» «
רמברנדט ואן ריין
כיצד שימש האור את רמברנדט?



הצייר ההולנדי בן המאה ה-17 רמברנדט ואן ריין (Rembrandt van Rijn) נחשב לאחד מגאוני הציור במערב.

בניגוד לבני דורו, האמנים ההולנדים, הוא לא התמחה בנושאים מסוימים, מה שנקרא אז "ספציליזאציה". אמנם בתחילת דרכו התמחה רמברנדט בציור דיוקנאות, אך בהמשך הוא צייר כמעט בכל תחום אמנותי והוא הותיר אחריו גם ציורים היסטוריים, עלילות תנ"כיות, ציורים אלגוריים, רישומי נוף מן הטבע ועוד.

על אף שהיה נוצרי, משיכה עזה הייתה לו ליהדות וליהודים. במיוחד הרבה רמברנדט, יליד העיר ההולנדית ליידן, לצייר דמויות של יהודים מהגטו היהודי שלידו התגורר. הוא זכה לתהילה בדיוקנאות המופלאים שצייר, רבים מהם של עצמו. אנשים אמרו עליו שהוא הצליח לתאר בהם את הנפש של האדם ולא רק את המראה החיצוני. אלה לא היו רק הבעות הפנים שאותן כל כך היטיב לתאר. באמצעות האור, שנראה בציוריו לא פעם כנובע מהגוף עצמו ולא רק מבחוץ, רמברנדט הצליח לתת ביטוי לנבכי נפשו של המצויר ולעומק מחשבותיו ורגשותיו.

כי רמברנדט לא היה רק צייר ורשם מחונן ואמן תחריט והדפסים מוכשר. הוא נחשב לאמן האור וידע לעבוד עם אור וצל בצורה מופלאה וגאונית, תוך שהוא מגיע לרמה גבוהה ביותר בשליטתו בצבע. היכרותו העמוקה עם המגוון העצום והדקויות של צורות ההבעה האנושית, כמו גם שליטתו בתיאור תנועה, הפכו אותו לאחד מגדולי הציירים אי-פעם.

בצעירותו הוא עזב, לטובת האמנות, את האוניברסיטה שבה למד. הוא השתלם אצל ציירים שלימדו אותו ברוח האסכולה האיטלקית. כך הפך לאמן השימוש באפקטים דרמטיים וחזקים. בהמשך חייו, כשהוא החל ללמד אחרים, התגלה רמברנדט גם כמורה מוכשר להפליא וכמדריך רב השראה. בין תלמידיו ניתן למנות כמה מהציירים ההולנדים הטובים של התקופה, מתלמידו הראשון, דַאוּ ועד לצייר הנודע באותו זמן, דה חֶלְדֶר.

בתחום האישי, היו חייו מטלטלים ומורכבים. הוא החל כאמן מצליח ועשיר, אך בהמשך הוא איבד רבים מבני משפחתו, כולל בניו ושתי נשותיו. הוא גם צבר חובות כבדים ובזקנתו ירדה אליו ההערכה כאמן. רק שנים אחרי מותו הוא יזכה בהערכה מחודשת וערכן של יצירותיו יעלה בהתמדה. כיום נחשבות יצירותיו של רמברנדט מהיקרות בעולם האמנות.


הנה סיפור חייו של הצייר רמברנדט:

https://youtu.be/AkSymdjj2XU


רמברנדט צייר כל כך הרבה דיוקנאות של עצמו:

https://youtu.be/rFMFH8Nf0Zw


סרט תיעודי על חיי רמברנדט:

https://youtu.be/2r-LKEdR9zs?long=yes


סרט תיעודי נוסף על אמנות האור והצל של רמברנדט ון ריין:

https://youtu.be/RW8i3lyuQjk?long=yes


על חקר האמנות המתמיד שלו:

https://youtu.be/fRwdEBMoGSw?long=yes


ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:

https://youtu.be/Le256Xfjvk8?long=yes
אדגר דגה
מדוע הירבה דֵגָה לצייר מחול?



הצייר האימפרסיוניסט הצרפתי אדגר דֵגָה (Edgar Degas) התעניין מאד בתנועה החולפת. הוא הירבה לצייר פעילויות אמנותיות וספורטיביות שבמרכזן התנועה, כגון קונצרטים של מוסיקה, מרוצי סוסים, נשים רוחצות באמבטיה ובמיוחד - רקדניות באלט, נושא שהיה חביב עליו מאד.

אדגר לא בילה זמן רב בשיעורי באלט ובחזרות למופעים בפאריז כדי ליצור בהם, אלא צילם ואז צייר בסטודיו שלו - שימוש חדשני בטכנולוגיה, כיוון שהצילום היה די חדשני בתקופתו.

דגה חידש גם בגישה שהיתה לא פחות ממהפכה באמנות הציור - הוא הראשון שאיפשר לדמויות ולעצמים להיחתך על ידי מסגרת התמונה ולא ראה חובה לצייר את כל הדמות. עד אז נהגו לפי מסורת הציור, לצייר את הדברים החשובים בשלמותם. זו הייתה גישה מהפכנית וחדשנית בצורה לא רגילה.


הנה סיפור חייו של דגה:

https://youtu.be/HUuqrLawzjo


מאמנותו של אדגר דגה בווידאו:

https://youtu.be/odmsHcU5F9c


סרטון אנימציה בהשראת האמנות של אדגר דגה:

http://youtu.be/2610ggGN2-M


ציורי המחול של אדגר דגה:

https://youtu.be/En4ds6Pc8Us


ועוד מציורי הבאלט של דגה:

https://youtu.be/EFI0LSEIvcQ


סרטון נדיר וקצר שבו רואים את דגה הזקן פוסע ברחובות פאריס ב-1915:

https://youtu.be/KET94NlM7Ys


סרט תיעודי על האמן אדגר דגה:

https://youtu.be/9XMoYfzjhYc?long=yes


ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:

https://youtu.be/7XNSLN77-Rs?long=yes
פול גוגן
למה צייר גוגן את נשות טהיטי?



כשפול גוגן מת מעגבת בגיל 55, הרחק באיי פולינזיה, הוא לא הספיק לקבל את המכתב ששלח לו סוכנו מפאריס: "כולם רואים בך בימים אלה אמן גדול ויוצא דופן.. נכנסת זה מכבר לספרי ההיסטוריה". לפתע, אחרי שנים של אכזבות, הפך איש הבורסה לשעבר, שעזב את מנעמי החיים והכסף הגדול לטובת האמנות, שפשט רגל ונטש את משפחתו, לאמן דגול.

הצייר הצרפתי פול גוגן לא עזב רק את הכסף למען האמנות. הוא עזב את פאריס כדי לחפש את העולם הטבעי, לצייר נשים מקומיות ואקזוטיות בטהיטי, על רקע הצמחיה והנופים המיוחדים של איי הים הדרומי. האמן היהיר והבוטה שהוא היה, לעיתים אפילו אלים, מצא שלווה באיים הרגועים של פולינזיה. שוב ושוב הוא יישא נערות צעירות לנשים ויצייר אותן בלהט ותשוקה. הציורים הללו יהפכו נערצים באירופה והוא יהפוך בתולדות האמנות למתאר המובהק של העולם הפרימיטיבי.

ועוד לפני שהוא יפתח את סגנונו ה'פרימיטיבי' ידחה גוגן את האימפרסיוניזם שמתאר את ההתרשמות מהטבע והעדיף לצייר מכוח דמיונו. את חיקוי המציאות הוא העדיף להשאיר לצילום, שזה עתה נולד. את הציור הוא ראה כ"אחיה של המוסיקה" וכבנוי מצבעים וצורות, כמו צלילים ואקורדים מוסיקליים.

