» «
מנהיגות
מה יוצר מנהיגות?



מנהיגות (leadership) היא היכולת להוביל ולשכנע את המונהגים שלך, שאתה או את מהווים את הסיכוי הטוב ביותר שלהם לשרוד תקופת משבר, או לשגשג בימי צמיחה.

דומיננטיות בלהקה או במושבה של בעלי חיים ניתנת להשגה על ידי הפרט הדומיננטי. הפרט הדומיננטי הזה, לרוב זכר, שולט בסולם ההיררכיה של הקבוצה. מדי פעם קורה שפרטים אחרים קוראים תיגר על מנהיגותו ואחרי עימות נקבע האם היא תישמר או שפרט אחר יחליפו בראש הקבוצה.

להקות של בעלי חיים מונהגים בידי פרט דומיננטי, לרוב זכר, או מה שמכונה לא פעם "זכר אלפא". אגב, הם יכולים לגדול גם כשהם בטוחים שבן אדם הוא זה שעומד בראש הלהקה שלהם. במקרה כזה ייחשב האדם לפרט הדומיננטי, למנהיג הלהקה.

אצל בני אדם, בימי קדם, האמונה הייתה שמי שבוחר את המנהיגים הוא אלוהים. אז שימשה הבחירה האלוהית, הכריזמה, ככלי הנהגה ראשי של המלכים ומנהיגות עברה בירושה. על החלטות המלך איש לא חלם לערער. רק מישהו ממשפחת המלוכה יכול היה לעשות זאת, להרוג אותו ולשלוט במקומו. "המלך מת, יחי המלך החדש!"

בימינו נבחנים המנהיגים ביכולתם להציג חזון, לקבל וליישם החלטות, לגלות אומץ, כושר ארגון ודוגמה אישית, להוביל שינויים ולהאציל סמכויות לאנשיהם באופן חכם.

בדמוקרטיה המודרנית מובילים מנהיגים מתקשרים, בעבר עשו זאת בעיקר בטלוויזיה והיום ברשתות החברתיות. מי שמסוגלים להעביר את המסרים שלהם לעמם או לעובדיהם בארגון, באופן כן ואפקטיבי, בצורה שמניעה לפעולה ולתמיכה, מסוגלים להנהגה טובה ואף מעולה.

יכולות כאלה מאפיינות רבים מהמנהיגים הדמוקרטיים הבולטים של המאה האחרונה, גם כאלו שנתוני הפתיחה שלהם לקו בחסר. ביניהם אפשר לציין את ג'ון קנדי הצעיר מדי, אך כזה שידע לדבר היטב ולהעביר מסרים של חזון והשראה, רונלד רייגן שנתפס כחסר עומק מספיק, אך ידע להקיף את עצמו ביועצים טובים ולהקשיב להם, או ברק אובמה שהנהיג עם חזון ומימוש מדיניות של חמלה סוציאלית, תוך הבנת הערך של מבט ישיר בעיני הציבור ותקשורת חכמה.

בימי משבר עמוק או סכנה, מתגלה המנהיג האמיתי. זהו מי שמצויד במעין "גנים צ'רצ'יליאניים", המאפשרים לו להוביל את עמו או את הקבוצה שהוא מנהיג. מנהיג כזה הוא מי שמסוגל להתבונן בעיני אנשיו ולומר להם בכנות שכל שיוכל להבטיח להם בזמן אמת הם "דם, יזע ודמעות".

זהו דגם של מנהיגות בימי משבר, שמתחבר למה שמכונה במורשת הבריטית "הקשחת השפה העליונה" ומזוהה עם צ'רצ'יל של ימי מלחמת העולם השנייה. היא מנוגדת למנהיגים שיכולים בעיתות כאלה בעיקר לעודד את האזרחים ולהבטיח ש"יהיה טוב", אבל בפועל ההצלחה העיקרית שלהם היא בלהיות להקת "מעודדות" של העם, כמו המעודדות של פוטבול האמריקאי או של הפוגות משחקי הכדורסל. זה דגם מנהיגות שאפשר לכנות, גם אם בזלזול מסוים, Cheerleaders.


הנה מחקר שאיתר בתצפית נוסח "האח הגדול" את המנהיגות בקרב בעלי חיים (עברית):

https://youtu.be/jQwVPtjsHys


כך נוצרת מנהיגות, שלב אחרי שלב, בדוגמה מפתיעה ומרוממת נפש:

http://youtu.be/CBi5E5OMKic


האם משה רבנו היה הופך מנהיג בימינו שבהם מנהיגים מדגמנים עוצמה (עברית):

https://youtu.be/BfwP5LJQmuE


דוגמה מבריקה לדרך שבה התומכים במנהיג מצטרפים אליו (מתורגם):

http://youtu.be/JORAw0CSrTQ


גם אצל ילדים יש מנהיגים, רק צריך לוודא שהם מנהיגים לכיוון טוב ומיטיב:

http://youtu.be/HghMskVjOA8


להקת אריות שמאמינים שהאישה הזו היא מנהיגת הלהקה:

http://youtu.be/2f8Hpid8YWA


המנהיג הקולנועי הלא מכוון הקלאסי - פורסט גאמפ (מתורגם):

https://youtu.be/X7xa9K4LMSw


והרצאת טד על מנהיגות היוצרת בטחון (מתורגם):

https://youtu.be/lmyZMtPVodo?long=yes
פוטש
מה זה פוטש?



פוטש פירושו מזימה לתפיסת השלטון מידי השליטים החוקיים, על ידי קבוצת קושרים מצומצמת ובדרך שאינה חוקית. מקור המלה בגרמנית. פירושה דחיפה, או מהלומה. לאחרונה המילה עלתה לכותרות כשראש הממשלה האשים שרים בממשלתו בנסיון לפוטש, להדחה שלו בדרך שאינה דמוקרטית.

ההקשר הרע של המלה הזו קשור בהיסטוריה ובמיוחד האלימה והלא-דמוקרטית. אחד הפוטשים המפורסמים בהיסטוריה היה 'הפוטש במרתף הבירה' בשנת 1923, שבו ניסה אדולף היטלר לתפוס את השלטון בבוואריה, בדרך להשתלטות על גרמניה כולה. הפוטש שנכשל הכניס אותו לבית הסוהר, אך לא פגע במאמציו להשתלט לבסוף על הדמוקרטיה הגרמנית, כיוון שהוא אפשר לו לכתוב ספר מלא שטנה נגד היהודים ולהשתלט על גרמניה.

כיום משתמשים במושג פוטש, גם לתיאור של נסיונות חתרניים שנעשים בסתר, לשינוי המצב הקיים. נסיונות כאלה אולי לא עוברים על החוק, אך המכנים אותם פוטש מסמנים אותם לציבור כלא נאותים.


הנה 'פוטש מרתף הבירה' של הנאצים:

http://youtu.be/FpUA1Kbmaow


דרמה שמתארת את הפוטש:

http://youtu.be/0VuFrJibv9U


בהיסטוריה:

http://youtu.be/lbvMnFwe4lc


והנה סיפור הפוטש הזה:

http://youtu.be/DvD8bbCiAVE


בחוקה האמריקאית יש הליך שנקרא "הדחה" והמודח ואנשיו תמיד ינסו לטעון שמדובר בפוטש (מתורגם):

https://youtu.be/hSszixvo7d8
דמוקרטיה
מהי דמוקרטיה, איך היא פועלת וכיצד בוחרים בה מנהיגות?



