שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אמנות האר-נובו הקישוטית?
אר נובו (Art Nouveau), "אמנות חדשה" בצרפתית, הוא זרם אמנות שנולד מהרצון לשבור את הגבולות בין אמנות יפה לאמנות שימושית ושאב הרבה מהשראתו מעולם הצומח.
לעיטור ועיצוב השתמשה תנועה עיצובית זו בצורות קישוטיות ומפותלות, קווים זורמים, צורות אורגניות ותבניות אסימטריות. היצירות שלהם כללו צורות של גפנים, טווסים, ברבורים, שפיריות וחבצלות מים והושפעה לא מעט מאמנות המזרח הרחוק.
למעשה, אר-נובו הוא שמה הצרפתי של תנועה אמנותית משנות ה-20, עם נטייה חזקה לנגיעות קישוטיות, כולל פרחים, מסגרות מסולסלות, ענפים ועוד. התפתחותו לעולם הטבע הייתה תגובה ברורה לגסות ולדורסנות של המהפכה התעשייתית. בהמשך הדרך יעשו אמני ומעצבי האר-נובו שימוש רב בתיעוש והישגיו, גם אם כתנועה הם התנגדו לו.
שמו של הזרם בא מההגייה הצרפתית של "ארט-נובו", בעברית "אמנות חדשה". מאירופה יצא הזרם והתפשט לארצות הברית ולמדינות כמו טורקיה, שהסגנון תאם מבחינת הסולטן לאסתטיקה של אמנות האיסלאם והוא בנה לא מעט מבנים בסגנון האר-נובו.
עם השפעה על תחומי עיצוב ואמנות כמו עיצוב גרפי, עיצוב תכשיטים, אדריכלות ופיסול רהיטים, זרם האר-נובו התאים את הביטוי החזותי לסביבה המודרנית. הוא דחה את השימוש באוסף צורות שהושאל מסגנונות העבר לעיטור ולקישוט של בניינים וחפצים והעדיף לאסוף מוטיבים מהחי והצומח ואפילו מהגוף הנשי.
תנועת האר-נובו כללה מעצבים גרפיים, מעצבים תעשייתיים ומעצבי מוצר, אך גם ציירים ושלל אמנים אחרים, לצד אדריכלים ומעצבי בניין. הם לא עסקו רק באמנות כמו ציורים וכרזות, אלא גם בעיצוב כלי בית, אדריכלות, עיצוב רהיטים ובעולם הפרסום.
בשנות ה-20 החליף זרם האר-דקו את תנועת האר-הנובו, כסגנון האדריכלי והעיצובי הדומיננטי והסגנון הארכיטקטוני והדקורטיבי שלו עתיד להחליף את הסגנון הקודם מבית הארט נובו.
אחד האמנים הבולטים בסגנון האר-נובו היה הצייר גוסטב קלימט האוסטרי. הוא צייר את יצירותיו עם הרבה קישוטים, פרחים, עלים, תבניות קישוט חוזרות ועוד. דוגמה בולטת במיוחד ניתן למצוא בציור "הנשיקה" שלו. ראו בתגית "הנשיקה".
#תולדות הזרם
אמנות האר-נובו (Art Nouveau) התפתחה באירופה החל מהעשור האחרון של המאה ה-19. בין השנים 1890 ל-1910 היא זינקה לפסגת הפופולריות, כתנועה אמנותית שביקשה להפוך את היופי לחלק מהחיים היומיומיים.
את השם טבע זיגפריד בינג (Siegfried Bing), סוחר אמנות יליד גרמניה שב-1895 פתח גלריה בפריז בשם Maison de" l'Art Nouveau".
התנועה נולדה מתוך הרצון לשבור את הגבולות בין אמנות יפה לאמנות שימושית. האמנים חיפשו השראה בטבע, יצרו עיצובים המאופיינים בקווים זורמים, צורות אורגניות ותבניות אסימטריות. במקום הקווים הישרים של התקופה הויקטוריאנית, הם העדיפו את הקווים הרכים של פרחים ועלים.
