וִילְהֵלְם רֶנְטְגֶן (Wilhelm Röntgen), פיזיקאי ומדען גרמני, הוא ראשון הזוכים בפרס נובל לפיזיקה ובכלל.

זה היה בשנת 1901. אבל סיפורו של החוקר המרתק הזה מתחיל שש שנים לפני כן, ב-1895. רנטגן ערך באותה תקופה ניסויים עם שפופרת קתודית, סוג של מנורה ייחודית. לפתע הוא הבחין בדבר מוזר - מסך הבריום, שהיה מצופה בחומר פלואורסנטי, החל לזהור ללא סיבה או הסבר כלשהו.

רנטגן הופתע, במיוחד בשל העובדה שהשפופרת הייתה עטופה בנייר שחור ואטום שמנע יציאה של אור החוצה. המדען הבין שלגמרי במקרה הוא גילה משהו חדש ומעניין. ולא סתם מעניין אלא מדהים - זו ככל הנראה קרינה, שהיא בלתי נראית וחודרת דרך חומרים.

במהלך השבועות הבאים ותוך בדיקת הקרניים החדשות שגילה, הסתגר וילהלם הסקרן במעבדה שלו, כשהוא אוכל וישן בה. הוא לא הפסיק לערוך ניסויים מגוונים ובהדרגה למד באופן ברור שהקרינה המסתורית הזו חודרת דרך חומרים רבים ונבלעת רק על ידי עופרת.

הניסוי המפורסם ביותר שלו במהלך המחקרים הללו הנםיק את צילום הרנטגן המפורסם ביותר, צילום ידה של אשתו, אנה ברטה רנטגן, בו אפשר היה לראות את העצמות שבתוך היד - מבחוץ.

הצילום הזה, אגב, נחשב לצילום הרנטגן הראשון בהיסטוריה.

מכיוון שלא ידע בדיוק מה טיבה של הקרינה החדשה, רנטגן קרא לה "קרני X". למה דווקא X? כי זו היה מנהג מקובל, מעין מוסכמה במתמטיקה ובמדע לכנות כך כל דבר לא ידוע. לצד השם הנוסף "קרני רנטגן", שניתן במהלך השנים, יישאר השם הזה, X-rays, עד היום, בתור שמן של הקרניים הללו - גם מאה ויותר שנים אחרי שפוצח טבען של הקרניים והקרינה והן מפוענחות לחלוטין.

הגילוי הזה שינה את עולם הרפואה באופן בלתי נתפס. בזכותו התאפשר לרופאים לקבל מבט אל תוך הגוף האנושי, מבלי הצורך לנתח אותו. זה אמנם מבט מוגבל, בעיקר לעצמות, אבל זו הייתה מהפכה אמיתית, שכאמור זיכתה את החוקר הגאון רנטגן בפרס נובל הראשון לפיזיקה.

ורנטגן הצנוע עשה עוד מעשה מדהים. באלטרואיזם ואנושיות מופתיים הוא קבע שהתגלית שלו צריכה להיות תרומה לאנושות כולה וסירב לרשום עליה פטנט ולהתעשר עושר עצום. וכך, במקום שיהיה מקור לעושר אישי ורווחה אינסופית לו ולמשפחתו, הפך מכשיר הרנטגן לנפוץ בעולם כולו, הציל אינספור חיים והקל על סבלם של מאות מיליוני אנשים, מכל הארצות והמעמדות, במהלך השנים.

זו ללא ספק דוגמה מעוררת השראה למדען אמיתי שהאמין בכל ליבו שעל המדע לשרת את טובת האנושות ולא רק את תהילת המדענים.

על שמו של רנטגן נקראת יחידת המידה למדידת קרינה מייננת, "רנטגן" וכן היסוד הכימי רנטגניום.


הנה סיפורו של רנטגן ופרס הנובל הראשון (עברית):

https://youtu.be/vSCatc-O-DI


כך הוא גילה את קרני הרנטגן (מתורגם):

https://youtu.be/gsV7SJDDCY4


ואלה קרני ה-X, הקרניים שזיכו את רנטגן בפרס הנובל הראשון לפיזיקה (מתורגם):

https://youtu.be/ydbEI23XieA

בשנת 1953 גילה קארל ציגלר (Karl Ziegler) במקרה את השיטה לייצור פוליאתילן. הפוליאתילן הוא אחד מסוגי הפלסטיק החשובים והתעשייה עושה בהם שימוש רב בעידן המודרני. מיריעות ניילון לאיטום ועד בקבוקי פלסטיק, צינורות השקיה, שקיות ועוד - הכל היום מיוצר מחומר הפלא פוליאתילן.

