המותגים המתנשאים. הוא זייף את הלוגואים שלהם על הבגדים שלו ומהר מאד גילה שהם עצמם החלו לחקות אותו. כל כוכבי הראפ התלבשו בבגדים שלו, עד שהמשטרה פשטה עליו והכניסה אותו לכלא.
אבל כך גם באה האופנה הלבנה. בזכות נערי השכונות שלבשו אותם במועדונים, זכו יצרנים חדשים כמו ראלף לורן וטומי הילפיגר להצלחה. כדי להתפרסם, נהג טומי הילפיגר לחלק בגדים שעיצב בחינם בשכונות. כך הצליח להפוך לאימפרית אופנה, בזכות נערי השכונות. כוכבי הראפ, שהופיעו במועדונים שלהם, נדלקו גם הם, החלו ללבוש את הבגדים האורבניים הללו והפכו אותם למצליחים בעולם כולו.
המהפכה האופנתית הושלמה. ברגע שהיה כסף, כוכבי הראפ וההיפ הופ החלו ללבוש גוצ'י ולואי ויטון. חלקם הפכו למעצבים בעצמם ואחרים סתם הרוויחו כסף בהפקה והקלטות. אבל מה שגנבו ושדדו בשדירה החמישית כשהיו צעירים ועניים, הם יכולים היו עכשיו לקנות בכספם שלהם.
הנה מהפכת האופנה של ההיפ הופ:
https://youtu.be/aBOE0cZdNPE
אופנת ההיפ הופ הובילה את הסגנונות הטרנדיים של שנות ה-90:
https://youtu.be/-NkpF6vg22Q
התפיסה שלהם שמה שהם לובשים מייצג אותם ואת מה שהם מאמינים בו:
https://youtu.be/SUhk0C_Yc1I
המעצב מהארלם שהמציא את אופנת ההיפ הופ - דאפר דן האגדי:
https://youtu.be/wC9QrVJtrLc
דאפר דן מספר על המהפכה שלו:
https://youtu.be/5kVoaQukud8
הנה הלבוש מתחבר לריקוד, לגרפיטי, לצבעים ולמוסיקה:
https://youtu.be/QNxC_xXKnoE
טריילר לסרט שמספר את ההיסטוריה של הבגדים הללו מהרחוב לחנויות היוקרה:
https://youtu.be/vQ9LyiNrA-s
הרגע שבו "מלך הפופ" מייקל ג'קסון מצטלם בבגדי היפ הופ:
https://youtu.be/hNtUHYzMUdQ
ואופנת ה"סוואג לייף" של היום:
https://youtu.be/ot2WfVISz9w
לפעמים ההיסטוריה ממש עושה צחוק... בהארלם, ברוקלין וברונקס, השכונות העניות של ניו יורק בשנות ה-70, ניהלו כנופיות נערים מאבקים אלימים ללא הפסקה. אבל כשהרגו את בנג'י, חבר כנופיה שדווקא ניסה להשכין שלום, המשיכה הכנופיה שלו את יוזמת השלום שלה עם הכנופיות היריבות והצליחה להביא את כולן לכריתת ברית במקום נקמה.
אבל בלי מאבק כנראה שאי אפשר. כך החלו נערי הכנופיות לנהל תחרויות ראפ, גרפיטי וריקודי ברייקדאנס. ברגע היסטורי בתרבות של אמריקה, הם החליפו את האלימות וקרבות הרחוב באמנות רחוב. כך גם נוצרה התחרות הפחות מוכרת - על הבגדים הכי מגניבים. משם תיוולד המהפכה של הלבוש האורבני (Urban Streetwear).
בניו יורק של שנות ה-70 להיות "פרש" היה להיות לבוש מגניב (cool). זה התחיל תמיד מהסניקרס, נעלי הספורט, שהיו המרכיב החשוב מאד ב"סוואג" - הסגנון.. הכי מגניב היה לשרוך את השרוכים הפוך מהיצרנים ומהמקובל. כשהם רכסו למלמעלה למטה הם גם מחו כנגד התרבות השלטת והצהירו שהם שונים.
בי-בוי (BBoy) צמחה להיות אופנת ההיפ הופ. הלבוש היה הפגנת העושר היחידה שהייתה בידי הצעירים השחורים והעניים. היו בו גאווה וכבוד, כי הבגדים היו לדרך היחידה שאינה אלימה ושבה הם זכו לכבוד מחבריהם. האופנה בשכונת העוני הייתה הביטוי לשאיפה שלך להיות טוב ומצליח משהיית. צבעי האופנה של הצעירים הללו הושפעו מהצבעוניות של הגרפיטי והם היו יצירתיים להפליא. זה התפוצץ לטובה כשהראפר אל אל קול ג'יי חשף לעולם כולו את החולצה שלו, שצויירה בידי "מלכי החולצות" - מותג מקומי קטן ולוהט שהקים מישהו בשכונה.