כבר אז היו מבקרים שראו בו את אחד החשובים מאמני האמנות המודרנית. כמו חברו הטוב וינסנט ואן גוך, גם הוא צייר באקספרסיביות ולהט עמוקים, וביטא בהבעה פראית נושאים שהסעירו את נפשו. כמו ואן גוך, גם ציוריו התאפיינו בפשטות ועוצמה. וכמוהו גם הוא היה ממבשרי זרם האקספרסיוניזם.


הנה סיפורו של פול גוגן לפי התפתחות ציוריו במהלך השנים:

http://youtu.be/0VzXPIMMGNo


קטע מדרמה על יחסיהם של ון גוך וגוגן:

http://youtu.be/8XncnXI9WZk


משטחי הצבע העזים והחמים של גוגן:

http://youtu.be/h8OwzdRa2V0


ובחיוך - גוגן בתכנית אירוח:

http://youtu.be/b_iolg_0Aeg


ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:

https://youtu.be/IdDvbLV5v70?long=yes
ואן גוך
מי היה וינסנט ואן גוך?



כיום ידוע וינסנט ואן גוך כאחד מגדולי הציירים בכל הזמנים. אבל בחייו סבל ואן גוך מעוני ומקשיים רבים בנפשו וביחסיו עם אחרים. עני, מסוכסך, כושל, בודד ובעל אופי קשה - הוא ראה את עצמו כמו שאחרים נטו לתפוס אותו - הלוזר המושלם והאמן הכושל.

בלתי נתפס לחשוב שאלה היו חייו וזה היה הדימוי של מי שנחשב אולי לאמן החשוב והמפורסם בתולדות האמנות - וינסנט ואן גוך.

כצייר הוא היה ידוע בשימוש עז ומלא הבעה שעשה בצבעים. כיום הוא נחשב לאחד ממבשרי סגנון האקספרסיוניזם ונגע אפילו בציור מופשט, הרבה לפני אחרים. אבל הוא כתב במכתב פעם, שסגנונו החדשני לא נבע מרצון להפשטה, אלא כי כך הוא יכול היה להכניס יותר רגשות לציוריו, או בלשונו שלו "יותר דרמה, כעס, כאב, אהבה ודמות".

בצעירותו החליף ואן גוך סגנונות ציור לא פעם והושפע מאד מהציור היפאני. את ציוריו הגדולים ומלאי האור והגוונים הבהירים הוא יצר בשנים האחרונות לחייו. את השנים הללו הוא עשה בדרום צרפת. במקביל החל ואן גוך לאבד את שפיותו ועשה מעשים מוזרים, שהעידו על מצוקה נפשית לא פשוטה. המפורסם בין המעשים הללו הוא השמועה על חיתוך אוזנו, לפי השמועה כדי לתת אותה במתנה לאישה שאהב, אבל במציאות אחרי ריב קשה עם חברו, הצייר פול גוגן, שבא לבקרו בדרום צרפת, מהבירה פאריס.

בחייו מכר וינסנט ואן גוך רק ציור אחד, בשם "הכרם האדום". את עצמו הוא הרבה מאד לצייר והותיר אחריו המון פורטרטים עצמיים, דיוקנאות של עצמו שצייר. חסרון הכיס שלו הובילו בלית ברירה לצייר על מפות שולחן ומגבות שלקח מהמוסד לחולי נפש שבו אושפז. מוכשר כמו שד, אבל ללא שמץ של הערכה מסביבתו, מבולבל ובודד, הוא סבל מדיכאון קשה. היום אפשר לטפל בדיכאון בקלות, אבל ואן גוך לא חי היום. בגיל 37 הוא ירה בעצמו ומת. כיום ציוריו שווים מיליוני דולרים כל אחד ונחשבים לנכס הגדול ביותר שאדם יכול להחזיק בביתו, אבל הוא סבל מחסור קשה וצייר על מפיות נייר.

ההכרה בגאונתו הגיעה כמה שנים לאחר מותו. אז הוצגו ציוריו בפאריז וזכו להערכה גורפת. צבעיו העזים והשימוש שלו בצבע, תנועות המברשת הדינמיות והמנעד הרגשי שלו השפיעו על אמנים רבים ומיצבו אותו כאחד מהחלוצים הבולטים של האמנות המודרנית.

מאז הפכו גם ציוריו לחשובים ביותר בתולדות האמנות והם נמכרים כיום במחירי שיא!


על גדולתו של וינסנט ואן גוך:

https://youtu.be/vxz8NA9gMYc


חלקים מסרט שנעשה על חייו של ון גוך:

https://youtu.be/09ZYlutmaPI


וסיפור חייו של גאון הציור:

http://youtu.be/qv8TANh8djI?t=28s


יצירותיו הגדולות כשברקע שיר שנכתב עליו:

http://youtu.be/nkvLq0TYiwI


דיוקנאות עצמיים שצייר:

http://youtu.be/O5tKG39G6Qk


סרטון שיצר אמן וידאו שהחליט להעיר רבים מציוריו המוכרים של ון גוך לחיים:

http://youtu.be/MPQSN3fNLF4


וסרט תיעודי על וינסנט ואן גוך:

https://youtu.be/upbXc6HgVh0?long=yes

ציירים דגולים

אל גרקו
כיצד השפיע אל גרקו כל כך על המודרניזם?



זה אולי מפתיע לדעת שהאמן המשפיע ביותר על הציור במאה ה-20 הוא אמן יווני, יליד האי כרתים, שחי בעיר טולדו שבספרד במאה ה-16. אבל העובדות הן ברורות - אל גרקו (בספרדית "היווני") הוא האמן המשפיע ביותר על הציירים המודרניים.

האופן המשוחרר בו נהג בצורה והתייחסותו לתאורה ולצבע ביצירתו, השפיעו על החשובים שבמודרניסטים של המאה ה-20, כולל האמנים המהפכניים כמו ג'קסון פולוק, האקספרסיוניסט המופשט שטפטף צבע על הבד וכמובן המהפכן הקוביסט של המאה ה-20, פיקאסו. יש, אגב, הרואים באל-גרקו את הממציא האמיתי של סגנון הקוביזם, שפיקאסו הוא הצייר הבכיר בו.

ממש כמו שיעשו האמנים הסוריאליסטים במאה ה-20, אל גרקו שילב ביצירותיו מרכיבים דמיוניים. הוא צייר דמויות מוארכות, עד כדי כך שחשדו מסביבו שהוא סובל מבעיות ראיה. הוא השתמש במראות מעוררי הוד ומסתורין, כמו השמיים המנופצים שצייר מעל העיר טולדו ועוד.


הנה סרטון על ציון 400 שנה למותו, בעיר מגוריו טולדו:

https://youtu.be/jf8nIpUJ20w


קדימון מהסרט על חיי אל גרקו:

https://youtu.be/V7gCX8RpaYc


הנה אחדים מציוריו של אל גרקו:

https://youtu.be/oaxpKdl1-54


ועוד:

https://youtu.be/Vr4fY21qxTo
מאוריץ קורנליס אשר
למה צייר אֶשֶר דברים בלתי אפשריים?



הצייר ההולנדי מאוריץ קורנליס אֶשֶר (M. C. Escher) היה אמן הולנדי מהזרם הסוריאליסטי, שהתפרסם בעבודות הגרפיות שיצר, בעיקר בטכניקות של הדפסים מאבן, חיתוכי עץ ותחריטי עץ.

על אף שלא היה מתמטיקאי, ביצירותיו של אשר מופיעים פעמים רבות מבנים מדהימים שמבוססים על עקרונות מתמטיים. ביצירותיו הסוריאליסטיות הופיעו שינויי צורה מוזרים ומופלאים, תבניות שחוזרות על עצמן ובהדרגה משתנות, אשליות אופטיות מבלבלות, דברים שלא ייתכנו במציאות וכאלה שסותרים את ההיגיון שלנו. יש בציוריו של אשר יצורים בצד אחד של הדף שהופכים בצד השני ליצורים אחרים, יש ידיים שמציירות את עצמן ועוד ועוד.

