שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי השחייה ולמה היא כל כך טובה?
השחייה (Swimming) היא אחת מצורות הפעילות הגופנית העתיקות והמושלמות ביותר, המשלבת אמנות תנועה במים עם יתרונות בריאותיים מרשימים. כספורט אירובי ואולימפי דומה שהוא כולו בריאות.
בעולם האולימפי, השחייה היא אחד מענפי הספורט המסורתיים והמוערכים ביותר. היא נכללה כבר במשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים באתונה ב-1896, אם כי אז רק גברים התחרו.
נשים החלו להתחרות בשחייה אולימפית רק ב-1912 בשבדיה. כיום, תחרויות השחייה האולימפיות כוללות מגוון רחב של מקצים במרחקים שונים ובסגנונות שחייה שונים, כאשר המדליות מחולקות לפי מגדר, סגנון ומרחק.
מבחינה בריאותית, השחייה היא פשוט פלא. היא מפעילה את מערכת הלב-ריאה לאורך זמן בעצימות בינונית, מה שמסביר את מעמדה כאחד מענפי הספורט הבריאים ביותר שאפשר לעסוק בהם.
בניגוד לרוב סוגי הפעילות הגופנית, השחייה מפעילה כמעט כל שריר בגוף בו-זמנית. כאשר אנחנו שוחים, אנחנו מפעילים את שרירי הזרועות, הרגליים, הגב, הבטן והחזה בתנועה הרמונית ורציפה. זאת בעוד שהמים מספקים התנגדות טבעית שמחזקת את השרירים מבלי להפעיל לחץ מוגזם על המפרקים.
יתרון ייחודי נוסף של השחייה הוא השפעתה על מערכת הנשימה. כשאנחנו שוחים, אנחנו לומדים לשלוט בנשימה שלנו ולתזמן אותה עם תנועות הגוף. פעולה זו מחזקת את שרירי הנשימה ומגדילה את קיבולת הריאות. מחקרים הראו שאפילו שחיינים חובבים נהנים מנפח ריאות גבוה יותר ויעילות נשימתית משופרת בהשוואה לאנשים שאינם שוחים באופן קבוע.
המים מספקים גם סביבה מרגיעה לגוף ולנפש. הציפה במים מפחיתה את הלחץ על המפרקים בין 75-90% בהשוואה לפעילות על הקרקע, מה שהופך את השחייה לאידיאלית עבור אנשים עם בעיות מפרקים, עודף משקל או פציעות. בנוסף, השהייה במים והתנועה הריתמית משפיעות לטובה על מערכת העצבים, מפחיתות מתח ותורמות לשיפור מצב הרוח.
מעניין לספר שמייקל פלפס (Michael Phelps), השחיין המעוטר ביותר בהיסטוריה האולימפית עם 23 מדליות זהב ו-28 מדליות אולימפיות בסך הכל, החל לשחות בגיל 7 כדי לשלוט בהפרעת קשב וריכוז שאובחן בה. הוא מצא שהשחייה עזרה לו להתמקד ולתעל את האנרגיה שלו בצורה חיובית, מה שמדגיש את היתרונות המנטליים של השחייה.
#סגנונות השחייה
בעולם השחייה התחרותית והחובבנית מקובלים ארבעה סגנונות שחייה עיקריים:
שחיית חתירה (Freestyle) - היא הסגנון המהיר והפופולרי ביותר, המאופיין בתנועה מתחלפת של הידיים מעל המים ובעיטות רגליים מתואמות.
שחיית גב (Backstroke) - דומה לחתירה בתנועותיו, אך השחיין שוכב על גבו כשפניו כלפי מעלה, מה שמאפשר נשימה חופשית לאורך כל המשחה.
שחיית חזה (Breaststroke) - הוא סגנון איטי ועתיק יותר, שבו הידיים נעות יחד בתנועה מעגלית לפנים והרגליים בועטות כמו צפרדע.
שחיית פרפר (Butterfly) - הוא הסגנון הצעיר מבין הסגנונות. הוא פותח באמצע המאה ה-20 ונחשב הקשה ביותר מבחינה טכנית. מעניין לציין שסגנון הפרפר למעשה התפתח מסגנון החזה, כאשר שחיינים גילו שהנפת הידיים מעל המים מאפשרת תנועה מהירה יותר. הוא דורש תנועה סימולטנית של שתי הידיים מעל המים ובעיטות גליות של הרגליים.
לצד ארבעת הסגנונות הקלאסיים, קיים גם ענף אולימפי של שחייה אמנותית (Artistic Swimming), שבעבר נקרא שחייה צורנית. ענף זה משלב אלמנטים של שחייה, ריקוד ואקרובטיקה במופע מרהיב שמבוצע לצלילי מוסיקה.
כך שגם בשחייה תחרותית וגם בשחייה כפעילות של פנאי, הפעילות הזו היא אחת מצורות הפעילות הגופנית הטובות ביותר, ממש על גבול השלמות - פעילות שמשפרת את הבריאות הגופנית, מרגיעה את הנפש ומתאימה לכמעט כל אדם בכל גיל ורמת כושר.
הנה טיפים לשחייה ספורטיבית (עברית):
https://youtu.be/P5BjUYy-SrM
יסודות שחיית חתירה, שחייה בסגנון חופשי - פריסטייל:
https://youtu.be/gnu4AnI2nqg
טיפים לשחייה נכונה (עברית):
https://youtu.be/ROYQz-qZr-c
שיטות לשחיית חתירה:
https://youtu.be/5HLW2AI1Ink
שחיית חתירה נכונה:
https://youtu.be/Qnk_W5rzs2I
שחיית פרפר:
https://youtu.be/LuR3z9CuIyY
שיפור שחיית הפרפר:
https://youtu.be/UffZn_-lU54
כיצד הפך מייקל פלפס לשחיין המעוטר בהיסטוריה?
השחיין האמריקאי מייקל פלפס (Michael Phelps) נחשב לשחיין הטוב ביותר בכל הזמנים והספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה. עם 23 מדליות זהב אולימפיות, מתוכן 13 אישיות, מתוך 26 מדליות אולימפיות בכלל, אין פלא שהוא זכה 8 פעמים בתואר שחיין השנה בעולם - יותר מכל שחיין אחר בהיסטוריה.
פלפס הוא גם האלוף האולימפי בעל מספר מדליות הזהב הרב ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים המודרניים מכל ענפי הספורט. מעבר לכך הוא גם זכה במדליית זהב לאורך 4 אולימפיאדות רצופות במשחה ל-200 מטר מעורב אישי.
השיא שלו באולימפיאדה אחת הוא המדהים ביותר - באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכה ב-8 מדליות זהב בחמישה משחים אישיים ושלושה משחי שליחים, תוך שבירת שבעה שיאי עולם ושיא אולימפי אחד.
בנוסף, הצליח פלפס באולימפיאדת ריו להפוך לגדול הספורטאים בכל הזמנים. זה קרה כשזכה במדליית הזהב האישית ה-13 שלו. בכך עקף את ליאונידס האתונאי, גדול הספורטאים של העת העתיקה ומי שזכה ב-12 נצחונות באולימפיאדה היוונית של אז - המקבילה העתיקה למדליות זהב אולימפיות של היום.
אבל רבים לא יודעים שהשחיין הטוב בהיסטוריה ומגדולי הספורטאים בכלל הגיע לספורט בגלל קושי. כי מייקל פלפס החל לשחות בגיל 7 כדי לשלוט בהפרעת קשב וריכוז שהוא אובחן בה. הייתה זו השחייה שעזרה לו להתמקד ולתעל את האנרגיה שלו בצורה חיובית וזה, חייבים להדגיש, אחד היתרונות המנטליים של ספורט השחייה (קראו על כך בתגית "שחייה").
הנה 10 עובדות על מייקל פלפס, שהיה לספורטאי הטוב בעולם (עברית):
https://youtu.be/Ic6XR0CGIM0
קיצור ההישג הבלתי נתפס שלו באולימפיאדה (עברית):
https://youtu.be/jkKYPZS1KIQ?t=2m45s&end=5m01s
היכולות המטורפות שלו בצילום מתחת לפני המים:
https://youtu.be/QE5vRwKVOMg
והמשחה ל-200 מטר של מייקל פלפס:
http://youtu.be/SCpNH74eC7k
מי זכה בהכי הרבה מדליות אולימפיות בהיסטוריה?
השחיין האמריקאי מייקל פלפס (Michael Phelps) הוא הספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה. לפלפס לא פחות מ-22 מדליות אולימפיות. הוא גם האלוף האולימפי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות הזהב בתולדות המשחקים האולימפיים, בכל ענפי הספורט. יש לו בארון 18 מדליות זהב!
האישה שזכתה במספר המדליות הגדול ביותר בתולדות האולימפיאדה היא המתעמלת הרוסיה לריסה לטינינה, שייצגה באולימפיאדה את ברית המועצות (בתקופה שבה שלטה רוסיה במדינות רבות אחרות). היא זכתה בלא פחות מ-18 מדליות מכל הסוגים במהלך 3 אולימפיאדות רצופות (1956-1964).
הנה קיצור ההישגים הבלתי נתפסים שלו באולימפיאדה בה לקח 8 מדליות זהב (עברית):
https://youtu.be/jkKYPZS1KIQ?t=2m45s&end=5m01s
על פלפס ויכולותיו המדהימות:
https://youtu.be/BCPWWylytsA
תרגיל על מתח בביצועה של לריסה לטינינה מאולימפיאדת טוקיו 1964:
http://youtu.be/lsU7r5NwbcI
וכך פלפס פיצח את הפסיכולוגיה של המהירות:
https://youtu.be/Htw780vHH0o
ממה עשוי גלשן גלים?
מי לא ראה בחוף את גולשי הגלים הנהדרים שמצליחים לשלוט בגלי הים ונראים לעתים כאילו הם ניצבים מעליהם?
גלישת גלים הפכה לאחד מענפי הספורט ופעילות הפנאי הפופולריים ביותר במדינות שיש להן חופי ים וגלים. הגולשים ניצבים על גלשנים, הנישאים על פני הגלים.
אבל ממה עשוי גלשן גלים (Surf board)? מה החומרים שמצליחים לשאת את משקל הגולש ועדיין להיות קלים, חזקים מאוד, גמישים יחסית וכל כך יפים? איך ניתן ליצור את צורת הגלשן האופטימלית כדי להגיע לביצועים כה מרשימים בגלישה על גלים אימתניים כל כך?
אז לא, כלוח המשמש לגלישה על פני המים, הגלשן כבר מזמן לא עשוי עץ, או לפחות לא עשוי בלעדית מעץ. החומרים שמהם הגלשן עשוי הם בעיקר פיברגלס, קצף מוקשה ומעט עץ.