ואז בא "דאפר דן" שהפך למותג כששיווק את האופנה האורבנית הזו ויצר משהו נחשק יותר מפירמות כמו לואי ויטון, גוצ'י ושאר המותגים המתנשאים. הוא זייף את הלוגואים שלהם על הבגדים שלו ומהר מאד גילה שהם עצמם החלו לחקות אותו. כל כוכבי הראפ התלבשו בבגדים שלו, עד שהמשטרה פשטה עליו והכניסה אותו לכלא.
אבל כך גם באה האופנה הלבנה. בזכות נערי השכונות שלבשו אותם במועדונים, זכו יצרנים חדשים כמו ראלף לורן וטומי הילפיגר להצלחה. כדי להתפרסם, נהג טומי הילפיגר לחלק בגדים שעיצב בחינם בשכונות. כך הצליח להפוך לאימפרית אופנה, בזכות נערי השכונות. כוכבי הראפ, שהופיעו במועדונים שלהם, נדלקו גם הם, החלו ללבוש את הבגדים האורבניים הללו והפכו אותם למצליחים בעולם כולו.
המהפכה האופנתית הושלמה. ברגע שהיה כסף, כוכבי הראפ וההיפ הופ החלו ללבוש גוצ'י ולואי ויטון. חלקם הפכו למעצבים בעצמם ואחרים סתם הרוויחו כסף בהפקה והקלטות. אבל מה שגנבו ושדדו בשדירה החמישית כשהיו צעירים ועניים, הם יכולים היו עכשיו לקנות בכספם שלהם.
הנה מהפכת האופנה של ההיפ הופ:
https://youtu.be/aBOE0cZdNPE
אופנת ההיפ הופ הובילה את הסגנונות הטרנדיים של שנות ה-90:
https://youtu.be/-NkpF6vg22Q
התפיסה שלהם שמה שהם לובשים מייצג אותם ואת מה שהם מאמינים בו:
https://youtu.be/SUhk0C_Yc1I
המעצב מהארלם שהמציא את אופנת ההיפ הופ - דאפר דן האגדי:
https://youtu.be/wC9QrVJtrLc
דאפר דן מספר על המהפכה שלו:
https://youtu.be/5kVoaQukud8
הנה הלבוש מתחבר לריקוד, לגרפיטי, לצבעים ולמוסיקה:
https://youtu.be/QNxC_xXKnoE
טריילר לסרט שמספר את ההיסטוריה של הבגדים הללו מהרחוב לחנויות היוקרה:
https://youtu.be/vQ9LyiNrA-s
הרגע שבו "מלך הפופ" מייקל ג'קסון מצטלם בבגדי היפ הופ:
https://youtu.be/hNtUHYzMUdQ
ואופנת ה"סוואג לייף" של היום:
https://youtu.be/ot2WfVISz9w
מה הופך את המגזין ווג למגזין האופנה המשפיע בעולם?
המגזין ווג (Vogue) הוא ווג אחד ממגזיני האופנה והלייף סטייל החשובים בעולם.
המגזין האמריקאי תואר לא פעם כ"מגזין האופנה המשפיע ביותר בעולם". כך גרסה למשל מבקרת הספרות קרוליין וובר שכתבה עליו כך בעיתון הטוב בתבל "ניו-יורק טיימס".
ווג נוסד בסוף המאה ה-19 בתור מגזין שבועי. המייסד היה גבר דווקא, אמריקאי בשם ארתור טרנר, שקיבל חסות וכנראה סיוע במימון מכריסטופר רייט.
המגזין, שהתמקד בעיקר באופנה עילית ואופנה בכלל, פנה אל קהל יעד עיקרי והוא העשירים החדשים והאריסטוקרטיה של ניו יורק. עם השנים הוא התפתח והופץ לשאר מדינות ארצות הברית ובהמשך הוא עתיד גם לצאת ממנה.
רכישת השבועון ב-1905 בידי בית ההוצאה לאור קונדה נאסט (Condé Nast) הפכה את השבועון למגזין דו-שבועי. ההנהלה החדשה אף הרחיבה את פעילותו ותפוצתו למדינות נוספות על ארצות הברית. מהדורות מקומיות של ווג הוקמו בספרד, איטליה ובהמשך בצרפת והתקבלו היטב, מה שבהדרגה גם יהפוך אותו לסמכות של ממש בעולם האופנה.
המינוי של אנה וינטור לעורכת הראשית, בשנת 1988, אפשר לה לשנות את ווג ולהפוך אותו למגזין נגיש וצעיר מבעבר. וינטור, העורכת האגדית של ווג, הפכה אושיית ניהול מפורסמת ואחת המנהלות המצליחות בעולם, גם אם ידועה לשמצה בעולם האופנה, כמנהלת קשוחה וקפדנית במיוחד.
היא, אגב, עתידה להיות ההשראה לספר ולסרט המפורסם "השטן לובשת פראדה". ב-2017 הכתיר אותה המגזין פורבס כאישה החזקה ביותר בעולם התקשורת והבידור.
בשנותיה כמנהלת זוהתה וינטור לחלוטין עם המגזין ובמידה רבה ווג הפך לצלמה ודמותה. היא שינתה את הפוקוס של ווג וחשפה את קוראיו לרעיונות חדשים ונגישים. הוא פנה לזרמי אופנה, קהלים וגילאים מגוונים יותר, מה שהרחיב את קהל קוראיו ואת הצלחתו באופן משמעותי.
