» «
נוקיה
כיצד נפלה יצרנית הטלפונים הניידים המובילה נוקיה?



יצרנית הטלפונים הניידים "נוקיה" (Nokia) הייתה עד שנת 2008 יצרנית הטלפונים הניידים המצליחה בעולם. הטלפונים שלה הובילו את השוק ונחשבו לאיכותיים ביותר והנחשקים מכולם.

זו לא הייתה יצרנית ממדינת ענק או אימפריית הייטק, כמו ארצות הברית או יפן וודאי לא ענקית ייצור כמו סין או דרום קוריאה. נוקיה היא חברה פינית. היא ופינלנד היו פעם מילים נרדפות. למעשה נוקיה, בתור חברה מפינלנד כל כך הצליחה עד כדי כך שדיברו אז עליה במונחים של "חברה שיש לה מדינה".

אז איך נפלה חברת הסלולר הענקית של פעם מהאולימפוס של הסלולר?

נתחיל מ-1871 בה הוקמה חברה לא גדולה לעסקי עץ. עם הזמן היא התפרשה לתחומים נוספים, מייצור מוצרי גומי, כבלי חשמל ואלקטרוניקה. בשנות ה-80 קנתה נוקיה חברת טלפונים ניידים בשם "מובירה". היא יצרה את חלוצת הרשתות הסלולרית בעולם והשיקה את הטלפון הנייד הראשון לרכב. בהמשך נוקיה השתלטה על העולם והשוק הסלולרי והתרכזה בו. בשנת 2007 שווי השוק שלה היה 110 מיליארד אירו.

שנה אחר כך מגיעה תחילת הסוף של נוקיה. זה היה ביום שבו הכריז סטיב ג'ובס על מה שיהפוך לסיוט של היצרנית הפינית ולמפרק הלא רשמי שלה - מכשיר האייפון של חברת "אפל". מכשיר ששינה את העולם הסלולרי ברגע בו הוכרז, בדיוק כמו קודמו האייפוד ששינה את עולם נגני המוסיקה הניידים פחות מעשור לפני כן, רק במהירות גדולה פי כמה.

בעוד האייפון הולך וכובש את העולם בסערה, נוקיה נאחזה במערכת ההפעלה הבסיסית סימביאן שאין לה שום יכולת לעמוד בפני הפופולריות והאפיל (שימו לב למשחק המילים...) של iOS מבית אפל ואפילו של מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שהגיחה די מהר כמעט משום מקום ונתנה פייט לאפל, עד שהשתלטה בעצמה כמערכת הפעלה על עולם המובייל, לפחות בכמות המכשירים שמריצים אותה - יותר מאלה של אפל.

נוקיה, עם גראפים קשים, צנחה בהכנסות שלה מהאולימפוס להר מירון. 4 שנים אחרי הכרזת באייפון שווייה צנח מאותם 110 מיליארד אירו ל-6.3 מיליארד בלבד.

היסטורית, נוקיה הפכה לקורבן של חדשנות משבשת, עוד מקרה של קורבן צונאמי טכנולוגי שהופך את המוצרים שלה למיושנים ולא רלוונטיים באחת.

וכך, משהיא מתייאשת מהמאבק חסר התוחלת להילחם במפלצות החדשות, נאלצת נוקיה למכור את חטיבת המובייל שלה למיקרוסופט. האחרונה, גם היא לא ממש מצליחה לעמוד בתחרות עם שתי המעצמות הסלולריות החדשות, מוכרת את זכויות השימוש במותג נוקיה לחברה פינית אחרת וזו מצליחה לייצר טלפונים לא רעים ולמכור מצוין במזרח, כשהיא משתמשת במותג נוקיה בתבונה ובהצלחה די מרשימה.

אז היום נוקיה כחברה כמעט ולא קיימת. אבל המותג, בידי בעליו החדשים, ממשיך לפרוח, לשמור על אמינותו כתמיד ולהסתפק בשווקים שוליים, שייתכן שבעת קריאת הערך גם הם קטנו או גדלו.

אבל מהסיפור של נוקיה אפשר בעיקר להתרשם כיצד נופלות גם הענקיות ביותר, אם הן לא מצליחות לשמור על חדשנות ויצירתיות עסקית ובעיקר לא מתעוררות בזמן לעבודה וממשיכות לנמנם על זרי ההצלחה ומתחת לשמיכה החמימה, כשבחוץ מתחוללת סערה.


הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת נוקיה:

https://youtu.be/hKN6wbLnlB4


פרסומת נוקיה מ-2004:

https://youtu.be/DRBusVykhgo


היא מייצרת גם היום סמארטפונים טובים אבל זו כבר לא נוקיה המקורית:

https://youtu.be/kpXuB25w-o4


והחברות החדשות של פינלד:

https://youtu.be/4QeMvyd2Evs
נשיאת נשים
מהי תחרות השק קמח בפינלנד?



פסטיבל "שק הקמח" (Wife carrying contest) בפינלנד הוא מנהג משעשע וזוגי מאד, שכבר הפך לאליפות עולמית.

במסגרת התחרות שמתקיימת בו מתחרים הבעלים בסחיבת נשיהם על הגב (Wife carrying championship), לאורך מסלול אתגרי של 253 מטרים, במים ובבוץ. המנצח זוכה בבירה עבור שניהם - בכמות השווה למשקל של האישה!

הפסטיבל מתקיים בעיר סונקיארווי בפינלנד ומשתתפים בו זוגות מכל העולם. בכדי שהתחרות תהיה הוגנת, על כל אישה שנישאת על גב בעלה בתחרות, להיות בוגרת מגיל 17 ובעלת משקל שעומד בתקן.


הנה חלק מהמירוץ בפסטיבל השק-קמח, או ליתר דיוק אליפות העולם בשק קמח:

http://youtu.be/7lVtha7Bz10


ועוד סרטון של נשיאת הנשים בתחרות העולמית בפינלנד:

http://youtu.be/zJE8gzpS4SU
לאפים
מיהם הלאפים הקרויים סאמים?