הסגנון התפשט במהירות ברחבי אירופה. בצרפת קראו לו Style Moderne, בגרמניה Jugendstil על שם כתב העת שקידם אותו, באוסטריה Secession על שם הפרישה של האמנים מהמוסדות השמרניים. בכל מדינה הוא לבש צורה מעט שונה אך שמר על הרוח החדשנית.
#אמנים בזרם
אמנים בולטים יצרו יצירות שהפכו לסמלי התנועה. אלפונס מוכה (Alphonse Mucha) מצ'כיה יצר פוסטרים מדהימים של נשים יפות עטופות במוטיבים צמחיים.
בצרפת פיתח רנה לאליק (René Lalique) תכשיטים בהשראת טבע שהפכו חומרים פשוטים כמו זכוכית וכסף לאמנות יוקרתית. עבור השחקנית המפורסמת שרה ברנהרדט (Sarah Bernhardt) הוא עיצב תכשיטים שכללו עכבישים, כרוכיות ויצורי דמיון דקורטיביים שלפי הסטנדרטים הוויקטוריאניים נחשבו מוזרים, אך היו חדשניים מבחינה אמנותית וברנהרדט, הידועה בטעמה הקיצוני, העדיפה תכשיטים שסיפרו סיפור על פני תצוגת עושר סתמית.
האדריכל הסקוטי צ'רלס רני מקינטוש (Charles Rennie Mackintosh) יצר עיצובים גיאומטריים מינימליסטיים שהשפיעו מאוחר יותר על סגנון האר-דקו.
רעיון מרכזי באר-נובו היה ה"אמנות הכוללת", Gesamtkunstwerk. כל האלמנטים בבית או במבנה צריכים להיות מעוצבים יחד כיחידה אחת. את זה יישם היטב המעצב הקטור גימאר (Hector Guimard), בתחנות המטרו של פריז. באותן תחנות רכבת עוצב אז כל פרט ופרט בסגנונם המיוחד - מהמעקות ועד השלטים, הכל מעוצב באותו סגנון זורם.
הנה תנועת האר-נובו:
https://youtu.be/LettuxcTmtw
פינות נהדרות של אר-נובו בעיר וינה:
https://youtu.be/ZZFJoiNw7KA
על ציורי הארט-נובו:
https://youtu.be/4zFoSm4LGfk
מנורות ארט נובו:
https://youtu.be/22ylJPDLx3U
על העיצוב בסגנון אר-נובו:
https://youtu.be/dfy0lT_Hd8o
וסרט תיעודי קצר על תולדות האר נובו:
https://youtu.be/6lfM0z9cV4k?long=yes
מהו הג'יפני של הפיליפינים?
מלכי הדרכים בפיליפינים הם רכבי ה"ג'יפני" (Jeepney), הג'יפים האיקוניים והמצועצעים לתפארה של הפיליפינים.
הג'יפנים של הפיליפינים נולדו מכלי הרכב הצבאיים של הצבא האמריקאי, שנותרו בה ממלחמת העולם השנייה. כעודפי ג'יפים צבאיים שהושארו מאחור על ידי ארצות הברית, הם היו ההתחלה הצנועה של התחבורה במדינה.
די מהר אותם ג'יפים וטנדרים שופצו, קושטו והיו לכלי תחבורה מוצלחים במיוחד. הם התפתחו והפכו עם השנים לאמצעי תחבורה ציבורית מקומי וחיוני באיים. בהמשך קמה חברה מקומית בשם "סארו מוטורס", שהפכה המרכזית בייצור של ג'יפנים מאז 1953.
הג'יפני מושרש עמוק בתרבות הפיליפינית והוא בעל משמעות של ממש בחברה הפיליפינית.
המעניין הוא שהעיצוב העממי והצבעוני, שהחל כיוזמה מקומית של בעלי רכבי ג'יפני, מבוצע כיום בחלקו הגדול כבר במפעל, כשהיצרן משלב אמנות ואומנות לצביעה ועיצוב מראש, של כלי רכב ייחודיים שכאלה.