כיום ווג הוא ירחון, מגזין אופנה ולייף סטייל היוצא אחת לחודש. בנוסף לכל ארצות הברית הוא יוצא במהדורות מקומיות רבות בעולם, בכמעט 30 מדינות שונות. ביחד עם מהדורת האינטרנט שלו, יש למגזין כמעט מיליארד קוראים.
הנה תולדות המגזין "ווג" בקולה של השחקנית שרה ג'סיקה פרקר:
https://youtu.be/jFZcrADRUxc
הדוגמנית אנוק יי מספרת על עצמה:
https://youtu.be/Z5vAE3mku-c
וראיון וידאו שערכו עם טיילור סוויפט:
https://youtu.be/XnbCSboujF4
המגזין ווג (Vogue) הוא ווג אחד ממגזיני האופנה והלייף סטייל החשובים בעולם.
המגזין האמריקאי תואר לא פעם כ"מגזין האופנה המשפיע ביותר בעולם". כך גרסה למשל מבקרת הספרות קרוליין וובר שכתבה עליו כך בעיתון הטוב בתבל "ניו-יורק טיימס".
ווג נוסד בסוף המאה ה-19 בתור מגזין שבועי. המייסד היה גבר דווקא, אמריקאי בשם ארתור טרנר, שקיבל חסות וכנראה סיוע במימון מכריסטופר רייט.
המגזין, שהתמקד בעיקר באופנה עילית ואופנה בכלל, פנה אל קהל יעד עיקרי והוא העשירים החדשים והאריסטוקרטיה של ניו יורק. עם השנים הוא התפתח והופץ לשאר מדינות ארצות הברית ובהמשך הוא עתיד גם לצאת ממנה.
רכישת השבועון ב-1905 בידי בית ההוצאה לאור קונדה נאסט (Condé Nast) הפכה את השבועון למגזין דו-שבועי. ההנהלה החדשה אף הרחיבה את פעילותו ותפוצתו למדינות נוספות על ארצות הברית. מהדורות מקומיות של ווג הוקמו בספרד, איטליה ובהמשך בצרפת והתקבלו היטב, מה שבהדרגה גם יהפוך אותו לסמכות של ממש בעולם האופנה.
המינוי של אנה וינטור לעורכת הראשית, בשנת 1988, אפשר לה לשנות את ווג ולהפוך אותו למגזין נגיש וצעיר מבעבר. וינטור, העורכת האגדית של ווג, הפכה אושיית ניהול מפורסמת ואחת המנהלות המצליחות בעולם, גם אם ידועה לשמצה בעולם האופנה, כמנהלת קשוחה וקפדנית במיוחד.
היא, אגב, עתידה להיות ההשראה לספר ולסרט המפורסם "השטן לובשת פראדה". ב-2017 הכתיר אותה המגזין פורבס כאישה החזקה ביותר בעולם התקשורת והבידור.
בשנותיה כמנהלת זוהתה וינטור לחלוטין עם המגזין ובמידה רבה ווג הפך לצלמה ודמותה. היא שינתה את הפוקוס של ווג וחשפה את קוראיו לרעיונות חדשים ונגישים. הוא פנה לזרמי אופנה, קהלים וגילאים מגוונים יותר, מה שהרחיב את קהל קוראיו ואת הצלחתו באופן משמעותי.
כיום ווג הוא ירחון, מגזין אופנה ולייף סטייל היוצא אחת לחודש. בנוסף לכל ארצות הברית הוא יוצא במהדורות מקומיות רבות בעולם, בכמעט 30 מדינות שונות. ביחד עם מהדורת האינטרנט שלו, יש למגזין כמעט מיליארד קוראים.
הנה תולדות המגזין "ווג" בקולה של השחקנית שרה ג'סיקה פרקר:
https://youtu.be/jFZcrADRUxc
הדוגמנית אנוק יי מספרת על עצמה:
https://youtu.be/Z5vAE3mku-c
וראיון וידאו שערכו עם טיילור סוויפט:
https://youtu.be/XnbCSboujF4
מהי אופנת החלל של הסיקסטיז?
אופנת החלל (Space Fashion) הייתה חידוש אופנתי מרהיב, שפעם ריגש את עולם האופנה לחלוטין. תור הזהב של הסגנון החללי הזה היה בשנות ה-60, העשור שבו יצא האדם אל החלל. הוא נוצר בהשראת המרוץ לחלל של המעצמות הגדולות, ארצות הברית וברית המועצות. המרוץ לחלל החל כשהקוסמונאוט יורי גגארין פרץ אל החלל בשנת 1961 והגיע לשיאו בשנת 1969, כשפסע האסטרונאוט ניל ארמסטרונג את פסיעותיו הראשונות על אדמת הירח.
אחד המעצבים שניסחו את אופנת החלל של שנות ה-60 היה מעצב האופנה הצרפתי פורץ הדרך אנדרה קוראז', מי שנחשב גם לממציא שמלת המיני. בשנת 1967 הוא הציג את קולקציית "עידן החלל" (Space Age) שלו, שהכילה אופנה עתידנית ופורצת דרך. קוראז' הרבה להשתמש בגווני לבן וכסף, בחומרים חדשניים כמו ה-PVC, עם גזרות A עתידניות ורחוקות מהגוף ואקססוריז פוסט-תעשייתיים.
