ואלס (Waltz) הוא ריקוד פופולארי במשקל משולש שמקורו ככל הנראה בגרמניה. הריקוד היה אחד הפופולריים באירופה של התקופה הרומנטית, החל מהמאה ה-18, ולמעשה רוקדים אותו עד היום, בחתונות ובמסיבות של החברה הגבוהה.

שיאו של הוואלס היה בסוף המאה ה-19 ובמיוחד בעיר וינה, בה הפך לריקוד הכי פופולארי ושממנה התפרסם ויצא לכל אירופה.


#בריקודים סלוניים
בריקודים הסלוניים מככב עד היום הוואלס הווינאי, שהוא גרסת ואלס מהירה ורבת סיבובים, בקצב של שלושה רבעים.

אבל ליד הוואלס הווינאי, המהיר ומרובה הסיבובים, שמנוגן במשקל מוסיקלי של שלושה רבעים, יש עוד סוג של ואלס. זהו ואלס אנגלי, שגם הוא במשקל של שלושה רבעים, אך הוא ריקוד איטי יותר.

וכמו הוואלס הווינאי, גם הוואלס האנגלי נכלל בקבוצת הריקודים הסלוניים הסטנדרטיים, הנקראים גם הריקודים האירופיים.


#במוסיקה
אם יוהן שטראוס הבן, המנצח והמלחין הוינאי הנודע, שהוביל את התזמורת הכי פופולארית בעיר, כתב וביצע עימה המון ואלסים שכתב לריקודים וצ'ייקובסקי הרוסי שילב את הוואלס ביצירותיו, כדי ללוות ריקודי באלט.

האמת היא שבתולדות המוסיקה נכתבו גם ואלסים רבים שאינם לריקוד, אלא נחשבים ליצירות של מוסיקה קלאסית. היה זה גאון הפסנתר פרדריק שופן, מי שכתב ואלסים מקסימים לנגינה בכלי, מבלי שהתכוון שהם ילוו ריקוד כלל.


הנה ואלס הדנובה הכחולה שהלחין יוהאן שטראוס הבן:

https://youtu.be/LmsIGxYHelQ


זוגות רבים רוקדים ואלס מס' 2 של שוסטקוביץ':

https://youtu.be/-2-Zqog-p5c


ואלס בטלוויזיה ב"רוקדים עם כוכבים הבריטי":

https://youtu.be/jN4dXenlxbI


לימדו לרקוד ואלס:

https://youtu.be/0QXpnqXvn_s?t=36s


הנה ואלס בדו דיאז מינור מספר 2 אופוס 64 של שופן בפסנתר:

https://youtu.be/wTSu1jjKpgI


"ואלס הפרחים" nהבלט "מפצח האגוזים" שהלחין צ'ייקובסקי:

https://youtu.be/VpSq69IiFaU


והנה ואלס הדקה של שופן בשירה משעשעת, מתוך רחוב סומסום:

http://youtu.be/MvkcLq0LKVI

ריקוד הקוויקסטפ (Quickstep) הוא אחד מריקודי הסלון הסטנדרטיים המהירים והחיוניים ביותר, ריקוד בצעדים קופצניים משהו, המשלב אלגנטיות עם קצב נמרץ ותחושה של תנועה מתמדת על פני רחבת הריקוד.

הקוויקסטפ נולד מתוך תאונה מוסיקלית מקסימה. בשנות ה-20 של המאה ה-20, תזמורות ג'אז באנגליה החלו לנגן את הפוקסטרוט (Foxtrot) המכובד בקצב מהיר יותר ויותר, עד שהרקדנים גילו שהם פשוט לא יכולים לרקוד אותו כמו פעם.

הפתרון היה יצירתי - הם החלו לקפוץ, לדלג ולשלב תנועות מריקוד הצ'רלסטון (Charleston) והשאג (Shag) שהיו אז בשיא האופנה. כך נולד אחד מריקודי הסלון המהירים והמרגשים ביותר, שהוא בעצם סוג של משאפ (Mashup), מיזוג של ריקודים אחרים.

