שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מנגן הפסנתר?
הפסנתר (Piano) הוא כלי נגינה שמכיל בדרך כלל 88 קלידים. כל קליד מחובר לפטיש קטן, באמצעות מנוף זעיר. לחיצה על הקליד גורמת למנוף להניע את הפטיש, שמכה במיתר מתכת שבתוך הפסנתר.
ככל שהלחיצה על הקליד תהיה חזקה, היא תגרום לפטיש להכות חזק יותר במיתר והצליל יהיה חזק יותר. זו הסיבה שהפסנתר יוצר מוסיקה כל כך רגישה, חלשה וחזקה, או כמו שקוראים לו באיטלקית 'פיאנו-פורטה' (חלש-חזק).
אגב, לכל קליד מיתר משלו בתוך הפסנתר וכל מיתר הוא באורך שונה גם בעובי משלו. כך נוצרים הגבהים השונים של הצלילים: דו, רה, מי וכדומה.
הנה סרטון שמציג את פעולת הפסנתר באנימציה:
https://youtu.be/vFXBIFyG4tU
כך פועל פסנתר כנף:
http://youtu.be/I6SvIbKIWPQ
והנה סרטון שמראה באנימציה פשוטה את דרך הפעולה של הפטישים המחוברים לקלידי הפסנתר:
http://youtu.be/xr21z1CZ54I
יש פסנתרים חשמליים שלכל קליד יש משקל, כמו בפסנתר האקוסטי (הרגיל), אך הוא מייצר את הצליל באופן דיגיטלי:
https://youtu.be/N9PSzBX_nzM
מה מזמין שירים בפרלוד בדו מז'ור של באך?
יש משהו מהפנט בפרלוד בדו מז'ור של באך (Prelude C Major, BWV 846) שגרם למלחינים נוספים להלחין מנגינות כל כך יפות מעליו.
הפרלוד בדו מז'ור הזה הוא אחד הפרלודים המפורסמים בתולדות המוסיקה. הוא היצירה הכי מוכרת מתוך מהכרך הראשון בצמד ספרי "הפסנתר המושווה", אחת מיצירות המופת החשובות של ענק המוסיקה יוהן סבסטיאן באך.
בכל אחד משני כרכי "המקלדת המכוונת היטב", השם הנכון של היצירה העצומה הזו, יש 24 פרלודים ופוגות. לכל אחד מן הסולמות מוקדשים בה פרלוד ופוגה משלו. הכרכים הללו, אגב, הם דוגמה מאלפת לטכניקת הקונטרפונקט, שמגיעה לשיאה בפוגות שביצירה.
הפרלוד בדו מז'ור זינק בפופולריות שלו כשהלחין הקומפוזיטור שארל גונו את המוסיקה הנפלאה שלו לכינור, כשהוא הופך את הפרלוד בדו מז'ור כליווי למנגינה.
אותו פרלוד זכה לעיבודים רבים לכלי סולו, כמו כינור, צ'לו ועוד. במשך השנים שילב זמר בריטון את המנגינה הזו, שכתב באך הפרוטסטנטי, עם הטקסט הקתולי "אווה מריה", המושר בלטינית והופך לשיר חובה בחתונות קתוליות ברחבי העולם.
כמאה אחר כך הפך הפרלוד הנודע מתוך "הפסנתר המושווה" לבסיסו של שיר נפלא בישראל דווקא. המוסיקאי היוצר שלמה גרוניך "הלביש" עליו את התרגום העברי לשיר של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור. הקסם התרחש גם כאן, עם הטקסט היהודי שהולבש עם מנגינה מופלאה על הבסיס הפרלוד הפרוטסטנטי - עוד הוכחה שלמוסיקה אין גבולות, גם לא של דת.
הנה הפרלוד בדו מז'ור של באך:
https://youtu.be/gVah1cr3pU0
גונו כתב עליו מנגינת כינור נפלאה:
https://youtu.be/hK0evyoPj2M
עם השנים הוסיף עליו זמר בריטון את מילות האווה מריה הקתוליות בלטינית:
https://youtu.be/cNM9AYYaXYY
שלמה גרוניך הישראלי הלביש מעליו תרגום שיר נפלא של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור (עברית):
https://youtu.be/xZK_Ii6hu3U
בהופעה שלו בשיר עם מקהלה (עברית):
https://youtu.be/TOHng9BHhhE
בקטע הסולו של השיר היפהפה "כל הדברים היפים באמת" של דניאלה ספקטור (עברית):
https://youtu.be/nryrwfr9CsE
ו"באך ורבע" כשההרכב "פנחס ובניו" בעיבוד כלי נפלא לפרלוד, הוסיף רבע למשקל הלחן המקורי:
https://youtu.be/vyZ1-cu3TVw
מי היה ילד הפלא של הפסנתר?
דניאל בארנבוים נולד בארגנטינה, להורים יהודים רוסים, שניהם מורים לפסנתר. הוא החל ללמוד פסנתר מאמו בגיל 5. עוד לפני שהיה דניאל בן שמונה, הוא ניגן לראשונה בקונצרט בבואנוס איירס. כשעלה לישראל הוא הפך לתלמיד שקדן של מורים רבים ומעולים והפך בתוך שנים אחדות לילד הפלא העולמי של הפסנתר. בגיל 10 הוא כבר הופיע כפסנתרן ברומא ובווינה והפך לפסנתרן מקצועי שמופיע בכל המקומות המרכזיים בעולם.
במקביל, הוא החל ללמוד ניצוח, הרמוניה והלחנה ושקד על בסיס מוסיקלי רחב, שאיפשר לו בהמשך הקריירה להפוך גם לאחד מגדולי המנצחים בעולם כיום.
בארנבוים הצעיר מנגן עם מי שתהיה אשתו, הצ'לנית ז'קלין דה פרה:
http://youtu.be/mOLc1VGacq8
והנה דניאל בארנבוים בשנים האחרונות, מנגן את הקונצ'רטו מספר 5 של בטהובן:
http://youtu.be/IS-pFFEvzFY
תכנית חינוכית על גאון הפסנתר ברנבוים (עברית):
https://youtu.be/5Tq8AdDr0Gg?long=yes
ואוסף ראיונות מכל השנים, שמדגים את האיש ותפיסותיו (עברית):
https://youtu.be/owDpPG56V7I?long=yes
מי החליטה בגיל 3 להיות פסנתרנית?
אליס שרה אוט (Alice Sara Ott) היא פסנתרנית מטאורית וצעירה, יפאנית שגדלה בגרמניה. בגיל 3 היא שמעה פסנתר בקונצרט והחליטה שזה מה שתרצה לעשות בחיים. מאז היא מנגנת, מתאמנת 3-4 שעות בכל יום וכבר בגיל 10 זכתה במקום הראשון בתחרות פסנתר נחשבת.
בגיל 22 היא נבחרה על ידי "דויטשה גרמופון", חברת התקליטים החשובה ביותר במוסיקה הקלאסית, להקליט בה את האטיודים של ליסט.
אחר-כך באו הוואלסים של שופן ועוד המון. לאורך כל הזמן מנגנת אליס שרה אוט ברחבי העולם והקהל מרבה לעמוד על רגליו בסיום הקונצרטים שלה ולמחוא לה כפיים ארוכות.
הכי יפה שעם הנגינה הווירטואוזית שלה בפסנתר, אוסף הכישרונות שלה, חכמת הנגינה ויופייה העדין, אין בה שמץ של הצגה או הגזמה - היא מנגנת בפשטות ונוהגת בענווה וצניעות טבעית.
הנה אליס שרה אוט מדברת:
http://youtu.be/Ftm_NZVrxV8
ראיון עם הפסנתרנית הנהדרת:
https://youtu.be/WtVUiUmbKSQ
ואליס יודעת לנגן היטב גם מוסיקה מודרנית:
http://youtu.be/dlLS-j0X0Y8
מי היה ענק הג'אז הגמדי מישל פטרוצ'יאני?
בבית הקברות פר לאשז בפאריס, לא רחוק מקברו של גדול הפסנתר הקלאסי פרדריק שופן, קבור המלחין ןפסנתרן הג'אז הגאוני מישל פטרוצ'יאני (Michel Petrucciani), האיש שהוכיח שנכות לא צריכה להגביל בני אדם בדבר.
למרות הפָּרֶכֶת (Osteogenesis Imperfecta) שסבל ממנה, מחלה תורשתית נדירה שגרמה לו לא לגדול ולעצמותיו להיות פריכות ושבירות מאד, ידיו של פטרוצ'אני היו נורמליות בגודלן. בגובה של 99 סנטימטרים בלבד ועם עצמות שבריריות מלידה, מישל פטרוצ'יאני היה לאחד מגדולי פסנתרני הג'אז של סוף המילניום ולאיש קטן הקומה ביותר שכיכב בז'אנר הזה.
כבר בגיל 4, לאחר שצפה בטלוויזיה בהופעה של דיוק אלינגטון, החליט פטרוצ'אני הפעוט שהוא רוצה להיות פסנתרן כמוהו. בהמשך הוא יושפע גם מביל אוונס וקית' ג'ארט. אבל מי שנולד למשפחה ממוצא איטלקי, בדרום צרפת, סבל מתופעה מולדת של עצמות שבירות. כוח פיזי לא היה לו אבל הוא התברך בכוח רצון אדיר ומישל פטרוצ'אני עתיד להפוך לכל מה שחלם להיות.
בגיל 21 פטרוצ'יאני הפך לגיבור ג'אז כשהיה לג'אזיסט הצרפתי הראשון שהחתימה חברת "בלו נוט" החשובה. הוא זכה להקליט בה 6 אלבומים של הרכבים בראשותו. ב-1994 והוא רק בן 29 הוא הוכתר באות לגיון הכבוד הצרפתי.
מחלתו, שפגעה גם בריאותיו, פגעה מאוד גם ביכולתו הפיזית. הוא נע על כיסא גלגלים או בסיוע של מקלות הליכה ובשלבים רבים נשאו אותו בני משפחתו וחבריו על הידיים.
אבל לנגן פטרוצ'אני ניגן היטב ואף זכה לפיצוי בדמות כישרון מוסיקלי בלתי נתפס. במהלך הקריירה שלו הוא ניגן עם לא מעט מענקי הג'אז של התקופה, כולל אדי גומז, נגני הבס דייב הולנד, גארי פיקוק וסטנלי קלארק, הסקסופוניסטים צ'ארלס לויד, לי קוניץ וג'רי מאליגן, המתופף ז'אק דז'ונט וענק החצוצרה דיזי גילספי.
עם עוד שני ענקים, הגיטריסט ג'ים הול והסקסופוניסט הגאון וויין שורטר, הוא הקים את שלישיית "Power of three".
אבל בשנת 1999, ימים אחדים אחרי יום הולדתו ה-36, הובהל גאון הפסנתר לבית חולים בפריז, כשהוא סובל מדלקת ריאות. לרופאים נותר רק לקבוע את מותו. הוא נקבר בבית הקברות פר לשז בפריז.
נשיא צרפת, ז'אק שיראק, הספיד אותו במילים גדולות, על היותו "דוגמה ומופת לכל אדם". ההיסטוריה תזכור אותו כמי שהמחלה התורשתית והנדירה שגרמה לו לגמדות, לא הפריעה לו להפוך לענק מוזיקלי של ממש.
הנה רגעים בחייו של מישל פטרוצ'אני:
https://youtu.be/pnaphEdMQI4
דקה לחצות (Round midnight):
https://youtu.be/lUxQLU_eqfU
טייק דה איי טריין (Take the a Train):
https://youtu.be/YwCYdcvgmkY
בובת משי (Satin Doll) של אלינגטון:
https://youtu.be/mdToC1fope8
מפיח חיים חדשים בקלישאת ג'אז בסמה מוצ'ו (Bésame Mucho):
https://youtu.be/SPeXVzn-UcI
והסטנדרט "שיירה" (Caravan):
https://youtu.be/06_uCl_Bovs
מי היה גלן גולד גאון הפסנתר המטורף?