בשנת 1963 זכה ציגלר בפרס נובל על גילוייו בתחום של הפולימרים הכבדים. תרומת ההמצאה המקרית שלו תרמה מאד לתעשייה המודרנית והיא הובילה לפריצות דרך רבות ונוספות.


הנה סרטון על המצאת הפוליאתילן:

https://youtu.be/e0-swFI9-SQ


וכך יוצרים את הפוליאתילן:

https://youtu.be/4V1GYCqkJg0

בשנת 1912, כשהחוקר ויקטור הס ריחף בכדור פורח, הוא גילה תופעה מדהימה: אנרגיה גרעינית באוויר. זה החל כשהוא המריא לגובה של 5 קילומטרים וגילה שהקרינה בגבהים היא כפולה ויותר מזו שבגובה הנמוך יותר.

בכך הפריך הס את ההנחה הקודמת שהקרינה תדעך ככל שאנו גובהים ומתרחקים מכדור הארץ. סברה זו הניחה שכדור הארץ הוא מקור הקרינה.

החוקר גם הבין בהמשך שהוא עלה על תגלית מעניינת, שכן הוא הבין שאותה אנרגיה גרעינית שהוא גילה באוויר מגיעה מהחלל. אך משהעמיק במחקר הוא הבין שמקור הקרינה הזו אינו מהשמש, אלא מהחלל החיצון, כלומר מהיקום, מחוץ למערכת השמש.

אמנם עד גובה של קילומטר אחד הולכת רמת הקרינה ויורדת, אך כשממשיכים לעלות מעל גובה זה, היא עולה באופן חד. משמע - הקרינה חודרת לאטמוספרה דרך החלל החיצון. ויקטור הס גילה בכך את הקרניים הקוסמיות.

התגלית של הס פתחה את השער לתגליות חדשות בתחום הפיזיקה הגרעינית. לימים היא גם תזכה אותו בפרס נובל לפיזיקה.

כ-10 שנים אחר-כך יאמת רוברט מיליקן את ממצאיו של הס וייתן לקרינה הזו את השם "קרינה קוסמית". זה יסייע לפתוח שורה גדולה של מחקרים בנושא.

הפיזיקאים רואים בקרניים הקוסמיות הללו מעין שליחי מידע מהחלל. הקרניים הללו מביאות איתן ידע על החלל החיצון והרחוק יותר, זה ששום טלסקופ או לוויין לא יכול לראות.

אגב, על חייו האישיים של ויקטור הס לא הקלו הקרניים הקוסמיות ופרס הנובל יותר מדי. אשתו הייתה יהודיה והאנטישמיות הגוברת בהשפעת היטלר, גרמה לו קשיים ופחד. בשנת 1938 הוא נמלט מאוסטריה אל ארצות הברית, בה בילה את שארית חייו והפך למדען אמריקאי.


הנה סיפורה של קרינת היקום וקרניים קוסמיות מהחלל (עברית):

https://youtu.be/91801Y1lsCg


כך התגלתה הקרינה הקוסמית:

https://youtu.be/dmyGzaB8DFo


מה שסוכנות נאס"א יודעת לספר על קרינת היקום הקוסמית:

https://youtu.be/IGkn4v8ar4M


מקור הקרניים הקוסמיות שמייצרות את הקרינה היקומית הזו:

https://youtu.be/N1CxA7r-4oc


וסרט תיעודי על הקרינה הקוסמית של היקום:

https://youtu.be/k_wt5AFjRQo?long=yes

ג'וסלין בל ברנל (Jocelyn Bell Burnell) היא אסטרופיזיקאית צפון-אירית שגילתה את קיומם של הפולסרים. פרס הנובל לפיזיקה שהוענק ב-1974, ניתן רק למנטור שלה ולשותפו, בעוד שהיא עצמה, כמי שגילתה את התגלית החשובה כל כך, נושלה מההכרה בתגלית ולא זכתה להימנות על מקבלי הפרס.

