שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
במה התפרסם צייר הכרזות הננסי טולוז לוטרק?
בירת צרפת, פריז של סוף המאה ה-19 הייתה אחת הערים החשובות באמנות העולמית. אחד האמנים המיוחדים והמרתקים בה היה אנרי דה טולוז-לוטרק (Henry De Toulouse-Lautrec), צייר שאינו דומה בדבר לאף אמן אחר בתולדות האמנות.
הוא צייר שעסק בעיקר באמנות שהנציחה את החצר האחורית של חיי הלילה של פריז. לא מעט מציוריו הנציחו נשים לא צנועות במועדונים ובבתי בושת של רובע האמנים של פריז, באזור הסקרה-קר שעל גבעת מונמרטר.
לעיסוק זה הגיע מתוך מראהו הננסי והנלעג, רק 1.50 מטר גובהו, הילוכו המקרטע ואפו העבה. זה לא מראה מצודד מדי, בעיר שמהלכים בה אנשים מהיפים באירופה.
העיוות הגופני שלו הוא לא מקרי. אנרי הצעיר נולד להורים שהיו בני דודים, הרוזן אלפונס והרוזנת אדל דה טולוז-לוטרק, שניהם ממשפחת אצילים מהעיר טולוז.
הם נישאו זה לזו כדי לשמור על הכסף והרכוש בתוך המשפחה.
ביג מיסטייק... הוא נולד עם התאחות לא תקינה של עצמותיו וסבל מפריכות בהן. בילדותו אהב לצייר ולרכוב על סוסים. שני שברים ברגליו גרמו לעצירה של התפתחות פלג גופו התחתון, בעוד הפלג העליון ממשיך להתפתח נורמלית ומעוות בכך את גופו.
בגיל 17 ולאחר שנכשל בבחינות הבגרות, אנרי נוטש את לימודיו ועובר לגור בפריז. בתחילה הוא מושפע מציורי הנשים והרקדניות של אדגר דגה שהעריץ, אבל עם הזמן מסתבר לו שמראהו ונכותו לא אפשרו לו ליהנות כראוי מחיי האמנות התוססים של פריז ולהשתלב בקהילת האמנים.
הזמן הוא סוף המאה ה-19, זמן שבו חיי הלילה של פריז עמוסי אפשרויות. אז די מהר מוצא את עצמו אנרי מבלה במקומות זולים, מרבה באלכוהול ומצייר מראות מחיי הלילה המפוקפקים שמסביבו. הוא רוכש לו שם של מי שמתעד את חיי הבוהמה של פריז ומפרסם איורים נהדרים במגזין הומור וסאטירה בשם "לה ריר", בעברית "הצחוק".
גופו אולי פגום, אבל ראשו מכיל מוח מהיר, חד ורגיש להפליא לאמנות. הוא מהציירים המשכילים והחכמים של התקופה, בעל השכלה ממשית של בן אצילים ותבונה של מי שיודע להתבונן ולקלוט, כי הוא עצמו לא ממש לוקח חלק בקלחת החברתית עצמה.
מושפע מהדפסים יפניים שנתלו כאותה תקופה ברחובות פריז והשפיעו מאוד בחוגים האמנותיים של הבירה הצרפתית, לוטרק מתחיל לצייר את הכרזות הפרסומיות שלו, אלה שמזוהות איתו עד היום ונשארו אופנתיות גם היום, בעידן אמנות הפופולרית העכשווית.
אם את ציורי השמן והאקרילי חווים בעיקר בורגנים ואצילים עשירים, הכרזות שלו מביאות את האמנות לרחוב הפריזאי. טולוז-לוטרק נהנה מזה והפריזאים, מסתבר, אוהבים את הפוסטרים שלו, עם סגנון האר-נובו האופנתי שלהם.
זה לא הופך אותו למאושר. מצבו הבריאותי של האמן האומלל, תוצאה של בילויים ליליים לא שמרניים במיוחד, הלך והחמיר. הרי ריבוי של אפשרויות רומנטיות בעיר האורות לא היו לננס עם גוף מעוות, שסבל כבר מאלכוהוליזם ומעגבת, מחלת מין לא פשוטה.
בשלב מסוים הוא אושפז בבית חולים לחולי רוח וסיים את חייו, בן 36 בלבד, באחוזת משפחתו שבדרום צרפת.
כיום אנרי טולוז לוטרק תופס את אחד המקומות המשמעותיים בתנועה האמנותית של שלהי המאה ה-19. הוא נחשב לאחד מחשובי הציירים הפוסט-אימפרסיוניסטים והוא ככל הנראה מאייר האר נובו המפורסם ביותר. אבל הישגו האמיתי הוא בכך שהכרזות שלו עדיין מתנוססות גם בימינו, לא רק במוזיאונים וגלריות, אלא גם בבתי הצעירים, במועדונים, בסלונים ובמרכזי הבילוי של פריז שלו.
הנה סיפור חייו העצוב של אנרי טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/2kb1atN-w5Q
כך נהג לצייר הנרי דה טולוז-לוטרק במועדונים כמו המולין רוז':
https://youtu.be/TqpJs_hfBQg
רבים מציוריו של אנרי דה טולוז לוטרק בפריז:
https://youtu.be/3fO0GL_XhLA
מעבודותיו של אנרי דה טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/OQfJNf5uRFM
תערוכה של ציוריו במוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק:
https://youtu.be/7KEtcIWk0OY
סרטון תיעודי על חייו של הנרי טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/cp2kZeX5Sd4?long=yes
ותכנית חינוכית על לוטרק (עברית):
https://youtu.be/_lweGstzgOQ?long=yes
מה מיוחד בגוסטב קלימט?
גוסטב קלימט (Gustav Klimt) מוכר בעולם כאחד היוצרים המרתקים של המאה ה-19. אפשר לקרוא לו "הצייר של הנשים", שכן הוא היטיב לתאר בציוריו נשים, בדרך חושנית ויפה במיוחד.
קלימט נולד באוסטריה, כבנו של חרט ורוקע כסף וזהב. הוא למד אמנם אמנות, אבל כדי להתפרנס נהג לצייר ציורי קיר. די מהר החלו ציוריו למשוך תשומת לב רבה, בעיקר בשל האופן המיוחד שבו צייר נשים. כשהעז והחליט לעסוק רק באמנות, הוא הצליח מעל למשוער.
סגנון ציוריו של קלימט הוא עשיר ומלא בקישוטים. רבים רואים בו את היוצר המובהק של תנועה אמנותית שנקראת בצרפתית "אר-נובו" או ארט-נובו (בעברית "אמנות חדשה"). ואכן, קלימט היה מגדולי היוצרים בסגנון האר-נובו, ששאב השראה מהטבע ומרכיבים טבעיים, ששולבו ביצירות בעלות זרימה מסולסלת ומעוטרת.
ואכן, קלימט צייר עם כל המאפיינים של יוצרי התנועה, שהצטיינה בנטייה החזקה שלה לקישוטיות. אפשר לראות את זה בציור "הנשיקה", שהיווה את שיא "התקופה המוזהבת" של קלימט והפך לאייקון תרבותי מהמוכרים והאהובים במאה ה-20.
לאחר מותו ב-1918, לא נעלם הסגנון הייחודי של קלימט ועד היום ניתן לראות את עקבותיו וההשפעות שלו בעולם האמנות של ימינו.
יש דיוקן שצייר בשם "אדל בלוך-באואר 1", שהיה רק אחד מכמה שהוקדשו לאשת חברה וינאית שיש הטוענים שהייתה המאהבת שלו. הדיוקן הזה הוא מהעבודות החשובות ב"תקופה הזהובה" של קלימט והיא נמכרה בזמנו בסכום הגבוה ביותר שבו נרכש ציור עד אז - לא פחות מ-135 מיליון דולר. השיא כבר נשבר מאז, אבל אם היו ויכוחים עד אז, לגבי מידת כישרונו של קלימט, הרי ששיא זה היה אחת ההוכחות לכך.
הנה סיפורו של הצייר גוסטב קלימט:
https://youtu.be/CXQ7n0ezr_A
ציוריו של קלימט:
https://youtu.be/IuHnyct1dmI
קווים לדמותו:
https://youtu.be/WSZEX3ksUe0
סיפור חייו:
https://youtu.be/UXLiaEJ0yH4
תכנית חינוכית על גוסטב קלימט (עברית):
https://youtu.be/FJ5aSKVXy3I?long=yes
ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:
https://youtu.be/ziy0-BSYB5U?long=yes
במה נודע הצייר חואן מירו?
אם אתם רואים ציורים הכוללים כתמים ושירבוטים, לא פעם כאלה המזכירים שרבוטי ילדים, בקווים חזקים ובולטים ולצידם עיגולים, סביר שאתם רואים ציור של מירו.
הצייר הקטלוני מספרד חואן מירו (Caravaggio) היה מהחשובים והבולטים באמני המאה ה-20. הוא היה צייר, פסל וקדר שזכה בפרסים ותארים מכובדים וחשובים על יצירותיו.
מירו הוא מגדולי הסוריאליסטים, בסגנון שמוגדר כ"מופשט סוריאליסטי". הגישה שלו לצבע גם היא מיוחדת ושונה מציירים אחרים במאה העשרים. צבעיו עזים וחודרים היישר ללבו של המתבונן. מככבים בהם צבעי היסוד, כמו אדום, צהוב, לעתים ירוק או כחול וגם שחור.
יש ביצירות של מירו אלמנטים חוזרים כמו, כמו התרנגול, החוזר בהם שוב ושוב, או הסולם, המזכיר לא פעם את סולם יעקב המקראי.לא מעט השראה הוא קיבל מגדולי הציור המיסטי משהו, הירונימוס בוש וויליאם בלייק.
עוד "עוגנים" שכיחים ומאפיינים בולטים בסגנונו הייחודי של מירו וביצירותיו היו דמויות של בעלי חיים, נשים וגורמי שמיים.
לצד ציוריו הרבים, יצר האמן הסוריאליסטי המופשט גם לא מעט פסלים מרשימים. עוד נכללו לצידם גם יצירות קרמיקה וציורי חלון על זככית. את יצירות הפיסול שלו ניתן לראות כיום ברחבי ערים כמו ברצלונה, מדריד וסן פרנסיסקו - בספרד ובארצות אחרות.
מי שעל-פי ההגייה הספרדית נקרא ז'ואן מירו אי פרה חואן, נולד בשנת 1893בברצלונה, שבקטלוניה, בספרד. את ילדותו בילה בכפר מונט רואיג, שנמצא לא רחוק מברצלונה.
כאמן הוא פעל בחייו בפריז, ניו-יורק וברצלונה. בשלוש ערים אלו מוצגות כיום רבות מיצירותיו הידועות ביותר.
הנה מצגת על האמן הספרדי המיוחד מירו:
https://youtu.be/9QYnDjCaTgE
30 מעבודותיו הנודעות:
https://youtu.be/77eSGRcojtg
עוד על חייו של מירו:
https://youtu.be/O9rAdb_ULp0
פרטים ממציוריו הנודעים:
https://youtu.be/yH_YB7fIsLw
ללמוד לצייר כמו מירו:
https://youtu.be/qmGbV3ar2wA
אנימציה שנותנת חיים לציור "הגן" שלו:
https://youtu.be/yDWPOkrJ0B8
אפשר ליצור מובייל שהופך את האסתטיקה שלו לקינטית:
https://youtu.be/v1zGVD6gwrk
וסרטון תיעודי על הצייר ויצירותיו:
https://youtu.be/N2mrK33gCYE?long=yes
איך אנרי רוסו לימד את עצמו לצייר?
אנרי רוסו (Henri Rousseau) מוכר בעולם כאחד מגדולי הציור ומי שמייצג את סגנון "הציור הנאיבי", או מה שנקרא בלשון המקצועית "האמנות הנאיבית- פנטסטית". זהו סגנון ציור תמים, שמזכיר ציורי ילדים, אך הוא עשיר בדימיון וצבע בכל גווני הקשת וביצורים קסומים שנולדו מדימיונו היצירתי.
לא רבים יודעים שהצייר המפורסם החל את דרכו האמנותית בגיל מאוחר מאד. את כל ימיו הוא בילה בעבודה פקידותית אפורה של גובה מכס בפאריס. בעולם האמנות עתידים לכנותו "רוסו המוכס". רק בגיל 40 החליט אנרי רוסו לצייר. הוא קנה צבעים ובדי ציור והחל לצייר במרץ. ציוריו הנאיביים היו מאד שונים מהסגנון המקובל בתקופתו. כשהוא החליט להציגם בתערוכה, הוא נדחה מלהציג את ציוריו בתערוכת האמנים של פאריס. רוסו המבוגר לא מוחל על כבודו ומחליט להציג אותם בתערוכה העצמאית, זו של האמנים הלא-נחשבים. גם שם קוטלים אותם מבקרי האמנות ולועגים לו.
שנה אחר שנה הוא ממשיך להציג את ציוריו בתערוכה כזו ובכל שנה חזרה הביקורת ללעוג לו. ציוריו כמו "ההפתעה" ו"החלום" ו"נוף אקזוטי" היו דימיוניים ועוררו אצלם גיחוך. המבקרים כתבו עליו דברים כמו "אם אתם רוצים לצחוק - לכו לתערוכה של אנרי רוסו"...
חשוב לספר שרוסו, שראה בדימיונו יערות ועצי דקל וביניהם חיות טרף דימיוניות המסתתרות ומגיחות בשלל צבעים, מעולם לא היה ביערות כאלו ולא ראה בעלי חיים כאלו. את התמונות הצבעוניות של הארצות הרחוקות הוא צייר ממוחו ויצר אותן ביצירתיות תמימה של ילד. הוא בחן מודעות וחוברות פרסום, ציורים וצילומים שנקרו על דרכו ולמד איך נראים המקומות שעליהם חלם. הציור, שבו עסק בזמנו הפנוי שלאחר שעות העבודה, מילא את כל עולמו.
חדור באהבה לציור שהתגלה לו בגיל כה מבוגר, הוא התעלם מהלעג והבוז של כל מי שראו בו סתם צייר והמשיך לפתח את ציוריו. בהדרגה החלו אמנים צעירים להתחבר לציוריו של הזקן היצירתי רוסו. הוא, שמעולם לא למד לצייר אצל מורה או אמן, לימד את עצמו לבד ואז לימד אותם. פיקאסו, מי שיהפוך לאחד מגדולי האמנים במאה ה-20 ולגדול המהפכנים של הציור המודרני, היה אחד מאותם צעירים ראשונים שהעריצו אותו וראו בו מורה.