למרות המשמעות התרבותית שלהם, הג'יפנים המסורתיים, שמונעים בדיזל, נתקלים במאמצים ממשלתיים לעבור לג'יפנים חשמליים, מה שדי נתקל בהתנגדות מצד הנהגים והמפעילים. העניין הזה מדגיש בחריפות את המורכבות של המפגש בין המסורת והאיזון הכל כך עדין שבסמל הפיליפיני האהוב הזה, לבין המודרניזציה והקיימות הסביבתית המתבקשת ממשבר האקלים שעובר כדור הארץ.
הנה סיפורו של הג'יפני:
https://youtu.be/JbEmNcUaWzA
עם נהג הג'יפני:
https://youtu.be/OLxY5JYgotw
תיאור תרבותי של הג'יפ שהפך מרכב קרבי לאוטובוס המצועצע של הפיליפינים:
https://youtu.be/P0pcpDVLmoE
תולדות הג'יפני מאז מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/t0Cu7B8v_do?long=yes
והיכרות עם הג'יפניז של העיר הפיליפינית:
https://youtu.be/GBotip2MWtg?long=yes
מהו הטריסייקל הפיליפיני?
הטריסייקל (Tricycle) הוא תלת-אופן, שניתן למצוא כמותו פה ושם בעולם. אבל באיי הפיליפינים הטריסייקל מהווה כלי רכב מצועצע שמשמש כדי להסיע נוסעים, מעין מונית זולה. הטריסייקל הפיליפיני הוא מופת של קישוט והתלהבות מיופי. הוא מקושט כולו ובמיוחד החלק של ה"סירה". הטריסייקלים מופיעים בפיליפינים במגוון אינסופי ויצירתי במיוחד של סגנונות וקישוטים.
ושה לא רק המראה שהופך את הטריסייקל הפיליפיני לאגדה. פעמים רבות על הטרייסיקל יש מערכות צופרים רעשניים וחביבים בצפצופיהם, מעין ערכת צופרים שכוללת המוני צופרים לכל טרייסיקל. הרעש בהתאם..
על הטרייסיקל מסיעים הנהגים הפיליפינים המון נוסעים. פעמים המספר מגיע עד 20 נוסעים על טרייסיקל אחד, כשהחוק מאפשר להסיע 2 עד 4 נוסעים בלבד...
מחוץ לכפר יש את אחיו של הטרייסיקל שנקרא "ג'יפני". הג'יפני הפיליפיני הוא כלי רכב דומה לטריסייקל, מעין אופנוע עם סירה, מצועצע גם הוא אבל חזק יותר מהטריסייקל העירוני.
הנה טריסייקלים בפיליפינים:
http://youtu.be/G_iv_iDHKdc
הטרייסיקל המפואר:
http://youtu.be/TTV8ltly-nc?t=11s
הנה הג'יפניז והטריסייקלים של האיים:
http://youtu.be/mz5TnKqf5P4
מצגת וידאו של טריסייקלים בפיליפינים:
http://youtu.be/vii5939EA8A
מה יעשה הקעקוע האלקטרוני?
קעקועי הדיו הפכו בעשרים השנים האחרונות לסממן אופנה נפוץ. מה שהיה פעם נחלתם של פושעים, אנרכיסטים ואופנוענים שניסו לחקות את "מלאכי הגיהנום", נכנס למיינסטרים. אבל הסימנים על הגוף, שכשאתה מתבגר, נראים קצת לא קשורים והם מטרידים לא מעט מהמקעקעים על גופם או ממי שחושבים על קעקוע.
קעקוע אלקטרוני (Electronic Tattoo) הוא אולי פתרון למי שאינו רוצה לחרוץ את גופו בדיו. בדרום קוריאה מפתחים בשנים האחרונות טכנולוגיה של קעקוע שקוף וגמיש, שנצמד לעור הגוף ומשמש קעקוע אלקטרוני. יתרונו הוא בקלות שבה ניתן להסירו מהעור, בניגוד לקעקועי דיו המוחדרים אל מתחת לעור.
