» «
פוטש
מה זה פוטש?



פוטש פירושו מזימה לתפיסת השלטון מידי השליטים החוקיים, על ידי קבוצת קושרים מצומצמת ובדרך שאינה חוקית. מקור המלה בגרמנית. פירושה דחיפה, או מהלומה. לאחרונה המילה עלתה לכותרות כשראש הממשלה האשים שרים בממשלתו בנסיון לפוטש, להדחה שלו בדרך שאינה דמוקרטית.

ההקשר הרע של המלה הזו קשור בהיסטוריה ובמיוחד האלימה והלא-דמוקרטית. אחד הפוטשים המפורסמים בהיסטוריה היה 'הפוטש במרתף הבירה' בשנת 1923, שבו ניסה אדולף היטלר לתפוס את השלטון בבוואריה, בדרך להשתלטות על גרמניה כולה. הפוטש שנכשל הכניס אותו לבית הסוהר, אך לא פגע במאמציו להשתלט לבסוף על הדמוקרטיה הגרמנית, כיוון שהוא אפשר לו לכתוב ספר מלא שטנה נגד היהודים ולהשתלט על גרמניה.

כיום משתמשים במושג פוטש, גם לתיאור של נסיונות חתרניים שנעשים בסתר, לשינוי המצב הקיים. נסיונות כאלה אולי לא עוברים על החוק, אך המכנים אותם פוטש מסמנים אותם לציבור כלא נאותים.


הנה 'פוטש מרתף הבירה' של הנאצים:

http://youtu.be/FpUA1Kbmaow


דרמה שמתארת את הפוטש:

http://youtu.be/0VuFrJibv9U


בהיסטוריה:

http://youtu.be/lbvMnFwe4lc


והנה סיפור הפוטש הזה:

http://youtu.be/DvD8bbCiAVE


בחוקה האמריקאית יש הליך שנקרא "הדחה" והמודח ואנשיו תמיד ינסו לטעון שמדובר בפוטש (מתורגם):

https://youtu.be/hSszixvo7d8
מנהיגות
מה יוצר מנהיגות?



מנהיגות (leadership) היא היכולת להוביל ולשכנע את המונהגים שלך, שאתה או את מהווים את הסיכוי הטוב ביותר שלהם לשרוד תקופת משבר, או לשגשג בימי צמיחה.

דומיננטיות בלהקה או במושבה של בעלי חיים ניתנת להשגה על ידי הפרט הדומיננטי. הפרט הדומיננטי הזה, לרוב זכר, שולט בסולם ההיררכיה של הקבוצה. מדי פעם קורה שפרטים אחרים קוראים תיגר על מנהיגותו ואחרי עימות נקבע האם היא תישמר או שפרט אחר יחליפו בראש הקבוצה.

להקות של בעלי חיים מונהגים בידי פרט דומיננטי, לרוב זכר, או מה שמכונה לא פעם "זכר אלפא". אגב, הם יכולים לגדול גם כשהם בטוחים שבן אדם הוא זה שעומד בראש הלהקה שלהם. במקרה כזה ייחשב האדם לפרט הדומיננטי, למנהיג הלהקה.

אצל בני אדם, בימי קדם, האמונה הייתה שמי שבוחר את המנהיגים הוא אלוהים. אז שימשה הבחירה האלוהית, הכריזמה, ככלי הנהגה ראשי של המלכים ומנהיגות עברה בירושה. על החלטות המלך איש לא חלם לערער. רק מישהו ממשפחת המלוכה יכול היה לעשות זאת, להרוג אותו ולשלוט במקומו. "המלך מת, יחי המלך החדש!"

בימינו נבחנים המנהיגים ביכולתם להציג חזון, לקבל וליישם החלטות, לגלות אומץ, כושר ארגון ודוגמה אישית, להוביל שינויים ולהאציל סמכויות לאנשיהם באופן חכם.

בדמוקרטיה המודרנית מובילים מנהיגים מתקשרים, בעבר עשו זאת בעיקר בטלוויזיה והיום ברשתות החברתיות. מי שמסוגלים להעביר את המסרים שלהם לעמם או לעובדיהם בארגון, באופן כן ואפקטיבי, בצורה שמניעה לפעולה ולתמיכה, מסוגלים להנהגה טובה ואף מעולה.

יכולות כאלה מאפיינות רבים מהמנהיגים הדמוקרטיים הבולטים של המאה האחרונה, גם כאלו שנתוני הפתיחה שלהם לקו בחסר. ביניהם אפשר לציין את ג'ון קנדי הצעיר מדי, אך כזה שידע לדבר היטב ולהעביר מסרים של חזון והשראה, רונלד רייגן שנתפס כחסר עומק מספיק, אך ידע להקיף את עצמו ביועצים טובים ולהקשיב להם, או ברק אובמה שהנהיג עם חזון ומימוש מדיניות של חמלה סוציאלית, תוך הבנת הערך של מבט ישיר בעיני הציבור ותקשורת חכמה.

בימי משבר עמוק או סכנה, מתגלה המנהיג האמיתי. זהו מי שמצויד במעין "גנים צ'רצ'יליאניים", המאפשרים לו להוביל את עמו או את הקבוצה שהוא מנהיג. מנהיג כזה הוא מי שמסוגל להתבונן בעיני אנשיו ולומר להם בכנות שכל שיוכל להבטיח להם בזמן אמת הם "דם, יזע ודמעות".

זהו דגם של מנהיגות בימי משבר, שמתחבר למה שמכונה במורשת הבריטית "הקשחת השפה העליונה" ומזוהה עם צ'רצ'יל של ימי מלחמת העולם השנייה. היא מנוגדת למנהיגים שיכולים בעיתות כאלה בעיקר לעודד את האזרחים ולהבטיח ש"יהיה טוב", אבל בפועל ההצלחה העיקרית שלהם היא בלהיות להקת "מעודדות" של העם, כמו המעודדות של פוטבול האמריקאי או של הפוגות משחקי הכדורסל. זה דגם מנהיגות שאפשר לכנות, גם אם בזלזול מסוים, Cheerleaders.