המוסיקה של הקוויקסטפ נמדדת בכ-200BPM, כלומר פעימות לדקה, קצב שדורש מהרקדנים לנוע כמעט ללא הפסקה על פני רחבת הריקוד.

הסוד הוא בדפוס המפורסם "מהיר-מהיר-איטי" (quick-quick-slow), שיוצר תחושה של קפיציות קלילה יחד עם תנועות מהירות שנראות כמו גלישה על הפרקט. הזוג נע נגד כיוון השעון בזרימה מתמדת שדורשת תיאום מושלם ואנרגיה שלא נגמרת.

בשנות ה-30 האימפריאל סוסייטי בלונדון (Imperial Society of Teachers of Dancing) הפכה את הריקוד לחלק רשמי מתחרויות הריקוד הסטנדרטיות. מאז, רקדנים מקצועיים פיתחו תנועות מרהיבות של קפיצות, הרמות ופניות מסחררות שהופכות את הקוויקסטפ למופע דרמטי במיוחד.

הקוויקסטפ גם נחשב לריקוד המשמח ביותר בעולם הסטנדרטי של הריקודים הסלוניים. הוא דורש כושר גופני מעולה ותחושת קצב חדה, אבל מעל הכל הוא משדר שמחה טהורה. רקדנים מקצועיים מתארים אותו כניסיון לחייך רחב תוך כדי ריצת מרתון, שילוב של אלגנטיות קלאסית עם אנרגיה פראית של עידן הג'אז.

אמירה מפורסמת בקרב רקדנים מספרת ששופטים בתחרויות יכולים לזהות מיד את המתחרים הטובים ביותר לפי הביטוי בפניהם, המשלב התרגשות אמיתית עם מאמץ שנראה קליל לחלוטין.


הנה ריקוד קוויקסטפ ישראלי ב"רוקדים עם כוכבים":

https://youtu.be/_eMbNNyu708


איך רוקדים קוויקסטפ?

https://youtu.be/sA-5oJmlOfw


אלופי ריקודים סלוניים בריטים בקוויקסטפ:

https://youtu.be/vVciDrbmjxQ


חזרות והקפדות בקוויק סטפ:

https://youtu.be/4ZwcuNbYBRc


וקוויקסטפ ממש מהיר וקצר:

https://youtu.be/yM9zSwautak

לא רבים יודעים שאף שהוא ריקוד רומנטי, ריקוד הפוקסטרוט (Foxtrot) המקצועי נחשב לאחד הקשים ביותר בתחום של הריקודים הסלוניים.

אף שישנה גם הגרסה העממית, הפשוטה יותר ומיועדת לחובבים ורוקדים רגילים, כדי להצליח ולרקוד פוקסטרוט אמיתי בריקוד הסלוני, נדרשת שליטה מעולה בגוף וקואורדינציה גבוהה.

הפוקסטרוט הוא ריקוד זוג קלאסי שמתאפיין בתנועות חלקות וזורמות המחקות הליכה טבעית באלגנטיות מיוחדת. הוא נחשב לאחד מריקודי הזוג הבסיסיים והפופולריים ביותר בעולם המערבי ומשלב פשטות עם יופי אמנותי, אלגנטיות ורומנטיקה.

כיום, הפוקסטרוט הוא אחד מחמשת הריקודים הסטנדרטיים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות, לצד הוואלס (Waltz), הטנגו (Tango), הוואלס הווינאי (Viennese Waltz) והקוויק סטפ (Quickstep).


#היסטוריה
ריקוד הפוקסטרוט נוצר בסביבות שנות ה-10 של המאה ה-20 בארצות הברית, על ידי הזמר והרקדן הארי פוקס (Harry Fox).