דמות מרכזית נוספת בין מעצבי אופנת החלל היה פייר קרדן הצרפתי, מהנודעים והמצליחים שבמעצבים. עם סריגי הגולף שלו, שנוצרו בהשראת אופנת החלל ועם שאר עיצוביו מלאי ההשראה, גם הוא קידם את אופנת העתיד החללית הזו.
אבל האופנה העתידנית-חללית הזו לא שרדה זמן רב. היא אמנם השפיעה על יוצרי קולנוע בסרטים וסדרות של מדע בדיוני ועל כוכבי פופ, כמו דיוויד בואי עם עיצובי התלבושות המרהיבים, אבל בתצוגות האופנה היא הגיחה מפעם לפעם בעיקר בעיצובי קונספט, מרתקים ומלאי דימיון, אך לא ממש מסחריים.
מצגת וידאו של עיצוב אופנת החלל של שנות השישים:
http://youtu.be/WoT2z14YemI
אופנת החלל של שנות ה-60:
http://youtu.be/d7E9jDxWF30
קולקציית החלל של אנדרה קוראז':
https://youtu.be/bn7p22LlrVE
הוא המשיך לפתח את זה בשנות ה-70:
https://youtu.be/eENJc2VFkPw
הקולקציה החללית של פייר קרדן:
http://youtu.be/AzBxsz54qko
עוד מאופנת החלל של הסיקטיז:
http://youtu.be/OtzvVDJjtYo
ותסרוקות חלל:
http://youtu.be/nh-IRZM8fFM
אופנת החלל (Space Fashion) הייתה חידוש אופנתי מרהיב, שפעם ריגש את עולם האופנה לחלוטין. תור הזהב של הסגנון החללי הזה היה בשנות ה-60, העשור שבו יצא האדם אל החלל. הוא נוצר בהשראת המרוץ לחלל של המעצמות הגדולות, ארצות הברית וברית המועצות. המרוץ לחלל החל כשהקוסמונאוט יורי גגארין פרץ אל החלל בשנת 1961 והגיע לשיאו בשנת 1969, כשפסע האסטרונאוט ניל ארמסטרונג את פסיעותיו הראשונות על אדמת הירח.
אחד המעצבים שניסחו את אופנת החלל של שנות ה-60 היה מעצב האופנה הצרפתי פורץ הדרך אנדרה קוראז', מי שנחשב גם לממציא שמלת המיני. בשנת 1967 הוא הציג את קולקציית "עידן החלל" (Space Age) שלו, שהכילה אופנה עתידנית ופורצת דרך. קוראז' הרבה להשתמש בגווני לבן וכסף, בחומרים חדשניים כמו ה-PVC, עם גזרות A עתידניות ורחוקות מהגוף ואקססוריז פוסט-תעשייתיים.
דמות מרכזית נוספת בין מעצבי אופנת החלל היה פייר קרדן הצרפתי, מהנודעים והמצליחים שבמעצבים. עם סריגי הגולף שלו, שנוצרו בהשראת אופנת החלל ועם שאר עיצוביו מלאי ההשראה, גם הוא קידם את אופנת העתיד החללית הזו.
אבל האופנה העתידנית-חללית הזו לא שרדה זמן רב. היא אמנם השפיעה על יוצרי קולנוע בסרטים וסדרות של מדע בדיוני ועל כוכבי פופ, כמו דיוויד בואי עם עיצובי התלבושות המרהיבים, אבל בתצוגות האופנה היא הגיחה מפעם לפעם בעיקר בעיצובי קונספט, מרתקים ומלאי דימיון, אך לא ממש מסחריים.
מצגת וידאו של עיצוב אופנת החלל של שנות השישים:
http://youtu.be/WoT2z14YemI
אופנת החלל של שנות ה-60:
http://youtu.be/d7E9jDxWF30
קולקציית החלל של אנדרה קוראז':
https://youtu.be/bn7p22LlrVE
הוא המשיך לפתח את זה בשנות ה-70:
https://youtu.be/eENJc2VFkPw
הקולקציה החללית של פייר קרדן:
http://youtu.be/AzBxsz54qko
עוד מאופנת החלל של הסיקטיז:
http://youtu.be/OtzvVDJjtYo
ותסרוקות חלל:
http://youtu.be/nh-IRZM8fFM
מהי השמלה השחורה הקטנה?
מבין המהפכות של קוקו שאנל בתחום האופנה הנשית, אחת המשמעותיות והמפתיעות שבהן, בדיעבד לפחות, היא "השמלה השחורה הקטנה" (Little Black Dress או בקיצור LBD), מוצר אופנה שהיה למושג. היא הייתה הצלחה כל כך גדולה ושינוי קונספט כה משמעותי שמגזין האופנה "ווג" כינה אותה "הפורד של שאנל" (Channel's Ford), בהתייחסות לדגם ה-T של פורד שהפך את המכונית למוצר נפוץ ומצליח בכל המעמדות.
