» «
פחד
מהו הפחד?


פחד (Fear) הוא רגש שיש לו תפקיד הישרדותי אצל בני אדם. בראש ובראשונה הוא נועד לגרום לאדם להיות זהיר יותר. מקורו ההוא באינסטינקטים החייתיים שלנו והוא מלווה אותנו מעידנים קדומים. גם אם אנו בני אדם משכילים ומתקדמים מהמאה ה-21, במוחנו הפחד מחיית טרף שרודפת אחרינו ממשיך להתקיים גם היום.

הפחד נוכח הסכנה מביא את המוח לתפקוד מותאם. הוא מכין אותנו פיזית להתמודדות מול איום חיצוני, כשבתוך שניות מופעלת מערכת של "הילחם או ברח" (Fight or flight response). מדובר בתגובה של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו. נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.

הפחד הזה כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח, להילחם, או לקפוא במקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו.

לפחד ביטויים פיזיים שונים, כמו קצב לב מואץ המספק יותר דם, הזעה מוגברת, אישונים מתרחבים ונשימה מואצת. אלו מאפשרים הזרמת דם וחמצן מוגברת לשרירים הנמתחים, על חשבון איברים כמו מערכת העיכול, שאינם חיוניים להישרדות.

המעניין הוא שהתגובות האוטומטיות הללו אינן משתנות בין מקרים שבהם הפחד הוא אמיתי ונובע מאיום של ממש, או מקרים של פחד שמקורו בראשנו, כמו פחד במה, פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים וכדומה.

גם בגיל הילדות יש לפחד תפקיד. סוגי הפחד השונים הם שלבי התפתחות אצל הילד והם סוג של מנגנוני שמירה החשובים לרווחתו.

המדהים הוא שעם כל המשמעות המבאסת של הפחד, רובנו מוכנים לשלם ולהשקיע סכומי כסף, לעתים גבוהים מאוד, בכדי לפחד. שמתם לב כמה מאיתנו מטורפים על מתקנים מפחידים בלינה פארק? כמה מוכנים לשלם כדי לטפס על צוקים מטורפים, לעיתים בלי מכשירים או אמצעי הגנה ובטיחות וכמה פעמים אנו עושים דברים אסורים ומפחידים, רק כי זה מרגש אותנו ומציף אדרנלין?


הנה תגובת הגוף לפחד:

https://youtu.be/zSwMn9g4OgQ


הסבר לפחד האנושי מהחושך:

http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk


מסתבר שהפחד הוא גם כיף, אבל בתנאים מסוימים של חוויה בה הסכנה מבוקרת ונשלטת (מתורגם):

https://youtu.be/oetVvR5RQUs


והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
גשר סטורסייסאונדט
מהו הגשר שלנהוג עליו זה כמו לנהוג ברכבת הרים?



גשר סטורסייסאונדט (Storseisundet Bridge) שבנורבגיה הוא אחד המקומות שמפחיד במיוחד לנהוג בהם במכונית. אמנם הגשר הנורבגי הזה בטוח לחלוטין אך הוא נראה יותר כמו רכבת הרים מאשר כמו גשר בטוח לנסיעה..

נהגים שנהגו בגשר סטורסייסאונדט העידו שבפעם הראשונה שנוהגים בו, ההרגשה היא של צניחה אל המים, יותר כמו בפארק שעשועים מפחיד מאשר בנסיעה הביתה..


הנה הגשר על הדרך האטלנטית:

https://youtu.be/KiLxb2G-t8c


נסיעה בכביש:

https://youtu.be/waT8Kwe6Dtg


הדרך האטלנטית והגשר שעליה מהאוויר:

https://youtu.be/2Uk968i_97U


והכביש המפחיד בחורף:

https://youtu.be/gJOh_N38fW4
הילחם או ברח
מהי מערכת "הילחם או ברח"?


"הילחם או ברח" (Fight or Flight) היא תגובה גופנית, בה הגוף מכין אותנו במהירות למצבים מסוכנים, לנוכח איום כלשהו, כך שנוכל להגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה.

זה קורה בגלל הפחד. כן, רבים יודעים שהפחד כרוך אצלנו בשינויים גופניים המאפשרים לנו לברוח מהר, או לקפוא על מקומנו - כל אחד וכל מקרה לגופו. לפעמים הוא גם גורם לנו שנוכל להילחם ואפילו לנצח, גם כשחשבנו שאין סיכוי שנוכל לנצח.

ואלה שלושת ה-Fים: פייט, פלייט או פריז. הילחם, ברח או קפא במקום.