המבנה של הגלשן מעניין למדי. הגלעין של הגלשן, או המרכז שלו, עשוי קצף. הוא מחוזק בקורת עץ אופקית, שנועדה לחזק אותו ולתת לו כוח. כיסוי הקורה עשוי חומר סינתטי שנקרא פיברגלס. מעל כל אלה הגלשן מכוסה בפוליאסטר או בחומר אפוקסי. אלה נועדו להקשיח את החלק החיצוני של הגלשן ולהפוך אותו עמיד בפני המלח והמים.
הנה הפיזיקה של גלשן הגלים (מתורגם):
https://youtu.be/5nCcE-jABSo
הסבר על גלשן הגלים הרך (עברית):
https://youtu.be/8IvZtUxYXms
ובונה הגלשנים הישראלי שבונה גלשנים וסאפים (עברית):
https://youtu.be/LxHtTRhq_uA
מיהו השחיין שלא הפסיד מעולם?
ג'וני וייסמילר (Johnny Weissmüller), השחיין האולימפי שהפך שחקן, הוא אגדת ספורט וקולנוע ומאלופי האולימפיאדה הגדולים בהיסטוריה. לא כולם יודעים שמי שהפך ברבות השנים לכוכב קולנוע ב-12 סרטי "טרזן", החל את דרכו בתור שחיין אולימפי ואלוף עולם בלתי מנוצח.
כמי שגדל בתור ילד חולני ורופאיו הם שהמליצו על שחייה כתרופה לבריאותו, הפך בבגרותו לאלוף עולם בלתי מנוצח. בשנות ה-20 היה וייסמילר לספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים ובמדליות זהב אולימפיות שבהן זכה בענף השחייה. למעשה, ניצח וייסמילר בבריכה האולימפית בכל משחה שבו השתתף.
הוא גם חידש לא מעט בטכניקה שלו. וייסמילר היה הראשון בעולם ששחה בתחרויות בסגנון החתירה, או בשמו אז "קראול אמריקאי". השחייה הייתה מנוגדת לסגנון המקובל, שבו היה ראשו של השחיין בחוץ. בקראול השחיין משקיע את ראשו במים, עד גבות העיניים. כדי להגיע למהירות ויכולת כה גבוהה בקראול, הוא נהג להתאמן במשך שעות ארוכות, כשרגליו קשורות ורק ידיו פעילות, או כשידיו לא חותרות ואוחזות בקרש ורק רגליו דוחפות אותו קדימה.
הצלחותיו הספורטיביות הן בלתי נתפסות. באולימפיאדת פאריס 1924 הוא זכה בשלוש מדליות זהב וארבע שנים אחר-כך, באמסטרדם, הוא הוסיף שתיים נוספות. יצא שבבריכות השחיה האולימפיות הוא מעולם לא הפסיד.
כשפרש וייסמילר מקריירת השחייה בת שבע השנים שלו, הוא עשה זאת לאחר ששבר 67 שיאי עולם וזכה ב-5 מדליות זהב אולימפיות בשחייה. מאזנו הספורטיבי היה מושלם - הוא מעולם לא הפסיד במשחה אישי!
מהבריכה אל הג'ונגל - ג'וני וייסמילר:
https://youtu.be/D91MF6D3QHk
ג'וני וייסמילר שובר שיא בקטע נדיר מהמשחים שבהם ניצח:
https://youtu.be/Sx50JTFqS2M
יו ג'יין, מי טרזן:
https://youtu.be/bxSzcWLIhiQ
ומסדר בסרט לאריה ארוחה של נאצי:
https://youtu.be/7Cwh_PBB5OU
מי האישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס בשחייה?
לא זו בלבד שג'ניפר פיגי (Jennifer Figge), או פיג, הייתה לאישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בשחייה, היא גם עשתה זאת בגיל 56!
בשנת 2009 שחתה פייג' בתוך 24 ימים מאיי כף ורדה שבחופי אמריקה אל האי טרינידד שבים הקריבי. הקדים אותה עשר שנים לפני כן השחיין בנואה לקומט. בכל יום שחתה פיגי 8 שעות, חלק גדול מהזמן בתוך כלוב שנועד להגן עליה מכרישים. לאחר השחייה נהגה לנוח עד למחרת, על הסירה שליוותה אותה, תוך כדי אכילת מזון שיספק לגופה אנרגיה. במהלך השחייה היא התמודדה עם ים גלי שהגיע ל-9 מטרים גובה, רוחות עזות, תנאי אוקיינוס קשים וזרמי ים קשים.
בכך היא הגשימה חלום שליווה אותה מאז צעירותה, אי שם בשנות ה-60. היא הפכה לאישה הראשונה שצלחה את האוקיינוס בשחייה.
כך יצאה פיגי לדרך:
http://youtu.be/X3dAJ9aDifw
והנה השחייה ההיסטורית של ג'ניפר פיגי:
http://youtu.be/tmU-CnFZz0g
מהי שחייה אמנותית או שחייה צורנית?
שחייה אמנותית (Artistic swimming), או שחייה צורנית (Synchronized swimming) בשמה הקודם, הם שמותיו של ענף ספורט המשלב את אמנות התנועה במים עם מאמץ גופני לא קטן שנראה קליל ואלגנטי.
השחייה האמנותית היא שילוב בין ענף ספורט מרתק, עם מיומנות טכנית גבוהה, יכולות אתלטיות, ביטוי אמנותי ודיוק כירורגי, בסוג של מחול במים שבו הספורטאיות וכיום גם ספורטאים גברים, מבצעות ומבצעים תרגילים מורכבים, בתיאום מושלם עם המוסיקה.
מה שהיה ענף השחייה הצורנית התפתח מתוך מופעי "בלט מים" שהיו פופולריים בתחילת המאה ה-20. הייתה זו השחיינית האוסטרלית אנט קלרמן (Annette Kellerman), מי שנחשבת לחלוצה בתחום, עת הציגה מופעי שחייה אמנותיים בבריכות. בזכות יכולותיה יוצאות הדופן במים היא כונתה בחייה "הצפרדע האוסטרלית".
בשנות ה-20 וה-30 הייתה זו קיי קורטיס (Kay Curtis) שפיתחה רבות מהטכניקות הבסיסיות של הספורט במכללת וויסקונסין. בשנת 1934, היא ארגנה את תחרות "המים הנעים" (Ornamental Swimming) הראשונה בארצות הברית.
המונח "שחייה צורנית" הופיע לראשונה בשנות ה-40 כאשר הספורט התפתח וזכה לפופולריות בקרב נשים בצפון אמריקה.
בשנות ה-50 הייתה זו השחיינית האולימפית אסתר ויליאמס (Esther Williams) שהפכה לכוכבת הוליוודית. סרטיה המפורסמים, כמו "נסיכת הים" (Million Dollar Mermaid) מ-1952, הציגו סצינות מרהיבות של שחייה צורנית והפכו את הענף לאטרקציה מרכזית בתרבות הפופולרית האמריקאית.
בשנת 1984, השחייה הצורנית הופיעה לראשונה במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס, אך כענף הדגמה בלבד. רק בסיאול 1988 היא הפכה לענף אולימפי רשמי. האירוע כלל תחרות סולו ותחרות זוגות. בשנת 1996, נוספת תחרות קבוצתית.
עד לשנת 2015, הענף היה פתוח רק לנשים, אך כיום גם גברים מתחרים בו באליפויות העולם. באולימפיאדת פריז 2024 התחרו לראשונה הגברים בזירה האולימפית, אך רק בתחרות הקבוצתית.
#המיוחד בשחייה אמנותית
מה שמייחד את השחייה הצורנית הוא השילוב המורכב בין כוח, גמישות, תיאום, שליטה בנשימה ואמנותיות. השחייניות צריכות לבצע תנועות מדויקות בתיאום מושלם, לעתים קרובות תוך כדי שהייה הפוכה במים ללא אפשרות לנשום. הן יכולות להישאר מתחת למים למשך 45 שניות עד דקה וחצי, ולהשתמש רק בכוח רגליהן כדי להרים את עצמן גבוה מעל פני המים.
אחד הדברים המעניינים בענף הוא השימוש בג'לטין שהשחייניות מורחות על שיערן כדי לשמור על תסרוקתן במהלך התרגילים. זו מסורת שהחלה בשנות ה-50 וממשיכה עד היום, אף שכיום משתמשים גם בחומרים מודרניים יותר.
השחייה הצורנית דורשת אימון אינטנסיבי. השחייניות מתאמנות בין 6 ל-8 שעות ביום, 6 ימים בשבוע. הן מפתחות מודעות מרחבית יוצאת דופן שמאפשרת להן לזהות את מיקומן במים ביחס לאחרות, גם כשהן הפוכות ועיניהן מעל פני המים.
שיפוט בענף מבוסס על ביצוע טכני, קושי וביטוי אמנותי. השופטים מעריכים את הדיוק, הסנכרון בין המשתתפות, הגובה שאליו הן מגיעות מעל פני המים ואת היצירתיות של התרגיל.
המדינות שהן מההמובילות בענף הן בדרך כלל סין, רוסיה, יפן, ספרד ואוקראינה.
הנה השחייה הצורנית (עברית):
https://youtu.be/JrajDPUop_U
הזוכות מרוסיה 2012:
https://youtu.be/E7ZVgA_cMn0
שחייה אמנותית יפנית:
https://youtu.be/Xa967HZ4hR8
קרנבל שחייה צורנית בבודפשט:
https://youtu.be/HCngM2b2mAY
האיטלקיות:
https://youtu.be/Nd65ziXTv6s
והנער שגדל אל עולם השחייה הצורנית (עברית):
https://youtu.be/8JR9BA0Iwus?long=yes
מה עושה המציל בים ובבריכה?
המציל אחראי לשמור על השוחים בחוף ובבריכה. אם המציל רואה מישהו שטובע או נמצא במצוקה, הוא רץ ושוחה אליו, או חותר מהר בסירה ומציל אותו.
בעזרת הרמקול מזהיר המציל את מי שלא נזהר ומורה לרוחצים כיצד לנהוג בחוף. כשהוא מניף דגל בצבע לבן, פירוש הדבר שמותר לשחות בים. כשהדגל בצבע אדום, זה אומר שהים מסוכן. דגל שחור מניף המציל כשאסור להיכנס אל הים, כי הים סוער במיוחד ומסוכן מאד.
המציל הוא היחיד בחוף שצריך להיות כל הזמן עירני וקשוב ולשים לב לכל מה שמתרחש בו. הוא שומר עלינו ועל הבטיחות שלנו בחוף.
