ריקוד הרוקנ'רול (Rock and Roll dance), או ריקוד רוק אנד רול, הם ריקודי זוגות סוערים שרקדו בשנות ה-50 לצלילי מוסיקת הרוק'נרול הסוחפת, שפרצה אז והפכה להצלחה מסחררת.

המוסיקה הזו נוגנה במשקל 4/4 עם הדגשות על הפעימות ה-2 וה-4.

זהו ריקוד שנוצר אז בארה"ב מתוך משפחת ריקודי הרוק'נרול, שכללה בין השאר את הבוגי ווגי, הטוויסט והלינדי-הופ.

הרוקנ'רול ידוע בשם המקצועי "ג'ייב" (Jive). בצעד הבסיסי שלו יש 8 צעדים מה שהופך אותו לריקוד מהיר מאד. הוא מחייב אנרגיה רבה ומקרין אותה, לצד אווירה השובבות והעליצות שגלומה בו. מהירותו של ריקוד הרוקנ'רול היא גבוהה ומונה מעל 40 תיבות מוסיקליות לדקה.

הריקוד נולד והתפתח ביחד עם מוסיקת הרוק'נרול, בארצות הברית של שנות ה-50. המוסיקה הזו נוצרה ממקורות מוסיקליים כמו בלוז, ג'אז, בוגי-ווגי ורית'ם אנד בלוז,עם השפעה של "שגעון הסווינג" בשנות ה-30 וה-40.

ממוסיקת הרוקנ'רול התפתח הרוק של שנות ה-60 ואחריהן ואז כבר נטשו את הריקוד האופייני לרוקנרול, לטובת ריקודים חדשים ומודרניים יותר.


כך נראים ריקודי הרוקנ'רול:

https://youtu.be/5a1NL9DKHCE


ופעם:

https://youtu.be/Rf55gHK48VQ


זוג רקדנים מראה איך רוקדים את הרוקנ'רול:

https://youtu.be/MTEHuEVnoW0


הצמד המעולה ארל ברטון וליזה גיי מגיעים לרוקנ'רול בסרט "רוק מסביב לשעון":

https://youtu.be/yDIIt-WsdM8


וסרט תיעודי על הריקוד האופנתי הזה:

https://youtu.be/jztuXfR5q9M?long=yes

מוסיקת רוק (Rock) היא מוסיקה קצבית, לעיתים קרובות רועשת, שיש בה שימוש בגיטרות חשמליות ובתופים. זמרי רוק שרים בקול מחוספס ולא עדין ובדרך כלל לבושים ומופיעים בצורה פשוטה וללא ניסיון למצוא חן.

כחלק מתדמית צעירה ולא ממוסדת, רבים מהם נהגו בצורה לועגת וחסרת אחריות. ואכן, המוסיקה הזו ואוהבי הרוק בכלל נחשבו תמיד מורדים ולא הולכים בזרם,

הדתות השונות ובמיוחד הכנסייה הנוצרית ראו ברוקנ'רול את "המוסיקה של השטן". הציבור הרחב, לעומתם, אהב את זמרי הרוק והמצליחים שבהם הפכו לעשירים ומצליחים מאד.


הנה תקציר היסטורי של מוסיקת הרוק:

https://youtu.be/fXyRxZTuOYU


סגנונות הרוק לאורך השנים:

https://youtu.be/Mvy7b698YPw


10 להקות הרוק הגדולות ביותר:

https://youtu.be/v3BCYSTsyTg


מונטאז' ארוך, מקורי ומרתק של תולדות הרוק:

https://youtu.be/_zflDkNJ99o


והאבולוציה של הרוק:

https://youtu.be/QkQ7q4yEmh0

למעשה הרוקנרול היא תולדה של הבלוז, אותה מוסיקה שנוצרה באמריקה, על ידי עבדים כואבים ונרמסים, שהובאו או נולדו למי שהובאו מאפריקה כדי לשמש כוח עבודה זול ב"עולם החדש". הרוקנרול עצמו נולד מהרית'ם אנד בלוז, גרסתו הקצבית של הבלוז האיטי באופיו ומה"בוגי ווגי", הגרסה העוד יותר מהירה שלו.

ראשוני הרוקנרול היו ריצ'רד הקטן (ליטל ריצ'רד), פֶטס דומינו, ג'רי לי לואיס וביל היילי. הם נחשבים האבות המייסדים של הסגנון החדש, שנתן כיוון לחיים של הצעירים הלבנים של אמריקה. אבל מי שהקפיץ את המוסיקה הזו לשמיים ולראש מצעדי המכירות וההשמעות ברדיו היה נהג משאית מהעיר ממפיס ושמו אלביס פרסלי, שהפך לכוכב הכי גדול בעולם. זו לא הייתה רק המוסיקה המופלאה שהוא ידע לייצר, אלא גם הופעתו הקשוחה והקולית, הלבוש הנוצץ ונענועי האגן שלו שהביאו את התנועה והתזוזה "הרולית" אל המוסיקה הקלה. אגב, אלביס הושפע מאד ממוסיקת גוספל כנסייתית, מריתם אנד בלוז וממוסיקת קאנטרי אמריקאית - הוא פשוט חיבר את ההשפעות הללו לחוויית רוק שלא היה לה תקדים.

תרם לרוקנרול גם באדי הולי, מוסיקאי מהפכן עם מראה של חנון ומשקפיים של זקנים. הקריירה שלו נמשכה בקושי שנה וחצי, אבל במהלכה הוא יצר רוקנרול משובח והשפיע, בליווי של להקתו "הקריקטס" כמעט על כל מוסיקי רוק שבא אחריו. הוא פרץ דרך ליוצרים שבאו אחריו, בהיותו המוסיקאי הראשון שכתב בעצמו את השירים שביצע. אבל אז הוא מת בתאונת מטוס והשאיר את הבמה ל"חיפושיות", הביטלס, ששמם נולד כהדהוד של "הקריקטס", באנגלית "הצרצרים", של הולי.