הנה מחקר שאיתר בתצפית נוסח "האח הגדול" את המנהיגות בקרב בעלי חיים:

https://youtu.be/jQwVPtjsHys


כך נוצרת מנהיגות, שלב אחרי שלב, בדוגמה מפתיעה ומרוממת נפש:

http://youtu.be/CBi5E5OMKic


דוגמה מבריקה לדרך שבה התומכים במנהיג מצטרפים אליו:

http://youtu.be/JORAw0CSrTQ


גם אצל ילדים יש מנהיגים, רק צריך לוודא שהם מנהיגים לכיוון טוב ומיטיב:

http://youtu.be/HghMskVjOA8


להקת אריות שמאמינים שהאישה הזו היא מנהיגת הלהקה:

http://youtu.be/2f8Hpid8YWA


המנהיג הקולנועי הלא מכוון הקלאסי - פורסט גאמפ:

https://youtu.be/X7xa9K4LMSw


והרצאת טד על מנהיגות היוצרת בטחון (מתורגם):

https://youtu.be/lmyZMtPVodo?long=yes
עימות בחירות
למה צריך עימותי בחירות?



העימותים בבחירות האחרונות, בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, היו מלאי יצרים. מצד אחד עמדה קלינטון עם נתונים, ביטחון עצמי ושליטה בעניינים ומצד שני טראמפ - עם שפת גוף בוטחת, שפה שחצנית ונתונים שפעמים רבות לא עמדו במבחן העובדות והאמת. בבחירות הוא זכה, אז למה חשוב בכלל העימות הטלוויזיוני?

עימות בחירות (Election debate) הוא רגע חשוב מאד במירוץ לשלטון במדינות הדמוקרטיות. עימותי בחירות משודרים בטלוויזיה וצופים בהם אחוזים גבוהים מהמצביעים. בעימותי בחירות נדרשים המתמודדים להנהגה לענות על שאלות בעניינים חשובים שנוגעים למערכת הבחירות ולהנהגה עתידית שלהם. מדיעותיהם בנושאים שונים ועד התנהלות אישית, יכולת להעביר מסרים, להתמודד עם לחצים ולשדר מנהיגות - העימותים הם רגעי שיא במערכת הבחירות ובמדינות דמוקרטיות רואים בהם מבחן למועמדים. הם גם כלי שמאפשר לציבור המצביעים להתרשם מצדדים נוספים באישיותם של המועמדים.

העימות הראשון נערך בארצות הברית בשנת 1960. העימות היה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון. הוא היה הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם אך היה לעימות היסטורי, מכיוון שהמחיש לראשונה את כוחה של הטלוויזיה וכיצד שינתה את הפוליטיקה לעד. בעימות הזה קבעו הצופים בטלוויזיה שקנדי ניצח, בעוד שמי שהאזינו לו ברדיו גרסו שניקסון ניצח. למעשה ניצח ג'ון קנדי בבחירות הללו, בזכות מה שראו הצופים בפעם הראשונה על המסך - מועמד שמקרין מנהיגות וקור רוח, למול מועמד שמשדר עייפות, לחץ ומגיע ל"ראיון עבודה אצל העם" כשהוא לא מגולח...

גם עימותים נוספים בהיסטוריה האמריקאית תרמו לניצחון מועמדים או גרמו להפסדים מביכים. אחד המקרים הזכורים הוא של הנשיא ג'ורג' בוש האב המביט בשעונו במהלך העימות ומשדר לחץ וחוסר נוחות, או האנחות של סגן הנשיא אל גור, שנאנח שוב ושוב ומפסיד את הבחירות לבוש הבן, מועמד כמעט חסר סיכוי מולו, שהציפיות ממנו היו כה נמוכות, עד שהביצועים הבינוניים שלו בעימות נתפסו כהישג והביאו אותו לנשיאות. זכור המתמודד רייגן המזלזל בנשיא ג'ימי קרטר במשפט "הנה אתה שוב מתחיל...", כשקרטר מדבר על שיחתו עם בתו בת ה-13 איימי שאמרה לו "מה הנושא החשוב בבחירות האלה". זכור גם המסך המפוצל שבו התעלם ברק אובמה ולא היישיר מבט אל יריבו המדבר ונועץ בו עיניים, מיט רומני. לאובמה לא הזיק העימות ואף הציג אותו שוב כמי שיודע לתקשר באופן מופלא והוא ניצח במירוץ לנשיאות פעמיים.

הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק והעימותים לקראת בחירות הפכו למרכיב חובה בדרך שעל המועמדים לעבור בדרך להנהגה. הפוליטיקאים בעולם הדמוקרטי יודעים שעימות הוא רגע קובע וקריטי במירוץ.


הנה רגעים משמעותיים בעימותי הבחירות באמריקה - העימותים המקצועיים והקובעים למשרה החזקה בעולם:

https://youtu.be/4Y8SZDH3B_4


ניתוח החשיבות העצומה של שפת הגוף של המועמדים בעימותים טלוויזיוניים:

https://youtu.be/QPWxxmPbWsg


הנה העימות ההיסטורי בין קנדי לניקסון ששינה את פני הפוליטיקה הדמוקרטית לתמיד:

http://youtu.be/zHGs4535W_o


והעימות האחרון בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ:

https://youtu.be/u-tl6fvXm5I
משטר נשיאותי
מהו משטר נשיאותי כמו זה של ארה"ב?



משטר נשיאותי (A Presidential Government) הוא שיטת משטר שבה הנשיא הוא העומד בראש המדינה. את הנשיא בוחר העם במישרין, בנפרד מהבחירות לרשות המחוקקת (הפרלמנט או הקונגרס, הנקרא גם "בית הנבחרים"), שחבריה נבחרים בנפרד.

המשטר הנשיאותי המוכר והיציב ביותר בעולם הוא הדמוקרטיה האמריקנית. נשיא ארצות הברית נבחר בבחירות אישיות, לאחר מסע בחירות ארוך, שבו הוא או היא נבחרים לייצג את מפלגתם. המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית הן הבולטות והחזקות באמריקה.

שאר הדמוקרטיות הנשיאותיות הן צעירות יותר וגם פחות יציבות מבחינה פוליטית. ביניהן נמצאות חלק מארצות אמריקה הלטינית והפיליפינים.

אחד מסודות היציבות של המשטר הנשיאותי האמריקאי הוא כנראה בחלוקת העוצמה הפוליטית בארצות-הברית, בין הנשיא לקונגרס והסנאט, הפרלמנט של ארצות הברית. הסנאט והקונגרס לא יכולים להדיח את הנשיא, אלא במקרים קיצוניים ביותר וגם הנשיא אינו יכול לפזר את הקונגרס והסנאט.

מעניין שלא פעם קורה במשטר הנשיאותי בארצות הברית שהבחירות הנפרדות לרשות המחוקקת מביאות דווקא את המפלגה המתנגדת לנשיא לרוב בפרלמנט. במקרה כזה הנשיא נחלש וצריך להגיע להסכמות עם חבריה ולנהל משא ומתן על כל חוק.