הנה מציל שמספר על עבודתו (עברית):
https://youtu.be/LS1gf5VJPhY?t=12s
מצילים שהצליחו להציל אדם שטבע (עברית):
https://youtu.be/fA7BUHDkpNI
ובחיוך גדול - יובל המבולבל עם המציל (עברית):
https://youtu.be/6L63UwYdVdo
איך הדולפינים שוחים?
אמנם הם חיים בים, אבל הדולפינים הם יונקים. ועדיין, גם בהיותו יונק, הדולפין שוחה ממש כמו דג ואף טוב מהרבה דגים אחרים שבים.
לדולפין יכולת שחיה מצוינת במיוחד. זנבו והסנפירים שלו מאפשרים לו שחיה קלה למרחקים גדולים. הזנב העולה ויורד מניע אותו במים היטב והסנפירים מסייעים לו בכיוון.
הנה שחיית הדולפינים מלמעלה:
http://youtu.be/JZV0wcS8ctM
סרטון של שחייה עם הדולפינים:
http://youtu.be/s_Z8JHXuQ9k
ושחייה עם דולפינים:
http://youtu.be/MFgSjruP7DQ?qr=yes

השחייה (Swimming) היא אחת מצורות הפעילות הגופנית העתיקות והמושלמות ביותר, המשלבת אמנות תנועה במים עם יתרונות בריאותיים מרשימים. כספורט אירובי ואולימפי דומה שהוא כולו בריאות.
בעולם האולימפי, השחייה היא אחד מענפי הספורט המסורתיים והמוערכים ביותר. היא נכללה כבר במשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים באתונה ב-1896, אם כי אז רק גברים התחרו.
נשים החלו להתחרות בשחייה אולימפית רק ב-1912 בשבדיה. כיום, תחרויות השחייה האולימפיות כוללות מגוון רחב של מקצים במרחקים שונים ובסגנונות שחייה שונים, כאשר המדליות מחולקות לפי מגדר, סגנון ומרחק.
מבחינה בריאותית, השחייה היא פשוט פלא. היא מפעילה את מערכת הלב-ריאה לאורך זמן בעצימות בינונית, מה שמסביר את מעמדה כאחד מענפי הספורט הבריאים ביותר שאפשר לעסוק בהם.
בניגוד לרוב סוגי הפעילות הגופנית, השחייה מפעילה כמעט כל שריר בגוף בו-זמנית. כאשר אנחנו שוחים, אנחנו מפעילים את שרירי הזרועות, הרגליים, הגב, הבטן והחזה בתנועה הרמונית ורציפה. זאת בעוד שהמים מספקים התנגדות טבעית שמחזקת את השרירים מבלי להפעיל לחץ מוגזם על המפרקים.
יתרון ייחודי נוסף של השחייה הוא השפעתה על מערכת הנשימה. כשאנחנו שוחים, אנחנו לומדים לשלוט בנשימה שלנו ולתזמן אותה עם תנועות הגוף. פעולה זו מחזקת את שרירי הנשימה ומגדילה את קיבולת הריאות. מחקרים הראו שאפילו שחיינים חובבים נהנים מנפח ריאות גבוה יותר ויעילות נשימתית משופרת בהשוואה לאנשים שאינם שוחים באופן קבוע.
המים מספקים גם סביבה מרגיעה לגוף ולנפש. הציפה במים מפחיתה את הלחץ על המפרקים בין 75-90% בהשוואה לפעילות על הקרקע, מה שהופך את השחייה לאידיאלית עבור אנשים עם בעיות מפרקים, עודף משקל או פציעות. בנוסף, השהייה במים והתנועה הריתמית משפיעות לטובה על מערכת העצבים, מפחיתות מתח ותורמות לשיפור מצב הרוח.
מעניין לספר שמייקל פלפס (Michael Phelps), השחיין המעוטר ביותר בהיסטוריה האולימפית עם 23 מדליות זהב ו-28 מדליות אולימפיות בסך הכל, החל לשחות בגיל 7 כדי לשלוט בהפרעת קשב וריכוז שאובחן בה. הוא מצא שהשחייה עזרה לו להתמקד ולתעל את האנרגיה שלו בצורה חיובית, מה שמדגיש את היתרונות המנטליים של השחייה.
#סגנונות השחייה
בעולם השחייה התחרותית והחובבנית מקובלים ארבעה סגנונות שחייה עיקריים:
שחיית חתירה (Freestyle) - היא הסגנון המהיר והפופולרי ביותר, המאופיין בתנועה מתחלפת של הידיים מעל המים ובעיטות רגליים מתואמות.
שחיית גב (Backstroke) - דומה לחתירה בתנועותיו, אך השחיין שוכב על גבו כשפניו כלפי מעלה, מה שמאפשר נשימה חופשית לאורך כל המשחה.
שחיית חזה (Breaststroke) - הוא סגנון איטי ועתיק יותר, שבו הידיים נעות יחד בתנועה מעגלית לפנים והרגליים בועטות כמו צפרדע.
שחיית פרפר (Butterfly) - הוא הסגנון הצעיר מבין הסגנונות. הוא פותח באמצע המאה ה-20 ונחשב הקשה ביותר מבחינה טכנית. מעניין לציין שסגנון הפרפר למעשה התפתח מסגנון החזה, כאשר שחיינים גילו שהנפת הידיים מעל המים מאפשרת תנועה מהירה יותר. הוא דורש תנועה סימולטנית של שתי הידיים מעל המים ובעיטות גליות של הרגליים.
לצד ארבעת הסגנונות הקלאסיים, קיים גם ענף אולימפי של שחייה אמנותית (Artistic Swimming), שבעבר נקרא שחייה צורנית. ענף זה משלב אלמנטים של שחייה, ריקוד ואקרובטיקה במופע מרהיב שמבוצע לצלילי מוסיקה.
כך שגם בשחייה תחרותית וגם בשחייה כפעילות של פנאי, הפעילות הזו היא אחת מצורות הפעילות הגופנית הטובות ביותר, ממש על גבול השלמות - פעילות שמשפרת את הבריאות הגופנית, מרגיעה את הנפש ומתאימה לכמעט כל אדם בכל גיל ורמת כושר.
הנה טיפים לשחייה ספורטיבית (עברית):
https://youtu.be/P5BjUYy-SrM
יסודות שחיית חתירה, שחייה בסגנון חופשי - פריסטייל:
https://youtu.be/gnu4AnI2nqg
טיפים לשחייה נכונה (עברית):
https://youtu.be/ROYQz-qZr-c
שיטות לשחיית חתירה:
https://youtu.be/5HLW2AI1Ink
שחיית חתירה נכונה:
https://youtu.be/Qnk_W5rzs2I
שחיית פרפר:
https://youtu.be/LuR3z9CuIyY
שיפור שחיית הפרפר:
https://youtu.be/UffZn_-lU54

השחיין האמריקאי מייקל פלפס (Michael Phelps) נחשב לשחיין הטוב ביותר בכל הזמנים והספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה. עם 23 מדליות זהב אולימפיות, מתוכן 13 אישיות, מתוך 26 מדליות אולימפיות בכלל, אין פלא שהוא זכה 8 פעמים בתואר שחיין השנה בעולם - יותר מכל שחיין אחר בהיסטוריה.
פלפס הוא גם האלוף האולימפי בעל מספר מדליות הזהב הרב ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים המודרניים מכל ענפי הספורט. מעבר לכך הוא גם זכה במדליית זהב לאורך 4 אולימפיאדות רצופות במשחה ל-200 מטר מעורב אישי.
השיא שלו באולימפיאדה אחת הוא המדהים ביותר - באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכה ב-8 מדליות זהב בחמישה משחים אישיים ושלושה משחי שליחים, תוך שבירת שבעה שיאי עולם ושיא אולימפי אחד.
בנוסף, הצליח פלפס באולימפיאדת ריו להפוך לגדול הספורטאים בכל הזמנים. זה קרה כשזכה במדליית הזהב האישית ה-13 שלו. בכך עקף את ליאונידס האתונאי, גדול הספורטאים של העת העתיקה ומי שזכה ב-12 נצחונות באולימפיאדה היוונית של אז - המקבילה העתיקה למדליות זהב אולימפיות של היום.
אבל רבים לא יודעים שהשחיין הטוב בהיסטוריה ומגדולי הספורטאים בכלל הגיע לספורט בגלל קושי. כי מייקל פלפס החל לשחות בגיל 7 כדי לשלוט בהפרעת קשב וריכוז שהוא אובחן בה. הייתה זו השחייה שעזרה לו להתמקד ולתעל את האנרגיה שלו בצורה חיובית וזה, חייבים להדגיש, אחד היתרונות המנטליים של ספורט השחייה (קראו על כך בתגית "שחייה").
הנה 10 עובדות על מייקל פלפס, שהיה לספורטאי הטוב בעולם (עברית):
https://youtu.be/Ic6XR0CGIM0
קיצור ההישג הבלתי נתפס שלו באולימפיאדה (עברית):
https://youtu.be/jkKYPZS1KIQ?t=2m45s&end=5m01s
היכולות המטורפות שלו בצילום מתחת לפני המים:
https://youtu.be/QE5vRwKVOMg
והמשחה ל-200 מטר של מייקל פלפס:
http://youtu.be/SCpNH74eC7k

השחיין האמריקאי מייקל פלפס (Michael Phelps) הוא הספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה. לפלפס לא פחות מ-22 מדליות אולימפיות. הוא גם האלוף האולימפי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות הזהב בתולדות המשחקים האולימפיים, בכל ענפי הספורט. יש לו בארון 18 מדליות זהב!
האישה שזכתה במספר המדליות הגדול ביותר בתולדות האולימפיאדה היא המתעמלת הרוסיה לריסה לטינינה, שייצגה באולימפיאדה את ברית המועצות (בתקופה שבה שלטה רוסיה במדינות רבות אחרות). היא זכתה בלא פחות מ-18 מדליות מכל הסוגים במהלך 3 אולימפיאדות רצופות (1956-1964).
הנה קיצור ההישגים הבלתי נתפסים שלו באולימפיאדה בה לקח 8 מדליות זהב (עברית):
https://youtu.be/jkKYPZS1KIQ?t=2m45s&end=5m01s
על פלפס ויכולותיו המדהימות:
https://youtu.be/BCPWWylytsA
תרגיל על מתח בביצועה של לריסה לטינינה מאולימפיאדת טוקיו 1964:
http://youtu.be/lsU7r5NwbcI
וכך פלפס פיצח את הפסיכולוגיה של המהירות:
https://youtu.be/Htw780vHH0o

מי לא ראה בחוף את גולשי הגלים הנהדרים שמצליחים לשלוט בגלי הים ונראים לעתים כאילו הם ניצבים מעליהם?