עוד חלוץ רוקנרול גדול ומשפיע היה מי שג'ון לנון אמר עליו ש"אם היו נותנים לרוקנרול שם אחר, הוא היה נקרא צ'אק ברי". ואכן, ברי הותיר אחריו מסורת של נגינה מופלאה בגיטרה ושירת רוקנרול שכולם חיקו, בצד מאגר של המנוני רוק קלאסיים מעולים כמו "Johnny B Good" ו-"Roll over Beethoven" שגם הביטלס הקליטו מתוך הערצה. שני השירים הללו הם משירי הרוק המבוצעים ביותר אי-פעם.

כמעט כל מוסיקאי הרוק שיבואו אחר-כך, מג'ימי הנדריקס, דרך הביטלס, הביץ' בויז, הרולינג סטונז, אריק קלפטון, או בוב דילן, כולם הושפעו מצ'אק ברי וביצעו לפחות אחד מאינספור הלהיטים שהוא יצר. נגינת הגיטרה שלו הפכה להיות ספר הלימוד של גדולי הגיטרה החשמלית והוא עצמו המשיך לעשות רוקנרול עד לגיל זקנה.


הנה תחילת ההיסטוריה של הרוקנרול:

https://youtu.be/kKAdDvdOcrk


באותה תקופה הרוקנרול היה קודם כל מוסיקה לריקודים:

https://youtu.be/Rf55gHK48VQ


צ'אק ברי עם ג'וני בי גוד:

https://youtu.be/6ROwVrF0Ceg


ריצ'ארד הקטן בשיר "לוסיל":

https://youtu.be/5ydBkmgJi-g


ביל היילי עם "רוק מסביב לשעון":

https://youtu.be/ZgdufzXvjqw


ואלביס פרסלי ב"כלב ציד" בתכנית של אד סאליבן בטלוויזיה 1956:

https://youtu.be/aNYWl13IWhY

הוא היה בסך הכל בן 25, כשבאמצע הופעה באוסטרליה הביט ריצ'רד הקטן (Little Richard) לשמיים וראה שם "כדור אש ענקי שפוצץ לי את הראש". כדור האש היה הלוויין הסובייטי ספוטניק ששרידיו נכנסו לאטמוספרה ונשרפו. אבל לליטל ריצ'ארד, זמר הרוקנרול המצליח בעולם, זה הספיק כדי להפסיק ב-1957 את הקריירה המצליחה שלו ולהפוך למאמין נוצרי, שנרשם ללימודי דת והקפיד לשיר רק שירי גוספל ואמונה.

החזרה של ליטל ריצ'ארד לאלוהים היא זו שגם הפכה אותו לפחות נחשב בקרב האבות המייסדים של הרוקנרול, המוסיקה ששינתה את פני התרבות הפופולארית במחצית השניה של המאה ה-20.

אמנם כמה שנים לאחר מכן הוא ישוב להופיע. להקות החימום שלו בהופעותיו הבריטיות יהיו אז שתי הלהקות שעתידות להיות הכורים האטומיים של הרוקנרול בשנות ה-60, "הביטלס" ב-1963 ושנה אחר-כך גם ה"רולינג סטונז". אבל בשלב הזה יהיה כבר ריצ'רד הקטן אחרי השיא שלו ומעריציו יבואו להופעותיו בעיקר כדי להיזכר בימים צעירים יותר.

הזמר עם האנרגיה הלא תיאמן שתרם כמה שנים לפני כן לרוקנרול את הצרחה המטורפת והפראית שלו היה אחד מראשוני הרוקנרול ומהחשובים שבהם. הוא היה צעיר, כריזמתי, סוער ומוכשר להפליא. בשנים הראשונות, לפני החזרה בתשובה, הוא הפציץ שוב ושוב את הרדיו בלהיטי ענק ממכרים, שהפכו את הנוער של אז למעריצים גדולים.

באותה תקופה הוא גם עשה מהפכה חברתית של ממש, שתרמה תרומה משמעותית לביטול ההפרדה הגזעית באמריקה. מבלי משים הוא גרם גם לבני נוער לבנים לקנות תקליטים עם מוסיקה שחורה. עד אז הם קנו תקליטי שירים מתקתקים, של זמרים לבנים ומלוקקים שהג'ל בשיער היה הדבר הכי מבריק בהם.

אבל ליטל ריצ'ארד הוא זה שהוביל את המהפכה המוסיקלית שהביאה את כולם, צעירים לבנים ושחורים גם יחד, להעריץ את אותה המוסיקה, לקנות את אותם להיטים ולרקוד ביחד על רחבת הריקודים, כאילו לא היו אלה צאצאים של עבדים והאחרים - של בעליהם.

"בשתיים וחצי דקות אמר השיר 'טוטי פרוטי' את כל מה שצריך לדעת על אהבה, תשוקה וחופש", הטעים ההיסטוריון המעריץ דייוויד קירבי שכתב ספר על הריצ'רד והתופעה. ואכן, השיר שנפתח בצעקת ג'יבריש לא ברורה אבל נחרצת "א וופ באפ אלומה אלאפ בם בום!" וממשיך בגניחות "טוטי פרוטי!" היה מהפכת השחרור של הרוקנרול מהמוסיקה של סבתא. הוא היה להיט הרוקנרול הכי פרוע ומזמין של הפיפטיז אבל גם סימן את המטאור ששרף את עצמו בכניסה אל האטמוספרה של הרוק המסעיר עוד יותר, זה של שנות השישים.


הנה סיפורו של ליטל ריצ'ארד:

http://youtu.be/XzIXPt7aNAs


בלהיטו הגדול "טוטי פרוטי":

http://youtu.be/3kM1khne_sg


ליטל ריצ'רד ב"סאלי הארוכה והגבוהה":

https://youtu.be/jqxNSvFMkag


וביום ההולדת של מוחמד עלי:

http://youtu.be/AK_jm3Hz1Wk

מה הסיבה שההופעה של הביטלס בישראל בוטלה?
למה בוטלה הופעת הביטלס בישראל?