איך זה קורה? - לדוגמה, נניח שאנו ביער ולפתע רואים מולנו דוב גדול ומסוכן. הפחד לנוכח הסכנה הגדולה יוצר אצלנו סטרס, לחץ מטורף שמביא את המוח לתפקוד של חירום.

אז ככה - בתגובה הזו, הגוף מכין אותנו במהירות למצבים שבהם נילחם באיום ביעילות וטוב יותר, נהיה חדים יותר ומהירי מחשבה, נתחמק, נברח או נסתתר מהר יותר מהדוב המאיים. לעתים, אם ניאלץ להילחם בו, נמצא את עצמנו מצליחים לחשוב טוב יותר על פתרונות כדי להביס את הדוב, או לפחות לבצע משהו שירוויח לנו זמן כדי שנוכל להיעלם ולהינצל.

כך, הסיכויים שנשרוד לנוכח הסכנה גדלים משמעותית. אבל איך זה בדיוק קרה?


#הורמוני חירום
המערכת הגופנית הזו, שזכתה לשם הציורי "הילחם או ברח" (Fight or flight response), היא בעצם סוג של תגובה "אוטומטית" של מערכת העצבים האוטונומית והרפלקסים שלנו, שנועדה לאפשר לנו להתחמק מהאיום, לברוח מהר וטוב יותר, או להילחם בו באמצעים שלא חשבנו שנוכל לנקוט.

ראשונים פועלים האינסטינקטים, בצורה כזו שלעתים קרובות אנו עושים פעולות מהירות כמו לחמוק ממכונית המתקרבת במהירות, עוד לפני שמוחנו עיבד את נתוני הראייה או השמע שלנו.

אחרי האינסטינקטים וכתגובה לסכנה, המוח מכין אותנו פיזית ובמהירות רבה, להתמודדות מול האיום החיצוני. זה קורה במהירות עצומה, כשבתוך שניות מופעלת בגופנו תגובה גופנית, פיזיולוגית, בה הגוף מפריש חומרים מסוימים, שנקראים הורמונים, במיוחד הורמונים שנקראים "קורטיזול" ו"אדרנלין", אבל יש עוד כמה.

ההורמונים הללו, שהגוף מפריש אל מול הדוב המסוכן, גורמים לכך שנגיב טוב יותר למצב המסוכן הזה. מה שהם עושים זה להפנות אנרגיה למקומות בגוף, שבהם היא נחוצה במצב החירום הזה. הכוח ויכולות החשיבה המהירה והחדה, נחוצים באותם מקומות בגופנו - כדי שנוכל לברוח מהסכנה ביעילות או כדי להילחם ולנצח.

חומצות שומן המפורקות במהלך הזה ומשחררות לדם שלנו גלוקוזה, מספקות דחיפה ותיגבור אנרגטי ומביאות את הגוף לפעול ביעילות מירבית. נתיבי האוויר והנשימה מעלים את החמצן המגיע למוח ויכולות הביצוע שלו משתפרות פלאים. משם גם מתגברים העירנות חגות החושים והמוטוריקה.

אנשים שחוו מצבי סכנה קיצוניים מעידים שעשו דווקא מהפחד הזה דברים שמעולם לא חשבו שהם יכולים לעשות. או שחשו שיש להם כוח גדול מהרגיל, או אומץ או שהם רצו מהר מכל ריצה רגילה שלהם.

נשימה, פעימות לב ועיכול - הכל מתואם במהירות למצב החדש, בו האמיגדלה שבמוח נכנסת לפעולה, נוטלת פיקוד והאדרנלין מחליף את התגובות הלוגיות של המוח.


הנה מערכת "הילחם או ברח" (עברית):

https://youtu.be/QxYGKbZWqjk


הפחד מייצר את הקורטיזול והאדרנלין, הורמוני הלחץ שבגוף (מתורגם):

https://youtu.be/i0DY-_0kuBw


כש-Fight or Flight מופעל הרבה אצל ילדים שחווים טראומות ילדות משפיעה הפרשת הורמוני הלחץ המתמדת על בריאותם הפיזית לכל חייהם (מתורגם):

https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes


והרצאת טד נהדרת על הפחד ומה שאפשר ללמוד ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/OwgWkUIm9Gc?long=yes
אומץ
מה זה אומץ?



האומץ היא תכונה של אנשים שיודעים להתמודד עם פחד, איום, כאב או סכנה. אין מדובר במי שלא פוחדים, אלא במי שיודעים שהפחד הוא אנושי וכולם פוחדים, אבל יודעים להתגבר ולהמשיך לפעול - על אף הפחד!

אנשים העוסקים בפעילויות מסוכנות, לוחמים בשדה הקרב, אקרובטים וספורטאים הפועלים בתנאים של סכנה ופחד - כל אלה חייבים להיות אמיצים.