העולם הכיר במאה ה-20 כמה פסנתרנים גדולים, אבל גלן גולד היה המוזר והמשונה שבהם. המוסיקאי מקנדה היה גאון פסנתר, אחד מהגדולים שבנגני הפסנתר בכל הזמנים, בחור צעיר, יפה ונערץ, הרוק סטאר של הפסנתר הקלאסי, אבל מי שבמקביל עורר המון סקרנות ועניין תקשורתי, בין השאר בשל התנהגותו המוזרה והמשונה ולחלוטין לא על פי הכללים.
גולד נהג לנגן כשהוא לבוש במעיל ארוך, פעמים רבות כשעל ידיו כפפות, על כיסא ושטיחון שהביא מהבית. פעמים רבות ביקש תנורים מסביבו ובקונצרטים בישראל פוזרו מסביבו לא פחות מ-4 תנורי חימום.. בגיל 32 אגב, הוא חדל להופיע והתרכז בהקלטות בלבד.
הוא גם נהג לשיר את היצירה שהוא מנגן ולא עזרו כל המנצחים וטכנאי ההקלטות שביקשו שיחדול - רבות מיצירותיו מוקלטות כשקולו המשונה מזמר ברקע, ספק צלילים, ספק גניחות.
מוסיקלית הוא היה נגן מהפכני שרבים ראו בו "מכונת פסנתר" מופלאה. היו לו דעות על היצירות שניגן, שלעיתים קרובות לא תאמו את מה שמקובל בעולם המוסיקה הקלאסית. זה לא עזר להם כמובן... לא זו בלבד שהוא לא שינה דבר בביצועים של היצירות שניגן, בעיקר מהמוסיקה לכלי מקלדת של יוהאן סבסטיאן באך - אהבת הקהל אליו רק הלכה וגברה ובהדרגה הוא הצליח לשנות את תפיסתם של נגנים אחרים ורבים והפרשנות שלו הפכה יותר ויותר מקובלת בעולם הקלאסי.
ילד חכם מספר על גלן גולד (עברית):
https://youtu.be/ZmFGmzEBfXU?t=32
הנה הפסנתרן בצעירותו המוזרה:
http://youtu.be/qB76jxBq_gQ
כשהוא נהג לנגן ולשיר:
https://youtu.be/bPZ-xNjzfLI
קדימון לסרט על מי שהפך לרוק סטאר של הפסנתר הקלאסי:
https://youtu.be/199G40DuYvQ?t=8s
וגלן גולד מדבר:
https://youtu.be/yzEHv1bmo2Q
וכל "וריאציות גולדברג" של באך בביצועו:
https://youtu.be/p4yAB37wG5s?long=yes
מי הפסנתרן שמת על הפסנתר תוך נגינת סונטה שאהב?
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית המעט פחות מוכרת בציבור, של גאון המוסיקה הקלאסית. זו יצירה נהדרת שיותר אנשים מכירים את צליליה ורובם לא יודעים את שמה ולבטח את נסיבות כתיבתה.
בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לבטהובן יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו. את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. איש בודד, רוצה באהבה ולא מקבל בחזרה מאישה. אבל היצירה הנפלאה לפסנתר היא גם היצירה שבמהלך נגינתה החזיר הפסנתרן מינדו כץ את נשמתו לבורא.
הוא היה ילד יהודי מוכשר באופן מיוחד. כבר בגיל 7 הוא התגלה והתקבל ללימודים אצל פסנתרנית ומורה ידועת-שם ברומניה. כשהתבגר למד באקדמיה למוסיקה בבוקרשט, אבל בהיותו יהודי, הוא סולק מהלימודים ב-1941. לאחר המלחמה הוא התפרסם והופיע בכל העולם. ברומניה התבדחו אז שאם המלחין הנודע מוסורגסקי הוא מודסט, בעברית "צנוע", אז כץ הוא Mîndru - ברומנית "גא".
באחד מסיבובי הקונצרטים העולמיים שלו, ערק כץ מרומניה הקומוניסטית ועלה לישראל. הוא היה לאחד הפסנתרנים הטובים בעולם ושפט ביחד, כתף אך כתף, עם ארתור רובינשטיין הגדול בעצמו, בתחרות רובינשטיין הראשונה, בשנת 1974.
מותו המדהים והסמלי כל כך של מי שעבר סערות בחייו, כמו אנטישמיות, קומוניזם, ציונות ומקצוענות מהרמה הכי גבוהה, אירע בשנת 1978. זה היה באמצע קונצרט. כץ ביצע בדיוק את סונטה אופוס 31 מספר 2 ("הסערה") של בטהובן. במהלך היצירה הנשגבת הניח הפסנתרן את ראשו על מקלדת הפסנתר וליבו נדם. מינדרו כץ מת.
פתיל חייו - הנה "הסערה" של בטהובן:
https://youtu.be/Frj9cEwCNWk
לא נותר סרטון שלה בביצועו:
https://youtu.be/6KMGcOYHSs0
וסונטה מספר 2 לפסנתר של שופן:
https://youtu.be/8tQcRK5fe-I?long=yes
מיהי עזיזה מוסטפא זאדה?
יוצרת הג'אז המרתקת עזיזה מוסטפא זאדה (Aziza Mustafa Zadeh) היא מוסיקאית ממוצא אזרי, שמשלבת ג'אז עם מוסיקה מגוונת והשפעות שונות, מהמוסיקה הקלאסית ועד האוונגארד (מוסיקה נסיונית, חוקרת). היא נגנית וירטואוזית בפסנתר וזמרת מצוינת בעלת מנעד קולי גדול.
מוסטפא זאדה היא מהיוצרים הצעירים המעניינים כיום בעולם הג'אז, בעיקר בכך שהיא מגדילה את השפה המוסיקלית שלו ומביאה אליה חומרים חדשים. זהו תחום שהתחיל בסגנון הפיוז'ן, שבו חלחלו רעיונות והשפעות מכל רחבי העולם והסגנונות המוסיקליים אל תוך מוסיקת הג'אז.
הנה "ריקוד האש" של שלישיית עזיזה מוסטפא זאדה:
https://youtu.be/JA13_DAGA1g
שרה א-אקפלה עם בובי מקפרין:
https://youtu.be/kh06AO4D858
וקטע סולו אוריינטלי של עזיזה מוסטפא זאדה וההרכב כולו שמצטרף:
https://youtu.be/44kGvt8DyCc
מה היה פסנתר הפיאנולה הממוכן?
פיאנולה, או פלייר פיאנו (Player Piano), הוא פסנתר ממוכן, פסנתר המנגן בעצמו, ללא פסנתרן, על פי העיקרון של תיבת הנגינה.
למעשה מופעלים קלידי הפיאנולה על ידי סרט נייר מנוקב שנע באופן מכני בין שני גלילים ומייצר נגינה בפסנתר המכני.
הפיאנולה הומצא בסוף המאה ה-19 ככלי נגינה מכני שיכול היה לנגן ממש כאילו הנגן ישב ופרט על קלידיו. הסוד בפיאנולה היה גלום בסרטי הנייר המנוקבים והארוכים, שנשמרו מגולגלים בגליל. הרצת גליל כזה בפיאנולה, הורתה לפסנתר המכני כיצד ומה לנגן.
באמצעות הפיאנולה נשמרו על פיאנו רולס ביצועים גדולים של פסנתרנים ומלחינים חשובים מהמאה ה-19, ביניהם ראוול ודביסי.
בתקופת השיא שלה הייתה הפיאנולה כלי פופולארי בבתי קפה יוקרתיים ובאולמות נשפים באירופה ובאמריקה. עם הזמן ושכלול שיטות ההקלטה היא הפכה למיושנת ויצאה כמעט לחלוטין מכלל שימוש. כיום משתמשים בה בעיקר כגימיק בידורי או במוזיאונים מוסיקליים.
#איך זה עבד?
בפסנתרים ללא פסנתרן הללו, הסתובב כל הזמן התוף שבתוכם, מעין גליל עם זיזי מתכת שנלחצו באמצעות גלילי נייר מנוקבים. כך החליפו הנקבים את האצבעות המנגנות, פורטות על הקלידים ויצרו הקשה על מיתרי הפסנתר באמצעות אותם זיזים, הקשה מכנית שבאה במקום אצבעותיהם של הנגנים האנושיים.
סרטי הנגינה של הפיאנולה נקראו פיאנו רולס (Piano Roll). הם נוצרו על ידי "הקלטת" נגינה אמיתית של יצירה לאורך סרט הנייר. בעצם ההקלטה הייתה שימור של רצף פעולות הקלידים שנוגנו ביצירה, בצורה של נקבים מסודרים על סרט הנייר. הם שאפשרו לחזור ולשמוע את המוסיקה שוב ושוב.
הטכנולוגיה של הפסנתר המיכני הייתה דומה לזו של מכונת הנגינה, אם כי נראתה הפוך. אם בתיבת נגינה בולטים זיזים קטנים מהגליל המסתובב, בסרט של הפיאנולה היו דווקא נקבים וחריצים. בהכנסת סרט הנייר, הפיאנו רול, אל תיבת הפיאנולה הפעיל כל נקב קליד מסוים.
הנה תולדות הפסנתר המנגן וייצור של סרטי הנגינה שלו:
https://youtu.be/uL9NudhhSQE
הפעלת סרט הנייר המשחזרת את נגינת הפסנתרן בקטע הרגטיים הידוע "הבדרן":
https://youtu.be/07krQ661fok
פעולת הפיאנולה, פלייר פיאנו:
https://youtu.be/hpOiSMX1ybw
סליל מנגן של פיאנו רול:
https://youtu.be/2Mh-Wj8TK6w
ובעידן המחשב ותוכנות הסקוונסר, הוחזר הפיאנו רול ומתאר על המסך את צלילי המוסיקה שהוקלטה:
https://youtu.be/EB4s3I-rat4
הפסנתר (Piano) הוא כלי נגינה שמכיל בדרך כלל 88 קלידים. כל קליד מחובר לפטיש קטן, באמצעות מנוף זעיר. לחיצה על הקליד גורמת למנוף להניע את הפטיש, שמכה במיתר מתכת שבתוך הפסנתר.
ככל שהלחיצה על הקליד תהיה חזקה, היא תגרום לפטיש להכות חזק יותר במיתר והצליל יהיה חזק יותר. זו הסיבה שהפסנתר יוצר מוסיקה כל כך רגישה, חלשה וחזקה, או כמו שקוראים לו באיטלקית 'פיאנו-פורטה' (חלש-חזק).
אגב, לכל קליד מיתר משלו בתוך הפסנתר וכל מיתר הוא באורך שונה גם בעובי משלו. כך נוצרים הגבהים השונים של הצלילים: דו, רה, מי וכדומה.
הנה סרטון שמציג את פעולת הפסנתר באנימציה:
https://youtu.be/vFXBIFyG4tU
כך פועל פסנתר כנף:
http://youtu.be/I6SvIbKIWPQ
והנה סרטון שמראה באנימציה פשוטה את דרך הפעולה של הפטישים המחוברים לקלידי הפסנתר:
http://youtu.be/xr21z1CZ54I
יש פסנתרים חשמליים שלכל קליד יש משקל, כמו בפסנתר האקוסטי (הרגיל), אך הוא מייצר את הצליל באופן דיגיטלי:
https://youtu.be/N9PSzBX_nzM
יש משהו מהפנט בפרלוד בדו מז'ור של באך (Prelude C Major, BWV 846) שגרם למלחינים נוספים להלחין מנגינות כל כך יפות מעליו.
הפרלוד בדו מז'ור הזה הוא אחד הפרלודים המפורסמים בתולדות המוסיקה. הוא היצירה הכי מוכרת מתוך מהכרך הראשון בצמד ספרי "הפסנתר המושווה", אחת מיצירות המופת החשובות של ענק המוסיקה יוהן סבסטיאן באך.