כמעט כל חובב מוסיקה ישראלי יודע לספר ש"בן גוריון לא נתן לביטלס לבוא להופיע בארץ" או ש"משרד החינוך חשש שהחיפושיות ישחיתו את הנוער בארץ".. אבל האמת ממש לא כזו. מישהו אחר הוא שגרם לגדולת הלהקות של שנות ה-60 ואולי אי-פעם להגיע לתל אביב..

ב"מוסף הארץ" פורסמה ב-2008 כתבה שבה סיפר ההיסטוריון, ד"ר אלון גן, את הסיפור האמתי שמאחרי הסירוב להופעת הלהקה הפופולארית בעולם בישראל. לא מנכ"ל משרד החינוך דאז הוא שמנע את ההופעה בשל ההשפעה הרעה של הלהקה על הנוער הציוני. לא מנע זאת גם מייסד המדינה וראש הממשלה דויד בן-גוריון.

לדברי ההיסטוריון, האחראי לכך היה האמרגן והמפיק גיורא גודיק, שקיבל בשנת 1962 הצעה להביא את החיפושיות לארץ. גודיק פסל את העיסקה, כיוון שלא הכיר את הלהקה - הגיוני בהתחשב בעובדה שבאותה תקופה הוא חשב שמוסיקה ראויה זה אקורדיון, להקה צבאית, או במיוחד מחזמר. אבל אותו גודיק התעצבן לגלות, זמן מה אחר-כך, שאמרגן מתחרה בשם יעקב אורי מתכוון להביא את הלהקה לישראל. כשהבין הגודיק שהוא הפסיד פחות או יותר את הדבר הכי חם במוסיקה העולמית, הוא החל לטרפד את העסקה וסיפר לאנשים בכנסת שמדובר בלהקה מסוכנת שתגרום נזק לתרבות ולנוער. השאר נעשה מעצמו.. המושכים בחוטים, שהיו אמורים לסייע כספית להביא את מופע התרבות לישראל, ביטלו את הסיוע שלהם לאמרגן השני והוא נכשל בהבאת ההיסטוריה וההיסטריה לתל אביב.


הנה סיפור ההופעה של הביטלס שלא התקיימה בארץ (עברית):

http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?t=8m57s


באיחור של דור - פול מקרטני מספר על הביקור שערך שנים אחר-כך בתל אביב, עם להקתו (מתורגם):

http://youtu.be/0YSh88Kr33Q


הופעת הלהקה שלא באה אז לארץ:

http://youtu.be/0I91CFOCp04


כך הופיעו הביטלס לאורך השנים:

https://youtu.be/O-9qOIdhgmw


ובאותו זמן בארץ (עברית):

https://youtu.be/J63TCiF_bJI


ודיון במשרד החיוך - האם כך התקבלה ההחלטה? - (עברית)

https://youtu.be/dqcWhay1XX8

"ווקינג באס" (Walking Bass), בתרגום חופשי "באס מהלך", הוא סגנון נגינה בו נגן הבס מנגן תווים בעלי משך של 1/4 ועוצמה דומה.

השם בא מהצלילים בעת נגינה המזכירים צעדי הליכה ומכאן גם האנרגיה של צלילי הבאס המהלך, הנותנים תחושה של תנועה, תנועה קדימה, השומרת על קצב יציב.

הצלילים המנוגנים בנגינת "ווקינג באס" הם של באסים מתווי האקורדים והגוונים שלהם.

כשנגני פסנתר מנגנים את הנגינה הזו, זה כמובן כאשר אין נגן בס. הם ינגנו זאת כמובן ביד שמאל, המנגנת תמיד את תפקיד הבס, כשיד ימין חופשית לנגן את המנגינה, לאלתר או לנגן סולו כתוב.


הנה ווקינג באס בג'אז:

https://youtu.be/zGQN8vdwVrI


כך מנגנים ווקינג באס:

https://youtu.be/N3eoVsdDseU


מהבלוז הוא עבר גם לרוקנ'רול המקורי:

https://youtu.be/zk_WpqVFYZg


הגיטריסט ג'ו פאס נהג לשלב Walking Bass בקטעי הסולו והאילתור שלו:

https://youtu.be/0f_Z4-25HI8


בג'אז המודרני הווקינג באס כמעט ונעלם - הנה אספרנזה ספלדינג הנפלאה:

https://youtu.be/aZ4uarjLsKg

הוא מת צעיר מדי אבל הותיר מורשת אדירה, במיוחד לאור העובדה שלא הספיק להקליט כמעט כלום. קראו לו באדי הולי והוא לא ידע את זה אבל הוא עתיד להיות האדריכל של הביטלס, הלהקה הגדולה בהיסטוריה, מקור ההשפעה של הרולינג סטונז וזה שיום מותו יהיה "היום שהמוזיקה מתה".

מותו של באדי הולי (Buddy Holly) בהתרסקות מטוס קטן, עם עוד שני זמרים צעירים שאיתם הופיע שעה לפני כן, נראה בזמן אמת כעוד מוות עצוב של אמן פופולארי. אבל זה היה רגע משמעותי בתולדות הרוק. הולי היה אחד מגדולי הרוק ומי שפילס דרך למהפכה קטנה ובו-זמנית עצומה בכתיבת הרוק. הוא היה הזמר הראשון שכתב והלחין את להיטיו בעצמו.

היום רוב זמרי הרוק הם זמרים-יוצרים, אבל הולי, כראשון הרוקרים שביצע שירים שהוא עצמו כתב, היה סוג של מהפכן במוסיקת הרוק. עד אז הייתה חלוקה ברורה בין מבצעים ובין מחברי שירים. בהחלטה "החדשנית" הזו, לשיר את השירים שהוא כותב, הוא שינה את מוסיקת הרוק לתמיד. תודות לבאדי הולי השתחררו אינספור מוסיקאים, ביניהם שניים מהגדולים בכותבי מוסיקת הרוק, ג'ון לנון ופול מקרטני, והפכו ליוצרים-מבצעים, אנשים שהפלייליסט של הופעותיהם הוא ברובו פרי עטם.