הנה דוגמה לאומץ בספורט:

http://youtu.be/9nqYvNDu0yQ

פחד

טיפוס הרים
איך מטפסים על הרים בלי לפחד?



טיפוס הרים (Climbing) היא אחת החוויות המפחידות שיש. הגבהים העצומים, הטיפוס הזהיר בין אבנים שכל אחת יכולה להתדרדר וליפול ואתם איתה, האוויר הדליל בגבהים, הקור, העייפות. הכל יכול מאד להפחיד.

ובכל זאת יש המוני מטפסים על הרים בעולם. איך הם לא פוחדים לעשות את זה?

ובכן, הסיפור של טיפוס הרים הוא עניין של כבלים וחבלים שמאבטחים את מטפסי ההרים, כך שאם חלילה הם נופלים, הם מוגנים מהתרסקות על הקרקע. החבלים מאבטחים אותם ואם לא התרשלו בקשירה שלהם, הם מוגנים.


הנה מטפסת הרים נועזת:

http://youtu.be/cpvyIYseFYg


מטפס אמיץ במיוחד:

https://youtu.be/l_lZc7nATT4


איפה ישנים מטפסי הרים?

https://youtu.be/XvynyBcr2sc


כך מתאמנים על טיפוס הרים:

https://youtu.be/iTWPbSgKaWI


ברוק רבוטו, המטפסת הצעירה והנועזת:

https://youtu.be/5P5akoQ_eNI


רגע של מנועים - טיפוס בלתי אפשרי ומטורף על הרים בבאגי - אל תנסו!

https://youtu.be/y1ubHrljbEE


ובואו לטפס על הרים:

http://youtu.be/7g2k0eEQUaM?qr=yes
ממנטו מורי
מה זה ממנטו מורי ואיך הוא תרם לענווה?



הפרוש של "ממנטו מורי" (Memento Mori) הוא "זכור כי אתה עתיד למות". מטרת המשפט הייתה התזכורת של הכנסייה הנוצרית למאמינים, שגם בשיא הההצלחה והקריירה, אורב המוות וניצב מאחוריך.

אבל לאזהרה הזו יש שורשים קדומים הרבה יותר. מספרים שבשלהי המאה השניה לספירה נהגו הגנרלים הרומיים לצעוד בתהלוכות ניצחון, כשבעקבותיהם צועד עבד שמלמל באוזניהם שוב ושוב את המשפט "צפה לאחור וזכור שהנך אך ורק בן-אדם". המוסר והצניעות, מסתבר, היו תכונות חשובות כבר מימי קדם.


הנה הצניעות האנושית הנחוצה אל מול המוות:

http://youtu.be/iohVKfVD8lw


חנות הממנטו מורי שמוקדשת לדברים מפחידים:

http://youtu.be/fax_ql2PVvA


ועוד חנות-מוזיאון כזה בבורנמות:

http://youtu.be/iLXWca2Zxzg
רכבת הרים
מהי רכבת ההרים הכי מפחידה בעולם?



רכבת ההרים המפחידה ביותר בעולם היא אולי זו שיש לה הכי הרבה לולאות. היא נקראת "סמיילר" כיוון שממחקרים שנעשו מסתבר שבתוך סערת הרגשות שמעוררת החווייה, הרגש הברור ביותר של מי שחווים את רכבת ההרים הוא החיוך הלא-נגמר.


הנה סרטון של רכבת ההרים שיאנית גינס במספר הלולאות:

http://youtu.be/7UrqbWF9fJ8


והנה חוויית נסיעה ברכבת ההרים הזו:

http://youtu.be/qqN9PDS3hOc


אבל הנה רכבת הרים מפחידה במיוחד, לפחות את הנערה שבסרטון:

https://youtu.be/LwF5WiMkBXo


עלו לרכבת ההרים המפחידה:

http://youtu.be/Js_Jv5EzOv0?qr=yes
הקרבה עצמית
מהי הקרבה עצמית?



אם הקרבה היא ויתוּר על משהו, הרי שהקרבה עצמית פירושה מסירוּת נפש. ומסירות נפש כשמה כן היא - מסירת נפשך, חייך, עבור אחרים, כדי לאפשר להם חיים.

הקרבה פירושה ויתור על דבר בעל ערך רב, רק כדי לאפשר משהו אחר, שהמקריב לא בהכרח נהנה ממנו, או שיש הנהנים ממנו הרבה יותר.

אם אומרים שמישהו הקריב את קידומו בעבודה עבור המשפחה, מכוונים לכך שהוא ויתר על העמדת הקריירה במקום הראשון, כדי לספק את צרכי ילדיו או בן זוגו.