בכל אחד משני כרכי "המקלדת המכוונת היטב", השם הנכון של היצירה העצומה הזו, יש 24 פרלודים ופוגות. לכל אחד מן הסולמות מוקדשים בה פרלוד ופוגה משלו. הכרכים הללו, אגב, הם דוגמה מאלפת לטכניקת הקונטרפונקט, שמגיעה לשיאה בפוגות שביצירה.
הפרלוד בדו מז'ור זינק בפופולריות שלו כשהלחין הקומפוזיטור שארל גונו את המוסיקה הנפלאה שלו לכינור, כשהוא הופך את הפרלוד בדו מז'ור כליווי למנגינה.
אותו פרלוד זכה לעיבודים רבים לכלי סולו, כמו כינור, צ'לו ועוד. במשך השנים שילב זמר בריטון את המנגינה הזו, שכתב באך הפרוטסטנטי, עם הטקסט הקתולי "אווה מריה", המושר בלטינית והופך לשיר חובה בחתונות קתוליות ברחבי העולם.
כמאה אחר כך הפך הפרלוד הנודע מתוך "הפסנתר המושווה" לבסיסו של שיר נפלא בישראל דווקא. המוסיקאי היוצר שלמה גרוניך "הלביש" עליו את התרגום העברי לשיר של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור. הקסם התרחש גם כאן, עם הטקסט היהודי שהולבש עם מנגינה מופלאה על הבסיס הפרלוד הפרוטסטנטי - עוד הוכחה שלמוסיקה אין גבולות, גם לא של דת.
הנה הפרלוד בדו מז'ור של באך:
https://youtu.be/gVah1cr3pU0
גונו כתב עליו מנגינת כינור נפלאה:
https://youtu.be/hK0evyoPj2M
עם השנים הוסיף עליו זמר בריטון את מילות האווה מריה הקתוליות בלטינית:
https://youtu.be/cNM9AYYaXYY
שלמה גרוניך הישראלי הלביש מעליו תרגום שיר נפלא של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור (עברית):
https://youtu.be/xZK_Ii6hu3U
בהופעה שלו בשיר עם מקהלה (עברית):
https://youtu.be/TOHng9BHhhE
בקטע הסולו של השיר היפהפה "כל הדברים היפים באמת" של דניאלה ספקטור (עברית):
https://youtu.be/nryrwfr9CsE
ו"באך ורבע" כשההרכב "פנחס ובניו" בעיבוד כלי נפלא לפרלוד, הוסיף רבע למשקל הלחן המקורי:
https://youtu.be/vyZ1-cu3TVw
דניאל בארנבוים נולד בארגנטינה, להורים יהודים רוסים, שניהם מורים לפסנתר. הוא החל ללמוד פסנתר מאמו בגיל 5. עוד לפני שהיה דניאל בן שמונה, הוא ניגן לראשונה בקונצרט בבואנוס איירס. כשעלה לישראל הוא הפך לתלמיד שקדן של מורים רבים ומעולים והפך בתוך שנים אחדות לילד הפלא העולמי של הפסנתר. בגיל 10 הוא כבר הופיע כפסנתרן ברומא ובווינה והפך לפסנתרן מקצועי שמופיע בכל המקומות המרכזיים בעולם.
במקביל, הוא החל ללמוד ניצוח, הרמוניה והלחנה ושקד על בסיס מוסיקלי רחב, שאיפשר לו בהמשך הקריירה להפוך גם לאחד מגדולי המנצחים בעולם כיום.
בארנבוים הצעיר מנגן עם מי שתהיה אשתו, הצ'לנית ז'קלין דה פרה:
http://youtu.be/mOLc1VGacq8
והנה דניאל בארנבוים בשנים האחרונות, מנגן את הקונצ'רטו מספר 5 של בטהובן:
http://youtu.be/IS-pFFEvzFY
תכנית חינוכית על גאון הפסנתר ברנבוים (עברית):
https://youtu.be/5Tq8AdDr0Gg?long=yes
ואוסף ראיונות מכל השנים, שמדגים את האיש ותפיסותיו (עברית):
https://youtu.be/owDpPG56V7I?long=yes
אליס שרה אוט (Alice Sara Ott) היא פסנתרנית מטאורית וצעירה, יפאנית שגדלה בגרמניה. בגיל 3 היא שמעה פסנתר בקונצרט והחליטה שזה מה שתרצה לעשות בחיים. מאז היא מנגנת, מתאמנת 3-4 שעות בכל יום וכבר בגיל 10 זכתה במקום הראשון בתחרות פסנתר נחשבת.
בגיל 22 היא נבחרה על ידי "דויטשה גרמופון", חברת התקליטים החשובה ביותר במוסיקה הקלאסית, להקליט בה את האטיודים של ליסט.
אחר-כך באו הוואלסים של שופן ועוד המון. לאורך כל הזמן מנגנת אליס שרה אוט ברחבי העולם והקהל מרבה לעמוד על רגליו בסיום הקונצרטים שלה ולמחוא לה כפיים ארוכות.
הכי יפה שעם הנגינה הווירטואוזית שלה בפסנתר, אוסף הכישרונות שלה, חכמת הנגינה ויופייה העדין, אין בה שמץ של הצגה או הגזמה - היא מנגנת בפשטות ונוהגת בענווה וצניעות טבעית.
הנה אליס שרה אוט מדברת:
http://youtu.be/Ftm_NZVrxV8
ראיון עם הפסנתרנית הנהדרת:
https://youtu.be/WtVUiUmbKSQ
ואליס יודעת לנגן היטב גם מוסיקה מודרנית:
http://youtu.be/dlLS-j0X0Y8
פסנתר
בבית הקברות פר לאשז בפאריס, לא רחוק מקברו של גדול הפסנתר הקלאסי פרדריק שופן, קבור המלחין ןפסנתרן הג'אז הגאוני מישל פטרוצ'יאני (Michel Petrucciani), האיש שהוכיח שנכות לא צריכה להגביל בני אדם בדבר.
למרות הפָּרֶכֶת (Osteogenesis Imperfecta) שסבל ממנה, מחלה תורשתית נדירה שגרמה לו לא לגדול ולעצמותיו להיות פריכות ושבירות מאד, ידיו של פטרוצ'אני היו נורמליות בגודלן. בגובה של 99 סנטימטרים בלבד ועם עצמות שבריריות מלידה, מישל פטרוצ'יאני היה לאחד מגדולי פסנתרני הג'אז של סוף המילניום ולאיש קטן הקומה ביותר שכיכב בז'אנר הזה.
כבר בגיל 4, לאחר שצפה בטלוויזיה בהופעה של דיוק אלינגטון, החליט פטרוצ'אני הפעוט שהוא רוצה להיות פסנתרן כמוהו. בהמשך הוא יושפע גם מביל אוונס וקית' ג'ארט. אבל מי שנולד למשפחה ממוצא איטלקי, בדרום צרפת, סבל מתופעה מולדת של עצמות שבירות. כוח פיזי לא היה לו אבל הוא התברך בכוח רצון אדיר ומישל פטרוצ'אני עתיד להפוך לכל מה שחלם להיות.
בגיל 21 פטרוצ'יאני הפך לגיבור ג'אז כשהיה לג'אזיסט הצרפתי הראשון שהחתימה חברת "בלו נוט" החשובה. הוא זכה להקליט בה 6 אלבומים של הרכבים בראשותו. ב-1994 והוא רק בן 29 הוא הוכתר באות לגיון הכבוד הצרפתי.
מחלתו, שפגעה גם בריאותיו, פגעה מאוד גם ביכולתו הפיזית. הוא נע על כיסא גלגלים או בסיוע של מקלות הליכה ובשלבים רבים נשאו אותו בני משפחתו וחבריו על הידיים.
אבל לנגן פטרוצ'אני ניגן היטב ואף זכה לפיצוי בדמות כישרון מוסיקלי בלתי נתפס. במהלך הקריירה שלו הוא ניגן עם לא מעט מענקי הג'אז של התקופה, כולל אדי גומז, נגני הבס דייב הולנד, גארי פיקוק וסטנלי קלארק, הסקסופוניסטים צ'ארלס לויד, לי קוניץ וג'רי מאליגן, המתופף ז'אק דז'ונט וענק החצוצרה דיזי גילספי.
עם עוד שני ענקים, הגיטריסט ג'ים הול והסקסופוניסט הגאון וויין שורטר, הוא הקים את שלישיית "Power of three".
אבל בשנת 1999, ימים אחדים אחרי יום הולדתו ה-36, הובהל גאון הפסנתר לבית חולים בפריז, כשהוא סובל מדלקת ריאות. לרופאים נותר רק לקבוע את מותו. הוא נקבר בבית הקברות פר לשז בפריז.
נשיא צרפת, ז'אק שיראק, הספיד אותו במילים גדולות, על היותו "דוגמה ומופת לכל אדם". ההיסטוריה תזכור אותו כמי שהמחלה התורשתית והנדירה שגרמה לו לגמדות, לא הפריעה לו להפוך לענק מוזיקלי של ממש.
הנה רגעים בחייו של מישל פטרוצ'אני:
https://youtu.be/pnaphEdMQI4
דקה לחצות (Round midnight):
https://youtu.be/lUxQLU_eqfU
טייק דה איי טריין (Take the a Train):
https://youtu.be/YwCYdcvgmkY
בובת משי (Satin Doll) של אלינגטון:
https://youtu.be/mdToC1fope8
מפיח חיים חדשים בקלישאת ג'אז בסמה מוצ'ו (Bésame Mucho):
https://youtu.be/SPeXVzn-UcI
והסטנדרט "שיירה" (Caravan):
https://youtu.be/06_uCl_Bovs
העולם הכיר במאה ה-20 כמה פסנתרנים גדולים, אבל גלן גולד היה המוזר והמשונה שבהם. המוסיקאי מקנדה היה גאון פסנתר, אחד מהגדולים שבנגני הפסנתר בכל הזמנים, בחור צעיר, יפה ונערץ, הרוק סטאר של הפסנתר הקלאסי, אבל מי שבמקביל עורר המון סקרנות ועניין תקשורתי, בין השאר בשל התנהגותו המוזרה והמשונה ולחלוטין לא על פי הכללים.
גולד נהג לנגן כשהוא לבוש במעיל ארוך, פעמים רבות כשעל ידיו כפפות, על כיסא ושטיחון שהביא מהבית. פעמים רבות ביקש תנורים מסביבו ובקונצרטים בישראל פוזרו מסביבו לא פחות מ-4 תנורי חימום.. בגיל 32 אגב, הוא חדל להופיע והתרכז בהקלטות בלבד.
הוא גם נהג לשיר את היצירה שהוא מנגן ולא עזרו כל המנצחים וטכנאי ההקלטות שביקשו שיחדול - רבות מיצירותיו מוקלטות כשקולו המשונה מזמר ברקע, ספק צלילים, ספק גניחות.
מוסיקלית הוא היה נגן מהפכני שרבים ראו בו "מכונת פסנתר" מופלאה. היו לו דעות על היצירות שניגן, שלעיתים קרובות לא תאמו את מה שמקובל בעולם המוסיקה הקלאסית. זה לא עזר להם כמובן... לא זו בלבד שהוא לא שינה דבר בביצועים של היצירות שניגן, בעיקר מהמוסיקה לכלי מקלדת של יוהאן סבסטיאן באך - אהבת הקהל אליו רק הלכה וגברה ובהדרגה הוא הצליח לשנות את תפיסתם של נגנים אחרים ורבים והפרשנות שלו הפכה יותר ויותר מקובלת בעולם הקלאסי.