דֵּמוֹקְרָטְיָה היא שיטת משטר שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על אופי השלטון באמצעות הצבעה בבחירות או במשאל-עם, בחירת נציגים למוסדות כמו הפרלמנט (אצלנו הכנסת), חופש הדיבור וחופש דעה.

בדמוקרטיה אמתית יש בנוסף לחופש הדיבור גם הקפדה על זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אין שיטה טובה ממנה להבטיח את האזרחים מפני שחיתות השליטים, משרירות ליבם או טפשותם. רק הדמוקרטיה מבטיחה שהשליט יידע עד כמה מעשיו נשפטים יום יום על ידי הבוחר.

הדמוקרטיה מקדשת גם את הפלורליזם, כלומר הרב-תרבותיות המכבדת כל מוצא ותרבות שמהן באו האזרחים השונים בה, ואת עיקרון השוויון, הקובע שכל בני האדם שווים וראויים לכבוד שווה.

מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות". זה אומר שמתקיימות בה שלוש רשויות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו. אלה הן הרשויות: הרשות המחוקקת שהיא הפרלמנט ואצלנו הכנסת, הרשות המבצעת שהיא הממשלה והרשות השופטת, שהיא בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.

הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, אבל היא שיטה שהוכיחה את עצמה למול שיטות אחרות, כמו דיקטטורה, מלוכה ושאר שיטות המשטר שאינן מבוססות על זכויות-האדם וחופש הפרט.. וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם ש"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו"...


הנה סרטון שמסביר על הדמוקרטיה ותולדותיה:

http://youtu.be/u6jgWxkbR7A


העקרונות והמושגים בדמוקרטיה (עברית):

http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U


שיר שמקטר על הדמוקרטיה ואיך מרגיש בה האזרח הקטן (עברית):

http://youtu.be/EnH3XYYQ74Q


ושיטות בחירות שונות שנהוגות בדמוקרטיות בעולם (מתורגם):

https://youtu.be/PaxVCsnox_4
עימות בחירות
למה צריך עימותי בחירות?



העימותים בבחירות של 2016, בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, היו מלאי יצרים. מצד אחד עמדה קלינטון עם נתונים, ביטחון עצמי ושליטה בעניינים ומצד שני טראמפ - עם שפת גוף בוטחת, שפה שחצנית ונתונים שפעמים רבות לא עמדו במבחן העובדות והאמת. בבחירות הוא זכה, אז למה חשוב בכלל העימות הטלוויזיוני?

עימות בחירות (Election debate) הוא רגע חשוב מאד במירוץ לשלטון במדינות הדמוקרטיות. עימותי בחירות משודרים בטלוויזיה וצופים בהם אחוזים גבוהים מהמצביעים. בעימותי בחירות נדרשים המתמודדים להנהגה לענות על שאלות בעניינים חשובים שנוגעים למערכת הבחירות ולהנהגה עתידית שלהם. מדיעותיהם בנושאים שונים ועד התנהלות אישית, יכולת להעביר מסרים, להתמודד עם לחצים ולשדר מנהיגות - העימותים הם רגעי שיא במערכת הבחירות ובמדינות דמוקרטיות רואים בהם מבחן למועמדים. הם גם כלי שמאפשר לציבור המצביעים להתרשם מצדדים נוספים באישיותם של המועמדים.

העימות הראשון נערך בארצות הברית בשנת 1960. העימות היה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון. הוא היה הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם אך היה לעימות היסטורי, מכיוון שהמחיש לראשונה את כוחה של הטלוויזיה וכיצד שינתה את הפוליטיקה לעד. בעימות הזה קבעו הצופים בטלוויזיה שקנדי ניצח, בעוד שמי שהאזינו לו ברדיו גרסו שניקסון ניצח. למעשה ניצח ג'ון קנדי בבחירות הללו, בזכות מה שראו הצופים בפעם הראשונה על המסך - מועמד שמקרין מנהיגות וקור רוח, למול מועמד שמשדר עייפות, לחץ ומגיע ל"ראיון עבודה אצל העם" כשהוא לא מגולח...

גם עימותים נוספים בהיסטוריה האמריקאית תרמו לניצחון מועמדים או גרמו להפסדים מביכים. אחד המקרים הזכורים הוא של הנשיא ג'ורג' בוש האב המביט בשעונו במהלך העימות ומשדר לחץ וחוסר נוחות, או האנחות של סגן הנשיא אל גור, שנאנח שוב ושוב ומפסיד את הבחירות לבוש הבן, מועמד כמעט חסר סיכוי מולו, שהציפיות ממנו היו כה נמוכות, עד שהביצועים הבינוניים שלו בעימות נתפסו כהישג והביאו אותו לנשיאות. זכור המתמודד רייגן המזלזל בנשיא ג'ימי קרטר במשפט "הנה אתה שוב מתחיל...", כשקרטר מדבר על שיחתו עם בתו בת ה-13 איימי שאמרה לו "מה הנושא החשוב בבחירות האלה". זכור גם המסך המפוצל שבו התעלם ברק אובמה ולא היישיר מבט אל יריבו המדבר ונועץ בו עיניים, מיט רומני. לאובמה לא הזיק העימות ואף הציג אותו שוב כמי שיודע לתקשר באופן מופלא והוא ניצח במירוץ לנשיאות פעמיים.

הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק והעימותים לקראת בחירות הפכו למרכיב חובה בדרך שעל המועמדים לעבור בדרך להנהגה. הפוליטיקאים בעולם הדמוקרטי יודעים שעימות הוא רגע קובע וקריטי במירוץ.


הנה הדברים שעוזרים להחליט על המנצח בעימות והטריקים של המועמדים (עברית):

https://youtu.be/9ZB5Vc4pQSU


רגעים משמעותיים בעימותי הבחירות באמריקה - העימותים המקצועיים והקובעים למשרה החזקה בעולם:

https://youtu.be/4Y8SZDH3B_4


ניתוח החשיבות העצומה של שפת הגוף של המועמדים בעימותים טלוויזיוניים:

https://youtu.be/QPWxxmPbWsg


העימות ההיסטורי בין קנדי לניקסון ששינה את פני הפוליטיקה הדמוקרטית לתמיד:

http://youtu.be/zHGs4535W_o


על העימות בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ (עברית):

https://youtu.be/u-tl6fvXm5I


ובחיוך - מה קורה כשמלחינים את המסרים בעימות לשיר מדהים (מתורגם):

https://youtu.be/95AR87ciruc

פוליטיקה

משטר נשיאותי
מהו משטר נשיאותי כמו זה של ארה"ב?



משטר נשיאותי (A Presidential Government) הוא שיטת משטר שבה הנשיא הוא העומד בראש המדינה. את הנשיא בוחר העם במישרין, בנפרד מהבחירות לרשות המחוקקת (הפרלמנט או הקונגרס, הנקרא גם "בית הנבחרים"), שחבריה נבחרים בנפרד.

