» «
רמיקס
מה זה רמיקס?



בדרך כלל אנו מקשרים רמיקס (Remix) לגרסה מחודשת לשיר, כזו שמשנה את סגנונו, בדרך כלל לגרסת ריקודים.

האמצעים בדרך כלל הם של הוספת והאצת מקצבים בשיר, או בהוספה של אפקטים, לוּפִּים וסימְפוּלים שונים.

הרמיקס במובן הזה, מיועד בדרך כלל, להשמעה על ידי די ג'ייז במועדונים. הם נוהגים להפתיע את קהל הרוקדים ברמיקסים יצירתיים לשירים ידועים, אם משלהם או שעשו אחרים. ההוספה של המקצבים והאפקטים החדשים יוצרת עניין, מקפיצה ומחדשת באנרגיות ובריקוד ולא פעם משעשעת.

אבל במובן הכללי יותר, "רמיקס" הוא מונח מודרני, שמתייחס לחידוש של שיר באמצעות ציוד אלקטרוני. תמיד ישלב היוצר ברמיקס חלקים מהקלטות המקור, אבל יצור בכך גרסה שונה וחדשה של השיר. ברמיקסים עושים שימוש בכלים כמו מחשבים, תוכנות ואמצעי עריכה דיגיטלית שונים, כמו גם בציוד מוזיקלי כמו סמפלר (בעברית דוֹגֶם), סינתסייזר ועוד.

לרוב מטרת הרמיקס תהיה להתאים סגנון חדש לשיר מיושן, או לשפר את איכות הצליל של שירים ישנים. הרמיקס מעניק לא פעם הזדמנות שנייה, לשיר שלא הצליח. הוא מתאים אותו לסגנון מוסיקלי חדש או משנה אותו לצרכים חדשים.


הנה רמיקס מאש-אפ שיצרו ביוטיוב בין שניים מהצלחות הווידאו ביוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:

https://youtu.be/dOSGaIbxiJs


דוגמה לרמיקס לשיר ידוע:

https://youtu.be/Bu9ulkuFrlI


אפליקצייה לאנדרואיד ואייפון ליצירת רמיקסים:

https://youtu.be/ADV1yNs2vIo


סקירה של האפליקציה והכלים שבה:

https://youtu.be/sni-Pgxdn0c


והרצאת טד על החשיבות של הרמיקס ונגד זכויות היוצרים, או העוצרים, כמו שאנו נכנה כאן:

https://youtu.be/zd-dqUuvLk4?long=yes
מאש אפ
מה זה מאש אפ במוסיקה?



כמו קולאז' באמנות חזותית ועם קשר מסוים למונטאז' בקולנוע, או לתקציר החדשות באקטואליה, מאש אפ (Mashup) במוסיקה הוא שילוב מוסיקלי בין כמה קטעים מוסיקליים שונים, ההופכים ליצירה אחת וחדשה.

ככל שהקטעים המקוריים הם רחוקים זה מזה, המאש-אפ ייחשב לגאוני ומעולה יותר והשילוב ביניהן יהיה מדהים ומפתיע.

בסביבות תחילת שנות האלפיים התפתח המאש-אפ לז'אנר בפני עצמו. זאת על אף שכמעט מראשית המוסיקה המוקלטת עשו שילובים של יצירות שונות לכדי יצירה חדשה. מה שחסר הוא היכולת לסמפל מוסיקה, טכנולוגיה שתאפשר לקחת ולשלב דגימות של מוסיקה. היה זה ה"סמפלר" (Sampler), מכשיר ש"דגם" צלילים של כלי נגינה או קטעים משירים ולשלבם בנגינה. הסמפלר איפשר לראשונה את המאש-אפ, כמו שאנו מכירים אותו. ואכן הוא הפך לאחד המרכיבים הבסיסיים של סגנונות כמו ה"היפ-הופ" והמוסיקה האלקטרונית.

כיום נהוגים הרבה מאש-אפים, של מוסיקה ששולבה בתוכנות עריכה והפכה להקלטה שאותה מעלים לאתרי אינטרנט כמו יוטיוב ודומיו. חובבי מוסיקה עושים פלאים בשילובי שירים לכדי מאש-אפים ומעלים אותם לרשת.