ילד חכם מספר על גלן גולד (עברית):
https://youtu.be/ZmFGmzEBfXU?t=32
הנה הפסנתרן בצעירותו המוזרה:
http://youtu.be/qB76jxBq_gQ
כשהוא נהג לנגן ולשיר:
https://youtu.be/bPZ-xNjzfLI
קדימון לסרט על מי שהפך לרוק סטאר של הפסנתר הקלאסי:
https://youtu.be/199G40DuYvQ?t=8s
וגלן גולד מדבר:
https://youtu.be/yzEHv1bmo2Q
וכל "וריאציות גולדברג" של באך בביצועו:
https://youtu.be/p4yAB37wG5s?long=yes
הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית המעט פחות מוכרת בציבור, של גאון המוסיקה הקלאסית. זו יצירה נהדרת שיותר אנשים מכירים את צליליה ורובם לא יודעים את שמה ולבטח את נסיבות כתיבתה.
בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לבטהובן יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו. את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. איש בודד, רוצה באהבה ולא מקבל בחזרה מאישה. אבל היצירה הנפלאה לפסנתר היא גם היצירה שבמהלך נגינתה החזיר הפסנתרן מינדו כץ את נשמתו לבורא.
הוא היה ילד יהודי מוכשר באופן מיוחד. כבר בגיל 7 הוא התגלה והתקבל ללימודים אצל פסנתרנית ומורה ידועת-שם ברומניה. כשהתבגר למד באקדמיה למוסיקה בבוקרשט, אבל בהיותו יהודי, הוא סולק מהלימודים ב-1941. לאחר המלחמה הוא התפרסם והופיע בכל העולם. ברומניה התבדחו אז שאם המלחין הנודע מוסורגסקי הוא מודסט, בעברית "צנוע", אז כץ הוא Mîndru - ברומנית "גא".
באחד מסיבובי הקונצרטים העולמיים שלו, ערק כץ מרומניה הקומוניסטית ועלה לישראל. הוא היה לאחד הפסנתרנים הטובים בעולם ושפט ביחד, כתף אך כתף, עם ארתור רובינשטיין הגדול בעצמו, בתחרות רובינשטיין הראשונה, בשנת 1974.
מותו המדהים והסמלי כל כך של מי שעבר סערות בחייו, כמו אנטישמיות, קומוניזם, ציונות ומקצוענות מהרמה הכי גבוהה, אירע בשנת 1978. זה היה באמצע קונצרט. כץ ביצע בדיוק את סונטה אופוס 31 מספר 2 ("הסערה") של בטהובן. במהלך היצירה הנשגבת הניח הפסנתרן את ראשו על מקלדת הפסנתר וליבו נדם. מינדרו כץ מת.
פתיל חייו - הנה "הסערה" של בטהובן:
https://youtu.be/Frj9cEwCNWk
לא נותר סרטון שלה בביצועו:
https://youtu.be/6KMGcOYHSs0
וסונטה מספר 2 לפסנתר של שופן:
https://youtu.be/8tQcRK5fe-I?long=yes
יוצרת הג'אז המרתקת עזיזה מוסטפא זאדה (Aziza Mustafa Zadeh) היא מוסיקאית ממוצא אזרי, שמשלבת ג'אז עם מוסיקה מגוונת והשפעות שונות, מהמוסיקה הקלאסית ועד האוונגארד (מוסיקה נסיונית, חוקרת). היא נגנית וירטואוזית בפסנתר וזמרת מצוינת בעלת מנעד קולי גדול.
מוסטפא זאדה היא מהיוצרים הצעירים המעניינים כיום בעולם הג'אז, בעיקר בכך שהיא מגדילה את השפה המוסיקלית שלו ומביאה אליה חומרים חדשים. זהו תחום שהתחיל בסגנון הפיוז'ן, שבו חלחלו רעיונות והשפעות מכל רחבי העולם והסגנונות המוסיקליים אל תוך מוסיקת הג'אז.
הנה "ריקוד האש" של שלישיית עזיזה מוסטפא זאדה:
https://youtu.be/JA13_DAGA1g
שרה א-אקפלה עם בובי מקפרין:
https://youtu.be/kh06AO4D858
וקטע סולו אוריינטלי של עזיזה מוסטפא זאדה וההרכב כולו שמצטרף:
https://youtu.be/44kGvt8DyCc
פיאנולה, או פלייר פיאנו (Player Piano), הוא פסנתר ממוכן, פסנתר המנגן בעצמו, ללא פסנתרן, על פי העיקרון של תיבת הנגינה.
למעשה מופעלים קלידי הפיאנולה על ידי סרט נייר מנוקב שנע באופן מכני בין שני גלילים ומייצר נגינה בפסנתר המכני.
הפיאנולה הומצא בסוף המאה ה-19 ככלי נגינה מכני שיכול היה לנגן ממש כאילו הנגן ישב ופרט על קלידיו. הסוד בפיאנולה היה גלום בסרטי הנייר המנוקבים והארוכים, שנשמרו מגולגלים בגליל. הרצת גליל כזה בפיאנולה, הורתה לפסנתר המכני כיצד ומה לנגן.
באמצעות הפיאנולה נשמרו על פיאנו רולס ביצועים גדולים של פסנתרנים ומלחינים חשובים מהמאה ה-19, ביניהם ראוול ודביסי.
בתקופת השיא שלה הייתה הפיאנולה כלי פופולארי בבתי קפה יוקרתיים ובאולמות נשפים באירופה ובאמריקה. עם הזמן ושכלול שיטות ההקלטה היא הפכה למיושנת ויצאה כמעט לחלוטין מכלל שימוש. כיום משתמשים בה בעיקר כגימיק בידורי או במוזיאונים מוסיקליים.
#איך זה עבד?
בפסנתרים ללא פסנתרן הללו, הסתובב כל הזמן התוף שבתוכם, מעין גליל עם זיזי מתכת שנלחצו באמצעות גלילי נייר מנוקבים. כך החליפו הנקבים את האצבעות המנגנות, פורטות על הקלידים ויצרו הקשה על מיתרי הפסנתר באמצעות אותם זיזים, הקשה מכנית שבאה במקום אצבעותיהם של הנגנים האנושיים.
סרטי הנגינה של הפיאנולה נקראו פיאנו רולס (Piano Roll). הם נוצרו על ידי "הקלטת" נגינה אמיתית של יצירה לאורך סרט הנייר. בעצם ההקלטה הייתה שימור של רצף פעולות הקלידים שנוגנו ביצירה, בצורה של נקבים מסודרים על סרט הנייר. הם שאפשרו לחזור ולשמוע את המוסיקה שוב ושוב.
הטכנולוגיה של הפסנתר המיכני הייתה דומה לזו של מכונת הנגינה, אם כי נראתה הפוך. אם בתיבת נגינה בולטים זיזים קטנים מהגליל המסתובב, בסרט של הפיאנולה היו דווקא נקבים וחריצים. בהכנסת סרט הנייר, הפיאנו רול, אל תיבת הפיאנולה הפעיל כל נקב קליד מסוים.
הנה תולדות הפסנתר המנגן וייצור של סרטי הנגינה שלו:
https://youtu.be/uL9NudhhSQE
הפעלת סרט הנייר המשחזרת את נגינת הפסנתרן בקטע הרגטיים הידוע "הבדרן":
https://youtu.be/07krQ661fok
פעולת הפיאנולה, פלייר פיאנו:
https://youtu.be/hpOiSMX1ybw
סליל מנגן של פיאנו רול:
https://youtu.be/2Mh-Wj8TK6w
ובעידן המחשב ותוכנות הסקוונסר, הוחזר הפיאנו רול ומתאר על המסך את צלילי המוסיקה שהוקלטה:
https://youtu.be/EB4s3I-rat4
מי היה פרדריק שופן שגרם לפסנתר לשיר?
פרדריק שופן (Frederic Chopin) היה לדעת רבים גדול המלחינים לפסנתר בתקופה הרומנטית ובכל מקרה מגדולי מלחיני הפסנתר בכלל.
וזו לא רק ההלחנה. עם טכניקת הפסנתר המהפכנית שלו, שכללה סיבוב הידיים החוצה ומגע קליל בקלידים, הוא נחשב גם מגדולי הפסנתרנים בתולדות המוסיקה.
שופן נולד ליד העיר ורשה, בירת פולין, כבנם של מהגר צרפתי ואמא פולניה. כבר בגיל כלום הוא נחשב לילד פלא, בעל יכולת אלתור מדהימה, מי שמצליח להרשים את כל שומעיו.
בגיל שבע בלבד הוא כבר מלחין שני פולונזים ומתפרסם בכל רחבי פולין כפסנתרן וילד פלא שאין לו מתחרים בגילו.
בגיל 16 פרדריק מתחיל ללמוד בבית הספר למוסיקה של ורשה. מיוזף אלסנר, מנהל בית הספר שכבר ראה בו גאון מוסיקלי, הוא מקבל פטור חריג ואולי אף חסר תקדים משיעורי הפסנתר, לטובת לימודי התיאוריה והקונטרפונקט.
שופן רק בן 20 כשהוא כותב את שני הקונצ’רטי לפסנתר שלו ושנה אחר כך הוא עובר לפאריס, בירת התרבות והאמנות של התקופה.
גם בבירה הצרפתית הוא מרשים את כולם והופך די מהר לפסנתרן נודע בחוגי האצולה הפריסאית. הוא מתיידד עם ענקי המוסיקה של התקופה, כולל גאון הפסנתר פרנץ ליסט ומלחינים נוספים תושבי העיר, כמו מלחין האופרות הנודע רוסיני והמלחין הצרפתי המפורסם ברליוז.
שופן זוכה לשם של מי שמצליח “לשיר דרך הפסנתר". הליריות של המוסיקה שלו נשמרת לא רק ביצירות האיטיות והנוגות שלו, אלא אפילו ביצירותיו הווירטואוזיות והעוצמתיות ביותר.
מוסיקה סימפונית לתזמורת הוא כמעט ולא כתב. לעומת זאת הוא ממשיך להצטיין בהלחנת מיניאטורות, יצירות קטנות לפסנתר, שהושפעו מאירועים שהוא עבר בחייו, כמו נפילת ורשה בידי הרוסים למשל, שהשפיעה על ה"אטיוד בדו מינור" שלו.
אם כולם אז מלחינים מוסיקה כמו של כולם, באותן צורות, לאותן תזמורות ופחות או יותר עם אותן כוונות ומוסכמות אמנותיות, שופן הולך ומעמיק בסגנון הייחודי שלו. הוא מפתח ויוצר צורות חדשות של מוסיקה לפסנתר, כולל הוואלסים הנודעים שלו, הבלדות, הפרלודים והאימפרומפטי.
לא פעם הוא גם שואב ומשתמש בריקודים פולניים עממיים כבסיס ליצירותיו לפסנתר. כזו למשל היא צורת המזורקה שהוא מלחין. לא פחות מ-62 מזורקות נכתבו על ידו. או הפולונזים הנהדרים שלו, כמו הפולונז בלה במול מז'ור "ההירואי".
מלחינים רבים העריצו את שופן הצעיר. ביניהם ענקים כמו מנדלסון ורוברט שומאן שאמר עליו בהערצה "תנו כבוד רבותיי, גאון!"
אהובתו, הסופרת ז'ורז' סאנד, עמה חי שנים מספר, הקלה עליו לעסוק בהלחנת יצירות מהיפות ביותר. לאחר שנפרדו, לא הוסיף שופן עוד לכתוב. לא ברור אם היה זה לב שבור שגרם לכך שזמן קצר לאחר הפרידה הוא חלה. סאנד ניסתה עוד לטפל בו. אבל האהבה שלה מתה וזמן קצר אחר כך הולך לעולמו ומת משחפת אחד מגאוני הפסנתר הגדולים בהיסטוריה.
במותו, פרדריק שופן הוא בן 39 בלבד. כמה יופי הוא נתן לעולם בחיים כה קצרים.
הוא נקבר בבית העלמין המפורסם "פר לאשז" שבפאריס. בקברו מטמינים איתו בלווייה קומץ מאדמת פולין האהובה שלו. את ליבו, לעומת זאת, מעבירים לקבר נוסף שהוקדש לו בכנסייה בוורשה, בירת מולדתו.