השפעתו של באדי הולי על מוסיקאי רוק אחרים הייתה עצומה. כמו כולם בפיפטיז, הוא החל כמעריץ של אלביס פרסלי. אבל מרגע שהחליט להיות רוקר, בטקסס שבה גדל ועד שנהרג בתאונת מטוס, עברה בקושי שנה וחצי. במהלך קריירה קצרצרה הוא הקים את להקתו, הקְריקֶטס, בעברית "הצרצרים", ולהפוך למוסיקאי הראשון שהקליט שיר שהוא עצמו כתב.

תאונת המטוס שגדעה את חייו, לקחה לרוקנרול את אחד מכוכבי הענק בהתהוות, עם עוד שני זמרים מצליחים ומוכשרים להפליא. הזמר דון מקלין כתב בשיר "אמריקן פאי" על התאונה הזו בשורה הנפלאה-כואבת - שהיא הייתה "היום שבו מתה המוסיקה".

ואם באדי הולי היה פופולארי באמריקה, באנגליה הוא היה לוהט. ההערצה אליו עברה בשלבים שונים את זו של אלביס. העריצו אותו למשל הרולינג סטונז, מי שיהפכו ללהקת ענק בריטית. מיק ג'אגר וקית ריצ'ארדס המנהיגים של הסטונז העריצו אותו וכתבו בהשראתו לא מעט מלהיטיהם.

על שם "הצרצרים" של באדי הולי שכה העריצו, החליטה להקה צעירה אחרת לקרוא לעצמה "החיפושיות". הביטלס ראו עצמם כממשיכיו של באדי הולי המת. אחד משניהם, פול מקרטני, אף רכש בהמשך חייו את אוצר השירים שהספיק הולי לכתוב בקריירה הקצרה שלו, שהסתיימה בגיל 26.


הנה סיפור המטוס שהרג את באדי הולי וחבריו למוסיקה (עברית):

https://youtu.be/LKePuY-_h58


סיפורו של באדי הולי:

http://youtu.be/oNvtDuaIAjY


"בוכה, ממתין, מקווה" של באדי הולי:

http://youtu.be/LWdJ7Dy-3iY


תמונות מהתרסקות המטוס של באדי הולי:

http://youtu.be/AzgSFJEsg1I


והשברולט אימפלה, מהמכוניות האחרונות של באדי הולי:

http://youtu.be/mppMPqfe1FY

מאז האלבום השני שלהם, חתמו ג'ון לנון ופול מקרטני על כל שיריהם במשותף, כאילו השירים נכתבו על ידי שניהם ביחד. אבל האמת שזה לא היה המצב. החתימה המשותפת של שניהם, ככותבים ומלחינים, החלה כשעבדו על שירים במשותף. גם אם אחד כתב שיר, הוא הביאו לשני והם שיפרו ושיפצו את השיר עד שהפך לסוג של שיר משותף. כך נולדו הרבה מהשירים החשובים שלהם, עד שנת 1966.

כשהכירו ג'ון ופול הם התיידדו מיד והפכו לחברי נפש. הם החלו לבלות שעות רבות בכל יום, בכתיבת שירים. דודתו של ג'ון לא אהבה את פול מקרטני וניסתה להפריד ביניהם. היא אסרה על פול לבוא אל ג'ון לנון הביתה. לכן הם נהגו לשבת בביתו של פול ולכתוב ביחד מאות שירים, שנכתבו במחברת משותפת. זה היה השלב שבו החלו במנהג לחתום ביחד על כל שיר, כאילו נכתב על ידי "לנון ומקרתני". אגב, המחברת הזו נשמרה במשך שנים אצל פול ובאחד הימים כשחברתו ניקתה את הבית, היא השליכה אותה בטעות לאשפה..

בהמשך הדרך וההצלחה, החלו השניים להתרחק והפכו בהדרגה ליריבים. הם המשיכו אמנם לחתום ביחד על השירים, אך הביטלס הפסיקו להופיע ביחד ולנון ומקרטני התראו בעיקר באולפן ההקלטות. מקרטני, המלודיסט הרומנטי, ולנון, הרוקר המחוספס, הפכו לפחות ופחות חברים ויותר למתחרים מרים. הם החלו לכתוב לחוד ולהילחם על שיריהם בתקליטי הלהקה. "החיפושית החמישית", המפיק המוסיקלי האגדי של הביטלס ג'ורג' מרטין, היה מי שהפך את השירים שכתבו אז ליצירות מופת מוסיקליות ושמר על הלהקה בחיים, עד שגם הוא לא הצליח להחזיקם ביחד והלהקה הגדולה התפרקה, לטובת שנאה עצומה בין השניים. השנאה הזו תסתיים רק כשלנון יירצח על ידי מעריץ תמהוני.


הנה פול מקרוני בן ה-80 מופיע שוב עם ג'ון המת (עברית):

https://youtu.be/ayr4HSDSOv4


פול מקרטני מספר על תהליך הכתיבה עם לנון, שנה אחרי מותו:

http://youtu.be/gD3vRj4c8ZA


פול מקרטני מספר על הכתיבה המשותפת עם לנון, 4 שנים לאחר מותו:

http://youtu.be/xI_rPZIevuo


סיפור השיר של קארל פרקינס, ענק הרוקאבילי שהקליט עם פול שירים, בו הכניס מבלי לדעת שורה שהייתה האחרונה שג'ון אמר לפול כשנפרדו בפעם האחרונה לפני שנרצח וריגש אותו מאוד:

https://youtu.be/CjcJ3LW4LOE


וסרט תיעודי על לידת הביטלס בחיבור בין פול וג'ון הצעירים בליברפול:

https://youtu.be/HsYhHI0-LNg?long=yes

לא רבים יודעים, אבל יותר מכל מוסיקאי אחר מחלוצי הרוקנרול, מי שאחראי לעיצוב שירי הרוקנרול הוא הזמר והגיטריסט היוצר צ'אק ברי (Chuck Berry). ברי, יליד סיינט לואיס, היה פרפומר אגדי ולדעת רבים הגיטריסט הטוב מבין חלוצי הרוק. נגינת הגיטרה שלו הפכה באופן מסוים להיות ספר הלימוד של גדולי הגיטרה החשמלית.