וכך, מבלי להיות מתמטיקאי, מלאים ציוריו בהמחשות ויזואליות לרעיונות מתמטיים שונים, כמו רעיון הרקורסיה. הרקורסיה, ההפניה העצמית או דברים שפונים אל עצמם, העסיק מאד גם את המתמטיקאי קורט גדל. על הדמיון והרעיונות הדומים של השניים, ביחד עם שיטות ההלחנה האופייניות של המלחין יוהאן סבסטיאן באך, נכתב אחד הספרים המשפיעים והמעניינים בספרות המדע הפופולארי "גדל, אשר, באך" מאת דאגלס הופשטטר.


הנה סרטון שמציג את הגאונות של אשר:

http://youtu.be/Kcc56fRtrKU


הנה גלריית וידאו של ציוריו המופלאים של אשר:

http://youtu.be/RO1kBTCSIqo


אנימציה שמבוססת על יצירתו "עלייה וירידה" ומסביר איך היא בנויה:

http://youtu.be/Xf9QwQ3JM3Q


והנה שיטה דומה להבין את היצירה "מפל מים" של אשר:

http://youtu.be/Z6OeQtnultc


הסבר על ציוריו המתמטיים:

http://youtu.be/t-Gcz9FIB4w


סרט ארוך על אשר ויצירתו:

http://youtu.be/zCbS6D-y0do?long=yes


וסרט ארוך על חייו והקריירה של אשר:

http://youtu.be/g4VAxilTRGs?long=yes
קית הרינג
איך הפך קית הרינג מצייר גרפיטי לאחד האמנים החשובים בזרם הפופ?



הפופ ארט, זרם הפופ האמריקאי, כלל אמנים שהושפעו מתרבות הפופ וממוצרי תרבות וצריכה יומיומיים שסבבו אותם. קית הרינג היה אמן אמריקני ופעיל חברתי שהתפרסם כשצייר ברכבת התחתית של ניו-יורק והושפע מאד תרבות הגרפיטי המפותחת של ניו-יורק.

הוא למד שנתיים עיצוב גרפי אבל די מהר החל לצייר דווקא גרפיטי ברחובות. הרינג למד אמנות חזותית בניו יורק וצייר ברחובות וברכבת התחתית של ניו יורק. הוא שילב בציוריו הרבה מהנושאים של לידה, מלחמה ומוות.

גם אח"כ המשיך להתפרסם בציוריו התמימים והמיוחדים בפשטותם ובמיוחד בלטה בהם דמותו של "התינוק הזוהר", שהופיעה ברבים מציוריו. שפתו הוויזואלית הפכה למוכרת בכל רחבי העולם וחלק מהתרבות של המחצית השנייה של המאה ה-20 והוא עצמו הפך לחלק בלתי נפרד מאמני הפופ ארט. בגיל 36 מת קית הרינג ממחלה.

אם אתם ממש אוהבים את הראש היצירתי והמיוחד של קית הרינג וציוריו, בקשו ליום ההולדת שלכם משהו משלו, כמו את ספר "הדברים הקטנים של נינה" שכתב ואייר הרינג לילדה בשם נינה. זהו ספר יצירתי וכיפי לילדים, שמותר לצייר עליו, לכתוב, לנעוץ ולעשות בו כל אמנות שרק תרצו.. ספר מיוחד!


הנה תחילת הקריירה של קית הרינג, כצייר גרפיטי:

http://youtu.be/W04j0Je01wQ


והנה על האמנות של הרינג:

http://youtu.be/SDs7cUAynOk


הנה תערוכת ציורים של קית הרינג בתחנת ברוקלין של הרכבת התחתית בניו יורק:

http://youtu.be/tFyRmmWL9Q0


ועוד מעבודותיו:

http://youtu.be/Rw_WTFyag4I
גוסטב קלימט
מה מיוחד בגוסטב קלימט?



גוסטב קלימט (Gustav Klimt) מוכר בעולם כאחד היוצרים המרתקים של המאה ה-19. אפשר לקרוא לו "הצייר של הנשים", שכן הוא היטיב לתאר בציוריו נשים, בדרך חושנית ויפה במיוחד.

קלימט נולד באוסטריה, כבנו של חרט ורוקע כסף וזהב. הוא למד אמנם אמנות, אבל כדי להתפרנס נהג לצייר ציורי קיר. די מהר החלו ציוריו למשוך תשומת לב רבה, בעיקר בשל האופן המיוחד שבו צייר נשים. כשהעז והחליט לעסוק רק באמנות, הוא הצליח מעל למשוער.

סגנון ציוריו של קלימט הוא עשיר ומלא בקישוטים. רבים רואים בו את היוצר המובהק של תנועה אמנותית שנקראת בצרפתית "אר-נובו" או ארט-נובו (בעברית "אמנות חדשה"). ואכן, קלימט היה מגדולי היוצרים בסגנון האר-נובו, ששאב השראה מהטבע ומרכיבים טבעיים, ששולבו ביצירות בעלות זרימה מסולסלת ומעוטרת.

ואכן, קלימט צייר עם כל המאפיינים של יוצרי התנועה, שהצטיינה בנטייה החזקה שלה לקישוטיות. אפשר לראות את זה בציור "הנשיקה", שהיווה את שיא "התקופה המוזהבת" של קלימט והפך לאייקון תרבותי מהמוכרים והאהובים במאה ה-20.

לאחר מותו ב-1918, לא נעלם הסגנון הייחודי של קלימט ועד היום ניתן לראות את עקבותיו וההשפעות שלו בעולם האמנות של ימינו.

יש דיוקן שצייר בשם "אדל בלוך-באואר 1", שהיה רק אחד מכמה שהוקדשו לאשת חברה וינאית שיש הטוענים שהייתה המאהבת שלו. הדיוקן הזה הוא מהעבודות החשובות ב"תקופה הזהובה" של קלימט והיא נמכרה בזמנו בסכום הגבוה ביותר שבו נרכש ציור עד אז - לא פחות מ-135 מיליון דולר. השיא כבר נשבר מאז, אבל אם היו ויכוחים עד אז, לגבי מידת כישרונו של קלימט, הרי ששיא זה היה אחת ההוכחות לכך.


הנה סיפורו של הצייר גוסטב קלימט:

https://youtu.be/CXQ7n0ezr_A


ציוריו של קלימט:

https://youtu.be/IuHnyct1dmI


קווים לדמותו:

https://youtu.be/WSZEX3ksUe0


הציור הנודע שלו "הנשיקה":

https://youtu.be/wEBKjprWslU


סיפור חייו:

https://youtu.be/UXLiaEJ0yH4


חגיגות בוינה לזכרו:

https://youtu.be/wEBKjprWslU


תכנית מהחינוכית על גוסטב קלימט:

https://youtu.be/FJ5aSKVXy3I?long=yes


ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:

https://youtu.be/ziy0-BSYB5U?long=yes


קאראווג'ו
מי היה הצייר הרוצח קאראווג'ו?



הוא היה אמן מהפכני, מהציירים המוכשרים בהיסטוריה, גאון בעל תפיסה אמנותית חדשנית ופורצת דרך ו... רוצח.

כן, הצייר המפורסם קאראווג'ו (Caravaggio) היה אדם רב-צדדים וניגודים. מצד אחד הוא היה טיפוס אלים, שתיין כרוני ושיכור מועד ואדם שהסתבך ברציחות של אנשים. מצד שני, הוא היה אחד מגדולי האמנות, אדם בעל אמונה דתית חזקה, שציוריו מבטאים רגש בצורה חסרת-תקדים, צייר של פרטים קטנים ומדויקים להפליא, אמן פורץ דרך שנהג לצייר סצנות תנ"כיות וסיפורי קדושים נוצרים שצוירו בדמות אנשים רגילים.