פוקס ביצע סוג חדש של ריקוד טרוט במועדון ריקודים בניו יורק שכלל צעדים קלים ותנועות מהירות. הקהל אהב את הסגנון החדש וכינה אותו "Fox's Trot" על שם היוצר.

בשנות ה-20 התפשט הפוקסטרוט במהירות, ברחבי העולם המערבי. החברה הגבוהה באירופה ובאמריקה אימצה אותו כסמל של תרבות ועידון ודי מהר הפך הריקוד לריקוד חובה בכל אירוע חברתי מכובד ולמופת של אלגנטיות ורוח מודרנית.

בסרטיהם משנות ה-30 הפך זוג הרקדנים האגדי פרד אסטר (Fred Astaire) וג'ינג'ר רוג'רס (Ginger Rogers) את הפוקסטרוט לאמנות אמיתית. השניים רקדו בצורה כל כך מושלמת עד שנראו כאילו הם מרחפים מעל הרצפה. אסטר היה מפורסם בזכות הדיוק והפרפקציוניזם שלו בעת הכנת הכוריאוגרפיות ולעיתים חזר על אותה סצנה עשרות פעמים עד שהגיע לתוצאה המושלמת שחיפש, אגב בו בעת שרגליה של ג'ינג'ר רוג'רס כבר כואבות...

בשנות ה-30 ובשנים שאחריהן התפתח הפוקסטרוט לשני זרמים מרכזיים. הזרם החברתי נותר פשוט ונגיש למתחילים בעוד הזרם התחרותי התפתח לריקוד מורכב במיוחד, הכולל תנועות אקרובטיות מרהיבות - כמו ליפטים גבוהים וזריקות מהירות.

במהלך השנים מאז התפתח הריקוד מצורתו המקורית המהירה והפראית והיה לריקוד מעודן ואלגנטי יותר.

בימינו הפוקסטרוט ממשיך להיות פופולרי בחתונות ובאירועים חברתיים ברחבי העולם. חוגים ותחרויות לריקודים, לצד תוכניות טלוויזיה כמו "רוקדים עם כוכבים" (Dancing with the Stars) הביאו אותו לתודעה של דור חדש ולקיום ופופולריות גם הלאה.


#הסגנון
מכיוון שהוא מלמד את כל העקרונות הבסיסיים הנדרשים לריקודי זוג, הפוקסטרוט כולל הובלה, מעקב, איזון, תזמון ותקשורת גופנית בין השותפים.

המאפיין הטכני הייחודי של הפוקסטרוט הוא מערכת המקצבים המיוחדת שלו. הריקוד מבוסס על דפוס "איטי-איטי-מהיר-מהיר", כאשר הצעדים האיטיים תופסים 2 מקצבים מוסיקליים כל אחד והצעדים המהירים תופסים מקצב אחד בלבד.

התוצאה היא תחושה של תנועה טבעית וחלקה שמזכירה הליכה רגילה אך עם הדר ואלגנטיות מיוחדים.

מבחינה מוסיקלית, הפוקסטרוט מבוצע במשקל של 4/4 בטמפו של 30 פעימות בערך לדקה. המוסיקה המתאימה לו ביותר היא בדרך כלל ג'אז סטנדרטי, מוסיקת ביג בנד קלאסית ובלדות זורמות.

שירים מפורסמים כמו "Cheek to Cheek" של אירווינג ברלין (Irving Berlin) או "The Way You Look Tonight" נחשבים כמתאימים באופן מושלם לאווירה הרומנטית של הריקוד הזה.


הנה ריקוד הפוקסטרוט בתחרות בינלאומית:

https://youtu.be/ku0dN3_StFs


פוקסטרוט בטלוויזיה:

https://youtu.be/uB6YO8qlmNE


שיעור פוקסטרוט ראשון:

https://youtu.be/QUdzjRk7TNA


ועכשיו לרקוד:

https://youtu.be/jZx7_arHFeM

הטנגו (Tango) הוא מהריקודים המוכרים בעולם. זהו ריקוד זוגי, מתואם היטב וחם, מעט כבד אך קצבי מאוד ובעל מקצבים וצלילים אופייניים ומיוחדים רק לו.