הוא היה הראשון שהבין שהרוקנ'רול מיועד למתבגרים בני-עשרה וייעד אותו בשבילם. הוא כתב במהלך הקריירה שלו עשרות להיטי ענק קלילים אבל מדויקים וטובים להפליא, שבוצעו על ידי גדולי הרוק מאז.

ברי היה גם פרפורמר מופלא, שנע על הבמה באופן חופשי ומקצועי מאד והמציא תנועות משלו, כמו "הליכת הברווז" שלו, תוך כדי שירה ונגינת סולואי גיטרה וירטואוזיים.

מהביטלס ועד ג'ימי הנדריקס, דרך אריק קלפטון, הרולינג הסטונז ואינספור להקות רוק - כמעט כל מי שכיכב בזירת הרוק העמוסה של שנות ה-60 הושפע ממנו וביצע את הימנוני הרוק שלו בחרדת קודש וקצב מקפיץ.

הקצב הזה, אגב, הוליד סגנון ריקוד חדש ומהפכני אז, שנקרא "שייק". הוא היה הריקוד האינדיבידואלי הראשון, ריקוד ללא בני זוג או שותפים, שגם לא כלל תנועות, אלא בעיקר הרעדה של הראש, הרגליים והידיים.

אבל לצ'אק ברי היה גם חלק אפל באישיותו. הוא ישב בכלא פעמיים, מסיבות שונות. במהלך השנים הוא הפך לאדם לא פשוט, שמוסיקאים התקשו לעבוד איתו והקריירה שלו ידעה עליות וירידות. בכל זאת המשיך לעבוד עד לגיל מתקדם והגיח מעת לעת בהופעות טלוויזיה, עם מוסיקאים גדולים שהמשיכו את דרכו וזכרו לו חסד נעורים.

ההערצה של גדולי הרוק למוסיקאי שג'ון לנון אמר עליו ש"אם היו נותנים לרוקנרול שם אחר, זה בטח היה צ'אק ברי" ממשיכה להיות עצומה. בתקליט הזהב שנשלח על החללית וויאג'ר לחלל החיצון ומכיל דוגמאות של יצירות אמנות של המין האנושי, נכלל להיטו הגדול "ג'וני בי גוד" (Johnny B Good), ביחד עם יצירות של בטהובן, באך ושייקספיר (קראו עליו באאוריקה בתגית "תקליט הזהב של וויאג'ר").

ברשימת 50 האמנים החשובים ביותר בכל הזמנים, שהכין המגזין "רולינג סטון", דורג צ'אק ברי במקום החמישי אי-פעם. הוא ממשיך לעשות רוקנרול גם בגיל זקנה. צ'אק ברי הוא אגדת רוק ואגדת גיטרה מובילה, תרתי משמע..


הנה סיפורו של צ'אק ברי:

https://youtu.be/hq_BT1sd7oc


"הליכת הברווז" שלו:

https://youtu.be/BCsfh5ItkEc


הנה מחווה לאגדת הרוק צ'אק ברי בהמנון הרוק הקלאסי "ג'וני בי גוד":

https://youtu.be/UM_PTJCFCQw


ומי שהושפע ממנו מאד, ג'ון לנון, מופיע איתו באותו שיר:

https://youtu.be/kpTpxbnBWYM


מצגת וידאו של תמונותיו:

https://youtu.be/1vaZnUeZKWY


וכאן מארח את גדולי הגיטריסטים ללהיטו "רוקנרול מיוזיק":

https://youtu.be/Iz3gRNNdUC0

להקת "KIss" היא אחד הפלאים המשונים של הרוק בשנות ה-70. מדובר בלהקת גלאם רוק והארד רוק אמריקאית ומצליחה, שנודעה באיפור הכבד שכיסה את פני חבריה בהופעות.

במסורת הגלאם רוק של שנות ה-70, קיס לא יצרה רק מוסיקה, אלא סיפרה בהופעתה החיצונית גם סיפור תרבותי. כשלוגו הלהקה מאחריהם, מורכב ממאות נורות על קיר הבמה, הופיעו חברי הלהקה בגלימות ערפדים שחורות וארוכות.

הם צבעו את פניהם בצבעים מפחידים. צבע פנים לבן וסימן שחור מסביב לעין, לכל אחד סימן שונה. לכל חבר בלהקה הייתה דמות קומיקס אחרת: הסולן הוא ילד הכוכבים, הגיטריסט הוא איש החלל והמתופף הוא החתול. הבסיסט הוא "השד", שליטרלי יורק דם ואש. זה היה "טקס" שהפך לגימיק קבוע בהופעות כשסימונס נושך את לשונו, כביכול עד זוב דם, שהותז על כל גופו, לתרועות הקהל.

שנים רבות לא ראו זרים או מעריצים את פניהם האמיתיות. רבים מהמעריצים המושבעים נהגו גם הם וחלקם נוהגים גם היום להגיע להופעות בפנים צבועות כמו פניהם של חברי הלהקה. מיליוני המעריצים של קיס פזורים בכל העולם ומכנים את עצמם "צבא קיס" (Kiss Army). רובם הם מארצות הברית בה הייתה "קיס" אחת הלהקות המצליחות של שנות ה-70.