קאראווג'ו צייר את הציורים שלו על קאנווסים גדולים ומרשימים. הכנסייה לא ממש אהבה בחייו את הציורים שלו, כולל ובמיוחד לא את הציורים הדתיים. אבל איטלקים עשירים אהבו ורכשו את ציוריו העוצמתיים והמלוטשים, שניכרה בהם המון תשוקה.

בציוריו "הקריאה למתי" ו"צליבת פטרוס הקדוש" ניתן לראות את מאפייניו הבולטים: ריאליזם חריף, משחקי וניגודי אור וצל, כמו גם גאונות של שימוש בצבע והעמדת דמויות ועצמים בחלל. קאראווג'ו בחר בקפידה אילו פרטים להדגיש באור בציוריו ובחר מודלים יחודיים.

למרות שמת בשנת 1610 והוא בן 39 בלבד, השפעתו על תולדות האמנות היא אדירה. לא רבים הציירים שהשפיעו כמוהו למשך תקופה כה ארוכה על אמנות הציור. אמנים רבים הושפעו ממנו, מציירים קתולים מאוטרכט שבהולנד שנסעו במאה ה-17 ללמוד ברומא וזכו לכינוי "הקרוואג'יסטים של אוטרכט", ועד לגדולי הציור, דוגמת רובנס, ורמיר, ולסקז ורמברנדט.

אבל בשנת 1606, בשיא הקריירה שלו ברומא, הוא היה מעורב בקטטה והרג אדם. הוא ברח במהירות, כדי למצוא לו פטרון חדש בנאפולי ובהמשך במלטה. שנתיים אחר כך הוא נזרק גם משם, אחרי שהסתבך גם שם בקטטות נוספות. ממלטה עבר לסיציליה ובהדרגה נעשו ציוריו, כמו חייו, כהים ומוצללים יותר ויותר. מצבי הרוח שלו החמירו, הוא נהג לקרוע בחרבו ציורים שעליהם קיבל ביקורת שלילית.

החוקרים מעריכים שכשחזר לנאפולי הוא היה ככל הנראה קורבן לתקיפה, שפצעה אותו וגרמה לזיהומים קשים. ככל הנראה הוא ניסה לשוב לטוסקנה, על מנת לזכות במחילה על הפשעים שעשה ברומא. לא ברור איפה בדיוק נגדע פתיל חייו.

אבל לא רק חייו של "הצייר הרוצח" היו סערה גדולה, כי גם מותו לוט בערפל ומסתורין. אופיו הסוער, שניכר היטב בציוריו, סיבך אותו לא אחת בקטטות, ובסופו של דבר אולי גם הביא למותו.

מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו שנקרא על שם עיר הולדתו באיטליה נחשב לחלוץ סגנון הבארוק, שעומד התפתח באירופה בתקופה שלאחר מותו. הוא היה גאון שהקדים את זמנו ומאות שנים אחרי מותו ממשיך להשפיע על ציירים דגולים, אבל בתוך תוכו הסתתר אדם רדוף, אלים, פסיכוטי, סוטה ומסובך, שהרג ורצח אחרים, יתכן שלא פעם אחת.


הנה סיפורו של קאראווג'ו בקצרה:

https://youtu.be/9whgBqmELIk


קדימון של סרט על חייו:

https://youtu.be/-Pzw4dUkz7I


הנה ממשיכיו - אמנים שהושפעו ממנו לאורך ההיסטוריה של האמנות:

https://youtu.be/AG6cm3T1-q8


כך מציגים את האמנות שלו היום:

https://youtu.be/ZOIo2arwCOc


סרט תיעודי על הצייר האלים של תולדות האמנות:

https://youtu.be/C_s6gj2KB7s?long=yes


והרצאת וידאו על האמן המשפיע כל כך:

https://youtu.be/1KcdgFxmnb4?long=yes
מי היה הסוריאליסט סלבדור דאלי?



סלבדור דאלי, מחשובי האמנים במאה ה-20, היה צייר סוריאליסטי מספרד. משמעות הסוריאליזם שהוא כל כך אהב בציור היתה "מעל למציאות", כלומר אמנות שמשלבת חוסר הגיון והפתעה.

יצירותיו של דאלי הן מוזרות ולא רגילות. משולבות בהן תמונות חלום לא הגיוניות ודמיון מפתיע. הוא נהג לשלב בציוריו ויצירותיו דימויים של חלומות מוזרים ומלאי דמיון, המושפעים מאמני הרנסאנס הגדולים ומתורתו של זיגמונד פרויד והתיאוריה שלו על החלומות.

השעונים הנוזלים מהיצירה "התמדתו של זיכרון" (1931) הם רק חלק מהדברים המשוגעים שבלטו בציוריו של דאלי. כמותם יש גם ביצים גדולות, נמרים מעופפים ואשליות אופטיות, שהשפיעו מאד על עולם האמנות כולו.

השפעתו של סלבדור דאלי על האמנות של המאה ה-20 וה-21 היא גדולה מאד וחוצה תחומים. מציור, פיסול, מוזיקה וצילום ועד לעולם הקולנוע - לרעיונותיו ולדימויים שלו, כמו גם העירוב בין מציאות לדמיון, היו הדהודים רבים בתחומים רבים ואצל אמנים שונים.

כיאה למי שאמנותו יצאה מגבולות החיים בכדור הארץ, אל מחוזות הדמיון וההזיה, לאחר מותו נקרא על שמו של דאלי אסטרואיד שהתגלה בחלל. שמו הוא "2919 דאלי".


הנה תולדות חייו ואמנותו של דאלי:

http://youtu.be/Oe3b5UzacyA


הנה האמנות הסוריאליסטית של סלבדור דאלי:

http://youtu.be/clbg2_WOCeo


רצף ציורים ויצירות של דאלי:

http://youtu.be/scj7FkjdYac


בואו לעולם של דאלי:

https://youtu.be/F1eLeIocAcU?qr=yes


והנה סרט תיעודי על דאלי - הסוריאליסט של האמנות המודרנית:

https://www.youtube.com/watch?v=OkGfWZfRzWM?long=yes


ותכנית טלוויזיה על סלבדור דאלי:

https://youtu.be/dbYPiKQ4LqA?long=yes
איך הפך הריבוע השחור את מלביץ' לגדול האמנות המופשטת ובכל זאת הוא מת עני?



אחת הטרגדיות האמנותיות בתולדות האמנות היא זו של קזימר מלביץ' הרוסי. מלביץ' הוא הממציא את האמנות המופשטת וחשיבותו באמנות המודרנית לא קטנה משל פיקאסו, אך הוא מת בעוני וללא הערכה, לאחר שלא עמד בדרישות המשטר הקומוניסטי ולצייר אמנות מגוייסת, ריאליסטית, שהיא ההיפך מאמנות מופשטת, שבה כה האמין.

למעשה, סיפורו הטרגי של מלביץ' הוא טרגדיה של רדיפה ורמיסה של אמן דגול ופורץ דרך, בידי השלטון הקומוניסטי הרודני של ברית המועצות, עד לחיסולו הפיזי והאמנותי.

מלביץ' היה צייר מודרניסטי "רגיל" שצייר בסגנון "מופשט גאומטרי", שבו הצורות הגאומטריות עומדות במרכז. המהפך בחייו של מי שיהיה גאון ההפשטה התחיל בשנת 1915. בתערוכה בשם "0,10" הציג מלביץ' את הציור המהפכני "ריבוע שחור על רקע לבן". בציור הופיע רק ריבוע שחור על רקע לבן. לאחר שניטרלו את ההערות הציניות, הגיעו המבקרים למסקנה שמלביץ' הצליח להגיע בו להפשטה מוחלטת שמעולם לא נראתה באמנות עד אז.