סאמים הם בני עם נודד שמתגורר בצפון סקנדינביה (נורבגיה, שבדיה, פינלנד ומעט ברוסיה). השם לאפים, שהצמידו להם הסקנדינבים בשפות כשוודית ונורבגית אינו אהוב עליהם. הם נפגעים מהשם הזה ומעדיפים שיקראו להם "סאמים".

הסאמים חיים בלפלנד (שוב המלה הזו.) ושפתם נקראת סאמי. החוקרים מעריכים שבסביבות המאה ה-10 השבטים הלאפים-סאמים הגיעו לאזורים הצפוניים של אירופה ממרכז אסיה, בעיקר ממונגוליה.

בחורף הם נהגו לנדוד דרומה ולבנות בתים בצורת פירמידות, שאין בהם חלונות. בקיץ היו עולים צפונה לגדל את עדרי איל הצפון, לדוג ולצוד. בקיץ הם נהגו להתגורר באוהלים מעור.


הנה הסאמים, או הלאפים כמו שרבים מכירים אותם:

http://youtu.be/ZZIU7KEis3w


עוד על חייהם של הלאפים, המורשת שלהם והרצון העז לשמור עליה:

http://youtu.be/myVHFeyWWM0


קטעים מחיי הלאפים:

http://youtu.be/1BzMeeF_6T0


ומצגת וידאו על חייהם של הסאמים:

http://youtu.be/B2WpJHzbbpc
מלחמת החורף
מהי מלחמת החורף המפתיעה בה נוצחה ברית המועצות ע"י פינלנד?



מלחמת החורף (The Winter War), שהתנהלה בין לברית המועצות לפינלנד הקטנה היא אחת המלחמות המסקרנות בהיסטוריה המודרנית.

זו הייתה מלחמה בה פינלנד הקטנה ניצחה אימפריה אדירה בשם ברית המועצות, הראתה לעולם ובעיקר לגרמניה הנאצית עד כמה הצבא האדום והענק שתקף אותה חלש, אך הפסידה דווקא בהסכם השלום שבא בעקבותיה ועדיין תרוויח את עצמאותה לתמיד.

מלחמת החורף בשנים 1939-1940 נולדה בעקיפין מהסכם מולוטוב-ריבנטרופ, שחתמו ברית המועצות וגרמניה הנאצית. סטלין מרגיש מוגן מהיטלר אך מנסה למנוע אפשרות שהרודן הנאצי יכבוש את פינלנד ויאיים על ברית המועצות. הוא מציב לפינלנד תביעות טריטוריאליות ודורש להקים בסיסי צבא על אדמתה. ממשלת פינלנד שומרת על עצמאותה ומסרבת לו והצבא הסובייטי תוקף אותה.

סטאלין, שאוחז בצבא אדיר של מיליון ו-300 חיילים, ממהר ותוקף את המדינה הקטנה. הוא בטוח שינצח בקלות את פינלנד, שבמאה ה-19 הייתה מחוז קטן באימפריה הצארית. אבל הוא גם שוכח שהטיהורים הגדולים שהוא ערך בקצונה הרוסית בשנים האחרונות הפכו את צבאו למפלצת ללא מוח. בטיהורים הללו הוא הוציא להורג כ-80% מהקצונה, רק כי חשש שמי מהם יארגנו כנגדו הפיכה.

המרשל הזקן מנרהיים, מנהיג פינלנד ומי ששירת והיה קצין מצטיין בצבא הרוסי הקיסרי, הוא עתה מנהיג חכם ומבריק. צבאו קטן והוא מחליט לרכז מאמץ ולתקוף את הצבא הסובייטי באזורי קארליה, האזור הכי מסוכן לסטלין, שרוצה לכבוש אותו כי הוא חושש עדיין ממתקפת פתע של היטלר המסוכן. את הצבא הפיני מנחה מנרהיים לגלות התנגדות בצורה של לוחמת גרילה, לוחמה שם יחידות קטנות, שבמקום להילחם מול כוחות גדולים, מזנבות בצבא הרוסי באלפי פעולות קטנות, מפתיעות וקטלניות. לוחמה זו מפתיעה את הסובייטים, מתסכלת את סטלין ומסבה לצבאו אבדות בלתי נתפסות של 125 אלף חיילים, פי 5 מהאבדות הפיניות בכל המלחמה.

סטלין מושפל מהצבא הפיני הקטן שהולם בצבאו ורואה בעיניים כלות את צבאו הענקי המובס בידי צבא חמקמק ויצירתי. ב-1940 הוא נאלץ ומאלץ את פינלנד לחתום על הסכם מוסקבה, הסכם שלום דרקוני של ממש.

בהסכם השלום הזה נאלצים הפינים לוותר בין השאר על אזור קרליה, ליבה התעשייתי של פינלנד, התופס כ-10% מכלל שטחה. כדי שלא ייעשו נתיני ברית המועצות, מאבדים בהסכם זה את בתיהם ונודדים מערבה מעל 400 אלף פינים תושבי האזור.

הציבור הפיני חווה זעזוע עצום, מתנאי השלום הנוקשים. מחיר השלום נתפס בעיני הפינים כיקר ממחיר המלחמה. אהדת העולם שמחא להם כפיים לא הרגיעה את הכאב הציבורי מהחוזה הדרקוני, אם כי בפרספקטיבה היסטורית הציל את המדינה הקטנה.

היטלר, שראה את חולשת הצבא האדום, אמר אז ש"תספיק בעיטה אחת בדלת ויקרוס כל המבנה המרקיב של הצבא הרוסי". זה יוביל אותו לפתיחת חזית שנייה ולתקיפה של ברית המועצות, במבצע ברברוסה. זו תהיה השגיאה הגדולה שלו, אבל ייקח לו זמן להבין אותה.

השלום הזה לא היה סוף הדרך. על אף סלידתו מהנאצים נאלץ המרשל מנרהיים לבקש את תמיכת היטלר והרייך השלישי. הוא הבין שהשלום שחתמו אינו סוף הדרך מבחינת סטלין. ואכן, כעבור שנה בלבד חידשה ברית המועצות את מעשי האיבה כלפי פינלנד ותתחיל במה שיזכה לשם "מלחמת ההמשך", מלחמה שתיתפס היסטורית כהמשך ישיר של מלחמת החורף ותימשך עד 1944.