המשטר הנשיאותי המוכר והיציב ביותר בעולם הוא הדמוקרטיה האמריקנית. נשיא ארצות הברית נבחר בבחירות אישיות, לאחר מסע בחירות ארוך, שבו הוא או היא נבחרים לייצג את מפלגתם. המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית הן הבולטות והחזקות באמריקה.

שאר הדמוקרטיות הנשיאותיות הן צעירות יותר וגם פחות יציבות מבחינה פוליטית. ביניהן נמצאות חלק מארצות אמריקה הלטינית והפיליפינים.

אחד מסודות היציבות של המשטר הנשיאותי האמריקאי הוא כנראה בחלוקת העוצמה הפוליטית בארצות-הברית, בין הנשיא לקונגרס והסנאט, הפרלמנט של ארצות הברית. הסנאט והקונגרס לא יכולים להדיח את הנשיא, אלא במקרים קיצוניים ביותר וגם הנשיא אינו יכול לפזר את הקונגרס והסנאט.

מעניין שלא פעם קורה במשטר הנשיאותי בארצות הברית שהבחירות הנפרדות לרשות המחוקקת מביאות דווקא את המפלגה המתנגדת לנשיא לרוב בפרלמנט. במקרה כזה הנשיא נחלש וצריך להגיע להסכמות עם חבריה ולנהל משא ומתן על כל חוק.

הסיבה היא שלקונגרס האמריקני, למשל, העניקה החוקה סמכויות רבות. חלקן מגביל את הנשיא, במיוחד במקרה של בית נבחרים לעומתי, כלומר כזה הנשלט על ידי המפלגה הנגדית למפלגת הנשיא. על הנשיא לגייס רוב בקונגרס כדי להעביר חוקים שהוא מציע, להעביר תקציב או להכריז מלחמה. הנשיא גם צריך לקבל את אישור הקונגרס כדי למנות שרים ושופטים בבית המשפט העליון ולמנות שגרירים.


הנה שיטת המשטר הנשיאותי:

https://youtu.be/wkHrJDal-es


השוואה בין מספר סוגי ממשל הנהוגים בדמוקרטיה ייצוגית:

https://youtu.be/XASp14Zwsjs


ובחיוך מסבירה מנהיגת גרמניה אנגלה מרקל את ההבדל המהותי שבין נשיא מדינת ישראל ובינה:

https://youtu.be/OoWNfYnkA1Q
אריאל שרון
מי היה אריק שרון?



אריאל שרון (Ariel Sharon) היה דמות מרתקת. מצד אחד הוא היה מהמעולים שבמפקדי צה"ל ופוליטיקאי מיומן ופיקח במיוחד ומצד שני, אחד המנהיגים השנויים במחלוקת שידעה ישראל.

בגיל 20 פיקד שרון על פלוגה במלחמת העצמאות. בשנת 1953 קנה את עולמו כשייסד ופיקד על יחידה 101, שתקפה בהצלחה בסיסי טרור ערביים ולמעשה שינתה את פניו של צה"ל, לצבא התקפי ויוזם.

היותו מצביא דגול באה שוב לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים, כשיזם את העברת המלחמה אל תוך שטח מצרים. הוא חצה את תעלת סואץ בראש כוחותיו ורבים אמרו שלמעשה בכך הוא הפך את המלחמה על פיה.

מהמלחמה פרש שרון לפוליטיקה. הוא היה פוליטיקאי בעל חושים חדים, שגם הקים את תנועת הליכוד. מאוחר יותר הוא מתמנה עת ידי בגין לשר הביטחון והופך לאחר מלחמת לבנון לשר הביטחון הראשון שהודח ממשרתו. זאת לאחר הטבח במחנות הפליטים בלבנון, ומה שמכונה "פרשת סברה ושתילה".

אבל שרון המשיך כשר עוד שנים רבות ובשנות האלפיים שוב הזדמן לו להציל את ישראל ממצב קשה. זה היה בצל האינתיפאדה השנייה ולאחר שהוא נבחר לראשות הממשלה. בתפקיד זה הוא הצליח להשליט סדר בטרור ששלט אז בארץ ולדכא את האינתיפאדה.

בסוף ימיו זכה להיות פוליטיקאי נערץ ואהוב, מעין סבא של האומה. אך שרון שוב שבר את הכלים והפך מאבי ההתיישבות בשטחים למי שפינה את רצועת עזה, במה שנקרא "ההתנתקות". העניין עורר מחלוקת עצומה בליכוד. בצעד מקורי וחסר תקדים, שרון מחליט לפרוש עם אנשיו מהתנועה. לאחר ביצוע ההתנתקות והקמת תנועת קדימה שיזם שרון, הוא נפל לתרדמת של 8 שנים, שמהן לא קם עוד.


הנה סרטון על חייו של אריק שרון (עברית):

http://youtu.be/QaG-s-jHiUo


מסכת חייו המלאה (עברית):

http://youtu.be/CLmus0-YwtU


לקט קטן מההומור המפורסם של שרון (עברית):

http://youtu.be/wDHvpq6LknA


שיר מתוך הלוויה של אריאל שרון (עברית):

http://youtu.be/0hMa8dOTB_k


ותכנית חינוכית על שועל הקרבות הישראלי שהיה לראש ממשלה (עברית):

https://youtu.be/nn8arysY5xc?long=yes
לואי ה-14
במה נודע המלך לואי ה-14?



הוא היה מלך מגלומן שראה את עצמו כהתגלמות של צרפת, היה מלך עריץ שהומלך בגיל צעיר והטיל מיסים גבוהים שיובילו בהמשך למהפכה הצרפתית ולקריסתם של מרבית בתי המלוכה הגדולים של אירופה.

אבל לואי ה-14 היה מלך צרפת במשך 72 שנה, במה שנודע כמלכות הארוכה ביותר בתולדות אירופה. בחייו הוא נחשב למלך החזק באירופה ובתולדות צרפת. שוב ושוב הוא יצא למלחמות וביסס את מעמדה של צרפת כמעצמה באירופה. הכינוי "מלך השמש" התאים לו כמו כפפה ליד.

לואי ה-14 הגביל מאד את סמכויות שרי המלך וניתק אותם ממוקדי הכוח הפוליטיים. הוא העביר את חצר המלכות שלו לוורסאי במקום זו שבארמון בפאריס. לאחר שהחליש את יריביו ועוזריו הוא כונן בצרפת שלטון עריץ, שביטויו היה במשפט המיוחס לו: "המדינה זה אני!". בזכות הצלחתו בשלטון הארוך, חיקו שליטים רבים במדינות אירופה את המבנה הפוליטי החזק הזה.

מצד שני, היה לואי הארבעה-עשר ידוע בבזבזנותו, בעריצותו ובאהדתו למתחנפים. גם התוקפנות המדינית שלו לא הניבה תוצאות טובות מדי ועוררה עליו ביקורת רבה.

מחוץ למדינאות, היה לואי הארבעה עשר חובב אמנות ויופי. הוא טיפח את התרבות הצרפתית וקידם אותה בשטחים ובתחומים רבים. בתקופתו הפכה פאריס לבירת תרבות עולמית ולמובילה בתחומי האמנות השונים.