הסיבה היא שלקונגרס האמריקני, למשל, העניקה החוקה סמכויות רבות. חלקן מגביל את הנשיא, במיוחד במקרה של בית נבחרים לעומתי, כלומר כזה הנשלט על ידי המפלגה הנגדית למפלגת הנשיא. על הנשיא לגייס רוב בקונגרס כדי להעביר חוקים שהוא מציע, להעביר תקציב או להכריז מלחמה. הנשיא גם צריך לקבל את אישור הקונגרס כדי למנות שרים ושופטים בבית המשפט העליון ולמנות שגרירים.


הנה שיטת המשטר הנשיאותי:

https://youtu.be/wkHrJDal-es


השוואה בין מספר סוגי ממשל הנהוגים בדמוקרטיה ייצוגית:

https://youtu.be/XASp14Zwsjs


ובחיוך אנגלה מרקל מסבירה את ההבדל המהותי שבין נשיא מדינת ישראל ובינה:

https://youtu.be/OoWNfYnkA1Q

פוליטיקה

משא ומתן
מהו משא ומתן?



"משא ומתן" (Negotiation) הוא תקשורת בין שני צדדים, שבה מנסה כל צד לשכנע ולהשפיע על הצד השני. במשא ומתן יכולים לדון בשלל נושאים, כולל תחומים משפטיים, עסקים, רכוש, כסף ועוד.

למשא ומתן מוצלח נסו לאסוף מידע מוקדם, אל תיכנסו ללחץ, היו נינוחים, צרו אווירה טובה, הפגינו בטחון עצמי ורגישות לצרכים ולקשיים של הצד השני ונסו לדחות ככל האפשר את המחיר שתרצו.

התהליך במו"מ (ראשי תיבות של משא ומתן) מאפשר לכל צד להשתכנע, לנסות להציג את טיעוניו ולהביא להסכמת הצד השני. לא פעם הוא ייקלע למבוי סתום, שייראה כאילו אין אפשרות לפתרון. הצעת פשרה תאפשר לכל צד לא לזכות במקסימום שביקש אבל גם הצד השני לא יקבל את כל דרישותיו. תוצאה טובה של פשרה היא זו שבה כל צד יזכה בדברים החשובים ביותר לו, מתוך מקסימום דרישותיו.

ניצחון במו"מ הוא כשאתה משיג את מטרותיך, בסיכום משביע רצון. הפסד הוא אם לא השגת את מטרותיך. ועדיין, הכי טוב הוא לא כשאחד הצדדים מנצח, אלא להיפך - משא ומתן מוצלח הוא זה שיסתיים בפתרון של win-win ("מנצח-מנצח").

כמובן שמשא ומתן הכי פחות מוצלח הוא כששני הצדדים מפסידים. זוהי תוצאה שנקראת lose-lose (מפסיד - מפסיד).


אספו מידע מראש, שמרו אופציות, אל תתחייבו מראש והפגינו בטחון עצמי - משא ומתן מוצלח אפשר ללמוד אפילו בסדרות לילדים (עברית):

https://youtu.be/a1WWN2pru80


כמה עקרונות מודגמים לניהול משא ומתן מוצלח (עברית):

https://youtu.be/_6CA1Z4tIGU


שאלות פתוחות במקום סגורות היא טקטיקה טובה לניהול מו"מ מוצלח:

https://youtu.be/t048Y8pBQb4


ובחיוך - שפיגלר הכריש מסביר איך גם הצעת עבודה מחייבת משא ומתן:

https://youtu.be/IV0PgpaZ_D0
חדשות מזויפות
מהן החדשות המזויפות, פייק ניוז?



חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.

גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב, נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים.

הבוטים האלה מפעילים אלפי משתמשים מזוייפים שבתוך דקות עושים "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי לעובדה ולחדשות הנראות כחדשות של ממש.

בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.

התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בחדשות אמיתות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.

מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.

אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.


הנה סרטון על החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה:

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU


טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם:

https://youtu.be/osqWSVZYOyQ


יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:

https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg


יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות:

https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k


ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ...

https://youtu.be/ofC4vdcfsQY


ואם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:

https://youtu.be/ie2Mq_iio2g
שחיתות שלטונית
מהי שחיתות?



שחיתות היא המילה המוכרת לשחיתות שלטונית או פוליטית. השחיתות היא שימוש שבעלי משרה ציבורית עושים בכדי להרוויח דברים או לקבל טובות הנאה. אם שר, חבר כנסת, ראש עיר, פקיד ממשלתי או בעלי משרות אחרים, מקבלים שוחד, תשלום בכסף או בדברים שעולים כסף, הם נחשבים למי שפשעו בשחיתות. גם הונאה וקבלת דברים במרמה הן עבירות שחיתות חמורות.

השחיתות היא אחד הדברים שגורמים להתמרמרות בציבור ולתחושה שהמנהיגות אינה ראויה. במקומות שבהן השחיתות גדולה, הדמוקרטיה והאמון של הציבור בה נחלשים. עליה בשחיתות הציבורית גורמת גם לעליה בפשע בכלל. לכן ישנן קבוצות הלוחמות בשחיתות, מסייעות לאנשים שמעוניינים לחשוף שחיתויות, פונים לבית המשפט ולמשטרה בדרישה לחקור ולהעמיד לדין מושחתים וכן הלאה.


חשבו בעצמכם: מה אתם הייתם עושים אם הייתם שומעים על חבר שלקח שוחד או נתן לאחרים?


הנה המשמעות האמיתית של השחיתות:

http://youtu.be/IOFtgOScxGE


תנועה שנלחמת נגד השחיתות בישראל:

http://youtu.be/QoGuc09dQYE


שיר השחיתות:

http://youtu.be/_-ndKH62z-M


ובחיוך - מגדת עתידות שנדהמת מהשחיתות ומבטיחה שהיא תשפיע על תוצאות הבחירות...

https://youtu.be/0m_C2ASm2So
הכנסת
מהו תפקיד הכנסת בישראל?



הכנסת היא הפרלמנט של מדינת ישראל, בית הנבחרים של המדינה היהודית. זוהי רשות לאומית שיש לה כמה תפקידים:

- לחוקק חוקים.

- לבקר את עבודת הממשלה.

- לקבל החלטות ולאשר פעולות שונות במדינה (חלוקת התקציב במדינה, קביעת גובה המסים ועוד).


