שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה בני אדם ישנים?
בטח שאלתם את עצמכם פעם למה בעצם חשוב לישון. או אולי מדוע אנחנו "מבזבזים" שליש מחיינו על שינה? אולי אפשר בלעדיה?
הרי הגדילה, שאצל בני אדם מתרחשת בשינה, מתבצעת אצל כלבים דווקא בזמן שהם עירניים, מה שאומר שהשינה קדמה לגדילה ושתפקודים כאלה "נצמדו" אליה בהמשך האבולוציה.
מבחינה מדעית, שינה היא מצב פיזיולוגי שבו יורד סף התגובה לגירויים חיצוניים בהשוואה למצב שבו אנו ערים. מוחנו משנה בה, ככל הנראה, את מנגנוני פעולתו ומוריד את רגישותו לגירויים מבחוץ.
אבל זה לא אומר שפעילות המוח יורדת בזמן השינה. היא רק משתנה.
נקדים ונסביר שעוד לא התגלה בעל חיים, שמצויד במערכת עצבים ושאינו ישן. כלל ידוע בתורת האבולוציה קובע שכל מנגנון שהוא משותף לכל המינים, סביר שהוא ותיק מאד ומגיע מקדמת האבולוציה, מתחילתה ממש, ושהוא גם מוצלח מאד מבחינה אבולוציונית.
השינה היא בדיוק מנגנון כזה, נפוץ מאוד וגם ותיק מאוד. אך האם הוא גם מוצלח?
מהי בדיוק התועלת בשינה, שעדיין שווה את הסיכון להיטרף בעודך ישן, במלחמת ההישרדות שחווים מינים רבים כל כך בטבע ושגם האדם חווה עד לפני כמה אלפי שנים?
נראה שייעודה של השינה לשמש בדיוק לאותו שינוי בתפקוד המוח, זה שהוזכר קודם. נמצאו הוכחות מחקריות לכך שבשינה מתנתק המוח מקבלת מידע חדש מבחוץ ומתרכז בעיבוד המידע שהצטבר בו במהלך היום.
עיבוד המידע הזה הוא מסיבי ומתבצע בזמן שאנו ישנים. המוח פועל אז במרץ לטיפול במידע שהצטבר בשעות שלפני השינה. חלק מהמידע שצברנו בשעות היום מועבר מהאזור במוח שאחראי על הזיכרון לטווח קצר - היישר אל אזורי הזיכרון לטווח הארוך שלנו. בעוד מידע חשוב ללמידה מעובד לטובת שיפור היכולת הקוגניטיבית שלנו, נזרק מידע מיותר ונמחק מזכרוננו.
כדי שיטופל המידע הזה, שנצבר בתאי העצב, יורדת בזמן השינה פעילות הסינפסות, אותם צמתים שמקשרים בין תאי העצב ומייצרים את הלמידה. כשנתעורר לאחר השינה, יחזרו הסינפסות לפעול ותפקוד המוח ישתפר פלאים. המוח סידר את עצמו היטב ומוכן עתה ליום חדש של חשיבה, למידה, יצירה ותפקוד מוצלח.
המפתח לכל הפעילות הכל כך חשובה הזו היא כמובן שינה טובה - עם מינימום הפרעות ובת 8 שעות בלילה. בפחות מזה יבצע המוח פחות פעילות והלמידה, הזיכרון והבריאות שלנו ייפגעו. לילה טוב!
הנה הסיבות שאנו צריכים לישון:
https://youtu.be/3mufsteNrTI
על החשיבות האבולוציונית שיש בשינה טובה:
http://youtu.be/0o2yyO0JAes
תוצאות ניסוי שבו מנעו שינה מאדם למשך ימים רבים ובדקו את תפקודיו הגופניים והמוחיים:
http://youtu.be/ZPpvS9wDOcA
וסטנדאפ על שינה (עברית):
https://youtu.be/ZWln-zMNpJw
למה יש אנשים עם התנהגות לא נשלטת?
תסמונת טורט (Tourette's Syndrome) היא הפרעה עצבית, שגורמת לסובלים ממנה לתנועות לא רצוניות, כמו קפיצות בקול המזכירות נביחה, רקיעות רגליים, עוויתות, מצמוצים, עיקומי צוואר, שיעולים ותנועות לא רצוניות ובלתי נשלטות הנקראות טיקים.
חלק מהלוקים בתסמונת משמיעים גם קללות. משום מה, רבים חושבים שכל הלוקים בטורט מקללים בצורה לא נשלטת, אבל זה מתרחש רק אצל חלק קטן מהם ולעיתים רחוקות יחסית. מדובר בטיק מורכב, שהוא תסמין ספציפי של תסמונת טורט. הטיק, שנקרא "קופרולליה", מתרחש אצל פחות מ-15% מהלוקים בתסמונת.
סיבת הפעולות הבלתי נשלטות הללו היא שהמוח שולח לגוף אותות סותרים וגורם בכך לכל סוגי הפעולות המוזרות הללו. אפשר וצריך לראות בסימפטומים הללו משהו כמו התעטשות - פעולה בלתי רצונית ולא נשלטת שהמוח מייצר ואין עליה שליטה. אלה הפרעות נוירולוגיות במוח שגורמים לטיקים הללו ואי אפשר למנוע אותם.
מרבית הסובלים מתסמונת טורט סובלים מגירוי בגוף, שהם לא שולטים בו. לרובם יש גם תנועות קטנות, מצמוצים, כחכוחים בגרון ומשיכות בכתף.
אתם יכולים לסייע. אם מישהו אומר לכם שיש לו את התסמונת הזו, אז בבקשה אל תירתעו ממנו, תצחקו ובטח אל תלעגו. לחץ רק גורם ללוקים בטורט ליותר תגובות לא רצוניות שכאלה.
את התסמונת אבחן לראשונה הנוירולוג הצרפתי ז'ורז' ז'יל דה לה טורט, בשנת 1885 וזו הסיבה שהיא נקראת "תסמונת טורט" - על שמו.
הנה הסבר והדגמה של תסמונת טורט שמאפשר להבין אותה (מתורגם):
https://youtu.be/bvyNTO9XNIU
כמה אנשים שסובלים מהתסמונת:
http://youtu.be/l-mkad2KARQ
לוקה בתסמונת מספר (עברית):
https://youtu.be/bDXugweEzIE
עוד אחד נפלא שכזה (עברית):
https://youtu.be/xWSDO1Dcb3w
סרט עלילתי "בחזית הכיתה" - אמיתי על אדם שגדל עם טורט (מתורגם):
https://youtu.be/p12AiVU2dEA?long=yes
וסרט תיעודי על מבוגרים שסובלים מטורט ומסייעים לילדי טורט:
https://youtu.be/jYRa-fpNonY?long=yes
מהו חוש המישוש? איך אנחנו מזהים אם קר או חם?
חוש המישוש מאפשר לנו לחוש דברים בעזרת המגע. על עורנו יש מליוני עצבים שמעבירים למוח כל הזמן מידע. מהמידע הזה אנחנו לומדים אם חם לנו או קר ואם צריך ללבוש מעיל או לפשוט בגד, כי חם לנו. העצבים שבעור מאפשרים לנו למשש באצבעותינו דברים ולזהות כאב, לחץ, צריבה וכדומה.
הנה סרטון שמסביר על חוש המישוש:
http://youtu.be/mQoS62jEvNA
והנה סרטון של הקוסם נמרוד הראל משפיע על איברי החישה שלנו וחוש המישוש:
http://youtu.be/efFV7H68NLw
איך אנו מריחים?
לכל מאכל, חומר או חי יכול להיות ריח, שיוצא אל האוויר בצורת חומרים כימיים. הרי את הריח יוצרות מולקולות שמתפזרות באוויר ונקלטות בחלקן באפנו.
לכולנו יש באף תאים מיוחדים, שתפקידם להעביר למוח מידע על הריחות שאנו מריחים. גם בתקרת הפה של יונקים רבים ובכללם אצל בני אדם, ישנו איבר הרחה וטעימה נוסף שנקרא "איבר יעקובסון".