זה התחיל באוגוסט 1967, כשסטודנטית צעירה לדוקטורט באוניברסיטת קיימברידג' בדקה ערימות של נתוני רדיו מטלסקופ ענק שעזרה לבנות. ג'וסלין בל ברנל (Jocelyn Bell Burnell) הבחינה במשהו מוזר - אות רדיו חלש שחזר על עצמו בדיוק כל שנייה ושליש. האות היה כל כך מדויק שהצוות חשב ברצינות שמא הם קולטים שידור של חייזרים. הם אפילו כינו אותו "LGM-1" על שם האנשים הירוקים הקטנים (Little Green Men).

בל ברנל, שנולדה ב-1943 בבלפסט שבצפון אירלנד, למדה פיזיקה בעיר גלזגו ועברה לאוניברסיטת קיימברידג' למחקר מתקדם. שם היא עבדה תחת פרופסור אנתוני הוויש (Antony Hewish) על פרויקט המחקר לחיפוש קווזרים (Quasars) באמצעות טלסקופ רדיו חדש.

את הטלסקופ, שכלל מעל ל-2,000 אנטנות, ג'וסלין עצמה עזרה לבנות ומיקמה בעצמה רבות מהאנטנות באדמה, תוך שהיא מחברת כבלים רבים במשך חודשים.

הקווזרים שהיא חיפשה הם מקורות רדיו דמויי כוכבים שבתחילה נראו דרך הטלסקופ כמו כוכבים רגילים, אך פלטו כמויות עצומות של קרינת רדיו. מדובר במרכזים פעילים של גלקסיות עתיקות, עם חורים שחורים ענקיים ועוצמתיים במיוחד, שבולעים כל חומר, בקצב מטורף. כשהחומר הזה נופל לתוך החור השחור, הוא מתחמם לטמפרטורות קיצוניות ופולט אור עז בכל התדרים האפשריים.

המעניין הוא שבזמן שהיא חיפשה קווזרים רחוקים, הנמצאים במרחק של מיליארדי שנות אור מכדור הארץ, היא גילתה דווקא את הפולסרים, הקרובים הרבה יותר.

חשוב להבין כי שני סוגי האובייקטים הללו, הכל כך שונים זה מזה, מייצגים שני קצוות מנוגדים של הפיזיקה הקוסמית - בעוד שהקווזר הוא תוצר של מוות כוכבי מקומי, בגלקסיות שככל הנראה כבר לא קיימות, הפולסר הוא ביטוי לכוחות עצומים במרכזי גלקסיות צעירות המתקיימות כיום.

כשגילתה את האותות המסתוריים, בל ברנל עבדה בקפדנות לגלות מקורם. היא גילתה עוד אותות דומים במקומות אחרים בשמיים ובכך הוכיחה שמדובר בתופעה טבעית חדשה לחלוטין - פולסרים. אלה הם כוכבי נויטרונים, שרידי כוכבים מסיביים שעברו התפוצצות סופרנובה, כוכבים שמסתובבים במהירות בלתי נתפסת ופולטים קרני רדיו מקטביהם המגנטיים.

אגב, הם זכו לשם "פולסרים" מכיוון שכשהקרן פוגעת בכדור הארץ אנו קולטים בעצם פולסים, מעין יחידות "דופק" של קרינה.

מכל מקום, הגילוי הזה היה פורץ דרך. פולסרים הפכו לכלי חיוני לחקר היקום, הם משמשים כשעונים קוסמיים מדויקים ביותר ואף עוזרים לאשר תיאוריות של איינשטיין על גלי כבידה.

אבל כשהוענק פרס נובל לפיזיקה ב-1974 על הגילוי, הוא ניתן לאנתוני הוויש ולמרטין ריילה (Martin Ryle) ולא לג'וסלין בל ברנל, מי שגילתה אותם. ההחלטה עוררה סערה בקהילה המדעית. רבים ראו בכך דוגמה קלסית ל"אפקט מתילדה" (Matilda Effect) - תופעה מרגיזה בה מתעלמים מחלקן של מדעניות בתגליות מדעיות, או מייחסים תגליות כאלה לגברים בלבד.