בכנסת 120 חברי כנסת, שנבחרים אחת לארבע שנים. חברי הכנסת נבחרים מהמפלגות שקיבלו בבחירות את קולות הבוחרים. כל מפלגה מכניסה לכנסת חברי כנסת על פי מספר הקולות שקיבלה בבחירות. במקרה שהממשלה נופלת, בהצבעת אי-אמון בכנסת (כלומר אינה מקבלת יותר את תמיכה רוב חברי הכנסת) או אם אינה מצליחה להעביר בהצבעה את תקציב המדינה השנתי, הכנסת מתפזרת והבחירות מתקיימות לפני כן.


הנה בניית משכן הכנסת שנראה לרבים כמו מקדש יווני:

https://youtu.be/FVYb0qRPLgc


כך מחוקקים חוקים בכנסת:

https://youtu.be/x1hENaHt9cs


סיפור הכנסת השנייה:

https://youtu.be/YdovsGMryLI


וחברי הכנסת בעבודה...

https://youtu.be/U6V0aoW6KZI


אכזריות
מהי אכזריות והאם רק אנשים רעים יכולים להיות אכזריים?



אנשים נוטים לחשוב שאכזריות היא תכונה של אנשים רעים בלבד, אבל ההיסטוריה מוכיחה שאנשים יכולים לנהוג באכזריות גם מבלי לשים לב, או מתוך לחץ חברתי ובנסיבות רבות אחרות.

אחת הדוגמאות הקשות בהיסטוריה של המנהיגות, של אכזריות מנהלית ולאו דווקא של אנשים רעים, היא השעות האחרונות של מלחמת העולם הראשונה.

כדי לסיים את המלחמה בזמן עגול ויפה (ב-11/11 בשעה 11 בבוקר) ולא בשעות הבוקר המוקדמות, כמו שניתן היה לסכם במשא ומתן את שעת כניסת הפסקת האש, נתנו המנהיגים משני הצדדים עוד כמה שעות של לוחמה. כך, הפסקת האש במלחמת העולם הראשונה נכנסה לתוקף בשעה 11:00 ב-11 בנובמבר 1918. במהלך 6 שעות נוספות בין הזמן שבו סוכם על הפסקת אש והזמן שעליו הוחלט לשעת כניסת הפסקת האש נהרגו עוד כמה אלפי חיילים לחינם ועוד עשרות אלפים נפצעו, בין השאר מכיוון שמפקדים זוטרים ניסו לכבוש שטחים אחרונים, כדי להרוויח כבוד בנצחון..


הנה הצצה קצרה לסיום הציני של מלחמת העולם הראשונה:

https://youtu.be/U10ON2aau3g


לעומת הסיפור הרגיל והמקובל:

https://youtu.be/_UTUr_Htnaw


הנה סרט על המהלכים שבהם הסתיימה "המלחמה הגדולה" כמו שכונתה אז:

https://youtu.be/soFhWkxSZAY


חיילים חוגגים את סוף המלחמה:

https://youtu.be/rsuafXCK4Cc


צריך לזכור תמיד שחיי אדם הם הכי חשובים:

https://youtu.be/UwwnSid9WVI


ואם אכזריות אז הנה סרט ארוך על היום האחרון למלחמת העולם הראשונה:

https://youtu.be/eUuHRbtz6dE?long=yes
מה ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה?



הרפובליקות הראשונות נולדו ביוון העתיקה וברומא העתיקה. היה בהן שלטון שאין בו מלך וזה תמיד עיקרון ברפובליקה - המשטר אינו של בית מלוכה אלא משטר שמייצג בה שכבות שונות של האזרחים, אך לא בהכרח את כל השכבות. עבדים למשל לא זכו לייצוג ברפובליקות שונות.

הדמוקרטיה היא שיטת משטר חדשה יותר שבה העם מנהיג את המדינה. ברוב הדמוקרטיות, כמו ישראל, ארה"ב, אנגליה, צרפת ועוד, העם בוחר, אחת לכמה שנים, את נציגיו לפרלמנט. הכנסת בישראל היא הפרלמנט שלנו. יש דמוקרטיות ישירות, כמו שווייץ, שבהן העם מצביע על ההחלטות בעצמו. בכל דמוקרטיה קיים חשש אמיתי שהרוב יכפה את רצונותיו על מיעוטים ולכן מקפידים על זכויות המיעוטים.


הנה סרטון הסבר קצר על ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה:

http://youtu.be/KE5wZrOOtBM


תולדות הדמוקרטיה שנולדה באתונה אבל הייתה בעצם רפובליקה:

https://youtu.be/f-feDZRxJKw


וחלק מסרט על ההבדלים בין השיטות:

http://youtu.be/m7viCT4zDmU?t=4m56s
במה נודע המלך לואי ה-14?



הוא היה מלך מגלומן שראה את עצמו כהתגלמות של צרפת, היה מלך עריץ שהומלך בגיל צעיר והטיל מיסים גבוהים שיובילו בהמשך למהפכה הצרפתית ולקריסתם של מרבית בתי המלוכה הגדולים של אירופה.

אבל לואי ה-14 היה מלך צרפת במשך 72 שנה, במה שנודע כמלכות הארוכה ביותר בתולדות אירופה. בחייו הוא נחשב למלך החזק באירופה ובתולדות צרפת. שוב ושוב הוא יצא למלחמות וביסס את מעמדה של צרפת כמעצמה באירופה. הכינוי "מלך השמש" התאים לו כמו כפפה ליד.

לואי ה-14 הגביל מאד את סמכויות שרי המלך וניתק אותם ממוקדי הכוח הפוליטיים. הוא העביר את חצר המלכות שלו לוורסאי במקום זו שבארמון בפאריס. לאחר שהחליש את יריביו ועוזריו הוא כונן בצרפת שלטון עריץ, שביטויו היה במשפט המיוחס לו: "המדינה זה אני!". בזכות הצלחתו בשלטון הארוך, חיקו שליטים רבים במדינות אירופה את המבנה הפוליטי החזק הזה.

מצד שני, היה לואי הארבעה-עשר ידוע בבזבזנותו, בעריצותו ובאהדתו למתחנפים. גם התוקפנות המדינית שלו לא הניבה תוצאות טובות מדי ועוררה עליו ביקורת רבה.

מחוץ למדינאות, היה לואי הארבעה עשר חובב אמנות ויופי. הוא טיפח את התרבות הצרפתית וקידם אותה בשטחים ובתחומים רבים. בתקופתו הפכה פאריס לבירת תרבות עולמית ולמובילה בתחומי האמנות השונים.


