שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הפחד?
פחד (Fear) הוא רגש שיש לו תפקיד הישרדותי אצל בני אדם. בראש ובראשונה הוא נועד לגרום לאדם להיות זהיר יותר. מקורו ההוא באינסטינקטים החייתיים שלנו והוא מלווה אותנו מעידנים קדומים. גם אם אנו בני אדם משכילים ומתקדמים מהמאה ה-21, במוחנו הפחד מחיית טרף שרודפת אחרינו ממשיך להתקיים גם היום.
הפחד נוכח הסכנה מביא את המוח לתפקוד מותאם. הוא מכין אותנו פיזית להתמודדות מול איום חיצוני, כשבתוך שניות מופעלת מערכת של "הילחם או ברח" (Fight or flight response). מדובר בתגובה של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו. נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.
הפחד הזה כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח, להילחם, או לקפוא במקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו.
לפחד ביטויים פיזיים שונים, כמו קצב לב מואץ המספק יותר דם, הזעה מוגברת, אישונים מתרחבים ונשימה מואצת. אלו מאפשרים הזרמת דם וחמצן מוגברת לשרירים הנמתחים, על חשבון איברים כמו מערכת העיכול, שאינם חיוניים להישרדות.
המעניין הוא שהתגובות האוטומטיות הללו אינן משתנות בין מקרים שבהם הפחד הוא אמיתי ונובע מאיום של ממש, או מקרים של פחד שמקורו בראשנו, כמו פחד במה, פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים וכדומה.
גם בגיל הילדות יש לפחד תפקיד. סוגי הפחד השונים הם שלבי התפתחות אצל הילד והם סוג של מנגנוני שמירה החשובים לרווחתו.
המדהים הוא שעם כל המשמעות המבאסת של הפחד, רובנו מוכנים לשלם ולהשקיע סכומי כסף, לעתים גבוהים מאוד, בכדי לפחד. שמתם לב כמה מאיתנו מטורפים על מתקנים מפחידים בלינה פארק? כמה מוכנים לשלם כדי לטפס על צוקים מטורפים, לעיתים בלי מכשירים או אמצעי הגנה ובטיחות וכמה פעמים אנו עושים דברים אסורים ומפחידים, רק כי זה מרגש אותנו ומציף אדרנלין?
הנה תגובת הגוף לפחד:
https://youtu.be/zSwMn9g4OgQ
הסבר לפחד האנושי מהחושך:
http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk
מסתבר שהפחד הוא גם כיף, אבל בתנאים מסוימים של חוויה בה הסכנה מבוקרת ונשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/oetVvR5RQUs
והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
למה אנו משלמים כדי לפחד?
הפחד (Fear) הוא דבר מוזר. הוא ודאי חלק ממנגנוני הההישרדות שלנו, כי הפחד גורם לנו להיזהר מסכנות ולברוח מטורף ואויב או להילחם כשצריך.
אבל מעניין שרבים מאיתנו ובעצם כולם שואבים לא מעט הנאה מהפחד, כשהוא משולב או חלק מהחוויה של סביבה מבוקרת, שהיא סביבה בה הפחד גדול, אבל הסכנה עצמה קטנה ביותר.
דוגמאות? - מעלייה על רכבת הרים בפארק שעשועים, דרך צפייה בסרט אימה שמעוררת אצלנו לא מעט פחד ואימה (ומכאן גם השם "סרטי אימה"), בצניחה חופשית או בביקור בבתים רדופי רוחות שרבים כל כך אוהבים לחוות בהם את הפחד והמסתורין הכמעט משתקים שאנחנו חווים בהם.
חוויות כאלה מספקות לרבים את תחושת הריגוש, האופוריה ואת פרצי האדרנלין הזמניים, אך כה מענגים שכולנו מכירים בהן. עובדה שכשאנחנו נהנים מפחד, רובנו יכולים גם לצעוק מחרדה רגעית וגם לצחוק ואם זה עם חברים או בני משפחה אהובים אז עוד יותר.
כי זה פחד משותף שהוא אמנם בטוח אבל מרגיש כפחד אמיתי, שאנו חווים ביחד עם אדם אחר, בדרך כלל אדם אהוב, מה שמזרים את הורמון האוקסיטוצין הידוע כ"הורמון האהבה" ומספק לגוף גם אנרגיה, שבאופן טבעי נחוצה כדי לברוח או להילחם. אלא שכאן במקום לשתק מפחד או לגרום לנו לברוח, כדי לשמור על עצמנו, ה"ברח או הילחם" פשוט מעצים את החוויה שאנו עוברים.
בסיום החוויה המצמררת ההרגשה היא של הישג, כאילו ניצחנו מצב אמיתי של סכנה. כי כשהפחד מרגיש אמיתי גם תחושת ההישג של ההתגברות והניצחון עליו מרגישים כך. המוח יודע שהסכנה הייתה ללא כאב אבל האינסטינקט הקדמוני גורם עדיין לפרץ האנרגיה של אפקט ה"ברח או הילחם" שאנו מצוידים בו להישרדות.
כמובן שאת ההנאה מהפחד שבסביבות מבוקרות שכאלה, מאפשרים מנגנוני הבטיחות המפוקחים היטב. כשאנו עולים על רכבת הרים, או על מתקני ספינת הפירטים או על הממבה השחורה בלונה פארק, אנו מניחים שהמערכות מאובטחות לחלוטין ולפיכך בטוחות עבורנו.
זה ורק זה הוא מה שמאפשר לנו לשחרר את הפחד ולהתחיל ליהנות ממנו, לצחוק עד בלי גבול ולצרוח מאימה מאובטחת ומלאת אנרגיה.
הנה סרטון שעוסק במה כל כך כיף בפחד (מתורגם):
https://youtu.be/oetVvR5RQUs
סרטי אימה מספקים את האפשרות לפחד באופן מבוקר - קדימון לסרט "אני, פרנקנשטיין" (מתורגם):
http://youtu.be/pZzs20iaojs
את הפחד במתקן רכבת ההרים אפשר להבין בקלות מהצילומים:
http://youtu.be/LwF5WiMkBXo
האטמוס-פיר המפחיד בשוודיה, מתקן בו נופלים מגובה של 116 מטרים:
https://youtu.be/F55J4wYWwXE
בית רדוף רוחות שמושך אליו מבקרים רבים:
https://youtu.be/hoVzfTPq7II
אטרקציות התיירות המפחידות והמסוכנות ביותר:
https://youtu.be/mxZaeFWXqMI?long=yes
וצניחה חופשית? - מה לעזאזל?
https://youtu.be/VxA14nO7Sgw?long=yes
מהי מערכת "הילחם או ברח"?
"הילחם או ברח" (Fight or Flight) היא תגובה גופנית, פרץ אנרגיה שבו הגוף מכין אותנו במהירות למצבים מסוכנים, לנוכח איום כלשהו, כך שנוכל להגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה.
זה קורה בגלל הפחד. כן, רבים יודעים שהפחד כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח מהר, או לקפוא על מקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו. לפעמים הוא גם גורם לנו שנוכל להילחם ואפילו לנצח, גם כשחשבנו שאין סיכוי שנוכל לנצח.
ואלה שלושת ה-Fים: פייט, פלייט או פריז. הילחם, ברח או קפא במקום.
איך זה קורה? - לדוגמה, נניח שאנו ביער ולפתע רואים מולנו דוב גדול ומסוכן. הפחד לנוכח הסכנה הגדולה יוצר אצלנו סטרס, לחץ מטורף שמביא את המוח לתפקוד של חירום.
אז ככה - בתגובה הזו, הגוף מכין אותנו במהירות למצבים שבהם נילחם באיום ביעילות וטוב יותר, נהיה חדים יותר ומהירי מחשבה, נתחמק, נברח או נסתתר מהר יותר מהדוב המאיים. לעתים, אם ניאלץ להילחם בו, נמצא את עצמנו מצליחים לחשוב טוב יותר על פתרונות כדי להביס את הדוב, או לפחות לבצע משהו שירוויח לנו זמן כדי שנוכל להיעלם ולהינצל.