הציור הזה היה רעידת אדמה. כמו האסלה של מרסל דושאן או המוסיקה הדודקפונית של שנברג, גם הוא שבר מסורות אמנותיות בנות אלפי שנים. מלביץ' הפך לרגע לכוכב עולמי בשמי האמנות ויצא לעבוד בחו"ל. שלוש שנים אחר כך, הוא הרחיק עוד יותר, בסדרת עבודות שנקראה "לבן על לבן", שבה הוא טען שהגיע לקצה יכולת הצבע. הוא ויתר לחלוטין על התיאור של האובייקט המצויר, כדי להשיג את התמצית שלו. לסגנון החדש קרא "סופרמטיזם" והבהיר שמטרתו לבחון את החיים על ידי העברת התחושה האמנותית הטהורה. במילותיו הוא "צורות שנבנות משום דבר"...

העתיד היה שלו ונראה היה שמלביץ' יזכה לחשיבות עצומה באמנות של המאה ה-20. אך מזלו עתיד היה להתהפך. בשנת 1927, לאחר הישגים ניכרים בעולם, נקרא מלביץ לחזור לברית המועצות. זה היה עידן שבו פוליטיקאים סובייטים התנגדו לאמנות מודרנית. משחזר מלביץ' למולדתו, הוא נדרש לשנות את סגנונו. במקום לפתח את האמנות המופשטת ולהוביל בגאוניותו את הזרם המהפכני שלו, נאלץ מלביץ' לציית לדרישות השלטון ולצייר איכרים ועובדי משק בסגנון הריאליזם הסוציאליסטי..

לטווח ארוך לא הצליח מלביץ' הגאה להתאים את עצמו לרוח הזו. הוא הלך ונדחק לעוני ובדידות קשים. בשנת 1935 הוא מת חסר-כל וללא שמץ מהכבוד המגיע לו כאחד האמנים הדגולים של העידן המודרני.


הנה סרטון על היצירה המהפכנית של קזימיר מלביץ' - "ריבוע שחור על רקע לבן":

http://youtu.be/cBBJYKhZvw0


דיון על הציור המפורסם:

http://youtu.be/lYy1z0DFxeU


סרטון אנימציה ברוח הסופרמטיזם:

http://youtu.be/oJrMKpNgJQ0


פרויקט של עירית פתח תקווה שמפרגן למורשת מלביץ' ובמיוחד למשולש, הריבוע והעיגול שבהם ראה את המרכיבים החשובים ביצירה:

http://youtu.be/qQEoXMJuBhA
כיצד תרם ברונלסקי לאדריכלות?



כשזכה האדריכל האיטלקי פיליפו ברונלסקי (Filippo Brunelleschi) בתחרות על תכנון כיפת כנסיית סנטה מריה דל פיורה (Santa Maria del Fiore), הוא נכנס להיסטוריה. בתנאי התחרות הובהר שכיפתה של הכנסייה הנודעת חייבת להיות גולת הכותרת של המבנה המפואר והיא צריכה להיות הכיפה גדולה בעולם.

זו היתה השנה 1418 ופירנצה הייתה אחת הערים העשירות והמצליחות באיטליה ובכל אירופה. בשל ענייני יוקרה וסגנון וגם קצת תחרות עם ערים אחרות באיטליה, התחייב ברונלסקי שלא להשתמש בקמרונים המחודדים שאפיינו את הסגנון הגותי. אלו יכלו לספק לו פתרונות לבניית כיפה כה גדולה, בקוטר של 45 מטרים ומבלי שיש לה תמיכה. אך הוא מצא פתרונות אדריכליים שהם כה מופלאים, עד שחלקם לא מובנים עד היום לגמרי.

לאנשי הוועדה הבוחרת היו חשדות שהוא ממציא פתרונות, לא רק מפני שלא נודע כאדריכל אלא יותר כשען, אלא גם מפני שסרב לחשוף את כל תכניותיו בעת התחרות, מחשש לגניבת רעיונותיו. הם לא האמינו שיצליח לבנות את הכיפה בתנאים הקיימים, אך לבסוף הם החליטו בכל זאת לבחור באדריכל החובב, שבזמנו הפנוי עסק במדידות ולימוד לעומק של מבנים ועתיקות רומיות.

לאחר 16 שנים הסתיימה בניית הכיפה וההשתאות הגיעה לשיאים שלא יאומנו. במהלך הבנייה הוא תכנן מערכות להעלאת חומרי הבניה לגובה ומצא פתרונות הנדסיים שהקדימו את זמנם, למגוון בעיות ביצוע. גאוניותו של האדריכל היומרני התגלתה בתכנון מבריק של כיפה בתוך כיפה, כשאחת תומכת בשניה על ידי מדרגות. המבנה שיצר ברונלסקי היה בלתי נתפס בחוזקו וניצב לגמרי ללא תמיכה. עד היום, כבר 500 שנה, הוא נחשב לכיפת הלבנים הגדולה בעולם. לאחר מותו השלימו את ה"לנטרנה", עוד מרכיב עיצובי שנועד להכניס אור טבעי לכנסייה ולהוסיף חן לכיפה המיוחדת שיצר הגאון.

ברונלסקי גם תרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.

כך הפך האדריכל והאמן החובב הזה לאחד מראשוני תקופת הרנסאנס ומהחשובים בה. גאונות, מסתבר, היא לא תמיד עניין שמחייב השכלה פורמלית.


כך תכנן פליפו ברונלסקי את הכיפה של הפנתאון בפירנצה (מתורגם):

https://youtu.be/9IDt-da-hUQ


וכך יצר את הפרספקטיבה המתמטית:

https://youtu.be/u-OYhriilFo


מבט נוסף על כיפת הקתדרלה הגאונית שתכנן:

https://youtu.be/TQ8F_yPwqzA
כיצד וורהול הפך לאמן הפופ החשוב באמנות של המאה ה-20?



הוא העיד על עצמו פעם שהוא "שטחי באופן עמוק..." - אולי, אבל אנדי וורהול היה המייסד של זרם הפופ באמנות, זרם שזכה לכינוי "פופ ארט". במקור הוא היה מעצב גרפי וליצירותיו הוא השתמש במוצרים נפוצים כמו קופסת שימורי המרק של חברת קמפבל ובכוכבי מוסיקה וקולנוע כמו מרילין מונרו ואלביס פרסלי. כל אלה היו לחומרי יצירה אמנותיים ליצירתו של וורהול. הוא הפך אותם ל"אייקונים" מודרניים - דמויות שפרסומן עצום והוא הרבה מעבר להצלחתן בתחום שבו הן עוסקות.

אפשר לומר שאנדי וורהול לקח את התרבות הפופולארית והכניס אותה אל עולם האמנות ובמידה מסוימת גם פתח את עולם האמנות לעולם השיווק, הצבע והתקשורת החדשה. אבל הוא גם החזיר את האמנות לקהל הרחב שיכול היה להבין את מה שהוא רואה, הרבה יותר מהאמנות המופשטת שהייתה אז בשיאה.

אנדי וורהול אמר פעם ש"הכל הוא אמנות". ואכן, וורהול צייר, צילם, הדפיס, צילם, הסריט ואפילו היה מהראשונים להשתמש באמנות ממוחשבת (המחשב היה אז מאד קשה לשימוש ומעטים היו בעלי גישה אל המחשבים היקרים של אז) וכללית - הוא יצר אמנות מרתקת ופופולארית בציבור הרחב.


הנה סרטון אנימציה שבו מוצגים אנדי וורהול ועבודותיו המפורסמות באנימציית סטופ מושן:

http://youtu.be/8kbXBsjy3b4


קצת על חייו של אנדי וורהול:

https://youtu.be/QAJJ35DVlTs


כמה מעבודות הפופ ארט המפורסמות של וורהול:

http://youtu.be/jza2rkcIQcg


והנה אנדי וורהול שידע להפוך כל דבר לאמנות, בסרטון שבו הוא מציג אכילת המבורגר כמעשה אמנותי:

https://youtu.be/Ejr9KBQzQPM


זה הרקע שבו נולד הפופ ארט:

http://youtu.be/LsY4ihZCJL8


והסבר מפורט על ההדפסים שלו:

https://youtu.be/ly-OQ6X-FlQ?long=yes
מה תרם ג'וטו די בונדונה לאמנות?