הנה תולדות חייו של לואי ה-14:

http://youtu.be/W5Njjd6R6d0?t=4s


מצגת וידאו בעברית על המלך לואי ה-14:

https://youtu.be/xwEeJII6AMY


מותו של "מלך השמש" מתוך סרט קולנוע:

https://youtu.be/BzfNF1t5DTk


פרק בעברית של "היה היה" על תקופתו:

https://youtu.be/-oVJIGpRkbs?long=yes


סרט ארוך על המלך לואי ה-14:

http://youtu.be/aC_D9YVrcAc?long=yes


ופרק "שעה היסטורית" על המלך המדהים הזה:

https://youtu.be/zluRDKvpuf4?long=yes
מהו הנאום שהפך את אובמה לנשיא?



ברק אובמה, מי שלימים יהיה נשיא ארצות הברית, הוא אחד מהנואמים הטובים בהיסטוריה. מדובר באדם שהוא נואם בעל כישרון טבעי. אוראטור קוראים לאדם כזה, כלומר אדם שהוא נואם מומחה.

בקמפיינים הפוליטיים שלו נאם אובמה נאומים רבים, אבל כל המומחים מסכימים שנאום אחד היה הנאום המשפיע והחזק שנתן בחייו. זה היה הנאום של הסנטור הצעיר אובמה בועידת המפלגה הדמוקרטית בשנת 2004 ובו הציג את הניתוח שלו והדרך שבה הוא רואה את אמריקה.

בנאום הזה הוא הצליח למשוך את תשומת לב הבוחרים האמריקאים ולהפוך למתמודד רלוונטי במרוץ שלו לנשיאות, שיתחיל שנתיים אחר-כך, מירוץ שבו יהפוך למתמודד שינצח ברוב מוחץ ויהפוך לנשיא.


הנה הנאום של אובמה בועידת המפלגה הדמוקרטית ב-2004 וניתוח שלו:

http://youtu.be/OFPwDe22CoY


וכאן הוא עונה תשובה גאונית ודעתנית על המבקרים שאמרו עליו שרק במילים הוא טוב:

http://youtu.be/LgrL5NO07lI


ועדיין גם אובמה חושב תוך כדי נאום.. רק נואמים מצויינים יכולים להיות כל כך לא מושלמים. הנה יותר מ-7 דקות של השהיות מביכות, מתוך שלל נאומים:

http://youtu.be/Qp0hU1THjuc


והנאום המיתולוגי של ד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור, שאי אפשר שלא להשוותו אליו:

https://youtu.be/I47Y6VHc3Ms
מי היה אריק שרון?



אריאל שרון הוא אחד המנהיגים השנויים במחלוקת מצד אחד והמעולים מצד שני, שידעה ישראל. בגיל 20 הוא פיקד על פלוגה במלחמת העצמאות. בשנת 1953 קנה את עולמו כשייסד ופיקד על יחידה 101, שתקפה בהצלחה בסיסי טרור ערביים ולמעשה שינתה את פניו של צה"ל, לצבא התקפי ויוזם. היותו מצביא דגול באה שוב לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים, כשיזם את העברת המלחמה אל תוך מצרים. הוא חצה את תעלת סואץ בראש כוחותיו ורבים אמרו שלמעשה הוא הפך את המלחמה על פיה.

מהמלחמה פרש שרון לפוליטיקה. הוא היה פוליטיקאי בעל חושים חדים אך שנוי במחלוקת. הוא הקים את הליכוד והפך לשר הביטחון הראשון שהודח ממשרתו, לאחר מלחמת לבנון הראשונה והטבח במחנות הפליטים בלבנון. הוא המשיך כשר עוד שנים רבות ובשנות האלפיים שוב הזדמן לו להציל את ישראל ממצב קשה - בצל האינתיפאדה השנייה הוא נבחר לראשות הממשלה והצליח להשליט סדר בטרור ששלט אז בארץ.

בסוף ימיו הוא היה לפוליטיקאי נערץ ואהוב אך שוב שבר את הכלים והפך מאבי ההתיישבות בשטחים למי שפינה את רצועת עזה, במה שנקרא "ההתנתקות". בצל הפרישה מהליכוד והקמת תנועת קדימה שיזם שרון, הוא נפל לתרדמת של 8 שנים, שמהן לא קם.


הנה סרטון על חייו של אריק שרון:

http://youtu.be/QaG-s-jHiUo


מסכת חייו המלאה:

http://youtu.be/CLmus0-YwtU


לקט קטן מההומור המפורסם של שרון:

http://youtu.be/wDHvpq6LknA


שיר מתוך הלוויה של אריאל שרון:

http://youtu.be/0hMa8dOTB_k


והנה תכנית חינוכית בעברית על שועל הקרבות הישראלי שהיה לראש ממשלה:

https://youtu.be/nn8arysY5xc?long=yes
מהם סקרים ומה הבעיה בהם?



שמעון פרס אמר עליהם פעם ש"סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות...". מי כמוהו חווה את כשלון הסוקרים, שמסתמכים על מדגמי ענק אך לא מצליחים לזהות את המגמות האמיתיות בבחירות.

סקר (Poll) הוא מדידה של משהו במדגם, חלק קטן באוכלוסיה, ושימוש באמצעים סטיטסטיים כדי להכליל על האוכלוסייה כולה. התחזיות של סקרים פוליטיים, למשל, מתבססות על מדגם קטן של קלפיות, שבו מתבקשים אנשים להצביע בקלפי המדגם, כמו שהצביעו בקלפי האמיתית. על המדגם להיות לא "מוטה", כלומר שיהיה בו ייצוג שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה.

בשנים האחרונות הולכים הסקרים ומאבדים את היכולת לחזות מגמות פוליטיות. זו מגמה שהולכת ומתבררת בהרבה מאד מקומות. מישראל של בחירות 2015, בהן ניצח ראש הממשלה, בניגוד לכל הסקרים שחזו את נפילתו, דרך סקרים שהכזיבו בגדול בעולם כולו. דוגמאות לא חסרות, אבל המפורסמות שביניהן הן תוצאות הבחירות האחרונות בבריטניה, ההפעה המדהימה של הברקזיט (היפרדות מגוש היורו) במשאל העם האנגלי וכמובן - הניצחון הבלתי צפוי, של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית.

אז מה הבעיה בסקרים?