לבני אדם יש בממוצע בסביבות 5 מיליון קולטי ריח. רובנו יכולים להבחין בין טריליון ריחות, מספר אדיר של הרכבי ריח שיכולים להתקיים. המוח מעבד את הנתונים שמתקבלים מקולטני הריח הללו ואם מדובר בריח שאנו זוכרים, נזכר בו ונדע לזהות מהו.
חוש הריח של בני האדם אינו משובח במיוחד - לכלב למשל יש חוש ריח חזק פי 45 משל בן אדם. ישנם אף בעלי חיים עם חוש ריח מפותח עוד יותר. זכרי העשים למשל, מריחים את ריח פרומוני המין של הנקבה ממרחק של עשרות קילומטרים ומסוגלים לעוף אליה את כל המרחק, עד הנקודה שבה היא נמצאת.
הנה סרטון אנימציה קצר על חוש ריח:
http://youtu.be/iHj0txkrZTE
למעשה אנו יכולים לשלוט בחוש הריח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/ynrbxy36erE
ומעט על חוש הריח המופלא של הכלבים:
http://youtu.be/99_RJk0p9Ag
למה פיהוקים מדבקים?
אחת התופעות המעניינות בטבע היא של הפיהוקים המדבקים (Contagious yawning). את העובדה שהפיהוק מדבק תוכלו ללמוד מכל צפייה שתתנו בקבוצת אנשים שמישהו בה פיהק. מיד תוכלו לראות שחלק מהנוכחים מפהקים גם הם. יותר מזה, מחקרים שונים מצאו שגם מבט בתמונת אדם או חיה מפהקים ואפילו קריאה או מחשבה על פיהוקים, תגרום לאנשים לפהק...
בעבר חשבו שמדובר בסוג של חיקוי, אבל במחקר סריקות מוח (fMRI) שערכו בשנים האחרונות בפינלנד, התגלה שהפיהוקים מדבקים לחלוטין, אך שבניגוד למה שסברו בעבר, הם כלל אינם חיקוי. מסתבר ש-6 מתוך 10 אנשים פיהקו כשהם ראו מישהו אחר מפהק, גם כשהם כלל לא היו עייפים. בבדיקה אחרת בניסוי הסתבר ששיעור דומה של פיהוקים, 60%, נרשם גם כשהנבדקים ראו את המילה "פיהוק" רשומה על דף!
החוקרים שניהלו את המחקר טוענים שהדבקה בפיהוק היא בעצם "פעילות קבוצתית מסונכרנת", מעין שריד אבולוציוני של "תופעת העדר". ממש כמו להקת ציפורים שעפה ביחד לאותו כיוון ומקום, או כמו עדר חיות פרא, שרץ לכיוון זהה, אפשר לראות את הפיהוק כהעברת מסר של עייפות לחברי להקה אחרים, שמאפשר לסנכרן את דפוסי הפעילות והשינה ביניהם. זהו מנגנון אנושי בלתי נשלט, שהחוקרים עדיין מנסים למצוא מה היתרון ההישרדותי המדויק שהוא מקנה לאדם.
ואגב, זה לא רק האדם ש"נדבק" בפיהוקים... מסתבר שגם בעלי חיים נדבקים מבני-אדם בפיהוקים, בדיוק כמו שאנו נדבקים לא-פעם מהפיהוק שלהם.
הנה סרטון על פיהוקים וההדבקה שלהם:
http://youtu.be/daPsrxhK4V8
זו הסיבה שהפיהוקים מדבקים (מתורגם):
https://youtu.be/4NpG4F9yq00
ומישהו שהחליט "להדביק" אנשים בפיהוקים:
http://youtu.be/H9vztQ7Z9sQ
מהו מצמוץ?
המצמוץ (Blink) הוא הסגירה והפתיחה של העפעפיים שמתרחשים במהירות רבה. מדובר בפעולה לא רצונית והכרחית של העין, פעולה שברור לנו שיש לה חשיבות, אם לבריאות העיניים ואם לשיפור הראייה.
האדם הממוצע ממצמץ 10 פעמים בדקה, אבל למה בעצם אנחנו ממצמצים?
המצמוץ מפזר דמעות מעינינו ומסיר דברים שגורמים לגירוי בקרנית והלחמית שבעין. כי לעין שלנו יש ציפוי של דוק דמעות, המורכב מנוזל שעשוי מים, עם מרכיב מסוים של שומן. לדוק הדמעות הזה תפקיד כפול - גם מגן על העין מגופים זרים ומחיידקים ומנגד גם שומר את פני השטח של העין כשהם חלקים ואחידים ובכך משפר את הראייה והופך אותה ברורה יותר.
וכאן בדיוק בא תפקיד המצמוץ. הוא נועד לפזר בצורה סדירה את דוק הדמעות על פני השטח של העין ובכך לאפשר לנו לראות טוב יותר.
מהירותו של המצמוץ עצומה והוא אורך בין שליש לחצי שנייה. זה מקור הביטוי "כהרף עין". אנו ממצמצים בערך אחת ל-2 עד 10 שניות.
כשאנו בוחרים למצמץ בעין אחת בלבד אנו בעצם קורצים. בעלי חיים מסוימים, כמו אוגרים וצבים, ממצמצים בעיניהם בלי תלות בין עין אחת לשנייה.
הנה הסבר לילדים על המצמוץ בעיניים:
https://youtu.be/OrAfv5XRHAo
תרומת המדע לידע על המצמוץ לבני האדם:
https://youtu.be/_u-iFd5rT68
מצמוץ בהילוך איטי:
https://youtu.be/Fmg9ZOHESgQ
וסרטון שמסביר מדוע אנו ממצמצים:
https://youtu.be/gfKp1z4sCIE?long=yes
למה אנו מתעטשים? מהו עיטוש?
עיטוש או אפצ'י הוא רפלקס אנושי, שמטרתו הוצאה של חלקיקים מדרכי הנשימה שלנו, באמצעות הוצאת אוויר מהירה בלחץ. העיטוש נגרם לרוב בגלל חדירה של חלקיקים זעירים לאף, ירידה בטמפרטורה, או זיהום כתוצאה מוירוס. גם חשיפה לאור בהיר יכולה לגרום לעיטוש, בשל רפלקס אנושי, שלא קשור לדרכי הנשימה דווקא.
מבחינת הגוף, מטרתו של העיטוש היא לנקות את דרכי הנשימה. העיטוש מוציא אוויר מהפה ומהאף, במהירות גדולה מאד ובבת-אחת. הוא מתרחש כשהשערות הקטנות שבאף מגורות בשל החלקיקים והמקירו-אורגניזמים שנכנסים לגוף, לרוב מהאף. כשרפלקס העיטוש מופעל, יש הוצאה של האוויר מהגוף במהירות גבוהה ודרך האף. זהו האפצ'י המפורסם שמאפשר לנקות, בלחץ-אוויר שיוצר מעין "מתיז-אבק" (מעין שואב אבק הפוך..) את דרכי הנשימה שלנו.
נהוג לומר לאדם שהתעטש "לבריאות" או באנגלית "בלס יו" (Bless You).
הנה הסיבה שאנו מתעטשים:
https://youtu.be/zVmzQuxlfw8
עוד על זה:
https://youtu.be/RWX8hdjvUOA
יש גם את המתעטשים בשמש וזו הסיבה שזה קורה להם (עברית):
https://youtu.be/-ldSkNObBXU
וזו הדרך הנכונה להתעטש (עברית):
http://youtu.be/wotMFSYuwX4
איך אנו יודעים מה טעים לנו?
כשהלשון שלנו נוגעת באוכל, היא נעזרת בפקעיות הטעם שעליה. פקעיות טעם הן מעין גבשושיות שעוזרות לנו לזהות טעמים שונים. ישנם 4 טעמים: מר, מתוק, מלוח וחמוץ.