כך הפך בהדרגה שמו של רוסו למוכר בפאריס. עם ציורים גדולים כמו "הצועניה הישנה" הוא לפתע נראה כאמן של ממש. לפתע בגיל מאוחר הוא שמח לגלות שהתקבל להציג בסלון הפאריזאי - המסגרת היוקרתית ביותר לאמנים של התקופה. זה היה השלב שבו הוא הפך סוף סוף לאמן מוערך.
סוף דבר - אנרי רוסו היה לאחד מהציירים המפורסמים שיהיו סוללי הדרך לאמנות המודרנית. יחד עם ואן גוך, סזאן ומונה, הוא היה לאחד מיוצרי הסגנון המודרני בציור.
הנה סיפורו של הצייר הנאיבי אנרי רוסו (עברית):
https://youtu.be/73TN7kzISvM
באנגלית:
https://youtu.be/lSUffeCL1HE
הנמר בג'ונגל או "הפתעה" של אנרי רוסו:
https://youtu.be/JQYrBWnJW4s
סיפורו במצגת וידאו:
https://youtu.be/h9VHjJvRcFw
ובאווירה קומית - הנה תכנית טלוויזיה עם אנרי רוסו (עברית):
https://youtu.be/_jqicfxxlYU?long=yes
מי היה סנדרו בוטיצ'לי?
הצייר האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי (Sandro Botticelli) היה מהציירים החשובים בתקופת הרנסאנס.
בוטיצ'לי יצר בעיקר בעיר האיטלקית פירנצה. הוא צייר בעיקר ציורים ודיוקנאות דתיים, בהזמנת הפַּטרוֹנים שלו, בני משפחת מדיצ'י העשירה והחזקה בפירנצה של אותה תקופה.
הצייר סנדרו גם עיטר את קירות הקפלה הסיסטינית המפורסמת שבוותיקן ברומא. מדובר באחת הכנסיות החשובות המפורסמות בקריית הוותיקן, זו ש-20 שנה אחרי בוטיצ'לי יצייר על תקרתה מיכלאנג'לו את ציורו הידוע "בריאת העולם".
בוטיצ'לי ידוע במיוחד בציורו המפורסם שאפשר להכיר בתגית "הולדת ונוס" (יש המכנים אותו גם "ונוס העולה מהים" או "הולדתה של ונוס מהים").
עוד ידוע ציורו של בוטיצ'לי "ונוס ומארס", ציור עשיר בפרטים, אשר ככל הנראה שימש בעבר כקישוט על רהיט או על קיר בחדר שינה. בציור נראית משמאל ונוס, אלת האהבה, כשהיא מתבוננת באל המלחמה מארס, אהובה הישן את שנתו.
מארס בציור נראה כשהוא ישן כה חזק עד שגם תרועת הקונכייה לא מצליחה להעיר אותו. בסמוך לו הסאטירים, אותם יצורים מהמיתולוגיה שחציים תיש וחציים אדם מנסים לגנוב לו בצחוק את הכידון.
הנה סיפור חייו והתפתחותו של האמן בוטיצ'לי:
https://youtu.be/5GV0CabFE5o
כך השתמש בוטיצ'לי בציוריו כדי להעביר מסרים חברתיים מעניינים (מתורגם):
https://youtu.be/r8ffs_MeY5M
מציוריו הידועים ביותר של בוטיצ'לי:
https://youtu.be/lX3Q44syO1E
על האמן הנשכח שהעולם גילה ולא מפסיק להתפעל ממנו:
https://youtu.be/IL0Y9ypoWWw
כמה שהן יפות - הדמויות שלו זזות:
https://youtu.be/PT-YkOVpBDA
וסרט תיעודי קצר על הצייר בוטיצ'לי:
https://youtu.be/l9ZIJOX0Jjo?long=yes
כיצד השפיע אל גרקו כל כך על המודרניזם?
זה אולי מפתיע לדעת שהאמן המשפיע ביותר על הציור במאה ה-20 הוא אמן יווני, יליד האי כרתים, שחי בעיר טולדו שבספרד במאה ה-16.
אבל העובדות הן ברורות - אל גרקו (בספרדית "היווני") הוא האמן המשפיע ביותר על הציירים המודרניים.
אל גרקו (1541-1614) נולד בכרתים, אך את מרבית חייו הוא בילה באיטליה וספרד. אף שהיה צייר מפורסם בכרתים, אנשים רבים חשבו שציוריו יותר מדי מעוותים ומוזרים.
במשך 400 שנה לאחר מותו, אל גרקו כמעט נשכח לתמיד. אך בסוף המאה ה-19 הסתבר שהוא משפיע על ציירים כמו פיקאסו וסזאן, מי שנחשבים היום מגדולי הציור, הושפעו ממנו וקיבלו השראה מסגנונו.
האופן המשוחרר בו נהג בצורה והתייחסותו לתאורה ולצבע ביצירתו, השפיעו בהמשך על החשובים שבמודרניסטים של המאה ה-20. ביניהם היו האמנים המהפכניים כמו ג'קסון פולוק, האקספרסיוניסט המופשט שטפטף צבע על הבד וכמובן המהפכן הקוביסט של המאה ה-20, פיקאסו.
יש, אגב, מומחים הרואים באל-גרקו את הממציא האמיתי של סגנון הקוביזם, שפיקאסו הוא הצייר הבכיר בו.
ממש כמו שיעשו האמנים הסוריאליסטים במאה ה-20, אל גרקו שילב ביצירותיו מרכיבים דמיוניים. הוא צייר דמויות מוארכות, עד כדי כך שחשדו מסביבו שהוא סובל מבעיות ראיה. הוא השתמש במראות מעוררי הוד ומסתורין, כמו השמיים המנופצים שצייר מעל העיר טולדו ועוד.
הנה אחדים מציוריו של אל גרקו:
https://youtu.be/oaxpKdl1-54
קדימון מהסרט על חיי אל גרקו:
https://youtu.be/V7gCX8RpaYc
ועוד מציוריו:
https://youtu.be/Vr4fY21qxTo
מיהו צייר בריכות השחייה דיוויד הוקני?
הוא אחד האמנים המודרניים הכי אהובים על הציבור, צייר פופולרי בעל סימני היכר שהם רק שלו, מצייר בצבעים חיים ומלאי הבעה, כל הזמן מחדש ומתחדש ועל אף כל זאת - כולם מכירים אותו כ"זה שמצייר בריכות שחייה"...
איך מגיע אמן מודרני להיות כזה? - דייוויד הוקני (David Hockney) שנולד ב-1937, הוא אמן בריטי שבחר את מקום מגוריו מאהבה גדולה. הוא התפרסם בשנות ה-60, ביקר בקליפורניה בשנות ה-70 והתאהב מיד. שם הוא גם גילה את מה שיהפוך לסימן ההיכר שלו - ציורי בריכות השחיה בלוס אנג'לס.
הוקני פצח אז בשרשרת של ציורי שמן שהוקדשו לבריכות שחייה, דוגמת "A Bigger Splash", אולי העבודה הכי מוכרת ומפורסמת שלו.
בציורים הריאליסטיים הללו הוא הרבה להשתמש בצבעים חיים. גווני הכחול עד הירוק, בדגש על הטורקיז שולטים ברבים מציוריו.
בשנות ה-70 וה-80 הוא הרבה ליצור את ה-"joiners". אלה הן עבודות צילום גדולות במיוחד, שמורכבות לרוב מהמון תמונות סטילס קטנות שמחוברות בקולאז'ים.
הוקני עשה עוד המון עבודות באמנות חזותית. הוא יצר הדפסים רבים, עיצב תפאורות לבתי אופרה שונים, צילם המון צילומים איכותיים ובסוף חייו הרבה ליצור בעזרת אפליקציות ציור לטאבלט.
ב-2018 נמכר ציור של הוקני, משנת 1972, "דיוקן של אמן (בריכה עם שתי דמויות)" ביותר מ-90 מיליון דולר - המחיר הגבוה ביותר ששולם אי-פעם ליצירה של אמן חי!
אז עם קריירה שהתחילה בפופ ארט והתפתחה לאסתטיקה של קליפורניה, עם פזילה לנושאים שנויים במחלוקת כמו הומוסקסואליזם, עיצוב תפאורות, צילום פורץ דרך והיותו מהראשונים שהשתמשו בטכנולוגיות חדשות ליצירה, תוך ערעור על מוסכמות שונות בתולדות האמנות - אולי כל אלה מסייעים להבין כיצד הוא זוכה כיום למעמד של האמן הגדול ביותר בבריטניה.
הנה סיפורו של דיוויד הוקני (עברית):
https://youtu.be/PAaClvQen9A?t=23s
באנגלית:
https://youtu.be/ruFT1Ks9VX4
כמה מעבודותיו הנהדרות:
https://youtu.be/S6CONt95uY0
תערוכה של 200 מציוריו:
https://youtu.be/2PriWhS5E0Y
העבודה המפורסמת של דיוויד הוקני, bigger splash, בתערוכה עם אמנים נוספים:
https://youtu.be/R2xz9Gayrpw
וראיון מ-1980 בו הוא מספר על אהבתו לקליפורניה:
https://youtu.be/NAVJurE_C-I
מי היה האימפרסיוניסט קלוד מונה?
כאמן המרכזי מבין מייסדי התנועה האימפרסיוניסטית, הצייר הצרפתי קלוד מונה (Claude Monet) נחשב היום לאחד מאמני הצבע הגדולים בתולדות האמנות. אבל הצלחתו של מונה הייתה כאמן צעיר של ציורי נוף יפים ולא נחשבים מדי.
בשלב מסוים הוא וחבריו מתחילים לצייר, תוך שימת דגש על ציורים שיביעו את התחושות שלהם אל מול הנוף שבמציאות.
מונה חקר באופן מתמיד את האור והצל והיחסים ביניהם, מה שיביא את המשורר האנגלי ג'ררד מנלי הופקינס להמציא את המושג "נימור", עבור אפקט השילוב בין כתמי אור וצל באמנות.
מציור שצייר מונה בשנת 1872 ונתן לו את השם "התרשמות, זריחה" (Impression, Sunrise), נולד שמה של התנועה האמנותית החשובה "אימפרסיוניזם". זה קרה כשמבקר פריזאי מתנשא בשם לואי לרוי רצה ללעוג לאמנים הצעירים שציירו כמו מונה וקרא להם בהתייחס לציור "איפרסיוניסטים".
זה לא הצליח למבקר, כי הקבוצה אימצה את הכינוי שנועד להעליבם. כך נולדת תנועת ה"אימפרסיוניזם", שאימצה את הפילוסופיה של ביטוי ההשפעות החושיות על האמן, במקןם תיאור מדויק של המציאות בציור. די מהר היו ה"אימפרסיוניסטים", שהחלו כצעירים דחויים ונלעגים בקרב האמנים המוכרים, למוביליו של זרם חשוב שישנה את תולדות האמנות.
מונה נהג לא פעם לתאר את אותו נוף, את אותה סצנה, בשעות שונות של היום ובתנאים שונים של אור וצבע. למשל בציורי הערפילים הלונדוניים סביב גשר אחד, כשמתבוננים בהם ורואים את השינוי בתמונה המגובשת, המתבטא במשיכות הצבע של האמן ובגוונים ויחסי אור וצל שונים מציור לציור.
זה קורה כשבתחילת המאה ה-20 הוא מצייר סדרה גדולה של ציורי גשר בלונדון. בכל אחד מהציורים בסדרה, הוא מבטא באמצעות צבע את ההתרשמות שלו ומתמרן את תפיסת המתבונן. במהלך 3 מסעות שונים ללונדון, מונה מצייר מעל 40 גרסאות של גשר ווטרלו שמעל נהר התמזה. הגשר עצמו לא היה הנושא העיקרי של הציורים הללו, אלא האווירה שמסביבו. מה שהכי ריתק את מונה היה דווקא הנוף והאווירה המשתנה של הסצנה, עם האור הזמני, הגוונים המשתנים והערפל המלווים אותו.
הנה סיפורו של קלוד מונה:
https://youtu.be/XGmjJRR04sY
סיפור חייו לילדים:
https://youtu.be/_fsH2wf1y54
על גאונותו של מונה בעבודת הצבע של ציורי גשר ווטרלו:
https://youtu.be/kVv102g7RZY
חשיבותו של קלוד מונה:
https://youtu.be/n1SRJhTa3Lk
עבודותיו במוזיאון שנקרא על שמו:
https://youtu.be/kWfjxgER7Uk
הציור "התרשמות, זריחה" של קלוד מונה:
https://youtu.be/6mRXDvPEeHU
מונה מצייר בגנו המפורסם שבכפר ג'יברני:
https://youtu.be/BJE4QUNgaeg
ותכנית חינוכית על קלוד מונה (עברית):
https://youtu.be/nqqP9W3wfGE?long=yes
מהו סגנון הציור של איב קליין?
האם הייתם מאמינים שיש ציירים שצובעים את ציוריהם בצבע אחד בלבד? - הצייר איב קליין (Yves Klein) החל ליצור בשנות ה-40 ציורים מאד מעניינים.
הציורים שלו כללו רק צבע אחד! - לטענתו של קליין הוא ראה שלמות בציורים שכאלה, מכיוון שלא היה בהם שום דבר שניתן לזהות מהחיים. והרי זו מטרת הציור המופשט, שלא להיות מחובר או מייצג של דברים מעולם החומר. ולכן בעיניו של קליין זו הייתה ההפשטה המושלמת - בצבע אחד לא ניתן לזהות צורות, חפצים או בני אדם.
בדי הענק המונוכרומיים של קליין, כמו אלה של רותקו ומנצוני עוררו שאלות שממשיכות עד היום להישאל במוזיאונים, על הקשר שבינם לבין אמנות ועל מה בדיוק עושה האמן כדי "ליצור אמנות שכזו".
קליין יצר כל מיני חיבורים אמנותיים מרתקים, כמו ביצוע חי בניצוחו שלו, של יצירה שכתב ובה נוגן צליל אחד ארוך. לצליל זה רקדו נשים צבועות בכחול.