אבל ההסרה הקלה מהגוף היא רק חלק מהקסם שצופן בחובו הקעקוע האלקטרוני. בעתיד מתכוונים החוקרים לפתח קעקוע שהוא סוג של מסך תצוגה, שיישב על עור גופנו ויוכל לשמש לצרכים שונים. מהחלפת הסקינים, תרתי משמע, על חלקים מהגוף, דרך קבלת מסרים אל היד במקום לנייד, אולי אף מכשיר טלפון סלולארי על העור וכמובן לשימוש בקעקוע חשמלי כמסך על הגוף.
מסך כזה יציג נתונים שיועברו אליו מחיישנים ביולוגיים המצויים בתוככי הגוף. אלה יתריעו על בעיות גופניות כמו ירידה בסוכר, בעיות בדופק, שינויים בפעילות המוח, או לחץ דם קיצוני.
אגב, הקוריאנים לא היחידים במירוץ לקעקועים אלקטרוניים. חברת גוגל כבר רשמה פטנט על קעקוע אלקטרוני שיכלול מיקרופון וישדר אל הסמארטפון באמצעות תקשורת לטווח קרוב כמו בלוטות'.
לטכנולוגיית קעקוע העור האלקטרוני תורם גרפן (Graphene), אותו חומר כימי קל להפליא ומופלא, שחלק מהפוטנציאל הגדול שלו הוא בתחומי הביוטכנולוגיה. החוקרים מקווים שבבוא היום יוכל הגרפן להסתיר את המעגלים החשמליים הדרושים לקעקועים שכאלה. הציפייה הייא שבזכות הפיכת החומרים הללו לשקופים יתאפשר פיתוח של מסכי עור שימושיים, שיוכלו להחליף קעקועים מדיו ולהיות סוג של יפים..
הנה הקעקוע האלקטרוני וכיצד ישתמשו בו בעתיד:
https://youtu.be/HPhH1Z62QTY
מחקר לפיתוח העור האלקטרוני שיאפשר פיתוחים כאלה:
http://youtu.be/4oqf--GMNrA
והדגמה של כפתורים לשליטה בסמארטפון שיכול להכיל הקעקוע האלקטרוני:
https://youtu.be/jNo321ZxFmY
קישוטים
אר נובו (Art Nouveau), "אמנות חדשה" בצרפתית, הוא זרם אמנות שנולד מהרצון לשבור את הגבולות בין אמנות יפה לאמנות שימושית ושאב הרבה מהשראתו מעולם הצומח.
לעיטור ועיצוב השתמשה תנועה עיצובית זו בצורות קישוטיות ומפותלות, קווים זורמים, צורות אורגניות ותבניות אסימטריות. היצירות שלהם כללו צורות של גפנים, טווסים, ברבורים, שפיריות וחבצלות מים והושפעה לא מעט מאמנות המזרח הרחוק.
למעשה, אר-נובו הוא שמה הצרפתי של תנועה אמנותית משנות ה-20, עם נטייה חזקה לנגיעות קישוטיות, כולל פרחים, מסגרות מסולסלות, ענפים ועוד. התפתחותו לעולם הטבע הייתה תגובה ברורה לגסות ולדורסנות של המהפכה התעשייתית. בהמשך הדרך יעשו אמני ומעצבי האר-נובו שימוש רב בתיעוש והישגיו, גם אם כתנועה הם התנגדו לו.
שמו של הזרם בא מההגייה הצרפתית של "ארט-נובו", בעברית "אמנות חדשה". מאירופה יצא הזרם והתפשט לארצות הברית ולמדינות כמו טורקיה, שהסגנון תאם מבחינת הסולטן לאסתטיקה של אמנות האיסלאם והוא בנה לא מעט מבנים בסגנון האר-נובו.
עם השפעה על תחומי עיצוב ואמנות כמו עיצוב גרפי, עיצוב תכשיטים, אדריכלות ופיסול רהיטים, זרם האר-נובו התאים את הביטוי החזותי לסביבה המודרנית. הוא דחה את השימוש באוסף צורות שהושאל מסגנונות העבר לעיטור ולקישוט של בניינים וחפצים והעדיף לאסוף מוטיבים מהחי והצומח ואפילו מהגוף הנשי.