אבל מורשתו המוסיקלית נשארה לכולנו. היצירות שלו לפסנתר השפיעו על דורות של מלחינים ואינספור הביצועים החדשים שמוקלטים בכל שנה להן, הם תרומתו לשוחרי המוסיקה המעולה והפסנתר. האנדרטה שהוקדשה לו בוורשה היא של ערבה בוכיה, על שום הדמעות על גאון צעיר שהלך לעולמו בטרם עת.
הנה תקציר חייו של שופן באנימציה:
https://youtu.be/YtNrjD8V56s
הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 15 מס’ 2 – בביצוע ארתור רובינשטיין:
https://youtu.be/Hs7bzgSt3As
לאנג לאנג, הפסנתרן הצעיר המפורסם בעולם, מספר על שופן "שלו":
https://youtu.be/goD9U7cfCoA
אנה פדורובה בוואלס המפורסם אופוס 64 מספר 2 בדו דיאז מינור:
https://youtu.be/xItaJ4lSQHw
ואלס "הסילפידות" לתזמורת המהוסס עליו ורוקדים ברישניקוב עם מריאנה צ'רקסקי האלוהית:
https://youtu.be/EksWfYycnnI
אטיוד מהיר להפליא של שופן בביצוע ולנטינה ליסיצה:
https://youtu.be/TWg-u3XVY-8
הנוקטורנו אופוס 2:
https://youtu.be/MPvS0g2papI
ונוקטורנו בדו דיאז מינור מתוך הסרט "הפסנתרן":
https://youtu.be/bAjtVMhQyWw
פרדריק שופן (Frederic Chopin) היה לדעת רבים גדול המלחינים לפסנתר בתקופה הרומנטית ובכל מקרה מגדולי מלחיני הפסנתר בכלל.
וזו לא רק ההלחנה. עם טכניקת הפסנתר המהפכנית שלו, שכללה סיבוב הידיים החוצה ומגע קליל בקלידים, הוא נחשב גם מגדולי הפסנתרנים בתולדות המוסיקה.
שופן נולד ליד העיר ורשה, בירת פולין, כבנם של מהגר צרפתי ואמא פולניה. כבר בגיל כלום הוא נחשב לילד פלא, בעל יכולת אלתור מדהימה, מי שמצליח להרשים את כל שומעיו.
בגיל שבע בלבד הוא כבר מלחין שני פולונזים ומתפרסם בכל רחבי פולין כפסנתרן וילד פלא שאין לו מתחרים בגילו.
בגיל 16 פרדריק מתחיל ללמוד בבית הספר למוסיקה של ורשה. מיוזף אלסנר, מנהל בית הספר שכבר ראה בו גאון מוסיקלי, הוא מקבל פטור חריג ואולי אף חסר תקדים משיעורי הפסנתר, לטובת לימודי התיאוריה והקונטרפונקט.
שופן רק בן 20 כשהוא כותב את שני הקונצ’רטי לפסנתר שלו ושנה אחר כך הוא עובר לפאריס, בירת התרבות והאמנות של התקופה.
גם בבירה הצרפתית הוא מרשים את כולם והופך די מהר לפסנתרן נודע בחוגי האצולה הפריסאית. הוא מתיידד עם ענקי המוסיקה של התקופה, כולל גאון הפסנתר פרנץ ליסט ומלחינים נוספים תושבי העיר, כמו מלחין האופרות הנודע רוסיני והמלחין הצרפתי המפורסם ברליוז.
שופן זוכה לשם של מי שמצליח “לשיר דרך הפסנתר". הליריות של המוסיקה שלו נשמרת לא רק ביצירות האיטיות והנוגות שלו, אלא אפילו ביצירותיו הווירטואוזיות והעוצמתיות ביותר.
מוסיקה סימפונית לתזמורת הוא כמעט ולא כתב. לעומת זאת הוא ממשיך להצטיין בהלחנת מיניאטורות, יצירות קטנות לפסנתר, שהושפעו מאירועים שהוא עבר בחייו, כמו נפילת ורשה בידי הרוסים למשל, שהשפיעה על ה"אטיוד בדו מינור" שלו.
אם כולם אז מלחינים מוסיקה כמו של כולם, באותן צורות, לאותן תזמורות ופחות או יותר עם אותן כוונות ומוסכמות אמנותיות, שופן הולך ומעמיק בסגנון הייחודי שלו. הוא מפתח ויוצר צורות חדשות של מוסיקה לפסנתר, כולל הוואלסים הנודעים שלו, הבלדות, הפרלודים והאימפרומפטי.
לא פעם הוא גם שואב ומשתמש בריקודים פולניים עממיים כבסיס ליצירותיו לפסנתר. כזו למשל היא צורת המזורקה שהוא מלחין. לא פחות מ-62 מזורקות נכתבו על ידו. או הפולונזים הנהדרים שלו, כמו הפולונז בלה במול מז'ור "ההירואי".
מלחינים רבים העריצו את שופן הצעיר. ביניהם ענקים כמו מנדלסון ורוברט שומאן שאמר עליו בהערצה "תנו כבוד רבותיי, גאון!"
אהובתו, הסופרת ז'ורז' סאנד, עמה חי שנים מספר, הקלה עליו לעסוק בהלחנת יצירות מהיפות ביותר. לאחר שנפרדו, לא הוסיף שופן עוד לכתוב. לא ברור אם היה זה לב שבור שגרם לכך שזמן קצר לאחר הפרידה הוא חלה. סאנד ניסתה עוד לטפל בו. אבל האהבה שלה מתה וזמן קצר אחר כך הולך לעולמו ומת משחפת אחד מגאוני הפסנתר הגדולים בהיסטוריה.
במותו, פרדריק שופן הוא בן 39 בלבד. כמה יופי הוא נתן לעולם בחיים כה קצרים.
הוא נקבר בבית העלמין המפורסם "פר לאשז" שבפאריס. בקברו מטמינים איתו בלווייה קומץ מאדמת פולין האהובה שלו. את ליבו, לעומת זאת, מעבירים לקבר נוסף שהוקדש לו בכנסייה בוורשה, בירת מולדתו.
אבל מורשתו המוסיקלית נשארה לכולנו. היצירות שלו לפסנתר השפיעו על דורות של מלחינים ואינספור הביצועים החדשים שמוקלטים בכל שנה להן, הם תרומתו לשוחרי המוסיקה המעולה והפסנתר. האנדרטה שהוקדשה לו בוורשה היא של ערבה בוכיה, על שום הדמעות על גאון צעיר שהלך לעולמו בטרם עת.
הנה תקציר חייו של שופן באנימציה:
https://youtu.be/YtNrjD8V56s
הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 15 מס’ 2 – בביצוע ארתור רובינשטיין:
https://youtu.be/Hs7bzgSt3As
לאנג לאנג, הפסנתרן הצעיר המפורסם בעולם, מספר על שופן "שלו":
https://youtu.be/goD9U7cfCoA
אנה פדורובה בוואלס המפורסם אופוס 64 מספר 2 בדו דיאז מינור:
https://youtu.be/xItaJ4lSQHw
ואלס "הסילפידות" לתזמורת המהוסס עליו ורוקדים ברישניקוב עם מריאנה צ'רקסקי האלוהית:
https://youtu.be/EksWfYycnnI
אטיוד מהיר להפליא של שופן בביצוע ולנטינה ליסיצה:
https://youtu.be/TWg-u3XVY-8
הנוקטורנו אופוס 2:
https://youtu.be/MPvS0g2papI
ונוקטורנו בדו דיאז מינור מתוך הסרט "הפסנתרן":
https://youtu.be/bAjtVMhQyWw
במה נודע אוסקר פיטרסון?
הוא היה השד של פסנתר הג'אז. ענק עדין, גם בג'אז וגם בממדי גופו, עם צליל קל כמו נוצה, רך כמו חמאה, מהיר כמו חללית ומבריק כמו ציפוי הלכה הנוצץ של הפסנתר שלו. לא היו הרבה פסנתרנים עם טכניקה מושלמת כמו שלו, תפיסה הרמונית כל כך מדויקת ונגינת ג'אז כל כך מלאת חיים ואנרגיה.
זהו אוסקר פיטרסון (Oscar Peterson), מוסיקאי שהטכניקה המושלמת והמהירות המהוקצעת שלו מעולם לא החליפו טיפול מסוגנן ומלא כבוד למוטיבים המלודיים ולמשפטים המפוסקים היטב שבנה בסולואים שלו בזמן אמת.
בילדותו הוא החל לנגן דווקא בחצוצרה, אבל לאחר שחלה בשחפת הוא עבר לנגן בכלי שהיה אמנם פחות אהוב עליו, אבל מרגע שהתמקד בו הוא צמח והיה לתלמיד חרוץ.
האגדה מספרת שבנערותו הוא שמע את הטכניקה המטורפת של ארט טייטום, אולי הפסנתרן הגדול והמיומן בתולדות הג'אז. הוא נכנס להלם, פשוטו כמשמעו ובמשך חודשים אוסקר הצעיר לא הצליח להביא את עצמו לנגן בפסנתר.
אבל ההלם התחלף בגאווה. טייטום בחר בו והיה לו העונג והטירוף ללמוד ולצקת מים על ידיו של "אלוהי פסנתר הג'אז", כמו שטייטום כונה לא פעם. תחת הרושם האדיר של המאסטר הווירטואוזי והטכניקה המושלמת שלו, הלך וצמח פטרסון, כשגם הוא מעצב סגנון מהיר, מעודן, מעמיק וחזק משלו.
סווינג, ביבופ או בלוז - ענק הג'אז המתהווה החל לטפל נהדר בכל סגנון שבו נגע. עם מעל 200 אלבומים וטריו אגדי משלו, שדרכו עוברים המון נגנים מעולים אבל הוא תמיד במרכזו, אוסקר דייק גם את היכולת המלודית הנפלאה והייחודית כל כך שלו.
את טייטום מכירים כיום יותר חובבי הג'אז המעמיקים ופחות חובבי ג'אז מזדמנים. שמו של אוסקר פיטרסון, לעומת זאת, מוכר מאז מותו גם לחובבים קלים ומתחילים. כמו מורהו הווירטואוז, הוא עומד בשורה אחת עם גדולי הג'אז. ב-1984 הוא זכה בפרס ונכנס ל"היכל התהילה של הג'אז", בדיוק 20 שנה אחרי שנבחר להיכל המורה הנערץ שלו.
הנה סיפורו של אוסקר פיטרסון:
https://youtu.be/o1kkryclFiM
כמו מורה שלו ארט טאטום, הוא היה וירטואוז פסנתר אמיתי:
https://youtu.be/vxB-LbcZITU
היצירה "On Green Dolphin Street":
https://youtu.be/VZOGy1Ctd3w
עם ההרכב שלו ב"Caravan" של דיוק אלינגטון:
https://youtu.be/08ye6b7omO8
מחווה לבאך:
https://youtu.be/GrvRiz0Idfc
ביצוע מפואר של "Body and Soul" (גוף ונפש):
https://youtu.be/Vf0LOc49fX0
"בובת משי" (Satin Doll) בביצוע שלישייתו של פיטרסון:
https://youtu.be/oYjB_j8EjKA
ואוסקר פיטרסון עושה היכרות עם הסינטסייזר:
https://youtu.be/FI-4HNQg1JI
הוא היה השד של פסנתר הג'אז. ענק עדין, גם בג'אז וגם בממדי גופו, עם צליל קל כמו נוצה, רך כמו חמאה, מהיר כמו חללית ומבריק כמו ציפוי הלכה הנוצץ של הפסנתר שלו. לא היו הרבה פסנתרנים עם טכניקה מושלמת כמו שלו, תפיסה הרמונית כל כך מדויקת ונגינת ג'אז כל כך מלאת חיים ואנרגיה.
זהו אוסקר פיטרסון (Oscar Peterson), מוסיקאי שהטכניקה המושלמת והמהירות המהוקצעת שלו מעולם לא החליפו טיפול מסוגנן ומלא כבוד למוטיבים המלודיים ולמשפטים המפוסקים היטב שבנה בסולואים שלו בזמן אמת.