כך, הסיכויים שנשרוד לנוכח הסכנה גדלים משמעותית. אבל איך זה בדיוק קרה?
#הורמוני חירום
המערכת הגופנית הזו, שזכתה לשם הציורי "הילחם או ברח" (Fight or flight response), היא בעצם סוג של תגובה "אוטומטית" של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו, שנועדה לאפשר לנו להתחמק מהאיום, לברוח מהר וטוב יותר, או להילחם בו באמצעים שלא חשבנו שנוכל לנקוט.
ראשונים פועלים האינסטינקטים, בצורה כזו שלעתים קרובות אנו עושים פעולות מהירות כמו לחמוק ממכונית המתקרבת במהירות, עוד לפני שמוחנו עיבד את נתוני הראייה או השמע שלנו.
אחרי האינסטינקטים וכתגובה לסכנה, המוח מכין אותנו פיזית ובמהירות רבה, להתמודדות מול האיום החיצוני. זה קורה במהירות עצומה, כשבתוך שניות מופעלת בגופנו תגובה גופנית, פיזיולוגית, בה הגוף מפריש חומרים מסוימים, שנקראים הורמונים, במיוחד הורמונים שנקראים "קורטיזול" ו"אדרנלין", אבל יש עוד כמה.
ההורמונים הללו, שהגוף מפריש אל מול הדוב המסוכן, גורמים לכך שנגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה. מה שהם עושים זה להפנות אנרגיה למקומות בגוף, שבהם היא נחוצה במצב החירום הזה. הכוח ויכולות החשיבה המהירה והחדה, נחוצים באותם מקומות בגופנו - כדי שנוכל לברוח מהסכנה ביעילות או כדי להילחם ולנצח.
חומצות שומן המפורקות במהלך הזה ומשחררות לדם שלנו גלוקוזה, מספקות דחיפה ותיגבור אנרגטי ומביאות את הגוף לפעול ביעילות מירבית. נתיבי האוויר והנשימה מעלים את החמצן המגיע למוח ויכולות הביצוע שלו משתפרות פלאים. משם גם מתגברים העירנות חגות החושים והמוטוריקה.
אנשים שחוו מצבי סכנה קיצוניים מעידים שעשו דווקא מהפחד הזה דברים שמעולם לא חשבו שהם יכולים לעשות. או שחשו שיש להם כוח גדול מהרגיל, או אומץ או שהם רצו מהר מכל ריצה רגילה שלהם.
נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת לפעולה, נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.
הנה מערכת "הילחם או ברח" (עברית):
https://youtu.be/QxYGKbZWqjk
הפחד מייצר את הקורטיזול והאדרנלין, הורמוני הלחץ שבגוף (מתורגם):
https://youtu.be/i0DY-_0kuBw
כש-Fight or Flight מופעל הרבה אצל ילדים שחווים טראומות ילדות משפיעה הפרשת הורמוני הלחץ המתמדת על בריאותם הפיזית לכל חייהם (מתורגם):
https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
מהו הגשר שלנהוג עליו זה כמו לנהוג ברכבת הרים?
גשר סטורסייסאונדט (Storseisundet Bridge) שבנורבגיה הוא אחד המקומות שמפחיד במיוחד לנהוג בהם במכונית. אמנם הגשר הנורבגי הזה בטוח לחלוטין אך הוא נראה יותר כמו רכבת הרים מאשר כמו גשר בטוח לנסיעה..
נהגים שנהגו בגשר סטורסייסאונדט העידו שבפעם הראשונה שנוהגים בו, ההרגשה היא של צניחה אל המים, יותר כמו בפארק שעשועים מפחיד מאשר בנסיעה הביתה..
הנה הגשר על הדרך האטלנטית:
https://youtu.be/KiLxb2G-t8c
נסיעה בכביש:
https://youtu.be/waT8Kwe6Dtg
הדרך האטלנטית והגשר שעליה מהאוויר:
https://youtu.be/2Uk968i_97U
איך מטפסים על הרים בלי לפחד?
טיפוס הרים (Climbing) היא אחת החוויות המפחידות שיש. הגבהים העצומים, הטיפוס הזהיר בין אבנים שכל אחת יכולה להתדרדר וליפול ואתם איתה, האוויר הדליל בגבהים, הקור, העייפות. הכל יכול מאד להפחיד.
ובכל זאת יש המוני מטפסים על הרים בעולם. איך הם לא פוחדים לעשות את זה?
ובכן, הסיפור של טיפוס הרים הוא עניין של כבלים וחבלים שמאבטחים את מטפסי ההרים, כך שאם חלילה הם נופלים, הם מוגנים מהתרסקות על הקרקע. החבלים מאבטחים אותם ואם לא התרשלו בקשירה שלהם, הם מוגנים.
הנה מטפס הרים אלוף העולם וללא אצבעות (עברית):
https://youtu.be/CvMDjSpn6lI
מטפסת הרים נועזת:
http://youtu.be/cpvyIYseFYg
מטפס אמיץ במיוחד:
https://youtu.be/l_lZc7nATT4
איפה ישנים מטפסי הרים?
https://youtu.be/XvynyBcr2sc
כך מתאמנים על טיפוס הרים:
https://youtu.be/iTWPbSgKaWI
ברוק רבוטו, המטפסת הצעירה והנועזת:
https://youtu.be/5P5akoQ_eNI
רגע של מנועים - טיפוס בלתי אפשרי ומטורף על הרים בבאגי - אל תנסו!
https://youtu.be/y1ubHrljbEE
ובואו לטפס על הרים:
http://youtu.be/7g2k0eEQUaM?qr=yes
מה זה ממנטו מורי ואיך הוא תרם לענווה?
הפירוש של "ממנטו מורי" (Memento Mori) הוא "זכור כי אתה עתיד למות" או "זכור את יום מותך". מטרת המשפט הייתה התזכורת של הכנסייה הנוצרית למאמינים, שגם בשיא הההצלחה והקריירה, אורב המוות וניצב מאחוריך.
לאזהרה הזו יש שורשים קדומים הרבה יותר. מספרים שבשלהי המאה השניה לספירה נהגו הגנרלים הרומיים לצעוד בתהלוכות ניצחון, כשבעקבותיהם צועד עבד שמלמל באוזניהם שוב ושוב את המשפט "צפה לאחור וזכור שהנך אך ורק בן-אדם". המוסר והצניעות, מסתבר, היו תכונות חשובות כבר מימי קדם.
גם לאורך תקופת הרנסאנס משתמשים ברעיון או במוטו של "ממנטו מורי". לזה משמש סמל הגולגולת, המופיע ביצירות אמנות רבות בדרך כלל כמסמל את המוות שיש לזכור, ה"ואניטאס", ציורי הריקנות הדוממים ואת ההמלצה לחיות חיים ללא חטא.
למשל בציור המופלא של הולביין, "השגרירים", מופיעים סמלים של השמיים והארץ, אך גם של העולם התחתון, זה של המוות. שם יש את הסמל שעל כובעו של השגריר השמאלי, למשל. הסמל דמוי גולגולת וביחד עם מיתר הלאוטה (כלי הנגינה) הקרוע, שניהם מזכירים שלא חיים לנצח.
אבל בציור יש עוד משהו. מסתתרת בו אשלייה אופטית בת חצי מילניום (500 שנה). מדובר בגולגולת מעוותת שמופיעה בתחתית התמונה ושניתן להבין מהי רק במבט על הציור מהצד. זה מה שנקרא "צורה אנאמורפית", כזו שניתן לראות רק כשעומדים בזווית לתמונה.
מה שמסמלת הגולגולת הנסתרת הזו, כמו הסמלים שהוזכרו קודם, זה את המוות, שכדאי לזכור אותו, את ה"ממנטו מורי".
הנה הסבר של רעיון הממנטו מורי והצניעות האנושית הנחוצה אל מול המוות:
https://youtu.be/Q7riwDPlEAM
פרשנות עכשווית למושג (עברית):
https://youtu.be/ySSnsmiBZN0
חנות הממנטו מורי שמוקדשת לדברים מפחידים:
http://youtu.be/fax_ql2PVvA
עוד חנות-מוזיאון כזה בבורנמות:
http://youtu.be/iLXWca2Zxzg
על הסמלים של הווניטאס בציורים:
https://youtu.be/xUpwenYB5eE?long=yes
איפה יש מדרגות מפחידות לשום מקום?