על אף שהיו קיימים כבר זמן מה בשוליים, הפכו המאש-אפים פופולאריים לראשונה, כשדי ג'יי אלמוני בשם "דיינג'ר מאוס" הציג מאש-אפ בשם "האלבום האפור". הוא שילב בו, בהמון כישרון, בין "האלבום הלבן" של הביטלס ו"האלבום השחור" של ג'יי-זי. כמובן שחברות התקליטים מיד הסתערו עליו בתביעות על הפרת זכויות יוצרים, הזכות לסמפל ופלגיאט (גניבה), אבל זה כבר נושא אחר.


הנה וידאו מדהים מ"האלבום האפור" - המאש-אפ המצליח הראשון, ששילב את האלבום הלבן של הביטלס עם האלבום השחור של Jay-Z:

https://youtu.be/qFd1QvNPKmI


משאפ של אלמוני בין שניים מגדולי היוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:

https://youtu.be/dOSGaIbxiJs


בלדת מאש-אפ מה-70, עם אלטון ג'ון, ג'ים קרוץ, דון מקלין, להקת בוסטון האגדית ועוד:

https://youtu.be/dvNhbB6zN0Y


מרהיב בין פרדי מרקורי וקווין ופיל קולינס:

https://youtu.be/tb24FAZCDJ8


הנה מאש-אפ של השירים הכי מצליחים מ-2016-17:

https://youtu.be/LeB7psjXIRA


ועוד מאש אפ - עם פרינס, מדונה וקול אנד דה גאנג משנות ה-80:

https://youtu.be/zyLsT65r0UU


מאשאפ לשירים מסרטי בוליווד:

https://youtu.be/bSvc0tTp53M
האדאג'יו של ברבר
איך הפך די ג'יי טייסטו את האדאג'ו של ברבר ללהיט מועדונים?



"האדאג'ו לכלי מיתר" (Adagio for Strings) של המלחין האמריקאי סמואל ברבר (Samuel Barber) היא אחת היצירות הקלאסיות היפות שנכתבו באמריקה ומהפופולריות באולמות הקונצרטים. במקור האדאג'ו נכתב על ידי סמואל ברבר, כפרק שני ברביעייה לכלי מיתר, אך גרסתו המוכרת היא זו שסמואל בארבר עיבד בהמשך לתזמורת כלי מיתר רחבה. גם בקולנוע.רשם האדאג'ו הצלחה רבה ונכלל בין השאר בפסקול בלתי נשכחים של סרטים כמו "פלאטון", "איש הפיל" ו"אל נורטה". בארצות הברית נוהגים להשמיעו בימי אבל, כמו לאחר מותו של הנשיא קנדי.

מי שהבחין ביופיה המהפנט של המוסיקה הזו ויצר לה גרסה אלקטרונית מסחררת הוא די ג'יי טייסטו, מי שנחשב לאחד הדיג'ייז הטובים בעולם. בנוסף להיותו דיג'יי פורץ דרך ולעובדה שהוא היה התקליטן הראשון בעולם שהופיע באצטדיונים אל מול עשרות אלפי אנשים, טייסטו היה גם הראשון להופיע באולימפיאדה, בטקס הפתיחה באתונה, או אירוע ספורט בינלאומי ברמה זו.

טייסטו העביר את היצירה באחת לעולם הצעיר של רחבות המועדונים ומסיבות הענק. כבר משנות ה-90, הפך ה-Adagio for Strings להיט ענק ובדיעבד מהלהיטים הגדולים של הדיג'יי ההולנדי.

הוא נמשך אל הסקוונצות, רצף התווים שחוזר על עצמו בגבהים שונים בכל פעם, אך העביר את המלודיה ל"אוף ביט", כלומר לא על הפעימות, אלא בעיכוב קבוע של שמינית. טייסטו גם ויתר על ההתחזקות ההדרגתית, מהפתיחה החרישית עד לשיא, והדעיכה בעוצמה, עד לסיום החרישי. אצלו כל הקטע הוא בסאונד אלקטרוני טראנסי, גדול מהחיים.