ההקרבה העצמית היא הרבה יותר משמעותית, כי יש בה ויתור סופי, הכי משמעותי שיש - ויתור על עצם קיומו של המקריב. היא מתרחשת כשאדם מוכן לשלם בחייו שלו, לרוב כדי לאפשר חיים לאחרים.

בשואה אנשים הקריבו את חייהם בכדי שלא לבגוד בחבריהם למחתרת והורים הקריבו את עצמם להצלת ילדיהם. היו אף חסידי אומות העולם שהיו מוכנים להקריב את חייהם ואת חיי בני משפחתם בכדי להציל יהודים.

גם בשדה הקרב יש מקרים שלא יאומנו, של קפיצה על רימון או הפיכה של חיילים בעצמם ל"מגן אנושי". אלו הקריבו את עצמם למען חבריהם לנשק. בהיסטוריה של צה"ל לבדו היו לפחות 8 חיילים שהפילו את עצמם על רימון והגנו על חבריהם ממוות. רב סרן רועי קליין הוא המפורסם מביניהם, בהיותו הקצין שהגן על חייליו.

היו גם מי ש"נשכבו על הגדר" (ומכאן הביטוי המפורסם), כדי לאפשר לחבריהם לפרוץ למוצב ולכבוש אותו, כי הפצצה שנועדה להכריע את הגדר לא התפוצצה. שלושה לוחמים עשו זאת במלחמת ששת הימים לבדה, נשכבו על גדר בעת קרב, וחבריהם לנשק חצו אותה על גבם. דוד שירזי שילם בחייו באותו קרב.


הנה המפקד הדגול שדאג לחלץ את חייליו והקריב את עצמו בשבילם (עברית):

https://youtu.be/G7uggJEF8Ig


גם בטבע יש הקרבה עצמית?

https://youtu.be/K_yYDhhrN00


וסרט תיעודי לזכר הקצין רועי קליין שנשכב על רימון כדי להגן על חייליו (עברית):

https://youtu.be/8AhWf5UtQ0Y?long=yes


קרחון דכשטיין
איפה יש מדרגות מפחידות לשום מקום?



בהרי האלפים האוסטריים, בקרחון דכשטיין בנה אתר נופש מרפסת שקופה לחלוטין, עם תצפית בגובה 400 מטרים שמתחתיה אין שום דבר.

מה שמוביל אל התצפית הזו הן 14 מדרגות מפחידות במיוחד ואליהן עוד 100 מטר של גשר תלוי, מפחיד גם הוא.

לבעלי פחד גבהים,אגב, זה ממש לא מקום מזמין.


הנה ה"מרפסת" המפחידה בעולם - מרפסת השמיים:

http://youtu.be/34hwcNYpVJc


וכל האזור של קרחון דכשטיין:

http://youtu.be/WRjaOpmcfTs
מהי קפיצת באנג'י?



קפיצת באנג'י היא קפיצה ממקום גבוה כשהקופץ קשור לקרסוליו בחבל גמיש ומחובר למעלה, אל המקום שממנו קפץ. קפיצות הבאנג'י הן מענפי הספורט האתגרי הפופולארי ביותר בעולם ורבים מנסים לקפוץ כך, גם אם אינם משתתפים בספורט אתגרי אחר.

המילה באנג'י היא מילת סלנג בניו-זילנד, לרצועה אלסטית, זו שקושרת את הקופץ למקום הקפיצה ושומרת עליו מפגיעה בקרקע.

מקור הספורט הזה הוא באיי ונואטו שבדרום מערב האוקיינוס השקט. צוות של רשת הטלוויזיה ה-BBC צילם בשנות ה-50 של המאה הקודמת נערים מתבגרים שנהגו לקפוץ ממבני עץ גבוהים אל האדמה שמתחת, כשענפי צמח מטפס קושרים את קרסוליהם. זה היה מבחן אומץ לטקס התבגרות והוא אומץ על ידי ספורטאים ברחבי העולם כולו.


הנה סרטון של קפיצת באנג'י מכדור פורח:

http://youtu.be/T2Hi3dg021o


קפיצת באנג'י מגשר:

http://youtu.be/NBiFfN4skFY


ובואו לקפוץ אל הצוק:

https://youtu.be/tl6rVm9vx2g?qr=yes
מה הסיפור של גולש הסקייטבורד דני וואי?



דני וואי הוא אולי הגולש סקייטבורד המיומן והנועז ביותר בעולם. הוא גולש בכל מקום אפשרי, ללא הפסקה.