תנועת האר-נובו כללה מעצבים גרפיים, מעצבים תעשייתיים ומעצבי מוצר, אך גם ציירים ושלל אמנים אחרים, לצד אדריכלים ומעצבי בניין. הם לא עסקו רק באמנות כמו ציורים וכרזות, אלא גם בעיצוב כלי בית, אדריכלות, עיצוב רהיטים ובעולם הפרסום.
בשנות ה-20 החליף זרם האר-דקו את תנועת האר-הנובו, כסגנון האדריכלי והעיצובי הדומיננטי והסגנון הארכיטקטוני והדקורטיבי שלו עתיד להחליף את הסגנון הקודם מבית הארט נובו.
אחד האמנים הבולטים בסגנון האר-נובו היה הצייר גוסטב קלימט האוסטרי. הוא צייר את יצירותיו עם הרבה קישוטים, פרחים, עלים, תבניות קישוט חוזרות ועוד. דוגמה בולטת במיוחד ניתן למצוא בציור "הנשיקה" שלו. ראו בתגית "הנשיקה".
#תולדות הזרם
אמנות האר-נובו (Art Nouveau) התפתחה באירופה החל מהעשור האחרון של המאה ה-19. בין השנים 1890 ל-1910 היא זינקה לפסגת הפופולריות, כתנועה אמנותית שביקשה להפוך את היופי לחלק מהחיים היומיומיים.
את השם טבע זיגפריד בינג (Siegfried Bing), סוחר אמנות יליד גרמניה שב-1895 פתח גלריה בפריז בשם Maison de" l'Art Nouveau".
התנועה נולדה מתוך הרצון לשבור את הגבולות בין אמנות יפה לאמנות שימושית. האמנים חיפשו השראה בטבע, יצרו עיצובים המאופיינים בקווים זורמים, צורות אורגניות ותבניות אסימטריות. במקום הקווים הישרים של התקופה הויקטוריאנית, הם העדיפו את הקווים הרכים של פרחים ועלים.
הסגנון התפשט במהירות ברחבי אירופה. בצרפת קראו לו Style Moderne, בגרמניה Jugendstil על שם כתב העת שקידם אותו, באוסטריה Secession על שם הפרישה של האמנים מהמוסדות השמרניים. בכל מדינה הוא לבש צורה מעט שונה אך שמר על הרוח החדשנית.
#אמנים בזרם
אמנים בולטים יצרו יצירות שהפכו לסמלי התנועה. אלפונס מוכה (Alphonse Mucha) מצ'כיה יצר פוסטרים מדהימים של נשים יפות עטופות במוטיבים צמחיים.
בצרפת פיתח רנה לאליק (René Lalique) תכשיטים בהשראת טבע שהפכו חומרים פשוטים כמו זכוכית וכסף לאמנות יוקרתית. עבור השחקנית המפורסמת שרה ברנהרדט (Sarah Bernhardt) הוא עיצב תכשיטים שכללו עכבישים, כרוכיות ויצורי דמיון דקורטיביים שלפי הסטנדרטים הוויקטוריאניים נחשבו מוזרים, אך היו חדשניים מבחינה אמנותית וברנהרדט, הידועה בטעמה הקיצוני, העדיפה תכשיטים שסיפרו סיפור על פני תצוגת עושר סתמית.
האדריכל הסקוטי צ'רלס רני מקינטוש (Charles Rennie Mackintosh) יצר עיצובים גיאומטריים מינימליסטיים שהשפיעו מאוחר יותר על סגנון האר-דקו.
רעיון מרכזי באר-נובו היה ה"אמנות הכוללת", Gesamtkunstwerk. כל האלמנטים בבית או במבנה צריכים להיות מעוצבים יחד כיחידה אחת. את זה יישם היטב המעצב הקטור גימאר (Hector Guimard), בתחנות המטרו של פריז. באותן תחנות רכבת עוצב אז כל פרט ופרט בסגנונם המיוחד - מהמעקות ועד השלטים, הכל מעוצב באותו סגנון זורם.