הנה "האדאג'יו של ברבר" בקלאסי ואז בגרסה האלקטרונית של די ג'יי טייסטו:

https://youtu.be/_rAj3MwKlC4


וכל הרמיקס שעשה היוצר טייסטו ליצירה המפורסמת:

https://youtu.be/8tIgN7eICn4


האדאג'יו למיתרים של ברבר בקטע השיא של הסרט "פלאטון" מ-1986:

https://youtu.be/QEv3zzKyiFQ


והנה היצירה בביצוע סימפוני:

https://youtu.be/6uRS8O3nT4U
מקוריות
מהי מקוריוּת?


פעם שאלו את הזמר יוצר דיוויד בואי האם לדעתו הוא מקורי והוא הגיב בשלילה ואמר שהוא יותר כמו גנב בעל טעם. אחר כך הוא הוסיף שהאמנות היחידה שהוא מוכן ללמוד היא כזו שיש בה דברים שהוא יכול לגנוב מהם.

להבדיל ממנו, את סטרווינסקי, המלחין שלקח חלקים מיצירות שהוא אהב ושינה אותם לצורך מוסיקה לבאלט חדש שכתב, האשימו המבקרים בגניבה מוזיקלית. "אתם 'מכבדים', אבל אני אוהב." הוא השיב להם ביובש והמשיך בדרכו אל התהילה.

מקוריוּת (Originality) נחשבת מחמאה ליצירתיות של אמנים, יוצרים וממציאים. היא אמנם מוגדרת כיצירה או המצאה של עבודות חדשות, שאינן בשום מקרה בגדר העתק, שיכפול או זיוף של עבודה של אחרים. אבל יותר ויותר אמנים, ממציאים, מדענים ויוצרים מראים שעבודה מקורית יכולה להסתמך ו"לגנוב" רעיונות ודברים מעבודות של אנשים אחרים ולהתפתח כמיטב הכישרון של היוצר שלה.

מושגים כמו וריאציות על נושא, קולאז', מונטאז', קאט-אפ, מאש-אפ, רמיקס וכדומה - כל אלו הפכו במהלך ההיסטוריה ובמיוחד בתקופות האחרונות, שוב ושוב, לחזקים לאין ערוך מאלו שקידשו את היצירה העצמית והבלתי משלבת. אפילו באך הגדול נהג להעתיק קטעים שלמים מיצירותיהם של מלחינים אחרים בני זמנו, למיסות ולקנטטות שלו. למעשה, בזכות זה התגלה מאות שנים אחר-כך המלחין אנטוניו ויוואלדי, כשמוסיקולוגים מצאו ביצירותיו המונומנטליות של באך קטעים שלמים של מלחין לא מוכר. כשהעמיקו לחקור, גילו את המורה למוסיקה מבית היתומות בוונציה, אנטוניו ויוואלדי שמו.

החוק, אגב, מכיר בכך לחלוטין. בדיני זכויות היוצרים, רק מקוריות מאפשרת להגן על יצירה. אבל ביצירה המבוססת על יצירה אחרת ושעדיין מכילה מרכיבים מקוריים חדשים, יזכו הללו בהגנה משפטית, בתור "יצירה נגזרת".

בעולם הפטנטים, אגב, הדרישת אינה רק מקוריות משמעותית, אלא חדשנות של ממש, או התקדמות המצאתית. הדרישה.לרישום פטנט, למשל, צריכה לעמוד בתנאי שמומחה בתחום ההמצאה לא יכול היה לחשוב על הרעיון שבפטנט, באופן טבעי לתחום. הממציאה צריכה להראות לרשות הפטנטים שהיא ממש הבריקה בפטנט שלה וזו ההתקדמות ההמצאתית הנחוצה לרישום הפטנט ולהענקת הזכויות לממציאה.


הנה אלו שרואים דברים אחרת:

https://youtu.be/TJ1SDXbij8Y


הסבר יפה של המקוריות:

https://youtu.be/uln9cBNyKPg


למה מקוריות ביוטיוב כל כך לא נחשבת?

https://youtu.be/KHgKuBZdQZc


והרצאת טד מתורגמת על המקוריות והיצירה:

https://youtu.be/oww7oB9rjgw

רמיקס

עפרה חזה
כיצד התפרסמה עפרה חזה תודות לגניבה ממנה?