גלישת גלים הפכה לאחד מענפי הספורט ופעילות הפנאי הפופולריים ביותר במדינות שיש להן חופי ים וגלים. הגולשים ניצבים על גלשנים, הנישאים על פני הגלים.
אבל ממה עשוי גלשן גלים (Surf board)? מה החומרים שמצליחים לשאת את משקל הגולש ועדיין להיות קלים, חזקים מאוד, גמישים יחסית וכל כך יפים? איך ניתן ליצור את צורת הגלשן האופטימלית כדי להגיע לביצועים כה מרשימים בגלישה על גלים אימתניים כל כך?
אז לא, כלוח המשמש לגלישה על פני המים, הגלשן כבר מזמן לא עשוי עץ, או לפחות לא עשוי בלעדית מעץ. החומרים שמהם הגלשן עשוי הם בעיקר פיברגלס, קצף מוקשה ומעט עץ.
המבנה של הגלשן מעניין למדי. הגלעין של הגלשן, או המרכז שלו, עשוי קצף. הוא מחוזק בקורת עץ אופקית, שנועדה לחזק אותו ולתת לו כוח. כיסוי הקורה עשוי חומר סינתטי שנקרא פיברגלס. מעל כל אלה הגלשן מכוסה בפוליאסטר או בחומר אפוקסי. אלה נועדו להקשיח את החלק החיצוני של הגלשן ולהפוך אותו עמיד בפני המלח והמים.
הנה הפיזיקה של גלשן הגלים (מתורגם):
https://youtu.be/5nCcE-jABSo
הסבר על גלשן הגלים הרך (עברית):
https://youtu.be/8IvZtUxYXms
ובונה הגלשנים הישראלי שבונה גלשנים וסאפים (עברית):
https://youtu.be/LxHtTRhq_uA
שחייה

ג'וני וייסמילר (Johnny Weissmüller), השחיין האולימפי שהפך שחקן, הוא אגדת ספורט וקולנוע ומאלופי האולימפיאדה הגדולים בהיסטוריה. לא כולם יודעים שמי שהפך ברבות השנים לכוכב קולנוע ב-12 סרטי "טרזן", החל את דרכו בתור שחיין אולימפי ואלוף עולם בלתי מנוצח.
כמי שגדל בתור ילד חולני ורופאיו הם שהמליצו על שחייה כתרופה לבריאותו, הפך בבגרותו לאלוף עולם בלתי מנוצח. בשנות ה-20 היה וייסמילר לספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים ובמדליות זהב אולימפיות שבהן זכה בענף השחייה. למעשה, ניצח וייסמילר בבריכה האולימפית בכל משחה שבו השתתף.
הוא גם חידש לא מעט בטכניקה שלו. וייסמילר היה הראשון בעולם ששחה בתחרויות בסגנון החתירה, או בשמו אז "קראול אמריקאי". השחייה הייתה מנוגדת לסגנון המקובל, שבו היה ראשו של השחיין בחוץ. בקראול השחיין משקיע את ראשו במים, עד גבות העיניים. כדי להגיע למהירות ויכולת כה גבוהה בקראול, הוא נהג להתאמן במשך שעות ארוכות, כשרגליו קשורות ורק ידיו פעילות, או כשידיו לא חותרות ואוחזות בקרש ורק רגליו דוחפות אותו קדימה.
הצלחותיו הספורטיביות הן בלתי נתפסות. באולימפיאדת פאריס 1924 הוא זכה בשלוש מדליות זהב וארבע שנים אחר-כך, באמסטרדם, הוא הוסיף שתיים נוספות. יצא שבבריכות השחיה האולימפיות הוא מעולם לא הפסיד.
כשפרש וייסמילר מקריירת השחייה בת שבע השנים שלו, הוא עשה זאת לאחר ששבר 67 שיאי עולם וזכה ב-5 מדליות זהב אולימפיות בשחייה. מאזנו הספורטיבי היה מושלם - הוא מעולם לא הפסיד במשחה אישי!
מהבריכה אל הג'ונגל - ג'וני וייסמילר:
https://youtu.be/D91MF6D3QHk
ג'וני וייסמילר שובר שיא בקטע נדיר מהמשחים שבהם ניצח:
https://youtu.be/Sx50JTFqS2M
יו ג'יין, מי טרזן:
https://youtu.be/bxSzcWLIhiQ
ומסדר בסרט לאריה ארוחה של נאצי:
https://youtu.be/7Cwh_PBB5OU

לא זו בלבד שג'ניפר פיגי (Jennifer Figge), או פיג, הייתה לאישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בשחייה, היא גם עשתה זאת בגיל 56!
בשנת 2009 שחתה פייג' בתוך 24 ימים מאיי כף ורדה שבחופי אמריקה אל האי טרינידד שבים הקריבי. הקדים אותה עשר שנים לפני כן השחיין בנואה לקומט. בכל יום שחתה פיגי 8 שעות, חלק גדול מהזמן בתוך כלוב שנועד להגן עליה מכרישים. לאחר השחייה נהגה לנוח עד למחרת, על הסירה שליוותה אותה, תוך כדי אכילת מזון שיספק לגופה אנרגיה. במהלך השחייה היא התמודדה עם ים גלי שהגיע ל-9 מטרים גובה, רוחות עזות, תנאי אוקיינוס קשים וזרמי ים קשים.
בכך היא הגשימה חלום שליווה אותה מאז צעירותה, אי שם בשנות ה-60. היא הפכה לאישה הראשונה שצלחה את האוקיינוס בשחייה.
כך יצאה פיגי לדרך:
http://youtu.be/X3dAJ9aDifw
והנה השחייה ההיסטורית של ג'ניפר פיגי:
http://youtu.be/tmU-CnFZz0g

שחייה אמנותית (Artistic swimming), או שחייה צורנית (Synchronized swimming) בשמה הקודם, הם שמותיו של ענף ספורט המשלב את אמנות התנועה במים עם מאמץ גופני לא קטן שנראה קליל ואלגנטי.
השחייה האמנותית היא שילוב בין ענף ספורט מרתק, עם מיומנות טכנית גבוהה, יכולות אתלטיות, ביטוי אמנותי ודיוק כירורגי, בסוג של מחול במים שבו הספורטאיות וכיום גם ספורטאים גברים, מבצעות ומבצעים תרגילים מורכבים, בתיאום מושלם עם המוסיקה.
מה שהיה ענף השחייה הצורנית התפתח מתוך מופעי "בלט מים" שהיו פופולריים בתחילת המאה ה-20. הייתה זו השחיינית האוסטרלית אנט קלרמן (Annette Kellerman), מי שנחשבת לחלוצה בתחום, עת הציגה מופעי שחייה אמנותיים בבריכות. בזכות יכולותיה יוצאות הדופן במים היא כונתה בחייה "הצפרדע האוסטרלית".
בשנות ה-20 וה-30 הייתה זו קיי קורטיס (Kay Curtis) שפיתחה רבות מהטכניקות הבסיסיות של הספורט במכללת וויסקונסין. בשנת 1934, היא ארגנה את תחרות "המים הנעים" (Ornamental Swimming) הראשונה בארצות הברית.
המונח "שחייה צורנית" הופיע לראשונה בשנות ה-40 כאשר הספורט התפתח וזכה לפופולריות בקרב נשים בצפון אמריקה.
בשנות ה-50 הייתה זו השחיינית האולימפית אסתר ויליאמס (Esther Williams) שהפכה לכוכבת הוליוודית. סרטיה המפורסמים, כמו "נסיכת הים" (Million Dollar Mermaid) מ-1952, הציגו סצינות מרהיבות של שחייה צורנית והפכו את הענף לאטרקציה מרכזית בתרבות הפופולרית האמריקאית.
בשנת 1984, השחייה הצורנית הופיעה לראשונה במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס, אך כענף הדגמה בלבד. רק בסיאול 1988 היא הפכה לענף אולימפי רשמי. האירוע כלל תחרות סולו ותחרות זוגות. בשנת 1996, נוספת תחרות קבוצתית.
עד לשנת 2015, הענף היה פתוח רק לנשים, אך כיום גם גברים מתחרים בו באליפויות העולם. באולימפיאדת פריז 2024 התחרו לראשונה הגברים בזירה האולימפית, אך רק בתחרות הקבוצתית.
#המיוחד בשחייה אמנותית
מה שמייחד את השחייה הצורנית הוא השילוב המורכב בין כוח, גמישות, תיאום, שליטה בנשימה ואמנותיות. השחייניות צריכות לבצע תנועות מדויקות בתיאום מושלם, לעתים קרובות תוך כדי שהייה הפוכה במים ללא אפשרות לנשום. הן יכולות להישאר מתחת למים למשך 45 שניות עד דקה וחצי, ולהשתמש רק בכוח רגליהן כדי להרים את עצמן גבוה מעל פני המים.
אחד הדברים המעניינים בענף הוא השימוש בג'לטין שהשחייניות מורחות על שיערן כדי לשמור על תסרוקתן במהלך התרגילים. זו מסורת שהחלה בשנות ה-50 וממשיכה עד היום, אף שכיום משתמשים גם בחומרים מודרניים יותר.
השחייה הצורנית דורשת אימון אינטנסיבי. השחייניות מתאמנות בין 6 ל-8 שעות ביום, 6 ימים בשבוע. הן מפתחות מודעות מרחבית יוצאת דופן שמאפשרת להן לזהות את מיקומן במים ביחס לאחרות, גם כשהן הפוכות ועיניהן מעל פני המים.
שיפוט בענף מבוסס על ביצוע טכני, קושי וביטוי אמנותי. השופטים מעריכים את הדיוק, הסנכרון בין המשתתפות, הגובה שאליו הן מגיעות מעל פני המים ואת היצירתיות של התרגיל.
המדינות שהן מההמובילות בענף הן בדרך כלל סין, רוסיה, יפן, ספרד ואוקראינה.
הנה השחייה הצורנית (עברית):
https://youtu.be/JrajDPUop_U
הזוכות מרוסיה 2012:
https://youtu.be/E7ZVgA_cMn0
שחייה אמנותית יפנית:
https://youtu.be/Xa967HZ4hR8
קרנבל שחייה צורנית בבודפשט:
https://youtu.be/HCngM2b2mAY
האיטלקיות:
https://youtu.be/Nd65ziXTv6s
והנער שגדל אל עולם השחייה הצורנית (עברית):
https://youtu.be/8JR9BA0Iwus?long=yes

המציל אחראי לשמור על השוחים בחוף ובבריכה. אם המציל רואה מישהו שטובע או נמצא במצוקה, הוא רץ ושוחה אליו, או חותר מהר בסירה ומציל אותו.