האיטלקי ג'וֹטוֹ דִי בּוֹנְדוֹנֶה (Giotto di Bondone), שנודע בתולדות האמנות בתור ג'וטו, היה האמן הראשון של הרנסאנס האיטלקי. כנער הוא היה רועה צאן והתגלה כבעל יכולת ציור מופלאה וטבעית לחלוטין, שהתבססה על התבוננות בטבע, במקום על לימוד והקפדה על חוקי הציור ה"נכונים" של תקופתו. כך היה לצייר ואדריכל שקיבל חינוך אמנותי בסוף ימי הביניים, אך היה הראשון בגל של אמנים שיצרו אמנות ברוח חדשה. על אף שהוא מעולם לא התנתק מהעבר ומהמסורת האמנותית של ימי הביניים, היה ג'וטו אחד האמנים הראשונים שפרצו דרך לעידן הרנסאנס ולחידושים שיהפכו אותה לשונה מקודמתה.

תרומתו הראשונה של ג'וטו הייתה בהדגשה של החשיבות להתבונן בעולם, כדי להבינו. זה היה חידוש שהושפע לא מעט מאותה רוח של המדענים בני תקופתו, אותם חוקרים שיתחילו את המהפכה המדעית המוקדמת, מהפכה שההתבוננות והבחינה של הטבע היא אחד היסודות החשובים שלה. בניגוד לציורי הקדושים של תקופתו, שבהם כל דמויות הקדושים היו בעלי אותה ארשת פנים, הוא צייר פנים שונות לדמויות בציוריו. לא רק הבעות פנים מגוונות הוא שילב, אלא גם פנים שלא היו מושלמות, אלא אנושיות ולעיתים אף מכוערות, כמו בני-אדם. בציוריו התייחס ג'וטו באופן מתקדם גם לאור ולאופן והכיוון שבהם הוא פועל ומוטל בציור.

ההתבוננות הזו זיכתה את ג'וטו ביכולת הגאונית להתגבר על המבט הקפוא שאפיין את הדמויות המצוירות של הקדושים והמדונות עד אז. לראשונה הצליח ג'וטו לשלב בעיניהם את המבט הנשגב והשמיימי, עם העומק המוסרי והטהור ולשקף בהן את רוח האדם. עיניהם התמלאו לראשונה בחיים ובאנושיות. כמו שהכניס את האדם הפשוט לציור, הוא הכניס אליו את הבעות הפנים ואפילו הכיעור האנושי והפך את הציור לטבעי, נטורליסטי.

ג'וטו גם שבר הרבה מוסכמות בציור הביזנטי ושל ימי הביניים. כשהוא ממקם את ישו, הדמות הראשית, בצד הציור "הקינה על מות ישו" ולא במרכזו, הוא יוצר קווים שמוליכים אליה את העין. המדרון מוביל מהעץ, סמל לחיים, היישר אל ישו המת. חידוש אחר הוא היכולת לראשונה לייצר כמה מישורים ולהכניס עומק בציור. הוא מסתיר דמויות על ידי אחרות וכך משתמש באפקט ההסתרה של הנשים כדי לייצר תחושה של עומק. אצלו מוכנסות לראשונה אפילו דמויות המפנות את גבן אל המתבונן. במובנים רבים הוא הצייר החדשן ביותר של תקופתו.

תרומתו הגדולה של ג'וטו לאמנות היא הפרספקטיבה, או ליתר דיוק הפרספקטיבה הציורית. זוהי שיטה שמושפעת מהמדע והגאומטריה, שבה יוצרים בציור אשליה של עומק ומרחב תלת-ממדי, כדי להקנות לציור ממד אמיתי יותר, ריאליסטי. הפרספקטיבה תהפוך לאחד מהיסודות של הריאליזם, שיתפוס מקום מרכזי ברנסאנס.


הנה סיפורו של ג'וטו בקצרה ובדרך שהוא היה אוהב:

https://youtu.be/z9fyhBXVzgk


קטעים מסרט שמספר על ג'וטו די בונדונה ויצירת הפרספקטיבה:

https://youtu.be/0wEtac3A7ro


מציוריו ועבודותיו הנוספות:

https://youtu.be/3siMvDQkhoE


והוכחה לכך שעבודותיו של ג'וטו מתאימות מאד לאנימציית תלת ממד:

https://youtu.be/3i9oOG-6IbA
מי נהג לצייר דיוקנאות עשויים מפירות?



הצייר האיטלקי ג'וזפה ארצ'ימבולדו (Giuseppe Arcimboldo) אהב לצייר דיוקנאות של אנשים העשויים מפירות וגם ממרכיבים מוזרים אחרים, כגון פרחים, דגים, צמחים, ירקות ואפילו ספרים. ארצ'ימבולדו פעל בתקופת המנייריזם באמנות, תקופה שאופיינה בהגזמה שנועדה להדהים את קהל הצופים, במוזרויות, עיוותים של המציאות ומלאכותיות לא-טבעית ביצירות.

מה שהוגדר פעמים רבות כוירטואוזיות חסרת טעם בייצוג האמנותי של המנייריזם מודגם היטב ביצירות של ארצ'ימבולדו, כיוון שהוא מצליח לתאר בדייקנות את מושאי הציור שלו, בעזרת חפצים אחרים.

ציוריו של ארצ'ימבולדו השפיעו גם על הציירים הסוריאליסטיים של המאה ה-20. הם הוקסמו מהם.


הנה סרטון עם דוגמאות של האמנות של ג'וזפה ארצ'ימבולדו:

http://youtu.be/-X072W96Zxk


הנה מצגת מציוריו המפורסמים של ארצ'ימבולדו:

http://youtu.be/RrxThTvOfBU?t=27s


הנה יצירה שנוצרת בסגנונו בתלת מימד:

http://youtu.be/JCTfkxkdxP4?t=12s
כיצד נחשב הירונימוס בוש לצייר של החטאים?



הירונימוס בוש היה צייר הולנדי ידוע ופורה ביותר בימי הביניים. למרות שהשאיר אחריו יצירות רבות וחשובות, מעט מאוד ידוע על חייו. מה שכן ידוע הוא שרבים במשפחתו, גם אביו וגם סבו, היו ציירים. כך גם שלושה מדודיו ואחיו.

אבל המעניינת היא יצירתו של בוש, שמצד אחד משקפת את התקופה האפילה והקשה של ימי הביניים ומצד שני היא נשגבת משל מרבית בני תקופתו. אולי בהתאם לרוח התקופה המאיימת, תקופה בה הכנסייה הנוצרית שולטת בתודעה, הנושאים המרכזיים ביצירותיו היו חטא ומוסר ירוד של בני-אדם. דימויים וסמלים רבים מצויים ביצירותיו. חלקם מסתוריים, לא ידועים ולא מובנים, מאז צוירו ועד היום. רבים באמנות נוטים לומר שציוריו של הרונימוס בוש נתנו השראה לסוריאליזם המודרני, על אף שהקדים את הסוריאליסטים ב-500 שנים.

בילדותו נחשף לשריפת ענק בעירו, שבה נשרפו אלפי בתים. יש לשער שהמראות שראה, כמו גם דמיונו המפותח, היו מהגורמים שהשפיעו על אמנותו.


הנה סרטון עם ציוריו של הירונימוס בוש:

http://youtu.be/ekUCDArm76E


אנימציה על דמויות מציוריו של בוש:

http://youtu.be/fV8VduAtbxI


מצגת וידאו של ציוריו בליווי מוסיקה גריגוריאנית מימי הביניים:

https://youtu.be/9FdKb20PH_k
מהיכן השנאה הסחית אל אוגוסט רנואר?