בשנות ה-50 יצר קליין צבע שקרוי מאז על שמו, "כחול קליין בינלאומי" (IKB).
הנה סיפור יצירותיו של קליין:
http://youtu.be/6m8U4F1nUNE
היום משווק צבע על שמו:
https://youtu.be/sZZThPqvX-4
הציור אמנות האישה הכחולה משנת 1962:
http://youtu.be/h50IzHh4T_g
רסטורטורית במוזיאון המטרופוליטן מתארת איך זה לתקן ולשחזר עבודות שלו:
https://youtu.be/-qpBxBtvMKY
וסקירה בצרפתית על הצבע הכחול שלו:
http://youtu.be/pR-gD7KeEiE
בירת צרפת, פריז של סוף המאה ה-19 הייתה אחת הערים החשובות באמנות העולמית. אחד האמנים המיוחדים והמרתקים בה היה אנרי דה טולוז-לוטרק (Henry De Toulouse-Lautrec), צייר שאינו דומה בדבר לאף אמן אחר בתולדות האמנות.
הוא צייר שעסק בעיקר באמנות שהנציחה את החצר האחורית של חיי הלילה של פריז. לא מעט מציוריו הנציחו נשים לא צנועות במועדונים ובבתי בושת של רובע האמנים של פריז, באזור הסקרה-קר שעל גבעת מונמרטר.
לעיסוק זה הגיע מתוך מראהו הננסי והנלעג, רק 1.50 מטר גובהו, הילוכו המקרטע ואפו העבה. זה לא מראה מצודד מדי, בעיר שמהלכים בה אנשים מהיפים באירופה.
העיוות הגופני שלו הוא לא מקרי. אנרי הצעיר נולד להורים שהיו בני דודים, הרוזן אלפונס והרוזנת אדל דה טולוז-לוטרק, שניהם ממשפחת אצילים מהעיר טולוז.
הם נישאו זה לזו כדי לשמור על הכסף והרכוש בתוך המשפחה.
ביג מיסטייק... הוא נולד עם התאחות לא תקינה של עצמותיו וסבל מפריכות בהן. בילדותו אהב לצייר ולרכוב על סוסים. שני שברים ברגליו גרמו לעצירה של התפתחות פלג גופו התחתון, בעוד הפלג העליון ממשיך להתפתח נורמלית ומעוות בכך את גופו.
בגיל 17 ולאחר שנכשל בבחינות הבגרות, אנרי נוטש את לימודיו ועובר לגור בפריז. בתחילה הוא מושפע מציורי הנשים והרקדניות של אדגר דגה שהעריץ, אבל עם הזמן מסתבר לו שמראהו ונכותו לא אפשרו לו ליהנות כראוי מחיי האמנות התוססים של פריז ולהשתלב בקהילת האמנים.
הזמן הוא סוף המאה ה-19, זמן שבו חיי הלילה של פריז עמוסי אפשרויות. אז די מהר מוצא את עצמו אנרי מבלה במקומות זולים, מרבה באלכוהול ומצייר מראות מחיי הלילה המפוקפקים שמסביבו. הוא רוכש לו שם של מי שמתעד את חיי הבוהמה של פריז ומפרסם איורים נהדרים במגזין הומור וסאטירה בשם "לה ריר", בעברית "הצחוק".
גופו אולי פגום, אבל ראשו מכיל מוח מהיר, חד ורגיש להפליא לאמנות. הוא מהציירים המשכילים והחכמים של התקופה, בעל השכלה ממשית של בן אצילים ותבונה של מי שיודע להתבונן ולקלוט, כי הוא עצמו לא ממש לוקח חלק בקלחת החברתית עצמה.
מושפע מהדפסים יפניים שנתלו כאותה תקופה ברחובות פריז והשפיעו מאוד בחוגים האמנותיים של הבירה הצרפתית, לוטרק מתחיל לצייר את הכרזות הפרסומיות שלו, אלה שמזוהות איתו עד היום ונשארו אופנתיות גם היום, בעידן אמנות הפופולרית העכשווית.
אם את ציורי השמן והאקרילי חווים בעיקר בורגנים ואצילים עשירים, הכרזות שלו מביאות את האמנות לרחוב הפריזאי. טולוז-לוטרק נהנה מזה והפריזאים, מסתבר, אוהבים את הפוסטרים שלו, עם סגנון האר-נובו האופנתי שלהם.
זה לא הופך אותו למאושר. מצבו הבריאותי של האמן האומלל, תוצאה של בילויים ליליים לא שמרניים במיוחד, הלך והחמיר. הרי ריבוי של אפשרויות רומנטיות בעיר האורות לא היו לננס עם גוף מעוות, שסבל כבר מאלכוהוליזם ומעגבת, מחלת מין לא פשוטה.
בשלב מסוים הוא אושפז בבית חולים לחולי רוח וסיים את חייו, בן 36 בלבד, באחוזת משפחתו שבדרום צרפת.
כיום אנרי טולוז לוטרק תופס את אחד המקומות המשמעותיים בתנועה האמנותית של שלהי המאה ה-19. הוא נחשב לאחד מחשובי הציירים הפוסט-אימפרסיוניסטים והוא ככל הנראה מאייר האר נובו המפורסם ביותר. אבל הישגו האמיתי הוא בכך שהכרזות שלו עדיין מתנוססות גם בימינו, לא רק במוזיאונים וגלריות, אלא גם בבתי הצעירים, במועדונים, בסלונים ובמרכזי הבילוי של פריז שלו.
הנה סיפור חייו העצוב של אנרי טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/2kb1atN-w5Q
כך נהג לצייר הנרי דה טולוז-לוטרק במועדונים כמו המולין רוז':
https://youtu.be/TqpJs_hfBQg
רבים מציוריו של אנרי דה טולוז לוטרק בפריז:
https://youtu.be/3fO0GL_XhLA
מעבודותיו של אנרי דה טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/OQfJNf5uRFM
תערוכה של ציוריו במוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק:
https://youtu.be/7KEtcIWk0OY
סרטון תיעודי על חייו של הנרי טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/cp2kZeX5Sd4?long=yes
ותכנית חינוכית על לוטרק (עברית):
https://youtu.be/_lweGstzgOQ?long=yes
גוסטב קלימט (Gustav Klimt) מוכר בעולם כאחד היוצרים המרתקים של המאה ה-19. אפשר לקרוא לו "הצייר של הנשים", שכן הוא היטיב לתאר בציוריו נשים, בדרך חושנית ויפה במיוחד.
קלימט נולד באוסטריה, כבנו של חרט ורוקע כסף וזהב. הוא למד אמנם אמנות, אבל כדי להתפרנס נהג לצייר ציורי קיר. די מהר החלו ציוריו למשוך תשומת לב רבה, בעיקר בשל האופן המיוחד שבו צייר נשים. כשהעז והחליט לעסוק רק באמנות, הוא הצליח מעל למשוער.
סגנון ציוריו של קלימט הוא עשיר ומלא בקישוטים. רבים רואים בו את היוצר המובהק של תנועה אמנותית שנקראת בצרפתית "אר-נובו" או ארט-נובו (בעברית "אמנות חדשה"). ואכן, קלימט היה מגדולי היוצרים בסגנון האר-נובו, ששאב השראה מהטבע ומרכיבים טבעיים, ששולבו ביצירות בעלות זרימה מסולסלת ומעוטרת.
ואכן, קלימט צייר עם כל המאפיינים של יוצרי התנועה, שהצטיינה בנטייה החזקה שלה לקישוטיות. אפשר לראות את זה בציור "הנשיקה", שהיווה את שיא "התקופה המוזהבת" של קלימט והפך לאייקון תרבותי מהמוכרים והאהובים במאה ה-20.
לאחר מותו ב-1918, לא נעלם הסגנון הייחודי של קלימט ועד היום ניתן לראות את עקבותיו וההשפעות שלו בעולם האמנות של ימינו.
יש דיוקן שצייר בשם "אדל בלוך-באואר 1", שהיה רק אחד מכמה שהוקדשו לאשת חברה וינאית שיש הטוענים שהייתה המאהבת שלו. הדיוקן הזה הוא מהעבודות החשובות ב"תקופה הזהובה" של קלימט והיא נמכרה בזמנו בסכום הגבוה ביותר שבו נרכש ציור עד אז - לא פחות מ-135 מיליון דולר. השיא כבר נשבר מאז, אבל אם היו ויכוחים עד אז, לגבי מידת כישרונו של קלימט, הרי ששיא זה היה אחת ההוכחות לכך.
הנה סיפורו של הצייר גוסטב קלימט:
https://youtu.be/CXQ7n0ezr_A
ציוריו של קלימט:
https://youtu.be/IuHnyct1dmI
קווים לדמותו:
https://youtu.be/WSZEX3ksUe0
סיפור חייו:
https://youtu.be/UXLiaEJ0yH4
תכנית חינוכית על גוסטב קלימט (עברית):
https://youtu.be/FJ5aSKVXy3I?long=yes
ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:
https://youtu.be/ziy0-BSYB5U?long=yes
אם אתם רואים ציורים הכוללים כתמים ושירבוטים, לא פעם כאלה המזכירים שרבוטי ילדים, בקווים חזקים ובולטים ולצידם עיגולים, סביר שאתם רואים ציור של מירו.
הצייר הקטלוני מספרד חואן מירו (Caravaggio) היה מהחשובים והבולטים באמני המאה ה-20. הוא היה צייר, פסל וקדר שזכה בפרסים ותארים מכובדים וחשובים על יצירותיו.
מירו הוא מגדולי הסוריאליסטים, בסגנון שמוגדר כ"מופשט סוריאליסטי". הגישה שלו לצבע גם היא מיוחדת ושונה מציירים אחרים במאה העשרים. צבעיו עזים וחודרים היישר ללבו של המתבונן. מככבים בהם צבעי היסוד, כמו אדום, צהוב, לעתים ירוק או כחול וגם שחור.
יש ביצירות של מירו אלמנטים חוזרים כמו, כמו התרנגול, החוזר בהם שוב ושוב, או הסולם, המזכיר לא פעם את סולם יעקב המקראי.לא מעט השראה הוא קיבל מגדולי הציור המיסטי משהו, הירונימוס בוש וויליאם בלייק.
עוד "עוגנים" שכיחים ומאפיינים בולטים בסגנונו הייחודי של מירו וביצירותיו היו דמויות של בעלי חיים, נשים וגורמי שמיים.
לצד ציוריו הרבים, יצר האמן הסוריאליסטי המופשט גם לא מעט פסלים מרשימים. עוד נכללו לצידם גם יצירות קרמיקה וציורי חלון על זככית. את יצירות הפיסול שלו ניתן לראות כיום ברחבי ערים כמו ברצלונה, מדריד וסן פרנסיסקו - בספרד ובארצות אחרות.
מי שעל-פי ההגייה הספרדית נקרא ז'ואן מירו אי פרה חואן, נולד בשנת 1893בברצלונה, שבקטלוניה, בספרד. את ילדותו בילה בכפר מונט רואיג, שנמצא לא רחוק מברצלונה.
כאמן הוא פעל בחייו בפריז, ניו-יורק וברצלונה. בשלוש ערים אלו מוצגות כיום רבות מיצירותיו הידועות ביותר.
הנה מצגת על האמן הספרדי המיוחד מירו:
https://youtu.be/9QYnDjCaTgE
30 מעבודותיו הנודעות:
https://youtu.be/77eSGRcojtg
עוד על חייו של מירו:
https://youtu.be/O9rAdb_ULp0
פרטים ממציוריו הנודעים:
https://youtu.be/yH_YB7fIsLw
ללמוד לצייר כמו מירו:
https://youtu.be/qmGbV3ar2wA
אנימציה שנותנת חיים לציור "הגן" שלו:
https://youtu.be/yDWPOkrJ0B8
אפשר ליצור מובייל שהופך את האסתטיקה שלו לקינטית:
https://youtu.be/v1zGVD6gwrk
וסרטון תיעודי על הצייר ויצירותיו:
https://youtu.be/N2mrK33gCYE?long=yes
אנרי רוסו (Henri Rousseau) מוכר בעולם כאחד מגדולי הציור ומי שמייצג את סגנון "הציור הנאיבי", או מה שנקרא בלשון המקצועית "האמנות הנאיבית- פנטסטית". זהו סגנון ציור תמים, שמזכיר ציורי ילדים, אך הוא עשיר בדימיון וצבע בכל גווני הקשת וביצורים קסומים שנולדו מדימיונו היצירתי.
לא רבים יודעים שהצייר המפורסם החל את דרכו האמנותית בגיל מאוחר מאד. את כל ימיו הוא בילה בעבודה פקידותית אפורה של גובה מכס בפאריס. בעולם האמנות עתידים לכנותו "רוסו המוכס". רק בגיל 40 החליט אנרי רוסו לצייר. הוא קנה צבעים ובדי ציור והחל לצייר במרץ. ציוריו הנאיביים היו מאד שונים מהסגנון המקובל בתקופתו. כשהוא החליט להציגם בתערוכה, הוא נדחה מלהציג את ציוריו בתערוכת האמנים של פאריס. רוסו המבוגר לא מוחל על כבודו ומחליט להציג אותם בתערוכה העצמאית, זו של האמנים הלא-נחשבים. גם שם קוטלים אותם מבקרי האמנות ולועגים לו.
שנה אחר שנה הוא ממשיך להציג את ציוריו בתערוכה כזו ובכל שנה חזרה הביקורת ללעוג לו. ציוריו כמו "ההפתעה" ו"החלום" ו"נוף אקזוטי" היו דימיוניים ועוררו אצלם גיחוך. המבקרים כתבו עליו דברים כמו "אם אתם רוצים לצחוק - לכו לתערוכה של אנרי רוסו"...
חשוב לספר שרוסו, שראה בדימיונו יערות ועצי דקל וביניהם חיות טרף דימיוניות המסתתרות ומגיחות בשלל צבעים, מעולם לא היה ביערות כאלו ולא ראה בעלי חיים כאלו. את התמונות הצבעוניות של הארצות הרחוקות הוא צייר ממוחו ויצר אותן ביצירתיות תמימה של ילד. הוא בחן מודעות וחוברות פרסום, ציורים וצילומים שנקרו על דרכו ולמד איך נראים המקומות שעליהם חלם. הציור, שבו עסק בזמנו הפנוי שלאחר שעות העבודה, מילא את כל עולמו.