בהרי האלפים האוסטריים, בקרחון דכשטיין בנה אתר נופש מרפסת שקופה לחלוטין, עם תצפית בגובה 400 מטרים שמתחתיה אין שום דבר.
מה שמוביל אל התצפית הזו הן 14 מדרגות מפחידות במיוחד ואליהן עוד 100 מטר של גשר תלוי, מפחיד גם הוא.
לבעלי פחד גבהים,אגב, זה ממש לא מקום מזמין.
הנה ה"מרפסת" המפחידה בעולם - מרפסת השמיים:
http://youtu.be/34hwcNYpVJc
וכל האזור של קרחון דכשטיין:
http://youtu.be/WRjaOpmcfTs
מהי הקרבה עצמית?
אם הקרבה היא ויתוּר על משהו, הרי שהקרבה עצמית פירושה מסירוּת נפש. ומסירות נפש כשמה כן היא - מסירת נפשך, חייך, עבור אחרים, כדי לאפשר להם חיים.
הקרבה פירושה ויתור על דבר בעל ערך רב, רק כדי לאפשר משהו אחר, שהמקריב לא בהכרח נהנה ממנו, או שיש הנהנים ממנו הרבה יותר.
אם אומרים שמישהו הקריב את קידומו בעבודה עבור המשפחה, מכוונים לכך שהוא ויתר על העמדת הקריירה במקום הראשון, כדי לספק את צרכי ילדיו או בן זוגו.
אבל ההקרבה העצמית היא הרבה יותר משמעותית, כי יש בה ויתור סופי, הכי משמעותי שיש - ויתור על עצם קיומו של המקריב. היא מתרחשת כשאדם מוכן לשלם בחייו שלו, לרוב כדי לאפשר חיים לאחרים.
בשואה אנשים הקריבו את חייהם בכדי שלא לבגוד בחבריהם למחתרת והורים הקריבו את עצמם להצלת ילדיהם. היו אף חסידי אומות העולם שהיו מוכנים להקריב את חייהם ואת חיי בני משפחתם בכדי להציל יהודים.
גם בשדה הקרב יש מקרים שלא יאומנו, של קפיצה על רימון או הפיכה של חיילים את עצמם ל"מגן אנושי" לחבריהם לנשק. חיילים שלקחו על עצמם משימות שהסיכוי לחזור מהן הוא אפסי והקריבו את עצמם למען חבריהם לנשק.
גם לאונידס הספרטני, בקרב תרמופילאי, נשאר עם 300 מחייליו להילחם בצבא פרסי עצום, כדי לאפשר למרבית צבאו לחמוק מהשמדה ולהיערך לעמידה מול הפרסים ולניצחון. קראו על כך בתגית "לאונידס".
בהיסטוריה של צה"ל לבדו היו לפחות 8 חיילים שהפילו את עצמם על רימון והגנו על חבריהם ממוות. רב סרן רועי קליין הוא המפורסם מביניהם, בהיותו הקצין שהגן על חייליו. קראו עליו בתגית "הקרבה עצמית, רועי קליין".
היו גם מי ש"נשכבו על הגדר" (ומכאן הביטוי המפורסם), כדי לאפשר לחבריהם לפרוץ למוצב ולכבוש אותו, כי הפצצה שנועדה להכריע את הגדר לא התפוצצה. שלושה לוחמים עשו זאת במלחמת ששת הימים לבדה, נשכבו על גדר בעת קרב, וחבריהם לנשק חצו אותה על גבם. דוד שירזי שילם בחייו על כך באותו קרב.
הנה המפקד הדגול שדאג לחלץ את חייליו והקריב את עצמו בשבילם (עברית):
https://youtu.be/G7uggJEF8Ig
האם גם בטבע יש הקרבה עצמית?
https://youtu.be/K_yYDhhrN00
וסרט תיעודי לזכר הקצין רועי קליין שנשכב על רימון כדי להגן על חייליו (עברית):
https://youtu.be/8AhWf5UtQ0Y?long=yes
מי שרד טיסה על גלגל של מטוס?
נער ניגרי בשם דניאל איהקינה הצליח לעשות את הלא-יאומן ולברוח ממשפחתו, כשהוא תלוי על גלגל מטוס ולאחר מכן מתחבא בתוך כן-הנסע. רבים ניסו זאת בעבר ומתו במהלך הנסיון לטוס כך, בסתר. מעולם לא דווח קודם לכן על מקרה דומה של נוסע ששרד טיסה כזו.
הסיבה שטיסה כזו אינה אפשרית היא הקור הקיצוני שיש בגבהים שבהם טסים מטוסים מסחריים כאלה. מייחסים את ההצלחה של הנער לשרוד את הטיסה הזו, למרחק הקצר שעשה המטוס - זו הייתה טיסה בת 35 דקות בלבד.
המדהים ביותר הוא שנוסעים ראו את הנער עוד בשדה התעופה בניגריה, כשהוא רץ, נתלה על הגלגל ומטפס דרכו אל כן הנסע. הטייסים שקיבלו את הדיווח העדיפו להמשיך בהמראה והנער האמיץ והלא-חכם הזה, אך בעל המזל הרב כל כך, נעצר מיד עם הנחיתה בנמל התעופה בלאגוס, העיר המרכזית בניגריה.
הנה סיפורו של דניאל - השני מתוך 5 ששרדו טיסה כזו:
https://youtu.be/86ysR_n9RoU
אחריו הצליח לדאוג נער בן 16 טיסה של יותר מ-5 שעות כך:
https://youtu.be/BLkE8mX52Jg
וב-2017 שרד מישהו טיסה כזו בת 11 שעות:
https://youtu.be/bY2SlUvinLM
פחד (Fear) הוא רגש שיש לו תפקיד הישרדותי אצל בני אדם. בראש ובראשונה הוא נועד לגרום לאדם להיות זהיר יותר. מקורו ההוא באינסטינקטים החייתיים שלנו והוא מלווה אותנו מעידנים קדומים. גם אם אנו בני אדם משכילים ומתקדמים מהמאה ה-21, במוחנו הפחד מחיית טרף שרודפת אחרינו ממשיך להתקיים גם היום.
הפחד נוכח הסכנה מביא את המוח לתפקוד מותאם. הוא מכין אותנו פיזית להתמודדות מול איום חיצוני, כשבתוך שניות מופעלת מערכת של "הילחם או ברח" (Fight or flight response). מדובר בתגובה של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו. נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.
הפחד הזה כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח, להילחם, או לקפוא במקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו.
לפחד ביטויים פיזיים שונים, כמו קצב לב מואץ המספק יותר דם, הזעה מוגברת, אישונים מתרחבים ונשימה מואצת. אלו מאפשרים הזרמת דם וחמצן מוגברת לשרירים הנמתחים, על חשבון איברים כמו מערכת העיכול, שאינם חיוניים להישרדות.
המעניין הוא שהתגובות האוטומטיות הללו אינן משתנות בין מקרים שבהם הפחד הוא אמיתי ונובע מאיום של ממש, או מקרים של פחד שמקורו בראשנו, כמו פחד במה, פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים וכדומה.
גם בגיל הילדות יש לפחד תפקיד. סוגי הפחד השונים הם שלבי התפתחות אצל הילד והם סוג של מנגנוני שמירה החשובים לרווחתו.
המדהים הוא שעם כל המשמעות המבאסת של הפחד, רובנו מוכנים לשלם ולהשקיע סכומי כסף, לעתים גבוהים מאוד, בכדי לפחד. שמתם לב כמה מאיתנו מטורפים על מתקנים מפחידים בלינה פארק? כמה מוכנים לשלם כדי לטפס על צוקים מטורפים, לעיתים בלי מכשירים או אמצעי הגנה ובטיחות וכמה פעמים אנו עושים דברים אסורים ומפחידים, רק כי זה מרגש אותנו ומציף אדרנלין?