יש לו גם רעיונות משונים ומוצלחים לגלישה שמעוררת את הדמיון. גלישותיו כוללות גלישה ממסוק וגלישה מהחומה הסינית העצומה.

יש לדני וואי תארים ושיאי עולם רבים, כולל כמה תוארי "סקייטר השנה", שיאן העולם בהישארות באוויר ושיאן העולם בקפיצה עם סקייטבורד לרוחק.


הנה סרטון של דני וואי גולש בכל מקום אפשרי וגם נפגע בגלישה:

http://youtu.be/AwqKLpc-Xgw
מהן תמונות המוות מהתקופה הוויקטוריאנית?



תמונות המוות, או "תמונות הפוסט מורטום” כמו שכונו בתקופה הויקטוריאנית, היו תמונות שבהן הושיבו את המת לצילום אחרון אחרי מותו.

המנהג הזה לא היה מתקבל יפה בימינו, אבל בעבר הוא היה מקובל. המשפחה הכואבת לא יכולה הייתה להיפרד מהבן או הבת המתים, מבלי להצטלם אתם בפעם האחרונה. פעמים רבות הייתה תמונה זו היחידה שבה צולם המת בכלל, כי באותה תקופה צילומים היו דבר יקר ונעשו אצל אנשי מקצוע בלבד.

למעשה, בשנים הראשונות של הצילום, היו צילומים כאלה מהשימושים הפופולאריים של המצלמה. הם גם עשו צדק חברתי, כיוון שאפשרו לבני המעמד הבינוני לשמר את זכר מתיהם, ממש כמו שהעשירים עשו עוד לפני המצאת המצלמה, כשהזמינו ציירים לתעד את יקיריהם המתים.

ברוב צילומי המוות נראות דמויות המתים ברורות וחדות הרבה יותר מדמויותיהן המטושטשות של בני המשפחה החיים, המצולמים לידם. הסיבה הייתה טכנית - לצילום בזמנים ההם נדרש זמן חשיפה ארוך מאד ודמות בני המשפחה הנעים ונושמים, נקלטה בצורה פחות חדה מדמותם של המתים, שלא זזו ולכן המצלמה תפסה אותה בחדות.

פעמים רבות העמידו את המת לצילום כשהוא נתמך באמצעות דוכן, שהוצב מאחוריו. הצלמים גם עשו מאמצים לשוות למתים מראה “חי”, על ידי הוספת סומק ללחיים ולעיתים אפילו על ידי ציור עיניים בתמונה, מעל העפעפיים הסגורים של המת.

תמונות אלה נקראו לעיתים “ממנטו מורי”, כשם הציווי התרבותי העתיק - לחיות את החיים, מכיוון שהמוות הוא בלתי נמנע ויכול לקרות בכל רגע. אם תחשבו על זה, הן אינן מפחידות, אלא יותר מהוות ביטוי של אהבה גדולה וגעגוע מיידי לאדם אהוב.


הנה סיפורן של תמונות המוות העצובות מהתקופה הוויקטוריאנית:

https://youtu.be/oF29vcZNMQY


הסבר התופעה של תמונות מוות מהעבר הרחוק:

http://youtu.be/mYytf471Tf8


תמונות מוות ויקטוריאניות:

https://youtu.be/6p9mZFcYhqo


וכך העמידו את המתים לצילום:

https://youtu.be/ZqWSRPuBrqs
מהו הגשר המפחיד בעולם?



גשר אשימה אוהאשי (Eshima Ohashi Bridge) שביפאן מכונה "גשר רכבת ההרים". הוא בנוי בשיפוע כה חד שלפחות מרחוק הוא נראה כמו רכבת הרים מאיימת.

המבנה המפחיד שלו נוצר כדי לאפשר לספינות לעבור מתחתיו, אבל הוא מעורר הרבה פחד בלב הנהגים שאינם מהסביבה.

הגשר שגובהו 44 מטרים ואורכו 1.7 קילומטרים עובר מעל אגם נקאומי. זהו גשר הבטון היצוק הכי גדול של יפאן וגשר הבטון היצוק השלישי בגודלו בעולם.


הנה גשר אשימה אוהאשי או ביפאנית 日本鳥取県境港市 江島大橋:

https://youtu.be/VdoAFK3FD1Y?t=1m37s&end=2m06s


מזווית אחרת, הנה שוב גשר "רכבת ההרים" אשימה אוהאשי:

https://youtu.be/lC4LNAzhFRU?t=13s


ובנהיגה, לפחות בעליה, זה הרבה פחות מפחיד מלראות את זה מרחוק, או בירידה:

https://youtu.be/aVnpjJyOLJQ
מי האיש שנבלע על ידי כריש והצליח להינצל?