עד שנות ה-20 של המאה הקודמת היה הבד השחור מזוהה עם אבל, אלמנות, שכול ואובדן. אבל קוקו שאנל, מגדולות מעצבי האופנה ואולי הגדולה שבהם, אימצה בשנת 1926 את הצבע השחור בשביל שמלות הערב שעיצבה.
לעומת מהפכות אחרות שלה, זו הייתה מהפכה חברתית קטנה, אבל לא פשוטה. במיוחד בשביל גברים רבים באותה תקופה שמצאו את עצמם חסרים את הסגנון המהודר של שמלות הערב שלבשו הנשים עד אז. הנשים, לעומת זאת, התלהבו מהפשטות המיוחדת וקימורי הגוף שלפתע יצאו לאור. נשות החברה הגבוהה של פאריס אימצו את השמלה האלגנטית שהציעה להם כוהנת האופנה ובזמן השפל הכלכלי של שנות ה-30 היא התפשטה לכל העולם. הזמרת הצרפתית האגדית אדית פיאף לבשה רק אותה והפכה אותה לחלק מהדמות הנערצת שלה. המוני נשים אהבו את השמלה הזו מאד, גם בזכותה. כך התממשה הנבואה של "ווג" שניבא בדייקנות שה"שחורה הקטנה", ה-LBD, תהפוך למדים הלא רשמיים של הנשים כולן, בכל סגנון שהוא.
אפילו הכותבים בווג לא ידעו עד כמה... מה שהיה בתחילה יקר ויוקרתי הפך במהירות למוצר נפוץ, לכל גיל ולכל כיס. ההצלחה הייתה כה גדולה שפריט האופנה הזה הפך למושג נשי, כמו חזייה או תיק יד. עד היום נחשבת "השמלה השחורה הקטנה" לאחד מפריטי החובה של האישה המודרנית ולא נראה שהיא הולכת להיעלם. במלתחה הנשית הממוצעת של כל אישה, מצעירה ועוד בוגרת, יש אחת או יותר כאלה. יתרונה הגדול הוא שבשילוב אביזרי אופנה מתאימים, השמלה השחורה הזו יכולה להלום כל אירוע וכל שעה ביממה.
הנה סיפורה של השמלה השחורה הקטנה:
https://youtu.be/cs-3fUbUz2g
רגעי השיא של השמלה הקטנה השחורה:
https://youtu.be/XC8tDMyh8Hw
השמלות השחורות הקטנות של היום:
https://youtu.be/M1Ag0Bg2l54
אקססוריז, תוספות שניתן להוסיף לה ולהפוך אותה למגוונת ורבת-צדדים:
https://youtu.be/Z9VydQLFdeg
ושיר של דנה ברגר (עברית):
https://youtu.be/_n8lP7vgZS8
מבין המהפכות של קוקו שאנל בתחום האופנה הנשית, אחת המשמעותיות והמפתיעות שבהן, בדיעבד לפחות, היא "השמלה השחורה הקטנה" (Little Black Dress או בקיצור LBD), מוצר אופנה שהיה למושג. היא הייתה הצלחה כל כך גדולה ושינוי קונספט כה משמעותי שמגזין האופנה "ווג" כינה אותה "הפורד של שאנל" (Channel's Ford), בהתייחסות לדגם ה-T של פורד שהפך את המכונית למוצר נפוץ ומצליח בכל המעמדות.
עד שנות ה-20 של המאה הקודמת היה הבד השחור מזוהה עם אבל, אלמנות, שכול ואובדן. אבל קוקו שאנל, מגדולות מעצבי האופנה ואולי הגדולה שבהם, אימצה בשנת 1926 את הצבע השחור בשביל שמלות הערב שעיצבה.
לעומת מהפכות אחרות שלה, זו הייתה מהפכה חברתית קטנה, אבל לא פשוטה. במיוחד בשביל גברים רבים באותה תקופה שמצאו את עצמם חסרים את הסגנון המהודר של שמלות הערב שלבשו הנשים עד אז. הנשים, לעומת זאת, התלהבו מהפשטות המיוחדת וקימורי הגוף שלפתע יצאו לאור. נשות החברה הגבוהה של פאריס אימצו את השמלה האלגנטית שהציעה להם כוהנת האופנה ובזמן השפל הכלכלי של שנות ה-30 היא התפשטה לכל העולם. הזמרת הצרפתית האגדית אדית פיאף לבשה רק אותה והפכה אותה לחלק מהדמות הנערצת שלה. המוני נשים אהבו את השמלה הזו מאד, גם בזכותה. כך התממשה הנבואה של "ווג" שניבא בדייקנות שה"שחורה הקטנה", ה-LBD, תהפוך למדים הלא רשמיים של הנשים כולן, בכל סגנון שהוא.