הנה תולדות חייו של לואי ה-14:

http://youtu.be/W5Njjd6R6d0?t=4s


מצגת וידאו על המלך לואי ה-14 (עברית):

https://youtu.be/xwEeJII6AMY


מותו של "מלך השמש" מתוך סרט קולנוע:

https://youtu.be/BzfNF1t5DTk


פרק של "היה היה" על תקופתו (עברית):

https://youtu.be/-oVJIGpRkbs?long=yes


סרט ארוך על המלך לואי ה-14 (עברית):

http://youtu.be/aC_D9YVrcAc?long=yes


ופרק "שעה היסטורית" על המלך המדהים הזה (עברית):

https://youtu.be/zluRDKvpuf4?long=yes
הפרד ומשול
מהי שיטת הפרד ומשול, המחלישה את הצד השני?



הפרד ומשול (Divide and rule ובלטינית "divide et impera") היא שיטה בה השולט משיג ושומר על עוצמתו, על ידי פיצול הכוח המצוי בידי האחרים.

במילים אחרות, שיטת "הפרד ומשול" מסייעת להפרדה ולפיצול כוחות האויב או הציבור המתנגד, במטרה להחליש את כוחם.

מכיוון ש"השלם גדול מסכום חלקיו", יהיו הפלגים של השלם המאוחד, אותן קבוצות מפוצלות של הצד השני, קטנים וחלשים מאשר הקבוצה המאוחדת והחזקה שלפני ההפרדה. לפיכך ישתדל השליט למנוע התנגדות של קבוצה מאוחדת או אוכלוסייה גדולה, שתקשה על שליטתו בה. הוא ישאף להפריד, כדי למשול.

מי לא עושים שימוש בשיטה הזו? - לא חסרות דוגמאות. הנה שתיים: הנהלות ישאפו לשבור שביתות, על ידי כך שישכנעו חלק מהעובדים המפגינים נגדם ואף שובתים "לשבור שביתה" ובכך יפגעו בסולידריות, ה"ביחד" של השובתים. פוליטיקאים ומנהיגים שנויים במחלוקת ישאפו לפלג את העם ולשסות את האזרחים אלו באלו ובכך להחליש את המתנגדים העושים להפלתם.


#הפרד ומשול בהיסטוריה
את השיטה הזו יישמו בהמון הקשרים היסטוריים. האימפריה הרומית נהגה שוב ושוב לפצל ולבודד עמים כבושים שכבשה בעולם, בכדי שלא יתאחדו נגד שלטונה. כך עשתה רומי במקדוניה, כך עשה יוליוס קיסר במלחמות הגאליות ועוד.

סטרבו, היסטוריון רומי, מתייחס בכתביו לשיטה, בשאיפתה של רומי לפצל את הליגה האכאית במוקדון. הפיצול אפשר לרומאים לנהל משא ומתן שונה, עם כל מדינה בליגה. בעוד שעם חלק מהמדינות מטרת המו"מ הייתה לשמור על כוחן, עם אחרות, שהפריעו לרומי, המטרה הייתה להחליש ולהביא להרס שלהן.

אגב, ברומי השיטה יושמה בארצות שכבשה האימפריה, בצורה של "הפרד וכבוש", כדי שלא ליצור בריתות צבאיות נגדה. בכך היא סתרה את השיטה המדינית ההפוכה שהנהיגה האימפריה הרומית לאחר כיבוש הארצות הללו - שיטה בה איחדו את כל ארצות הכיבוש, אל הקיסרות החזקה והמאוחדת של רומי.

מקיאבלי, בספרו "אמנות המלחמה" (Dell'arte della guerra), הציע גם הוא ליישם את האסטרטגיה הזו בשדה הקרב. הוא המליץ למנהיג לעשות הכל בכדי לפצל את כוחות האויב. הטכניקות הן, בין השאר, לעורר חשד אצל המפקד או המצביא לגבי הנאמנות של חלק מכוחותיו, או אף לספק לו מניע לפיזור של הכוחות בשדה הקרב, כך שהאויב ממילא ייחלש.

גם האימפריה הבריטית בהודו הכבושה התסיסה את הפלגים שונים וגרמה להם להילחם זה בזה, כדי שלא יתאחדו. השיסוי הבריטי של בני דתות שונות בהודו יצר שנאה עזה, שנמשכת עד היום ובאה לידי ביטוי גם בפיצול המוסלמים של הודו למדינה משלהם - פקיסטן.

כששלטו המונגולים בסין, גם הם השתמשו בשיטה בצורה חכמה. המונגולים הביאו אנשי ניהול מוסלמים ממערב אסיה, כדי לנהל בסין את השלטון מטעמם, כשמנגד הם העבירו מנהלנים סיניים, בכדי לנהל אזורים מוסלמיים שכבשו. התוצאה הייתה שהמנהיגות הייתה מפוצלת מהשלטים ובכך הסינים יצרו פיצול אינטרסים מולם.

גם באפריקה הפריד הקולוניאליזם בין חברות, שבטים וארצות - כדי למנוע התקוממות משותפת כנגדו. הקולוניאליסטים ידעו בפירוש שאם האפריקאים יתאחדו נגדם, הם ינצחו אותם לבסוף ולכן השיטה הניבה שלטון בן מאות שנים והעברה של מיליונים לעבדות באירופה ובאמריקה.

במזרח התיכון, אחרי מלחמת העולם הראשונה, חילקו ביניהן בריטניה וצרפת, את המזרח התיכון, בהסכם סייקס פיקו. כך החלישו ופיצלו את המזרח התיכון, שקודם נשלט כיחידה אחת על ידי האימפריה העות'מאנית. הפיצול למדינות ערביות שונות, נועד בעיקר כדי שלא יתמרדו כנגד המעצמות הקולוניאליסטיות מאירופה.

גם כיום משמשת שיטת "הפרד ומשול" לצרכים מגוונים בפוליטיקה ובחברה המודרנית. באמצעות שיטה זו ניתן לפצל עובדים של ארגון גדול ובכך למנוע מהם להתאגד למחאה או שביתה, כנגד ההנהלה או המעסיק. "הפרד ומשול" שימשה גם את הממשלה כדי לסכסך ולפלג את המחאה החברתית בישראל של 2011.


הנה יישום של הפרד ומשול בפוליטיקה - עיתונאית חכמה מסבירה כיצד עושים הפרד ומשול למחאה החברתית ב-2012 (עברית):

https://youtu.be/YEo1X9BbDXE


גלות בבל הייתה חלק משיטה של ממלכת אשור ל"הפרד ומשול" בארצות שכבשה:

https://youtu.be/Wyu-weq5FjY


ושיר על הפרד ומשול (עברית):

https://youtu.be/tRMVAv_XOp0


שחיתות שלטונית
מהי שחיתות?



שחיתות היא המילה המוכרת לשחיתות שלטונית או פוליטית. השחיתות היא שימוש שבעלי משרה ציבורית עושים בכדי להרוויח דברים או לקבל טובות הנאה. אם שר, חבר כנסת, ראש עיר, פקיד ממשלתי או בעלי משרות אחרים, מקבלים שוחד, תשלום בכסף או בדברים שעולים כסף, הם נחשבים למי שפשעו בשחיתות. גם הונאה וקבלת דברים במרמה הן עבירות שחיתות חמורות.