אגב, הפינים במלחמת ההמשך יילחמו נגד הרוסים, שכם אל שכם עם הצבא הגרמני. היטלר ראה כמובן בלוחמה של הצבא הפיני נגד הצבא האדום חלק בלתי נפרד ממבצע ברברוסה. מנהיג פינלנד גוסטב מנרהיים, מבריק כתמיד, סלד מהנאצים ונמנע מלתקוף את ברית המועצות. הוא התמקד בעיקר בהגנה על ארצו.

במלחמה הזו, אגב, השתתפו גם כמה מאות יהודים פינים, שבמקביל למלחמת ההשמדה של הנאצים נגד יהודי אירופה, מצאו את עצמם בברית לוחמים עם החיילים הנאצים ובמקביל חוששים ממנגנון ההשמדה של היטלר, שחלילה יגיע אליהם בתום המלחמה.

הפינים יעמדו במשימה, אך המלחמה הזו גם היא לא תהיה האחרונה. בסוף מלחמת ההמשך תיאלץ פינלנד להילחם שוב והפעם נגד בעלת בריתה עד לפני רגע, גרמניה הנאצית. המלחמה תהיה בלפלנד, האזור הצפוני של פינלנד ולכן תיקרא בהיסטוריה "מלחמת לפלנד".

מלחמת לפלנד פורצת דווקא כשפינלנד חותמת על הסכם לשביתת נשק עם ברית המועצות, בספטמבר 1944. היא תימשך עד אפריל 1945 והמטרה הפינית בה היא לגרש את הצבא הגרמני מפינלנד, כמו שהתחייבה בהסכם כלפי הסובייטים של סטלין.

גוסטב מנרהיים זוכה מאז בארצו למעמד של מנהיג אמיץ וחכם, שהשכיל לעמוד בפני המעצמות החזקות בעולם ולשמור על ארצו מפניהם, גם אם נאלץ להיות ריאלי ולהתפשר פה ושם עם מציאות ויחסי כוחות קיצוניים לרעתו.


הנה סיפורה של מלחמת החורף:

https://youtu.be/gcJbJUDVAPM


על המלחמה המפתיעה בין פינלנד וברית המועצות (עברית):

https://youtu.be/yDMbojHj-ss


גם חיל האוויר הפיני עשה את הלא יאומן (עברית):

https://youtu.be/iUFPaUW-2ms


וסרט תיעודי אותנטי על לוחמת החורף של פינלנד הקטנה מול ברית המועצות הדורסנית:

https://youtu.be/TwQmwbQttkY

פינלנד

סאונה
מהי סאונה וכיצד התפשטה מפינלנד לעולם כולו?



הסאונה (Sauna) היא מרחץ אדים. המתרחצים שוהים בו בחדר שנוצר בו אוויר לח או יבש, שהובא לטמפרטורה כה גבוהה, עד שהיא גורמת להזעה מוגברת.

בעבר האמינו שלסאונה לא מעט סגולות ריפוי. אגב, התענוג הזה שמור לבעלי דם, שהם בני אדם, כל היונקים והציפורים.

את מקור הסאונה רואים רבים בפינלנד, בה היא שימשה במשך אלפי שנים כאמצעי מרחץ. אפילו המילה "סאונה" באה מהשפה הפינית. אבל חייבים לציין שיש סוגי סאונה עתיקים ואחרים, בעלי ותק והיסטוריה מרהיבים לא פחות ולא ברור לחלוטין אם הסאונה נולדה רק אצל הפינים.

מבתי המרחץ ואמבטיות השיש של רומא העתיקה ועד לספא המודרני, הסאונה התפתחה והפכה לאחת מצורות הבילוי הנעימות והנפוצות של מדינות רבות.

במהלך המאה ה-18, ירד השימוש במרחץ האדים הפרטי והציבורי, ברחבי האירופה. מעמדה של הסאונה בארצות רבות, כולל בפינלנד, הלך וירד עם השנים. הסיבות היו התפתחות מדע הרפואה, שהורידו את הצורך בסאונה, המהפכה התעשייתית והמודרניות - שנטו להחליש מנהגים מסורתיים לטובת אמצעים מודרניים לניקוי הגוף.

בתחילת המאה ה-20 החלה הסאונה חוזרת. בפינלנד, במהלך מלחמת העולם השנייה, היא החלה לחזור. המצב החברתי והכלכלי בפינלנד של אותם ימים היה קשה. מקומות בילוי שנסגרים ומחסור במזון, השאירו את הסאונה כמקום הבילוי היחידי שנשאר. במהלך המלחמה שוקמו ושופצו לא מעט סאונות נטושות והרוסות באזורי הכפר המבודדים והופעלו לרווחתם של הלוחמים.

בשנת 1940 פורסם בפינלנד "ספר הסאונה". בנוסף לתולדות נוהג המרחץ ברחבי העולם, תוארו בו מקורות הסאונה הפינית והדרכות לבניה של סאונות. תפוצתו של הספר ברחבי העולם הביאה להתעניינות מחודשת במקומות רבים בעולם, בסאונה הפינית.

אגב, אפילו תכנית החלל האמריקאית נעזרה בסאונות של פינלנד. במתחם פתוח לציבור, שהוקם לאחר המלחמה ליד הלסינקי בשנת 1952, ערכה נאס"א ניסויים מדעיים. מרכיבים כמו תפקוד גוף האדם בטמפרטורות גבוהות, סייעו לחשב את עמידות גוף האסטרונאוטים לחום האדיר שחשים בחלליות השבות מהחלל אל תוך האטמוספירה.

כיום קיימים סוגי סאונות רבים, אם כי השימוש במונח סאונה מכוון בדרך כלל לסאונה הפינית. בפינלנד של היום יש סאונות כמעט לכל משפחה. מוצאים אותן בבתים ואף בדירות הערים, או בצמוד ל"מוקי" (mökki), בתי הקיץ הפיניים שעל שפת האגמים.