אפילו הכותבים בווג לא ידעו עד כמה... מה שהיה בתחילה יקר ויוקרתי הפך במהירות למוצר נפוץ, לכל גיל ולכל כיס. ההצלחה הייתה כה גדולה שפריט האופנה הזה הפך למושג נשי, כמו חזייה או תיק יד. עד היום נחשבת "השמלה השחורה הקטנה" לאחד מפריטי החובה של האישה המודרנית ולא נראה שהיא הולכת להיעלם. במלתחה הנשית הממוצעת של כל אישה, מצעירה ועוד בוגרת, יש אחת או יותר כאלה. יתרונה הגדול הוא שבשילוב אביזרי אופנה מתאימים, השמלה השחורה הזו יכולה להלום כל אירוע וכל שעה ביממה.
הנה סיפורה של השמלה השחורה הקטנה:
https://youtu.be/cs-3fUbUz2g
רגעי השיא של השמלה הקטנה השחורה:
https://youtu.be/XC8tDMyh8Hw
השמלות השחורות הקטנות של היום:
https://youtu.be/M1Ag0Bg2l54
אקססוריז, תוספות שניתן להוסיף לה ולהפוך אותה למגוונת ורבת-צדדים:
https://youtu.be/Z9VydQLFdeg
ושיר של דנה ברגר (עברית):
https://youtu.be/_n8lP7vgZS8
איך נולדה האופנה האורבנית מההיפ הופ?
מיהם המעצבים האורבניים?
האופנה האורבנית הגברית נולדה מאופנת ההיפ הופ. עולם האופנה מגלגל כיום מיליארדים בכל שנה. לא רבים יודעים שתרבות ההיפ הופ של חבורות הרחוב הפרועות של שנות ה-70 היא כור ההיתוך של הסגנון השולט כיום על בגדי הצעירים ברחבי העולם כולו.
בניו יורק של אז לבשו צעירי ההיפ הופ מעין ערבוביה אופנתית של בגדים לא קשורים. הם כינו את הערבוביה החיננית הזו Fresh, כלומר "טרי". קווינס, הארלם, ברוקלין והברונקס - לכל שכונת עוני היה סגנון הלבוש האופייני שלה. המקוריות והביטוי העצמי, אולי החלק המרכזי בתרבות ההיפ הופ, הכתיבו לכל צעיר להתלבש הכי יצירתי והכי מעניין שהוא הצליח. גם אם לא היה לו גרוש - היו לו בגדים שלא ישפילו אותו לפני החברים.
שנות ה-80 החלו עם דן דפר, מעצב שיצר בשבילם אופנה שכונתית מדליקה עם הלוגואים של המותגים הכי יוקרתיים בעולם, כמו גוצ'י ולואי ויטון. בשנות ה-90 טומי הילפיגר, מעצב האופנה החדש, נהג לחלק לנערי השכונות בגדים שלו בחינם, כדי לנצל את הטרנדיות של ההיפ הופ לצרכי שיווק, שאגב הצליח בגדול.
קארל ג'ונס, מנהל שיווק אמריקאי מתחום האופנה, זיהה שיש לצעירים שחורים באמריקה כסף ושהם מחפשים לבוש מגניב. הוא הקים את "קרוס קולורס" והתחיל לייצר אופנה אורבנית ב-1992. הבגדים שלהם היו צבעוניים, רחבים וגדולים מאד.
קרל קניי הצטרף אליו מאוחר יותר עם אופנה אורבנית בעלת אופי שונה ומשלים. הם הפכו לאימפריה שמכניסה מיליונים. "פובו" שלהם (קיצור באנגלית של "בשבילנו על ידינו" For us by us) התעלו ויצרו רווחים שלא יאומנו. טופאק האגדי עשה להם פרסומת בחינם והפך את פובו לסנסציה עולמית.
בשנות ה-2000 הם התקדמו מהטרנינג של נייקי והווסטים של דן דפר, לפרוות של "שון ג'ון", מותג היוקרה שהקים פאף דדי. המותג שון ג'ון העלה את הרמה של האופנה האורבנית לדרגה של אופנה עילית אורבנית. הוא הפך למעצב הטוב ביותר כשזכה בפרס האופנה, לראשונה בעולם המעצבים השחורים. הוא היה כוכב היפ הופ הראשון שחצה את הקווים והפך למעצב על. זו גם הייתה הפעם הראשונה שגבר שחור עיצב את האופנה הנחשקת שייצגה הצלחה. כך הפכה האופנה האורבנית לסגנון מוביל באופנה הגברית בעולם.
בעשור השני של המאה ה-21 מוכר אליל ההיפ הופ קניה ווסט בגדים שהוא יוצר כמעצב ומושפעים מהיפ הופ ומהדברים שהוא יוצר גם בתחום המוסיקה. הצעירים מהבתים העניים ביותר, שפעם השתדלו ללבוש את המותגים ובגדי המעצבים החדשים ביותר וכשלא הרוויחו מספיק כדי לקנות אותם, הם מצאו את הקומבינה שלהם להשיג אותם, ראו כיצד בגדי היוקרה החדשים עוצבו ברוח בגדי הנעורים שערבבו לגופם.