בתולדות הרוק קיס גם זכורה כלהקת הופעות בעלת שלל בלדות קיטשיות והמנוני רוק שהקהל שר איתה. קיס הייתה גם מהחלוצות בלהקות הרוק הכבד, הארד רוק, סגנון שהחל באותן שנים לצבור תאוצה.

המוסיקה של קיס עצמה הייתה רוק קליל, שמח ופשוט. עם שירים קליטים, טקסטים פשוטים ולא פעם נוגעים ללב, שעסקו באהבה, רוק ומסיבות - הם סחפו אחריהם המוני מעריצים.

את להקת הרוק הוותיקה והתיאטרלית הקימו ב-1972 נגן הבאס הישראלי, יליד טירת הכרמל ג'ין סימונס, ששמו המקורי היה חיים וייץ, הזמר והגיטריסט פול סטנלי. השניים צירפו אליהם את הגיטריסט המוביל אייס פרלי והמתופף פיטר כריס.

סימונס היה גם מי שניהל את העניינים העסקיים של הלהקה. הוא טיפל בשיווק הלהקה, ההכנסות, הופעות, שואו ביזנס והמרצ'נדייז, מוצרים שנשאו את דמויות חברי קיס והכניסו לא מעט ממון.

מנהיגי הלהקה היו המייסדים סימונס הבאסיסט והזמר והגיטריסט פול סטנלי, הקול של קיס ומי ששר את הבלדות והמנוני הרוק שלה.

אגב, הניסיון להסיר את המסכות לא צלח במיוחד. הלהקה, שמכרה עם השנים מעל 100 מיליון עותקים מאלבומיה, החליטה ב-1983 להסיר את האיפור. גם סגנונה באייטיז הושפע מהלהקות הצעירות של שנות ה-80 והפך לסגנון "גלאם מטאל". אבל הם לא הצליחו כמו בעבר והפסיקו לפעול ברציפות. ב-1996 התאחדו חברי הלהקה המקורית ושבו להופעות, בסגנון המוסיקה המקורי שלהם ועם האיפור.


איך נולד האיפור של חברי הלהקה:

https://youtu.be/Gqv0JLF5Cd0


סיפורה של להקת קיס:

https://youtu.be/QE2cEvTEs04


"רוקנרול כל הלילה" - להקת Kiss בשנות ה-70:

https://youtu.be/o8mzIyIOdm0


Beth, בלדת הרוק הנצחית של להקת קיס - בליווי תזמורת:

https://youtu.be/SMokVzZ3xyw


Hard Luck Woman של קיס בהופעה:

https://youtu.be/sohB922c2uQ


שיר מהאייטיז ללא איפור:

https://youtu.be/EZjevnnkA20


ואוסף של 10 השירים הגדולים של קיס:

https://youtu.be/cgbJo5fuFMo?long=yes

התקליט הכי יקר בהיסטוריה הוא ככל הנראה תקליטה של להקת "החוצבים" (The Quarrymen) שנקרא "In Spite Of All The Danger". הסיבה שהתקליט הלא-מוכר כל כך, שהוקלט בשנת 1958, שווה כל כך הרבה כסף נעוצה ודאי בזה שלהקת "החוצבים" הייתה הגלגול הצעיר של מי שיהפכו בתוך שנים אחדות ללהקה המפורסמת והחשובה בעולם - להקת "הביטלס".

התקליט הוא למעשה תקליטון, כלומר סינגל. יש בו רק שני שירים ויצא ממנו עותק מקורי אחד. מי שקנה אותו במהלך השנים הוא אחד מחברי הלהקה, פול מקרטני. הסכום שבו הוא קנה את התקליט בשנת 1981 אינו ידוע. אבל מעריכים את שוויו כיום במחיר של כמעט 280 אלף דולר!


הנה השיר "In Spite Of All The Danger" מפי חברי להקת "החוצבים" ועם תמונותיה:

https://youtu.be/RuuOAA9ekbg


השיר "I'll Follow The Sun" של החוצבים:

https://youtu.be/wjfKX4yyX0k


והשיר הראשון שהקליטו אי-פעם, שיר של באדי הולי:

https://youtu.be/D8eqtpLxFO0

ג'וקבוקס (Jukebox). באמריקה של שנות ה-50 לא יכולת שלא למצוא אחד כזה בכל בר או דיינר אמריקאי שכיבד את עצמו. הוא היה האמצעי שבו שמעת הכי הרבה מהרוקנ'רול שלך באותם ימים.

הג'וקבוקס, ששימש לבידור במקומות ציבוריים של אותם ימים, היה מכשיר מואר, צבעוני, אטרקטיבי ומעוצב, שמוקם בדרך כלל ליד קיר המקום או במרכזו של דיינר.

אורחי המקום נהגו לגשת אליו, לשלשל רבע דולר (a dime), לבחור להיט או שיר מהמאגר שבתוכו ולהאזין לו ביחד עם שאר הנוכחים.


#איך פעל הג'וקבוקס?
בתוך המכשיר אוחסנו כמה עשרות תקליטים או תקליטונים, שיוחלפו עם השנים בדיסקים, תקליטורים ובהמשך גם בקבצים דיגיטליים.

המכשיר היה חצי אוטומטי. לאחר התשלום והבחירה של השיר בידי המשתמש, הניח מנגנון אוטומטי את התקליט על הפטיפון הפנימי שבתוכו וניגן אותו.


#תולדות הג'וקבוקס
הראשונות לנגן מוסיקה באמצעות מטבעות
היו פסנתרים ממוכנים ותיבות נגינה במאה ה-19. הפלא אז היה גדול, כשכמה מטבעות אפשרו לשמוע מוסיקה, כאילו יש נגן במקום.

המצאת הגרמופון נתנה את האות למעבר לתקליטים. בשנת 1890 המציא לואיס ארנולד את הפטיפון הראשון שעבד באמצעות מטבעות.

כ-30 שנה אחר כך ממציא הוברט ניבלאק פטנט להחלפת תקליטים אוטומטית ובשנת 1927 הושק הג'וקבוקס הראשון לציבור.