הצייר האימפרסיוניסט פייר אוגוסט רנואר (Pierre-Auguste Renoir) היה ממייסדי הזרם האימפרסיוניסטי, מהציירים הבולטים ביותר בסגנון וממעצביו. הייחודיות שלו באה לידי ביטוי בין השאר ביכולתו להציג תנועה בציוריו. הוא הירבה לצייר נשים ולא פעם יצא לארצות אחרות, כמו איטליה, אלג'יר וסיציליה וספג השראה לאמנותו.

רנואר הרבה לצייר אנשים ובעיקר נשים. דוגמאות לכך אפשר למצוא בין ציוריו דוגמת "שתי נערות ופסנתר" ו"נערה מתרחצת" ו"ניני לופז בגינה".

אבל התופעה המדהימה והלא תמיד ידועה היא שלצד הצלחתו של רנואר התפתחה כבר מאז ימי האימפריוניסטים שעליהם הוא נמנה, תופעה הפוכה, של שנאת רנואר. ומה שמדהים הוא שלא זו בלבד שזו אינה תופעה חדשה, היא מתחדשת ומתפרצת שוב ושוב, כמו אש תמיד שמתקיימת כבר מעל 100 שנה!

איך קרה שהצייר האימפרסיוניסטי ששמו הוא אולי המוכר ביותר, הוא גם אחד האמנים השנואים בתולדות האמנות, הן על מומחי אמנות והן על לא מעט אמנים?

העניין הוא שרבים רואים ברנואר נטע זר באימפרסיוניזם הצרפתי, מעין טרמפיסט על קבוצת המהפכנים והחדשנים של הציור במאה ה-19 ומי שיתחילו את התנועה לעבר המודרניזם של המאה ה-20. כי בניגוד לחברים אחרים בתנועה, הטענה היא שרנואר עסק במודרניזם בצורה הפחות עמוקה והיותר מגושמת ושטחית. ציוריו, לטעם המתנגדים להערצתו, היו מצועצעים, דביקים ואפילו סתמיים. אם חבריו לתנועה האימפרסיוניסטית שיחקו עם אור וצל בצורה חקרנית ומרתקת או העלו ביקורת חברתית נועזת, הוא עשה כרצונו והשתולל עם צבעים, מבלי קו אמנותי ברור ומוחשי, כשציוריו נראים לטעמם כמו עיסה דביקה של צבע שהונחה על הבד, על ידי צייר גרוע.

המחאות נמשכות, כשלא פעם מוצאים עצמם המפגינים נגד עוד תערוכה של יצירות רנואר בעולם, קבוצות האוהדות אותו ודורשות שימשיכו להציג את אמנותו הפיוטית. אנו נציין שהרבה ביקורת דומה לזו שמטיחים ברנואר, הושמעה בתקופות שונות כלפי רבים מהמודרניסטים שיבואו במאה ה-20. אמנם רק רנואר הפך לכליא ברק כל כך מותקף, בנחשולים של תיעוב ובוז מהסוג שמתחדש אחת למספר שנים, אבל אם זה מראה משהו הרי זה שמסתבר שגם חובבי אמנות יכולים להיות חסרי תרבות...


הנה סיפור חייו של אוגוסט רנואר:

https://youtu.be/hF_nArPfEgs


מציוריו המקסימים של אוגוסט רנואר:

https://youtu.be/NXxuuvCD4rY


סרטון נדיר מ-1915 שבו רואים את אוגוסט רנואר מצייר:

https://youtu.be/_V62aT_K8Zw


כך מציירים בסגנון רנואר בסדנת טלוויזיה מרתקת:

https://youtu.be/5dzgURDbyhY?long=yes


איך צייר ורמיר את ציוריו המופלאים?



יותר מציורים רגילים, נראים ציורים המדהימים של יאן ורמיר יותר כמו צילומים. שום טכנולוגיה ידועה במאה ה-17 לא איפשרה דיוק שכזה. לכן נחשב ורמיר גאון ובעיני רבים הצייר הגדול בכל הזמנים. במיוחד הועצם המיתוס שלו, לאחר שבדיקות רנטגן של ציוריו הניבו מסקנה שאין מתחת לצבעים שום רישומי עיפרון או סקיצות של הכנה לציור עצמו.

אבל לאורך שנים רבות מסתובבת השערה שורמיר השתמש בטכנולוגיה סודית כלשהי כדי ליצור את ציוריו המושלמים. ספק של ממש עוררה היכולת שלו לפענח את נפילת האור על עצמים שונים ולשחזר זאת בציור מדויק להפליא של המציאות. רבים חשבו שכדי לצייר בדיוק מופלא שכזה, הוא השתמש בעיקרון ה"קמרה אובסקורה" (לשכה אפלה), הקופסה האפלה ששימשה גם לצילום המוקדם.

ממציא ואיש עסקים אמריקאי בשם טים ג'ניסון, חובב אמנות שהתעשר בעסקי הייטק, החליט לחקור את העניין ולמצוא את הטכנולוגיה ששימשה את האמן המוערך. הוא הצליח לייצר אותה מחדש, בעזרת מראות ועדשות אופטיות ולצייר את הציור המפורסם של האמן "שיעור במוזיקה". הפרויקט שלו תועד בסרט והתוצאה המדהימה שצייר ג'ניסון, אדם שאינו צייר מקצועי, העלתה שאלות מעניינות לגבי מקומה של הטכנולוגיה ביצירת אמנות גדולה - האם אדם הוא פחות גאון כיוון שנעזר במכשירים שאיפשרו לו להעתיק את המציאות או שפיתוח הטכנולוגיה היא חלק מהגאונות שלו. ואם זה בעייתי אצלו אז מה נאמר על לאונרדו דה וינצ'י, שהיה לא פחות ממציא מאמן וששני התחומים הללו פרחו אצלו דווקא משום שעסק בשניהם (ובעוד 10 תחומים לפחות) והם תרמו אלה לאלה.


הנה קדימון לסרט של ג'ניסון, שבו הוא לומד לצייר כמו יאן או יוהנס ורמיר:

http://youtu.be/94pCNUu6qFY


הדגמה של טים מצייר עם המראות והעדשות הללו:

http://youtu.be/foG1NIdak7Y


השערות מוקדמות לסוד של ציורי ורמיר, שבהם השתמש ככל הנראה בסוג של קאמרה אובסקורה:

http://youtu.be/jruwMMT_bc8


כך השתמש ורמיר בקאמרה אובסקורה כדי לצייר חלק מציוריו הגדולים:

https://youtu.be/5SpaJtCv1hI


וסרט תיעודי על יכולותיו המיוחדות של ורמיר לעבוד עם אור בציוריו:

https://youtu.be/DEior-0inxU?long=yes
במה לאונרדו דה וינצ'י היה מיוחד?



לאונרדו דה וינצ'י היה אולי גדול האמנים ומגדולי הממציאים בכל הזמנים. מדובר באדם שעסק בשלל תחומים ובכולם הצטיין והבריק. לא היה בתולדות האנושות אדם שכה הפליא לחקור, ליצור, לגלות ולתכנן כמו לאונרדו דה וינצ'י. הוא האמין שאמנות, מדע וטבע קשורים בקשר הדוק ביניהם.

כך הוא גם ניהל את זמנו. בחייו עסק לאונרדו מהעיר וינצ'י בתחומים מגוונים והתבלט כצייר, פסל, מדען, מהנדס, מתמטיקאי, אנטומאי, ממציא, אדריכל ומוזיקאי מצטיין. רבים רואים בלאונרדו את איש הרנסאנס הקלאסי, שעוסק בתחומים מגוונים ולא בתחום אחד.

כממציא הוא המציא אינספור המצאות, רובן מהפכניות לתקופתו והקדימו את זמנן במאות שנים. ביניהן ניתן למצוא המצאות כמו אופניים, הליקופטר, צוללת, מצנח, טנק, מכונת טיסה, מתקני גלישה לסקי מים, חליפת צלילה, אביר מכני, תוף שמנגן לבד ועוד.