חדור באהבה לציור שהתגלה לו בגיל כה מבוגר, הוא התעלם מהלעג והבוז של כל מי שראו בו סתם צייר והמשיך לפתח את ציוריו. בהדרגה החלו אמנים צעירים להתחבר לציוריו של הזקן היצירתי רוסו. הוא, שמעולם לא למד לצייר אצל מורה או אמן, לימד את עצמו לבד ואז לימד אותם. פיקאסו, מי שיהפוך לאחד מגדולי האמנים במאה ה-20 ולגדול המהפכנים של הציור המודרני, היה אחד מאותם צעירים ראשונים שהעריצו אותו וראו בו מורה.
כך הפך בהדרגה שמו של רוסו למוכר בפאריס. עם ציורים גדולים כמו "הצועניה הישנה" הוא לפתע נראה כאמן של ממש. לפתע בגיל מאוחר הוא שמח לגלות שהתקבל להציג בסלון הפאריזאי - המסגרת היוקרתית ביותר לאמנים של התקופה. זה היה השלב שבו הוא הפך סוף סוף לאמן מוערך.
סוף דבר - אנרי רוסו היה לאחד מהציירים המפורסמים שיהיו סוללי הדרך לאמנות המודרנית. יחד עם ואן גוך, סזאן ומונה, הוא היה לאחד מיוצרי הסגנון המודרני בציור.
הנה סיפורו של הצייר הנאיבי אנרי רוסו (עברית):
https://youtu.be/73TN7kzISvM
באנגלית:
https://youtu.be/lSUffeCL1HE
הנמר בג'ונגל או "הפתעה" של אנרי רוסו:
https://youtu.be/JQYrBWnJW4s
סיפורו במצגת וידאו:
https://youtu.be/h9VHjJvRcFw
ובאווירה קומית - הנה תכנית טלוויזיה עם אנרי רוסו (עברית):
https://youtu.be/_jqicfxxlYU?long=yes
ציירים גדולים
הצייר האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי (Sandro Botticelli) היה מהציירים החשובים בתקופת הרנסאנס.
בוטיצ'לי יצר בעיקר בעיר האיטלקית פירנצה. הוא צייר בעיקר ציורים ודיוקנאות דתיים, בהזמנת הפַּטרוֹנים שלו, בני משפחת מדיצ'י העשירה והחזקה בפירנצה של אותה תקופה.
הצייר סנדרו גם עיטר את קירות הקפלה הסיסטינית המפורסמת שבוותיקן ברומא. מדובר באחת הכנסיות החשובות המפורסמות בקריית הוותיקן, זו ש-20 שנה אחרי בוטיצ'לי יצייר על תקרתה מיכלאנג'לו את ציורו הידוע "בריאת העולם".
בוטיצ'לי ידוע במיוחד בציורו המפורסם שאפשר להכיר בתגית "הולדת ונוס" (יש המכנים אותו גם "ונוס העולה מהים" או "הולדתה של ונוס מהים").
עוד ידוע ציורו של בוטיצ'לי "ונוס ומארס", ציור עשיר בפרטים, אשר ככל הנראה שימש בעבר כקישוט על רהיט או על קיר בחדר שינה. בציור נראית משמאל ונוס, אלת האהבה, כשהיא מתבוננת באל המלחמה מארס, אהובה הישן את שנתו.
מארס בציור נראה כשהוא ישן כה חזק עד שגם תרועת הקונכייה לא מצליחה להעיר אותו. בסמוך לו הסאטירים, אותם יצורים מהמיתולוגיה שחציים תיש וחציים אדם מנסים לגנוב לו בצחוק את הכידון.
הנה סיפור חייו והתפתחותו של האמן בוטיצ'לי:
https://youtu.be/5GV0CabFE5o
כך השתמש בוטיצ'לי בציוריו כדי להעביר מסרים חברתיים מעניינים (מתורגם):
https://youtu.be/r8ffs_MeY5M
מציוריו הידועים ביותר של בוטיצ'לי:
https://youtu.be/lX3Q44syO1E
על האמן הנשכח שהעולם גילה ולא מפסיק להתפעל ממנו:
https://youtu.be/IL0Y9ypoWWw
כמה שהן יפות - הדמויות שלו זזות:
https://youtu.be/PT-YkOVpBDA
וסרט תיעודי קצר על הצייר בוטיצ'לי:
https://youtu.be/l9ZIJOX0Jjo?long=yes
זה אולי מפתיע לדעת שהאמן המשפיע ביותר על הציור במאה ה-20 הוא אמן יווני, יליד האי כרתים, שחי בעיר טולדו שבספרד במאה ה-16.
אבל העובדות הן ברורות - אל גרקו (בספרדית "היווני") הוא האמן המשפיע ביותר על הציירים המודרניים.
אל גרקו (1541-1614) נולד בכרתים, אך את מרבית חייו הוא בילה באיטליה וספרד. אף שהיה צייר מפורסם בכרתים, אנשים רבים חשבו שציוריו יותר מדי מעוותים ומוזרים.
במשך 400 שנה לאחר מותו, אל גרקו כמעט נשכח לתמיד. אך בסוף המאה ה-19 הסתבר שהוא משפיע על ציירים כמו פיקאסו וסזאן, מי שנחשבים היום מגדולי הציור, הושפעו ממנו וקיבלו השראה מסגנונו.
האופן המשוחרר בו נהג בצורה והתייחסותו לתאורה ולצבע ביצירתו, השפיעו בהמשך על החשובים שבמודרניסטים של המאה ה-20. ביניהם היו האמנים המהפכניים כמו ג'קסון פולוק, האקספרסיוניסט המופשט שטפטף צבע על הבד וכמובן המהפכן הקוביסט של המאה ה-20, פיקאסו.
יש, אגב, מומחים הרואים באל-גרקו את הממציא האמיתי של סגנון הקוביזם, שפיקאסו הוא הצייר הבכיר בו.
ממש כמו שיעשו האמנים הסוריאליסטים במאה ה-20, אל גרקו שילב ביצירותיו מרכיבים דמיוניים. הוא צייר דמויות מוארכות, עד כדי כך שחשדו מסביבו שהוא סובל מבעיות ראיה. הוא השתמש במראות מעוררי הוד ומסתורין, כמו השמיים המנופצים שצייר מעל העיר טולדו ועוד.
הנה אחדים מציוריו של אל גרקו:
https://youtu.be/oaxpKdl1-54
קדימון מהסרט על חיי אל גרקו:
https://youtu.be/V7gCX8RpaYc
ועוד מציוריו:
https://youtu.be/Vr4fY21qxTo
הוא אחד האמנים המודרניים הכי אהובים על הציבור, צייר פופולרי בעל סימני היכר שהם רק שלו, מצייר בצבעים חיים ומלאי הבעה, כל הזמן מחדש ומתחדש ועל אף כל זאת - כולם מכירים אותו כ"זה שמצייר בריכות שחייה"...
איך מגיע אמן מודרני להיות כזה? - דייוויד הוקני (David Hockney) שנולד ב-1937, הוא אמן בריטי שבחר את מקום מגוריו מאהבה גדולה. הוא התפרסם בשנות ה-60, ביקר בקליפורניה בשנות ה-70 והתאהב מיד. שם הוא גם גילה את מה שיהפוך לסימן ההיכר שלו - ציורי בריכות השחיה בלוס אנג'לס.
הוקני פצח אז בשרשרת של ציורי שמן שהוקדשו לבריכות שחייה, דוגמת "A Bigger Splash", אולי העבודה הכי מוכרת ומפורסמת שלו.
בציורים הריאליסטיים הללו הוא הרבה להשתמש בצבעים חיים. גווני הכחול עד הירוק, בדגש על הטורקיז שולטים ברבים מציוריו.
בשנות ה-70 וה-80 הוא הרבה ליצור את ה-"joiners". אלה הן עבודות צילום גדולות במיוחד, שמורכבות לרוב מהמון תמונות סטילס קטנות שמחוברות בקולאז'ים.
הוקני עשה עוד המון עבודות באמנות חזותית. הוא יצר הדפסים רבים, עיצב תפאורות לבתי אופרה שונים, צילם המון צילומים איכותיים ובסוף חייו הרבה ליצור בעזרת אפליקציות ציור לטאבלט.
ב-2018 נמכר ציור של הוקני, משנת 1972, "דיוקן של אמן (בריכה עם שתי דמויות)" ביותר מ-90 מיליון דולר - המחיר הגבוה ביותר ששולם אי-פעם ליצירה של אמן חי!
אז עם קריירה שהתחילה בפופ ארט והתפתחה לאסתטיקה של קליפורניה, עם פזילה לנושאים שנויים במחלוקת כמו הומוסקסואליזם, עיצוב תפאורות, צילום פורץ דרך והיותו מהראשונים שהשתמשו בטכנולוגיות חדשות ליצירה, תוך ערעור על מוסכמות שונות בתולדות האמנות - אולי כל אלה מסייעים להבין כיצד הוא זוכה כיום למעמד של האמן הגדול ביותר בבריטניה.
הנה סיפורו של דיוויד הוקני (עברית):
https://youtu.be/PAaClvQen9A?t=23s
באנגלית:
https://youtu.be/ruFT1Ks9VX4
כמה מעבודותיו הנהדרות:
https://youtu.be/S6CONt95uY0
תערוכה של 200 מציוריו:
https://youtu.be/2PriWhS5E0Y
העבודה המפורסמת של דיוויד הוקני, bigger splash, בתערוכה עם אמנים נוספים:
https://youtu.be/R2xz9Gayrpw
וראיון מ-1980 בו הוא מספר על אהבתו לקליפורניה:
https://youtu.be/NAVJurE_C-I
כאמן המרכזי מבין מייסדי התנועה האימפרסיוניסטית, הצייר הצרפתי קלוד מונה (Claude Monet) נחשב היום לאחד מאמני הצבע הגדולים בתולדות האמנות. אבל הצלחתו של מונה הייתה כאמן צעיר של ציורי נוף יפים ולא נחשבים מדי.
בשלב מסוים הוא וחבריו מתחילים לצייר, תוך שימת דגש על ציורים שיביעו את התחושות שלהם אל מול הנוף שבמציאות.
מונה חקר באופן מתמיד את האור והצל והיחסים ביניהם, מה שיביא את המשורר האנגלי ג'ררד מנלי הופקינס להמציא את המושג "נימור", עבור אפקט השילוב בין כתמי אור וצל באמנות.
מציור שצייר מונה בשנת 1872 ונתן לו את השם "התרשמות, זריחה" (Impression, Sunrise), נולד שמה של התנועה האמנותית החשובה "אימפרסיוניזם". זה קרה כשמבקר פריזאי מתנשא בשם לואי לרוי רצה ללעוג לאמנים הצעירים שציירו כמו מונה וקרא להם בהתייחס לציור "איפרסיוניסטים".
זה לא הצליח למבקר, כי הקבוצה אימצה את הכינוי שנועד להעליבם. כך נולדת תנועת ה"אימפרסיוניזם", שאימצה את הפילוסופיה של ביטוי ההשפעות החושיות על האמן, במקןם תיאור מדויק של המציאות בציור. די מהר היו ה"אימפרסיוניסטים", שהחלו כצעירים דחויים ונלעגים בקרב האמנים המוכרים, למוביליו של זרם חשוב שישנה את תולדות האמנות.
מונה נהג לא פעם לתאר את אותו נוף, את אותה סצנה, בשעות שונות של היום ובתנאים שונים של אור וצבע. למשל בציורי הערפילים הלונדוניים סביב גשר אחד, כשמתבוננים בהם ורואים את השינוי בתמונה המגובשת, המתבטא במשיכות הצבע של האמן ובגוונים ויחסי אור וצל שונים מציור לציור.
זה קורה כשבתחילת המאה ה-20 הוא מצייר סדרה גדולה של ציורי גשר בלונדון. בכל אחד מהציורים בסדרה, הוא מבטא באמצעות צבע את ההתרשמות שלו ומתמרן את תפיסת המתבונן. במהלך 3 מסעות שונים ללונדון, מונה מצייר מעל 40 גרסאות של גשר ווטרלו שמעל נהר התמזה. הגשר עצמו לא היה הנושא העיקרי של הציורים הללו, אלא האווירה שמסביבו. מה שהכי ריתק את מונה היה דווקא הנוף והאווירה המשתנה של הסצנה, עם האור הזמני, הגוונים המשתנים והערפל המלווים אותו.
הנה סיפורו של קלוד מונה:
https://youtu.be/XGmjJRR04sY
סיפור חייו לילדים:
https://youtu.be/_fsH2wf1y54
על גאונותו של מונה בעבודת הצבע של ציורי גשר ווטרלו:
https://youtu.be/kVv102g7RZY
חשיבותו של קלוד מונה:
https://youtu.be/n1SRJhTa3Lk
עבודותיו במוזיאון שנקרא על שמו:
https://youtu.be/kWfjxgER7Uk
הציור "התרשמות, זריחה" של קלוד מונה:
https://youtu.be/6mRXDvPEeHU
מונה מצייר בגנו המפורסם שבכפר ג'יברני:
https://youtu.be/BJE4QUNgaeg
ותכנית חינוכית על קלוד מונה (עברית):
https://youtu.be/nqqP9W3wfGE?long=yes
האם הייתם מאמינים שיש ציירים שצובעים את ציוריהם בצבע אחד בלבד? - הצייר איב קליין (Yves Klein) החל ליצור בשנות ה-40 ציורים מאד מעניינים.
הציורים שלו כללו רק צבע אחד! - לטענתו של קליין הוא ראה שלמות בציורים שכאלה, מכיוון שלא היה בהם שום דבר שניתן לזהות מהחיים. והרי זו מטרת הציור המופשט, שלא להיות מחובר או מייצג של דברים מעולם החומר. ולכן בעיניו של קליין זו הייתה ההפשטה המושלמת - בצבע אחד לא ניתן לזהות צורות, חפצים או בני אדם.
בדי הענק המונוכרומיים של קליין, כמו אלה של רותקו ומנצוני עוררו שאלות שממשיכות עד היום להישאל במוזיאונים, על הקשר שבינם לבין אמנות ועל מה בדיוק עושה האמן כדי "ליצור אמנות שכזו".