בעזרת הרמקול מזהיר המציל את מי שלא נזהר ומורה לרוחצים כיצד לנהוג בחוף. כשהוא מניף דגל בצבע לבן, פירוש הדבר שמותר לשחות בים. כשהדגל בצבע אדום, זה אומר שהים מסוכן. דגל שחור מניף המציל כשאסור להיכנס אל הים, כי הים סוער במיוחד ומסוכן מאד.
המציל הוא היחיד בחוף שצריך להיות כל הזמן עירני וקשוב ולשים לב לכל מה שמתרחש בו. הוא שומר עלינו ועל הבטיחות שלנו בחוף.
הנה מציל שמספר על עבודתו (עברית):
https://youtu.be/LS1gf5VJPhY?t=12s
מצילים שהצליחו להציל אדם שטבע (עברית):
https://youtu.be/fA7BUHDkpNI
ובחיוך גדול - יובל המבולבל עם המציל (עברית):
https://youtu.be/6L63UwYdVdo

אמנם הם חיים בים, אבל הדולפינים הם יונקים. ועדיין, גם בהיותו יונק, הדולפין שוחה ממש כמו דג ואף טוב מהרבה דגים אחרים שבים.
לדולפין יכולת שחיה מצוינת במיוחד. זנבו והסנפירים שלו מאפשרים לו שחיה קלה למרחקים גדולים. הזנב העולה ויורד מניע אותו במים היטב והסנפירים מסייעים לו בכיוון.
הנה שחיית הדולפינים מלמעלה:
http://youtu.be/JZV0wcS8ctM
סרטון של שחייה עם הדולפינים:
http://youtu.be/s_Z8JHXuQ9k
ושחייה עם דולפינים:
http://youtu.be/MFgSjruP7DQ?qr=yes
מיהו השחיין היהודי הגדול מארק ספיץ?
השחיין האמריקאי מרק ספיץ (Mark Spitz) הוא שחיין יהודי אמריקאי, שהפך לאגדה כשזכה בשבע מדליות זהב במשחקים האולימפיים והחזיק בשיא העולמי, שהחזיק מעמד 36 שנים.
מי שנולד ב-10 בפברואר 1950 בקליפורניה, הראה, כבר מגיל צעיר, כישרון יוצא דופן בשחייה. מי שעתיד להיות אחד השחיינים המפורסמים והמצליחים בהיסטוריה פיתח טכניקת שחייה מושלמת.
במקביל הוא גידל שפם, דבר נדיר אצל שחיינים מקצועיים ומה שבצעירותו עתיד להפוך לסימן ההיכר שלו. בגיל 22 ובשיאו הספורטיבי הדהים ספיץ את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - הוא היה מכונת שחיה מעולה ובלתי נתפסת.
עד כמה בלתי נתפסת?
באולימפיאדת מינכן 1972 מארק ספיץ השתתף ב-7 משחים בלבד, זכה בכולם במקום הראשון וקטף 7 מדליות זהב. אך בכל המשחים הללו הוא גם שבר את השיאים העולמיים - שזה אומר 7 שיאי עולם בשבעה משחים בלבד והכול באולימפיאדה אחת.
עם ההישג המדהים הזה, שנחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה של הספורט האולימפי, הוא הוכר מיידית כאחד הספורטאים האולימפיים הגדולים בכל הזמנים.
אך מיד לאחר הישגיו באולימפיאדת מינכן פרש ספיץ מהשחייה התחרותית והוא רק בן 22. מהספורט הוא פנה לעסקים, אך גם בתחומים אחרים לא חסר ספיץ הצלחות. לאחר הישגיו האולימפיים וכבחור יפה וכריזמטי, הוא הפגין הבנה ונוכחות תקשורתית והפך לכוכב ופרזנטור והחזיק קמפיינים כדוגמן.
אגב, 20 שנה אחר כך ולקראת אולימפיאדת ברצלונה ב-1992, הוא ינסה לשוב לשחייה תחרותית. אך זה היה מאוחר מדי וספיץ כבר לא צעיר ולא בשיאו. הוא לא הצליח להתברג בנבחרת האמריקאית.
ועדיין, בהישגים האולימפיים שלו הוא היווה השראה לדורות של שחיינים. אחד מהם הוא מייקל פלפס, מי שישבור באולימפיאדה ב-2008 את שיאו שלו - עם 8 מדליות זהב באולימפיאדה אחת.
עד שמייקל פלפס שבר את שיאו למספר מדליות זהב באולימפיאדה אחת נחשב מארק ספיץ גדול השחיינים האולימפיים - גם בהישגיו, אך גם כמי שהשכיל לפתח את הטכניקה המדויקת והיעילה ביותר במים.
וכך, גם בהמשך חייו, מרק ספיץ המשיך להיות מעורב בעולם השחייה, כדובר וכמנטור לשחיינים רבים. שנים רבות הוא נחשב לאחד הספורטאים המשפיעים ביותר בתולדות הספורט האולימפי.
הנה מארק ספיץ במשחים שבהם ניצח באולימפיאדת מינכן 1972:
https://youtu.be/jQnj92R6EaU
ראיון לקראת המכביה, עם מי שעתיד להפוך לאגדה אולימפית:
https://youtu.be/GS7WVV0lCb4
נצחונותיו הגדולים באולימפיאדה:
https://youtu.be/mtAl2aq9JtM
סיפורו וגם מפיו:
https://youtu.be/CNcrjDNGPKk
והקריירה שלו מספקת השראה לרבים כיום, כמו כאן:
https://youtu.be/OFWZ1IjBReo
השחיין האמריקאי מרק ספיץ (Mark Spitz) הוא שחיין יהודי אמריקאי, שהפך לאגדה כשזכה בשבע מדליות זהב במשחקים האולימפיים והחזיק בשיא העולמי, שהחזיק מעמד 36 שנים.
מי שנולד ב-10 בפברואר 1950 בקליפורניה, הראה, כבר מגיל צעיר, כישרון יוצא דופן בשחייה. מי שעתיד להיות אחד השחיינים המפורסמים והמצליחים בהיסטוריה פיתח טכניקת שחייה מושלמת.
במקביל הוא גידל שפם, דבר נדיר אצל שחיינים מקצועיים ומה שבצעירותו עתיד להפוך לסימן ההיכר שלו. בגיל 22 ובשיאו הספורטיבי הדהים ספיץ את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - הוא היה מכונת שחיה מעולה ובלתי נתפסת.
עד כמה בלתי נתפסת?
באולימפיאדת מינכן 1972 מארק ספיץ השתתף ב-7 משחים בלבד, זכה בכולם במקום הראשון וקטף 7 מדליות זהב. אך בכל המשחים הללו הוא גם שבר את השיאים העולמיים - שזה אומר 7 שיאי עולם בשבעה משחים בלבד והכול באולימפיאדה אחת.
עם ההישג המדהים הזה, שנחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה של הספורט האולימפי, הוא הוכר מיידית כאחד הספורטאים האולימפיים הגדולים בכל הזמנים.
אך מיד לאחר הישגיו באולימפיאדת מינכן פרש ספיץ מהשחייה התחרותית והוא רק בן 22. מהספורט הוא פנה לעסקים, אך גם בתחומים אחרים לא חסר ספיץ הצלחות. לאחר הישגיו האולימפיים וכבחור יפה וכריזמטי, הוא הפגין הבנה ונוכחות תקשורתית והפך לכוכב ופרזנטור והחזיק קמפיינים כדוגמן.
אגב, 20 שנה אחר כך ולקראת אולימפיאדת ברצלונה ב-1992, הוא ינסה לשוב לשחייה תחרותית. אך זה היה מאוחר מדי וספיץ כבר לא צעיר ולא בשיאו. הוא לא הצליח להתברג בנבחרת האמריקאית.
ועדיין, בהישגים האולימפיים שלו הוא היווה השראה לדורות של שחיינים. אחד מהם הוא מייקל פלפס, מי שישבור באולימפיאדה ב-2008 את שיאו שלו - עם 8 מדליות זהב באולימפיאדה אחת.
עד שמייקל פלפס שבר את שיאו למספר מדליות זהב באולימפיאדה אחת נחשב מארק ספיץ גדול השחיינים האולימפיים - גם בהישגיו, אך גם כמי שהשכיל לפתח את הטכניקה המדויקת והיעילה ביותר במים.
וכך, גם בהמשך חייו, מרק ספיץ המשיך להיות מעורב בעולם השחייה, כדובר וכמנטור לשחיינים רבים. שנים רבות הוא נחשב לאחד הספורטאים המשפיעים ביותר בתולדות הספורט האולימפי.
הנה מארק ספיץ במשחים שבהם ניצח באולימפיאדת מינכן 1972:
https://youtu.be/jQnj92R6EaU
ראיון לקראת המכביה, עם מי שעתיד להפוך לאגדה אולימפית:
https://youtu.be/GS7WVV0lCb4
נצחונותיו הגדולים באולימפיאדה:
https://youtu.be/mtAl2aq9JtM
סיפורו וגם מפיו:
https://youtu.be/CNcrjDNGPKk
והקריירה שלו מספקת השראה לרבים כיום, כמו כאן:
https://youtu.be/OFWZ1IjBReo
מי הספורטאים שזכו במספר הגדול ביותר של מדליות זהב אולימפיות?
מי זכה בהכי הרבה מדליות זהב באולימפיאדות:
עם 23 מדליות זהב לזכותו, מייקל פלפס, השחיין האמריקאי הנודע, הוא לא רק הספורטאי האולימפי המעוטר בהיסטוריה, אלא גם מי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות זהב אולימפיות.
אחריו ניצבים שלושה ספורטאים שזכו ב-9 מדליות זהב אולימפיות עד היום:
מרק ספיץ האמריקני - שחיין יהודי מצוין שהדהים את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - ממש מכונת שחיה מעולה! רק באולימפיאדת מינכן 1972 לבדה הוא זכה ב-7 מדליות זהב, עם 7 שיאי עולם, ב-7 משחים בלבד!
פבו נורמי הפיני - אתלט מופלא ובעל יכולות לא רגילות.
לריסה לטינינה הרוסיה - המתעמלת שגם זכתה במספר הגדול ביותר של מדליות אולימפיות בתולדות התחרויות.
קראו על כולם בתגית "מדליות אולימפיות".
עם 23 מדליות זהב לזכותו, מייקל פלפס, השחיין האמריקאי הנודע, הוא לא רק הספורטאי האולימפי המעוטר בהיסטוריה, אלא גם מי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות זהב אולימפיות.