הנה תגובת הגוף לפחד:
https://youtu.be/zSwMn9g4OgQ
הסבר לפחד האנושי מהחושך:
http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk
מסתבר שהפחד הוא גם כיף, אבל בתנאים מסוימים של חוויה בה הסכנה מבוקרת ונשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/oetVvR5RQUs
והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
הפחד (Fear) הוא דבר מוזר. הוא ודאי חלק ממנגנוני הההישרדות שלנו, כי הפחד גורם לנו להיזהר מסכנות ולברוח מטורף ואויב או להילחם כשצריך.
אבל מעניין שרבים מאיתנו ובעצם כולם שואבים לא מעט הנאה מהפחד, כשהוא משולב או חלק מהחוויה של סביבה מבוקרת, שהיא סביבה בה הפחד גדול, אבל הסכנה עצמה קטנה ביותר.
דוגמאות? - מעלייה על רכבת הרים בפארק שעשועים, דרך צפייה בסרט אימה שמעוררת אצלנו לא מעט פחד ואימה (ומכאן גם השם "סרטי אימה"), בצניחה חופשית או בביקור בבתים רדופי רוחות שרבים כל כך אוהבים לחוות בהם את הפחד והמסתורין הכמעט משתקים שאנחנו חווים בהם.
חוויות כאלה מספקות לרבים את תחושת הריגוש, האופוריה ואת פרצי האדרנלין הזמניים, אך כה מענגים שכולנו מכירים בהן. עובדה שכשאנחנו נהנים מפחד, רובנו יכולים גם לצעוק מחרדה רגעית וגם לצחוק ואם זה עם חברים או בני משפחה אהובים אז עוד יותר.
כי זה פחד משותף שהוא אמנם בטוח אבל מרגיש כפחד אמיתי, שאנו חווים ביחד עם אדם אחר, בדרך כלל אדם אהוב, מה שמזרים את הורמון האוקסיטוצין הידוע כ"הורמון האהבה" ומספק לגוף גם אנרגיה, שבאופן טבעי נחוצה כדי לברוח או להילחם. אלא שכאן במקום לשתק מפחד או לגרום לנו לברוח, כדי לשמור על עצמנו, ה"ברח או הילחם" פשוט מעצים את החוויה שאנו עוברים.
בסיום החוויה המצמררת ההרגשה היא של הישג, כאילו ניצחנו מצב אמיתי של סכנה. כי כשהפחד מרגיש אמיתי גם תחושת ההישג של ההתגברות והניצחון עליו מרגישים כך. המוח יודע שהסכנה הייתה ללא כאב אבל האינסטינקט הקדמוני גורם עדיין לפרץ האנרגיה של אפקט ה"ברח או הילחם" שאנו מצוידים בו להישרדות.
כמובן שאת ההנאה מהפחד שבסביבות מבוקרות שכאלה, מאפשרים מנגנוני הבטיחות המפוקחים היטב. כשאנו עולים על רכבת הרים, או על מתקני ספינת הפירטים או על הממבה השחורה בלונה פארק, אנו מניחים שהמערכות מאובטחות לחלוטין ולפיכך בטוחות עבורנו.
זה ורק זה הוא מה שמאפשר לנו לשחרר את הפחד ולהתחיל ליהנות ממנו, לצחוק עד בלי גבול ולצרוח מאימה מאובטחת ומלאת אנרגיה.
הנה סרטון שעוסק במה כל כך כיף בפחד (מתורגם):
https://youtu.be/oetVvR5RQUs
סרטי אימה מספקים את האפשרות לפחד באופן מבוקר - קדימון לסרט "אני, פרנקנשטיין" (מתורגם):
http://youtu.be/pZzs20iaojs
את הפחד במתקן רכבת ההרים אפשר להבין בקלות מהצילומים:
http://youtu.be/LwF5WiMkBXo
האטמוס-פיר המפחיד בשוודיה, מתקן בו נופלים מגובה של 116 מטרים:
https://youtu.be/F55J4wYWwXE
בית רדוף רוחות שמושך אליו מבקרים רבים:
https://youtu.be/hoVzfTPq7II
אטרקציות התיירות המפחידות והמסוכנות ביותר:
https://youtu.be/mxZaeFWXqMI?long=yes
וצניחה חופשית? - מה לעזאזל?
https://youtu.be/VxA14nO7Sgw?long=yes
"הילחם או ברח" (Fight or Flight) היא תגובה גופנית, פרץ אנרגיה שבו הגוף מכין אותנו במהירות למצבים מסוכנים, לנוכח איום כלשהו, כך שנוכל להגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה.
זה קורה בגלל הפחד. כן, רבים יודעים שהפחד כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח מהר, או לקפוא על מקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו. לפעמים הוא גם גורם לנו שנוכל להילחם ואפילו לנצח, גם כשחשבנו שאין סיכוי שנוכל לנצח.
ואלה שלושת ה-Fים: פייט, פלייט או פריז. הילחם, ברח או קפא במקום.
איך זה קורה? - לדוגמה, נניח שאנו ביער ולפתע רואים מולנו דוב גדול ומסוכן. הפחד לנוכח הסכנה הגדולה יוצר אצלנו סטרס, לחץ מטורף שמביא את המוח לתפקוד של חירום.
אז ככה - בתגובה הזו, הגוף מכין אותנו במהירות למצבים שבהם נילחם באיום ביעילות וטוב יותר, נהיה חדים יותר ומהירי מחשבה, נתחמק, נברח או נסתתר מהר יותר מהדוב המאיים. לעתים, אם ניאלץ להילחם בו, נמצא את עצמנו מצליחים לחשוב טוב יותר על פתרונות כדי להביס את הדוב, או לפחות לבצע משהו שירוויח לנו זמן כדי שנוכל להיעלם ולהינצל.
כך, הסיכויים שנשרוד לנוכח הסכנה גדלים משמעותית. אבל איך זה בדיוק קרה?
#הורמוני חירום
המערכת הגופנית הזו, שזכתה לשם הציורי "הילחם או ברח" (Fight or flight response), היא בעצם סוג של תגובה "אוטומטית" של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו, שנועדה לאפשר לנו להתחמק מהאיום, לברוח מהר וטוב יותר, או להילחם בו באמצעים שלא חשבנו שנוכל לנקוט.
ראשונים פועלים האינסטינקטים, בצורה כזו שלעתים קרובות אנו עושים פעולות מהירות כמו לחמוק ממכונית המתקרבת במהירות, עוד לפני שמוחנו עיבד את נתוני הראייה או השמע שלנו.
אחרי האינסטינקטים וכתגובה לסכנה, המוח מכין אותנו פיזית ובמהירות רבה, להתמודדות מול האיום החיצוני. זה קורה במהירות עצומה, כשבתוך שניות מופעלת בגופנו תגובה גופנית, פיזיולוגית, בה הגוף מפריש חומרים מסוימים, שנקראים הורמונים, במיוחד הורמונים שנקראים "קורטיזול" ו"אדרנלין", אבל יש עוד כמה.
ההורמונים הללו, שהגוף מפריש אל מול הדוב המסוכן, גורמים לכך שנגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה. מה שהם עושים זה להפנות אנרגיה למקומות בגוף, שבהם היא נחוצה במצב החירום הזה. הכוח ויכולות החשיבה המהירה והחדה, נחוצים באותם מקומות בגופנו - כדי שנוכל לברוח מהסכנה ביעילות או כדי להילחם ולנצח.
חומצות שומן המפורקות במהלך הזה ומשחררות לדם שלנו גלוקוזה, מספקות דחיפה ותיגבור אנרגטי ומביאות את הגוף לפעול ביעילות מירבית. נתיבי האוויר והנשימה מעלים את החמצן המגיע למוח ויכולות הביצוע שלו משתפרות פלאים. משם גם מתגברים העירנות חגות החושים והמוטוריקה.
אנשים שחוו מצבי סכנה קיצוניים מעידים שעשו דווקא מהפחד הזה דברים שמעולם לא חשבו שהם יכולים לעשות. או שחשו שיש להם כוח גדול מהרגיל, או אומץ או שהם רצו מהר מכל ריצה רגילה שלהם.
נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת לפעולה, נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.
הנה מערכת "הילחם או ברח" (עברית):
https://youtu.be/QxYGKbZWqjk
הפחד מייצר את הקורטיזול והאדרנלין, הורמוני הלחץ שבגוף (מתורגם):
https://youtu.be/i0DY-_0kuBw
כש-Fight or Flight מופעל הרבה אצל ילדים שחווים טראומות ילדות משפיעה הפרשת הורמוני הלחץ המתמדת על בריאותם הפיזית לכל חייהם (מתורגם):
https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes
והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
גשר סטורסייסאונדט (Storseisundet Bridge) שבנורבגיה הוא אחד המקומות שמפחיד במיוחד לנהוג בהם במכונית. אמנם הגשר הנורבגי הזה בטוח לחלוטין אך הוא נראה יותר כמו רכבת הרים מאשר כמו גשר בטוח לנסיעה..
נהגים שנהגו בגשר סטורסייסאונדט העידו שבפעם הראשונה שנוהגים בו, ההרגשה היא של צניחה אל המים, יותר כמו בפארק שעשועים מפחיד מאשר בנסיעה הביתה..
הנה הגשר על הדרך האטלנטית:
https://youtu.be/KiLxb2G-t8c
נסיעה בכביש:
https://youtu.be/waT8Kwe6Dtg
הדרך האטלנטית והגשר שעליה מהאוויר:
https://youtu.be/2Uk968i_97U
פחד
טיפוס הרים (Climbing) היא אחת החוויות המפחידות שיש. הגבהים העצומים, הטיפוס הזהיר בין אבנים שכל אחת יכולה להתדרדר וליפול ואתם איתה, האוויר הדליל בגבהים, הקור, העייפות. הכל יכול מאד להפחיד.
ובכל זאת יש המוני מטפסים על הרים בעולם. איך הם לא פוחדים לעשות את זה?
ובכן, הסיפור של טיפוס הרים הוא עניין של כבלים וחבלים שמאבטחים את מטפסי ההרים, כך שאם חלילה הם נופלים, הם מוגנים מהתרסקות על הקרקע. החבלים מאבטחים אותם ואם לא התרשלו בקשירה שלהם, הם מוגנים.
הנה מטפס הרים אלוף העולם וללא אצבעות (עברית):
https://youtu.be/CvMDjSpn6lI
מטפסת הרים נועזת:
http://youtu.be/cpvyIYseFYg
מטפס אמיץ במיוחד:
https://youtu.be/l_lZc7nATT4
איפה ישנים מטפסי הרים?
https://youtu.be/XvynyBcr2sc
כך מתאמנים על טיפוס הרים:
https://youtu.be/iTWPbSgKaWI
ברוק רבוטו, המטפסת הצעירה והנועזת:
https://youtu.be/5P5akoQ_eNI
רגע של מנועים - טיפוס בלתי אפשרי ומטורף על הרים בבאגי - אל תנסו!
https://youtu.be/y1ubHrljbEE
ובואו לטפס על הרים:
http://youtu.be/7g2k0eEQUaM?qr=yes
הפירוש של "ממנטו מורי" (Memento Mori) הוא "זכור כי אתה עתיד למות" או "זכור את יום מותך". מטרת המשפט הייתה התזכורת של הכנסייה הנוצרית למאמינים, שגם בשיא הההצלחה והקריירה, אורב המוות וניצב מאחוריך.
לאזהרה הזו יש שורשים קדומים הרבה יותר. מספרים שבשלהי המאה השניה לספירה נהגו הגנרלים הרומיים לצעוד בתהלוכות ניצחון, כשבעקבותיהם צועד עבד שמלמל באוזניהם שוב ושוב את המשפט "צפה לאחור וזכור שהנך אך ורק בן-אדם". המוסר והצניעות, מסתבר, היו תכונות חשובות כבר מימי קדם.
גם לאורך תקופת הרנסאנס משתמשים ברעיון או במוטו של "ממנטו מורי". לזה משמש סמל הגולגולת, המופיע ביצירות אמנות רבות בדרך כלל כמסמל את המוות שיש לזכור, ה"ואניטאס", ציורי הריקנות הדוממים ואת ההמלצה לחיות חיים ללא חטא.
למשל בציור המופלא של הולביין, "השגרירים", מופיעים סמלים של השמיים והארץ, אך גם של העולם התחתון, זה של המוות. שם יש את הסמל שעל כובעו של השגריר השמאלי, למשל. הסמל דמוי גולגולת וביחד עם מיתר הלאוטה (כלי הנגינה) הקרוע, שניהם מזכירים שלא חיים לנצח.
אבל בציור יש עוד משהו. מסתתרת בו אשלייה אופטית בת חצי מילניום (500 שנה). מדובר בגולגולת מעוותת שמופיעה בתחתית התמונה ושניתן להבין מהי רק במבט על הציור מהצד. זה מה שנקרא "צורה אנאמורפית", כזו שניתן לראות רק כשעומדים בזווית לתמונה.
מה שמסמלת הגולגולת הנסתרת הזו, כמו הסמלים שהוזכרו קודם, זה את המוות, שכדאי לזכור אותו, את ה"ממנטו מורי".
הנה הסבר של רעיון הממנטו מורי והצניעות האנושית הנחוצה אל מול המוות:
https://youtu.be/Q7riwDPlEAM
פרשנות עכשווית למושג (עברית):
https://youtu.be/ySSnsmiBZN0
חנות הממנטו מורי שמוקדשת לדברים מפחידים:
http://youtu.be/fax_ql2PVvA
עוד חנות-מוזיאון כזה בבורנמות:
http://youtu.be/iLXWca2Zxzg
על הסמלים של הווניטאס בציורים:
https://youtu.be/xUpwenYB5eE?long=yes
בהרי האלפים האוסטריים, בקרחון דכשטיין בנה אתר נופש מרפסת שקופה לחלוטין, עם תצפית בגובה 400 מטרים שמתחתיה אין שום דבר.
מה שמוביל אל התצפית הזו הן 14 מדרגות מפחידות במיוחד ואליהן עוד 100 מטר של גשר תלוי, מפחיד גם הוא.
לבעלי פחד גבהים,אגב, זה ממש לא מקום מזמין.
הנה ה"מרפסת" המפחידה בעולם - מרפסת השמיים:
http://youtu.be/34hwcNYpVJc
וכל האזור של קרחון דכשטיין:
http://youtu.be/WRjaOpmcfTs
אם הקרבה היא ויתוּר על משהו, הרי שהקרבה עצמית פירושה מסירוּת נפש. ומסירות נפש כשמה כן היא - מסירת נפשך, חייך, עבור אחרים, כדי לאפשר להם חיים.
הקרבה פירושה ויתור על דבר בעל ערך רב, רק כדי לאפשר משהו אחר, שהמקריב לא בהכרח נהנה ממנו, או שיש הנהנים ממנו הרבה יותר.
אם אומרים שמישהו הקריב את קידומו בעבודה עבור המשפחה, מכוונים לכך שהוא ויתר על העמדת הקריירה במקום הראשון, כדי לספק את צרכי ילדיו או בן זוגו.
אבל ההקרבה העצמית היא הרבה יותר משמעותית, כי יש בה ויתור סופי, הכי משמעותי שיש - ויתור על עצם קיומו של המקריב. היא מתרחשת כשאדם מוכן לשלם בחייו שלו, לרוב כדי לאפשר חיים לאחרים.
בשואה אנשים הקריבו את חייהם בכדי שלא לבגוד בחבריהם למחתרת והורים הקריבו את עצמם להצלת ילדיהם. היו אף חסידי אומות העולם שהיו מוכנים להקריב את חייהם ואת חיי בני משפחתם בכדי להציל יהודים.
גם בשדה הקרב יש מקרים שלא יאומנו, של קפיצה על רימון או הפיכה של חיילים את עצמם ל"מגן אנושי" לחבריהם לנשק. חיילים שלקחו על עצמם משימות שהסיכוי לחזור מהן הוא אפסי והקריבו את עצמם למען חבריהם לנשק.