המכשיר, שאפשר לבחור תקליטים בתשלום, מוקם בבתי עסק וזוכה להצלחה מסוימת. אבל "השפל הגדול" ובהמשך גם מלחמת העולם השנייה, לא הופכים אותו לחלק מהתרבות האמריקאית. כסף, באותם ימים, הלך לדברים אחרים.

בשנות ה-50 הופך הג'וקבוקס לדבר האמיתי. לפתע יכול היה כל אחד לשמוע, תמורת תשלום זעום, את השירים שהוא אוהב. כל להיטי הרוק אנד רול שיצאו בתקליטונים אוחסנו במכונה והושמעו ללא הפסק.

מיקמו אותם אז בדיירים של אמריקה, במסעדות מזון מהיר ובברים קטנים. בעידן של רדיו מפוצץ בפרסומות יכולת לשמוע בלי הפרעה את הלהיט החדש, להשמיעו לחברים ואפילו לרקוד אותו.

אז גם יכולים היו בעלי המכונות לקבל מידע על הפופולריות של השירים במכונות והם נהגו להחליף את השירים והתקליטים הפחות פופולריים בחדשים ופופולריים הרבה יותר.

בשנות ה-70, עם מערכות הסטריאו הביתיות והמצאת הווקמן (Walkman), חלה ירידה מסוימת בנכונות של אנשים לשלם עבור השמעת מוסיקה במקומות ציבוריים. אבל דיינרים עדיין החזיקו במסורת הישנה והמכניסה

לקראת סוף המילניום, כשהאינטרנט תופס וההורדות מתרבות עודכן הג'וקבוקס והפך דיגיטלי גם הוא. אלפי קבצי שירים באיכות גבוהה אוחסנו בו עתה בקלות והתעדכנו בלהיטים החדשים כמעט בזמן אמת.

אבל נגני המוסיקה הדיגיטליים ואיתם שירותי הסטרימינג הם שסיימו סופית את עידן הג'וקבוקס.


הנה הג'וקבוקס של פעם שולף תקליטון שבחרת ומנגן:

https://youtu.be/RHuGWiTQ6Fg


מכשיר מ-1957:

https://youtu.be/V-Cc8wjI134


מתחילת שנות ה-60, כלומר 1961:

https://youtu.be/OtzS-6GtfGg


כך פעל הג'וקבוקס של הדיסקים מהניינטיז:

https://youtu.be/0TjGWsFEVQI


דיסקים, AUX ומה לא - ג'וקבוקס רטרו של ימינו:

https://youtu.be/TMrQPQQi0LE


האב הקדמון של הג'וקבוקס היה ודאי המקלדת עם הנייר המנוקב:

https://youtu.be/ADDcetK6-nY


וג'וקבוקס מ-1947 ששופץ והוחזר לחיים:

https://youtu.be/mVfbzWoQPLM?long=yes

ביום בהיר אחד יורד נהג משאית צעיר ממנה ונכנס לאולפן הקלטות. אלביס פרסלי שמו, בן עניים אמריקאי שנולד בעיר טופלו שבמיסיסיפי וחי בעיר האמריקאית ממפיס, החליט להקליט שיר לאמו האהובה. זה היה באולפן "סאן רקורדס", אולפן קטן וחביב אך לא יותר. שמו של בעל האולפן ומי שהיה גם הטכנאי שהקליט את הבחור הצעיר היה סם פיליפס. אלביס ביצע באולפן את השיר שבחר בשילוב של סגנונות מוסיקליים שונים - בלוז וקאנטרי.

זו הייתה נשארת סתם הפתעה לאימא ואיש לא היה יודע על העניין. אבל רצה הגורל והשיר התגלה על ידי שדרן רדיו אמריקאי. השדרן אהב והתלהב ממנו והחל להשמיעו בהתמדה. השיר הלך וסחף והפך ללהיטו הראשון של אלביס. אלביס יפה התואר, שנע בקלילות על הבמה, אחז גיטרה ושר נהדר, הפך במהירות לכוכב. הוא עתיד כמעט ליצור את הסגנון החדש שלו - רוק נ' רול - סגנון שישנה את עולם המוסיקה לתמיד.

אלביס, שהתפרסם כמעט בן לילה, הפך מסתם זמר מצליח למהפכן הגדול של המוסיקה הפופולארית במאה ה-20. בשילוב שעשה בין סגנונות כמו הבלוז הקצבי (רית'ם אנד בלוז), ששמע כנער ברחובות עירו ממפיס, עם מוסיקת הקאנטרי של אמריקה והגוספל ששר בכנסיה, הוא סלל את הדרך למהפכת הרוק הגדולה והשפיע על כל המוסיקה הפופולארית ותרבות הפופ בכלל. הרוק נ' רול נולד אמנם מעט לפניו, אבל הוא היה למלך שלו ולמי שהביא אותו לשיאיו הגדולים הראשונים. זמר לבן עם גרוב שחור!

כי אלביס פרסלי היה מיוחד במינו. כמי שגדל במיסיסיפי בשנות ה-30 וה-40, הוא הרבה להאזין לגוספל שחור. הבחור הצעיר ינק מהסגנון הזה רבות ופיתח את הסגנון האישי שעתיד לחולל סערה ולהצליח באופן כה מרשים. בדיעבד אלביס גם החזיר ותמך במוסיקת הגוספל, כשהיה הזמר הלבן הגדול שחשף אותה לציבור הרחב בהקלטותיו לשירי גוספל שונים, שיזכו לפרסום עצום. כך ניתן לראות בו מי שהחזיר טובה לכור מחצבתו המוסיקלי וסייע לקידומו ברחבי אמריקה והעולם.