הנה דוגמה ללבוש של צעירי השכונות, שהיה מבוסס אז על טרנינגים ותוספות:
http://youtu.be/oVDfyc2lh4Q
חברת FUBU שהקימו הם עצמם והפכה את האופנה האורבנית להצלחה מסחררת:
http://youtu.be/rx2ycMrMkAM
קבלו תצוגת אופנה של המותג שון ג'ון, בשבילכם הראפר פאף דדי:
http://youtu.be/_rnxfk-CHVA
וקדימון מהסרט התיעודי המצויין "פרש" המספר את תולדות האופנה האורבנית:
http://youtu.be/vQ9LyiNrA-s
האופנה האורבנית הגברית נולדה מאופנת ההיפ הופ. עולם האופנה מגלגל כיום מיליארדים בכל שנה. לא רבים יודעים שתרבות ההיפ הופ של חבורות הרחוב הפרועות של שנות ה-70 היא כור ההיתוך של הסגנון השולט כיום על בגדי הצעירים ברחבי העולם כולו.
בניו יורק של אז לבשו צעירי ההיפ הופ מעין ערבוביה אופנתית של בגדים לא קשורים. הם כינו את הערבוביה החיננית הזו Fresh, כלומר "טרי". קווינס, הארלם, ברוקלין והברונקס - לכל שכונת עוני היה סגנון הלבוש האופייני שלה. המקוריות והביטוי העצמי, אולי החלק המרכזי בתרבות ההיפ הופ, הכתיבו לכל צעיר להתלבש הכי יצירתי והכי מעניין שהוא הצליח. גם אם לא היה לו גרוש - היו לו בגדים שלא ישפילו אותו לפני החברים.
שנות ה-80 החלו עם דן דפר, מעצב שיצר בשבילם אופנה שכונתית מדליקה עם הלוגואים של המותגים הכי יוקרתיים בעולם, כמו גוצ'י ולואי ויטון. בשנות ה-90 טומי הילפיגר, מעצב האופנה החדש, נהג לחלק לנערי השכונות בגדים שלו בחינם, כדי לנצל את הטרנדיות של ההיפ הופ לצרכי שיווק, שאגב הצליח בגדול.
קארל ג'ונס, מנהל שיווק אמריקאי מתחום האופנה, זיהה שיש לצעירים שחורים באמריקה כסף ושהם מחפשים לבוש מגניב. הוא הקים את "קרוס קולורס" והתחיל לייצר אופנה אורבנית ב-1992. הבגדים שלהם היו צבעוניים, רחבים וגדולים מאד.
קרל קניי הצטרף אליו מאוחר יותר עם אופנה אורבנית בעלת אופי שונה ומשלים. הם הפכו לאימפריה שמכניסה מיליונים. "פובו" שלהם (קיצור באנגלית של "בשבילנו על ידינו" For us by us) התעלו ויצרו רווחים שלא יאומנו. טופאק האגדי עשה להם פרסומת בחינם והפך את פובו לסנסציה עולמית.
בשנות ה-2000 הם התקדמו מהטרנינג של נייקי והווסטים של דן דפר, לפרוות של "שון ג'ון", מותג היוקרה שהקים פאף דדי. המותג שון ג'ון העלה את הרמה של האופנה האורבנית לדרגה של אופנה עילית אורבנית. הוא הפך למעצב הטוב ביותר כשזכה בפרס האופנה, לראשונה בעולם המעצבים השחורים. הוא היה כוכב היפ הופ הראשון שחצה את הקווים והפך למעצב על. זו גם הייתה הפעם הראשונה שגבר שחור עיצב את האופנה הנחשקת שייצגה הצלחה. כך הפכה האופנה האורבנית לסגנון מוביל באופנה הגברית בעולם.
בעשור השני של המאה ה-21 מוכר אליל ההיפ הופ קניה ווסט בגדים שהוא יוצר כמעצב ומושפעים מהיפ הופ ומהדברים שהוא יוצר גם בתחום המוסיקה. הצעירים מהבתים העניים ביותר, שפעם השתדלו ללבוש את המותגים ובגדי המעצבים החדשים ביותר וכשלא הרוויחו מספיק כדי לקנות אותם, הם מצאו את הקומבינה שלהם להשיג אותם, ראו כיצד בגדי היוקרה החדשים עוצבו ברוח בגדי הנעורים שערבבו לגופם.
הנה דוגמה ללבוש של צעירי השכונות, שהיה מבוסס אז על טרנינגים ותוספות:
http://youtu.be/oVDfyc2lh4Q
חברת FUBU שהקימו הם עצמם והפכה את האופנה האורבנית להצלחה מסחררת:
http://youtu.be/rx2ycMrMkAM
קבלו תצוגת אופנה של המותג שון ג'ון, בשבילכם הראפר פאף דדי:
http://youtu.be/_rnxfk-CHVA
וקדימון מהסרט התיעודי המצויין "פרש" המספר את תולדות האופנה האורבנית:
http://youtu.be/vQ9LyiNrA-s
מה ההיסטוריה של נעלי הסטילטו?
נעלי הסטילטו (Stiletto heel) הן מפריטי האופנה המרכזיים של האישה המודרנית וכבר תקופה ארוכה שהן מזוהות עם מראה נשי מסוגנן ומושך.