לידיעת כולנו - חריף אינו טעם, אלא צריבה!
הנה סרטון הסבר קצר על חוש הטעם:
http://youtu.be/-mZqOimqGC8
הנה אמן החושים נמרוד הראל מבצע תרגיל על חוש הטעם של אנשים (עברית):
http://youtu.be/a_3e1MTB8h0
איך אנו רואים? מהו חוש הראייה?
אנו רואים תודות לעיניים כמובן. העיניים הן איברים משוכללים ביותר, מהמורכבים ביותר בגופנו. אבל אם נצטרך להסביר בפשטות את תהליך הראייה אז נסביר זאת כך:
אנו מביטים בדברים שמסביבנו. חפצים, בעלי חיים, בני אדם - כשקרני האור פוגעות בכל מיני דברים שכאלו, הן חוזרות לעיניים שלנו וחודרות דרך האישון שבעין. קרני האור פוגעות ברשתית, שנמצאת בצד האחורי של גלגל העין שלנו. שם נמצא עצב הראיה. הוא מעביר את המידע שהתקבל מאותן קרני אור, היישר אל מוחנו. המוח יודע לתרגם את האותות העצביים (אותות שקיבל מעצב הראיה) ו"רואה" את התמונה שהתקבלה בצבע מלא!
יפליא ודאי לדעת שהראייה שלנו מורכבת מאזור קטן במרכז העין, שבו רואים היטב, טבעת מסביבו שבה רואים תמונה מטושטשת ואזור גדול מסביב, שבו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים. כשאנו מתמקדים במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. זה מה שמוכיח את אמירת החוקרים שהמוח הוא איבר הראייה העיקרי שלנו, בעוד שהעיניים הן "רק" חיישנים.
הנה סרטון על הראייה וכיצד היא מתרחשת בעיניים (מתורגם):
http://youtu.be/Zw6R5Y1bcjo?t=23s
העיניים שלנו משוכללות הרבה יותר ממצלמות מודרניות (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
הסבר לילדים על הראייה:
http://youtu.be/VIn63OrYHmY
ילד חביב שמסביר איך אנחנו רואים צבעים (עברית):
http://youtu.be/BHwY0SqJ5ZU
וסרטון שמדגים את חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
בטח שאלתם את עצמכם פעם למה בעצם חשוב לישון. או אולי מדוע אנחנו "מבזבזים" שליש מחיינו על שינה? אולי אפשר בלעדיה?
הרי הגדילה, שאצל בני אדם מתרחשת בשינה, מתבצעת אצל כלבים דווקא בזמן שהם עירניים, מה שאומר שהשינה קדמה לגדילה ושתפקודים כאלה "נצמדו" אליה בהמשך האבולוציה.
מבחינה מדעית, שינה היא מצב פיזיולוגי שבו יורד סף התגובה לגירויים חיצוניים בהשוואה למצב שבו אנו ערים. מוחנו משנה בה, ככל הנראה, את מנגנוני פעולתו ומוריד את רגישותו לגירויים מבחוץ.
אבל זה לא אומר שפעילות המוח יורדת בזמן השינה. היא רק משתנה.
נקדים ונסביר שעוד לא התגלה בעל חיים, שמצויד במערכת עצבים ושאינו ישן. כלל ידוע בתורת האבולוציה קובע שכל מנגנון שהוא משותף לכל המינים, סביר שהוא ותיק מאד ומגיע מקדמת האבולוציה, מתחילתה ממש, ושהוא גם מוצלח מאד מבחינה אבולוציונית.
השינה היא בדיוק מנגנון כזה, נפוץ מאוד וגם ותיק מאוד. אך האם הוא גם מוצלח?
מהי בדיוק התועלת בשינה, שעדיין שווה את הסיכון להיטרף בעודך ישן, במלחמת ההישרדות שחווים מינים רבים כל כך בטבע ושגם האדם חווה עד לפני כמה אלפי שנים?
נראה שייעודה של השינה לשמש בדיוק לאותו שינוי בתפקוד המוח, זה שהוזכר קודם. נמצאו הוכחות מחקריות לכך שבשינה מתנתק המוח מקבלת מידע חדש מבחוץ ומתרכז בעיבוד המידע שהצטבר בו במהלך היום.
עיבוד המידע הזה הוא מסיבי ומתבצע בזמן שאנו ישנים. המוח פועל אז במרץ לטיפול במידע שהצטבר בשעות שלפני השינה. חלק מהמידע שצברנו בשעות היום מועבר מהאזור במוח שאחראי על הזיכרון לטווח קצר - היישר אל אזורי הזיכרון לטווח הארוך שלנו. בעוד מידע חשוב ללמידה מעובד לטובת שיפור היכולת הקוגניטיבית שלנו, נזרק מידע מיותר ונמחק מזכרוננו.
כדי שיטופל המידע הזה, שנצבר בתאי העצב, יורדת בזמן השינה פעילות הסינפסות, אותם צמתים שמקשרים בין תאי העצב ומייצרים את הלמידה. כשנתעורר לאחר השינה, יחזרו הסינפסות לפעול ותפקוד המוח ישתפר פלאים. המוח סידר את עצמו היטב ומוכן עתה ליום חדש של חשיבה, למידה, יצירה ותפקוד מוצלח.
המפתח לכל הפעילות הכל כך חשובה הזו היא כמובן שינה טובה - עם מינימום הפרעות ובת 8 שעות בלילה. בפחות מזה יבצע המוח פחות פעילות והלמידה, הזיכרון והבריאות שלנו ייפגעו. לילה טוב!
הנה הסיבות שאנו צריכים לישון:
https://youtu.be/3mufsteNrTI
על החשיבות האבולוציונית שיש בשינה טובה:
http://youtu.be/0o2yyO0JAes
תוצאות ניסוי שבו מנעו שינה מאדם למשך ימים רבים ובדקו את תפקודיו הגופניים והמוחיים:
http://youtu.be/ZPpvS9wDOcA
וסטנדאפ על שינה (עברית):
https://youtu.be/ZWln-zMNpJw
תסמונת טורט (Tourette's Syndrome) היא הפרעה עצבית, שגורמת לסובלים ממנה לתנועות לא רצוניות, כמו קפיצות בקול המזכירות נביחה, רקיעות רגליים, עוויתות, מצמוצים, עיקומי צוואר, שיעולים ותנועות לא רצוניות ובלתי נשלטות הנקראות טיקים.
חלק מהלוקים בתסמונת משמיעים גם קללות. משום מה, רבים חושבים שכל הלוקים בטורט מקללים בצורה לא נשלטת, אבל זה מתרחש רק אצל חלק קטן מהם ולעיתים רחוקות יחסית. מדובר בטיק מורכב, שהוא תסמין ספציפי של תסמונת טורט. הטיק, שנקרא "קופרולליה", מתרחש אצל פחות מ-15% מהלוקים בתסמונת.
סיבת הפעולות הבלתי נשלטות הללו היא שהמוח שולח לגוף אותות סותרים וגורם בכך לכל סוגי הפעולות המוזרות הללו. אפשר וצריך לראות בסימפטומים הללו משהו כמו התעטשות - פעולה בלתי רצונית ולא נשלטת שהמוח מייצר ואין עליה שליטה. אלה הפרעות נוירולוגיות במוח שגורמים לטיקים הללו ואי אפשר למנוע אותם.
מרבית הסובלים מתסמונת טורט סובלים מגירוי בגוף, שהם לא שולטים בו. לרובם יש גם תנועות קטנות, מצמוצים, כחכוחים בגרון ומשיכות בכתף.
אתם יכולים לסייע. אם מישהו אומר לכם שיש לו את התסמונת הזו, אז בבקשה אל תירתעו ממנו, תצחקו ובטח אל תלעגו. לחץ רק גורם ללוקים בטורט ליותר תגובות לא רצוניות שכאלה.