אגב, בל ברנל עצמה התייחסה לכך בקור רוח וגרסה שלדעתה פרסי נובל מיועדים למנחים בכירים ולא לסטודנטים כמוה. למרות העוול, היא המשיכה בקריירה מבריקה, הפכה לפרופסורית מכובדת וב-2008 נבחרה לנשיאה הראשונה של המכון המלכותי לאסטרונומיה (Royal Astronomical Society).

ב-2018 היא זכתה בסכום של 3 מיליון דולר, פרס הפיזיקה המיוחד של קרן ברייקת'רו (Special Breakthrough Prize in Fundamental Physics).. את כל כספי הפרס היא תרמה להקמת קרן מלגות לעידוד נשים וקבוצות מיעוט במדע.

כיום נחשבת בל ברנל לאחת האסטרונומיות החשובות בהיסטוריה. הפולסרים שגילתה המשיכו לחשוף את סודות היקום, מהגישה הישירה הראשונה לכוכבי נויטרונים ועד לזיהוי מערכות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.

סיפורה של ברנל מזכיר שגילויים מדעיים גדולים יכולים לבוא מכל מקום, אפילו מסטודנטית צעירה שהבחינה בפרט קטן ומוזר בתוך הרים של נתונים והיטיבה להבינו, במקום בו נכשלו חוקרים ותיקים ומנוסים.


הנה סיפורה של ג'וסלין בל ברנל:

https://youtu.be/hac-D6_u9kY


חיפשה קווזרים וגילתה פולסרים - על תגליתה המדהימה:

https://youtu.be/z_3zNw91MSY


זהו הפולסר - בהסבר מפיה:

https://youtu.be/F0AAgqt0g9U


על פרס הנובל הלא צודק - דווקא למי שפקפקו בהתחלה בתגלית:

https://youtu.be/ac2bTJ_pcvQ


והיא מספרת את חייה:

https://youtu.be/NDW9zKqvPJI?long=yes

רבים מתבלבלים בין תגלית להמצאה, בין משהו שאנו מגלים לרעיון שעולה לנו בראש.

אז הבה נבין את ההבדלים ביניהם.

תגלית היא דבר קיים שמתגלה, לרוב איזה שהוא סוד שנמצא בטבע. דבר שמישהם, אולי אנחנו לעצמנו, מצליחים לחשוף ולגלות.

המצאה, לעומת זאת, היא מעשה חדש. דבר מה שהעלה מישהו בראשו, שלא היה קיים לפני כן. אולי אפילו אנחנו.

המצאות הן למשל הטלוויזיה, הטלפון והנורה החשמלית. המציאו אותם אנשים ולא הטבע.

תגליות הן לדוגמה כוח הכבידה או יבשת אמריקה. הם היו קיימים ומישהו גילה אותם בשלב כלשהו בהיסטוריה.

אז בעוד שתגלית היא גילוי של משהו שתמיד היה קיים ולא היה ידוע לבני אדם, המצאה היא יצירה של דבר מה שלא היה קיים, פיתוח של דבר חדש, יש מאין.

#תגליות נוספות לדוגמה
עוד תגליות מפורסמות לדוגמה הן הדנ"א, גלי הרדיו, האבולוציה וגילוי האטום. כולם היו קיימים והתגלו, כשלרוב מי שמגלים תגליות כאלה הם מדענים, או לבדם כיחידים או בצוות.

למגלים משמעותיים במיוחד מוענקים בכל שנה פרסי נובל.


#המצאות נוספות
המצאות מפורסמות הן למשל המצאת הדפוס, המטוס ומכשיר הרדיו. מי שממציאים המצאות הם בדרך כלל ממציאים ומהנדסים.

רבים מהם הם חלק מצוות, לפעמים צוות גדול. לעתים המוביל או העיקרי שבהם זוכים לתהילה, לפרסום ולממון גדול על ההמצאה או הפטנט שנרשם עליה.


הנה כמה מההמצאות ששינו את חיי האנושות (עברית):

https://youtu.be/CDQv8y8FZ6g


ההמצאות הגדולות וההמצאות החשובות בהיסטוריה:

https://youtu.be/bNUfZ3_VkuE


ותגליות גדולות שהונעו על ידי רעיונות פשוטים (מתורגם):

http://youtu.be/F8UFGu2M2gM?t=14s

בשנת 1974 גילה צמד הכימאים האמריקאיים רולנד ומולינה ששכבת האוזון שבאטמוספרת כדור הארץ נפגעת בשל חומרים וגזים ממשפחת ה-CFC (הפריאונים).