אחריו ניצבים שלושה ספורטאים שזכו ב-9 מדליות זהב אולימפיות עד היום:
מרק ספיץ האמריקני - שחיין יהודי מצוין שהדהים את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - ממש מכונת שחיה מעולה! רק באולימפיאדת מינכן 1972 לבדה הוא זכה ב-7 מדליות זהב, עם 7 שיאי עולם, ב-7 משחים בלבד!
פבו נורמי הפיני - אתלט מופלא ובעל יכולות לא רגילות.
לריסה לטינינה הרוסיה - המתעמלת שגם זכתה במספר הגדול ביותר של מדליות אולימפיות בתולדות התחרויות.
קראו על כולם בתגית "מדליות אולימפיות".
איך לשרוד אם נקלעים למערבולת?
מערבולת (Whirlpool) היא מצב שבו חומר נוזלי מסתובב במהירות ונוצר בו סחרור מסוכן למי ששוחים בו.
אם חלילה שחיתם בים ונקלעתם לתוך מערבולת, זה יכול להיות מסוכן. אבל מסתבר שיש דרכים להתמודד עם מערבולת ולהישאר בחיים. הדרך הנכונה לעשות זאת היא לא להיאבק נגד הזרם.
אם אתם במערבולת בים, נסו לשחות החוצה בצורה אלכסונית לחוף, בעוד שכדי להימלט ממערבולת בנהר מומלץ לעזוב את הזרם בנקודה שבה הוא הכי חלש.
ורגע אזהרה - אין לנסות את זה בעצמכם!
הנה מבט לתוך מערבולת, שבתוך המים נראית כמו טורנדו:
https://youtu.be/I7n7zmUoHVg
לאווזים יש כנראה דרך להתגבר על מערבולות:
https://youtu.be/dfX4ChluGro
ושחיין שקפץ לתוך מערבולת בים וצילם אותה מבפנים:
https://youtu.be/8sU9JFUIzfQ
מערבולת (Whirlpool) היא מצב שבו חומר נוזלי מסתובב במהירות ונוצר בו סחרור מסוכן למי ששוחים בו.
אם חלילה שחיתם בים ונקלעתם לתוך מערבולת, זה יכול להיות מסוכן. אבל מסתבר שיש דרכים להתמודד עם מערבולת ולהישאר בחיים. הדרך הנכונה לעשות זאת היא לא להיאבק נגד הזרם.
אם אתם במערבולת בים, נסו לשחות החוצה בצורה אלכסונית לחוף, בעוד שכדי להימלט ממערבולת בנהר מומלץ לעזוב את הזרם בנקודה שבה הוא הכי חלש.
ורגע אזהרה - אין לנסות את זה בעצמכם!
הנה מבט לתוך מערבולת, שבתוך המים נראית כמו טורנדו:
https://youtu.be/I7n7zmUoHVg
לאווזים יש כנראה דרך להתגבר על מערבולות:
https://youtu.be/dfX4ChluGro
ושחיין שקפץ לתוך מערבולת בים וצילם אותה מבפנים:
https://youtu.be/8sU9JFUIzfQ
מהו יום טבילת דוב הקוטב?
"יום טבילת דוב הקוטב" (Polar Bear Plunge) הוא מנהג המתקיים במקומות רבים ב-1 בינואר בכל שנה. ביום הזה, בשיא הקור של החורף, נכנסים מאות אלפי בני-אדם אל מי הים הקפואים.
כך מציינים במדינות רבות את השנה החדשה. בצפון אמריקה כמו ארצות הברית וקנדה הוא נקרא "פלאנג'פסט" (Plungefest), בהולנד וסקנדינביה Nieuwjaarsduik.
החוקרים סבורים ששורשי הטקסים הללו הם פרהיסטוריים וקשורים במנהגים קדומים של שבטים אירופיים כלשהם.
כיום המנהג לטבול בים הקר של ינואר נפוץ במדינות כמו הולנד, ארה"ב, קנדה ואנגליה וברבות אחרות באירופה ובמדינות האנגלו-סקסיות. השמות יכולים להשתנות ממקום למקום.
בהולנד, למשל, מכנים זאת "צלילת השנה החדשה" (Nieuwjaarsduik). אלפי אנשים מגיעים למקומות קבועים בהולנד, בכ-90 חופי ים ושפות אגמים ברחבי המדינה המישורית, ונכנסים בהמוניהם אל מי ים הקרח. זהו אירוע חברתי של ממש, עם ספונסרים, ריקודים ואווירה של פסטיבל.
בדנמרק נכנסים המונים למי האגמים הקפואים בשיא החורף, בקור בלתי נתפס. בכך הם מזדהים עם אבותיהם הוויקינגים.
יש מדינות שבהן תועל המנהג לגיוס כספים למטרות צדקה. בארצות הברית ובקנדה למשל נהנים ארגוני הצדקה מתרומות של המשתתפים. האחרונים גם סובלים מקור וגם תורמים...
באנגליה לעומת זאת, מתקיים מצעד חגיגי של אלפים הלבושים בתלבושות משוגעות שהחוגגים בוחרים. האירוע הזה, שנקרא שם "לוני דוק" (Loony Dook), מתקיים למשל במקומות כמו דרום קווינספרי שבסקוטלנד. אלפי אנשים מגיעים שם כדי להשתתף באירוע הטבילה בים.
הנה יום טבילת דוב הקוטב בזנזיבר:
https://youtu.be/gzAirnzgvpM
50 אלף איש רצים למים בשיא החורף:
https://youtu.be/hh7ZOeLungI
בהולנד:
https://youtu.be/hDmHdvLlqHU
ויום טבילת דוב הקוטב בקנדה:
https://youtu.be/CUThlW8m9oo
"יום טבילת דוב הקוטב" (Polar Bear Plunge) הוא מנהג המתקיים במקומות רבים ב-1 בינואר בכל שנה. ביום הזה, בשיא הקור של החורף, נכנסים מאות אלפי בני-אדם אל מי הים הקפואים.
כך מציינים במדינות רבות את השנה החדשה. בצפון אמריקה כמו ארצות הברית וקנדה הוא נקרא "פלאנג'פסט" (Plungefest), בהולנד וסקנדינביה Nieuwjaarsduik.
החוקרים סבורים ששורשי הטקסים הללו הם פרהיסטוריים וקשורים במנהגים קדומים של שבטים אירופיים כלשהם.
כיום המנהג לטבול בים הקר של ינואר נפוץ במדינות כמו הולנד, ארה"ב, קנדה ואנגליה וברבות אחרות באירופה ובמדינות האנגלו-סקסיות. השמות יכולים להשתנות ממקום למקום.
בהולנד, למשל, מכנים זאת "צלילת השנה החדשה" (Nieuwjaarsduik). אלפי אנשים מגיעים למקומות קבועים בהולנד, בכ-90 חופי ים ושפות אגמים ברחבי המדינה המישורית, ונכנסים בהמוניהם אל מי ים הקרח. זהו אירוע חברתי של ממש, עם ספונסרים, ריקודים ואווירה של פסטיבל.
בדנמרק נכנסים המונים למי האגמים הקפואים בשיא החורף, בקור בלתי נתפס. בכך הם מזדהים עם אבותיהם הוויקינגים.
יש מדינות שבהן תועל המנהג לגיוס כספים למטרות צדקה. בארצות הברית ובקנדה למשל נהנים ארגוני הצדקה מתרומות של המשתתפים. האחרונים גם סובלים מקור וגם תורמים...
באנגליה לעומת זאת, מתקיים מצעד חגיגי של אלפים הלבושים בתלבושות משוגעות שהחוגגים בוחרים. האירוע הזה, שנקרא שם "לוני דוק" (Loony Dook), מתקיים למשל במקומות כמו דרום קווינספרי שבסקוטלנד. אלפי אנשים מגיעים שם כדי להשתתף באירוע הטבילה בים.
הנה יום טבילת דוב הקוטב בזנזיבר:
https://youtu.be/gzAirnzgvpM
50 אלף איש רצים למים בשיא החורף:
https://youtu.be/hh7ZOeLungI
בהולנד:
https://youtu.be/hDmHdvLlqHU
ויום טבילת דוב הקוטב בקנדה:
https://youtu.be/CUThlW8m9oo
כיצד מזנקים הפינגווינים מהמים?
אחד המחזות המרשימים אצל הפינגווינים הוא הזינוק שהם מרביצים בעת שהם מזנקים מהמים אל היבשה. מי שצופה במראה סופו תוהה לעתים כיצד מייצר הפינגווין את כוח הזינוק המרשים מהמים אל היבשה.
חוקרים רבים שמו לב שלפני שהוא מזנק מהמים, הפינגווין עולה אל פני המים. רק לאחר מכן הוא יורד למעמקים, כדי להאיץ משם לצורך הזינוק החוצה. הם נטו לחשוב שהפינגווין נח מעט משחייה למעלה, רגע לפני שירד למטה ויתחיל להאיץ החוצה.
אבל מבדיקה מעמיקה ומחקרים חוזרים הסתבר שמה שהפינגווין עושה הוא הרבה יותר מעניין מסתם מנוחה לקראת הזינוק. נראה שהפינגווין, ציפור השוחה במים בדרך כלל, אוסף בשהייה הנינוחה על פני המים אוויר אל בין נוצותיו. האוויר הזה יסייע לו לחזק את ההאצה שלו בכך שהוא מקיף אותו במעין בועת אוויר ובכך מקטין את החיכוך שלו במים ומאיץ את מהירותו פי 2. בכך הוא יוסיף ליכולת של הפינגווין לטוס למעלה, אל פני המים, ומשם לזינוק אל האוויר וממנו אל הקרקע.
אז נכון שפינגווינים לא יכולים לעוף, אבל באופן מסוים הם בכל זאת טסים!
כך הפינגווין מייצר את הזינוק המדהים שלו מהמים:
https://youtu.be/snAvGxz7D04
וכך צולמו הזינוקים של הפינגווינים מהמים:
https://youtu.be/A9mbCNs47FI
אחד המחזות המרשימים אצל הפינגווינים הוא הזינוק שהם מרביצים בעת שהם מזנקים מהמים אל היבשה. מי שצופה במראה סופו תוהה לעתים כיצד מייצר הפינגווין את כוח הזינוק המרשים מהמים אל היבשה.
חוקרים רבים שמו לב שלפני שהוא מזנק מהמים, הפינגווין עולה אל פני המים. רק לאחר מכן הוא יורד למעמקים, כדי להאיץ משם לצורך הזינוק החוצה. הם נטו לחשוב שהפינגווין נח מעט משחייה למעלה, רגע לפני שירד למטה ויתחיל להאיץ החוצה.