גם לאונידס הספרטני, בקרב תרמופילאי, נשאר עם 300 מחייליו להילחם בצבא פרסי עצום, כדי לאפשר למרבית צבאו לחמוק מהשמדה ולהיערך לעמידה מול הפרסים ולניצחון. קראו על כך בתגית "לאונידס".
בהיסטוריה של צה"ל לבדו היו לפחות 8 חיילים שהפילו את עצמם על רימון והגנו על חבריהם ממוות. רב סרן רועי קליין הוא המפורסם מביניהם, בהיותו הקצין שהגן על חייליו. קראו עליו בתגית "הקרבה עצמית, רועי קליין".
היו גם מי ש"נשכבו על הגדר" (ומכאן הביטוי המפורסם), כדי לאפשר לחבריהם לפרוץ למוצב ולכבוש אותו, כי הפצצה שנועדה להכריע את הגדר לא התפוצצה. שלושה לוחמים עשו זאת במלחמת ששת הימים לבדה, נשכבו על גדר בעת קרב, וחבריהם לנשק חצו אותה על גבם. דוד שירזי שילם בחייו על כך באותו קרב.
הנה המפקד הדגול שדאג לחלץ את חייליו והקריב את עצמו בשבילם (עברית):
https://youtu.be/G7uggJEF8Ig
האם גם בטבע יש הקרבה עצמית?
https://youtu.be/K_yYDhhrN00
וסרט תיעודי לזכר הקצין רועי קליין שנשכב על רימון כדי להגן על חייליו (עברית):
https://youtu.be/8AhWf5UtQ0Y?long=yes
נער ניגרי בשם דניאל איהקינה הצליח לעשות את הלא-יאומן ולברוח ממשפחתו, כשהוא תלוי על גלגל מטוס ולאחר מכן מתחבא בתוך כן-הנסע. רבים ניסו זאת בעבר ומתו במהלך הנסיון לטוס כך, בסתר. מעולם לא דווח קודם לכן על מקרה דומה של נוסע ששרד טיסה כזו.
הסיבה שטיסה כזו אינה אפשרית היא הקור הקיצוני שיש בגבהים שבהם טסים מטוסים מסחריים כאלה. מייחסים את ההצלחה של הנער לשרוד את הטיסה הזו, למרחק הקצר שעשה המטוס - זו הייתה טיסה בת 35 דקות בלבד.
המדהים ביותר הוא שנוסעים ראו את הנער עוד בשדה התעופה בניגריה, כשהוא רץ, נתלה על הגלגל ומטפס דרכו אל כן הנסע. הטייסים שקיבלו את הדיווח העדיפו להמשיך בהמראה והנער האמיץ והלא-חכם הזה, אך בעל המזל הרב כל כך, נעצר מיד עם הנחיתה בנמל התעופה בלאגוס, העיר המרכזית בניגריה.
הנה סיפורו של דניאל - השני מתוך 5 ששרדו טיסה כזו:
https://youtu.be/86ysR_n9RoU
אחריו הצליח לדאוג נער בן 16 טיסה של יותר מ-5 שעות כך:
https://youtu.be/BLkE8mX52Jg
וב-2017 שרד מישהו טיסה כזו בת 11 שעות:
https://youtu.be/bY2SlUvinLM
מי האיש שנבלע על ידי כריש והצליח להינצל?
על אף שזה לא יאומן ורבים מפקפקים בסיפור הזה, יש יסוד להאמין שהבחור שבסרטון הצליח להינצל לאחר שכריש עמלץ לבן בלע אותו. הידע שלו בזואולוגיה וההבנה שלו במבנה השיניים של הכריש סייעו לו בחילוץ שלא יאומן מתוך לועו של אחד הטורפים האימתניים בטבע.
מה דעתכם? - זה הגיוני?
הנה הסרטון של האיש שנבלע על ידי כריש והציל את עצמו מתוך לוע הכריש:
http://youtu.be/RxQsnyaZBTs
על אף שזה לא יאומן ורבים מפקפקים בסיפור הזה, יש יסוד להאמין שהבחור שבסרטון הצליח להינצל לאחר שכריש עמלץ לבן בלע אותו. הידע שלו בזואולוגיה וההבנה שלו במבנה השיניים של הכריש סייעו לו בחילוץ שלא יאומן מתוך לועו של אחד הטורפים האימתניים בטבע.
מה דעתכם? - זה הגיוני?
הנה הסרטון של האיש שנבלע על ידי כריש והציל את עצמו מתוך לוע הכריש:
http://youtu.be/RxQsnyaZBTs
מהו הגשר המפחיד בעולם?
גשר אשימה אוהאשי (Eshima Ohashi Bridge) שביפאן מכונה "גשר רכבת ההרים". הוא בנוי בשיפוע כה חד שלפחות מרחוק הוא נראה כמו רכבת הרים מאיימת.
המבנה המפחיד שלו נוצר כדי לאפשר לספינות לעבור מתחתיו, אבל הוא מעורר הרבה פחד בלב הנהגים שאינם מהסביבה.
הגשר שגובהו 44 מטרים ואורכו 1.7 קילומטרים עובר מעל אגם נקאומי. זהו גשר הבטון היצוק הכי גדול של יפאן וגשר הבטון היצוק השלישי בגודלו בעולם.
הנה גשר אשימה אוהאשי או ביפאנית 日本鳥取県境港市 江島大橋:
https://youtu.be/VdoAFK3FD1Y?t=1m37s&end=2m06s
מזווית אחרת, הנה שוב גשר "רכבת ההרים" אשימה אוהאשי:
https://youtu.be/lC4LNAzhFRU?t=13s
ובנהיגה, לפחות בעליה, זה הרבה פחות מפחיד מלראות את זה מרחוק, או בירידה:
https://youtu.be/aVnpjJyOLJQ
גשר אשימה אוהאשי (Eshima Ohashi Bridge) שביפאן מכונה "גשר רכבת ההרים". הוא בנוי בשיפוע כה חד שלפחות מרחוק הוא נראה כמו רכבת הרים מאיימת.
המבנה המפחיד שלו נוצר כדי לאפשר לספינות לעבור מתחתיו, אבל הוא מעורר הרבה פחד בלב הנהגים שאינם מהסביבה.
הגשר שגובהו 44 מטרים ואורכו 1.7 קילומטרים עובר מעל אגם נקאומי. זהו גשר הבטון היצוק הכי גדול של יפאן וגשר הבטון היצוק השלישי בגודלו בעולם.
הנה גשר אשימה אוהאשי או ביפאנית 日本鳥取県境港市 江島大橋:
https://youtu.be/VdoAFK3FD1Y?t=1m37s&end=2m06s
מזווית אחרת, הנה שוב גשר "רכבת ההרים" אשימה אוהאשי:
https://youtu.be/lC4LNAzhFRU?t=13s
ובנהיגה, לפחות בעליה, זה הרבה פחות מפחיד מלראות את זה מרחוק, או בירידה:
https://youtu.be/aVnpjJyOLJQ
איך בונים דרכי צוקים להליכה?
הבנאים שבונים דרכים בהרים הגבוהים של סין הם אנשים אמיצים במיוחד. הם מסוגלים לבצע משימות של בניה בתנאי גובה מפחידים במיוחד ובסיכון בלתי רגיל. את רוב העבודה עם עושים ללא קשירה וללא מעקה בינם לבין התהום. מספיק תנועה לא אחראית או איבוד של שווי המשקל ואסון יכול לקרות.
הבנאים הללו מסבירים שהצעירים מסרבים לעבוד בעבודה זו, מכיוון שהיא כרוכה בניתוק מהמשפחה לשבועות, חודשים ואף שנים. איש מהם לא מציין שהם חוששים לחייהם..