מקור המילה טנגו הוא כפי הנראה מהמילה הלטינית tangere שפירושה "לגעת". בריקודים הסלוניים הוא נמנה על הריקודים הסטנדרטיים, הריקודים האירופיים.

למולדת הטנגו נחשבות ארגנטינה ואורוגוואי, כשבראשונה הוא ממש סמל תרבות לאומי. המקור של הטנגו הוא בבירת ארגנטינה, בואנוס איירס ובעיר מונטווידאו.



עד היום רוקדים טנגו, בערבי ריקוד שמוקדשים לטנגו ונקראים "מילונגה". לכל ערב כזה מגיעים הרוקדים בלבוש המסורתי של חליפות ערב ונעליים מצוחצחות לגברים, בעוד הנשים נועלות נעלי עקב ולבושות בשמלות קלות לריקוד ולרוב חושפות את הרגליים.


#הסגנון
את ריקוד הטנגו מוביל, לפי המסורת, הגבר. במהלך הריקוד הוא מוביל את האישה, כשפלג גופם העליון צמוד זה לזה, באזור הלב. הם רוקדים יחד, תמיד בכיוון הנגדי לכיוון השעון.

לרוקדים את הטנגו יש גם לבוש מסורתי. הנשים רוקדות בנעלי עקב ותמיד בשמלה, לרוב עם מחשוף וחושפנית גם למטה, בכדי שהרגליים יוכלו לנוע בשמלה בחופשיות. לעומתן רוקדים הגברים לרוב בחליפת ערב מהודרת, כשנעליהם סופר מצוחצחות.


#המוסיקה
את מוסיקת הטנגו ניגנו במקור כלים כמו בנדונאון - סוג של אקורדיון הכרחי במוסיקת הטנגו ובמידה רבה גם זה שקובע את קצב הריקוד.

לבנדונאון מצטרפים לא פעם גם כינור ופסנתר, המשלימים אותו להרכב טנגו קלאסי. כיום כמובן שמנגנים טנגו גם בהרכבים גדולים ותזמורות.


הנה סרטון שמציג את הריקוד המיוחד הזה:

http://youtu.be/kEnrsVzJDTk


טנגו של קרלוס גרדל Por una Cabeza:

https://youtu.be/Gcxv7i02lXc


כינור בטנגו נהדר:

https://youtu.be/sFCIRUDnaPQ?t=33s


קליפ עם גירסה יותר מודרנית של הטנגו:

http://youtu.be/HG0Q530daGI


וזוג בפסטיבל הטנגו בארגנטינה:

https://youtu.be/_1VNc2VF4Do?t=44

“ריקודים סלוניים” (Ballroom dance) הם ריקודי זוגות, בהם רוקד זוג ביחד. הצפייה בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", מציגה בפנינו כיום אמנות שנולדה בארמונות אירופה ומאז יונקת ומאמצת ריקודים מתרבויות שונות.

כי הריקודים הסלוניים הללו מקורם במדינות רבות בעולם. הם אומצו בחיבה על ידי העולם המערבי, שהפך אותם לתחום מקצועי, תחרותי וכיום בידורי מתמיד בערוצי טלוויזיה בעולם כולו.

המרכזיים ביותר כיום הם 5 הריקודים שרוקדים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות. הם כוללים את הפוקסטרוט (Foxtrot), לצד ואלס (Waltz), טנגו (Tango), ואלס וינאי (Viennese Waltz) וקוויקסטפ (Quickstep).

יש עוד ריקודים סלוניים אהובים, כמו סלסה, סמבה, ג’ייב, צ'ה צ'ה צ'ה, רומבה, רוקנ'רול, זוק ועוד.