שכבת האוזון שומרת על בעלי החיים מקרינת השמש המסוכנת לבריאות, קרינת UV. על אף שתעשיית הנפט והתרכובות שלו התנגדה לתיאוריה ועשתה ככל יכולתה להוכיח שמדובר בשגיאה, הוכח בשנת 1984 שריכוז האוזון באטמוספרה ירד בתוך 10 שנים ב-40%.

השניים הראו שהפגיעה באוזון מתחילה מעל לקטבים של כדור הארץ. משם היא מתפזרת, בעזרת מערבולות אוויר, כמעט אל כל האטמוספרה.

תגליתם חייבה את העולם לנקוט בצעדים כדי למנוע שימוש בגזי פריאון. משנחתם "פרוטוקול מונטריאול", שבו התחייב העולם לעצור את הפגיעה באוזון, החל השינוי. כיום נראה שהפגיעה נעצרת והאוזון מתחיל להשתקם לאיטו.


הנה סרטון על תגליתם של רולנד ומולינה וחשיבותה ביצירת השינוי העולמי לעצירת הפגיעה באוזון:

https://youtu.be/NujiXH1-_0E


וסרטון נוסף על המשמעויות של תגליתם של החוקרים רולנד ומולינה:

https://youtu.be/GCNvvlDwnik

השיטה לתארוך, כלומר קביעת הגיל של ממצאים ארכיאולוגיים היא בעזרת פחמן 14. מדובר בשיטת תיארוך רדיומטרי - שיטה שמתבססת על ידיעה של קצב הדעיכה הרדיואקטיבית של איזוטופים בטבע.

על ידי שיעור קצב הדעיכה הזה ניתן לחשב בעת המדידה את גילו של כל מרכיב דומם בכדור הארץ. בכך ניתנת האפשרות הטובה ביותר כיום לקבוע את התיארוך המדויק ביותר לממצאים ארכאולוגים.

שיטת התארוך באמצעות פחמן 14 הומצאה בשנת 1949 על ידי הכימאי האמריקאי וילארד ליבי. היא נחשבת מהשיטות המדויקות ביותר לקביעת גילם של חפצים.

המגלה וילארד ליבי זכה בפרס נובל על שיטת קביעת הגיל בעזרת פחמן 14 והיה לאחד מגדולי התורמים למחקר בתחומים אלה בעולם.


הנה התארוך בעזרת פחמן 14:

https://youtu.be/phZeE7Att_s


על הכימיה של תיארוך ממצאים באמצעות פחמן 14 (מתורגם):

https://youtu.be/w0v8qcaf-GM


ודוגמה לתיארוך של שלד בעזרת פחמן 14 (מתורגם):

http://youtu.be/z28FnWyMuGo

את ההולוגרפיה (Holography) המציא דֶנִיס גַאבוֹר (Dennis Gabor), פיזיקאי אנגלי יליד הונגריה.

בשנת 1947 פיתח גאבור את היכולת לצלם דמות בשלושה ממדים. היא ההולוגרפיה.

אם בתחילה לא היה מקור אור שהיה מסוגל לייצר הולוגרמה ראויה, עם הומצא הלייזר ב-1960 וניתן היה ליישם את ההמצאה. בהדרגה הצליחו חוקרים שונים ללכוד, בסוג של צילום תלת ממדי, תמונות של עצמים אמיתיים.

בשנת 1971, לאחר הבשלת הגילויים התיאורטיים שלו על ההולוגרמות, זכה האיש בפרס נובל על המצאתו זו.

כיום מיוצרות ההולוגרמות השכיחות, כמו אלה שעל כרטיסי אשראי, על ידי הארה, באמצעות אור רגיל, שיוצרות כמה שכבות המונחות זו על זו. מה שהן מייצרות היא מעין תמונה בתלת ממד שיש בה עומק.

כיום מיישמים את המצאתו של גאבור, תוך עשיית צעדים ראשונים בחזונות הבאים של ההולוגרמה - מופעי בידור ושימושים תקשורתיים ועסקיים. פרטים בתגית "טלפרזנס".