כך בונים את שביל ההרים הבנוי בסין:
https://youtu.be/aYzRYcMnGgU
וכך נראית בדרך כלל התוצאה - ב"מאה המדרגות הבנויות בשמיים":
https://youtu.be/da3OccOoAWY
הבנאים שבונים דרכים בהרים הגבוהים של סין הם אנשים אמיצים במיוחד. הם מסוגלים לבצע משימות של בניה בתנאי גובה מפחידים במיוחד ובסיכון בלתי רגיל. את רוב העבודה עם עושים ללא קשירה וללא מעקה בינם לבין התהום. מספיק תנועה לא אחראית או איבוד של שווי המשקל ואסון יכול לקרות.
הבנאים הללו מסבירים שהצעירים מסרבים לעבוד בעבודה זו, מכיוון שהיא כרוכה בניתוק מהמשפחה לשבועות, חודשים ואף שנים. איש מהם לא מציין שהם חוששים לחייהם..
כך בונים את שביל ההרים הבנוי בסין:
https://youtu.be/aYzRYcMnGgU
וכך נראית בדרך כלל התוצאה - ב"מאה המדרגות הבנויות בשמיים":
https://youtu.be/da3OccOoAWY
מהו כלוב הזכוכית שבהרי האלפים?
"הצעידה אל החלל" שבמון בלאן בהרי האלפים היא אחת החוויות המפחידות והמדהימות שיש. אנשים משלמים מאות שקלים כדי להיכנס ל"כלוב הזכוכית" או "מרפסת החלל" - מעין מרפסת שקופה לחלוטין, כולה זכוכית, המחוברת להר זקוף וצר ונמצאת מעל תהום של 4 קילומטרים!
מרפסת הזכוכית הזו מורכבת מ-3 שכבות של זכוכית עבה והיא יכולה לעמוד ברוחות בעוצמה של 220 קילומטרים לשעה. מצד שני להיות כלוא בתוך כלוב זכוכית כזה, בזמן של רוחות עזות מסביב, זו בטח לא חוויה קלה..
זה מפחיד אבל מאפשר לצפות בנוף בלי שום הפרעה. זה גם לא זול וקצר מאד, אבל בעיקר - זהו מבחן אומץ למי שחייבים להוכיח לעצמם שאינם פוחדים מגבהים שכאלה!
הנה מרפסת הצעידה אל החלל:
http://youtu.be/o0AxH62-AXY
"הצעידה אל החלל" שבמון בלאן בהרי האלפים היא אחת החוויות המפחידות והמדהימות שיש. אנשים משלמים מאות שקלים כדי להיכנס ל"כלוב הזכוכית" או "מרפסת החלל" - מעין מרפסת שקופה לחלוטין, כולה זכוכית, המחוברת להר זקוף וצר ונמצאת מעל תהום של 4 קילומטרים!
מרפסת הזכוכית הזו מורכבת מ-3 שכבות של זכוכית עבה והיא יכולה לעמוד ברוחות בעוצמה של 220 קילומטרים לשעה. מצד שני להיות כלוא בתוך כלוב זכוכית כזה, בזמן של רוחות עזות מסביב, זו בטח לא חוויה קלה..
זה מפחיד אבל מאפשר לצפות בנוף בלי שום הפרעה. זה גם לא זול וקצר מאד, אבל בעיקר - זהו מבחן אומץ למי שחייבים להוכיח לעצמם שאינם פוחדים מגבהים שכאלה!
הנה מרפסת הצעידה אל החלל:
http://youtu.be/o0AxH62-AXY
מה הסיפור של גולש הסקייטבורד דני וואי?
דני וואי הוא אולי הגולש סקייטבורד המיומן והנועז ביותר בעולם. הוא גולש בכל מקום אפשרי, ללא הפסקה.
יש לו גם רעיונות משונים ומוצלחים לגלישה שמעוררת את הדמיון. גלישותיו כוללות גלישה ממסוק וגלישה מהחומה הסינית העצומה.
יש לדני וואי תארים ושיאי עולם רבים, כולל כמה תוארי "סקייטר השנה", שיאן העולם בהישארות באוויר ושיאן העולם בקפיצה עם סקייטבורד לרוחק.
הנה סרטון של דני וואי גולש בכל מקום אפשרי וגם נפגע בגלישה:
http://youtu.be/AwqKLpc-Xgw
דני וואי הוא אולי הגולש סקייטבורד המיומן והנועז ביותר בעולם. הוא גולש בכל מקום אפשרי, ללא הפסקה.
יש לו גם רעיונות משונים ומוצלחים לגלישה שמעוררת את הדמיון. גלישותיו כוללות גלישה ממסוק וגלישה מהחומה הסינית העצומה.
יש לדני וואי תארים ושיאי עולם רבים, כולל כמה תוארי "סקייטר השנה", שיאן העולם בהישארות באוויר ושיאן העולם בקפיצה עם סקייטבורד לרוחק.
הנה סרטון של דני וואי גולש בכל מקום אפשרי וגם נפגע בגלישה:
http://youtu.be/AwqKLpc-Xgw
מהי רכבת ההרים הכי מפחידה ומהנה בעולם?
"סמיילר" היא רכבת ההרים המפחידה ביותר בעולם. היא ככל הנראה זו שיש לה את הכי הרבה לולאות, "לופים" וזו שהדגישה את החיוכים הרחבים שהיא מותירה לנוסעים בה, בתום הסיבובים וההיפוכים שלה.
כי רכבת ההרים הזו מציעה לנוסעים בה לא פחות מ-14 לולאות, שזה הכי הרבה לופים מבין רכבות ההרים בעולם.
הסמיילר ממוקמת במגדלי אלטון באנגליה. היא זכתה לשם "סמיילר", מכיוון שמחקרים שנעשו עליה הראו שמסתבר שבתוך סערת הרגשות שמעוררת החווייה, הרגש הברור ביותר של מי שחווים את רכבת ההרים הזו ואולי אף בכלל, הוא החיוך הלא-נגמר שכל פני הנוסעים, בסוף הנסיעה בה.
הנה סרטון של רכבת ההרים שיאנית גינס במספר הלולאות:
http://youtu.be/7UrqbWF9fJ8
חוויית נסיעה ברכבת ההרים הזו:
http://youtu.be/qqN9PDS3hOc
ואולי זו רכבת הרים מפחידה במיוחד, לפחות כמו שזה נראה על פני הנערה שכאן:
https://youtu.be/LwF5WiMkBXo
עלו לרכבת ההרים המפחידה:
http://youtu.be/Js_Jv5EzOv0?qr=yes
"סמיילר" היא רכבת ההרים המפחידה ביותר בעולם. היא ככל הנראה זו שיש לה את הכי הרבה לולאות, "לופים" וזו שהדגישה את החיוכים הרחבים שהיא מותירה לנוסעים בה, בתום הסיבובים וההיפוכים שלה.
כי רכבת ההרים הזו מציעה לנוסעים בה לא פחות מ-14 לולאות, שזה הכי הרבה לופים מבין רכבות ההרים בעולם.
הסמיילר ממוקמת במגדלי אלטון באנגליה. היא זכתה לשם "סמיילר", מכיוון שמחקרים שנעשו עליה הראו שמסתבר שבתוך סערת הרגשות שמעוררת החווייה, הרגש הברור ביותר של מי שחווים את רכבת ההרים הזו ואולי אף בכלל, הוא החיוך הלא-נגמר שכל פני הנוסעים, בסוף הנסיעה בה.
הנה סרטון של רכבת ההרים שיאנית גינס במספר הלולאות:
http://youtu.be/7UrqbWF9fJ8
חוויית נסיעה ברכבת ההרים הזו:
http://youtu.be/qqN9PDS3hOc
ואולי זו רכבת הרים מפחידה במיוחד, לפחות כמו שזה נראה על פני הנערה שכאן:
https://youtu.be/LwF5WiMkBXo
עלו לרכבת ההרים המפחידה:
http://youtu.be/Js_Jv5EzOv0?qr=yes
מהי קפיצת באנג'י?
קפיצת באנג'י היא קפיצה ממקום גבוה כשהקופץ קשור לקרסוליו בחבל גמיש ומחובר למעלה, אל המקום שממנו קפץ. קפיצות הבאנג'י הן מענפי הספורט האתגרי הפופולארי ביותר בעולם ורבים מנסים לקפוץ כך, גם אם אינם משתתפים בספורט אתגרי אחר.