את התסמונת אבחן לראשונה הנוירולוג הצרפתי ז'ורז' ז'יל דה לה טורט, בשנת 1885 וזו הסיבה שהיא נקראת "תסמונת טורט" - על שמו.
הנה הסבר והדגמה של תסמונת טורט שמאפשר להבין אותה (מתורגם):
https://youtu.be/bvyNTO9XNIU
כמה אנשים שסובלים מהתסמונת:
http://youtu.be/l-mkad2KARQ
לוקה בתסמונת מספר (עברית):
https://youtu.be/bDXugweEzIE
עוד אחד נפלא שכזה (עברית):
https://youtu.be/xWSDO1Dcb3w
סרט עלילתי "בחזית הכיתה" - אמיתי על אדם שגדל עם טורט (מתורגם):
https://youtu.be/p12AiVU2dEA?long=yes
וסרט תיעודי על מבוגרים שסובלים מטורט ומסייעים לילדי טורט:
https://youtu.be/jYRa-fpNonY?long=yes
חוש המישוש מאפשר לנו לחוש דברים בעזרת המגע. על עורנו יש מליוני עצבים שמעבירים למוח כל הזמן מידע. מהמידע הזה אנחנו לומדים אם חם לנו או קר ואם צריך ללבוש מעיל או לפשוט בגד, כי חם לנו. העצבים שבעור מאפשרים לנו למשש באצבעותינו דברים ולזהות כאב, לחץ, צריבה וכדומה.
הנה סרטון שמסביר על חוש המישוש:
http://youtu.be/mQoS62jEvNA
והנה סרטון של הקוסם נמרוד הראל משפיע על איברי החישה שלנו וחוש המישוש:
http://youtu.be/efFV7H68NLw
לכל מאכל, חומר או חי יכול להיות ריח, שיוצא אל האוויר בצורת חומרים כימיים. הרי את הריח יוצרות מולקולות שמתפזרות באוויר ונקלטות בחלקן באפנו.
לכולנו יש באף תאים מיוחדים, שתפקידם להעביר למוח מידע על הריחות שאנו מריחים. גם בתקרת הפה של יונקים רבים ובכללם אצל בני אדם, ישנו איבר הרחה וטעימה נוסף שנקרא "איבר יעקובסון".
לבני אדם יש בממוצע בסביבות 5 מיליון קולטי ריח. רובנו יכולים להבחין בין טריליון ריחות, מספר אדיר של הרכבי ריח שיכולים להתקיים. המוח מעבד את הנתונים שמתקבלים מקולטני הריח הללו ואם מדובר בריח שאנו זוכרים, נזכר בו ונדע לזהות מהו.
חוש הריח של בני האדם אינו משובח במיוחד - לכלב למשל יש חוש ריח חזק פי 45 משל בן אדם. ישנם אף בעלי חיים עם חוש ריח מפותח עוד יותר. זכרי העשים למשל, מריחים את ריח פרומוני המין של הנקבה ממרחק של עשרות קילומטרים ומסוגלים לעוף אליה את כל המרחק, עד הנקודה שבה היא נמצאת.
הנה סרטון אנימציה קצר על חוש ריח:
http://youtu.be/iHj0txkrZTE
למעשה אנו יכולים לשלוט בחוש הריח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/ynrbxy36erE
ומעט על חוש הריח המופלא של הכלבים:
http://youtu.be/99_RJk0p9Ag
פעולות הגוף
אחת התופעות המעניינות בטבע היא של הפיהוקים המדבקים (Contagious yawning). את העובדה שהפיהוק מדבק תוכלו ללמוד מכל צפייה שתתנו בקבוצת אנשים שמישהו בה פיהק. מיד תוכלו לראות שחלק מהנוכחים מפהקים גם הם. יותר מזה, מחקרים שונים מצאו שגם מבט בתמונת אדם או חיה מפהקים ואפילו קריאה או מחשבה על פיהוקים, תגרום לאנשים לפהק...
בעבר חשבו שמדובר בסוג של חיקוי, אבל במחקר סריקות מוח (fMRI) שערכו בשנים האחרונות בפינלנד, התגלה שהפיהוקים מדבקים לחלוטין, אך שבניגוד למה שסברו בעבר, הם כלל אינם חיקוי. מסתבר ש-6 מתוך 10 אנשים פיהקו כשהם ראו מישהו אחר מפהק, גם כשהם כלל לא היו עייפים. בבדיקה אחרת בניסוי הסתבר ששיעור דומה של פיהוקים, 60%, נרשם גם כשהנבדקים ראו את המילה "פיהוק" רשומה על דף!
החוקרים שניהלו את המחקר טוענים שהדבקה בפיהוק היא בעצם "פעילות קבוצתית מסונכרנת", מעין שריד אבולוציוני של "תופעת העדר". ממש כמו להקת ציפורים שעפה ביחד לאותו כיוון ומקום, או כמו עדר חיות פרא, שרץ לכיוון זהה, אפשר לראות את הפיהוק כהעברת מסר של עייפות לחברי להקה אחרים, שמאפשר לסנכרן את דפוסי הפעילות והשינה ביניהם. זהו מנגנון אנושי בלתי נשלט, שהחוקרים עדיין מנסים למצוא מה היתרון ההישרדותי המדויק שהוא מקנה לאדם.
ואגב, זה לא רק האדם ש"נדבק" בפיהוקים... מסתבר שגם בעלי חיים נדבקים מבני-אדם בפיהוקים, בדיוק כמו שאנו נדבקים לא-פעם מהפיהוק שלהם.
הנה סרטון על פיהוקים וההדבקה שלהם:
http://youtu.be/daPsrxhK4V8
זו הסיבה שהפיהוקים מדבקים (מתורגם):
https://youtu.be/4NpG4F9yq00
ומישהו שהחליט "להדביק" אנשים בפיהוקים:
http://youtu.be/H9vztQ7Z9sQ
המצמוץ (Blink) הוא הסגירה והפתיחה של העפעפיים שמתרחשים במהירות רבה. מדובר בפעולה לא רצונית והכרחית של העין, פעולה שברור לנו שיש לה חשיבות, אם לבריאות העיניים ואם לשיפור הראייה.
האדם הממוצע ממצמץ 10 פעמים בדקה, אבל למה בעצם אנחנו ממצמצים?
המצמוץ מפזר דמעות מעינינו ומסיר דברים שגורמים לגירוי בקרנית והלחמית שבעין. כי לעין שלנו יש ציפוי של דוק דמעות, המורכב מנוזל שעשוי מים, עם מרכיב מסוים של שומן. לדוק הדמעות הזה תפקיד כפול - גם מגן על העין מגופים זרים ומחיידקים ומנגד גם שומר את פני השטח של העין כשהם חלקים ואחידים ובכך משפר את הראייה והופך אותה ברורה יותר.
וכאן בדיוק בא תפקיד המצמוץ. הוא נועד לפזר בצורה סדירה את דוק הדמעות על פני השטח של העין ובכך לאפשר לנו לראות טוב יותר.
מהירותו של המצמוץ עצומה והוא אורך בין שליש לחצי שנייה. זה מקור הביטוי "כהרף עין". אנו ממצמצים בערך אחת ל-2 עד 10 שניות.
כשאנו בוחרים למצמץ בעין אחת בלבד אנו בעצם קורצים. בעלי חיים מסוימים, כמו אוגרים וצבים, ממצמצים בעיניהם בלי תלות בין עין אחת לשנייה.
הנה הסבר לילדים על המצמוץ בעיניים:
https://youtu.be/OrAfv5XRHAo
תרומת המדע לידע על המצמוץ לבני האדם:
https://youtu.be/_u-iFd5rT68
מצמוץ בהילוך איטי:
https://youtu.be/Fmg9ZOHESgQ
וסרטון שמסביר מדוע אנו ממצמצים:
https://youtu.be/gfKp1z4sCIE?long=yes
עיטוש או אפצ'י הוא רפלקס אנושי, שמטרתו הוצאה של חלקיקים מדרכי הנשימה שלנו, באמצעות הוצאת אוויר מהירה בלחץ. העיטוש נגרם לרוב בגלל חדירה של חלקיקים זעירים לאף, ירידה בטמפרטורה, או זיהום כתוצאה מוירוס. גם חשיפה לאור בהיר יכולה לגרום לעיטוש, בשל רפלקס אנושי, שלא קשור לדרכי הנשימה דווקא.