השחיתות היא אחד הדברים שגורמים להתמרמרות בציבור ולתחושה שהמנהיגות אינה ראויה. במקומות שבהן השחיתות גדולה, הדמוקרטיה והאמון של הציבור בה נחלשים. עליה בשחיתות הציבורית גורמת גם לעליה בפשע בכלל. לכן ישנן קבוצות הלוחמות בשחיתות, מסייעות לאנשים שמעוניינים לחשוף שחיתויות, פונים לבית המשפט ולמשטרה בדרישה לחקור ולהעמיד לדין מושחתים וכן הלאה.


חשבו בעצמכם: מה אתם הייתם עושים אם הייתם שומעים על חבר שלקח שוחד או נתן לאחרים?


הנה המשמעות האמיתית של השחיתות (עברית):

http://youtu.be/IOFtgOScxGE


תנועה שנלחמת נגד השחיתות בישראל (עברית):

http://youtu.be/QoGuc09dQYE


שיר השחיתות (עברית):

http://youtu.be/_-ndKH62z-M


ובחיוך - מגדת עתידות שנדהמת מהשחיתות ומבטיחה שהיא תשפיע על תוצאות הבחירות... (עברית)

https://youtu.be/0m_C2ASm2So
מהו תפקיד הכנסת בישראל?



הכנסת היא הפרלמנט של מדינת ישראל, בית הנבחרים של המדינה היהודית. זוהי רשות לאומית שיש לה כמה תפקידים:

- לחוקק חוקים.

- לבקר את עבודת הממשלה.

- לקבל החלטות ולאשר פעולות שונות במדינה (חלוקת התקציב במדינה, קביעת גובה המסים ועוד).


בכנסת 120 חברי כנסת, שנבחרים אחת לארבע שנים. חברי הכנסת נבחרים מהמפלגות שקיבלו בבחירות את קולות הבוחרים. כל מפלגה מכניסה לכנסת חברי כנסת על פי מספר הקולות שקיבלה בבחירות. במקרה שהממשלה נופלת, בהצבעת אי-אמון בכנסת (כלומר אינה מקבלת יותר את תמיכה רוב חברי הכנסת) או אם אינה מצליחה להעביר בהצבעה את תקציב המדינה השנתי, הכנסת מתפזרת והבחירות מתקיימות לפני כן.


הנה בניית משכן הכנסת שנראה לרבים כמו מקדש יווני:

https://youtu.be/FVYb0qRPLgc


המחנות הפוליטיים שנוצרים בה (עברית):

https://youtu.be/nyrfyPa2uxI


סיפור הכנסת השנייה:

https://youtu.be/YdovsGMryLI


וחברי הכנסת בעבודה...

https://youtu.be/U6V0aoW6KZI
מהו משא ומתן?



"משא ומתן" (Negotiation) הוא תקשורת בין שני צדדים, שבה מנסה כל צד לשכנע ולהשפיע על הצד השני. במשא ומתן יכולים לדון בשלל נושאים, כולל תחומים משפטיים, עסקים, רכוש, כסף ועוד.

למשא ומתן מוצלח נסו לאסוף מידע מוקדם, אל תיכנסו ללחץ, היו נינוחים, צרו אווירה טובה, הפגינו בטחון עצמי ורגישות לצרכים ולקשיים של הצד השני ונסו לדחות ככל האפשר את המחיר שתרצו.

התהליך במו"מ (ראשי תיבות של משא ומתן) מאפשר לכל צד להשתכנע, לנסות להציג את טיעוניו ולהביא להסכמת הצד השני. לא פעם הוא ייקלע למבוי סתום, שייראה כאילו אין אפשרות לפתרון. הצעת פשרה תאפשר לכל צד לא לזכות במקסימום שביקש אבל גם הצד השני לא יקבל את כל דרישותיו. תוצאה טובה של פשרה היא זו שבה כל צד יזכה בדברים החשובים ביותר לו, מתוך מקסימום דרישותיו.

ניצחון במו"מ הוא כשאתה משיג את מטרותיך, בסיכום משביע רצון. הפסד הוא אם לא השגת את מטרותיך. ועדיין, הכי טוב הוא לא כשאחד הצדדים מנצח, אלא להיפך - משא ומתן מוצלח הוא זה שיסתיים בפתרון של win-win ("מנצח-מנצח").

כמובן שמשא ומתן הכי פחות מוצלח הוא כששני הצדדים מפסידים. זוהי תוצאה שנקראת lose-lose (מפסיד - מפסיד).


אספו מידע מראש, שמרו אופציות, אל תתחייבו מראש והפגינו בטחון עצמי - משא ומתן מוצלח אפשר ללמוד אפילו בסדרות לילדים (עברית):

https://youtu.be/a1WWN2pru80


כמה עקרונות מודגמים לניהול משא ומתן מוצלח (עברית):

https://youtu.be/_6CA1Z4tIGU


שאלות פתוחות במקום סגורות היא טקטיקה טובה לניהול מו"מ מוצלח:

https://youtu.be/t048Y8pBQb4


ובחיוך - שפיגלר הכריש מסביר איך גם הצעת עבודה מחייבת משא ומתן:

https://youtu.be/IV0PgpaZ_D0
מהי אכזריות והאם רק אנשים רעים יכולים להיות אכזריים?



אנשים נוטים לחשוב שאכזריות היא תכונה של אנשים רעים בלבד, אבל ההיסטוריה מוכיחה שאנשים יכולים לנהוג באכזריות גם מבלי לשים לב, או מתוך לחץ חברתי ובנסיבות רבות אחרות.

אחת הדוגמאות הקשות בהיסטוריה של המנהיגות, של אכזריות מנהלית ולאו דווקא של אנשים רעים, היא השעות האחרונות של מלחמת העולם הראשונה.

כדי לסיים את המלחמה בזמן עגול ויפה (ב-11/11 בשעה 11 בבוקר) ולא בשעות הבוקר המוקדמות, כמו שניתן היה לסכם במשא ומתן את שעת כניסת הפסקת האש, נתנו המנהיגים משני הצדדים עוד כמה שעות של לוחמה. כך, הפסקת האש במלחמת העולם הראשונה נכנסה לתוקף בשעה 11:00 ב-11 בנובמבר 1918. במהלך 6 שעות נוספות בין הזמן שבו סוכם על הפסקת אש והזמן שעליו הוחלט לשעת כניסת הפסקת האש נהרגו עוד כמה אלפי חיילים לחינם ועוד עשרות אלפים נפצעו, בין השאר מכיוון שמפקדים זוטרים ניסו לכבוש שטחים אחרונים, כדי להרוויח כבוד בנצחון..


הנה הצצה קצרה לסיום הציני של מלחמת העולם הראשונה:

https://youtu.be/U10ON2aau3g


לעומת הסיפור הרגיל והמקובל:

https://youtu.be/_UTUr_Htnaw


הנה סרט על המהלכים שבהם הסתיימה "המלחמה הגדולה" כמו שכונתה אז:

https://youtu.be/soFhWkxSZAY


חיילים חוגגים את סוף המלחמה:

https://youtu.be/rsuafXCK4Cc


צריך לזכור תמיד שחיי אדם הם הכי חשובים:

https://youtu.be/UwwnSid9WVI


ואם אכזריות אז הנה סרט ארוך על היום האחרון למלחמת העולם הראשונה:

https://youtu.be/eUuHRbtz6dE?long=yes
מהו הנאום שהפך את אובמה לנשיא?