המילה באנג'י היא מילת סלנג בניו-זילנד, לרצועה אלסטית, זו שקושרת את הקופץ למקום הקפיצה ושומרת עליו מפגיעה בקרקע.
מקור הספורט הזה הוא באיי ונואטו שבדרום מערב האוקיינוס השקט. צוות של רשת הטלוויזיה ה-BBC צילם בשנות ה-50 של המאה הקודמת נערים מתבגרים שנהגו לקפוץ ממבני עץ גבוהים אל האדמה שמתחת, כשענפי צמח מטפס קושרים את קרסוליהם. זה היה מבחן אומץ לטקס התבגרות והוא אומץ על ידי ספורטאים ברחבי העולם כולו.
הנה סרטון של קפיצת באנג'י מכדור פורח:
http://youtu.be/T2Hi3dg021o
קפיצת באנג'י מגשר:
http://youtu.be/NBiFfN4skFY
ובואו לקפוץ אל הצוק:
https://youtu.be/tl6rVm9vx2g?qr=yes
קפיצת באנג'י היא קפיצה ממקום גבוה כשהקופץ קשור לקרסוליו בחבל גמיש ומחובר למעלה, אל המקום שממנו קפץ. קפיצות הבאנג'י הן מענפי הספורט האתגרי הפופולארי ביותר בעולם ורבים מנסים לקפוץ כך, גם אם אינם משתתפים בספורט אתגרי אחר.
המילה באנג'י היא מילת סלנג בניו-זילנד, לרצועה אלסטית, זו שקושרת את הקופץ למקום הקפיצה ושומרת עליו מפגיעה בקרקע.
מקור הספורט הזה הוא באיי ונואטו שבדרום מערב האוקיינוס השקט. צוות של רשת הטלוויזיה ה-BBC צילם בשנות ה-50 של המאה הקודמת נערים מתבגרים שנהגו לקפוץ ממבני עץ גבוהים אל האדמה שמתחת, כשענפי צמח מטפס קושרים את קרסוליהם. זה היה מבחן אומץ לטקס התבגרות והוא אומץ על ידי ספורטאים ברחבי העולם כולו.
הנה סרטון של קפיצת באנג'י מכדור פורח:
http://youtu.be/T2Hi3dg021o
קפיצת באנג'י מגשר:
http://youtu.be/NBiFfN4skFY
ובואו לקפוץ אל הצוק:
https://youtu.be/tl6rVm9vx2g?qr=yes
איך מטפסי צוקים ישנים?
המטפסים על הרים וצוקים חייבים לישון טוב בדרך לפסגה. טיפוס הרים, למשל, יכול להימשך בין ימים בודדים ועד למספר שבועות ואף יותר. במהלכו השינה היא לרוב בנקודות מישור יחסי, מקומות קרים ומאתגרים, אבל בדרך כלל לא מאיימים מדי.
טיפוס צוקים, לעומת זאת, הוא ענף מאתגר במיוחד בעולם הטיפוס. המשתתפים בו הם מטפסים מנוסים ומיומנים שאינם חוששים מהגובה ובלי שום בעיה יכולים ללון כשהם תלויים על צוק, ליטרלי בין שמיים וארץ.
מטפסי הצוקים משחקים לא פעם עם גבולות היכולת שלהם. לפני שהם ניגשים לטיפוס, הם אוספים מידע על המצוק, על מידת הקושי שלו, תנאי השטח ופרטי פרטים לתכנון הטיפוס. כל טעות יכולה להסתיים כאן באסון.
את מי שמטפסים על צוקים מאתגרים על כך, השינה על הצוק לא מפחידה מדי. הם מאבטחים את עצמם בכבלים, אותם חיברו אל הסלע בפטישים שלהם. על היריעה שבין הכבלים הם מניחים ומאבטחים את שקי השינה שלהם ונרדמים.
יש מי שמעניקים את החוויה הזו באופן מסחרי. באחד האזורים היפים בעולם, עם נופי הרים מרהיבים וצוקי ענק מטורפים, אזור "העמק הקדוש" שבפרו הוא מקום בו תוכלו ללון ב-Natura Vive Skylodge. יש בו מספר תאים שקופים, התלויים בין שמים לארץ ועל דופן הצוק, בגובה של 400 מטרים.
בגובה כזה ועם הרגשה של לינה באוויר, גם כשמתהפכים בלילה, קשה שלא להיבהל מהגובה. כדי להגיע אל הסוויטות הללו, האורחים יכולים לעשות סנפלינג מאובטח היטב, אבל הם לא חייבים - מערכת של סולמות וגשרים מאפשרת עליה נוחה יחסית, גם אם עדיין מפחידה למי שלא מנוסים בטיפוס הרים. הירידה בסוף השהייה כאן היא באמצעות אומגה ארוכה למטה.
כך ישנים בטיפוסי צוקים:
https://youtu.be/K6HFH4E2JSI
אוהלים במעלה הצוק:
https://youtu.be/8a_qkwmN-yU
בוקר טוב למתעוררים על דופן הצוק:
https://youtu.be/GnxpesLE1Q0
תאי השינה התלויים על הצוק בפרו:
https://youtu.be/srFKQrmL3Fg
ואלו שמעדיפים לטפס אליהם ממש:
https://youtu.be/IXKiPJ8JUa8
המטפסים על הרים וצוקים חייבים לישון טוב בדרך לפסגה. טיפוס הרים, למשל, יכול להימשך בין ימים בודדים ועד למספר שבועות ואף יותר. במהלכו השינה היא לרוב בנקודות מישור יחסי, מקומות קרים ומאתגרים, אבל בדרך כלל לא מאיימים מדי.
טיפוס צוקים, לעומת זאת, הוא ענף מאתגר במיוחד בעולם הטיפוס. המשתתפים בו הם מטפסים מנוסים ומיומנים שאינם חוששים מהגובה ובלי שום בעיה יכולים ללון כשהם תלויים על צוק, ליטרלי בין שמיים וארץ.
מטפסי הצוקים משחקים לא פעם עם גבולות היכולת שלהם. לפני שהם ניגשים לטיפוס, הם אוספים מידע על המצוק, על מידת הקושי שלו, תנאי השטח ופרטי פרטים לתכנון הטיפוס. כל טעות יכולה להסתיים כאן באסון.
את מי שמטפסים על צוקים מאתגרים על כך, השינה על הצוק לא מפחידה מדי. הם מאבטחים את עצמם בכבלים, אותם חיברו אל הסלע בפטישים שלהם. על היריעה שבין הכבלים הם מניחים ומאבטחים את שקי השינה שלהם ונרדמים.
יש מי שמעניקים את החוויה הזו באופן מסחרי. באחד האזורים היפים בעולם, עם נופי הרים מרהיבים וצוקי ענק מטורפים, אזור "העמק הקדוש" שבפרו הוא מקום בו תוכלו ללון ב-Natura Vive Skylodge. יש בו מספר תאים שקופים, התלויים בין שמים לארץ ועל דופן הצוק, בגובה של 400 מטרים.
בגובה כזה ועם הרגשה של לינה באוויר, גם כשמתהפכים בלילה, קשה שלא להיבהל מהגובה. כדי להגיע אל הסוויטות הללו, האורחים יכולים לעשות סנפלינג מאובטח היטב, אבל הם לא חייבים - מערכת של סולמות וגשרים מאפשרת עליה נוחה יחסית, גם אם עדיין מפחידה למי שלא מנוסים בטיפוס הרים. הירידה בסוף השהייה כאן היא באמצעות אומגה ארוכה למטה.
כך ישנים בטיפוסי צוקים:
https://youtu.be/K6HFH4E2JSI
אוהלים במעלה הצוק:
https://youtu.be/8a_qkwmN-yU
בוקר טוב למתעוררים על דופן הצוק:
https://youtu.be/GnxpesLE1Q0
תאי השינה התלויים על הצוק בפרו:
https://youtu.be/srFKQrmL3Fg
ואלו שמעדיפים לטפס אליהם ממש:
https://youtu.be/IXKiPJ8JUa8