מבחינת הגוף, מטרתו של העיטוש היא לנקות את דרכי הנשימה. העיטוש מוציא אוויר מהפה ומהאף, במהירות גדולה מאד ובבת-אחת. הוא מתרחש כשהשערות הקטנות שבאף מגורות בשל החלקיקים והמקירו-אורגניזמים שנכנסים לגוף, לרוב מהאף. כשרפלקס העיטוש מופעל, יש הוצאה של האוויר מהגוף במהירות גבוהה ודרך האף. זהו האפצ'י המפורסם שמאפשר לנקות, בלחץ-אוויר שיוצר מעין "מתיז-אבק" (מעין שואב אבק הפוך..) את דרכי הנשימה שלנו.
נהוג לומר לאדם שהתעטש "לבריאות" או באנגלית "בלס יו" (Bless You).
הנה הסיבה שאנו מתעטשים:
https://youtu.be/zVmzQuxlfw8
עוד על זה:
https://youtu.be/RWX8hdjvUOA
יש גם את המתעטשים בשמש וזו הסיבה שזה קורה להם (עברית):
https://youtu.be/-ldSkNObBXU
וזו הדרך הנכונה להתעטש (עברית):
http://youtu.be/wotMFSYuwX4
כשהלשון שלנו נוגעת באוכל, היא נעזרת בפקעיות הטעם שעליה. פקעיות טעם הן מעין גבשושיות שעוזרות לנו לזהות טעמים שונים. ישנם 4 טעמים: מר, מתוק, מלוח וחמוץ.
לידיעת כולנו - חריף אינו טעם, אלא צריבה!
הנה סרטון הסבר קצר על חוש הטעם:
http://youtu.be/-mZqOimqGC8
הנה אמן החושים נמרוד הראל מבצע תרגיל על חוש הטעם של אנשים (עברית):
http://youtu.be/a_3e1MTB8h0
אנו רואים תודות לעיניים כמובן. העיניים הן איברים משוכללים ביותר, מהמורכבים ביותר בגופנו. אבל אם נצטרך להסביר בפשטות את תהליך הראייה אז נסביר זאת כך:
אנו מביטים בדברים שמסביבנו. חפצים, בעלי חיים, בני אדם - כשקרני האור פוגעות בכל מיני דברים שכאלו, הן חוזרות לעיניים שלנו וחודרות דרך האישון שבעין. קרני האור פוגעות ברשתית, שנמצאת בצד האחורי של גלגל העין שלנו. שם נמצא עצב הראיה. הוא מעביר את המידע שהתקבל מאותן קרני אור, היישר אל מוחנו. המוח יודע לתרגם את האותות העצביים (אותות שקיבל מעצב הראיה) ו"רואה" את התמונה שהתקבלה בצבע מלא!
יפליא ודאי לדעת שהראייה שלנו מורכבת מאזור קטן במרכז העין, שבו רואים היטב, טבעת מסביבו שבה רואים תמונה מטושטשת ואזור גדול מסביב, שבו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים. כשאנו מתמקדים במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. זה מה שמוכיח את אמירת החוקרים שהמוח הוא איבר הראייה העיקרי שלנו, בעוד שהעיניים הן "רק" חיישנים.
הנה סרטון על הראייה וכיצד היא מתרחשת בעיניים (מתורגם):
http://youtu.be/Zw6R5Y1bcjo?t=23s
העיניים שלנו משוכללות הרבה יותר ממצלמות מודרניות (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
הסבר לילדים על הראייה:
http://youtu.be/VIn63OrYHmY
ילד חביב שמסביר איך אנחנו רואים צבעים (עברית):
http://youtu.be/BHwY0SqJ5ZU
וסרטון שמדגים את חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
למה חשוב לילדים לישון בלילה?
שנת הלילה שלנו משפרת את איכות החיים שלנו ומאריכה את החיים.
מהלך השינה (Sleep) מחולק לשני סוגים: השינה העמוקה והשינה הפרדוקסלית.
במהלך השינה העמוקה שלנו המוח ממיין רעיונות ומחשבות, גם מארגן את הזיכרון שלנו, מסלק פסולת רעילה מהגוף, וגם מגדל תאי עור חדשים, במקום אלה שהתבלו.
השינה גם מאפשרת לנו להרגיש קשת שלמה של רגשות. אבל היא גם מאפשרת לנו לגדול. כי כשאנו ישנים מייצר הגוף הורמוני גדילה והוא גדל וצומח. זו הסיבה שילדים שלא ישנים מספיק גדלים פחות.
בשינה השנייה, השינה הפרדוקסלית, אנו חולמים את החלומות שלנו. בשינה הזו גדלה היצירתיות שלנו. בזכותה אנו גם לומדים טוב יותר.
אבל כללית, השינה הטובה מעלה את מצב הרוח שלנו, מעלה את היעילות שלנו בשעות היום ושומרת עלינו ממחלות כמו סוכרת ומרעב שיביא לאכילת יתר.
רק שינה טובה מאפשרת את הפעולות החשובות הללו. לכו לישון!
הנה השינה וחשיבותה ועל מה להקפיד בשינה טובה (עברית):
https://youtu.be/Duoj2qIvdAE
השינה טובה וחשובה גם לזיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
ומומחה מסביר על החשיבות של השינה לבריאותנו (עברית):
https://youtu.be/nIKEeEbUE5c?long=yes
שנת הלילה שלנו משפרת את איכות החיים שלנו ומאריכה את החיים.
מהלך השינה (Sleep) מחולק לשני סוגים: השינה העמוקה והשינה הפרדוקסלית.
במהלך השינה העמוקה שלנו המוח ממיין רעיונות ומחשבות, גם מארגן את הזיכרון שלנו, מסלק פסולת רעילה מהגוף, וגם מגדל תאי עור חדשים, במקום אלה שהתבלו.
השינה גם מאפשרת לנו להרגיש קשת שלמה של רגשות. אבל היא גם מאפשרת לנו לגדול. כי כשאנו ישנים מייצר הגוף הורמוני גדילה והוא גדל וצומח. זו הסיבה שילדים שלא ישנים מספיק גדלים פחות.
בשינה השנייה, השינה הפרדוקסלית, אנו חולמים את החלומות שלנו. בשינה הזו גדלה היצירתיות שלנו. בזכותה אנו גם לומדים טוב יותר.
אבל כללית, השינה הטובה מעלה את מצב הרוח שלנו, מעלה את היעילות שלנו בשעות היום ושומרת עלינו ממחלות כמו סוכרת ומרעב שיביא לאכילת יתר.
רק שינה טובה מאפשרת את הפעולות החשובות הללו. לכו לישון!
הנה השינה וחשיבותה ועל מה להקפיד בשינה טובה (עברית):
https://youtu.be/Duoj2qIvdAE
השינה טובה וחשובה גם לזיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
ומומחה מסביר על החשיבות של השינה לבריאותנו (עברית):
https://youtu.be/nIKEeEbUE5c?long=yes
מהו פיהוק?
הפיהוק (Yawn), מעין רפלקס גופני שבו פעירה רחבה של הלוע מאפשרת שאיפה ונשיפה שמכניסה חמצן לבני אדם ובעלי חיים.
הסברה גורסת שפיהוק הוא הכנסה של יותר חמצן לגוף, חמצן שבשעת עייפות חסר בגוף, אבל מחקרים אחרים טוענים שפיהוקים הם הדרך של המוח לקרר את עצמו. יש גם על כך המון ביקורת מדעית וטענה אחרת רואה בפיהוק סוג של מעבר ממצב מנוחה לערנות גבוהה, אם תרצו זו מעין פעולת איפוס של מערכת העצבים, שמאתחלת אותה לתפקוד במצב החדש, של ערנות מלאה.