אגב, בפינלנד וזה ממש תרבותי שם, הכניסה לסאונה היא בעירום מלא. כשמדובר בסאונה הפינית נכנסים בני משפחה וחברים קרובים עירומים לסאונה, כשגברים ונשים מבלים בה עירומים יחדיו. בסאונות הציבוריות נוהגים לשהות גברים ונשים בנפרד.

כיום קיימות בעולם מאות חברות מסחריות שמייצרות חדרי סאונה פרטיים. רבות מהן מייצאות את המתקנים הללו למדינות העולם השונות.


הנה תרבות הסאונה בפינלנד:

https://youtu.be/mn1ed7EKanQ


תולדות הסאונה:

https://youtu.be/P8v9N_0wnnE


הוראות למבקר בסאונה בפינלנד:

https://youtu.be/EMgFFfRFo2E


הסבר של הסאונה:

https://youtu.be/fgDg33y6eyM


כיום יש גם סאונה אישית לאדם לבדו:

https://youtu.be/p6dFoYVJQUg


פיני מספר על הסאונה פינית:

https://youtu.be/02bcwNNPv1s


וגם בגרמניה הסאונה היא רק בעירום:

https://youtu.be/T0NINJOuaf4
כנסיית הסלע
מהי הכנסייה שנחפרה בסלע בבירת פינלנד?



למי שעוברים בהלסינקי בירת פינלנד ונדמה להם שצלחת מעופפת נחתה שם, כמעט בטוח שהם עומדים אל מול , הידועה בעיר בתור "כנסיית הסלע" (Church in the Rock) ונחשבת פלא אדריכלי ייחודי מבין כנסיות העולם.

זוהי כנסייה מרהיבה, שנחצבה בסלע ושהאדריכלות שלה, המשלבת טבע ואדריכלות מודרנית, היא נפלאה ויחודית מאוד. בפינית ובשוודית משמעות שמה הרשמי של כנסיית טמפליאוקיו (Temppeliaukio), הוא "כנסיית הכיכר".

אדריכלית יש בכנסייה הזו שילוב מופלא בין פשטות, מינימליזם וטבע, שארצות סקנדינביה בכלל ופינלנד בפרט ידועות בו. מדובר בכנסייה המהווה דוגמה נהדרת לשילוב בין אדריכלות יצירתית וחיבור אמיתי ומכבד אל הטבע.

במבט בפנים הכנסייה תראו את החלל הפנימי, המציע אולם שקירותיו הפנימיים עשויים משברי האבן.

השילוב בין מבנה כנסייה חצוב בסלע וכיפה עשויה זכוכית הפך את הכנסייה הזו לאחד המבנים הייחודיים בהלסינקי ולאחד מאתרי התיירות הפופולריים בעיר.

כמו בכנסיות רבות בעולם, אחד הדברים המופלאים בכנסיית הסלע הוא האור הטבעי והקסום שנשפך אליה מבחוץ ומשתנה לאורך היום. המבקרים בה בבוקר זוכים למראה מרטיט של קרני השמש החודרות מבעד לחלונות העיליים ומפיצות באולם הכנסייה אור נפלא.

אבל ההתפעלות בכנסיית הסלע היא לא רק מהצורה והאסתטיקה אלא גם מהאקוסטיקה הנפלאה שלה, שנובעת מקירות הסלע החשוף והחצוב ומהכיפה הבנויה מעליהם בתכנון נכון. האקוסטיקה הזו מובילה לקיומם של קונצרטים ומופעי מוסיקה רבים בחלל המיוחד של כנסיית הסלע. בחלקם, אגב, מככב העוגב בעל 43 צינורות ומעל 40 סוגי צלילים.


#תולדות הכנסייה
כנסיית הסלע טמפליוקיו היא אחת הדוגמאות הידועות והמרתקות בפינלנד, של אדריכלות מודרנית.

למעשה, כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת תכננו להקים כאן כנסייה, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה מנע זאת לבסוף. בתחילת שנות ה-60 חזרו לתכניות ונפתחה תחרות אדריכלים לתכנון הכנסייה החדשה.

בשנת 1961 זכתה בתחרות התכנית שהגישו שני אדריכלים אחים, טימו וטומו סומאלינן (Timo and Tuomo Suomalainen). השניים באו עם רעיון אדריכלי מבריק ומקורי של כנסייה חצובה בסלע.

בשלהי שנות ה-60 החלה הבנייה, לא לפני שקשיי תקציב הביאו להקטנת שטחה של הכנסייה המוצעת בקרוב לרבע מהגודל שתוכנן במקור.

וכך, הכנסייה שבנייתה החלה ב-1968 נחנכה והוקדשה כשנה וחצי לאחר מכן.

רק עם פתיחתה של הכנסייה הובן שמעבר ליופיה ולמיוחדות של הכנסייה החצובה בסלע הגרניט, על כיפת הזכוכית המעוטרת בסליל נחושת מתפתל, היא גם מציעה אקוסטיקה מצוינת, שהפכה אותה לחלל קונצרטים מעולה.


הנה סיפורה של כנסיית הסלע בהלסינקי:

https://youtu.be/FozBLZ0o0yA


מבט בכנסייה המרתקת הזו:

https://youtu.be/0fd_K__o3Rc


וביקור הכנסייה שבתוך הסלע:

https://youtu.be/dC5lyrGh5sM
לינוס טורבאלדס
מי החל את המהפכה של מערכת ההפעלה לינוקס?



את פיתוח מערכת ההפעלה לינוקס העולם חייב למתכנת לינוס טורבאלדס (Linus Torvalds). זה היה בתחילת שנות ה־90 כשסטודנט למדעי המחשב בן 20 מפינלנד מתיישב אל מול המחשב שלו ומחליט לכתוב מערכת הפעלה אחרת. מערכת הפעלה שלא תהיה Windows השלטת ולא תהיה MacOS הנשלטת על ידי חברה יצירתית אבל קונטרול פריקית לתפארת ועדיין תהיה למחשבים אישיים ולשימוש של אנשים.