אבל מבדיקה מעמיקה ומחקרים חוזרים הסתבר שמה שהפינגווין עושה הוא הרבה יותר מעניין מסתם מנוחה לקראת הזינוק. נראה שהפינגווין, ציפור השוחה במים בדרך כלל, אוסף בשהייה הנינוחה על פני המים אוויר אל בין נוצותיו. האוויר הזה יסייע לו לחזק את ההאצה שלו בכך שהוא מקיף אותו במעין בועת אוויר ובכך מקטין את החיכוך שלו במים ומאיץ את מהירותו פי 2. בכך הוא יוסיף ליכולת של הפינגווין לטוס למעלה, אל פני המים, ומשם לזינוק אל האוויר וממנו אל הקרקע.
אז נכון שפינגווינים לא יכולים לעוף, אבל באופן מסוים הם בכל זאת טסים!
כך הפינגווין מייצר את הזינוק המדהים שלו מהמים:
https://youtu.be/snAvGxz7D04
וכך צולמו הזינוקים של הפינגווינים מהמים:
https://youtu.be/A9mbCNs47FI
מה אומרים צבעי הדגלים בחוף?
דגלי חוף, או דגלי מציל הם דגלים בצבע לבן, אדום ושחור, שהמצילים מניפים מעל סוכת המציל כדי לציין לציבור על מצב הים ולהזהיר אותם מפני ים מסוכן. אנשים שמעוניינים לרחוץ בים צריכים לדעת מה משמעותו של כל דגל שהניף המציל. דגל שחור מסמן שבגלל מצב הים, מסכנת הרחצה בים את בטיחותם ועליהם להימנע מלהיכנס למים.
דגלים מונפים רק בשעות שבהן המציל פעיל, כלומר בשעות הרחצה. אם המציל אינו נוכח, לא מניפים דגלים, מחשש שהדגל לא ישקף את המצב המעודכן של גלי הים והסכנה בו.
#דגל לבן
אומר שהים שקט ומותר לרחוץ בו, כמובן עם ליווי של מבוגר.
#דגל אדום
אומר שמסוכן כי הים קצת סוער. הרחצה מותרת אך מוגבלת ומעט מסוכנת.
#דגל שחור
פירושו שהים אסור לרחצה!
הנה יובל המבולבל לומד על הדגלים (עברית):
https://youtu.be/TilZVf8nrtg
ויובל מסביר שנכנסים אל הים רק ביחד עם מבוגר (עברית):
https://youtu.be/Ei-9I9ZzdDY
דגלי חוף, או דגלי מציל הם דגלים בצבע לבן, אדום ושחור, שהמצילים מניפים מעל סוכת המציל כדי לציין לציבור על מצב הים ולהזהיר אותם מפני ים מסוכן. אנשים שמעוניינים לרחוץ בים צריכים לדעת מה משמעותו של כל דגל שהניף המציל. דגל שחור מסמן שבגלל מצב הים, מסכנת הרחצה בים את בטיחותם ועליהם להימנע מלהיכנס למים.
דגלים מונפים רק בשעות שבהן המציל פעיל, כלומר בשעות הרחצה. אם המציל אינו נוכח, לא מניפים דגלים, מחשש שהדגל לא ישקף את המצב המעודכן של גלי הים והסכנה בו.
#דגל לבן
אומר שהים שקט ומותר לרחוץ בו, כמובן עם ליווי של מבוגר.
#דגל אדום
אומר שמסוכן כי הים קצת סוער. הרחצה מותרת אך מוגבלת ומעט מסוכנת.
#דגל שחור
פירושו שהים אסור לרחצה!
הנה יובל המבולבל לומד על הדגלים (עברית):
https://youtu.be/TilZVf8nrtg
ויובל מסביר שנכנסים אל הים רק ביחד עם מבוגר (עברית):
https://youtu.be/Ei-9I9ZzdDY
מהי תחרות איש הברזל?
תחרות "איש הברזל", בלועזית "איירון מן", היא מתחרויות הספורט הקשות ביותר בעולם. התחרות שמשלבת תחומי ספורט שונים מאתגרת את קצה היכולת האנושית והמשתתפים בה נדרשים לכושר גופני ברמה גבוהה במיוחד.
איירונמן הוא טריאתלון שמשלב שחייה של 3,800 מטרים, ריצת מרתון שלימה ורכיבה של 180 קילומטרים על אופניים.
הנה היופי באיירונמן:
https://youtu.be/Wwba_3EKLnI
סרטון מזמין לתחרות "איש הברזל":
http://youtu.be/qjxxYoL7nSU
תחרות שלמה בהילוך מהיר:
https://youtu.be/tiDb--kwnmw
וסיום מדהים של הטריאתלון:
https://youtu.be/1pfrYC0vagk
תחרות "איש הברזל", בלועזית "איירון מן", היא מתחרויות הספורט הקשות ביותר בעולם. התחרות שמשלבת תחומי ספורט שונים מאתגרת את קצה היכולת האנושית והמשתתפים בה נדרשים לכושר גופני ברמה גבוהה במיוחד.
איירונמן הוא טריאתלון שמשלב שחייה של 3,800 מטרים, ריצת מרתון שלימה ורכיבה של 180 קילומטרים על אופניים.
הנה היופי באיירונמן:
https://youtu.be/Wwba_3EKLnI
סרטון מזמין לתחרות "איש הברזל":
http://youtu.be/qjxxYoL7nSU
תחרות שלמה בהילוך מהיר:
https://youtu.be/tiDb--kwnmw
וסיום מדהים של הטריאתלון:
https://youtu.be/1pfrYC0vagk
איך עופות מים כמו אווזים וברווזים שוחים?
לאווז (Goose) שמגעגע בקול יש בכפות רגליו קרומי שחייה, ההופכים את הרגליים למשוטים יעילים. עוד יותר ייעול מקנה להם המיקום בחלקו האחורי של הגוף, כמו בירכתיים שבהם ממוקמים גם מדחפי אוניות וספינות.
גם לברווז יש קרומים כאלה ברגליו וגם הוא מגעגע ומתקדם כך במים. אולי בגלל זה אנחנו קצת מתבלבלים ביניהם לפעמים. עופות נוספים שיש להם בכפות רגליהם קרומי שחיה כאלו הם ברבורים ושחפים.
כך מאפשרות רגלי המשוט לעופות המים תנועה חלקה בתוך המים. בעזרתם הם שוחים במים ומתקדמים קדימה. על פני היבשה, אגב, הן קצת פחות יעילות, מה שגורם לעופות הללו להתנדנד בהליכה, מצד לצד.
הנה אווזים צעירים בשיעור שחייה:
http://youtu.be/i7XH3YXvaHg
האווז שוחה:
http://youtu.be/0WJJpL-nRg4
ואווזים נאמנים ששבים כל יום לבקר אצל מי שהצילו אותם:
https://youtu.be/2fU4WF40W74
לאווז (Goose) שמגעגע בקול יש בכפות רגליו קרומי שחייה, ההופכים את הרגליים למשוטים יעילים. עוד יותר ייעול מקנה להם המיקום בחלקו האחורי של הגוף, כמו בירכתיים שבהם ממוקמים גם מדחפי אוניות וספינות.
גם לברווז יש קרומים כאלה ברגליו וגם הוא מגעגע ומתקדם כך במים. אולי בגלל זה אנחנו קצת מתבלבלים ביניהם לפעמים. עופות נוספים שיש להם בכפות רגליהם קרומי שחיה כאלו הם ברבורים ושחפים.
כך מאפשרות רגלי המשוט לעופות המים תנועה חלקה בתוך המים. בעזרתם הם שוחים במים ומתקדמים קדימה. על פני היבשה, אגב, הן קצת פחות יעילות, מה שגורם לעופות הללו להתנדנד בהליכה, מצד לצד.
הנה אווזים צעירים בשיעור שחייה:
http://youtu.be/i7XH3YXvaHg
האווז שוחה:
http://youtu.be/0WJJpL-nRg4
ואווזים נאמנים ששבים כל יום לבקר אצל מי שהצילו אותם:
https://youtu.be/2fU4WF40W74
מהי בריכת אינסוף?
בריכות פנורמיות ידועות כמעניקות תחושות של רוגע יוקרתי ושפע של סטייל, המשתקף נהדר גם בצילומי סלפי וברשתות חברתיות כמו אינסטגרם ופייסבוק.
בריכת אינסוף (Infinity Pool), או בריכת אינפיניטי, היא סוג של בריכה פנורמית. אלא שהיא לא רק נשקפת אל הנוף ומעניקה חוויה עוצרת נשימה מהבריכה עצמה, אלא מתחברת אל הנוף ממש.
מדובר בסוג של אשליה אופטית המדמה כאילו מי הבריכות הללו מתמשכים ומתחברים אל הים הגדול. מכאן האינסוף שבשמן.
זו אשליה אופטית מרהיבה ובמרבית המקרים יקרה למדי, כי הבריכות הללו גם יקרות הרבה יותר להקמה ולתפעול. בין השאר זה נובע מכך שבבריכת האינסוף לא פעם השוליים של הבריכה הם נגטיביים, כלומר אין שוליים. המים בקצות הבריכה נשפכים למטה ויוצרים הרגשה שאין קצה. השוחים חשים כאילו מי הבריכה מתחברים למי הים והתחושה היא של המשכיות מהבריכה לים.
בריכות האינפיניטי הגדולות זוכות לפרסום רב בעולם. כיום הן מצויות גם בווילות יוקרתיות של העשירים, אבל תחילתן במלונות יוקרה בהם הבריכות הללו התחברו בתחילת המילניום הנוכחי למימי האוקיינוס והפכו אותן אז למוקד עלייה לרגל לאלפיון העליון ולעשירי עולם.
הנה בריכת האינפיניטי:
https://youtu.be/FntBejTIn9U
בריכת האינפיניטי הגבוהה בעולם בדובאי:
https://youtu.be/qEJbPQ5aGSQ
בריכת אינפיניטי היא לא פעם בעלת שוליים שליליים:
https://youtu.be/LvD0R_baO0I
וכמה בריכות כולל אינסופיות מדהימות:
https://youtu.be/ZlrPm6Q6SxM?long=yes
בריכות פנורמיות ידועות כמעניקות תחושות של רוגע יוקרתי ושפע של סטייל, המשתקף נהדר גם בצילומי סלפי וברשתות חברתיות כמו אינסטגרם ופייסבוק.
בריכת אינסוף (Infinity Pool), או בריכת אינפיניטי, היא סוג של בריכה פנורמית. אלא שהיא לא רק נשקפת אל הנוף ומעניקה חוויה עוצרת נשימה מהבריכה עצמה, אלא מתחברת אל הנוף ממש.