על אף שזה לא יאומן ורבים מפקפקים בסיפור הזה, יש יסוד להאמין שהבחור שבסרטון הצליח להינצל לאחר שכריש עמלץ לבן בלע אותו. הידע שלו בזואולוגיה וההבנה שלו במבנה השיניים של הכריש סייעו לו בחילוץ שלא יאומן מתוך לועו של אחד הטורפים האימתניים בטבע.

מה דעתכם? - זה הגיוני?




הנה הסרטון של האיש שנבלע על ידי כריש והציל את עצמו מתוך לוע הכריש:

http://youtu.be/RxQsnyaZBTs
מי שרד טיסה על גלגל של מטוס?



נער ניגרי בשם דניאל איהקינה הצליח לעשות את הלא-יאומן ולברוח ממשפחתו, כשהוא תלוי על גלגל מטוס ולאחר מכן מתחבא בתוך כן-הנסע. רבים ניסו זאת בעבר ומתו במהלך הנסיון לטוס כך, בסתר. מעולם לא דווח קודם לכן על מקרה דומה של נוסע ששרד טיסה כזו.

הסיבה שטיסה כזו אינה אפשרית היא הקור הקיצוני שיש בגבהים שבהם טסים מטוסים מסחריים כאלה. מייחסים את ההצלחה של הנער לשרוד את הטיסה הזו, למרחק הקצר שעשה המטוס - זו הייתה טיסה בת 35 דקות בלבד.

המדהים ביותר הוא שנוסעים ראו את הנער עוד בשדה התעופה בניגריה, כשהוא רץ, נתלה על הגלגל ומטפס דרכו אל כן הנסע. הטייסים שקיבלו את הדיווח העדיפו להמשיך בהמראה והנער האמיץ והלא-חכם הזה, אך בעל המזל הרב כל כך, נעצר מיד עם הנחיתה בנמל התעופה בלאגוס, העיר המרכזית בניגריה.


הנה סיפורו של דניאל - השני מתוך 5 ששרדו טיסה כזו:

https://youtu.be/86ysR_n9RoU


אחריו הצליח לדאוג נער בן 16 טיסה של יותר מ-5 שעות כך:

https://youtu.be/BLkE8mX52Jg


וב-2017 שרד מישהו טיסה כזו בת 11 שעות:

https://youtu.be/bY2SlUvinLM
מהו כלוב הזכוכית שבהרי האלפים?



"הצעידה אל החלל" שבמון בלאן בהרי האלפים היא אחת החוויות המפחידות והמדהימות שיש. אנשים משלמים מאות שקלים כדי להיכנס ל"כלוב הזכוכית" או "מרפסת החלל" - מעין מרפסת שקופה לחלוטין, כולה זכוכית, המחוברת להר זקוף וצר ונמצאת מעל תהום של 4 קילומטרים!

מרפסת הזכוכית הזו מורכבת מ-3 שכבות של זכוכית עבה והיא יכולה לעמוד ברוחות בעוצמה של 220 קילומטרים לשעה. מצד שני להיות כלוא בתוך כלוב זכוכית כזה, בזמן של רוחות עזות מסביב, זו בטח לא חוויה קלה..

זה מפחיד אבל מאפשר לצפות בנוף בלי שום הפרעה. זה גם לא זול וקצר מאד, אבל בעיקר - זהו מבחן אומץ למי שחייבים להוכיח לעצמם שאינם פוחדים מגבהים שכאלה!


הנה מרפסת הצעידה אל החלל:

http://youtu.be/o0AxH62-AXY
איך בונים דרכי צוקים להליכה?



הבנאים שבונים דרכים בהרים הגבוהים של סין הם אנשים אמיצים במיוחד. הם מסוגלים לבצע משימות של בניה בתנאי גובה מפחידים במיוחד ובסיכון בלתי רגיל. את רוב העבודה עם עושים ללא קשירה וללא מעקה בינם לבין התהום. מספיק תנועה לא אחראית או איבוד של שווי המשקל ואסון יכול לקרות.

הבנאים הללו מסבירים שהצעירים מסרבים לעבוד בעבודה זו, מכיוון שהיא כרוכה בניתוק מהמשפחה לשבועות, חודשים ואף שנים. איש מהם לא מציין שהם חוששים לחייהם..


כך בונים את שביל ההרים הבנוי בסין:

https://youtu.be/aYzRYcMnGgU


וכך נראית בדרך כלל התוצאה - ב"מאה המדרגות הבנויות בשמיים":

https://youtu.be/da3OccOoAWY


איך נולדו קפיצות הבאנג'י?