במונחים של התקופה ושל עידן לידת האינטרנט, ההתפתחות של מה שלינוס טורבלדס החל הייתה מהירה. קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח התרגשו מהמפעל הלא יאמן שלו. מתכנתים רבים מכל העולם התגייסו לסייע בפיתוח התוכנה החופשית שלו. הם תקשרו ביניהם דרך הרשת, הוסיפו ללינוקס Desktop, שולחן עבודה גרפי. בסוף שנות ה־90 פיתוח הלינוקס כבר קיבל תמיכה מענקיות מחשוב כמו IBM, HP, Novel וסאן מיקרוסיסטמס.

יעברו שנים עד שהעולם שמחוץ לעולם הגיקים ירגיש את ההשפעה של הפיתוח הזה. רובנו מכירים אותו כיום בעיקר במערכת ההפעלה הפופולרית בעולם לטלפונים חכמים, אנדרואיד. היא פותחה על בסיס הלינוקס של טורבאלדס. אבל אנדרואיד היא רק חלק קטן ממה שהפיתוח של לינוקס יחולל בעולם.

האיש החל לפתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה ל-Windwos של מיקרוסופט החזקה ועוד על ידי אדם פרטי. זו נראתה כמשאלת לב תמימה שאין לה כל סיכוי.

ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים. מה שהפך אותה להצלחה מסחררת הייתה העובדה שלינוקס היא תוכנת קוד פתוח, תוכנה שכל אחד יכול לפתח איתה ובתוכה באופן חופשי כמעט לחלוטין. התוצאה הייתה שעשרות אלפי מהנדסי תוכנה, מתכנתים ומפתחים מתחומים שונים הצטרפו אונליין לפיתוח והפכו אותה למערכת הפעלה מטורפת ביכולות שלה.

המקום היחידי שבו ההצלחה המסחררת של לינוקס עוד לא תפסה היא למרבה הפרדוקס, הכוונה המקורית של לינוס. כי מערכת ההפעלה לינוקס עדיין לא "תפסה" בתור מערכת הפעלה למחשבים והיא נותרה כזו בעיקר אצל גיקים ומשתמשים מתוחכמים. אמנם כיום מבוססת עליה מערכת ההפעלה Chrome OS של גוגל, אבל גם היא עדיין לא סודקת את הכוח של Windows שעדיין מחזיקה בשיעור עצום של משתמשי המחשב האישי.

אז ממובייל וטלוויזיות חכמות, דרך טאבלטים, מכוניות אוטונומיות, מכשירי ורכיבי "אינטרנט של הדברים", שרתים, מכונות ממוחשבות בשלל תעשיות ועד למחשבי על - דומה שכיום מערכת ההפעלה שלינוס טורבאלדס יזם הגיעה לכל מקום ולכל תחום טכנולוגי אפשרי. היא אולי עוד לא שולטת בעולם, אבל עם השנים היא הפכה לכוח טכנולוגי עצום, חופשי ופרו אקטיבי.

הכוח הזה של לינוקס הניע וקידם את תעשיית המחשבים והטכנולוגיה למקומות שאך לפני 30 שנה נראו דמיוניים.

לינוקס פיתח עוד כלים מדהימים כמו הגרסה הראשונה של git, מערכת ניהול הגרסאות המבוזרת שקשה לראות את עולם התכנות המקצועי בלעדיה. הוא גם פיתח את מנתח הקוד הסטטי לשפת C האהובה עליו, תוכנת sparse המשמשת את המתכנתים לבדיקות ליבה.

אבל בראש ובראשונה הוא עדיין עוסק בניהול ליבת הלינוקס, מערכת ההפעלה שניצחה ובגדול. כך יכול לינוס הבוגר להביט בעיניו של הסטודנט בן העשרים שהוא היה ולומר לו שתמימותו, גם אם הייתה תמימות, שינתה את העולם.


הנה סיפורו של לינוס טורבאלדס:

https://youtu.be/S5S9LIT-hdc


על מערכת ההפעלה לינוקס:

http://youtu.be/5ocq6_3-nEw


האם ההצלחה של לינוקס על המחשב תבוא סוף סוף דרך ה"Chrome OS" שמבוססת עליה?

https://youtu.be/P1wzIqgT6uY


הרצאת טד של המפתח המקורי הנערץ של ליבת הלינוקס (מתורגם):

https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes


וסרט תיעודי על לינוס טורבאלדס ומערכת ההפעלה שפיתח:

http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
כיסא הבועה
מה מיוחד בכיסא הבועה?



כיסא הבועה, הבאבל צ'ייר (Bubble chair), הוא כיסא שבאופן מסוים הפך לסמל של העיצוב המודרני, שהפך בשנות ה-60 לצופה פני עתיד. בתקופה זו, כשסגנון החיים המעוצב, הקולנוע העתידני, חומרים וטכנולוגיות ייצור חדשות ותרבות הפופ ארט נפגשו, החלו רבים לרהט את בתיהם בפרטי עיצוב שנראו לקוחים מסרטים עתידניים.

בתוך הסצנה העיצובית הזו יצר המעצב הפיני אירו ארניו בשנת 196 את כסא הבועה. הוא היה סוג של התכתבות עם יצירת פאר עיצובית אחרת שלו, כיסא הכדור. אמנם כיסא הבועה היה קטן ממנו, אך יחודו לעומת הכדור הניצב היה בהיותו תלוי מהתקרה ושקוף לחלוטין. בצורה כזו איפשר המעצב לאור לחדור מכל הכיוונים ולמלא את הכסא.

החומר שבזכותו ניתן היה ליצור כסא שקוף שכזה היה אקריליק. בתהליך הייצור נהגו לחמם את האקריליק ולהביא אותו לטמפרטורות גבוהות ואז ניפחו אותו בתוך תבנית, עד שקיבל צורה של בועת סבון. את החמימות סיפק המושב המרופד בבד או עור.

לכיסא גם יתרון אקוסטי מסוים, בכך שהוא סוגר על היושב בו ומבודד אותו מעט מרעשים בסביבה.