כל נעלי הסטילטו מתאפיינות בעקב סטילטו, שהוא עקב צר במיוחד, דקיק וארוך. בין סוגי העקבים של נעלי העקב המודרניות תופסים בימינו עקבי סטילטו מקום ייחודי משלהם. גובה העקב בהן מתחיל מ-5 סנטימטרים ומגיע ל-20 סנטימטר ויותר.
המילה האיטלקית "סטילטו" משמעותה "פגיון חד", על שם פגיון הסטילטו (stiletto dagger) הצר והחודרני שהחזיקו גברים שם. אאוץ'...
המעניין הוא שאף שעקבים כאלו התקיימו בנעליים זמן רב לפני כן, עקבים צרים וארוכים מופיעים בציורים מתחילת המאה ה-19, רק ב-1930 הוצמד להם השם "סטילטו".
לידתן של נעלי הסטילטו המודרניות באה בשנות ה-50 של המאה העשרים. הייתה זו קריסטין ווגנר שהכניסה לתוך עקב העץ ב-1950 מוט מתכת. בכך היא הפכה את העקב הדקיק לחזק, עמיד ואמין עבור נשים.
הנעליים דקיקות העקב התפרסמו בעולם והפכו מזוהות עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו שהצטלמה איתן. לא מעט בזכותה הן זכו לפופולריות עצומה והפכו אופנתיות וסמל נשי מתקדם בכל העולם.
במהלך השנים קיבלו נעליים אלה תדמית פתיינית ומינית, בין השאר כשהופיעו בסרטים לא צנועים. בהמשך הגיעו נעלי הסטילטו לסרטי "פילם נואר" והיו למאפיין נפוץ של ה"פאם פאטאל", דמות האישה המפתה והמסתורית שהופיעה בהם.
וכמו שקורה לא פעם, עם הזמן והתרבות הפופולרית, כשנעלי הסטילטו מופיעות שוב ושוב בספרות ובסרטים, היה עקב הסטילטו לפריט אופנתי מבוקש בקרב נשים מכול הסוגים, כולל נשות עסקים ונשים מכובדות בעולם המודרני.
הנה נעלי הסטילטו:
https://youtu.be/MoRxf2HoU_I
תולדות נעלי העקב והשלב בו הסטילטו מככב:
https://youtu.be/DzSaV7ewI6w
נעלי סטילטו מוגזמות?
https://youtu.be/k7cx5ITv6S8
וסיפורן בהיסטוריה של נעלי העקב:
http://youtu.be/LTzGj2u5vNs
נעלי הסטילטו (Stiletto heel) הן מפריטי האופנה המרכזיים של האישה המודרנית וכבר תקופה ארוכה שהן מזוהות עם מראה נשי מסוגנן ומושך.
כל נעלי הסטילטו מתאפיינות בעקב סטילטו, שהוא עקב צר במיוחד, דקיק וארוך. בין סוגי העקבים של נעלי העקב המודרניות תופסים בימינו עקבי סטילטו מקום ייחודי משלהם. גובה העקב בהן מתחיל מ-5 סנטימטרים ומגיע ל-20 סנטימטר ויותר.
המילה האיטלקית "סטילטו" משמעותה "פגיון חד", על שם פגיון הסטילטו (stiletto dagger) הצר והחודרני שהחזיקו גברים שם. אאוץ'...
המעניין הוא שאף שעקבים כאלו התקיימו בנעליים זמן רב לפני כן, עקבים צרים וארוכים מופיעים בציורים מתחילת המאה ה-19, רק ב-1930 הוצמד להם השם "סטילטו".
לידתן של נעלי הסטילטו המודרניות באה בשנות ה-50 של המאה העשרים. הייתה זו קריסטין ווגנר שהכניסה לתוך עקב העץ ב-1950 מוט מתכת. בכך היא הפכה את העקב הדקיק לחזק, עמיד ואמין עבור נשים.
הנעליים דקיקות העקב התפרסמו בעולם והפכו מזוהות עם השחקנית הנערצת מרילין מונרו שהצטלמה איתן. לא מעט בזכותה הן זכו לפופולריות עצומה והפכו אופנתיות וסמל נשי מתקדם בכל העולם.
במהלך השנים קיבלו נעליים אלה תדמית פתיינית ומינית, בין השאר כשהופיעו בסרטים לא צנועים. בהמשך הגיעו נעלי הסטילטו לסרטי "פילם נואר" והיו למאפיין נפוץ של ה"פאם פאטאל", דמות האישה המפתה והמסתורית שהופיעה בהם.
וכמו שקורה לא פעם, עם הזמן והתרבות הפופולרית, כשנעלי הסטילטו מופיעות שוב ושוב בספרות ובסרטים, היה עקב הסטילטו לפריט אופנתי מבוקש בקרב נשים מכול הסוגים, כולל נשות עסקים ונשים מכובדות בעולם המודרני.
הנה נעלי הסטילטו:
https://youtu.be/MoRxf2HoU_I
תולדות נעלי העקב והשלב בו הסטילטו מככב:
https://youtu.be/DzSaV7ewI6w
נעלי סטילטו מוגזמות?
https://youtu.be/k7cx5ITv6S8
וסיפורן בהיסטוריה של נעלי העקב:
http://youtu.be/LTzGj2u5vNs