הנה תנועת האר-נובו:
https://youtu.be/LettuxcTmtw
פינות נהדרות של אר-נובו בעיר וינה:
https://youtu.be/ZZFJoiNw7KA
על ציורי הארט-נובו:
https://youtu.be/4zFoSm4LGfk
מנורות ארט נובו:
https://youtu.be/22ylJPDLx3U
על העיצוב בסגנון אר-נובו:
https://youtu.be/dfy0lT_Hd8o
וסרט תיעודי קצר על תולדות האר נובו:
https://youtu.be/6lfM0z9cV4k?long=yes
מלכי הדרכים בפיליפינים הם רכבי ה"ג'יפני" (Jeepney), הג'יפים האיקוניים והמצועצעים לתפארה של הפיליפינים.
הג'יפנים של הפיליפינים נולדו מכלי הרכב הצבאיים של הצבא האמריקאי, שנותרו בה ממלחמת העולם השנייה. כעודפי ג'יפים צבאיים שהושארו מאחור על ידי ארצות הברית, הם היו ההתחלה הצנועה של התחבורה במדינה.
די מהר אותם ג'יפים וטנדרים שופצו, קושטו והיו לכלי תחבורה מוצלחים במיוחד. הם התפתחו והפכו עם השנים לאמצעי תחבורה ציבורית מקומי וחיוני באיים. בהמשך קמה חברה מקומית בשם "סארו מוטורס", שהפכה המרכזית בייצור של ג'יפנים מאז 1953.
הג'יפני מושרש עמוק בתרבות הפיליפינית והוא בעל משמעות של ממש בחברה הפיליפינית.
המעניין הוא שהעיצוב העממי והצבעוני, שהחל כיוזמה מקומית של בעלי רכבי ג'יפני, מבוצע כיום בחלקו הגדול כבר במפעל, כשהיצרן משלב אמנות ואומנות לצביעה ועיצוב מראש, של כלי רכב ייחודיים שכאלה.
למרות המשמעות התרבותית שלהם, הג'יפנים המסורתיים, שמונעים בדיזל, נתקלים במאמצים ממשלתיים לעבור לג'יפנים חשמליים, מה שדי נתקל בהתנגדות מצד הנהגים והמפעילים. העניין הזה מדגיש בחריפות את המורכבות של המפגש בין המסורת והאיזון הכל כך עדין שבסמל הפיליפיני האהוב הזה, לבין המודרניזציה והקיימות הסביבתית המתבקשת ממשבר האקלים שעובר כדור הארץ.
הנה סיפורו של הג'יפני:
https://youtu.be/JbEmNcUaWzA
עם נהג הג'יפני:
https://youtu.be/OLxY5JYgotw
תיאור תרבותי של הג'יפ שהפך מרכב קרבי לאוטובוס המצועצע של הפיליפינים:
https://youtu.be/P0pcpDVLmoE
תולדות הג'יפני מאז מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/t0Cu7B8v_do?long=yes
והיכרות עם הג'יפניז של העיר הפיליפינית:
https://youtu.be/GBotip2MWtg?long=yes
הטריסייקל (Tricycle) הוא תלת-אופן, שניתן למצוא כמותו פה ושם בעולם. אבל באיי הפיליפינים הטריסייקל מהווה כלי רכב מצועצע שמשמש כדי להסיע נוסעים, מעין מונית זולה. הטריסייקל הפיליפיני הוא מופת של קישוט והתלהבות מיופי. הוא מקושט כולו ובמיוחד החלק של ה"סירה". הטריסייקלים מופיעים בפיליפינים במגוון אינסופי ויצירתי במיוחד של סגנונות וקישוטים.
ושה לא רק המראה שהופך את הטריסייקל הפיליפיני לאגדה. פעמים רבות על הטרייסיקל יש מערכות צופרים רעשניים וחביבים בצפצופיהם, מעין ערכת צופרים שכוללת המוני צופרים לכל טרייסיקל. הרעש בהתאם..