הנה סיפורו של דניס גאבור:

https://youtu.be/djPt6D27ufE


הסבר ההולוגרפיה:

http://youtu.be/AXhGfkGh4vM


דוגמה לשימוש בהולוגרמות עם קרן לייזר ביתית:

http://youtu.be/lJVhWwINovY


ובהולוגרפיה משתמשים כיום למופעים המחזירים אמנים מתים לחיים:

http://youtu.be/Cqfa-u3DSdk

אנו מכירים את ה-MRI מבית החולים והמכון לבדיקות רפואיות. MRI הם ראשי התיבות של "דימות תהודה מגנטית". זהו מכשיר תהודה מגנטי שמאפשר לבצע סוג של סריקה מבחוץ של הגוף. הוא משמש בכך לצורך המחשת האיברים הפנימיים בגוף, מבלי הצורך להשתמש בקרני רנטגן.

הטכנולוגיה פותחה על ידי ממציאי המכשיר, פול לוטרבר ופיטר מנספילד. הם גם זכו בשנת 2003 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על המצאת ה-MRI, בזכות החשיבות הרבה שלו ככלי אבחוני ורפואי.

בישראל יוצרו בעבר רבים ממכשירי ה-MRI, בעיקר על ידי חברת "אלסינט" שהיתה מהמובילות בעולם בתחום.

השימושים של MRI הם למטרות של אבחון רפואי, חקר המוח, פסיכיאטריה, מחקר ביולוגי ועוד. בעשורים האחרונים הפך ה-MRI לבעל תרומה אדירה למחקר המדעי ובמיוחד למחקרים על המוח. זה קרה בין השאר, תודות לפיתוח של מה שזכה לשם "מכשיר התהודה המגנטי הפונקציונלי" ובקיצור fMRI.

הפריצה המחקרית האדירה ביותר בפענוח המסתורין שאופף את תפקוד המוח ,למשל, התאפשרה תודות לסריקות שמבצעים חוקרים במוח בעזרת fMRI. המכשיר מאפשר לחוקרים לחזות ולצלם את המוח בתלת-ממד ולראות בזמן אמת כיצד מופעלים וכבים אזורים שונים בו, בפעילויות ובמצבים שונים. בעזרתו התגלו, למשל, עובדות של ממש המאוששות את תרומת המוסיקה לפעילות המוחית שלנו.


זוהי בדיקת ה-MRI:

https://youtu.be/o4LEEyULqhQ?t=6s


כל מה שרציתם לדעת על בדיקות MRI:

https://youtu.be/HAqQObqutyI


על טכנולוגיית MRI והשימוש בה:

http://youtu.be/sWVpH_H2se8?t=10s


העקרונות המדעיים שעל פיהם עובד ה-MRI:

http://youtu.be/CjDYkBZquOY


וכך פועל ה-MRI:

https://youtu.be/HUUvBICd6QI

פריץ הָבֶּר (Haber) היה מדען דגול ויהודי שהעולם כולו ואפילו היהודים לא זוכרים לטובה, על אף שכולנו חייבים לו הרבה וכנראה גם את חיינו.

בתחילת המאה ה-20 פיתח פריץ הבר שיטה לסינטזה יעילה של אמוניה, שהיתה נחוצה מאד כדי ליצור דשנים מלאכותיים שנדרש להם חנקן. מדובר היה בצורך חשוב ביותר לכל האנושות, שכן הגידולים החקלאיים נזקקו לדשנים והיה חשש סביר שרעב גדול עומד להתרגש על העולם, מחוסר חנקן הנחוץ לחקלאות.

הפיתוח הגאוני של הבר, ששופר עוד יותר על ידי עמיתו בוש, הציל את העולם מרעב גדול, שהיה עלול לחסל שליש מאוכלוסיית העולם.

אך בו בזמן שקד פריץ הבר, שהיה פטריוט גרמני, על פיתוח נשק הגז הראשון בהיסטוריה. בגאוניותו הוא הפך את מלחמת העולם הראשונה להיות "מלחמת הכימאים", שכן אחריו פיתחו במהירות המדענים של כל הצבאות נשקים כימיים אכזריים ביותר.

עשרות אלפי חיילים מתו ונפגעו וסבלו מכאבי תופת איומים בשל לוחמת הגזים שבאה בעקבות המצאתו.