מזה שנים מצביעים מומחים על הדרך שבה מתקבלות ומפוענחות לא נכון תוצאות המדגמים. הן מצביעות על נצחון של מי שלבסוף יתגלה כמובס במערכת הבחירות. שוב ושוב טופחות תוצאות האמת על פניהם של הסוקרים ומצליחה לערער את אמינותם. מצד שני, משפיעות תוצאות הסקרים לא אחת על תוצאות הבחירות. זאת מכיוון שהבוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם לתוצאות הסקרים. כך לדוגמה הם קוראים בסקר שהליכוד עומד לנחול תבוסה בבחירות ובשל כך הם "חוזרים הביתה", להצביע לו.

מצד אחד, הסקר הוא הכלי האובייקטיבי ביותר שעומד לרשות הפוליטיקאים. בעזרתו הם מנסים לנבא את התנהגות הבוחרים והעמדות שלהם. מצד שני הניסיון כבר הוכיח עד כמה חשוב להתייחס אל הסקרים בזהירות. אם משתמשים בהם בלי להיות מודעים לחולשות ולבעיות שבהם - נוהגים בחוסר אחריות ובטפשות של ממש.

למשל התעלמות מכך שבתנאים של קרבה לתיקו בהצבעה, המשמעות הפוליטית של הסטייה הסטטיסטית, סטייה שתמיד תהיה שם והיא נסבלת בכל סיטואציה אחרת, היא עצומה. במילים פשוטות, אם טראמפ והילרי מתחרים בצמידות, או שמתנגדי הברקזיט מתחלקים כמעט 50-50, הרי שהסקר לא יוכל לומר מי ינצח. כל סטייה קטנה תמליך צד אחר.

יש גם בעיות אחרות, כמו העובדה שתוצאות הסקר, גם אם נקבל אותן כמו שהן, נכונות רק ליום הסקר. בקמפיין פוליטי הופך כל יום לסיפור חדש והשינויים הללו הם כל כך משמעותיים, במיוחד במירוץ צמוד, שהסקר של שלשום שווה לניחוש פשוט. בעיה נוספת היא אמינות הנסקרים. יותר ויותר אנשים נלחצים מלהודות בעובדות שונות שקשורות בתמיכה במועמד או בנושא שנוי במחלוקת. קשה להם להציב את עצמם בקבוצה הנרדפת על ידי דעת הקהל והתקשורת הדומיננטית והם מספרים לסוקר דבר אחד, בזמן שבקלפי הם עושים דבר הפוך. בישראל למשל, יש טענה קבועה שיש מגזרים באוכלוסיה, שאינם משתפים פעולה. גם שינויים טכנולוגיים, במיוחד כניסת האינטרנט, הרשתות החברתיות, החדשות שכבר לא מתקבלות מכלי התקשורת הגדולים דווקא - כל אלו הפכו את הסקרים ויכולת הניבוי שלהם לבעייתיים מאד.

מצד שני, הסקרים, במיוחד הכמותיים שבהם, מהווים עדיין את כלי העבודה העיקרי של הפוליטיקאים ויועציהם. גורלות נחרצים על פיהם ובאין כלי אחר, מתקבלות החלטות פוליטיות חשובות מאד, לפחות בתקופת מערכת בחירות, על פי תוצאות הסקרים הללו. בתנאים כאלה, עיבוד הנתונים ופירושם על ידי הסוקרים ובאופן כללי - המקצועיות שלהם, הופכת למרכיב קובע ביכולת להתגבר על מגוון בעיות הסקר.


הנה עולם הסקרים הפוליטיים (מתורגם):

https://youtu.be/ubR8rEgSZSU


בארץ יש מי שמנסים לבדוק אותו (עברית):

https://youtu.be/c1odMcMrcpo
מהו משטר מונרכי?



שלטון מונרכי, או שיטת המשטר המונרכית (Monarchy) היא שיטת משטר שבה המדינה מונהגת בידי מלכים, המוקפים במשפחת המלוכה.

השלטון המלוכני עובר מדור לדור במשפחת המלוכה. בני העמים שבראשם עמדו מלכים, האמינו שהזכות למלוך ניתנה למלך או המלכה ישירות מהאל. בממלכות אלה יש למלכים יורשים מלידה והם בניהם. הבכור הוא היורש ורק אם הוא לא יכול למשול, יהפוך הבא בתור בסדר הלידה ליורש וכך הלאה. לאחר מות המלך, יוכתר היורש למלך החדש. לעתים, אם אין למלך אף בן יורש, אז הבת הבכורה היא היורשת והיא מוכתרת למלכה. כך הוכתרה המלכה אליזבט השנייה, מלכת אנגליה.

העסקה של המונרכיה הייתה פשוטה - המלך עושה כרצונו בממלכה, שולט לבדו ומחליט על פי הבנתו ובתמורה מספק כוח צבאי מאורגן וכלכלה טובה לבני עמו. כך שלטו המלכים והקיסרים במשך אלפי שנים, בשלטון מונרכי, שלטון המלך, המונרך. חלקם הקימו אימפריות משגשגות וחלקם נפלו והוחלפו בבניהם או באחרים.

השלטון המונרכי היה שלטון מוחלט. המלכים עשו כרצונם בממלכות שבהן שלטו. הם גבו מסים ומהממון הרב בנו ארמונות ומפעלי פאר, יצאו למלחמות קשות ואכזריות, לעתים מיותרות וסתמיות. המלכים פינקו את מקורביהם בתארי אצולה, אדמות, רכוש וכסף רב וכך שימרו את שלטונם.

היו מלכים שלא היססו להרוג ולטבוח מתנגדים, או אנשים שחששו מהם. המלך המפורסם הורדוס, למשל, חיסל רבים מבני משפחתו, מכיוון שחשש שיפילו אותו. מלכים אחרים שינו סדרי עולם, רק מפני שהמציאות הפריעה להם. אחד מהם הוא המלך האנגלי הנרי השמיני, שהקים דת משלו, הדת האנגליקנית, רק מכיוון שהנצרות הקתולית שעליה נמנו הוא ואזרחיו, לא אפשרה לו להתגרש ולהינשא שוב לאישה אחרת. אז הוא הפך את כל האנגלים לנוצרים אנגליקנים, דת שהמציא ושבה, כמה מפתיע, מותר היה לו להתרגש ולשאת את הבאה בתור, מבין ששת נשותיו...