שקוף, זוהר וחדשני - הנה כיסא הבועה:

https://youtu.be/S9Be5dy7JaE


לא חייבים דווקא לשבת על כיסא הבועה:

https://youtu.be/yZzeLFR6Xuk


כשכיסא הבועה מזמין גם תנועה:

https://youtu.be/XGZaX_STsbw


ועיצובים חדשים ברוח כיסא הבועה:

https://youtu.be/94BUCqlNykU


דרכי הוראה
מה הבעיה בבית ספר ואיך יש מי ששיפרו אותו?



בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.

למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?

ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?

או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?

אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.

אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".

הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).

אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.

אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.

שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.

אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.

כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.

ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.

ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.

בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.

מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.

שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.

ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.

כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...

התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.


הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):

https://youtu.be/qba-EOaq3NM


המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:

https://youtu.be/okpg-lVWLbE


האלטרנטיבה:

https://youtu.be/GEmuEWjHr5c


מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:

https://youtu.be/7xCe2m0kiSg


על החינוך הפיני (עברית):

https://youtu.be/jMfDJJDU_M8


"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:

https://youtu.be/9vJRopau0g0


והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):

https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
מהו כסא הטוליפ של סארינן?



מי לא מכיר את כיסא הטוליפ (Tulip chair), בעל המראה העתידני משנות ה-50?

את הכיסא הזה עיצב המעצב הפיני שחי בארצות הברית אירו סארינן (Eero Saarinen). הוא עוצב אז כפריט מתוך סדרת רהיטים ברוח "עידן החלל" בעיצוב של הפיפטיז והסיקסטיז - שנות ה-50, 60 של המאה ה-20.

כיסא הטוליפ הוכרז בשנת 1956 והופץ על ידי חברת Knoll האמריקאית. המעצב הפיני-אמריקאי סארינן סיפר פעם בראיון ל"טיים מגזין", שיצר אותו כחלק מסדרת רהיטים שנועדה לדבריו לנקות את הבית האמריקאי מאינספור רגלי הרהיטים שבו.

ואכן, זהו כיסא קשיח, ללא רגליים, המעוצב בקווים נקיים, מחוסרי זוויות ובעלי מראה מעוגל. הוא עשוי מחומרים שהחלו אז את הזינוק שלהם לתעשיית הרהיטים, כולל בסיס מסתובב עשוי יציקת אלומיניום צבוע, שמעליו מושב פיברגלס לבן הממשיך אותו כיחידה אחת. מעל המושב מותקן ריפוד עור או בד.

הקווים החלקים והקלאסיים של כיסא הטוליפ, בצד הצבע הלבן הבוהק האופייני לו כל כך, הקנו ל"כיסא הצבעוני" מראה עתידני שהפך לסימן ההיכר שלו. אחד הביטויים הבולטים לכך היה המקום המרכזי שניתן לו בסדרה "מסע בין כוכבים", בה הוא בלט בתור הכיסא של העתיד.


הנה כיסא הטוליפ מ-1956:

https://youtu.be/F6h-ODKIV98


פרטים על הכיסא המפורסם של אירו סארינן:

https://youtu.be/54zB-cRUcqo


סיפורו של מעצב כיסא הטוליפ:

https://youtu.be/zQKO00uE2hM


כיסאות טוליפ למכירה:

https://youtu.be/Cx_tQTAB8fY


וסגרת הרהיטים שלו, כולל השולחן המשלים:

https://youtu.be/rdgitye7zXk
כיצד מופיעות 3 שמשות בשמיים?



בסצנה מ"מלחמת הכוכבים", שכל מעריץ חייב לזכור, ויש כאלה אינספור, צועד לוק סקייווקר על אדמת כוכב הלכת טטואין ובאופק שמאחוריו ניתן לראות שתי שמשות.

לא תאמינו אבל באזורי הצפון הקרים ובקרבת הקוטב הצפוני של כדור הארץ, יש מחזה שבו רואים מראה לא יאומן - מדובר בתופעה הנקראת "שמש פנטום" (Phantom Sun), או "שמש רפאים", שבה רואים בשמיים של לא פחות מ-3 שמשות.

שלוש השמשות נראות בשמיים בזכות תופעה של שבירת קרני השמש באטמוספרה. הקרניים משתקפות באטמוספרה וההשתקפות הזו מציגה בשמיים עוד שתי שמשות. הללו, ביחד עם השמש, יוצרות מראה מהמם של 3 שמשות בשמי הקוטב הצפוני ואזורים קרים וצפוניים אחרים בעולם.

לעיתים נדירות מתרחשת התופעה גם במקומות קרים אחרים בעולם, כמו מונגוליה, ארצות סקנדינביה, סין ורוסיה. כשלמשך פרק זמן של מקסימום שעה מופיעה השמש ובצידיה שתי "השמשות קטנות", צלליות של השמש האמיתית.

התופעה נוצרת רק בתנאים מסוימים מאד. רק כשאור השמש עובר דרך גבישי קרח זעירים שמכילים ענני נוצה הנמצאים בגובה רב ורק כשענני הנוצה הם דקים דיים כך שהאור מצליח לחדור דרכם. לבסוף, אז ניתן לראות מזווית מסוימת מאד את שמש הפנטום, או את השמשות המדומות הללו.


הנה 3 שמשות ברוסיה:

http://youtu.be/UlPnmTQBLik


מצגת וידאו של שמשות הרפאים:

http://youtu.be/5W8dMCiqSKU


והסבר לתופעה של "שמשות רפאים":

http://youtu.be/14o2x9cT7Oc
מה מאפיין את העיצוב הסקנדינבי?



בשנים האחרונות הפך העיצוב הסקנדינבי (Scandinavian design) לפופולרי מאד בעולם. הוא משלב פשטות, מינימליזם ושימושיות.

סוד המראה החמים של העיצובים הנורדיים, מארצות הקור דוגמת שבדיה, פינלנד ודנמרק, הוא השילוב המיוחד שבו, המציע פשטות טבעית, מוארת וחמימה, תוך הימנעות ממינימליזם מנוכר, שכל כך אופייני לא פעם למודרניזם העיצובי.