ברק אובמה, מי שלימים יהיה נשיא ארצות הברית, הוא אחד מהנואמים הטובים בהיסטוריה. מדובר באדם שהוא נואם בעל כישרון טבעי. אוראטור קוראים לאדם כזה, כלומר אדם שהוא נואם מומחה.

בקמפיינים הפוליטיים שלו נאם אובמה נאומים רבים, אבל כל המומחים מסכימים שנאום אחד היה הנאום המשפיע והחזק שנתן בחייו. זה היה הנאום של הסנטור הצעיר אובמה בועידת המפלגה הדמוקרטית בשנת 2004 ובו הציג את הניתוח שלו והדרך שבה הוא רואה את אמריקה.

בנאום הזה הוא הצליח למשוך את תשומת לב הבוחרים האמריקאים ולהפוך למתמודד רלוונטי במרוץ שלו לנשיאות, שיתחיל שנתיים אחר-כך, מירוץ שבו יהפוך למתמודד שינצח ברוב מוחץ ויהפוך לנשיא.


הנה הנאום של אובמה בועידת המפלגה הדמוקרטית ב-2004 וניתוח שלו:

http://youtu.be/OFPwDe22CoY


וכאן הוא עונה תשובה גאונית ודעתנית על המבקרים שאמרו עליו שרק במילים הוא טוב:

http://youtu.be/LgrL5NO07lI


ועדיין גם אובמה חושב תוך כדי נאום.. רק נואמים מצויינים יכולים להיות כל כך לא מושלמים. הנה יותר מ-7 דקות של השהיות מביכות, מתוך שלל נאומים:

http://youtu.be/Qp0hU1THjuc


והנאום המיתולוגי של ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור, שאי אפשר שלא להשוותו אליו:

https://youtu.be/I47Y6VHc3Ms
מהן חדשות כזב, ה"פייק ניוז" או החדשות המזויפות?



חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.

גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.

חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.

הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.

בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.

התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בהכרח בחדשות אמיתיות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.

מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.

אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.


הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU


טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):

https://youtu.be/osqWSVZYOyQ


יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:

https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg


יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):

https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k


ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)

https://youtu.be/ofC4vdcfsQY


אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:

https://youtu.be/ie2Mq_iio2g


כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):

https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes


ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):

https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מה זה אפקט הדומינו?



אפקט הדומינו הוא ביטוי שאומר ששינוי קטן יכול להשפיע על הסביבה הקרובה ולשנות אותה, וזו תשפיע על הסביבה שלה, תשנה אותה וכך הלאה. סביבה אחרי סביבה יושפעו מהשינוי הראשוני.

אפקט הדומינו קרוי על שם התהליך שמתרחש בשורה של אבני דומינו עומדות. בשורה כזו כשנופלת אבן דומינו היא מפילה גם את האבן שאחריה, וכך הפלת אבן ראשונה מביאה להפלת כל טור האבנים.

בתקופה שבה שררה יריבות בין המעצמות ארה"ב וברית המועצות, במהלך המלחמה הקרה, רבים דיברו על תאוריית הדומינו: היתה טענה שנפילת מדינה אחת באחת הבריתות תפיל מדינות אחרות בברית. לבסוף, זה בדיוק מה שקרה בתהליך הנפילה של ברית המועצות לשעבר.


הנה אפקט הדומינו בסרט:

http://youtu.be/JsysPPgFLgI


שיא עולמי באפקט הדומינו:

http://youtu.be/hGsjc2rVV_w


עוד שיא גינס בקיר אפקט הדומינו:

http://youtu.be/EBOE2_xYg3I


דימוי של אפקט הדומינו בהקשר להגנה על זכויות הצרכן באמריקה:

http://youtu.be/HmnURTlYXxQ


שיטות דומינו מקוריות להרס לבני דומינו:

https://youtu.be/7BVr6LaC_HQ


וסרטון שמראה הכנה ארוכה ואז את ההפלה של מודל עצום מורכב ובלתי נתפס לאפקט הדומינו:

https://youtu.be/Q0jeohWnmAQ?long=yes
מה ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה?



הרֶפּוּבְּלִיקָה הראשונה נולדה ברומא העתיקה. היה בה שלטון שאין בו מלך. זה עיקרון קבוע מאז ברפובליקה - המשטר אינו של בית מלוכה ולא של דיקטטורה. הוא של האזרחים.

רפובליקה היא החזקת השלטון על ידי חלק גדול מהציבור ובבסיסה שלטון החוק. מקור המילה מלטינית, בה "res publica" משמעותו "עניין הציבור".

כי רֶפּוּבְּלִיקָה היא משטר שמייצג שכבות שונות של האזרחים, גם לא בהכרח את כל השכבות, למשל עבדים שלא זכו לייצוג ברפובליקות שונות, או ברפובליקות אחרות בהן נשים לא הורשו להצביע.

אבל ברפובליקה כשיטת ממשל לעולם לא עובר השלטון בירושה ולעולם לא ייבחר "נשיא לכל החיים". השלטון נקבע על ידי האזרחים לתקופה מוגבלת, לרוב בבחירות.

ורפובליקה היא גם לא דמוקרטיה. ההבדל הוא החוק. בדמוקרטיה הרוב יכול גם לעשות מעשים קשים כנגד המיעוט. ברפובליקה החוק הוא מעל רצון הרוב.

הרפובליקות החשובות בעולם הן צרפת וארצות הברית. כן, ארה"ב אינה דמוקרטיה אלא רפובליקה.

כי הדמוקרטיה היא שיטת משטר שבה העם כולו מנהיג את המדינה. לינקולן, נשיא ארה"ב המיתולוגי, הגדיר את הדמוקרטיה בזמנו כ"שלטון העם, למען העם, על-ידי עם".

ואכן, מקור הסמכות בשלטון הדמוקרטי הוא כל העם. כל העם, כולל נשים ומיעוטים, בוחר את נציגיו ואת בעלי התפקידים שישרתו אותו ויממשו את האינטרסים שלו ככלל העם.

מרגע הבחירות הרוב בדמוקרטיה שולט. את סמכותו מממש העם בבחירות, הנערכות בקביעות, אחת לכמה שנים. בכל מערכת בחירות כזו יכולים האזרחים להחליף את נציגיהם, כלומר את השלטון.

ברוב הדמוקרטיות, כמו בריטניה, ישראל ואחרות, הנציגים הללו יושבים בפרלמנט שבוחר העם. הפרלמנט הוא בית המחוקקים. הכנסת בישראל היא בית המחוקקים שלנו.

יש דמוקרטיות ישירות, כמו שווייץ, שבהן העם ממש מצביע על ההחלטות בעצמו. במקום שנציגיו הם שיחליטו, בין בחירות לבחירות, על גורל המדינה, העם מעורב בהחלטות ומצביע כל הזמן על החלטות חשובות.


הנה סרטון הסבר קצר על ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה:

http://youtu.be/KE5wZrOOtBM


תולדות הדמוקרטיה שנולדה באתונה אבל הייתה בעצם רפובליקה:

https://youtu.be/f-feDZRxJKw


וחלק מסרט על ההבדלים בין השיטות:

http://youtu.be/m7viCT4zDmU?t=4m56s
מהו משטר מונרכי?