קליין יצר כל מיני חיבורים אמנותיים מרתקים, כמו ביצוע חי בניצוחו שלו, של יצירה שכתב ובה נוגן צליל אחד ארוך. לצליל זה רקדו נשים צבועות בכחול.
בשנות ה-50 יצר קליין צבע שקרוי מאז על שמו, "כחול קליין בינלאומי" (IKB).
הנה סיפור יצירותיו של קליין:
http://youtu.be/6m8U4F1nUNE
היום משווק צבע על שמו:
https://youtu.be/sZZThPqvX-4
הציור אמנות האישה הכחולה משנת 1962:
http://youtu.be/h50IzHh4T_g
רסטורטורית במוזיאון המטרופוליטן מתארת איך זה לתקן ולשחזר עבודות שלו:
https://youtu.be/-qpBxBtvMKY
וסקירה בצרפתית על הצבע הכחול שלו:
http://youtu.be/pR-gD7KeEiE
למה אהב גוגן לצייר את נשות טהיטי?
כשפול גוגן מת מעגבת בגיל 55, הרחק באיי פולינזיה, הוא לא הספיק לקבל את המכתב ששלח לו סוכנו מפאריס: "כולם רואים בך בימים אלה אמן גדול ויוצא דופן... נכנסת זה מכבר לספרי ההיסטוריה". לפתע, אחרי שנים של אכזבות, הפך איש הבורסה לשעבר, שעזב את מנעמי החיים והכסף הגדול לטובת האמנות, שפשט רגל ונטש את משפחתו, לאמן דגול.
הצייר הצרפתי פול גוגן לא עזב רק את הכסף למען האמנות. הוא עזב את פאריס כדי לחפש את העולם הטבעי, לצייר נשים מקומיות ואקזוטיות בטהיטי, על רקע הצמחיה והנופים המיוחדים של איי הים הדרומי. האמן היהיר והבוטה שהוא היה, לעיתים אפילו אלים, מצא שלווה באיים הרגועים של פולינזיה. שוב ושוב הוא יישא נערות צעירות לנשים ויצייר אותן בלהט ותשוקה. הציורים הללו יהפכו נערצים באירופה והוא יהפוך בתולדות האמנות למתאר המובהק של העולם הפרימיטיבי.
עוד לפני שהוא יפתח את סגנונו ה'פרימיטיבי' ידחה גוגן את האימפרסיוניזם שמתאר את ההתרשמות מהטבע והעדיף לצייר מכוח דמיונו. את חיקוי המציאות הוא העדיף להשאיר לצילום, שזה עתה נולד. את הציור הוא ראה כ"אחיה של המוסיקה" וכבנוי מצבעים וצורות, כמו צלילים ואקורדים מוסיקליים.
כבר אז היו מבקרים שראו בו את אחד החשובים מאמני האמנות המודרנית. כמו חברו הטוב וינסנט ואן גוך, גם הוא צייר באקספרסיביות ולהט עמוקים, וביטא בהבעה פראית נושאים שהסעירו את נפשו. כמו ואן גוך, גם ציוריו התאפיינו בפשטות ועוצמה. וכמוהו גם הוא היה ממבשרי זרם האקספרסיוניזם.
הנה סיפורו של פול גוגן לפי התפתחות ציוריו במהלך השנים:
http://youtu.be/0VzXPIMMGNo
קטע מדרמה על יחסיהם של ון גוך וגוגן:
http://youtu.be/8XncnXI9WZk
משטחי הצבע העזים והחמים של גוגן:
http://youtu.be/h8OwzdRa2V0
גוגן בתכנית אירוח חינוכית (עברית):
http://youtu.be/b_iolg_0Aeg?long=yes
ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:
https://youtu.be/IdDvbLV5v70?long=yes
כשפול גוגן מת מעגבת בגיל 55, הרחק באיי פולינזיה, הוא לא הספיק לקבל את המכתב ששלח לו סוכנו מפאריס: "כולם רואים בך בימים אלה אמן גדול ויוצא דופן... נכנסת זה מכבר לספרי ההיסטוריה". לפתע, אחרי שנים של אכזבות, הפך איש הבורסה לשעבר, שעזב את מנעמי החיים והכסף הגדול לטובת האמנות, שפשט רגל ונטש את משפחתו, לאמן דגול.
הצייר הצרפתי פול גוגן לא עזב רק את הכסף למען האמנות. הוא עזב את פאריס כדי לחפש את העולם הטבעי, לצייר נשים מקומיות ואקזוטיות בטהיטי, על רקע הצמחיה והנופים המיוחדים של איי הים הדרומי. האמן היהיר והבוטה שהוא היה, לעיתים אפילו אלים, מצא שלווה באיים הרגועים של פולינזיה. שוב ושוב הוא יישא נערות צעירות לנשים ויצייר אותן בלהט ותשוקה. הציורים הללו יהפכו נערצים באירופה והוא יהפוך בתולדות האמנות למתאר המובהק של העולם הפרימיטיבי.
עוד לפני שהוא יפתח את סגנונו ה'פרימיטיבי' ידחה גוגן את האימפרסיוניזם שמתאר את ההתרשמות מהטבע והעדיף לצייר מכוח דמיונו. את חיקוי המציאות הוא העדיף להשאיר לצילום, שזה עתה נולד. את הציור הוא ראה כ"אחיה של המוסיקה" וכבנוי מצבעים וצורות, כמו צלילים ואקורדים מוסיקליים.
כבר אז היו מבקרים שראו בו את אחד החשובים מאמני האמנות המודרנית. כמו חברו הטוב וינסנט ואן גוך, גם הוא צייר באקספרסיביות ולהט עמוקים, וביטא בהבעה פראית נושאים שהסעירו את נפשו. כמו ואן גוך, גם ציוריו התאפיינו בפשטות ועוצמה. וכמוהו גם הוא היה ממבשרי זרם האקספרסיוניזם.
הנה סיפורו של פול גוגן לפי התפתחות ציוריו במהלך השנים:
http://youtu.be/0VzXPIMMGNo
קטע מדרמה על יחסיהם של ון גוך וגוגן:
http://youtu.be/8XncnXI9WZk
משטחי הצבע העזים והחמים של גוגן:
http://youtu.be/h8OwzdRa2V0
גוגן בתכנית אירוח חינוכית (עברית):
http://youtu.be/b_iolg_0Aeg?long=yes
ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:
https://youtu.be/IdDvbLV5v70?long=yes
מיהי אמנית הנקודות היפאנית יאיואי קוסאמה?
בגיל 90 הציירת היפנית יאיואי קוסאמה (Yayoi Kusama) היא האמנית המצליחה ביותר ביפאן והאמנית היפנית המפורסמת והמצליחה ביותר בעולם.
יש לה מיליוני מעריצים באינסטגרם והתורים לתערוכות של עבודותיה האמנותיות ארוכים משל מרבית האמנים החיים כיום.
ציור שלה נמכר במחיר של כמעט 6 מיליון דולרים החזיק במחיר שיא לאמנית חיה. גם ציוריה האחרים נמכרים במחירי עתק, מה שיוצר לחשבון הבנק שלה עומס אדיר של הון, שלא ברור אם יש לה בכלל מה לעשות בו כרגע.
כי תולדות חייה של יאיואי קוסמה הם מפתיעים ומורכבים לא פחות מהיצירות המיוחדות שלה.
בראש ובראשונה הוא קשור במוסד לחולי נפש שבו היא מאושפזת.
יאיוי נחשבת לבעלת סגנון יחודי ונדיר, שכן היא יוצרת ציורים המורכבים תמיד מהמוני נקודות, אותן מציירת אחת אחת על הבד. לא רבים היו נשארים שפויים אחרי עבודה כל כך קשה ומדויקת, אבל קוסאמה יאיוי חייבת את יצירותיה דווקא לעובדה שהיא אינה שפויה.
ציוריה האובססיביים והמדהימים ניתנים לביצוע בזכות מחלת הנפש שלה. המחלה התגלתה לראשונה בימי ילדותה, בזמן מלחמת העולם השנייה. היא ראתה אז חזיונות כמו פרחי סיגליות שהיו בעלי פנים אנושיות המשוחחות עימה ודמיינה לראות אז כיצד החדר נעטף ומתמלא בהן.
בילדותה נהגה אימה, אישה מרירה וקשה איתה, לצבוט אותה ולהשאיר על עורה סימני נקודות ועיגולים רבים. הנקודות הללו יהפכו לסימן ההיכר שלה ומקור הקסם של אמנותה. היא מכנה אותן "נקודות הפולקה" ואומרת שהן סמל של אהבה לנצח ומסמלות את המעגל של האדמה, השמש והירח.
יאיוי מתגוררת בהסכמתה כבר יותר מ-30 שנה בבית חולים פסיכיאטרי בטוקיו ושם היא גם יוצרת. יש לה בבית החולים סטודיו והיא חשה שם בטוחה מאד. כך גם בחיבור הטבעי שהיא עושה בין אמנות לעיצוב אופנה.
כבר בשנות ה-60 היא עיצבה מוצרי אופנה ויצרה מותג משלה, בשם "חברת העירום". גם כיום היא מעצבת בגדים, בשיתוף פעולה מצליח מאד עם בית האופנה לואי ויטון.
הנה עבודותיה של קוסאמה יאיואי מוצגות בתערוכות היוקרתיות בעולם:
https://youtu.be/8-XR6MxkDTs
יאיואי קוסמה בעבודה:
https://youtu.be/rRZR3nsiIeA
פרויקט שעשתה במוזיאון הטייט מודרן בלונדון ובו חדר לבן כוסה במיליוני מדבקות עגולות על ידי הקהל:
https://youtu.be/-xNzr-fJHQw
התיקים האופנתיים שהיא יוצרת עם לואי ויטון מכילים את נקודות הפולקה הידועות שלה:
https://youtu.be/nz2nen1Gtlg
וילדים מגיבים לעבודותיה של קוסאמה:
https://youtu.be/Z4OhwL7WyHg
בגיל 90 הציירת היפנית יאיואי קוסאמה (Yayoi Kusama) היא האמנית המצליחה ביותר ביפאן והאמנית היפנית המפורסמת והמצליחה ביותר בעולם.
יש לה מיליוני מעריצים באינסטגרם והתורים לתערוכות של עבודותיה האמנותיות ארוכים משל מרבית האמנים החיים כיום.
ציור שלה נמכר במחיר של כמעט 6 מיליון דולרים החזיק במחיר שיא לאמנית חיה. גם ציוריה האחרים נמכרים במחירי עתק, מה שיוצר לחשבון הבנק שלה עומס אדיר של הון, שלא ברור אם יש לה בכלל מה לעשות בו כרגע.
כי תולדות חייה של יאיואי קוסמה הם מפתיעים ומורכבים לא פחות מהיצירות המיוחדות שלה.
בראש ובראשונה הוא קשור במוסד לחולי נפש שבו היא מאושפזת.
יאיוי נחשבת לבעלת סגנון יחודי ונדיר, שכן היא יוצרת ציורים המורכבים תמיד מהמוני נקודות, אותן מציירת אחת אחת על הבד. לא רבים היו נשארים שפויים אחרי עבודה כל כך קשה ומדויקת, אבל קוסאמה יאיוי חייבת את יצירותיה דווקא לעובדה שהיא אינה שפויה.
ציוריה האובססיביים והמדהימים ניתנים לביצוע בזכות מחלת הנפש שלה. המחלה התגלתה לראשונה בימי ילדותה, בזמן מלחמת העולם השנייה. היא ראתה אז חזיונות כמו פרחי סיגליות שהיו בעלי פנים אנושיות המשוחחות עימה ודמיינה לראות אז כיצד החדר נעטף ומתמלא בהן.
בילדותה נהגה אימה, אישה מרירה וקשה איתה, לצבוט אותה ולהשאיר על עורה סימני נקודות ועיגולים רבים. הנקודות הללו יהפכו לסימן ההיכר שלה ומקור הקסם של אמנותה. היא מכנה אותן "נקודות הפולקה" ואומרת שהן סמל של אהבה לנצח ומסמלות את המעגל של האדמה, השמש והירח.
יאיוי מתגוררת בהסכמתה כבר יותר מ-30 שנה בבית חולים פסיכיאטרי בטוקיו ושם היא גם יוצרת. יש לה בבית החולים סטודיו והיא חשה שם בטוחה מאד. כך גם בחיבור הטבעי שהיא עושה בין אמנות לעיצוב אופנה.
כבר בשנות ה-60 היא עיצבה מוצרי אופנה ויצרה מותג משלה, בשם "חברת העירום". גם כיום היא מעצבת בגדים, בשיתוף פעולה מצליח מאד עם בית האופנה לואי ויטון.
הנה עבודותיה של קוסאמה יאיואי מוצגות בתערוכות היוקרתיות בעולם:
https://youtu.be/8-XR6MxkDTs
יאיואי קוסמה בעבודה:
https://youtu.be/rRZR3nsiIeA
פרויקט שעשתה במוזיאון הטייט מודרן בלונדון ובו חדר לבן כוסה במיליוני מדבקות עגולות על ידי הקהל:
https://youtu.be/-xNzr-fJHQw
התיקים האופנתיים שהיא יוצרת עם לואי ויטון מכילים את נקודות הפולקה הידועות שלה:
https://youtu.be/nz2nen1Gtlg
וילדים מגיבים לעבודותיה של קוסאמה:
https://youtu.be/Z4OhwL7WyHg
מי היה הצייר פבלו פיקאסו?
כמי ששמו המלא היה "פבלו דיאגו ג'וזה פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דל לוס רמדיוס סיפריאנו דה לה סנטיסימה טרינידד רואיס יא פיקאסו", היה הצייר והפסל הספרדי פבלו פיקאסו, אחד מהאמנים המהפכניים בתולדות האמנות וללא ספק אחד מנותני הטון המרכזיים של האמנית במאה ה-20.
פיקאסו היה ילד פלא שהפך לאמן מרתק ונערץ. הוא לא הפסיק לחקור את האפשרויות האמנותיות שלו, ניסה וניסח חוקים חדשים ובעיקר עשה מהפכות באופן יצירתו.