הבר הפך לאחד האנשים השנואים באירופה ואף שזכה בפרס נובל, דבר שגם הוא לא עבר בשקט וגרר מחאות רבות, שמו הוכתם לתמיד ומעטים זוכרים לו כיום כיצד הציל את העולם.


הנה סיפורו של פריץ הבר - המלאך והשטן היהודי גרמני:

http://youtu.be/tdEE5uvFhOM


סיפורו של הבר, גז הכלורין ומסכות הגז:

https://youtu.be/vmir6SxYNII


סרטון תיעודי שהכינה ילדה על פריץ הבר:

http://youtu.be/B1zjHOoFJxA


ומצגת וידאו על חייו של הגאון שהציל הכי הרבה והרג המונים בהמצאתו:

https://youtu.be/Bv-BSBHpyNM

הגראפין (Graphene) הוא חומר כימי חדש שיוכל בקלות להוביל את המהפכה הטכנולוגית הבאה.

הגראפין הוא חזק פי 200 יותר מפלדה, קל יותר מנוצה וגמיש כמו גומי. הסוללות החדשות עשויות הגראפין נטענות פי 20 יותר מהר ואורך חייהן פי 7 מהסוללות המוכרות לנו.

חומר הגראפין מפותח בהשקעות אדירות ואם יצליח הפיתוח נוכל לקבל בעתיד מכשירים שלא היכרנו כמותם.

דוגמאות? - כלי רכב ומטוסים קלים ובטיחותיים אך בעלי צריכת דלק זעירה, טלוויזיות שניתן להדביק על הקיר כמו טפטים ולגלגל כדי לקחת להרצאות, סמארטפונים ומחשבים גמישים וחזקים מפלדה, סוללות קלות ובעלות חיים ארוכים מאד, עיתונים אלקטרוניים שמחוברים לאינטרנט ומעודכנים בזמן הקריאה, חסרי משקל כמעט ושניתן לקפלם כרצוננו ועוד.

את פיתוח הגראפין מובילים צמד הפיזיקאים מאוניברסיטת מנצ’סטר באנגליה, זוכי פרס נובל בפיזיקה ב-2010, אנדרה גיים וקונסטנטין נובוסלוב. אם יצליח הפיתוח ניתן יהיה לייצר מהגרפן אפילו שרירים מלאכותיים שיחליפו את שרירי הגוף הפגועים של פצועים או את האיברים העייפים שלנו.

את ההמצאה המופלאה שלהם ביססו הממציאים על ערבוב של המינרל גרפיט, אותו גרפיט שאנו מכירים מהעפרונות שלנו, עם פיסות של סרטים דביקים!

אמנם לא הכל פתור בפיתוח הגראפין אבל השקעות של מיליארדים בפיתוחו מבטיחות שאם הוא יצליח, יהיה הגראפין לא פחות מאשר "הפלסטיק של המאה ה-21".


הנה החומר החזק מיהלום - גראפין:

https://youtu.be/fs1-9xRsGCQ


הפוטנציאל שלו לשינוי עולם המוצרים וחיי האדם:

https://youtu.be/Q_eTLPKdrHs


עוד על הגראפין:

http://youtu.be/WFacA6OwCjA


ההכנה של הגראפין ותולדות התגלית המדהימה:

http://youtu.be/PifL8bAybyc


סרטון הדרכה להכנת גראפין בבית:

http://youtu.be/Irg3kbnTN4o


נאנו-חומרים חדשים כבר נוצרו בעקבותיו:

https://youtu.be/jkAXhJWixJ8

איש צנום ישב יום אחד והדגים המצאה ששינתה את העולם. הוא יצר קשר באמצעות מכשיר משונה, בין שני עברי האוקיינוס האטלנטי, במרחק של כמעט 5,000 קילומטרים זה מזה. הוא עשה זאת ללא חוטים או חיבור כלשהו. זהו השידור האלחוטי הראשון בהיסטוריה, כך שגם הרדיו וגם תקשורת האלחוט הומצאו על ידו.

קראו לו גוליילמו מרקוני (Guglielmo Marconi) ואת הרדיו שאנו מכירים הוא המציא ואף זכה על תרומתו זו בפרס נובל לפיזיקה.