העיצוב הנורדי מתאפיין בקווים נקיים, מתבסס על קירות צבועים בגוונים בהירים ונעימים ופלטת צבעים שבמרכזה צבעי השחור-לבן-אפור, תוך שילוב של עץ בצורה הרמונית, ביחד עם זכוכית, כמו גם צמחייה עשירה.

זה נמשך במונוכרומטיות ואסתטיקה. עם קירות בגווני לבן, שמנת או אפור בהיר, פינות עם בטון חשוף, ריהוט בגווני עץ טבעיים ובהירים ובדים בגווני פסטל. לעושר החומרי יכולים לתרום גם פריטי קרמיקה צבעוניים ומתכת לא מעובדת, במיוחד ברזל גולמי.

הרהיטים בעיצוב הסקנדינבי הם פונקציונליים, נוחים, פשוטים ומשלבים לא פעם בתבונה פתרונות אחסון חכמים. הצורה בהם משרתת את השימושיות והם משלבים לא פעם אלמנטים מהטבע.

אביזרים בגוונים דומיננטיים וחזקים, הדפסים רכים ונייטרליים, המשלבים גרפיקה מגוונת וצורות גאומטריות, כריות נוחות וצבעוניות על גבי פינות ישיבה בהירות, משלימים את עיצוב החלל הנורדי.

החוט המקשר בין העקרונות העיצוביים של הסגנון הוא השימושיות. החורף הצפוני הקשה והקור העז ששורר במהלכו בסקנדינביה, הביאו לכך שהמעצבים הנורדים העמידו תמיד את הצרכים לפני היופי. בשל הבידוד הגיאוגרפי, הם גם הרבו לעשות שימוש בחומרי גלם שנמצאו בהישג יד, דוגמת העצים המקומיים.

אגב, יש סיבות נוספות לכך שהעיצוב הסקנדינבי, סגנון מוערך ובעל ותק רב, כובש בשנים האחרונות חללים בכל העולם. אם זו ענקית הריהוט הסקנדינבית "איקאה", שמנגישה את חוויית המגורים הסקנדינבית לעולם כולו ומשלבת ריהוט זול ונוח, עם שיטות שיווק מתקדמות ויעילות.

בנוסף, בסקנדינביה זוכה הענף לתמיכה כספית על ידי הממשלות, שגם מקדמות את הפצתו ומעודדות את התפתחותו בדרכים שונות.


הכירו את העיצוב הסקנדינבי:

https://youtu.be/nJtBgBVtI3E


הסבר של מומחה לעיצוב נורדי סקנדינבי:

https://youtu.be/Afv2Zj4hDJ0


בית בעיצוב סקנדינבי - הרבה אור:

https://youtu.be/bXLtO7cV5NM


על העיצוב הדני, מהמרכזיים בעיצוב הסקנדינבי:

https://youtu.be/Z5LaUkGnMtw


בעלי מלאכה בדנמרק מייצרים אסתטיקה וגימור מוקפדים במיוחד:

https://youtu.be/2iCvmhJsjfI


דוגמאות מתוך בתים בעיצוב הסקנדינבי:

https://youtu.be/OFxDxKvCEVk


וסרט תיעודי על הריהוט הסקנדינבי:

https://youtu.be/Fl0_-PRr-hs?long=yes
מהי החשיכה הארוכה של "ליל הקוטב"?



כמו שבקרבת הקוטב הצפוני השמש זורחת בקיץ לאורך כל היממה, יש באזורים הצפוניים הללו גם תופעה הפוכה במהלך עונת החורף. בזמן זה בשנה מתרחש "ליל הקוטב", שפירושו שבמשך ארבעה חודשים, לאורך כל היממה, יש רק חושך.

כמובן שבחורף שלא רואיאם בו כמעט את השמש, מאד קר ומקפיא מסביב. החיים מתקיימים בעלטה קבועה ומעיקה. אפילו בימים שיש בהם מעט שמש, הולכים ילדי נורבגיה לבית הספר בחשיכה ושבים הביתה כשחושך מסביב.

מבחינת מיקום השמש, "ליל קוטב" מתרחש כשהשמש מסתתרת לאורך כל שעות היממה מתחת לקו האופק.


הנה ימים שהם בעצם "לילות הקוטב":

https://youtu.be/tt06QndxVtE


צילומי "ליל הקוטב" בשמיים כהים, בדילוגי זמן של שעות ארוכות:

https://youtu.be/hnnE4_OQA3U


צלם שיצא לצלם את ליל הקוטב הארוך:

https://youtu.be/kZU7dfoDry8


וזריחת השמש אחרי ימים רבים של ליל הקוטב בספיצברגן:

https://youtu.be/d1q55NlQ0a8
למה בצפון יש שמש חצות?



בקרבת הקוטב הצפוני יש מקומות שבהם השמש זורחת בתקופות מסוימות לאורך כל היממה. כך למשל בעונת הקיץ, שאין בה לילה, השמש נראית כאילו היא מלווה את האופק מכל הכיוונים שלו ומשלימה 360 מעלות (כמובן שמי שאחראי לסיבוב הזה של השמש הוא דווקא סיבוב כדור הארץ). התופעה מכונה "שמש חצות", שפירושה שהשמש זורחת בשמיים גם באמצע הלילה.

מי שחווים את התופעה של שמש החצות בכל קיץ הם תושבים של מדינות צפוניות כמו צפון-קנדה, גרינלנד, לפלנד, פינלנד, רוסיה, צפון איסלנד ואלסקה.

אגב, במהלך עונת החורף חלה באותם אזורים התופעה ההפוכה היא "ליל קוטב" - יממות שלמות של חושך. "ליל קוטב" מתרחש כשהשמש מסתתרת מתחת לקו האופק, במהלך כל שעות היממה.


הנה מסלולה של "שמש חצות" בשמיים:

http://youtu.be/ZZcafg-meJA


וצילומים נפלאים של שמש החצות:

http://youtu.be/ndlQNicOeso
איפה נמצאת לפלנד?



אזור לפלנד הוא חבל ארץ שנמצא בצפון אירופה. לפלנד כוללת את החלקים הצפוניים של ארצות סקנדינביה, פינלנד, נורבגיה ושבדיה, ואת צפון חצי-האי הרוסי קולה.