היו לו תקופות שונות ביצירתו ובכל תקופה הוא צייר בסגנון שונה מהאחרות. בין התקופות ביצירתו: התקופה הכחולה, הוורודה, הקוביזם הפיסולי, הקוביזם האנליטי ועוד.
בין לבין הוא כנראה האמן הפורה בהיסטוריה, עם הערכות של מומחים שבחייו הוא יצר כ-50 אלף עבודות אמנות. חלק מהעבודות הללו, אגב, נוצרו ושורבטו על מפיות בבתי קפה, שכיום שוות הון.
פבלו פיקאסו היה אמן מהפכן, פורץ דרך ומייסד זרם הקוביזם באמנות המודרנית ומי שרבים מחשיבים כאמן החשוב ביותר באמנות המודרנית של המאה ה-20. המדהים הוא שבניגוד לאמנים שעשו מהפכות, איכויותיו והמהפכנות של פיקאסו לא פגעו בו אלא הפכו אותו לאהוב ההמונים.
כמו מידאס האגדי, שכל מה שנגע בו הפך לזהב, כך פיקאסו. ציוריו ופסליו נחשבים כיום מהיקרים ביותר בעולם. עובדה מעניינת היא שהאיש שכל עבודה שלו יכולה לפרנס בעושר משפחה לכל חייה, היה קומוניסט פעיל ומעורב פוליטית, שבחייו נאסרה בשל כך כניסתו לארצות הברית.
כך ניתן להבין את הציורים של פיקאסו:
https://youtu.be/_HGW1DQO1xQ
פיקאסו מצייר:
http://youtu.be/ExCQZ940Rbw
כמה מיצירותיו הגדולות של פיקאסו:
https://youtu.be/ziJOYOeG1yc
פיקאסו בעבודה:
http://youtu.be/CkRS3wDg1xU
רגע, יצירה! - כך תציירו כמו פיקסו:
https://youtu.be/9Jcs0VB5ZUk
סרט תיעודי על פיקאסו - המהפכן של האמנות המודרנית:
https://youtu.be/ANqi-LuH5j8?long=yes
ותכנית טלוויזיה חינוכית על פיקאסו (עברית):
https://youtu.be/Nwq8iDTAZVo?long=yes
כמי ששמו המלא היה "פבלו דיאגו ג'וזה פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דל לוס רמדיוס סיפריאנו דה לה סנטיסימה טרינידד רואיס יא פיקאסו", היה הצייר והפסל הספרדי פבלו פיקאסו, אחד מהאמנים המהפכניים בתולדות האמנות וללא ספק אחד מנותני הטון המרכזיים של האמנית במאה ה-20.
פיקאסו היה ילד פלא שהפך לאמן מרתק ונערץ. הוא לא הפסיק לחקור את האפשרויות האמנותיות שלו, ניסה וניסח חוקים חדשים ובעיקר עשה מהפכות באופן יצירתו.
היו לו תקופות שונות ביצירתו ובכל תקופה הוא צייר בסגנון שונה מהאחרות. בין התקופות ביצירתו: התקופה הכחולה, הוורודה, הקוביזם הפיסולי, הקוביזם האנליטי ועוד.
בין לבין הוא כנראה האמן הפורה בהיסטוריה, עם הערכות של מומחים שבחייו הוא יצר כ-50 אלף עבודות אמנות. חלק מהעבודות הללו, אגב, נוצרו ושורבטו על מפיות בבתי קפה, שכיום שוות הון.
פבלו פיקאסו היה אמן מהפכן, פורץ דרך ומייסד זרם הקוביזם באמנות המודרנית ומי שרבים מחשיבים כאמן החשוב ביותר באמנות המודרנית של המאה ה-20. המדהים הוא שבניגוד לאמנים שעשו מהפכות, איכויותיו והמהפכנות של פיקאסו לא פגעו בו אלא הפכו אותו לאהוב ההמונים.
כמו מידאס האגדי, שכל מה שנגע בו הפך לזהב, כך פיקאסו. ציוריו ופסליו נחשבים כיום מהיקרים ביותר בעולם. עובדה מעניינת היא שהאיש שכל עבודה שלו יכולה לפרנס בעושר משפחה לכל חייה, היה קומוניסט פעיל ומעורב פוליטית, שבחייו נאסרה בשל כך כניסתו לארצות הברית.
כך ניתן להבין את הציורים של פיקאסו:
https://youtu.be/_HGW1DQO1xQ
פיקאסו מצייר:
http://youtu.be/ExCQZ940Rbw
כמה מיצירותיו הגדולות של פיקאסו:
https://youtu.be/ziJOYOeG1yc
פיקאסו בעבודה:
http://youtu.be/CkRS3wDg1xU
רגע, יצירה! - כך תציירו כמו פיקסו:
https://youtu.be/9Jcs0VB5ZUk
סרט תיעודי על פיקאסו - המהפכן של האמנות המודרנית:
https://youtu.be/ANqi-LuH5j8?long=yes
ותכנית טלוויזיה חינוכית על פיקאסו (עברית):
https://youtu.be/Nwq8iDTAZVo?long=yes
מי היה הצייר הרוצח קאראווג'ו?
הוא היה אמן מהפכני, מהציירים המוכשרים בהיסטוריה, גאון בעל תפיסה אמנותית חדשנית ופורצת דרך. והוא היה גם... רוצח.
כן, הצייר המפורסם קאראווג'ו (Caravaggio) היה אדם רב-צדדים וניגודים. מצד אחד הוא היה טיפוס אלים, שתיין כרוני ושיכור מועד ואדם שהסתבך ברציחות של אנשים. מצד שני, הוא היה אחד מגדולי האמנות. צייר ראליסטי שהדמויות שלו היו מזעזעות באמינותן, יחסית לתקופה. אדם בעל אמונה דתית חזקה, שציוריו מבטאים רגש בצורה חסרת-תקדים, צייר של פרטים קטנים ומדויקים להפליא, גאון של שימוש באור ובניגודי אור וצל שיצרו דרמה.
קאראווג'ו היה גם אמן פורץ דרך שנהג לצייר סצנות תנ"כיות וסיפורי קדושים נוצרים שצוירו בדמות של אנשים רגילים, עם שילוב חסר תקדים בין העכשווי למיתולוגי ובין קודש לחול.
הוא צייר את הציורים שלו על קאנווסים גדולים ומרשימים. הכנסייה לא ממש אהבה בחייו את הציורים שלו, כולל ובמיוחד לא את הציורים הדתיים. אבל איטלקים עשירים אהבו ורכשו את ציוריו העוצמתיים והמלוטשים, שניכרה בהם המון תשוקה.
בציוריו "הקריאה למתי" ו"צליבת פטרוס הקדוש" ניתן לראות את מאפייניו הבולטים: ריאליזם חריף, משחקי וניגודי אור וצל, כמו גם גאונות של שימוש בצבע והעמדת דמויות ועצמים בחלל. קאראווג'ו בחר בקפידה אילו פרטים להדגיש באור בציוריו ובחר מודלים יחודיים.
למרות שמת בשנת 1610 והוא בן 39 בלבד, השפעתו על תולדות האמנות היא אדירה. לא רבים הציירים שהשפיעו כמוהו למשך תקופה כה ארוכה על אמנות הציור. אמנים רבים הושפעו ממנו, מציירים קתולים מאוטרכט שבהולנד שנסעו במאה ה-17 ללמוד ברומא וזכו לכינוי "הקרוואג'יסטים של אוטרכט", ועד לגדולי הציור, דוגמת רובנס, ורמיר, ולסקז ורמברנדט.
אבל בשנת 1606, בשיא הקריירה שלו ברומא, הוא היה מעורב בקטטה והרג אדם. הוא ברח במהירות, כדי למצוא לו פטרון חדש בנאפולי ובהמשך במלטה. שנתיים אחר כך הוא נזרק גם משם, אחרי שהסתבך גם שם בקטטות נוספות. ממלטה עבר לסיציליה ובהדרגה נעשו ציוריו, כמו חייו, כהים ומוצללים יותר ויותר. מצבי הרוח שלו החמירו, הוא נהג לקרוע בחרבו ציורים שעליהם קיבל ביקורת שלילית.
החוקרים מעריכים שכשחזר לנאפולי הוא היה ככל הנראה קורבן לתקיפה, שפצעה אותו וגרמה לזיהומים קשים. ככל הנראה הוא ניסה לשוב לטוסקנה, על מנת לזכות במחילה על הפשעים שעשה ברומא. לא ברור איפה בדיוק נגדע פתיל חייו.
אבל לא רק חייו של "הצייר הרוצח" היו סערה גדולה, כי גם מותו לוט בערפל ומסתורין. אופיו הסוער, שניכר היטב בציוריו, סיבך אותו לא אחת בקטטות, ובסופו של דבר אולי גם הביא למותו.
מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו שנקרא על שם עיר הולדתו באיטליה נחשב לחלוץ סגנון הבארוק, שעומד להתפתח באירופה בתקופה שלאחר מותו. מי שמכנים לא פעם "הילד הרע של עולם האמנות" היה גאון שהקדים את זמנו. מאות שנים אחרי מותו הוא ממשיך להשפיע על ציירים דגולים, גם אם בתוך תוכו הסתתר אדם רדוף, אלים, פסיכוטי, סוטה ומסובך, שהרג ורצח אחרים, יתכן שלא פעם אחת.
הנה סיפורו של קאראווג'ו בקצרה (עברית):
https://youtu.be/LVo87dtPZfg
באנגלית:
https://youtu.be/9whgBqmELIk
קדימון של סרט על חייו:
https://youtu.be/-Pzw4dUkz7I
הנה ממשיכיו - אמנים שהושפעו ממנו לאורך ההיסטוריה של האמנות:
https://youtu.be/AG6cm3T1-q8
כך מציגים את האמנות שלו היום:
https://youtu.be/ZOIo2arwCOc
תכנית חינוכית על קאראווג'יו (עברית):
https://youtu.be/EZrqTnFwu3o?long=yes
והרצאה על הצייר האלים והמשפיע של תולדות האמנות:
https://youtu.be/1KcdgFxmnb4?long=yes
הוא היה אמן מהפכני, מהציירים המוכשרים בהיסטוריה, גאון בעל תפיסה אמנותית חדשנית ופורצת דרך. והוא היה גם... רוצח.
כן, הצייר המפורסם קאראווג'ו (Caravaggio) היה אדם רב-צדדים וניגודים. מצד אחד הוא היה טיפוס אלים, שתיין כרוני ושיכור מועד ואדם שהסתבך ברציחות של אנשים. מצד שני, הוא היה אחד מגדולי האמנות. צייר ראליסטי שהדמויות שלו היו מזעזעות באמינותן, יחסית לתקופה. אדם בעל אמונה דתית חזקה, שציוריו מבטאים רגש בצורה חסרת-תקדים, צייר של פרטים קטנים ומדויקים להפליא, גאון של שימוש באור ובניגודי אור וצל שיצרו דרמה.
קאראווג'ו היה גם אמן פורץ דרך שנהג לצייר סצנות תנ"כיות וסיפורי קדושים נוצרים שצוירו בדמות של אנשים רגילים, עם שילוב חסר תקדים בין העכשווי למיתולוגי ובין קודש לחול.
הוא צייר את הציורים שלו על קאנווסים גדולים ומרשימים. הכנסייה לא ממש אהבה בחייו את הציורים שלו, כולל ובמיוחד לא את הציורים הדתיים. אבל איטלקים עשירים אהבו ורכשו את ציוריו העוצמתיים והמלוטשים, שניכרה בהם המון תשוקה.
בציוריו "הקריאה למתי" ו"צליבת פטרוס הקדוש" ניתן לראות את מאפייניו הבולטים: ריאליזם חריף, משחקי וניגודי אור וצל, כמו גם גאונות של שימוש בצבע והעמדת דמויות ועצמים בחלל. קאראווג'ו בחר בקפידה אילו פרטים להדגיש באור בציוריו ובחר מודלים יחודיים.
למרות שמת בשנת 1610 והוא בן 39 בלבד, השפעתו על תולדות האמנות היא אדירה. לא רבים הציירים שהשפיעו כמוהו למשך תקופה כה ארוכה על אמנות הציור. אמנים רבים הושפעו ממנו, מציירים קתולים מאוטרכט שבהולנד שנסעו במאה ה-17 ללמוד ברומא וזכו לכינוי "הקרוואג'יסטים של אוטרכט", ועד לגדולי הציור, דוגמת רובנס, ורמיר, ולסקז ורמברנדט.
אבל בשנת 1606, בשיא הקריירה שלו ברומא, הוא היה מעורב בקטטה והרג אדם. הוא ברח במהירות, כדי למצוא לו פטרון חדש בנאפולי ובהמשך במלטה. שנתיים אחר כך הוא נזרק גם משם, אחרי שהסתבך גם שם בקטטות נוספות. ממלטה עבר לסיציליה ובהדרגה נעשו ציוריו, כמו חייו, כהים ומוצללים יותר ויותר. מצבי הרוח שלו החמירו, הוא נהג לקרוע בחרבו ציורים שעליהם קיבל ביקורת שלילית.
החוקרים מעריכים שכשחזר לנאפולי הוא היה ככל הנראה קורבן לתקיפה, שפצעה אותו וגרמה לזיהומים קשים. ככל הנראה הוא ניסה לשוב לטוסקנה, על מנת לזכות במחילה על הפשעים שעשה ברומא. לא ברור איפה בדיוק נגדע פתיל חייו.
אבל לא רק חייו של "הצייר הרוצח" היו סערה גדולה, כי גם מותו לוט בערפל ומסתורין. אופיו הסוער, שניכר היטב בציוריו, סיבך אותו לא אחת בקטטות, ובסופו של דבר אולי גם הביא למותו.
מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו שנקרא על שם עיר הולדתו באיטליה נחשב לחלוץ סגנון הבארוק, שעומד להתפתח באירופה בתקופה שלאחר מותו. מי שמכנים לא פעם "הילד הרע של עולם האמנות" היה גאון שהקדים את זמנו. מאות שנים אחרי מותו הוא ממשיך להשפיע על ציירים דגולים, גם אם בתוך תוכו הסתתר אדם רדוף, אלים, פסיכוטי, סוטה ומסובך, שהרג ורצח אחרים, יתכן שלא פעם אחת.