עד להמצאתו שודרו מסרים רק באמצעות חוטים, אך הוא התבסס על תיאוריות קודמות ושידר בשנת 1901 מסר אלחוטי ראשון שאחרי מאמצים רבים וספקות מכל עבר, כולל המשקיעים שלו, חוצה את האוקיינוס האטלנטי ומגיע מאירופה אל אמריקה.

ההמצאה של מרקוני הייתה לא פחות ממדהימה מפני שעד אז כל שידורי הטלגרף עברו בחוטים והיתה זו הוכחה לכך שצורתו העגולה של כדור הארץ לא חייבת להפריע לשידור של טלגרף אלחוטי.

לאחר מכן הפכה ההמצאה החדשה למכשיר הרדיו שאנו מכירים, ששימש לשידור להמונים של בידור, מוסיקה, חדשות ומידע. כל כך הרבה המצאות נגזרו מהמצאתו של הגאון האיטלקי הזה, עד שניתן בהחלט לומר שהוא אחד הממציאים החשובים בכל הזמנים.

מצד שני וגם אם זה מעט מאכזב, מרקוני הוא לא באמת ממציא הרדיו הרשמי. זה שוב גאון ההמצאות הנשכח ניקולה טסלה, שהקדים אותו, גם אם לא זכה שהמצאתו תגבר על השיטה האחרת והחכמה יותר של מרקוני. רק שנים רבות לאחר מותו, משזכה טסלה להכרה שהגיעה לו, הוא הוכר וקיבל אישור רשמי על בכורתו בהמצאה המהפכנית של הרדיו.


הנה ההמצאה החדשה - רדיו (עברית):

https://youtu.be/XCjkDPeTs2E


על המצאת הרדיו לילדים:

http://youtu.be/XzJNnr6-Wn0


מכשיר מרקוני משנת 1938:

https://youtu.be/RwtqX0IOPMA


תולדות הרדיו:

https://youtu.be/FexDxf5GLTw


למי שלא ידעו שגם טסלה האגדי התחרה במרקוני על המצאת הרדיו:

https://youtu.be/hYSTAuKWLAc?long=yes


במה תרם להמצאה לי דה פורסט?

https://youtu.be/xV1I_tQtkEI?long=yes


וסרטון ארוך על המצאת הרדיו של מרקוני:

http://youtu.be/g57z0qFdPdQ?long=yes

רדיום (Radium, בעברית: אורית) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי, פי מיליון יותר רדיואקטיבי מהאורניום.

הרדיום התגלה בפאריס על ידי הפיזיקאית הפולנית מארי קירי ובעלה הצרפתי פייר קירי ב-1898 בעפרת אורניום. השניים הפיקו מהעפרה את כל האורניום וגילו שעדיין נשארה רדיואקטיבי.

כך הסיקו צמד החוקרים על קיום יסוד רדיואקטיבי שטרם התגלה - זה היה הרדיום (ביחד עם יסוד נוסף שגילו שם - הפולוניום). הם זכו על כך בפרס נובל.

אגב, בהמשך חייה, לאחר מותו של פייר, זכתה מארי קירי בפרס נובל נוסף והיתה האישה הראשונה שזכתה בשני פרסי נובל.

בהמשך המחקר גילו חוקרים שהרדיום גורם למחלות קשות ולכן פסק השימוש בו לשימושים מסחריים, כגון ייצור של צבעים שזוהרים בחושך.

קיים גם חשש שמותה של מארי קירי, מגלת הרדיום, נגרם מטיפול לא זהיר ברדיום. את יומני המחקר שלה עד היום מתקשים לקרוא, בגלל הרדיואקטיביות המסוכנת שבהם.

בתחילת המאה העשרים השתמשו ברדיום נוכלים רבים כדי למכור לציבור "תרופות פלא" למניעת מחלות ולשיפור כח הגברא. רבים מתו באותה תקופה, כתוצאה מהבורות והתמימות ששלטו ובמידה רבה עודן שולטות גם היום בתחום הרפואה.

גילוי הרדיום והרדיו-אקטיביות השפיעו על פיתוחים מדעיים רבים, כולל הפצצה הגרעינית והמצאות רבות בתחום הרפואה.


הנה הרדיום וחומרים נוספים שהתגלו עם הזמן כקטלניים (מתורגם):

https://youtu.be/gKfjHTk8KrY


ומארי קירי מגלת הרדיו והקורבן הגדול שלו:

http://youtu.be/3KmJsKuJws4