רבים רואים בלאונרדו את אחד הציירים הדגולים בתולדות האמנות. הוא צייר בקושי 20 ציורים אבל הותיר מורשת מופלאה בתולדות הציור ואת הציורים הנודעים ביותר בהיסטוריה. הבולט שבהם הוא כמובן "המונה ליזה" - הציור החשוב והמפורסם ביותר בעולם, שנמצא במוזיאון הלובר בפאריס. גם "הסעודה האחרונה", הציור שצייר לאונרדו על קיר חדר האוכל של מנזר בעיר מילאנו, נחשב לפנינה אמנותית מהחשובות בתקופת הרנסאנס.

שם משפחתו של לאונרדו לא היה שם משפחה, אלא שיוך לעיר שבה גדל: "לאונרדו מהעיר וינצ'י".


הנה סיפור חייו של לאונרדו:

https://youtu.be/DI-hs1yrZuQ


ראו סרטון על ההמצאות של לאונרדו דה וינצ'י:

http://youtu.be/vxeEH7kVxqI


והנה סקירה על חייו והאמנות שלו:

http://youtu.be/lFN5hRukDlo


כמה מההמצאות החשובות שלו:

https://youtu.be/PwOlIGGDVjE


הנה סרט תיעודי על מחקריו באנטומיה של לאונרדו:

https://youtu.be/Lccwek0HZ6w?long=yes
מהו הציור המפורסם ביותר בעולם?



הציור הכי ידוע בעולם הוא למרבה הפלא דווקא אחד הציורים הצנועים והקטנים בממדיו שיש. הדיוקן הזה הוא במידה רבה מהפכני, כיוון ששינה את צורת הציור של פורטרטים, דיוקנאות לחלוטין. אם עד אז נהגו לצייר בעיקר בפרופיל, הוא היה ציור חזיתי ששינה לגמרי את התמונה, תרתי משמע.. כל הדיוקנאות אחריו המשיכו בדרכו והיו חזיתיים.

קוראים לציור "מונה ליזה" או "לה ג'וקונדה" (La Gioconda) והוא נמצא במוזיאון הלובר בפאריז. הצייר הוא איש הרנסאנס ליאונרדו דה וינצ'י והוא עבד על הציור במשך זמן רב מאד, במאה ה-16. המונה ליזה גם צוירה בצורת פירמידה, שיצרה שלמות קטנה או גדולה, תחליטו אתם.

משיחות המכחול העדינות שלו וטשטוש זוויות הפה של הגברת מקנים למונה ליזה חיוך מסתורי ומסקרן, שריתק דורות של חובבי אמנות והפך את הציור הזה לידוע בכל העולם.

בנוסף, השתמש לאונרדו בטכניקות שונות שפיתח בציור. למשל מעניינים מאד המשחקים העדינים של אור וצל שיש במונה ליזה. גם ההבדל שיצר בין הדיוקן לרקע והפרספקטיבה המיוחדת, שהגדילה את הראליזם בציור. אבל הגאונות בציור היא שלאונרדו עשה בו שימוש בציור בשיטה שפיתח ונקראת סְפוּמָאטוֹ. בשיטת הספומאטו האמן יוצר מעבר הדרגתי וזהיר מצבע לצבע או מגוון לגוון, כך שלא ניתן להבחין בתת-הגוונים. כיום בעידן הדיגיטלי זה מובן מאליו, אבל בתקופת הרנסאנס זו הייתה המצאה חדשנית והיא יושמה במונה ליזה והוסיפה עומק רב לציור - על ידי המעבר ההדרגתי מהגוף שלה אל הנוף שמאחורי ה"לה ג'קונדה" ובהתמזגות ההדרגתית של הגוף עם הרקע.


הנה המונה ליזה והסיבה לפרסום העצום לו היא זכתה:

https://youtu.be/IitbJszd1kM


איך היא הפכה כל כך נערצת והאם זה מוצדק?

https://youtu.be/d2wy7Fp2fqw


כך תסכול הופך לגאונות, כשלאונרדו פשוט לא מצליח לצייר את החיוך של הגברת:

http://youtu.be/_sH0fnXaDAI


הנה השכבות של המונה ליזה:

http://youtu.be/glilOPRZj2k


הנה ההשפעה שלה על אמני המאה ה-20:

http://youtu.be/UTqBm1ZIpB0


הנה אנימציה משעשעת של לה ג'קונדה:

http://youtu.be/yNZsheQQHT8
מהו ציור "הריקוד" של אנרי מאטיס?



היצירה "הריקוד" (La Danse), ציור פוביסטי של הצייר הצרפתי אנרי מאטיס, נחשב מהחשובות והידועות מבין יצירותיו. זו התמונה המזוהה ביותר של מאטיס ונקודת ציון חשובה בקריירה שלו ובתרומתו לפיתוח האמנות המודרנית.

בחייו עוררה היצירה הזו לא מעט מחלוקת ורבים הסתייגו בגללה ממאטיס. מבקר מפורסם כתב אז על הציור שהוא מזכיר לו סרטני לובסטר, הרוקדים בתוך תרד...

למעשה צוייר "הריקוד" של מאטיס פעמיים. הגרסה המוקדמת יותר שלו מוצגת כיום במוזיאון ה-MOMA, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. במוזיאון הארמיטאז' שבסנט פטרבורג רוסיה, ניתן למצוא את המאוחרת יותר, שהיא גם צבעונית, אקספרסיבית וחופשית מהראשונה.

5 הנשים העירומות הרוקדות במעגל, בסוג של אקסטזה והתלהבות, מדגימות את המשיכה של מאטיס לאמנות פרימיטיבית. יש כאן מעין דימוי של שחרור מכבלי הנורמה והתרבות, כשהמעגל הסגור ממחיש את הקצב וההמשכיות של הריקוד.

מאטיס עצמו, צייר ופסל צרפתי, נחשב כיום לאחד האמנים הגדולים של המאה ה-20 ולאמן המרכזי בסגנון הפוביסטי בציור. הוא נודע בשימוש הרב שעשה בצבע.

כמו הציור "מוזיקה", שהוזמן גם הוא על ידי אותו אספן אמנות, ושמכיל את אותן דמויות פחות או יותר, כשהן מנגנות ושרות, גם "הריקוד" מציג אותן במהלך פעילות אמנותית. שתי היצירות דומות בתיאור של מאטיס את האדם באופן הרמוני ובתיאור איקונוגרפי, שלא מעוגן בסביבה מוחשית, שניתן לזהות. המודרניזם ממש מתדפק על דלתות יצירותיו הללו של מאטיס. גאון!


#משימה יצירתית
נסו לצייר ציור משלכם לריקוד - איך אתם הייתם מתארים ריקוד?


הנה הריקוד של מאטיס במוזיאון לאמנות מודרנית:

https://youtu.be/OmIIfIjrIZY


הריקוד בגרסה השנייה שמוצגת במוזיאון ההרמיטאז' בסנט פטרבורג:

https://youtu.be/Mtxcaztz1jI


הבה נתקרב לפרטים בציור:

https://youtu.be/O3HfZu0j0bw


באלט בהשראת הציור:

https://youtu.be/caqUZxTM8Sc


כוריאוגרפיה על "הריקוד" - המוסיקה שכתבה טרייסי סילברמן בהשראת היצירה:

https://youtu.be/o934UDSQ3tU


שחזור של הציור מכוסות נייר:

https://youtu.be/oTwxdxrBMBI


ואמנות מזון שמשחזרת את הציור בהתייחסות לביקורת שהוטחה בו עם יציאתו:

https://youtu.be/vjy9bvL7eRA
כיצד צייר מוֹדִיליאני נשים עם צוואר ארוך?
למה גזר הנרי מאתיס את השבלול?
איך צייר לאונרדו כל כך טוב בני-אדם?
מה מעניין בציור של מגדל בבל של ברויגל?
מה היה שמיימי באמן מיכלאנג'לו?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.