הנה סיפורו של קאראווג'ו בקצרה (עברית):
https://youtu.be/LVo87dtPZfg
באנגלית:
https://youtu.be/9whgBqmELIk
קדימון של סרט על חייו:
https://youtu.be/-Pzw4dUkz7I
הנה ממשיכיו - אמנים שהושפעו ממנו לאורך ההיסטוריה של האמנות:
https://youtu.be/AG6cm3T1-q8
כך מציגים את האמנות שלו היום:
https://youtu.be/ZOIo2arwCOc
תכנית חינוכית על קאראווג'יו (עברית):
https://youtu.be/EZrqTnFwu3o?long=yes
והרצאה על הצייר האלים והמשפיע של תולדות האמנות:
https://youtu.be/1KcdgFxmnb4?long=yes
איך צייר לאונרדו כל כך טוב בני-אדם?
לאונרדו דה וינצ'י חקר כל חייו את האנטומיה של גוף האדם. כאיש אשכולות, בעל תחומי עניין ועיסוק מגוונים, הוא היה גם אמן וצייר, אך גם מהנדס ומדען, שחקר את גוף האדם ולמד דברים רבים וחשובים על המבנה והצורה שבה הוא בנוי. לאונרדו העדיף תמיד ללמוד בעצמו ולבחון דברים בעצמו, במקום להסתמך על ידע קודם. זו אחת הסיבות לחידושים המדהימים שלו ולחשיבה המקורית שגילה, שהובילה לפריצות דרך כמעט בכל תחום שבו עסק.
גם מהלימוד הזה של הגוף האנושי הוא למד דברים חשובים שחלקם שימשו אותו בהמצאות הגאוניות שלו, המצאות שלא פעם הקדימו את זמנן בכמה מאות שנים. הידע האנטומי שרכש תרם גם ליכולות הציור המופלאות שלו, אלה שבזכותם צייר כמה מהציורים הטובים בתולדות האמנות.
לצורך ציוריו, לאונרדו דה וינצ'י נהג להכין רישומים רבים. כל שריר וכל איבר נבחן ונבדק בסקיצות שלו שוב שוב, עד שגילה כיצד נכון לציירו.
הנה קטע מסרט שמתאר את תשוקתו ללמוד את גוף האדם וכיצד לציירו נכון:
https://youtu.be/lyTayrpfGoA
סקירה על חקר האנטומיה של לאונרדו:
https://youtu.be/J9xUL5Yi_8M
על תערוכה שמסבירה את המחקר המתמיד שלו והרישומים שהותיר:
https://youtu.be/jMTJD5hTx4U
לאונרדו דה וינצ'י חקר כל חייו את האנטומיה של גוף האדם. כאיש אשכולות, בעל תחומי עניין ועיסוק מגוונים, הוא היה גם אמן וצייר, אך גם מהנדס ומדען, שחקר את גוף האדם ולמד דברים רבים וחשובים על המבנה והצורה שבה הוא בנוי. לאונרדו העדיף תמיד ללמוד בעצמו ולבחון דברים בעצמו, במקום להסתמך על ידע קודם. זו אחת הסיבות לחידושים המדהימים שלו ולחשיבה המקורית שגילה, שהובילה לפריצות דרך כמעט בכל תחום שבו עסק.
גם מהלימוד הזה של הגוף האנושי הוא למד דברים חשובים שחלקם שימשו אותו בהמצאות הגאוניות שלו, המצאות שלא פעם הקדימו את זמנן בכמה מאות שנים. הידע האנטומי שרכש תרם גם ליכולות הציור המופלאות שלו, אלה שבזכותם צייר כמה מהציורים הטובים בתולדות האמנות.
לצורך ציוריו, לאונרדו דה וינצ'י נהג להכין רישומים רבים. כל שריר וכל איבר נבחן ונבדק בסקיצות שלו שוב שוב, עד שגילה כיצד נכון לציירו.
הנה קטע מסרט שמתאר את תשוקתו ללמוד את גוף האדם וכיצד לציירו נכון:
https://youtu.be/lyTayrpfGoA
סקירה על חקר האנטומיה של לאונרדו:
https://youtu.be/J9xUL5Yi_8M
על תערוכה שמסבירה את המחקר המתמיד שלו והרישומים שהותיר:
https://youtu.be/jMTJD5hTx4U
מיהי גדולת הציור הנשי פרידה קאלו?
לא רבות הנשים הידועות בתולדות האמנות שהעמידו את עצמן ואת המראה האמיתי שלהן במרכז אמנותן. דווקא על רקע זה בולטת אחת האמניות העצמאיות, הדרמטיות והמעניינות בהיסטוריה, הציירת המקסיקנית פרידה קאלו (Frida Kahlo).
את פרידה קאלו, האמנית אישה המפורסמת ביותר בהיסטוריה, רואות הפמיניסטיות כסמל לנשיות חזקה ובלתי מתפשרת. העם המקסיקני רואים בה יוצרת לאומית וחלק בלתי נפרד מהפריחה של מקסיקו החדשה של העת המודרנית. עולם האמנות רואה בה את אחד הקולות המעניינים והייחודיים במאה ה-20 ולא רק בין הנשים.
פרידה החלה לצייר בילדותה. היא הייתה בת לצלם יהודי-גרמני ואיש יצירתי מאוד ולאם מקסיקנית קתולית ושמרנית. בילדותה קאלו התגברה על מחלת הפוליו ובהמשך חייה היא עתידה לסבול ממחלות נוספות ומפציעה קשה בתאונת דרכים.
דווקא מתוך הכאבים, על רגלה הקטועה ועל אינסוף הניתוחים שעברה, היא צמחה ועלתה כדמות מעוררת השראה. כך או כך, לחודשים הארוכים שבהם רותקה למיטתה בבית החולים בתחילת הדרך, היא חבה לא מעט, שכן אז היא החלה לצייר.
קאלו אמרה פעם שתאונה נוספת בחייה הייתה תאונה אחרת - הנישואין שלה לצייר המפורסם דייגו ריברה, בעל מתעמר ובוגדני שהיה למקור לצרותיה ולחייה הלא-פשוטים בלאו הכי, אבל היה מושא אהבתה לאורך כל חייה.
קאלו וריברה היו נשמות תאומות, שבצד הסבל הרב שגרמו זה לזו, אהבו בטירוף וחיו זה את חייו של זה. היא מתה בגיל 47 והוא מת 3 שנים אחריה. היא הורישה לו את כל ציוריה, כדי שהדיוקנאות שלה ילוו אותו גם אחרי מותה. כיום הם תלויים במוזיאונים החשובים בעולם.
ולמה היא כל כך חשובה וציוריה כה משמעותיים? - קאלו הייתה דעתנית ואפילו מרדנית. היא לא התביישה בדבר והציבה בציוריה את דמותה, את חייה ואת דעתה עליהם. היא עשתה זאת באופן דרמטי ובכנות מכאיבה במיוחד.
עבודותיה המפורסמות ביותר היו הדיוקנאות העצמיים שלה - עם חתימת שפם עדינה, בגבות עבות ומחוברות. דיוקנאותיה המצוירים של קאלו ודאי לא היו הופכים אותה למתמודדת בתחרות יופי בת ימינו. אך כמו להתריס ולהציג את עצמה מוזרה, שונה מהמודל הנשי המוכתב על ידי גברים, הציירת הזו נהגה לצייר דווקא את עצמה דווקא כך. מעולם לא ניסתה להתייפות ולהתאים את עצמה למודל יופי אחר. היא אהבה את עצמה בדיוק כמו שהיא הייתה. יפהפייה, גם בעיניה שלה וגם בעיני רבים אחרים.
הדיוקנאות הללו צוירו בתקופה שבה פרחה המהפכה המקסיקנית. זו הייתה תקופת מרד והתלהבות במקסיקו, שבה התקוממו האזרחים, כנגד הרודן שלהם פורפיריו דיאז. האמנית הסוערת שהלכה והתאהבה בקומוניזם, התאימה לעידן המרגש במולדתה ולרוחו של העולם החדש שהבטיח אז הסוציאליזם.
מתוך הרנסנס התרבותי והחברתי שמסביב, היא צמחה כאמנית עצמאית ובעלת עמדה חברתית, סמל נשי למקסיקו הצומחת מתוך החושך המנצל שהייתה שרויה בו בעבר.
ציוריה, הסוריאליסטיים משהו, הכילו את הניגוד שבין יופי אקזוטי של אישה מלאת חיים ומשמעות, השוכנת בתוך גוף מרוסק ופגום. בציורים היא הקיפה את עצמה בבעלי חיים, פרחים וצמחים, כבולעת את כל הטבע והעולם אל תוך האמנות שלה. בציורים היא הייתה כמלכה חופשית, טבעית ולא מוגבלת בדבר.
בגיל 47 מתה פרידה קאלו ב"בית הכחול", ביתה המפורסם. את הבית המפורסם שלה בנה אביה במקסיקו סיטי. בבית הזה חיה כל חייה וכיום נמצא בו מוזיאון שמנציח את חייה ואמנותה.
כך הפכה, מאז מותה, מי שבילתה חלק גדול מחייה במיטה וסבלה מכאבים עזים, לאחת מהציירים והאמנים המפורסמים בהיסטוריה ולאייקון עולמי באמנותהמאה ה-20.
הנה חייה של פרידה קאל (מתורגם):
https://youtu.be/B9XYtPqWLB4
היא עצמה - בחייה:
https://youtu.be/ou0EOcpdJm4
הדיוקנאות העצמיים המפורסמים שלה כפי שהם משובצים בתולדות חייה:
https://youtu.be/h4_rZEXPGjw
קאלו עם בעלה, הצייר דייגו ריברה:
https://youtu.be/Wq0Ul3_eme4
מוזיאון פרידה קאלו בבית הכחול - ביתה:
https://youtu.be/DaZjXZhg_OA
סיפור חייה לילדים:
https://youtu.be/9FdX90UZxqk
דמותה המרתקת שימשה השראה להצגות, מחול וסרטים נפלאים, כאן ב"הבימה":
https://youtu.be/kIqAmwsgOKs
תכנית "בקריאה ראשונה" על היומנים של פרידה קאלו שיצאו בעברית ועל חייה (עברית):
https://youtu.be/dVXMO_ktzJ4?long=yes
והסבר מעמיק עליה ועל יצירתה "שתי פרידות":
https://youtu.be/rxKR2cHmlPY?long=yes
לא רבות הנשים הידועות בתולדות האמנות שהעמידו את עצמן ואת המראה האמיתי שלהן במרכז אמנותן. דווקא על רקע זה בולטת אחת האמניות העצמאיות, הדרמטיות והמעניינות בהיסטוריה, הציירת המקסיקנית פרידה קאלו (Frida Kahlo).
את פרידה קאלו, האמנית אישה המפורסמת ביותר בהיסטוריה, רואות הפמיניסטיות כסמל לנשיות חזקה ובלתי מתפשרת. העם המקסיקני רואים בה יוצרת לאומית וחלק בלתי נפרד מהפריחה של מקסיקו החדשה של העת המודרנית. עולם האמנות רואה בה את אחד הקולות המעניינים והייחודיים במאה ה-20 ולא רק בין הנשים.
פרידה החלה לצייר בילדותה. היא הייתה בת לצלם יהודי-גרמני ואיש יצירתי מאוד ולאם מקסיקנית קתולית ושמרנית. בילדותה קאלו התגברה על מחלת הפוליו ובהמשך חייה היא עתידה לסבול ממחלות נוספות ומפציעה קשה בתאונת דרכים.
דווקא מתוך הכאבים, על רגלה הקטועה ועל אינסוף הניתוחים שעברה, היא צמחה ועלתה כדמות מעוררת השראה. כך או כך, לחודשים הארוכים שבהם רותקה למיטתה בבית החולים בתחילת הדרך, היא חבה לא מעט, שכן אז היא החלה לצייר.
קאלו אמרה פעם שתאונה נוספת בחייה הייתה תאונה אחרת - הנישואין שלה לצייר המפורסם דייגו ריברה, בעל מתעמר ובוגדני שהיה למקור לצרותיה ולחייה הלא-פשוטים בלאו הכי, אבל היה מושא אהבתה לאורך כל חייה.
קאלו וריברה היו נשמות תאומות, שבצד הסבל הרב שגרמו זה לזו, אהבו בטירוף וחיו זה את חייו של זה. היא מתה בגיל 47 והוא מת 3 שנים אחריה. היא הורישה לו את כל ציוריה, כדי שהדיוקנאות שלה ילוו אותו גם אחרי מותה. כיום הם תלויים במוזיאונים החשובים בעולם.
ולמה היא כל כך חשובה וציוריה כה משמעותיים? - קאלו הייתה דעתנית ואפילו מרדנית. היא לא התביישה בדבר והציבה בציוריה את דמותה, את חייה ואת דעתה עליהם. היא עשתה זאת באופן דרמטי ובכנות מכאיבה במיוחד.
עבודותיה המפורסמות ביותר היו הדיוקנאות העצמיים שלה - עם חתימת שפם עדינה, בגבות עבות ומחוברות. דיוקנאותיה המצוירים של קאלו ודאי לא היו הופכים אותה למתמודדת בתחרות יופי בת ימינו. אך כמו להתריס ולהציג את עצמה מוזרה, שונה מהמודל הנשי המוכתב על ידי גברים, הציירת הזו נהגה לצייר דווקא את עצמה דווקא כך. מעולם לא ניסתה להתייפות ולהתאים את עצמה למודל יופי אחר. היא אהבה את עצמה בדיוק כמו שהיא הייתה. יפהפייה, גם בעיניה שלה וגם בעיני רבים אחרים.
הדיוקנאות הללו צוירו בתקופה שבה פרחה המהפכה המקסיקנית. זו הייתה תקופת מרד והתלהבות במקסיקו, שבה התקוממו האזרחים, כנגד הרודן שלהם פורפיריו דיאז. האמנית הסוערת שהלכה והתאהבה בקומוניזם, התאימה לעידן המרגש במולדתה ולרוחו של העולם החדש שהבטיח אז הסוציאליזם.
מתוך הרנסנס התרבותי והחברתי שמסביב, היא צמחה כאמנית עצמאית ובעלת עמדה חברתית, סמל נשי למקסיקו הצומחת מתוך החושך המנצל שהייתה שרויה בו בעבר.