כנראה, אם לומר את האמת, שאין לנו עדיין ידע של ממש לגבי הפיהוק וסיבותיו.
כך או כך, הפיהוק משמש למרבית בעלי החיים הגדולים. רוב בעלי החוליות וודאי היונקים מפהקים. החל מקופים ופילים ועד לצבים, תנינים, ציפורים ומומחים טוענים שגם הדגים מפהקים.
אצלנו, בני האדם, נהוג מבחינת נימוס, להסתיר את הפה בשעת הפיהוק. כשהפיהוק מלווה בקול, רבים רואים בו זלזול ופגיעה באחרים. ואגב, רק שתדעו שלפי המסורת המוסלמית שבעל פה, זו המכונה החדית', הפיהוק הוא יצירתו של השטן והוא מהווה פתח שדרכו הוא מבקש להסתנן לגופנו. מעניין הוא שבימי הביניים עברה האמונה הזו גם לנוצרים וגם הם נהגו לכסות את הפה, מחשש להסתננות רוחות רעות אל הגוף...
קצת סטטיסטיקות? - פיהוק יכול להימשך מ-3 שניות ועד למספר דקות, אבל פיהוק ממוצע אורך 6 שניות.
קבלו הסבר על הפיהוקים (עברית):
https://youtu.be/BuiPVFaiwO0
האם הם מדבקים? (עברית)
http://youtu.be/daPsrxhK4V8
מישהו שהחליט "להדביק" אנשים בפיהוקים:
http://youtu.be/H9vztQ7Z9sQ
ויש בפיהוק בציבור משהו לא ממש מנומס, במיוחד אם הוא מביע שעמום. קבלו דוגמה משעשעת:
http://youtu.be/m_PiKXwGmo8
הפיהוק (Yawn), מעין רפלקס גופני שבו פעירה רחבה של הלוע מאפשרת שאיפה ונשיפה שמכניסה חמצן לבני אדם ובעלי חיים.
הסברה גורסת שפיהוק הוא הכנסה של יותר חמצן לגוף, חמצן שבשעת עייפות חסר בגוף, אבל מחקרים אחרים טוענים שפיהוקים הם הדרך של המוח לקרר את עצמו. יש גם על כך המון ביקורת מדעית וטענה אחרת רואה בפיהוק סוג של מעבר ממצב מנוחה לערנות גבוהה, אם תרצו זו מעין פעולת איפוס של מערכת העצבים, שמאתחלת אותה לתפקוד במצב החדש, של ערנות מלאה.
כנראה, אם לומר את האמת, שאין לנו עדיין ידע של ממש לגבי הפיהוק וסיבותיו.
כך או כך, הפיהוק משמש למרבית בעלי החיים הגדולים. רוב בעלי החוליות וודאי היונקים מפהקים. החל מקופים ופילים ועד לצבים, תנינים, ציפורים ומומחים טוענים שגם הדגים מפהקים.
אצלנו, בני האדם, נהוג מבחינת נימוס, להסתיר את הפה בשעת הפיהוק. כשהפיהוק מלווה בקול, רבים רואים בו זלזול ופגיעה באחרים. ואגב, רק שתדעו שלפי המסורת המוסלמית שבעל פה, זו המכונה החדית', הפיהוק הוא יצירתו של השטן והוא מהווה פתח שדרכו הוא מבקש להסתנן לגופנו. מעניין הוא שבימי הביניים עברה האמונה הזו גם לנוצרים וגם הם נהגו לכסות את הפה, מחשש להסתננות רוחות רעות אל הגוף...
קצת סטטיסטיקות? - פיהוק יכול להימשך מ-3 שניות ועד למספר דקות, אבל פיהוק ממוצע אורך 6 שניות.
קבלו הסבר על הפיהוקים (עברית):
https://youtu.be/BuiPVFaiwO0
האם הם מדבקים? (עברית)
http://youtu.be/daPsrxhK4V8
מישהו שהחליט "להדביק" אנשים בפיהוקים:
http://youtu.be/H9vztQ7Z9sQ
ויש בפיהוק בציבור משהו לא ממש מנומס, במיוחד אם הוא מביע שעמום. קבלו דוגמה משעשעת:
http://youtu.be/m_PiKXwGmo8
מהו שיהוק?
השיהוק (שאינו גיהוק) הוא תנודה לא נשלטת, של שריר הסרעפת. התנודה של השיהוקים חוזרת לרוב שוב ושוב. היא גורמת לפתיחה וחסימה מהירים של הקול, באופן לא טבעי. זה גורם למעין קול פתאומי ולא נשלט אצל המשהק. מעבר לרעש יש גם אי-נוחות לסובלים מהתסמין ומעין קפיצה בחלק הגוף העליון של המשהק.
אומרים ששתיה רצופה של מים טובה להפסקת שיהוקים. שיטה אחרת שנמצאה יעילה היא חסימת האוויר מהאף באמצעות האצבעות, הרמה של הראש למעלה ושתיית מים באותו הזמן.
הנה סרטון על שיהוקים ושיאנים (מתורגם):
https://youtu.be/-AdQLkUkui8
השיהוק (שאינו גיהוק) הוא תנודה לא נשלטת, של שריר הסרעפת. התנודה של השיהוקים חוזרת לרוב שוב ושוב. היא גורמת לפתיחה וחסימה מהירים של הקול, באופן לא טבעי. זה גורם למעין קול פתאומי ולא נשלט אצל המשהק. מעבר לרעש יש גם אי-נוחות לסובלים מהתסמין ומעין קפיצה בחלק הגוף העליון של המשהק.
אומרים ששתיה רצופה של מים טובה להפסקת שיהוקים. שיטה אחרת שנמצאה יעילה היא חסימת האוויר מהאף באמצעות האצבעות, הרמה של הראש למעלה ושתיית מים באותו הזמן.
הנה סרטון על שיהוקים ושיאנים (מתורגם):
https://youtu.be/-AdQLkUkui8
האם העיניים שלנו גדלות עם השנים?
גדילת העיניים שלנו היא תופעה מעניינת מאד. העין היא הממשק הוויזואלי של המוח וספקית המידע העיקרי שלו על העולם החיצוני. והרי ככל שאנו מתבגרים אנו זקוקים לכאורה ליותר מידע, כדי לשרוד ולהתקיים בעולם.
רבים שואלים האם העיניים שלנו גדלות ביחד איתנו ואם כן - עד כמה?
העיניים מתפתחות עוד בבטן האם. במהלך 7 החודשים המתקדמים של ההריון, גדלות מאד עיני העובר. במקביל גדל גם העצב האופטי, שמחבר אותן אל המוח.
בעת הלידה גודלן של עיני התינוק הוא כ-75% מגודל העיניים של האדם המבוגר שהוא יהיה. זה מקור השמועה שהעיניים לא גדלות - הן דווקא כן גדלות, אבל בעיקר בהתחלה!
אז כשאנו נולדים, העיניים שלנו גדולות יחסית. הן יגדלו בשנים הראשונות, אפילו יותר מקצב גדילת הגוף של התינוק הרך. במהלך השנתיים הראשונות לחיי התינוק, יגדלו מאד העיניים והעצב האופטי, שאחראי לחבר אותן למוח. בהתאם לכך יש בשנים האלה התפתחות מדהימה ומתמדת בראיה שלנו.
ואגב, זו גם הסיבה שאצל תינוקות וילדים קטנים העיניים נראות גדולות יותר מאשר אלה של המבוגרים.
ואכן, לאחר השנים הראשונות, גודל העיניים שלנו כמעט ולא משתנה עם השנים. העיניים, שכבר בגיל מוקדם מאוד הגיעו כמעט לגודלן הסופי, לא עומדות לגדול באופן משמעותי. גלגל העין כן יגדל, אבל העין עצמה - כמעט ולא.