לא סתם אלביס הפך לכוכב-על. בנוסף להיותו מהזמרים המצליחים בכל הזמנים, היה "מלך הרוק" גם שחקן קולנוע מצוין שהשתתף ביותר מ-30 סרטים. בשנות ה-50 הוא היה נערץ ואליל המונים של ממש. תנועות הירכיים שלו היו בעיני רבים "מיניות מדי". הורים ראו בו השפעה רבה וארגונים גזעניים תיעבו את השירה "השחורה" שלו.

אבל כשגויס אלביס לצבא האמריקאי בשנת 1957 הוא נאלץ להפסיק את הפעילות המוסיקלית שלו. גם פטירתה של אמו הייתה קשה לו. אלביס הרגיש שהוא חב לה רבות, לאחר שגידלה אותו ואת אחיו לבדה, בשנים שבהן נכלא אביו ורנון על הונאה. שורשיה היו ככל הנראה יהודיים ולאחר מותה אלביס החל לענוד שרשרת עם האותיות "חי".

בעשור שאחריו הוא ניהל קריירה שידעה עליות וירידות. מתוסכל, משמין ועייף הוא ראה את הביטלס משתלטים על הפסגה ומזרימים לאמריקה את "הפלישה הבריטית" - להקות רוק מעולות ובעלות סגנון חדשני ואופנתי משלו. הוא הסתפק בהופעות גדולות בלאס וגאס, המקום שאליו אמריקה שולחת את הזמרים הגדולים שלה, אחרי שירדו מהפסגה. בתחילת שנות ה-70 הוא הצליח לשקם את מעמדו כמלך הרוקנ'רול, אבל לאחר שאשתו, פריסיליה פרסלי, עזבה אותו בשל בגידותיו בה, החמיר מצבו של המלך. הוא מצא את עצמו בודד, הולך ומשמין ומתמכר לתרופות ולאכילה מוגזמת.

לבסוף מת אלביס באחוזתו, לפי גרסה אחת כתוצאה משימוש מוגזם בתרופות מרץ, ולפי אחרת, כתוצאה מאכילת המבורגר מיותר (אלביס היה מכור לאכילה של המבורגרים).

לאחר מותו הפכה האגדה לעצומה. לאחר שניסו לגנוב את גופתו מבית העלמין, הוא הועבר לקבר באחוזת "גרייסלנד" שלו, שהפכה מאז מוקד עליה לרגל. אלפי חקיינים שלו פועלים עד היום ומבצעים את שיריו באופן מקצועי. אגדות קונספירציה מספרות שהוא חי על אי בודד ועל שם אלביס קראו את האסטרואיד בחלל בשם "17059 אלביס".


הנה הקריירה של אלביס פרסלי:

https://youtu.be/Y-8QuIjQ7hE


זוכרים אותו בישראל:

https://youtu.be/7-YfwC--7Zg?t=14s


תכנית אקשן מפעם שמוקדשת למהפכה של אלביס (עברית):

http://youtu.be/6Rm0lhfvi5Y


מלא קסם אישי - אלביס פרסלי בשיאו:

https://youtu.be/xqBdTn3_0Rw


אלביס הבוגר:

https://youtu.be/BeTurYZuY4A


בסוף חייו - עם קצת פחות אנרגיה:

https://youtu.be/0SUC8sdP5eI


קברו של "המלך" באחוזת "גרייסלנד":

https://youtu.be/8WRYu81ceUU


ותכנית חינוכית על המלך של הרוק (עברית):

https://youtu.be/3Doz8FKJwsI?long=yes

הלהקה החשובה ביותר והידועה ביותר במוסיקה העולמית היא ללא ספק להקת "החיפושיות" (The Beatles). הלהקה הבריטית "הביטלס", 4 צעירים פשוטים מהעיר ליברפול, ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר, הם הלהקה הראשונה שכל העולם הכיר ושהמעריצים שלה צרחו בהופעות שלה לאורך כל המופע. ההערצה אליהם הגיעה לרמה שקיבלה שם - "ביטלמניה" ("מחלת הביטלס")..

גם איכותה המוסיקלית של המוסיקה שיצרו "הביטלס" נחשבת לאחת הפסגות של המוסיקה הפופולארית בעולם - רבים רואים בה ממש מוסיקה קלאסית, המשתווה לאיכות המוסיקלית של מלחינים כמו בטהובן, באך ומוצרט.

בלהקה היו חברים 4 מוסיקאים מצוינים ובמיוחד הובילו אותה בכישרון רב ג'ון לנון ופול מקרטני. הם התפרסמו בשירי רוק, משולבים במקצבי ריתם אנד בלוז והרמוניות קוליות מצוינות, כותבים את שיריהם בעצמם (חדשני באותם ימים) ואלופים במשחקי מילים חביבים, חוש הומור מעולה ומראה מצודד. אחרי שכבשו את לונדון ואת אנגליה כולה, הם כבשו את ארה"ב ואת שאר העולם ולאחר שהתבגרו מוסיקלית והמוסיקה שלהם הלכה והתפתחה ונעשתה חכמה ויצירתית, הם הפכו ללהקת הרוק החשובה בהיסטוריה.


הנה סיפורם של הביטלס:

https://youtu.be/FZSHsJjsh-Y


תקציר תולדות החיפושיות:

https://youtu.be/7ItiFZBAMlI


הופעה של הביטלס מהימים הגדולים של הביטלמניה:

https://youtu.be/jenWdylTtzs


מיק ג'אגר מנהיג ה"רולינג סטונז" מכניס אותם להיכל התהילה של הרוק:

https://youtu.be/0rolz1VasS4


כדי שגם הילדים של היום יאהבו אותם, גם בערוץ הילדים בישראל עושים חגיגה לביטלס (עברית):

http://youtu.be/uxotFidI9os


אולי כך יתארו בשנת 3000 את הביטלס (:

http://youtu.be/3Z2vU8M6CYI


סרט תיעודי על הלהקה הגדולה בהיסטוריה של הפופ:

https://youtu.be/t1BEIbtoqK0?long=yes


וסיפורם המלא של הביטלס (עברית):

http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?long=yes