בילדותו הוא החל לנגן דווקא בחצוצרה, אבל לאחר שחלה בשחפת הוא עבר לנגן בכלי שהיה אמנם פחות אהוב עליו, אבל מרגע שהתמקד בו הוא צמח והיה לתלמיד חרוץ.
האגדה מספרת שבנערותו הוא שמע את הטכניקה המטורפת של ארט טייטום, אולי הפסנתרן הגדול והמיומן בתולדות הג'אז. הוא נכנס להלם, פשוטו כמשמעו ובמשך חודשים אוסקר הצעיר לא הצליח להביא את עצמו לנגן בפסנתר.
אבל ההלם התחלף בגאווה. טייטום בחר בו והיה לו העונג והטירוף ללמוד ולצקת מים על ידיו של "אלוהי פסנתר הג'אז", כמו שטייטום כונה לא פעם. תחת הרושם האדיר של המאסטר הווירטואוזי והטכניקה המושלמת שלו, הלך וצמח פטרסון, כשגם הוא מעצב סגנון מהיר, מעודן, מעמיק וחזק משלו.
סווינג, ביבופ או בלוז - ענק הג'אז המתהווה החל לטפל נהדר בכל סגנון שבו נגע. עם מעל 200 אלבומים וטריו אגדי משלו, שדרכו עוברים המון נגנים מעולים אבל הוא תמיד במרכזו, אוסקר דייק גם את היכולת המלודית הנפלאה והייחודית כל כך שלו.
את טייטום מכירים כיום יותר חובבי הג'אז המעמיקים ופחות חובבי ג'אז מזדמנים. שמו של אוסקר פיטרסון, לעומת זאת, מוכר מאז מותו גם לחובבים קלים ומתחילים. כמו מורהו הווירטואוז, הוא עומד בשורה אחת עם גדולי הג'אז. ב-1984 הוא זכה בפרס ונכנס ל"היכל התהילה של הג'אז", בדיוק 20 שנה אחרי שנבחר להיכל המורה הנערץ שלו.
הנה סיפורו של אוסקר פיטרסון:
https://youtu.be/o1kkryclFiM
כמו מורה שלו ארט טאטום, הוא היה וירטואוז פסנתר אמיתי:
https://youtu.be/vxB-LbcZITU
היצירה "On Green Dolphin Street":
https://youtu.be/VZOGy1Ctd3w
עם ההרכב שלו ב"Caravan" של דיוק אלינגטון:
https://youtu.be/08ye6b7omO8
מחווה לבאך:
https://youtu.be/GrvRiz0Idfc
ביצוע מפואר של "Body and Soul" (גוף ונפש):
https://youtu.be/Vf0LOc49fX0
"בובת משי" (Satin Doll) בביצוע שלישייתו של פיטרסון:
https://youtu.be/oYjB_j8EjKA
ואוסקר פיטרסון עושה היכרות עם הסינטסייזר:
https://youtu.be/FI-4HNQg1JI
מי המציא את הפסנתר ומה החידוש שהיה בו?
הממציא של הפורטה-פיאנו, שממנו נולד בהתאמות מסוימות הפסנתר שאנו מכירים, היה ברתולומיאו כריסטופורי (Bartolomeo Cristofori di Francesco), מי שהיה אוצֵר כלי הנגינה של אחת המשפחות העשירות באיטליה, משפחת מדיצ'י מפירנצה.
הפורטה-פיאנו, הכלי שנחשב לאבטיפוס של הפסנתר המודרני, נולד בסביבות סוף המאה ה-17 או תחילת המאה ה-18. הפסנתר הזה נחשב לאחד הכלים החשובים בעולם הנגינה. הכלי הזה, שעבר הרבה עד היום, שינה לחלוטין את התפיסה לגבי המוסיקה.
הפסנתר הראשון, הפורטה פיאנו, כלי מקלדת ראשון שנחשב לכלי הקשה, פותח תוך התבססות על הצ'מבלו, כלי הפריטה הפופולרי שמזכיר במראהו את הפסנתר עם המקלדת. בניגוד לצ'מבלו, הפורטה פיאנו פרץ לעולם ככלי הקשה.
כולנו מכירים כלי הקשה והם הרי כלי רעש, היוצרים בדרך כלל רעש ולא צליל (על אף שיש כלי הקשה מלודיים, כמו קסילופון או ויברפון, המפיקים צלילים בגבהים ספציפיים).
אבל ההשתייכות של הפורטה-פיאנו והפסנתר למשפחה הזו לא קשורה לעוצמת הרעש שהם יוצרים, אלא לדרך הפקת הצליל שלהם. הפסנתר נכלל במשפחה זו בזכות דרך הפקת הצליל שלו. כל קליד של הפסנתר מחובר לפטיש המקיש על מיתריו, כשעוצמת הנגינה בו נקבעת על פי העוצמה שבה לוחצים הפסנתרנים על קלידי הפסנתר בעת הנגינה. לחיצה חזקה על הקלידים מייצרת צליל חזק. לחיצה רכה וחלשה - צליל חלש ושקט
במילים פשוטות, ברתולומיאו המציא בפסנתר כלי הקשה לכל דבר. אמנם כלי שדומה לצמבלו, כלי פריטה, אבל הוא כלי הקשה כי הנגינה בו מבצעת הקשה על המיתרים. הפורטה והפיאנו הם באיטלקית "חזק - חלש", מה שהצביע אז על אפשרויות הדינמיקה שלו, כלומר נגינה בעוצמה משתנה.
הצ'מבלו לא היה מסוגל לכך, כי בו מחובר לכל קליד במקלדת דווקא מפרט שפורט על המיתרים. למפרט זה אין יכולת להפיק נגינה חלשה או חזקה, אלא נגינה בעוצמה אחידה.
הנה סיפורו של ממציא הפורטה פיאנו ולמעשה ממציא הפסנתר:
https://youtu.be/O2L5ZKIu4F4
הפסנתר מעשה ידיו מ-1720, הפסנתר העתיק ביותר ששרד בעולם:
https://youtu.be/6XDJ2O4P97I
פסנתר הפטישים של ברתולומיאו:
https://youtu.be/rM6-DJZc6uI
יצירה של סקרלטי שמנוגנת על פסנתר הפורטה-פיאנו הקדום ביותר של כריסטופורי:
https://youtu.be/A2WdjyKQ57A
הדגמת הפורטה-פיאנו, צליל חזק וחלש, המצאתו הגדולה של כריסטופורי:
https://youtu.be/2ef95BZfYcw
ומי היה מאמין שהטכנולוגיה המודרנית תפיק מהפסנתר צלילים כאלו:
https://youtu.be/eJW9N-h8UgI
הממציא של הפורטה-פיאנו, שממנו נולד בהתאמות מסוימות הפסנתר שאנו מכירים, היה ברתולומיאו כריסטופורי (Bartolomeo Cristofori di Francesco), מי שהיה אוצֵר כלי הנגינה של אחת המשפחות העשירות באיטליה, משפחת מדיצ'י מפירנצה.
הפורטה-פיאנו, הכלי שנחשב לאבטיפוס של הפסנתר המודרני, נולד בסביבות סוף המאה ה-17 או תחילת המאה ה-18. הפסנתר הזה נחשב לאחד הכלים החשובים בעולם הנגינה. הכלי הזה, שעבר הרבה עד היום, שינה לחלוטין את התפיסה לגבי המוסיקה.
הפסנתר הראשון, הפורטה פיאנו, כלי מקלדת ראשון שנחשב לכלי הקשה, פותח תוך התבססות על הצ'מבלו, כלי הפריטה הפופולרי שמזכיר במראהו את הפסנתר עם המקלדת. בניגוד לצ'מבלו, הפורטה פיאנו פרץ לעולם ככלי הקשה.
כולנו מכירים כלי הקשה והם הרי כלי רעש, היוצרים בדרך כלל רעש ולא צליל (על אף שיש כלי הקשה מלודיים, כמו קסילופון או ויברפון, המפיקים צלילים בגבהים ספציפיים).
אבל ההשתייכות של הפורטה-פיאנו והפסנתר למשפחה הזו לא קשורה לעוצמת הרעש שהם יוצרים, אלא לדרך הפקת הצליל שלהם. הפסנתר נכלל במשפחה זו בזכות דרך הפקת הצליל שלו. כל קליד של הפסנתר מחובר לפטיש המקיש על מיתריו, כשעוצמת הנגינה בו נקבעת על פי העוצמה שבה לוחצים הפסנתרנים על קלידי הפסנתר בעת הנגינה. לחיצה חזקה על הקלידים מייצרת צליל חזק. לחיצה רכה וחלשה - צליל חלש ושקט
במילים פשוטות, ברתולומיאו המציא בפסנתר כלי הקשה לכל דבר. אמנם כלי שדומה לצמבלו, כלי פריטה, אבל הוא כלי הקשה כי הנגינה בו מבצעת הקשה על המיתרים. הפורטה והפיאנו הם באיטלקית "חזק - חלש", מה שהצביע אז על אפשרויות הדינמיקה שלו, כלומר נגינה בעוצמה משתנה.
הצ'מבלו לא היה מסוגל לכך, כי בו מחובר לכל קליד במקלדת דווקא מפרט שפורט על המיתרים. למפרט זה אין יכולת להפיק נגינה חלשה או חזקה, אלא נגינה בעוצמה אחידה.
הנה סיפורו של ממציא הפורטה פיאנו ולמעשה ממציא הפסנתר:
https://youtu.be/O2L5ZKIu4F4
הפסנתר מעשה ידיו מ-1720, הפסנתר העתיק ביותר ששרד בעולם:
https://youtu.be/6XDJ2O4P97I
פסנתר הפטישים של ברתולומיאו:
https://youtu.be/rM6-DJZc6uI
יצירה של סקרלטי שמנוגנת על פסנתר הפורטה-פיאנו הקדום ביותר של כריסטופורי:
https://youtu.be/A2WdjyKQ57A
הדגמת הפורטה-פיאנו, צליל חזק וחלש, המצאתו הגדולה של כריסטופורי:
https://youtu.be/2ef95BZfYcw
ומי היה מאמין שהטכנולוגיה המודרנית תפיק מהפסנתר צלילים כאלו:
https://youtu.be/eJW9N-h8UgI
מהו הרגטיים ואיך הפסנתרן סקוט ג'ופלין יצר אותו?
הרגטיים (Ragtime) הוא אחד מהיסודות החשובים של מוסיקת הג'אז. זהו סגנון נגינה בפסנתר, שהפך פופולארי מאד בסוף המאה ה-19. הרגטיים שפירושו "מקצב של דמעות או סחבות" מאופיין בקצב לא-אחיד וכתוב בתווים.
אבי הסגנון היה פסנתרן מועדונים לא מוכר בשם סקוט ג'ופלין. הנגן המוכשר מהעיר סיינט לואיס המציא לבדו את הסגנון והיה ראשון וגדול מלחיני ונגני הרגטיים. בין יצירותיו המפורסמות נמנים "הבדרן" ו"רגטיים עץ-האדר". בסגנון התערבבו השפעות של שירי לכת ושל מוסיקה קלאסית, כגון קצב זוגי עם מנגינה בהדגשות לא צפויות (סינקופה).
בהמשך השפיע הרגטיים, ביחד עם הבלוז, הספיריטואלז והאילתורים, על הצורות הראשונות של מוסיקת הג'אז. מעניין לגלות שמסגנון מוסיקה קליל, ריקודי, פופולארי ומצליח מאד. נולד אחד הסגנונות המוסיקליים המורכבים והרציניים בתולדות המוסיקה.