הנה העיניים המשוכללות שלנו ששום מצלמה מודרנית לא מתקרבת אליהן (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
כך התפתחו העיניים שלנו באבולוציה (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
מבנה העין (עברית):
https://youtu.be/f6T5CqfpE7k
ותכנית טלוויזיה על העין לילדים (עברית):
https://youtu.be/7g67QCitGic?long=yes
גדילת העיניים שלנו היא תופעה מעניינת מאד. העין היא הממשק הוויזואלי של המוח וספקית המידע העיקרי שלו על העולם החיצוני. והרי ככל שאנו מתבגרים אנו זקוקים לכאורה ליותר מידע, כדי לשרוד ולהתקיים בעולם.
רבים שואלים האם העיניים שלנו גדלות ביחד איתנו ואם כן - עד כמה?
העיניים מתפתחות עוד בבטן האם. במהלך 7 החודשים המתקדמים של ההריון, גדלות מאד עיני העובר. במקביל גדל גם העצב האופטי, שמחבר אותן אל המוח.
בעת הלידה גודלן של עיני התינוק הוא כ-75% מגודל העיניים של האדם המבוגר שהוא יהיה. זה מקור השמועה שהעיניים לא גדלות - הן דווקא כן גדלות, אבל בעיקר בהתחלה!
אז כשאנו נולדים, העיניים שלנו גדולות יחסית. הן יגדלו בשנים הראשונות, אפילו יותר מקצב גדילת הגוף של התינוק הרך. במהלך השנתיים הראשונות לחיי התינוק, יגדלו מאד העיניים והעצב האופטי, שאחראי לחבר אותן למוח. בהתאם לכך יש בשנים האלה התפתחות מדהימה ומתמדת בראיה שלנו.
ואגב, זו גם הסיבה שאצל תינוקות וילדים קטנים העיניים נראות גדולות יותר מאשר אלה של המבוגרים.
ואכן, לאחר השנים הראשונות, גודל העיניים שלנו כמעט ולא משתנה עם השנים. העיניים, שכבר בגיל מוקדם מאוד הגיעו כמעט לגודלן הסופי, לא עומדות לגדול באופן משמעותי. גלגל העין כן יגדל, אבל העין עצמה - כמעט ולא.
הנה העיניים המשוכללות שלנו ששום מצלמה מודרנית לא מתקרבת אליהן (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
כך התפתחו העיניים שלנו באבולוציה (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
מבנה העין (עברית):
https://youtu.be/f6T5CqfpE7k
ותכנית טלוויזיה על העין לילדים (עברית):
https://youtu.be/7g67QCitGic?long=yes
איך פיהוקים קשורים בשטן?
שאלתם את עצמכם פעם מדוע אנו מכסים את ידינו בעת שאנו מפהקים?
ובכן, אנו עושים זאת כי אנו מחקים את אבותינו ואבות אבותינו. המנהג הזה הוא קדום מאד. מדהים כמה אמונות טפלות נקשרו בפיהוקים.
האמונות הטפלות קשרו אותו למחלת הדבר ולשיגעון ומחלות נפש, אבל הכל התחיל בשטן וברשע הטהור. מסתבר שהפיהוק נקשר בימי קדם לשטן, לא פחות. אחת האמונות הנפוצות אז הייתה שהפיהוק יאפשר לנשמה לברוח מהגוף. לכן נהגו אז לכסות את הפה בשעת הפיהוק, כדי למנוע מבריחת הנשמה מהגוף.
גם היוונים הקדמונים ראו בפיהוק סכנה שהנשמה תברח מהגוף לעבר משכן האלים שבשמיים. מעניין, אגב, שהחוקרים גילו אמונה מקבילה אצל בני המאיה מיבשת אמריקה, מי שלא היו בקשר עם התרבות האירופית בשום שלב בהיסטוריה.
המסורת המוסלמית, מסתבר, ראתה גם היא בו עניין שטני. הפיהוק, האמינו באיסלאם של אותם ימים, נגרם מהשטן. לכן על המאמין היה להימנע ככל יכולתו ממנו ובלית ברירה לכסות בשעת הפיהוק את פיו.
בימי הביניים, לעומת זאת, ראו בכיסוי הפה בעת הפיהוק דווקא את ההיפך. השדים והרוחות הרעות של השטן הרי רוצים להיכנס לגופנו ולהשתלט עליו. לכן, כדי למנוע מהם לנצל את ההזדמנות ולהיכנס אל הפה הפעור בזמן הפיהוק, ראו חובה לכסות את הפה. זו הייתה דרך להילחם בשטן ובכנופיות הרוחות והשדים שלו. יש נוצרים שעד ימינו מצטלבים אחרי פיהוק ומביטים לשמיים בבקשה מהירה שלא יקרה דבר.
בעולם יש עוד אמונות משונות שנקשרו ונקשרות עדיין לפיהוק. יש הרואים באדם שנתפס מפהק כמישהו שאיבד את שפיותו. במקומות אחרים חושדים בו שהוא חלה בדבר או במחלה נוראה אחרת. בקיצור, פיהוק הוא עניין שיכול להיתפס אצל עמים מסוימים כמסוכן במיוחד. אז היזהרו בפיהוק הבא שלכם וכסו את הפה היטב...
הנה הפיהוק שתואר כמעשה שטן, לעומת העיטוש, שמוחמד אמר למוסלמים שהוא ברכת האל:
https://youtu.be/zJ8rS_LpEcU
פיהוקים אצל בעלי חיים:
https://youtu.be/ohZLUw5sNhY
ובחיוך - סימפוניה של פיהוקים:
https://youtu.be/m_PiKXwGmo8
שאלתם את עצמכם פעם מדוע אנו מכסים את ידינו בעת שאנו מפהקים?
ובכן, אנו עושים זאת כי אנו מחקים את אבותינו ואבות אבותינו. המנהג הזה הוא קדום מאד. מדהים כמה אמונות טפלות נקשרו בפיהוקים.
האמונות הטפלות קשרו אותו למחלת הדבר ולשיגעון ומחלות נפש, אבל הכל התחיל בשטן וברשע הטהור. מסתבר שהפיהוק נקשר בימי קדם לשטן, לא פחות. אחת האמונות הנפוצות אז הייתה שהפיהוק יאפשר לנשמה לברוח מהגוף. לכן נהגו אז לכסות את הפה בשעת הפיהוק, כדי למנוע מבריחת הנשמה מהגוף.
גם היוונים הקדמונים ראו בפיהוק סכנה שהנשמה תברח מהגוף לעבר משכן האלים שבשמיים. מעניין, אגב, שהחוקרים גילו אמונה מקבילה אצל בני המאיה מיבשת אמריקה, מי שלא היו בקשר עם התרבות האירופית בשום שלב בהיסטוריה.
המסורת המוסלמית, מסתבר, ראתה גם היא בו עניין שטני. הפיהוק, האמינו באיסלאם של אותם ימים, נגרם מהשטן. לכן על המאמין היה להימנע ככל יכולתו ממנו ובלית ברירה לכסות בשעת הפיהוק את פיו.
בימי הביניים, לעומת זאת, ראו בכיסוי הפה בעת הפיהוק דווקא את ההיפך. השדים והרוחות הרעות של השטן הרי רוצים להיכנס לגופנו ולהשתלט עליו. לכן, כדי למנוע מהם לנצל את ההזדמנות ולהיכנס אל הפה הפעור בזמן הפיהוק, ראו חובה לכסות את הפה. זו הייתה דרך להילחם בשטן ובכנופיות הרוחות והשדים שלו. יש נוצרים שעד ימינו מצטלבים אחרי פיהוק ומביטים לשמיים בבקשה מהירה שלא יקרה דבר.