על הטרייסיקל מסיעים הנהגים הפיליפינים המון נוסעים. פעמים המספר מגיע עד 20 נוסעים על טרייסיקל אחד, כשהחוק מאפשר להסיע 2 עד 4 נוסעים בלבד...
מחוץ לכפר יש את אחיו של הטרייסיקל שנקרא "ג'יפני". הג'יפני הפיליפיני הוא כלי רכב דומה לטריסייקל, מעין אופנוע עם סירה, מצועצע גם הוא אבל חזק יותר מהטריסייקל העירוני.
הנה טריסייקלים בפיליפינים:
http://youtu.be/G_iv_iDHKdc
הטרייסיקל המפואר:
http://youtu.be/TTV8ltly-nc?t=11s
הנה הג'יפניז והטריסייקלים של האיים:
http://youtu.be/mz5TnKqf5P4
מצגת וידאו של טריסייקלים בפיליפינים:
http://youtu.be/vii5939EA8A
קעקועי הדיו הפכו בעשרים השנים האחרונות לסממן אופנה נפוץ. מה שהיה פעם נחלתם של פושעים, אנרכיסטים ואופנוענים שניסו לחקות את "מלאכי הגיהנום", נכנס למיינסטרים. אבל הסימנים על הגוף, שכשאתה מתבגר, נראים קצת לא קשורים והם מטרידים לא מעט מהמקעקעים על גופם או ממי שחושבים על קעקוע.
קעקוע אלקטרוני (Electronic Tattoo) הוא אולי פתרון למי שאינו רוצה לחרוץ את גופו בדיו. בדרום קוריאה מפתחים בשנים האחרונות טכנולוגיה של קעקוע שקוף וגמיש, שנצמד לעור הגוף ומשמש קעקוע אלקטרוני. יתרונו הוא בקלות שבה ניתן להסירו מהעור, בניגוד לקעקועי דיו המוחדרים אל מתחת לעור.
אבל ההסרה הקלה מהגוף היא רק חלק מהקסם שצופן בחובו הקעקוע האלקטרוני. בעתיד מתכוונים החוקרים לפתח קעקוע שהוא סוג של מסך תצוגה, שיישב על עור גופנו ויוכל לשמש לצרכים שונים. מהחלפת הסקינים, תרתי משמע, על חלקים מהגוף, דרך קבלת מסרים אל היד במקום לנייד, אולי אף מכשיר טלפון סלולארי על העור וכמובן לשימוש בקעקוע חשמלי כמסך על הגוף.
מסך כזה יציג נתונים שיועברו אליו מחיישנים ביולוגיים המצויים בתוככי הגוף. אלה יתריעו על בעיות גופניות כמו ירידה בסוכר, בעיות בדופק, שינויים בפעילות המוח, או לחץ דם קיצוני.
אגב, הקוריאנים לא היחידים במירוץ לקעקועים אלקטרוניים. חברת גוגל כבר רשמה פטנט על קעקוע אלקטרוני שיכלול מיקרופון וישדר אל הסמארטפון באמצעות תקשורת לטווח קרוב כמו בלוטות'.
לטכנולוגיית קעקוע העור האלקטרוני תורם גרפן (Graphene), אותו חומר כימי קל להפליא ומופלא, שחלק מהפוטנציאל הגדול שלו הוא בתחומי הביוטכנולוגיה. החוקרים מקווים שבבוא היום יוכל הגרפן להסתיר את המעגלים החשמליים הדרושים לקעקועים שכאלה. הציפייה הייא שבזכות הפיכת החומרים הללו לשקופים יתאפשר פיתוח של מסכי עור שימושיים, שיוכלו להחליף קעקועים מדיו ולהיות סוג של יפים..
הנה הקעקוע האלקטרוני וכיצד ישתמשו בו בעתיד:
https://youtu.be/HPhH1Z62QTY
מחקר לפיתוח העור האלקטרוני שיאפשר פיתוחים כאלה:
http://youtu.be/4oqf--GMNrA
והדגמה של כפתורים לשליטה בסמארטפון שיכול להכיל הקעקוע האלקטרוני:
https://youtu.be/jNo321ZxFmY