שלטון מונרכי, או שיטת המשטר המונרכית (Monarchy) היא שיטת משטר שבה המדינה מונהגת בידי מלכים, המוקפים במשפחת המלוכה.

השלטון המלוכני עובר מדור לדור במשפחת המלוכה. בני העמים שבראשם עמדו מלכים, האמינו שהזכות למלוך ניתנה למלך או המלכה ישירות מהאל. בממלכות אלה יש למלכים יורשים מלידה והם בניהם. הבכור הוא היורש ורק אם הוא לא יכול למשול, יהפוך הבא בתור בסדר הלידה ליורש וכך הלאה. לאחר מות המלך, יוכתר היורש למלך החדש. לעתים, אם אין למלך אף בן יורש, אז הבת הבכורה היא היורשת והיא מוכתרת למלכה. כך הוכתרה המלכה אליזבט השנייה, מלכת אנגליה.

העסקה של המונרכיה הייתה פשוטה - המלך עושה כרצונו בממלכה, שולט לבדו ומחליט על פי הבנתו ובתמורה מספק כוח צבאי מאורגן וכלכלה טובה לבני עמו. כך שלטו המלכים והקיסרים במשך אלפי שנים, בשלטון מונרכי, שלטון המלך, המונרך. חלקם הקימו אימפריות משגשגות וחלקם נפלו והוחלפו בבניהם או באחרים.

השלטון המונרכי היה שלטון מוחלט. המלכים עשו כרצונם בממלכות שבהן שלטו. הם גבו מסים ומהממון הרב בנו ארמונות ומפעלי פאר, יצאו למלחמות קשות ואכזריות, לעתים מיותרות וסתמיות. המלכים פינקו את מקורביהם בתארי אצולה, אדמות, רכוש וכסף רב וכך שימרו את שלטונם.

היו מלכים שלא היססו להרוג ולטבוח מתנגדים, או אנשים שחששו מהם. המלך המפורסם הורדוס, למשל, חיסל רבים מבני משפחתו, מכיוון שחשש שיפילו אותו. מלכים אחרים שינו סדרי עולם, רק מפני שהמציאות הפריעה להם. אחד מהם הוא המלך האנגלי הנרי השמיני, שהקים דת משלו, הדת האנגליקנית, רק מכיוון שהנצרות הקתולית שעליה נמנו הוא ואזרחיו, לא אפשרה לו להתגרש ולהינשא שוב לאישה אחרת. אז הוא הפך את כל האנגלים לנוצרים אנגליקנים, דת שהמציא ושבה, כמה מפתיע, מותר היה לו להתרגש ולשאת את הבאה בתור, מבין ששת נשותיו...


הנה המשטר המונרכי:

https://youtu.be/wh-QBiYO6TI


ראו את משפחת המלוכה בספרד מבפנים ואל מול הציבור:

https://youtu.be/M38aGFcb12E


הסבר של המונרכיה הבריטית:

https://youtu.be/4PYEKSOBRtM


וכמה סוגי הנהגה במדינות העולם:

https://youtu.be/IK71DMenSDY


למה התרחשה המהפכה הצרפתית?



המהפכה הצרפתית (The French Revolution) התרחשה כשהעם הצרפתי קץ במלוכה ובשלטון זכויות היתר של האצילים והכמורה הנוצרית בצרפת. סיסמתם הייתה "חירות, שוויון ואחווה" ובין השנים 1789-1799 הם הפילו את האצולה והחליטו להפוך את הממלכה הצרפתית לרפובליקה שוויונית וחופשית.

במקום משפחת המלוכה והאצילים שהוצאו להורג בהמוניהם, הועבר השלטון לידי פרלמנט נבחר. ביחד עם המלך והמלכה, הוצאו להורג גם רבים מבני האצולה בגיליוטינה, מכונת העריפה שמילאה במהפכה הצרפתית תפקיד משמעותי במיוחד ובמידה רבה הפכה לסמל שלה.

לאחר שהמהפכה התנערה באופן אכזרי מהשלטון האבסולוטי ומעריצות המלכים הצרפתים, הוקמה בשנת 1792 הרפובליקה הצרפתית. מטרתה הייתה להתבסס על זכויות האדם, שותפות ושוויון.

אך מה שהתרחש לאחר הקמתה היה לבלגן פוליטי שלם. מהמהפכה שקראה לחירות, לשיוויון, לשחרור מעמדות ולהכרה בזכויות האדם, נולדו מהומות אלימות שהעלו שליט רצחני ואכזרי בשם רובספייר. הוא הנהיג שלטון של טרור והפך לגרוע כמו קודמיו ואף יותר.

תקופת המהפכה הצרפתית הסתיימה 7 שנים לאחר מכן, כשבשנת 1799 תפס מצביא צעיר ומוכשר בשם נפוליאון בונפרטה את השלטון בהפיכה צבאית. לאחר תקופת שלטון קצרה הוא הכתיר את עצמו לקיסר צרפת בשנת 1804. וכך, נפוליאון שהקים את הקיסרות הראשונה של צרפת סיים את עידן המהפכה והחזירה לשלטון יחיד.

שלטון העם יצטרך להמתין עוד כמה שנים, עד שבאמריקה יקומו האזרחים כנגד השלטון הבריטי וייסדו את ארצות הברית של אמריקה, הדמוקרטיה האמיתית הראשונה בעולם.


הנה סיפורה של המהפכה הצרפתית (עברית):

http://youtu.be/Tn2smZuiSuc


המעמד השלישי הוא שהניע את המהפכה הזו (עברית):

https://youtu.be/hnqE9PCM6vI


הגורמים למהפכה הצרפתית והנסיבות ההיסטוריות שבהן התחוללה (מתורגם):

https://youtu.be/PBn7iWzrKoI


על המהפכה ששינתה את צרפת (מתורגם):

https://youtu.be/tw2nCsXAUhk


מצגת וידאו על המהפכה הצרפתית:

http://youtu.be/vscic_dm-BQ


וסיפור המהפכה ששינתה את העולם:

http://youtu.be/VEZqarUnVpo
מהם סקרים ומה הבעיה בהם?



שמעון פרס אמר עליהם פעם ש"סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות...". מי כמוהו חווה את כשלון הסוקרים, שמסתמכים על מדגמי ענק אך לא מצליחים לזהות את המגמות האמיתיות בבחירות.

סקר (Poll) הוא מדידה של משהו במדגם, חלק קטן באוכלוסיה, ושימוש באמצעים סטיטסטיים כדי להכליל על האוכלוסייה כולה. התחזיות של סקרים פוליטיים, למשל, מתבססות על מדגם קטן של קלפיות, שבו מתבקשים אנשים להצביע בקלפי המדגם, כמו שהצביעו בקלפי האמיתית. על המדגם להיות לא "מוטה", כלומר שיהיה בו ייצוג שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה.

בשנים האחרונות הולכים הסקרים ומאבדים את היכולת לחזות מגמות פוליטיות. זו מגמה שהולכת ומתבררת בהרבה מאד מקומות. מישראל של בחירות 2015, בהן ניצח ראש הממשלה, בניגוד לכל הסקרים שחזו את נפילתו, דרך סקרים שהכזיבו בגדול בעולם כולו. דוגמאות לא חסרות, אבל המפורסמות שביניהן הן תוצאות הבחירות האחרונות בבריטניה, ההפעה המדהימה של הברקזיט (היפרדות מגוש היורו) במשאל העם האנגלי וכמובן - הניצחון הבלתי צפוי, של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית.