הנה המשטר המונרכי:

https://youtu.be/wh-QBiYO6TI


ראו את משפחת המלוכה בספרד מבפנים ואל מול הציבור:

https://youtu.be/M38aGFcb12E


הסבר של המונרכיה הבריטית:

https://youtu.be/4PYEKSOBRtM


וכמה סוגי הנהגה במדינות העולם:

https://youtu.be/IK71DMenSDY
מהי כריזמה?



לרוב מוגדרת הכָּרִיזְמָה כתכונה של אנשים בעלי קסם אישי, יכולת שכנוע מצוינת ותקשורת בין-אישית מעולה, כמעט מגנטיות שסוחפת אחריהם אנשים.

המילה באה מיוונית, אבל "כריזמה" ביוונית משמעותה מתת-אלוהים, כלומר היכולת לצפות את העתיד או אפילו לחולל ניסים. כיום נתפסת הכריזמה כתכונה של מנהיגות, התכונה המאפשרת לאדם להשפיע ולשלוט בסובבים אותו.

יש הגדרות קיצוניות עוד יותר לכריזמה, כמו זו של מקס ובר, שגורסת שהמנהיג הכריזמתי מסוגל להשרות בקרב המונהגים שלו תחושה שהוא בעל תכונות על-טבעיות. יש הגדרה שלפיה המונהגים רוחשים למנהיג הכריזמתי כבוד ואפילו סגידה והוא משרה עליהם ביטחון רב.


הנה סרטון מעט ארוך על מהי כריזמה ואיך אפשר ללמוד אותה:

http://youtu.be/ZkSojpni_Rc


יש מי שמלמדים כיצד להיות כריזמתיים:

https://youtu.be/1SbFwAw3dcI
מהם סמלי המפלגות בארצות הברית?



הסמלים של המפלגות בארה"ב (Political Party Symbols) הם פיל וחמור. שניהם נולדו במהלך פעילותו של מאייר פוליטי לעיתון, אבל הפכו בהמשך לסמלים המובהקים של שתי המפלגות הפוליטיות החזקות בעולם.

החמור הפציע בפוליטיקה האמריקנית במהלך קמפיין הבחירות של המועמד הדמוקרטי אנדרו גקסון. הוא היה מועמד עקשן שתרם כמה סיסמאות פופוליסטיות במיוחד. אחת המפורסמות שבהן "תנו לעם את הזכות למשול!" - הרפובליקאים מצידם סתרו את הססמה במשפט: "אם העם ימשול, זה ייגמר בקומץ חמורים שישלטו במדינה". גקסון החכם דווקא ציין את האיכויות הטבעיות של החמור - את הסיבולת ואת כושר ההתמדה שלו. גקסון אמר שהוא עצמו הוא אכן חמור, בכך שהוא מוכן לשאת בנטל המוגזם כל עוד יש בכך צורך. באופן מפתיע ההזדהות שלו עם החמור העובד קשה ולא מוותר עזרה לו לנצח את המירוץ לנשיאות והוא הפך לנשיא ארה"ב השביעי.

אמנם החמור הדמוקרטי נשכח לשנים רבות אחרי ג'קסון, אבל היה זה קריקטוריסט רפובליקני בשם תומאס נאסט, שהחזיר את החמור לתמונה. נאסט, שנחשב לאבי הקריקטורה הפוליטית בארצות הברית, הפך בקריקטורות שלו עבור המגזין הפוליטי "הארפר'ז וויקלי", את החמור לסמל של המפלגה הדמוקרטית. בהמשך הוא גם הכניס את הפיל בתור הסמל הנגדי, של המפלגה הרפובליקנית. כך הלכו והתקבעו בתודעה שני בעלי החיים הללו כסמלים הלא רשמיים של המפלגות הגדולות באמריקה. העיתונות ציירה שוב ושוב את הפיל הרפובליקני ומנגד - הציגה את המפלגה הדמוקרטית בדמות החמור. אגב, הפיל הפך בהמשך לסמל הרשמי של הרפובליקנים. החמור, לעומתו, לא זכה מעולם במינוי הדמוקרטי לתואר הרשמי והמכובד הזה.


הנה המסע ההיסטורי של סמלי המפלגות בארצות הברית:

https://youtu.be/DwZUHLcokn4


מצגת וידאו יפהפיה על מקור הסמלים של המפלגות האמריקאיות:

https://youtu.be/-LxAKQZv3Mo


הסבר מילולי מהיר במיוחד:

https://youtu.be/BqS2lkCKesM


וחפרן מעמיק מסביר את מקור סמלי המפלגות הגדולות באמריקה:

https://youtu.be/jGdoclq2XMQ


מה זה אפקט הדומינו?



אפקט הדומינו הוא ביטוי שאומר ששינוי קטן יכול להשפיע על הסביבה הקרובה ולשנות אותה, וזו תשפיע על הסביבה שלה, תשנה אותה וכך הלאה. סביבה אחרי סביבה יושפעו מהשינוי הראשוני.

אפקט הדומינו קרוי על שם התהליך שמתרחש בשורה של אבני דומינו עומדות. בשורה כזו כשנופלת אבן דומינו היא מפילה גם את האבן שאחריה, וכך הפלת אבן ראשונה מביאה להפלת כל טור האבנים.

בתקופה שבה שררה יריבות בין המעצמות ארה"ב וברית המועצות, במהלך המלחמה הקרה, רבים דיברו על תאוריית הדומינו: היתה טענה שנפילת מדינה אחת באחת הבריתות תפיל מדינות אחרות בברית. לבסוף, זה בדיוק מה שקרה בתהליך הנפילה של ברית המועצות לשעבר.


הנה אפקט הדומינו בסרט:

http://youtu.be/JsysPPgFLgI


שיא עולמי באפקט הדומינו:

http://youtu.be/hGsjc2rVV_w


עוד שיא גינס בקיר אפקט הדומינו:

http://youtu.be/EBOE2_xYg3I


דימוי של אפקט הדומינו בהקשר להגנה על זכויות הצרכן באמריקה:

http://youtu.be/HmnURTlYXxQ


שיטות דומינו מקוריות להרס לבני דומינו:

https://youtu.be/7BVr6LaC_HQ


וסרטון שמראה הכנה ארוכה ואז את ההפלה של מודל עצום מורכב ובלתי נתפס לאפקט הדומינו:

https://youtu.be/Q0jeohWnmAQ?long=yes
מהו משטר פרלמנטרי?



שיטת המשטר הפרלמנטרית (Parliamentary government) היא שיטת משטר שבה הפרלמנט נבחר על ידי העם וראש הממשלה נקבע על-ידי הפרלמנט, מהיותו ראש מפלגת הרוב, שהיא מפלגת השלטון. במדינת ישראל הפרלמנט הוא הכנסת בירושלים.