קפיצת הבאנג'י (Bungee jumping) נולדה באיי ונואטו שבדרום מערב האוקיינוס השקט. שם היא הייתה חלק מטקס של עבודת אלילים ומטקסי ההתבגרות של נערי האיים. הקפיצה הסתיימה בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה.

למערב הביאו את קפיצת הבאנג'י שני סטודנטים בריטיים, סיימון קילינג ודיוויד קירק. הם היו חברים במועדון ספורט אתגרי באוניברסיטת אוקספורד וחשבו שהקפיצות הללו יעניינו גם אחרים. בשנת 1979 הם קפצו מגשר קליפטון, הנמצא ליד העיר האנגלית בריסטול וגובהו 80 מטרים. די מהר הם נעצרו בידי המשטרה המקומית, מה שלא הפריע להם להמשיך ולעסוק בספורט "המסוכן" הזה.

ולא רק שהשניים וחבריהם לא נסוגו, הם המשיכו להגיע למקומות גבוהים ולבצע קפיצות באנג'י נועזות. מגשר הזהב שבמפרץ סן פרנציסקו ועד גשר הנוף המרשים, גשר ג'ורג' שליד קניון סיטי בעיר קולורדו - הם קפצו שוב ושוב ונהנו.

מאמצע שנות ה-80 התפשטו קפיצות הבאנג'י בכל העולם וצעירים נועזים החלו לקפוץ מכל מה שגבוה. גשרים, גורדי שחקים, צוקי הרים גבוהים וכדורים פורחים - כל מקום שהיה מתאים לקפיצה, הפך ללהיט בקרב הקופצים. רבות מהקפיצות הסתיימו בשחרור אל מי הנהר או האגם הצלולים ואז הפרס היה גם שחייה נעימה ורוויית אדרנלין.

מי שהפך את קפיצות הבאנג'י למסחרי היה הניו זילנדי איי. ג'יי האקֶט שהציע לקהל הרחב לקפוץ באנג'י תמורת תשלום. הצלחתו הייתה כה גדולה שהיא גרמה לרבים להאמין שניו זילנד היא מולדת הבאנג'י.


הנה קפיצות הבאנג'י לעבודת האלילים:

https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU


על איי ונואטו:

https://youtu.be/rDyazmUQX0E


וכיום יש מי שעושים קפיצות באנג'י אפילו במכונית:

https://youtu.be/EHs-QWAblHU?t=1m14s
למה קופצים הנערים באיי ונואטו?




מבחן האומץ של הנערים באיי ונואטו (Vanuatu) שבדרום מערב האוקיינוס השקט, משלב קפיצה מפחידה לתהום לעבודת האלים, עם טקס חניכה למתבגרים.

אנשי הכפר נוהגים לספר אגדה על אישה שברחה מבעלה האלים. הלה היה נוהג להכות את אשתו לאחר ששתה את המשקה הנרקוטי המסורתי, הקאווה. כשהאישה קצה בהשפלה ובסבל היא ברחה ממנו אל הג'ונגל, בכוונה שלא לשוב. הוא רדף אחריה, ובמעבה הג'ונגל כמעט והשיג אותה, אך היא טיפסה אל ראש עץ קוקוס. כשהבעל הזועם טיפס על העץ והחל להתקרב אליה, היא קשרה עצמה במהירות אל שריגי הליאנה הארוכים שאותם קשרה בקצה השני לצמרת העץ. כשהבעל כמעט והגיע אליה היא קפצה מראש העץ וצללה לעבר האדמה. גם הוא קפץ בעקבותיה ובעוד הוא מתרסק אל האדמה ומת, היא עצמה ניצלה, בזכות שריגי הליאנה שבלמו את פגיעתה באדמה.

מאז קופצים כך נערי המקום. הקפיצה אצל נערי ונואטו היא חלק מטקס של עבודת אלילים וטקס ההתבגרות שלהם. זה קורה תמיד בעונת קציר שורשי הים. הקפיצה דורשת הרבה אומץ ומסתיימת בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה. הנערים שמים את מבטחם בשריגי עץ הליאנה שהוכנו יום קודם לכן, לקראת הטקס. הם קופצים ממגדל עצים שנבנה לקראת הטקס. ממש כמו האישה האמיצה מהאגדה, גם לרגליהם נקשרים שני השריגים הטריים, שתפקידם הוא לעצור את הקופצים בזמן ולמנוע מראשם פגיעה קטלנית באדמה. הם מוכרחים להיות טריים, כי שריג יבש עלול לאבד מגמישותו או מחוזקו ולהביא למותו של הקופץ.