הנה סיפורו של סקוט ג'ופלין, ראשון נגני הרגטיים:
https://youtu.be/ZDddxRUwIFc
ג'ופלין לילדים:
https://youtu.be/NgYFeoGHQC0
כך נולד הרגטיים:
http://youtu.be/rk-3owM_MpU
קדימון לסרט על סקוט ג'ופלין:
http://youtu.be/o5KIEdl8iec
דו-קרב פסנתרני רגטיים מתוך הסרט על חייו:
https://youtu.be/NOi9K7yZ6QA
ועיבוד לרגטיים של סקוט ג'ופלין:
http://youtu.be/Um_kIkgqGvA
הרגטיים (Ragtime) הוא אחד מהיסודות החשובים של מוסיקת הג'אז. זהו סגנון נגינה בפסנתר, שהפך פופולארי מאד בסוף המאה ה-19. הרגטיים שפירושו "מקצב של דמעות או סחבות" מאופיין בקצב לא-אחיד וכתוב בתווים.
אבי הסגנון היה פסנתרן מועדונים לא מוכר בשם סקוט ג'ופלין. הנגן המוכשר מהעיר סיינט לואיס המציא לבדו את הסגנון והיה ראשון וגדול מלחיני ונגני הרגטיים. בין יצירותיו המפורסמות נמנים "הבדרן" ו"רגטיים עץ-האדר". בסגנון התערבבו השפעות של שירי לכת ושל מוסיקה קלאסית, כגון קצב זוגי עם מנגינה בהדגשות לא צפויות (סינקופה).
בהמשך השפיע הרגטיים, ביחד עם הבלוז, הספיריטואלז והאילתורים, על הצורות הראשונות של מוסיקת הג'אז. מעניין לגלות שמסגנון מוסיקה קליל, ריקודי, פופולארי ומצליח מאד. נולד אחד הסגנונות המוסיקליים המורכבים והרציניים בתולדות המוסיקה.
הנה סיפורו של סקוט ג'ופלין, ראשון נגני הרגטיים:
https://youtu.be/ZDddxRUwIFc
ג'ופלין לילדים:
https://youtu.be/NgYFeoGHQC0
כך נולד הרגטיים:
http://youtu.be/rk-3owM_MpU
קדימון לסרט על סקוט ג'ופלין:
http://youtu.be/o5KIEdl8iec
דו-קרב פסנתרני רגטיים מתוך הסרט על חייו:
https://youtu.be/NOi9K7yZ6QA
ועיבוד לרגטיים של סקוט ג'ופלין:
http://youtu.be/Um_kIkgqGvA
מיהו לאנג לאנג, כוכב-העל של המוסיקה הקלאסית?
הוא סופר-סטאר ענקי, מעין אלביס של הפסנתר הקלאסי, אדם שמאזינים נוהרים לקונצרטים שלו בהתלהבות שנשמרה עד היום לכוכבי רוק. הוא וירטואוז פסנתר המלהט על המקלדת כמו אל מול כלי הקשה פשוט, בחור שממש גדל מילדות על במת הקונצרטים וזכה לתרועות בעמידה כמעט לאורך כל חייו.
כבר בשנות ה-30 לחייו, הגיע הפסנתרן הסיני לאנג לאנג (Lang Lang) למעמד של אחד הפסנתרנים המיומנים בעולם. רבים רואים בו את אחד הנגנים אחד המוכשרים והמקצועיים שבין הנגנים הקלאסיים בעולם של תחילת המאה ה-21.
הוא החל כילד פלא, בן עניים סיני שהחל ללמוד פסנתר בגיל 3. כבר אז בלטו הריכוז והכישרון המובהקים שלו. בלטה גם יכולת ההבעה שלו, שהקדימה את גילו הכרונולוגי, זה שעל הנייר, בשנים רבות. הוא ניגן כמו מוסיקאי בוגר.
מההופעות בצעירותו רבים זוכרים לו את גלגולי העיניים, המניירות המעצבנות והפרצופים היצירתיים שעשה תוך כדי נגינה אז. בילדותו סלחו לו על אלה, כי הוא היה עילוי ומכל בחינה אחרת הוא ניגן כמו פסנתרן בוגר ועמוק עד בלי די. מצד שני, יש רבים שרואים בשפת הגוף שלו את הביטוי לתחושה והקשר המדויקים כל כך של המוסיקה, שבהן הוא ניחן.
כיום הוא נחשב לגדול הפסנתרנים הצעירים בעולם. מהפרצופים והמניירות ההם כבר נפטר מזמן ונשאר רק הכישרון היוצא הדופן והבלתי נדלה שלו, העומק, ההבעה והפרשנות המוסיקלית המקורית וייחודית לו. לצד אלו, הוא מלא חיים וחוש הומור, אישיותו הקורנת ושמחת החיים שלו בולטת בהופעותיו הליצניות בתכניות טלוויזיה ובראיונות "טוק שואו". הוא מבין את תפקיד האמן בעידן המודרני ומתחבר לכל קהל ולכל פינה בכפר הגלובלי, שדומה שהוא הכוכב הגדול שלו כיום.
ההערצה לה הוא זוכה, לא קלקלה את לאנג לאנג והוא עובד קשה לפרנסתו. הוא מרבה בהופעות ובהקלטות והנהירה לרכישת ההקלטות שלו מזכירה את הימים הגדולים של תעשיית התקליטים.
אגב, בסינית פירוש השם "לאנג לאנג" הוא "אדם מבריק"...
הנה לאנג לאנג בגיל 12:
https://youtu.be/lJg6ibz5Bvg
לאנג לאנג מנגן בקלות את "ואלס הדקה" אופוס 64, מספר 1 של שופן:
https://youtu.be/hKILwVH_MdM
ראיון עם לאנג לאנג מגלה את סיפורו של האמן המצליח במוסיקה הקלאסית העולמית:
https://youtu.be/3W6P0eL41O4
מחווה ללאונרד כהן אחרי מותו:
https://youtu.be/2xTpS3cn2fU
וסרט תיעודי על מכונת הנגינה המושלמת - לאנג לאנג:
https://youtu.be/6khZk6LCDUw?long=yes
הוא סופר-סטאר ענקי, מעין אלביס של הפסנתר הקלאסי, אדם שמאזינים נוהרים לקונצרטים שלו בהתלהבות שנשמרה עד היום לכוכבי רוק. הוא וירטואוז פסנתר המלהט על המקלדת כמו אל מול כלי הקשה פשוט, בחור שממש גדל מילדות על במת הקונצרטים וזכה לתרועות בעמידה כמעט לאורך כל חייו.
כבר בשנות ה-30 לחייו, הגיע הפסנתרן הסיני לאנג לאנג (Lang Lang) למעמד של אחד הפסנתרנים המיומנים בעולם. רבים רואים בו את אחד הנגנים אחד המוכשרים והמקצועיים שבין הנגנים הקלאסיים בעולם של תחילת המאה ה-21.
הוא החל כילד פלא, בן עניים סיני שהחל ללמוד פסנתר בגיל 3. כבר אז בלטו הריכוז והכישרון המובהקים שלו. בלטה גם יכולת ההבעה שלו, שהקדימה את גילו הכרונולוגי, זה שעל הנייר, בשנים רבות. הוא ניגן כמו מוסיקאי בוגר.
מההופעות בצעירותו רבים זוכרים לו את גלגולי העיניים, המניירות המעצבנות והפרצופים היצירתיים שעשה תוך כדי נגינה אז. בילדותו סלחו לו על אלה, כי הוא היה עילוי ומכל בחינה אחרת הוא ניגן כמו פסנתרן בוגר ועמוק עד בלי די. מצד שני, יש רבים שרואים בשפת הגוף שלו את הביטוי לתחושה והקשר המדויקים כל כך של המוסיקה, שבהן הוא ניחן.
כיום הוא נחשב לגדול הפסנתרנים הצעירים בעולם. מהפרצופים והמניירות ההם כבר נפטר מזמן ונשאר רק הכישרון היוצא הדופן והבלתי נדלה שלו, העומק, ההבעה והפרשנות המוסיקלית המקורית וייחודית לו. לצד אלו, הוא מלא חיים וחוש הומור, אישיותו הקורנת ושמחת החיים שלו בולטת בהופעותיו הליצניות בתכניות טלוויזיה ובראיונות "טוק שואו". הוא מבין את תפקיד האמן בעידן המודרני ומתחבר לכל קהל ולכל פינה בכפר הגלובלי, שדומה שהוא הכוכב הגדול שלו כיום.
ההערצה לה הוא זוכה, לא קלקלה את לאנג לאנג והוא עובד קשה לפרנסתו. הוא מרבה בהופעות ובהקלטות והנהירה לרכישת ההקלטות שלו מזכירה את הימים הגדולים של תעשיית התקליטים.
אגב, בסינית פירוש השם "לאנג לאנג" הוא "אדם מבריק"...
הנה לאנג לאנג בגיל 12:
https://youtu.be/lJg6ibz5Bvg
לאנג לאנג מנגן בקלות את "ואלס הדקה" אופוס 64, מספר 1 של שופן:
https://youtu.be/hKILwVH_MdM
ראיון עם לאנג לאנג מגלה את סיפורו של האמן המצליח במוסיקה הקלאסית העולמית:
https://youtu.be/3W6P0eL41O4
מחווה ללאונרד כהן אחרי מותו:
https://youtu.be/2xTpS3cn2fU
וסרט תיעודי על מכונת הנגינה המושלמת - לאנג לאנג:
https://youtu.be/6khZk6LCDUw?long=yes
מהו האורקסטריון כתזמורת בתוך קופסה?
אוֹרְקֶסְטְריוֹן (Orchestrion) היה כלי נגינה מכני בצורת ארון גדול, הנשמע כמו תזמורת שלמה ומאחסן בתוכו כלי נגינה אמיתיים אך ממוכנים ומנגנים בעצמם.
האורקסטריון הומצא ב-1851, בעיר דרזדן שבגרמניה. הוא היה חלק מטרנד טכנולוגי של התקופה, שכוון להמצאה, בנייה ויצירה של תזמורות ננסיות, מעין גרסאות שאפתניות במיוחד של תיבות הנגינה.
בתוך האורקסטריון מוקמו כלי נגינה אוטומטיים, בעיקר כלי מיתר כמו כינור וכלי נשיפה דוגמת אבוב או קלרינט, שחוברו למפוח שנשף אל תוכם וזיזים קטנים לחצו בהם על המנענעים.
לא פעם שולב בתוך האורקסטריון גם פסנתר מתוכנת או אקורדיון, שליוו את הכלים הסולניים הללו והפיקו עיבוד עם צליל מלא ועשיר יותר. מעת לעת כלל האורקסטריון גם תופים וכלי הקשה.
דוגמאות ותיקות יותר למכונות נגינה שכאלה היו גם הפּאנְהַרְמוֹניקוֹן, שפותח בעיר וינה ב-1805.
טכנולוגיה מאוחרת יותר, בה הוחלפו כלי הנגינה הממוכנים בתקליטים, הייתה של הג'וקבוקס (Jukebox), שיומצא בתחילת המאה ה-20 בשווייץ. הוא יאפשר ללקוחות ברים ומסעדות לשלשל מטבע, לבחור שיר לנגינה ולהשמיע אותו במקום. ראו בתגית "ג'וקבוקס".
הנה הסבר על אורקסטריון פשוט בן שני כלים שנבנה ב-1914:
https://youtu.be/xs0mP2cOmJs
מיני תזמורת בארון:
https://youtu.be/wyeWMPjQ12Q?t=43s
אורקסטריון עם גלילי ניקוב ליצירות שונות ואקורדיון מוביל:
https://youtu.be/Qbsk_8K9XkE?t=17s
"שיר אשיר בגשם" במוזיאון ה"ספילקלוק":
https://youtu.be/3eBdKztfSHk
מוזיק-אאוטומט, תיבת נגינה ענקית ומשוכללת:
https://youtu.be/h68mHPzeHu4
אורקסטריון באנג'ו בתשלום:
https://youtu.be/e9ixxcbXkjM
ואורקסטריון מודגם, עם 17 כלי נגינה המותקנים בתוכו:
https://youtu.be/5UpriHcn_xs?long=yes
אוֹרְקֶסְטְריוֹן (Orchestrion) היה כלי נגינה מכני בצורת ארון גדול, הנשמע כמו תזמורת שלמה ומאחסן בתוכו כלי נגינה אמיתיים אך ממוכנים ומנגנים בעצמם.