ציוריה, הסוריאליסטיים משהו, הכילו את הניגוד שבין יופי אקזוטי של אישה מלאת חיים ומשמעות, השוכנת בתוך גוף מרוסק ופגום. בציורים היא הקיפה את עצמה בבעלי חיים, פרחים וצמחים, כבולעת את כל הטבע והעולם אל תוך האמנות שלה. בציורים היא הייתה כמלכה חופשית, טבעית ולא מוגבלת בדבר.
בגיל 47 מתה פרידה קאלו ב"בית הכחול", ביתה המפורסם. את הבית המפורסם שלה בנה אביה במקסיקו סיטי. בבית הזה חיה כל חייה וכיום נמצא בו מוזיאון שמנציח את חייה ואמנותה.
כך הפכה, מאז מותה, מי שבילתה חלק גדול מחייה במיטה וסבלה מכאבים עזים, לאחת מהציירים והאמנים המפורסמים בהיסטוריה ולאייקון עולמי באמנותהמאה ה-20.
הנה חייה של פרידה קאל (מתורגם):
https://youtu.be/B9XYtPqWLB4
היא עצמה - בחייה:
https://youtu.be/ou0EOcpdJm4
הדיוקנאות העצמיים המפורסמים שלה כפי שהם משובצים בתולדות חייה:
https://youtu.be/h4_rZEXPGjw
קאלו עם בעלה, הצייר דייגו ריברה:
https://youtu.be/Wq0Ul3_eme4
מוזיאון פרידה קאלו בבית הכחול - ביתה:
https://youtu.be/DaZjXZhg_OA
סיפור חייה לילדים:
https://youtu.be/9FdX90UZxqk
דמותה המרתקת שימשה השראה להצגות, מחול וסרטים נפלאים, כאן ב"הבימה":
https://youtu.be/kIqAmwsgOKs
תכנית "בקריאה ראשונה" על היומנים של פרידה קאלו שיצאו בעברית ועל חייה (עברית):
https://youtu.be/dVXMO_ktzJ4?long=yes
והסבר מעמיק עליה ועל יצירתה "שתי פרידות":
https://youtu.be/rxKR2cHmlPY?long=yes
במה ידוע אמן הפופ-ארט אד רושה?
אד רושה (Ed Ruscha) היה אמן פופ משפיע ביותר, שרבים מגדירים כאמן הפופ ארט השני בחשיבותו אחרי אנדי וורהול. הוא זוכה להערכה עצומה בקרב אמנים ועל אף שהוא תופס את מקומו לאט בתודעת ההמונים, הוא נחשב לאחד החשובים ביוצרי האמנות המודרנית.
כנראה שחלק מה"בעיה" איתו היא שקשה היה לתייג אותו בסגנון מסוים. היו שהתייחסו אליו בתור אמן פופ ארט, אחרים ראו בו אמן קונספטואלי ויש שרואים בו סוריאליסט דווקא. הקושי להגדיר מהו סגנונו נובע בשל המורכבות הרעיונית של יצירתו, כמו גם בגלל הטכניקות הציוריות המגוונות שבהן השתמש ושכללו בין השאר ציור, רישום, צילום, עיצוב גרפי, ספרי אמן, קולנוע ועוד.
כך או כך, רושה הוא זה שיצר את סגנון "אמנות החוף המערבי", שבו נכללו סדרות של שלטי ענק הוליוודיים וציורי תוכניות העיר. הוא הירבה גם לצייר לוגואים של חברות מסחריות, תחנות דלק, נופים מסקרנים ועוד.
רושה גם נהג לצייר מילים וביטויים בהומור, בצבעים שונים ומשונים ששאב מההקשר התכני של נושא המילה או הביטוי, או על רקע שקשור בהם. תמיד היה שם איזה רעיון יצירתי, או קריצה משעשעת. כמו הציור "דאנס?" מ-1973, שבו צייר את המילה Dance ובמקום צבעים הוא השתמש לציור בחומרים כמו חרדל, חלבון של ביצה, קפה, רוטב חריף, גבינה וקטשופ.
משימה יצירתית
==========
בחרו במטבח כמה חומרים ונסו לצייר איתם ציור מופשט בעל נושא מעניין, אם אפשר כזה שקשור בחומרים הללו. בהצלחה!
הנה האמנות של אד רושה:
http://youtu.be/AE9QaXyy3Bk
מומחים מדברים על יצירות שלו, כולל הציור "דאנס":
http://youtu.be/lv0K4uuBWi8
והאמן עצמו - אד רושה:
http://youtu.be/HoNePbo9DD0
אד רושה (Ed Ruscha) היה אמן פופ משפיע ביותר, שרבים מגדירים כאמן הפופ ארט השני בחשיבותו אחרי אנדי וורהול. הוא זוכה להערכה עצומה בקרב אמנים ועל אף שהוא תופס את מקומו לאט בתודעת ההמונים, הוא נחשב לאחד החשובים ביוצרי האמנות המודרנית.
כנראה שחלק מה"בעיה" איתו היא שקשה היה לתייג אותו בסגנון מסוים. היו שהתייחסו אליו בתור אמן פופ ארט, אחרים ראו בו אמן קונספטואלי ויש שרואים בו סוריאליסט דווקא. הקושי להגדיר מהו סגנונו נובע בשל המורכבות הרעיונית של יצירתו, כמו גם בגלל הטכניקות הציוריות המגוונות שבהן השתמש ושכללו בין השאר ציור, רישום, צילום, עיצוב גרפי, ספרי אמן, קולנוע ועוד.
כך או כך, רושה הוא זה שיצר את סגנון "אמנות החוף המערבי", שבו נכללו סדרות של שלטי ענק הוליוודיים וציורי תוכניות העיר. הוא הירבה גם לצייר לוגואים של חברות מסחריות, תחנות דלק, נופים מסקרנים ועוד.
רושה גם נהג לצייר מילים וביטויים בהומור, בצבעים שונים ומשונים ששאב מההקשר התכני של נושא המילה או הביטוי, או על רקע שקשור בהם. תמיד היה שם איזה רעיון יצירתי, או קריצה משעשעת. כמו הציור "דאנס?" מ-1973, שבו צייר את המילה Dance ובמקום צבעים הוא השתמש לציור בחומרים כמו חרדל, חלבון של ביצה, קפה, רוטב חריף, גבינה וקטשופ.
משימה יצירתית
==========
בחרו במטבח כמה חומרים ונסו לצייר איתם ציור מופשט בעל נושא מעניין, אם אפשר כזה שקשור בחומרים הללו. בהצלחה!
הנה האמנות של אד רושה:
http://youtu.be/AE9QaXyy3Bk
מומחים מדברים על יצירות שלו, כולל הציור "דאנס":
http://youtu.be/lv0K4uuBWi8
והאמן עצמו - אד רושה:
http://youtu.be/HoNePbo9DD0
כיצד שימש האור את רמברנדט?
הצייר ההולנדי בן המאה ה-17 רמברנדט ואן ריין (Rembrandt van Rijn) נחשב לאחד מגאוני הציור במערב.
בניגוד לבני דורו, האמנים ההולנדים, הוא לא התמחה בנושאים מסוימים, מה שנקרא אז "ספציליזאציה". אמנם בתחילת דרכו התמחה רמברנדט בציור דיוקנאות, אך בהמשך הוא צייר כמעט בכל תחום אמנותי והוא הותיר אחריו גם ציורים היסטוריים, עלילות תנ"כיות, ציורים אלגוריים, רישומי נוף מן הטבע ועוד.
על אף שהיה נוצרי, משיכה עזה הייתה לו ליהדות וליהודים. במיוחד הרבה רמברנדט, יליד העיר ההולנדית ליידן, לצייר דמויות של יהודים מהגטו היהודי שלידו התגורר. הוא זכה לתהילה בדיוקנאות המופלאים שצייר, רבים מהם של עצמו. אנשים אמרו עליו שהוא הצליח לתאר בהם את הנפש של האדם ולא רק את המראה החיצוני. אלה לא היו רק הבעות הפנים שאותן כל כך היטיב לתאר. באמצעות האור, שנראה בציוריו לא פעם כנובע מהגוף עצמו ולא רק מבחוץ, רמברנדט הצליח לתת ביטוי לנבכי נפשו של המצויר ולעומק מחשבותיו ורגשותיו.
כי רמברנדט לא היה רק צייר ורשם מחונן ואמן תחריט והדפסים מוכשר. הוא נחשב לאמן האור וידע לעבוד עם אור וצל בצורה מופלאה וגאונית, תוך שהוא מגיע לרמה גבוהה ביותר בשליטתו בצבע. היכרותו העמוקה עם המגוון העצום והדקויות של צורות ההבעה האנושית, כמו גם שליטתו בתיאור תנועה, הפכו אותו לאחד מגדולי הציירים אי-פעם.
בצעירותו הוא עזב, לטובת האמנות, את האוניברסיטה שבה למד. הוא השתלם אצל ציירים שלימדו אותו ברוח האסכולה האיטלקית. כך הפך לאמן השימוש באפקטים דרמטיים וחזקים. בהמשך חייו, כשהוא החל ללמד אחרים, התגלה רמברנדט גם כמורה מוכשר להפליא וכמדריך רב השראה. בין תלמידיו ניתן למנות כמה מהציירים ההולנדים הטובים של התקופה, מתלמידו הראשון, דַאוּ ועד לצייר הנודע באותו זמן, דה חֶלְדֶר.
בתחום האישי, היו חייו מטלטלים ומורכבים. הוא החל כאמן מצליח ועשיר, אך בהמשך הוא איבד רבים מבני משפחתו, כולל בניו ושתי נשותיו. הוא גם צבר חובות כבדים ובזקנתו ירדה אליו ההערכה כאמן. רק שנים אחרי מותו הוא יזכה בהערכה מחודשת וערכן של יצירותיו יעלה בהתמדה. כיום נחשבות יצירותיו של רמברנדט מהיקרות בעולם האמנות.
הנה סיפור חייו של הצייר רמברנדט:
https://youtu.be/AkSymdjj2XU
רמברנדט צייר כל כך הרבה דיוקנאות של עצמו:
https://youtu.be/rFMFH8Nf0Zw
תכנית חינוכית על רמברנדט (עברית):
https://youtu.be/NIJIQStsEvE?long=yes
סרט תיעודי על אמנות האור והצל של רמברנדט ון ריין:
https://youtu.be/RW8i3lyuQjk?long=yes
על חקר האמנות המתמיד שלו:
https://youtu.be/fRwdEBMoGSw?long=yes
ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:
https://youtu.be/Le256Xfjvk8?long=yes
הצייר ההולנדי בן המאה ה-17 רמברנדט ואן ריין (Rembrandt van Rijn) נחשב לאחד מגאוני הציור במערב.
בניגוד לבני דורו, האמנים ההולנדים, הוא לא התמחה בנושאים מסוימים, מה שנקרא אז "ספציליזאציה". אמנם בתחילת דרכו התמחה רמברנדט בציור דיוקנאות, אך בהמשך הוא צייר כמעט בכל תחום אמנותי והוא הותיר אחריו גם ציורים היסטוריים, עלילות תנ"כיות, ציורים אלגוריים, רישומי נוף מן הטבע ועוד.
על אף שהיה נוצרי, משיכה עזה הייתה לו ליהדות וליהודים. במיוחד הרבה רמברנדט, יליד העיר ההולנדית ליידן, לצייר דמויות של יהודים מהגטו היהודי שלידו התגורר. הוא זכה לתהילה בדיוקנאות המופלאים שצייר, רבים מהם של עצמו. אנשים אמרו עליו שהוא הצליח לתאר בהם את הנפש של האדם ולא רק את המראה החיצוני. אלה לא היו רק הבעות הפנים שאותן כל כך היטיב לתאר. באמצעות האור, שנראה בציוריו לא פעם כנובע מהגוף עצמו ולא רק מבחוץ, רמברנדט הצליח לתת ביטוי לנבכי נפשו של המצויר ולעומק מחשבותיו ורגשותיו.
כי רמברנדט לא היה רק צייר ורשם מחונן ואמן תחריט והדפסים מוכשר. הוא נחשב לאמן האור וידע לעבוד עם אור וצל בצורה מופלאה וגאונית, תוך שהוא מגיע לרמה גבוהה ביותר בשליטתו בצבע. היכרותו העמוקה עם המגוון העצום והדקויות של צורות ההבעה האנושית, כמו גם שליטתו בתיאור תנועה, הפכו אותו לאחד מגדולי הציירים אי-פעם.
בצעירותו הוא עזב, לטובת האמנות, את האוניברסיטה שבה למד. הוא השתלם אצל ציירים שלימדו אותו ברוח האסכולה האיטלקית. כך הפך לאמן השימוש באפקטים דרמטיים וחזקים. בהמשך חייו, כשהוא החל ללמד אחרים, התגלה רמברנדט גם כמורה מוכשר להפליא וכמדריך רב השראה. בין תלמידיו ניתן למנות כמה מהציירים ההולנדים הטובים של התקופה, מתלמידו הראשון, דַאוּ ועד לצייר הנודע באותו זמן, דה חֶלְדֶר.
בתחום האישי, היו חייו מטלטלים ומורכבים. הוא החל כאמן מצליח ועשיר, אך בהמשך הוא איבד רבים מבני משפחתו, כולל בניו ושתי נשותיו. הוא גם צבר חובות כבדים ובזקנתו ירדה אליו ההערכה כאמן. רק שנים אחרי מותו הוא יזכה בהערכה מחודשת וערכן של יצירותיו יעלה בהתמדה. כיום נחשבות יצירותיו של רמברנדט מהיקרות בעולם האמנות.
הנה סיפור חייו של הצייר רמברנדט:
https://youtu.be/AkSymdjj2XU
רמברנדט צייר כל כך הרבה דיוקנאות של עצמו:
https://youtu.be/rFMFH8Nf0Zw
תכנית חינוכית על רמברנדט (עברית):
https://youtu.be/NIJIQStsEvE?long=yes
סרט תיעודי על אמנות האור והצל של רמברנדט ון ריין:
https://youtu.be/RW8i3lyuQjk?long=yes
על חקר האמנות המתמיד שלו:
https://youtu.be/fRwdEBMoGSw?long=yes
ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:
https://youtu.be/Le256Xfjvk8?long=yes