למטה עומדים אנשי הכפר ושרים בקולות רועמים, לאות עידוד לנערים הקופצים. קריאות העידוד והשירה החזקה הם חלק מהטקס הרעשני והאמיתי הזה. כל הילידים בלבושם המקובל - הגברים כשרק אריג עלי קוקוס על חלציהם, הנשים בחזה חשוף, כולם מזמרים ונכנסים לטראנס והתלהבות לא רגילים.

כנהוג בחברה הפטריארכלית, שבה שולטים הגברים, רק נערים קופצים. נשים ונערות לא מורשות לקפוץ בטקס או בכל צורה אחרת.

אם זה מזכיר לכם קפיצות באנג'י, אז זה לא במקרה. מכאן נולדו קפיצות הבאנג'י שתיירים ומטיילים בכל העולם כל כך אוהבים.


הנה קפיצות ההתבגרות בטקסי החניכה של נערי איי ונואטו:

https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU


קפיצות באנג'י כטקס התבגרות באי פנטקוסט:

https://youtu.be/d6hXnYW_2ac


ואיי ונואטו עצמם:

https://youtu.be/rDyazmUQX0E
למה אנו פוחדים מהחושך?



פחד מהחושך מאפיין את המין האנושי מתמיד. החושך (Darkness) מייצג את הלא-נודע ואת כל מה ש"איננו רואים" ולכן הוא מאיים. בחושך מוחלט עובד הדמיון יותר מהבנת המציאות וניתן "לצייר בראש" מראות מפחידים. כל צללית יכולה להיות מפלצת וכל חריקה יכולה לסמן יצור מאיים שזומם לטרוף אותנו. לכן ילדים וגם לא מעט מבוגרים, מפחדים מחושך מוחלט.

חוש הראייה הוא החוש המרכזי שלנו בתפיסת המציאות. בחשיכה מוחלטת, כשהחוש העיקרי הזה לא עומד לרשותנו, אנו נקלעים לעיוורון זמני. זה גורם לנו לאובדן שליטה בסביבה. אובדן היכולת לפענח את המתרחש ולהגיב בהתאם גורם לנו באופן טבעי לחרדה מסוימת.

יש חוקרים המוצאים את מקור הפחד בהיסטוריה האנושית הקדומה. כשירדה החשיכה עם בוא הלילה והטורפים יצאו לחפש טרף ויללו, התכנסה המשפחה כדי להגן מפניהם על חבריה, במיוחד הילדים. כיום התחלף הפחד לחשש מפושעים, שעלולים לנצל את החשיכה ואת שנת בני הבית, כדי לפרוץ אליו.

לא פעם, דווקא כשאנו מנסים להירדם, מתחילות לעלות מחשבות מפחידות. למבוגרים יש בדרך כלל יכולת להירגע בעצמם, בעוד שלילדים זה קשה יותר. בעיקר זה קורה מכיוון שקשה יותר בגיל צעיר להבחין בין דמיון למציאות. העושר של העולם הפנימי אצל ילדים, בעיקר אצל הצעירים שבהם, זה שבדרך כלל הוא יתרון, כאן דווקא מקשה על הילד.

הפחד מהחושך מתחיל אצל מרבית הילדים בגילאי 4-6. אם כי יש ילדים שמתחילים לפחד מוקדם יותר. התפתחות הדמיון והיצירתיות בגיל הזה, מביאה איתה גם פחדים מיצורים כמו דינואורים, מכשפות, בעלי חיים, מפלצת בארון ואבוללה...


הנה ההסבר לפחד האנושי מהחושך:

http://youtu.be/Zy0Jkh7V3Jk


ילדים מספרים על הפחד בחושך:

http://youtu.be/Rbn_D90F4l4


וכך עובד הדמיון שעות נוספות וחשוכות:

http://youtu.be/zkosGhB5aG8
מה זה לונגבורד?



לונגבורד הוא משהו בין גלשן לסקייטבורד. לרוב, הלונגבורד משמש לגלישה במורד הרים. השליטה בלונגבורד יותר מזכירה גלישת גלים מגלישה על סקייטבורד, שמאד דומה לו במראה.


הנה הלונגבורד בתרגילים שונים שעושים בו:

http://youtu.be/mXqmRAUsn9U


גלישה במורד הר בעזרת לונגבורד:

http://youtu.be/kkviQ41u0eQ


וגולשות מדגימות את השליטה המוחלטת שלהן בלונגבורד:

https://youtu.be/tQNzYSUsJdk
איפה נמצא שביל ההרים המפחיד בעולם?
איך מטפסי צוקים ישנים?
מיהי הילדה שמטפסת על הרים בלי פחד?
איפה הר העזאזל?
למה מחבלים עושים פעולות טרור?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.