האורקסטריון הומצא ב-1851, בעיר דרזדן שבגרמניה. הוא היה חלק מטרנד טכנולוגי של התקופה, שכוון להמצאה, בנייה ויצירה של תזמורות ננסיות, מעין גרסאות שאפתניות במיוחד של תיבות הנגינה.
בתוך האורקסטריון מוקמו כלי נגינה אוטומטיים, בעיקר כלי מיתר כמו כינור וכלי נשיפה דוגמת אבוב או קלרינט, שחוברו למפוח שנשף אל תוכם וזיזים קטנים לחצו בהם על המנענעים.
לא פעם שולב בתוך האורקסטריון גם פסנתר מתוכנת או אקורדיון, שליוו את הכלים הסולניים הללו והפיקו עיבוד עם צליל מלא ועשיר יותר. מעת לעת כלל האורקסטריון גם תופים וכלי הקשה.
דוגמאות ותיקות יותר למכונות נגינה שכאלה היו גם הפּאנְהַרְמוֹניקוֹן, שפותח בעיר וינה ב-1805.
טכנולוגיה מאוחרת יותר, בה הוחלפו כלי הנגינה הממוכנים בתקליטים, הייתה של הג'וקבוקס (Jukebox), שיומצא בתחילת המאה ה-20 בשווייץ. הוא יאפשר ללקוחות ברים ומסעדות לשלשל מטבע, לבחור שיר לנגינה ולהשמיע אותו במקום. ראו בתגית "ג'וקבוקס".
הנה הסבר על אורקסטריון פשוט בן שני כלים שנבנה ב-1914:
https://youtu.be/xs0mP2cOmJs
מיני תזמורת בארון:
https://youtu.be/wyeWMPjQ12Q?t=43s
אורקסטריון עם גלילי ניקוב ליצירות שונות ואקורדיון מוביל:
https://youtu.be/Qbsk_8K9XkE?t=17s
"שיר אשיר בגשם" במוזיאון ה"ספילקלוק":
https://youtu.be/3eBdKztfSHk
מוזיק-אאוטומט, תיבת נגינה ענקית ומשוכללת:
https://youtu.be/h68mHPzeHu4
אורקסטריון באנג'ו בתשלום:
https://youtu.be/e9ixxcbXkjM
ואורקסטריון מודגם, עם 17 כלי נגינה המותקנים בתוכו:
https://youtu.be/5UpriHcn_xs?long=yes
מי הוירטואוזית שמקסימה את העולם הקלאסי?
היא יפה, מנומסת, מוסיקאית וירטואוזית ומבריקה בפרשנות ובביצוע על שניים מהכלים המוסיקליים התובעניים ביותר, כינור ופסנתר. בגיל 25 היא הייתה לפרופסורית הצעירה בתולדות גרמניה ונראה שהיא גם נחמדה. נראה שיוליה פישר (Julia Fischer) היא ההוכחה לכך שאין צדק בעולם...
יוליה פישר מעולם לא החליטה במה היא רוצה להתמחות מהכלים המוסיקליים. היא כנראה אחת מאלו שאלוהים נגע בהם באצבעו כשנולדו. הכישרון שלה לא שחצני אבל אי אפשר לטעות בו. גם בכינור וגם על פסנתר - היא מנגנת בלהט ובתבונה מוסיקלית שיש רק למבצעים גדולים. השליטה הטכנית שלה בכלים הללו מתחברת ליכולת הבעה ופרשנות נפלאה וחכמה שהיא עושה ליצירות מוסיקליות שגם ותיקים מאד מתקשים כבר לתת להן פרשנויות שמצליחות לחדש ולרגש.
כמי שהייתה ילדת פלא והפכה למוסיקאית צעירה נפלאה, אפשר רק לומר עליה שהילדה הלכה אבל הפלא לא זו בלבד שנשאר - הוא אף הולך ומשתפר!
הנה סיפורה של יוליה פישר:
https://youtu.be/_3r01IXl8Bc
הקונצ'רטו של גריג בפסנתר:
https://youtu.be/Kjx-AxpZUxQ
24 הקפריצ'ו של פגניני:
https://youtu.be/-095jDDgrQo
היא יפה, מנומסת, מוסיקאית וירטואוזית ומבריקה בפרשנות ובביצוע על שניים מהכלים המוסיקליים התובעניים ביותר, כינור ופסנתר. בגיל 25 היא הייתה לפרופסורית הצעירה בתולדות גרמניה ונראה שהיא גם נחמדה. נראה שיוליה פישר (Julia Fischer) היא ההוכחה לכך שאין צדק בעולם...
יוליה פישר מעולם לא החליטה במה היא רוצה להתמחות מהכלים המוסיקליים. היא כנראה אחת מאלו שאלוהים נגע בהם באצבעו כשנולדו. הכישרון שלה לא שחצני אבל אי אפשר לטעות בו. גם בכינור וגם על פסנתר - היא מנגנת בלהט ובתבונה מוסיקלית שיש רק למבצעים גדולים. השליטה הטכנית שלה בכלים הללו מתחברת ליכולת הבעה ופרשנות נפלאה וחכמה שהיא עושה ליצירות מוסיקליות שגם ותיקים מאד מתקשים כבר לתת להן פרשנויות שמצליחות לחדש ולרגש.
כמי שהייתה ילדת פלא והפכה למוסיקאית צעירה נפלאה, אפשר רק לומר עליה שהילדה הלכה אבל הפלא לא זו בלבד שנשאר - הוא אף הולך ומשתפר!
הנה סיפורה של יוליה פישר:
https://youtu.be/_3r01IXl8Bc
הקונצ'רטו של גריג בפסנתר:
https://youtu.be/Kjx-AxpZUxQ
24 הקפריצ'ו של פגניני:
https://youtu.be/-095jDDgrQo
מהו הצ'מבלו שבעבר היה כלי המקלדת המוביל?
צ'מבלו (Harpsichord) הוא כלי מקלדת שבמשך כ-300 שנה, עד להחלפתו על ידי הפסנתר, היה כלי המקלדת המרכזי והחשוב ביותר במוסיקה האירופית.
בניגוד לפסנתר, בו כל קליד מחובר לפטיש המקיש על מיתרים, היה הצ'מבלו כלי פריטה. לכל אחד מקלידיו היה מחובר מנגנון עם מפרט קטן, פחות או יותר כמו זה שבו משתמשים לנגינת גיטרה, שהיה פורט על המיתר.
בשל הפריטה על המיתרים היה צבע הצליל שלו שונה מאוד מזה של הפסנתר ועשיר בצלילים עיליים. צליליו של הצ'מבלו, לעומת זאת, היו מוגבלים בטווח דינמי שלהם. כלומר, הפריטה הגבילה אותו ביכולת להפיק צלילים חזקים וחלשים.
בנגינה קצבית, לעומת זאת, היה הצ'מבלו מצוין. ומאחר שהליווי בצ'מבלו היה לרוב אז מאולתר, יכולים היו הנגנים בו ללוות את המוסיקה בדרכים מגוונות ומעניינות, שהם התאימו בזמן הנגינה לרגש שהיצירה מביעה, לאופיה המנוגן ולתנועה שלה.
הצ'מבלו, אשר קדם לפסנתר, הומצא בסוף המאה ה-14. בתוך 200 שנה הוא הפך לכלי פופולרי אצל מלחינים רבים, ביניהם ראמו, שאף כתב קטעי נגינה לימודיים לכלי.
בתקופת הבארוק הצ'מבלו היה כלי המקלדת הנפוץ ביותר. יוהן סבסטיאן באך כתב לו יצירות רבות, ביניהן ה"פסנתר המושווה" ו"וריאציות גולדברג". גם הנדל כתב סוויטות רבות לצ'מבלו וכך גם דומניקו סקרלטי, בנו של אלסנדרו סקרלטי, שבשל הסונטות המגוונות שכתב לכלי, שמו ממש נקשר עם הצ'מבלו.
גם בתזמורות האופרה שולב הצ'מבלו ועד לזמנו של מוצרט הוא היה הכלי המרכזי בה.
הנה הסבר על כלי הפריטה עם המקלדת צ'מבלו:
https://youtu.be/7JqP5qKn8r4
כך נשמע אולי מוצרט על הצ'מבלו:
https://youtu.be/b1GyOFnVELI
איך פועל הצ'מבלו וכיצד קלידי הצ'מבלו פורטים על מיתרי הכלי:
https://youtu.be/nLZhKOFN1es
צ'מבלו מלווה אבוב ביצירה "Nun kommt der Heiden Heiland" של באך:
https://youtu.be/DKYRq8_vC0A
קרוב משפחה דומה - אוטווינו:
https://youtu.be/pZoWGTCshcI
והקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 3 של באך. עם פרדריק שזלן, המנגן צ'מבלו ומנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית:
https://youtu.be/Cj129QvQDKE?long=yes
צ'מבלו (Harpsichord) הוא כלי מקלדת שבמשך כ-300 שנה, עד להחלפתו על ידי הפסנתר, היה כלי המקלדת המרכזי והחשוב ביותר במוסיקה האירופית.
בניגוד לפסנתר, בו כל קליד מחובר לפטיש המקיש על מיתרים, היה הצ'מבלו כלי פריטה. לכל אחד מקלידיו היה מחובר מנגנון עם מפרט קטן, פחות או יותר כמו זה שבו משתמשים לנגינת גיטרה, שהיה פורט על המיתר.
בשל הפריטה על המיתרים היה צבע הצליל שלו שונה מאוד מזה של הפסנתר ועשיר בצלילים עיליים. צליליו של הצ'מבלו, לעומת זאת, היו מוגבלים בטווח דינמי שלהם. כלומר, הפריטה הגבילה אותו ביכולת להפיק צלילים חזקים וחלשים.
בנגינה קצבית, לעומת זאת, היה הצ'מבלו מצוין. ומאחר שהליווי בצ'מבלו היה לרוב אז מאולתר, יכולים היו הנגנים בו ללוות את המוסיקה בדרכים מגוונות ומעניינות, שהם התאימו בזמן הנגינה לרגש שהיצירה מביעה, לאופיה המנוגן ולתנועה שלה.
הצ'מבלו, אשר קדם לפסנתר, הומצא בסוף המאה ה-14. בתוך 200 שנה הוא הפך לכלי פופולרי אצל מלחינים רבים, ביניהם ראמו, שאף כתב קטעי נגינה לימודיים לכלי.
בתקופת הבארוק הצ'מבלו היה כלי המקלדת הנפוץ ביותר. יוהן סבסטיאן באך כתב לו יצירות רבות, ביניהן ה"פסנתר המושווה" ו"וריאציות גולדברג". גם הנדל כתב סוויטות רבות לצ'מבלו וכך גם דומניקו סקרלטי, בנו של אלסנדרו סקרלטי, שבשל הסונטות המגוונות שכתב לכלי, שמו ממש נקשר עם הצ'מבלו.
גם בתזמורות האופרה שולב הצ'מבלו ועד לזמנו של מוצרט הוא היה הכלי המרכזי בה.
הנה הסבר על כלי הפריטה עם המקלדת צ'מבלו:
https://youtu.be/7JqP5qKn8r4
כך נשמע אולי מוצרט על הצ'מבלו:
https://youtu.be/b1GyOFnVELI
איך פועל הצ'מבלו וכיצד קלידי הצ'מבלו פורטים על מיתרי הכלי:
https://youtu.be/nLZhKOFN1es
צ'מבלו מלווה אבוב ביצירה "Nun kommt der Heiden Heiland" של באך:
https://youtu.be/DKYRq8_vC0A
קרוב משפחה דומה - אוטווינו:
https://youtu.be/pZoWGTCshcI
והקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 3 של באך. עם פרדריק שזלן, המנגן צ'מבלו ומנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית:
https://youtu.be/Cj129QvQDKE?long=yes