בעולם יש עוד אמונות משונות שנקשרו ונקשרות עדיין לפיהוק. יש הרואים באדם שנתפס מפהק כמישהו שאיבד את שפיותו. במקומות אחרים חושדים בו שהוא חלה בדבר או במחלה נוראה אחרת. בקיצור, פיהוק הוא עניין שיכול להיתפס אצל עמים מסוימים כמסוכן במיוחד. אז היזהרו בפיהוק הבא שלכם וכסו את הפה היטב...
הנה הפיהוק שתואר כמעשה שטן, לעומת העיטוש, שמוחמד אמר למוסלמים שהוא ברכת האל:
https://youtu.be/zJ8rS_LpEcU
פיהוקים אצל בעלי חיים:
https://youtu.be/ohZLUw5sNhY
ובחיוך - סימפוניה של פיהוקים:
https://youtu.be/m_PiKXwGmo8
איך בנויות העיניים?
העין האנושית היא האמצעי שלנו לקלוט את קרני האור, מעין חיישן משוכלל שברא לנו הטבע. קרני האור פוגעות בדברים שונים מסביבנו וחוזרות לעין. הקרניים חודרות דרך האישון שבעין והאור פוגע ברשתית, שבצידו האחורי של גלגל העין. מהרשתית מעביר עצב הראיה את המידע על האור אל מוחנו. המוח מפענח את התמונה ו"רואה" אותה בצבעים.
למעשה, אזור קטן במרכז העין הוא האחראי לעיקר הראייה שלנו. בו רואים היטב, כשמסביבו טבעת שבה רואים תמונה מטושטשת ואזור גדול יותר מסביב, שבו אנו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים שנקלטים במרכז העין. כשאנו מתמקדים במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. את הצבעים והדיוק שמסביב איננו חווים באמת.
הנה סרטון על מבנה העין האנושית (עברית):
http://youtu.be/f6T5CqfpE7k
כך התפתחו העיניים שלנו (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
סרטון שמדגים את חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
והעין מקרוב ובהילוך איטי, כך שרואים את הרטט העדין של האישון:
https://youtu.be/Fmg9ZOHESgQ?t=17s
העין האנושית היא האמצעי שלנו לקלוט את קרני האור, מעין חיישן משוכלל שברא לנו הטבע. קרני האור פוגעות בדברים שונים מסביבנו וחוזרות לעין. הקרניים חודרות דרך האישון שבעין והאור פוגע ברשתית, שבצידו האחורי של גלגל העין. מהרשתית מעביר עצב הראיה את המידע על האור אל מוחנו. המוח מפענח את התמונה ו"רואה" אותה בצבעים.
למעשה, אזור קטן במרכז העין הוא האחראי לעיקר הראייה שלנו. בו רואים היטב, כשמסביבו טבעת שבה רואים תמונה מטושטשת ואזור גדול יותר מסביב, שבו אנו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים שנקלטים במרכז העין. כשאנו מתמקדים במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. את הצבעים והדיוק שמסביב איננו חווים באמת.
הנה סרטון על מבנה העין האנושית (עברית):
http://youtu.be/f6T5CqfpE7k
כך התפתחו העיניים שלנו (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
סרטון שמדגים את חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
והעין מקרוב ובהילוך איטי, כך שרואים את הרטט העדין של האישון:
https://youtu.be/Fmg9ZOHESgQ?t=17s
איך רוכשים טעם נרכש?
טעם נרכש (Acquired Taste) הוא טעם שמתחילים לאהוב רק אחרי שמתרגלים אליו. טעם נרכש זוכה להערכה רק ממי שנחשפו אליו כמה פעמים ולא ממי שלא ניסו אותו, או שהתרחקו ממנו.
בפשטות, טעם שלא טעים לך בפעמים הראשונות אולי, אבל אחרי כן הוא יתפוס אותך ויהיה טעים בהחלט, הוא ככל הנראה טעם נרכש.
בירה, יין, או קפה, למשל, הם טעמים נרכשים. כששותים אותם בפעם הראשונה הם ממש לא טעימים. רק אחרי שמנסים אותם כמה פעמים אפשר להתרגל אליהם ובהמשך גם לרצות לשתות עוד מהם ולאהוב את טעמם.
הנה הסבר על טעם נרכש:
https://youtu.be/TswVWhussKg
על מזון נא או חי כטעם נרכש:
https://youtu.be/SFYfF-OP0_M
וסוג נוסף של טעם נרכש, בדוריאן, פרי מסריח במיוחד שנחשב לפרי הטעים בעולם:
https://youtu.be/wg5SsMEtfhs
טעם נרכש (Acquired Taste) הוא טעם שמתחילים לאהוב רק אחרי שמתרגלים אליו. טעם נרכש זוכה להערכה רק ממי שנחשפו אליו כמה פעמים ולא ממי שלא ניסו אותו, או שהתרחקו ממנו.
בפשטות, טעם שלא טעים לך בפעמים הראשונות אולי, אבל אחרי כן הוא יתפוס אותך ויהיה טעים בהחלט, הוא ככל הנראה טעם נרכש.
בירה, יין, או קפה, למשל, הם טעמים נרכשים. כששותים אותם בפעם הראשונה הם ממש לא טעימים. רק אחרי שמנסים אותם כמה פעמים אפשר להתרגל אליהם ובהמשך גם לרצות לשתות עוד מהם ולאהוב את טעמם.
הנה הסבר על טעם נרכש:
https://youtu.be/TswVWhussKg
על מזון נא או חי כטעם נרכש:
https://youtu.be/SFYfF-OP0_M
וסוג נוסף של טעם נרכש, בדוריאן, פרי מסריח במיוחד שנחשב לפרי הטעים בעולם:
https://youtu.be/wg5SsMEtfhs
מהו גיהוק?
הגיהוק (Burp), שנקרא גם גרעפס - יציאה של גזים ממערכת העיכול (הקיבה או הוושט) דרך הפה, בלווית צליל מוכר ולעיתים גם עם ריח קל. במילים אחרות, מדובר בפליטה של אוויר מהקיבה או מבית הבליעה אל מחוץ לגוף.
הגיהוק נגרם לרוב מאכילה או שתייה מהירים מדי. אלה גורמים לבליעה של אוויר (תופעה הנקראת אירופגיה) ולשחרורו מהגוף מאוחר יותר. גם שתיית משקאות מוגזים כמו בירה ומשקאות מוגזים, יכולה לגרום לגיהוקים, כיוון שהם משחררים לאחר השתייה גז פחמן דו-חמצני מהגוף.
ניתן לגרום לגיהוק על ידי בליעת אוויר ואז שחרור שלו, תוך השמעת קול. אבל שימו לב - זה לא מנומס!
זו הסיבה שאנו מגהקים (מתורגם):
https://youtu.be/-AdQLkUkui8
ומישהו שהחליט להסביר את ההבדל שבין גיהוק לשיהוק ופיהוק (עברית):
http://youtu.be/-V90hWHTvyo
הגיהוק (Burp), שנקרא גם גרעפס - יציאה של גזים ממערכת העיכול (הקיבה או הוושט) דרך הפה, בלווית צליל מוכר ולעיתים גם עם ריח קל. במילים אחרות, מדובר בפליטה של אוויר מהקיבה או מבית הבליעה אל מחוץ לגוף.
הגיהוק נגרם לרוב מאכילה או שתייה מהירים מדי. אלה גורמים לבליעה של אוויר (תופעה הנקראת אירופגיה) ולשחרורו מהגוף מאוחר יותר. גם שתיית משקאות מוגזים כמו בירה ומשקאות מוגזים, יכולה לגרום לגיהוקים, כיוון שהם משחררים לאחר השתייה גז פחמן דו-חמצני מהגוף.
ניתן לגרום לגיהוק על ידי בליעת אוויר ואז שחרור שלו, תוך השמעת קול. אבל שימו לב - זה לא מנומס!
זו הסיבה שאנו מגהקים (מתורגם):
https://youtu.be/-AdQLkUkui8
ומישהו שהחליט להסביר את ההבדל שבין גיהוק לשיהוק ופיהוק (עברית):
http://youtu.be/-V90hWHTvyo