אז מה הבעיה בסקרים?

מזה שנים מצביעים מומחים על הדרך שבה מתקבלות ומפוענחות לא נכון תוצאות המדגמים. הן מצביעות על נצחון של מי שלבסוף יתגלה כמובס במערכת הבחירות. שוב ושוב טופחות תוצאות האמת על פניהם של הסוקרים ומצליחה לערער את אמינותם. מצד שני, משפיעות תוצאות הסקרים לא אחת על תוצאות הבחירות. זאת מכיוון שהבוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם לתוצאות הסקרים. כך לדוגמה הם קוראים בסקר שהליכוד עומד לנחול תבוסה בבחירות ובשל כך הם "חוזרים הביתה", להצביע לו.

מצד אחד, הסקר הוא הכלי האובייקטיבי ביותר שעומד לרשות הפוליטיקאים. בעזרתו הם מנסים לנבא את התנהגות הבוחרים והעמדות שלהם. מצד שני הניסיון כבר הוכיח עד כמה חשוב להתייחס אל הסקרים בזהירות. אם משתמשים בהם בלי להיות מודעים לחולשות ולבעיות שבהם - נוהגים בחוסר אחריות ובטפשות של ממש.

למשל התעלמות מכך שבתנאים של קרבה לתיקו בהצבעה, המשמעות הפוליטית של הסטייה הסטטיסטית, סטייה שתמיד תהיה שם והיא נסבלת בכל סיטואציה אחרת, היא עצומה. במילים פשוטות, אם טראמפ והילרי מתחרים בצמידות, או שמתנגדי הברקזיט מתחלקים כמעט 50-50, הרי שהסקר לא יוכל לומר מי ינצח. כל סטייה קטנה תמליך צד אחר.

יש גם בעיות אחרות, כמו העובדה שתוצאות הסקר, גם אם נקבל אותן כמו שהן, נכונות רק ליום הסקר. בקמפיין פוליטי הופך כל יום לסיפור חדש והשינויים הללו הם כל כך משמעותיים, במיוחד במירוץ צמוד, שהסקר של שלשום שווה לניחוש פשוט. בעיה נוספת היא אמינות הנסקרים. יותר ויותר אנשים נלחצים מלהודות בעובדות שונות שקשורות בתמיכה במועמד או בנושא שנוי במחלוקת. קשה להם להציב את עצמם בקבוצה הנרדפת על ידי דעת הקהל והתקשורת הדומיננטית והם מספרים לסוקר דבר אחד, בזמן שבקלפי הם עושים דבר הפוך. בישראל למשל, יש טענה קבועה שיש מגזרים באוכלוסיה, שאינם משתפים פעולה. גם שינויים טכנולוגיים, במיוחד כניסת האינטרנט, הרשתות החברתיות, החדשות שכבר לא מתקבלות מכלי התקשורת הגדולים דווקא - כל אלו הפכו את הסקרים ויכולת הניבוי שלהם לבעייתיים מאד.

מצד שני, הסקרים, במיוחד הכמותיים שבהם, מהווים עדיין את כלי העבודה העיקרי של הפוליטיקאים ויועציהם. גורלות נחרצים על פיהם ובאין כלי אחר, מתקבלות החלטות פוליטיות חשובות מאד, לפחות בתקופת מערכת בחירות, על פי תוצאות הסקרים הללו. בתנאים כאלה, עיבוד הנתונים ופירושם על ידי הסוקרים ובאופן כללי - המקצועיות שלהם, הופכת למרכיב קובע ביכולת להתגבר על מגוון בעיות הסקר.


מה הבעיה עם הסקרים של הבחירות? (עברית)

https://youtu.be/am0Bz86egv8


הסבר "לילדים" (עברית):

https://youtu.be/Us8pVTrmN6I


עולם הסקרים הפוליטיים (מתורגם):

https://youtu.be/ubR8rEgSZSU


בארץ יש מי שמנסים לבדוק אותו (עברית):

https://youtu.be/c1odMcMrcpo
מהי כריזמה?



לרוב מוגדרת הכָּרִיזְמָה כתכונה של אנשים בעלי קסם אישי, יכולת שכנוע מצוינת ותקשורת בין-אישית מעולה, כמעט מגנטיות שסוחפת אחריהם אנשים.

המילה באה מיוונית, אבל "כריזמה" ביוונית משמעותה מתת-אלוהים, כלומר היכולת לצפות את העתיד או אפילו לחולל ניסים. כיום נתפסת הכריזמה כתכונה של מנהיגות, התכונה המאפשרת לאדם להשפיע ולשלוט בסובבים אותו.

יש הגדרות קיצוניות עוד יותר לכריזמה, כמו זו של מקס ובר, שגורסת שהמנהיג הכריזמתי מסוגל להשרות בקרב המונהגים שלו תחושה שהוא בעל תכונות על-טבעיות. יש הגדרה שלפיה המונהגים רוחשים למנהיג הכריזמתי כבוד ואפילו סגידה והוא משרה עליהם ביטחון רב.


הנה סרטון מעט ארוך על מהי כריזמה ואיך אפשר ללמוד אותה:

http://youtu.be/ZkSojpni_Rc


יש מי שמלמדים כיצד להיות כריזמתיים:

https://youtu.be/1SbFwAw3dcI
מהו משטר פרלמנטרי?



שיטת המשטר הפרלמנטרית (Parliamentary government) היא שיטת משטר שבה הפרלמנט נבחר על ידי העם וראש הממשלה נקבע על-ידי הפרלמנט, מהיותו ראש מפלגת הרוב, שהיא מפלגת השלטון. במדינת ישראל הפרלמנט הוא הכנסת בירושלים.

במילים אחרות, העם בוחר את הרשות המחוקקת, היא הפרלמנט, שעל פי יחסי הכוחות שבו ממנה את הרשות המבצעת, היא הממשלה.

במשטר הפרלמנטרי תלויים ראש הממשלה, שהוא בעצם ראש הרשות המבצעת והממשלה שלו, באמון הפרלמנט. בדרך של הצבעת אי אמון בפרלמנט יכולים הממשלה וראש הממשלה להיות מודחים בכל רגע.

במשטר פרלמנטרי יש מיזוג רשויות: הרשות המבצעת צומחת מהרשות המחוקקת ותלוייה באמונה (זוכרים את אי-האמון בפרלמנט שיכול להפיל את הממשלה?), אבל היא יכולה גם להביא לפיזורה המוקדם, בנסיבות מסויימות.

בעיקר מסיבות היסטוריות, רוב מדינות אירופה והמדינות שנשלטו בעבר על ידי האימפריה הבריטית הן בעלות משטר פרלמנטרי.


הנה שיטת המשטר הפרלמנטרית:

https://youtu.be/M_Vl74KfJ_Y


וכמה סוגי ממשל הנהוגים בדמוקרטיה ייצוגית:

https://youtu.be/XASp14Zwsjs
מהם סמלי המפלגות בארצות הברית?
מהי תעמולה?
מהן קואליציה ואופוזיציה?
מהי הממשלה הדמוקרטית ואיך מקימים ממשלה?
מי היה דוד בן גוריון?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.