הכל התחיל כשעפרה חזה הקליטה גרסה מודרנית לשיר התימני המסורתי "אִם נִנְעֲלוּ". זהו פיוט עברי, בעגה יהודית-תימנית, שכתב המשורר התימני רבי שלום שבזי, במאה ה-17.

הסינגל נכלל ב-1984, באלבומה "שירי תימן" (Yemenite Songs). זה היה קאבר שהציע עיבוד פופ לשיר מסורתי תימני. האלבום היה ישראלי, אבל ההצלחה שלו לזמרת הפופולארית לא הייתה יוצאת דופן. חזה זכתה להצלחה גדולה גם בלעדיו. בשלב מסוים נחתם חוזה עם חברת תקליטים בינלאומית, אבל החלום על קריירה בינלאומית לא ממש התגשם.

השינוי חל 3 שנים אחר כך, כשיצא הסרט "colors" עם שון פן ורוברט דובל. בפסקול הסרט נכלל שיר בשם Paid in Full, של צמד הראפרים אריק בי וראקים (Eric B. & Rakim). בשיר שלהם נכלל סימפול קצר של קולה של עפרה, מהשיר "אם ננעלו". הסימפול הזה הוא הקלטה זעירה ששולבה בשיר, אבל הפכה אותו ללהיט. הצלחת הלהיט מהסרט יצרה עניין עצום בעופרה, שסלסלה בו, ללא ידיעתה.

משגלתה זאת, הגישה חזה ב-1987 תביעה על הפרת זכויות יוצרים נגד צמד הראפרים, שמצידם טענו שלא ידעו מי היא. הם הודו שסימפלו את קולה כי אהבו אותו. מי לא אהב אותו? - הצדדים הגיעו להסדר כספי והנושא המשפטי נסגר.

לא נוצרה שם מרירות מהצד הישראלי, כי למרבה הפרדוקס, דווקא הפרת זכויות היוצרים שלה, הביאה את עופרה לחשיפה עצומה. לא רק פסקול הסרט חשף אותה להמונים באירופה, אלא גם המשפט התקדימי, מהראשונים שעסקו בהפרת זכויות יוצרים, בסימפולים אלקטרוניים לחלקי שירים ושילובם ברמיקסים מודרניים. מי לעזאזל הירשה לכם?

האיש המבריק בסיפור היה עכשיו מנהלה של חזה, בצלאל אלוני. האיש שגילה את עופרה בצעירותה והפך אותה להצלחה ישראלית גדולה, הבין עכשיו כיצד סימפול קטן הופך שיר להצלחה וקלט את הסקרנות סביב המוסיקה התימנית. הוא יזם הקלטה של רמיקסים חדשים לשירים התימניים, בביצועה של עפרה. המילים היו מהשיר של שבזי, בשילוב עם משפטים שכתב אלוני באנגלית.

לאלבום הזה, שנקרא "Shaday", הקליטה עפרה, בין השאר, גירסא מחודשת של "אם ננעלו" מ-1984, שיועדה לריקודים. האלבום, בהפקתו בעיקר של יזהר אשדות, הפך ללהיט עצום בכל העולם. גם הרמיקס ל"Im Nin'Alu" מתוכו הפך להצלחה מסחררת. לפתע הפך שיר בן 300 שנה, לאחת ההצלחות הגדולות ברחבת הריקודים וגם בז'אנר של מוזיקת עולם.

העובדה שגם המבקרים היללו אותם, הפכה את האלבום ואת השיר למקפצה של עפרה חזה לקריירה בינלאומית. את סיכום אותו עשור עשו היטב באחד העיתונים בארץ, כשכתבו שם משהו כמו "שנות השמונים היו מאבק פסגה בין שתי מעצמות. ירדנה ארזי ניצחה ולקחה את ישראל ועפרה חזה הסתפקה בשאר העולם..."


הנה השיר "אם ננעלו" של עופרה חזה:

https://youtu.be/nQvU9X_BAyA


הרמיקס:

https://youtu.be/E7t8eoA_1jQ


עפרה מספרת סיפור השיר:

https://youtu.be/1QB-Qg00fhU


עוד שילוב שלו:

https://youtu.be/YyZBmBtdrYU


דיווח מה-CNN על לווייתה של עפרה בישראל:

https://youtu.be/pKQjt80TxWA


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.