בני העם הסאמי (מלפלנד) המתגוררים בלפלנד הם האוכלוסיה הבלעדית שלה. הסאמים הללו, תושבי לפלנד, הם אזרחים של המדינות שבשטחן נמצא השטח שלהם, אך הם חשים כיישות אחת והגבולות הפוליטיים די מגבילים אותם בתנועה בלפלנד. בעבר התפרנסו הסאמים מציד ומרעה של איילים, אך כיום הם עוסקים גם בתיירות ובמלאכות מודרניות אחרות.

לפלנד היא אחד המקומות הבולטים שבהם רואים את הזוהר הצפוני.

לפי הפולקלור הנוצרי, מגיע סנטה קלאוס לחג המולד הנוצרי, היישר מלפלנד. גם ספרי הילדים המפורסמים "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" ו"אלה-קארי הילדה מלפלנד" מספרים על האזור המרתק והצפוני הזה.


הנה לפלנד ותושביה הסאמים:

http://youtu.be/vSfkeTpXYhE


הזוהר הצפוני בלפלנד:

http://youtu.be/Lc3FxNXjBs0


ומצגת תמונות של לפלנד:

http://youtu.be/1NkdpNfE5WE
מי הספורטאים שזכו במספר הגדול ביותר של מדליות זהב אולימפיות?
מי זכה בהכי הרבה מדליות זהב באולימפיאדות:


עם 18 מדליות זהב לזכותו, מייקל פלפס, השחיין האמריקאי הנודע, הוא לא רק הספורטאי האולימפי המעוטר בהיסטוריה, אלא גם מי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות זהב אולימפיות.

אחריו ניצבים שלושה ספורטאים שזכו ב-9 מדליות זהב אולימפיות עד היום:

מרק ספיץ האמריקני - שחיין יהודי מצוין שהדהים את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - ממש מכונת שחיה מעולה! רק באולימפיאדת מינכן 1972 לבדה הוא זכה ב-7 מדליות זהב, עם 7 שיאי עולם, ב-7 משחים בלבד!

פבו נורמי הפיני - אתלט מופלא ובעל יכולות לא רגילות.

לריסה לטינינה הרוסיה - המתעמלת שגם זכתה במספר הגדול ביותר של מדליות אולימפיות בתולדות התחרויות.


הנה מארק ספיץ במשחים שבהם ניצח באולימפיאדת מינכן 1972:

http://youtu.be/tXUMXy16L9k
מהם בתי הפוטורו שהופצו מפינלנד לעולם?



בתולדות האדריכלות המודרנית לא חסרים מיזמים שניסו לדמיין ולייצר את עתיד המגורים או בתי העתיד בהווה. איש לא יודע כיצד ייראו בתי העתיד ולכן כל התייחסות ניסיון לתכנן אותו בהווה כלשהו, דינה להיות מושפעת גם מהטרנדים של עולם העיצוב של התקופה.

יצא שלא מעט אדריכלים ומתכננים ניסו לייצר אמירות לגבי העתיד של המגורים ועשו זאת לא פעם ברוח עידן החלל.

אחד הניסיונות המעניינים לתכנן מגורים בנוסח העתיד הוא של בתי ה"פוטורו" (Futuro), שתכנן בפינלנד של שנות ה-70 האדריכל מאטי סורונן. התכנון היה עבור חברו מילדות, הד"ר ג'אקו הידנקארי, שביקש שיתכנן לו "בקתת סקי", מעין בקתת הרים שתשרוד באקלים ובתנאי מזג האוויר הקיצוני באזור.

סורונן עשה את עבודתו ואיכשהו לא היה שום קשר בין היצור החללי שהגיש לו האדריכל המוכשר לבין בקתות הרים פיניות. אבל ה"פוטורו" הזה הפך די מהר מעיצוב לאדם אחד לפרויקט אדריכלי מקומי בפינה רחוקה בפינלנד למיזם שניסה להיות עולמי ולייצר ולמכור כמה שיותר ממנו גם בחו"ל.

העיצוב היה של בית חלל, עגלגל, אליפטי, מרחף מעל ארבע רגלי מתכת ואווירודינמי בלי סיבה. העיצוב היה של מעין "צלחת מעופפת", כמו שהיה אז אופנתי לומר. הוא היה נייד, קומפקטי, קל משקל ודי זול. פחות מ-15 אלף דולר ליחידה, לא כולל דמי משלוח.

ה"פוטורו" היה עשוי פיברגלס ופוליאוריתן מוקצף, חומרים פלסטיים ומתקדמים לאותם זמנים ומצויד בילט-אין, במכשירי חשמל מופעלי שלט-רחוק, רהיטים מעוצבים בעיצוב עתידני ודלתות הזזה חשמליות.

בשנת 1978 ירד מפס הייצור בית ה"פוטורו" האחרון ומכאן הפכו הבתים הללו בהדרגה לפריטי אספנות. סוג של קלאסיקת וינטג' מהעיצוב של עידן החלל, עם ניחוחות של זיגי סטארדאסט והנחיתה על הירח.

בימינו לא נותרו הרבה בתי "פוטורו" כאלה בעולם. מעריכים שנותרו בעולם פחות מ-85 מהם, מתוך כ-100 יחידות שהספיקו לפי ההערכות לייצר.

ניסיון מוכר נוסף לבתים דומים הוא זה של "בתי הכדור" בהולנד, שנבנו בצורה של שכונה שלמה, עם כמה עשרות בועות מגורים, סוג שנראה היה שייתכן ויהפוך לבתי המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.


הנה סיפורם של בתי הפוטורו:

https://youtu.be/EZ8jnR09eLE


כתבת טלוויזיה מהתקופה:

https://youtu.be/Yy-oxyphwWs


הם מפוזרים היום בעולם:

https://youtu.be/Oal5oxDSG5g


דייר מאושר שקנה בימינו:

https://youtu.be/tFUTeiED9KM


פוטורו נטוש ביפן:

https://youtu.be/yHJYnN5zNUM


והוא לא לבד - הנה שכונת בתי הכדור בהולנד:

https://youtu.be/JXjqy5RNugA


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.