#סוגים
הריקודים הסלוניים מתחלקים לשתי קבוצות - הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים), מאירופה.

הריקודים האירופיים, הסטנדרטיים, כוללים את הוולס האנגלי והווינאי, הפוקסטרוט, הטנגו (שבא בכלל מארגנטינה באמריקה) והקוויקסטפ (Quickstep).

הריקודים הללו יהיו תמיד בחליפת טוקסידו לגבר ובשמלת ערב לאישה. הם מתאפיינים במגע תמידי בין בני הזוג ואין לעזוב בהם ידיים מרגע תחילת הריקוד ועד סופו.

הריקודים הלטיניים, לעומתם, מתבצעים בלבוש יותר חופשי מהאירופים. הם כוללים את הסמבה, סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha), רומבה, פאסו דובלה (Paso Doble) וג'ייב (Jive).

הכירו רבים מהריקודים הסלוניים בתגית "ריקודים סלוניים".


#היסטוריה
המסע המופלא של הריקודים הסלוניים מאולמות המלוכה אל מסכי הטלוויזיה מתחיל כמה מאות אחורה.

בתחילה היו מספר ריקודים כמו המינואט (Minuet) והוואלס (Waltz) שנחשבו למיומנות חברתית הכרחית בקרב האצולה האירופית. הוולס היה ריקוד אוסטרי שהפך פופולרי בתחילת המאה ה-19. הוא היה הריקוד הראשון בו רקדו בני הזוג בצמידות, מה שנחשב באותם ימים למהפכני ואפילו שערורייתי.

עם הזמן התפתחו ריקודים נוספים, כמו הטנגו (Tango) הארגנטיני שהגיע מרחובות בואנוס איירס, הפוקסטרוט (Foxtrot) מאמריקה של שנות ה-20, הרומבה (Rumba) והסמבה (Samba) מדרום אמריקה.

המהפך הגדול בעולם הריקודים הסלוניים התרחש במאה ה-20, כשהם התפתחו לכיוונים של הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים, האירופים.

המעבר מאולמות הנשפים אל הטלוויזיה החל בשנת 2004 כאשר הבי-בי-סי הבריטי שידר את "רוקדים בצמרת" (Strictly Come Dancing). ההצלחה המסחררת של התוכנית הובילה לגרסאות בעשרות מדינות, כולל "רוקדים עם כוכבים" בישראל.

הפורמט הטלוויזיוני הזה לא רק החזיר את הריקודים הסלוניים למרכז תשומת הלב אלא גם שינה את תדמיתם ממשהו מיושן ואליטיסטי לבידור עממי ונגיש.

כיום, הריקודים הסלוניים משלבים בין מסורת לחדשנות. בתחרויות מקצועיות, הרקדנים מקפידים על טכניקה מדויקת ועל כללים נוקשים, זאת לצד ההכרה של הוועד האולימפי הבינלאומי בריקודים הסלוניים כענף ספורט תחרותי.

בכל עיר כמעט אפשר למצוא כיום שיעורים המותאמים לכל גיל ורמה. הפופולריות המחודשת הזו מוכיחה שהשילוב בין מוסיקה, תנועה ותקשורת וקצת רומנטיקה בין בני זוג ממשיכים לרגש ולמשוך לריקודים הקלאסיים הללו קהלים חדשים.


הנה הריקודים הסלוניים:

https://youtu.be/ZQini1swjPc


בעולם מתקיימות תחרויות רבות של ריקודים סלוניים:

https://youtu.be/lh8xyRvwJH4


כך תרקדו ריקודים סלוניים:

https://youtu.be/RU9XsurRTHI


רומבה בקובה:

https://youtu.be/TZBOFDTOQn0


כך רוקדים ריקודים סלוניים:

https://youtu.be/Glw__yfBr8E?long=yes


זוק,