במילים אחרות, העם בוחר את הרשות המחוקקת, היא הפרלמנט, שעל פי יחסי הכוחות שבו ממנה את הרשות המבצעת, היא הממשלה.

במשטר הפרלמנטרי תלויים ראש הממשלה, שהוא בעצם ראש הרשות המבצעת והממשלה שלו, באמון הפרלמנט. בדרך של הצבעת אי אמון בפרלמנט יכולים הממשלה וראש הממשלה להיות מודחים בכל רגע.

במשטר פרלמנטרי יש מיזוג רשויות: הרשות המבצעת צומחת מהרשות המחוקקת ותלוייה באמונה (זוכרים את אי-האמון בפרלמנט שיכול להפיל את הממשלה?), אבל היא יכולה גם להביא לפיזורה המוקדם, בנסיבות מסויימות.

בעיקר מסיבות היסטוריות, רוב מדינות אירופה והמדינות שנשלטו בעבר על ידי האימפריה הבריטית הן בעלות משטר פרלמנטרי.


הנה שיטת המשטר הפרלמנטרית:

https://youtu.be/M_Vl74KfJ_Y


וכמה סוגי ממשל הנהוגים בדמוקרטיה ייצוגית:

https://youtu.be/XASp14Zwsjs
למה מוסוליני היה כל כך שנוא על עמו?



בניטו מוסוליני (Benito Mussolini), שכונה "הדוצ'ה", היה דיקטטור איטלקי ששלט באיטליה משנת 1922. לאחר שנבחר באופן דמוקרטי, ביטל מוסוליני את הדמוקרטיה באיטליה והפך עצמו לשליט יחיד. מוסוליני רצה להחזיר את תפארתה של איטליה לעבר המפואר. הוא דאג לשקם את האזור העתיק ברומא ב-1936, כשכוונתו הייתה להחזיר לתודעת האיטלקים את תפארת האימפריה הרומית.

שלטון מוסוליני היווה באיטליה שלטון עריצות של ממש. הוא גיבש אידיאולוגיה שנקראת פאשיזם, שלפיה המדינה חשובה מהאדם הבודד. בשם התפיסה הפשיטסטית שלו, הפעיל מוסוליני שלטון רודני קשוח ואימתני והפך את אזרחיו לנרדפים. הוא פגע קשות בזכויות האדם שלהם, הפעיל תעמולה מסיבית ששיווקה אותו כסוג של גואל איטלקי ולאחר מכן הביא להרס וחורבן באיטליה.

מוסוליני הוא שאמר את המשפט: "פשיזם הוא דת והמאה ה-20 תירשם בהיסטוריה כמאה של הפשיזם". ואכן, הוא הגשים את דבריו בפגיעה בבני עמו, לטובת מעמדו הרודני ושליטתו בעם האיטלקי.

במהלך מלחמת העולם השנייה, שבה עמד לצידו של היטלר הנאצי, מי שלמד ממנו את שיטותיו הפשיסטיות ויישם אותן בגרמניה, הוא הובס והופל. זה קרה בשנת 1943 כשנכנעה איטליה לבנות הברית והמועצה הפאשיסטית הדיחה אותו. במשך עוד שנתיים ניהל מוסוליני ממשלת בובות בצפון איטליה, אבל בשנת 1945 הוא הוצא להורג על ידי הפרטיזנים משחררי איטליה, כשניסה להימלט לאוסטריה.


נואם עם מניירות משונות שהיום נראות מגוחכות - הנה סיפורו של מוסוליני:

https://youtu.be/ClsLPtbz5CM


לבדו מול הקומוניזם - בסרטון תעמולה מתקופת מוסוליני:

https://youtu.be/rqDxKu9UH9w


מוסוליני מתארח במפעל איטלקי של חברת Fiat ומתקבל בכבוד דיקטטורים:

https://youtu.be/KFyVGSdMaZs


הרודן האיטלקי חולם להקים מחדש את האימפריה הרומית החדשה:

https://youtu.be/yt_FGb3688A


מארגן, מסדר, מנהיג - כך תיארו אותו יומני קולנוע מטעמו:

https://youtu.be/GAaN32JbE8s


ותכנית חינוכית על הדיקטטור האיטלקי מוסוליני (עברית):

https://youtu.be/lkBPH1i8AEM?long=yes
מהי תעמולה?



תעמולה היא מסע לשכנוע והסברה, שנועד לקדם רעיון או מטרה כלשהי. התעמולה משרתת ברוב הפעמים בהיסטוריה מטרות פוליטיות ומדיניות. יש תעמולה, פרופגנדה, שנועדה להביא לבחירה פוליטית, מעין פרסומת פוליטית למפלגה או מועמד. יש תעמולה שנועדה לגרום לשינוי בדעות הציבור, כמו התעמולה הנאצית נגד היהודים או התעמולה הערבית שסיפרה לציבור הישראלי בשעת מלחמה על תבוסות צה"ל בשדה הקרב. רודנים, דיקטטורים, משתמשים בתעמולה כדי לחזק את שלטונם ולהעצים את גדולתם בעיני העם הנשלט. מפלגות פוליטיות משתמשות בה כדי להפחיד, או כדי להביא לשינוי בדעות הציבור.

לתעמולה אמצעים רבים. יש שימוש רב בפלקטים ובשלטים שנועדו להעביר את המסר. ישנם גם תשדירי תעמולה, שבעזרתם משדרים מועמדים ומפלגות פוליטיות תשדירי תעמולה פוליטיים, בשעת בחירות או באופן מתמשך, כדי להביא לבחירתם או לחיזוק או לשימור כוחם והמסר שלהם.


הנה דוגמאות לסרטי תעמולה היסטורית:

http://youtu.be/V9Ir8S1lsMQ


10 מקרי תעמולה היסטוריים בעייתיים במיוחד:

https://youtu.be/U_egyveH748


סרטון תעמולה מלגלג שמריץ כלב לראשות הממשלה:

http://youtu.be/vN5xwKxJ_24


תעמולה שקרית בשעת מלחמה:

http://youtu.be/zEYTaQ4Ah2Y


סרטון תעמולה לבחירות לראשות מועצת התלמידים:

http://youtu.be/UrEZx2wqBD4
למה התרחשה המהפכה הצרפתית?
מי היה דוד בן גוריון?
מהן קואליציה ואופוזיציה?
מהי שיטת הבחירות לנשיאות בארצות הברית?
מהי אוטונומיה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.