מדובר בסוג של אשליה אופטית המדמה כאילו מי הבריכות הללו מתמשכים ומתחברים אל הים הגדול. מכאן האינסוף שבשמן.
זו אשליה אופטית מרהיבה ובמרבית המקרים יקרה למדי, כי הבריכות הללו גם יקרות הרבה יותר להקמה ולתפעול. בין השאר זה נובע מכך שבבריכת האינסוף לא פעם השוליים של הבריכה הם נגטיביים, כלומר אין שוליים. המים בקצות הבריכה נשפכים למטה ויוצרים הרגשה שאין קצה. השוחים חשים כאילו מי הבריכה מתחברים למי הים והתחושה היא של המשכיות מהבריכה לים.
בריכות האינפיניטי הגדולות זוכות לפרסום רב בעולם. כיום הן מצויות גם בווילות יוקרתיות של העשירים, אבל תחילתן במלונות יוקרה בהם הבריכות הללו התחברו בתחילת המילניום הנוכחי למימי האוקיינוס והפכו אותן אז למוקד עלייה לרגל לאלפיון העליון ולעשירי עולם.
הנה בריכת האינפיניטי:
https://youtu.be/FntBejTIn9U
בריכת האינפיניטי הגבוהה בעולם בדובאי:
https://youtu.be/qEJbPQ5aGSQ
בריכת אינפיניטי היא לא פעם בעלת שוליים שליליים:
https://youtu.be/LvD0R_baO0I
וכמה בריכות כולל אינסופיות מדהימות:
https://youtu.be/ZlrPm6Q6SxM?long=yes
איך להינצל מטביעה בים?
אחד מגורמי הטביעה האיומים הוא זֶרֶם סַחַף ( Rip current) או זרם חוזר. זהו זֶרֶם נָסוֹג, האוסף את המים שנשטפו עם הגלים אל החוף ומחזיר אותם לים. מימים ואגמים גדולים ועד אוקיינוסים ענקיים - הזרמים הללו קיימים בכל חוף עם גלים.
הזרם הזה מתחיל באשליה של אזור רגוע במים, אזור ליד החוף, שמפתה להיכנס אליו, במקום לאזורים הסמוכים לו, שאותם שוטפים גלים מאיימים.
אבל הזרם החוזר שמאפיין את האזור השקט הזה, סוחף למעשה את השוחים בו, אל עומק הים, למקום בו הוא עמוק. הוא מאיים להכניע את הנסחפים מתשישות, כי כשהם מתנגדים לו ומנסים לחתור אל החוף, הם נחלשים וניגפים בפני הזרם החזק שמושך אותם אל תוך הים פנימה, הרחק מהחוף, למקום בו ייחלשו ולא יצליחו לשחות יותר.
ודאי לא תאמינו ש-80% מהטובעים שהמצילים רצים להציל הם מי שנקלעו לזרמים כאלה.
לזרם הזה שמות מגוונים. יש המכירים אותו בתור זרם פריצה, אחרים מכנים אותו זרם הסחף ויש המשתמשים בכינוי "הבור".
על פניו הוא נראה כיותר בטוח ויותר שקט, כמעט ללא גלים ועם גוון מים כהה יותר. אבל מדובר באזור הים המסוכן ביותר ליד החוף. במהירות של כחצי מטר בשנייה, עד ל-2.5 מטרים לשנייה, זהו זרם שהוא מהיר יותר ממהירות השחייה של בני-אדם.
#לפני הכניסה למים
ההמלצה היא קודם כל לשחות רק בחופים מוכרזים, תחת עיני המצילים. בשום אופן אל תתפתו להיכנס לאזור המים שנראה רגוע, שצבע המים בו שונה ואין בו גלים.
זה אסור סכנה. אפילו אם אתם מתכוונים רק לעמוד בתוך המים. אם כבר אז היכנסו, לעמוד או לשחות באזור עם הגלים, ליד הזרם החוזר ובניגוד לאינסטינקט שלכם.
בהנחה שאין דגל שחור או אדום ואם אתם רוצים לשחות, אז קחו שנייה, התבוננו במים וזהו את זרמי פריצה שאליהם לא תרצו להיכנס. אם כבר, אז שחו באזורי המים שיש בהם גלים. הם לא יסחפו אתכם אל הים, אלא דווקא אל החוף.
#איך להינצל, אם נקלעתם לסחיפה?
במקרה בו אתם נסחפים אל עומק הים, הריק מהחוף, התחילו בלהירגע ולא להיכנס ללחץ. אל תנסו לשחות אל החוף ונגד הזרם החזק. זה רק יתיש אתכם ויסכן אתכם בטביעה. זכרו שהזרם הזה לא מושך אתכם אל מתחת למים, אלא מרחיק מהחוף.
ולכן, במקום להתנגד ולשחות אל החוף, שחו במקביל לחוף, אל האזור בו יש גלים, עד שתצאו אל מחוץ לזרם. היתרון באזור שיש בו גלים נשברים, שתמצאו את עצמכם נעים לכיוון החוף, עם המים ולא כנגדם.
אם אתם עייפים מדי לשחות הצידה, אל מחוץ לזרם החוזר, הסתובבו לשכיבה על הגב ותצופו על המים. זכרו שמרבית מקרי הטביעה הם תוצאה של עייפות, בליעת מים, שרירים תפוסים ולחץ של מי שנאבק בזרמים החזקים הללו.
#איך נוצר זרם הסחיפה?
זרם הסחף הוא לרוב זרם צר, שעובר בערוץ העובר במעין תעלה תת-ימית, תעלה שנוצרת בין תילי חול, שנוצרו וקיימים מתחת לפני המים.
הזרם נוצר מרוח שיוצרת גלים חזקים. הגלים הללו דוחפים את המים לעבר החוף. הגלים המתקרבים הודפים את המים שנדחפו אל החוף והמים הללו זורמים לאורך החוף, עד שהם מגיעים לאזור השקט, אזור בו אין גלים.
זהו אזור הזרם החוזר. באזור זה אין גלים ולכן המים בו יכולים לזרום בחזרה אל הים. את זה הם עושים בכוח רב ומכאן הסכנה שבהם.
#ובקשה מהמציל...
מצילים וגולשים מנוסים יודעים לזהות בקלות את הזרמים הללו. גם להם הם נראים כיותר בטוחים ושקטים, אבל לא. להם ברור שזרמי הפריצה החוזרים הם המסוכנים יותר.
לכן כדאי שהמצילים יזהו ויסמנו בדגלים, בתחילת המשמרת שלהם, את זרמי הסחף הללו. הכל כדי להרחיק מהם מתרחצים.
הנה הזרם המסוכן הסוחף למעמקים (עברית):
https://youtu.be/ERbWL7H53ZQ
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/M9OMIKsTuqY
הבור שמושך אליו במראהו השקט (עברית):
https://youtu.be/QACherGdhLU
המלצות ותיאור מדויק של ההיחלצות הנכונה מטביעה בזרם (עברית):
https://youtu.be/o0XRtQCt07Q
עיריית אשדוד מסבירה את זה יפה (עברית):
https://youtu.be/9wLTHp0d2Qs
וכתבה על התוצאות העגומות של הזרם החוזר והקטלני (עברית):
https://youtu.be/uEcEBMn0pyw
אחד מגורמי הטביעה האיומים הוא זֶרֶם סַחַף ( Rip current) או זרם חוזר. זהו זֶרֶם נָסוֹג, האוסף את המים שנשטפו עם הגלים אל החוף ומחזיר אותם לים. מימים ואגמים גדולים ועד אוקיינוסים ענקיים - הזרמים הללו קיימים בכל חוף עם גלים.
הזרם הזה מתחיל באשליה של אזור רגוע במים, אזור ליד החוף, שמפתה להיכנס אליו, במקום לאזורים הסמוכים לו, שאותם שוטפים גלים מאיימים.
אבל הזרם החוזר שמאפיין את האזור השקט הזה, סוחף למעשה את השוחים בו, אל עומק הים, למקום בו הוא עמוק. הוא מאיים להכניע את הנסחפים מתשישות, כי כשהם מתנגדים לו ומנסים לחתור אל החוף, הם נחלשים וניגפים בפני הזרם החזק שמושך אותם אל תוך הים פנימה, הרחק מהחוף, למקום בו ייחלשו ולא יצליחו לשחות יותר.
ודאי לא תאמינו ש-80% מהטובעים שהמצילים רצים להציל הם מי שנקלעו לזרמים כאלה.
לזרם הזה שמות מגוונים. יש המכירים אותו בתור זרם פריצה, אחרים מכנים אותו זרם הסחף ויש המשתמשים בכינוי "הבור".
על פניו הוא נראה כיותר בטוח ויותר שקט, כמעט ללא גלים ועם גוון מים כהה יותר. אבל מדובר באזור הים המסוכן ביותר ליד החוף. במהירות של כחצי מטר בשנייה, עד ל-2.5 מטרים לשנייה, זהו זרם שהוא מהיר יותר ממהירות השחייה של בני-אדם.
#לפני הכניסה למים
ההמלצה היא קודם כל לשחות רק בחופים מוכרזים, תחת עיני המצילים. בשום אופן אל תתפתו להיכנס לאזור המים שנראה רגוע, שצבע המים בו שונה ואין בו גלים.
זה אסור סכנה. אפילו אם אתם מתכוונים רק לעמוד בתוך המים. אם כבר אז היכנסו, לעמוד או לשחות באזור עם הגלים, ליד הזרם החוזר ובניגוד לאינסטינקט שלכם.
בהנחה שאין דגל שחור או אדום ואם אתם רוצים לשחות, אז קחו שנייה, התבוננו במים וזהו את זרמי פריצה שאליהם לא תרצו להיכנס. אם כבר, אז שחו באזורי המים שיש בהם גלים. הם לא יסחפו אתכם אל הים, אלא דווקא אל החוף.
#איך להינצל, אם נקלעתם לסחיפה?
במקרה בו אתם נסחפים אל עומק הים, הריק מהחוף, התחילו בלהירגע ולא להיכנס ללחץ. אל תנסו לשחות אל החוף ונגד הזרם החזק. זה רק יתיש אתכם ויסכן אתכם בטביעה. זכרו שהזרם הזה לא מושך אתכם אל מתחת למים, אלא מרחיק מהחוף.
ולכן, במקום להתנגד ולשחות אל החוף, שחו במקביל לחוף, אל האזור בו יש גלים, עד שתצאו אל מחוץ לזרם. היתרון באזור שיש בו גלים נשברים, שתמצאו את עצמכם נעים לכיוון החוף, עם המים ולא כנגדם.
אם אתם עייפים מדי לשחות הצידה, אל מחוץ לזרם החוזר, הסתובבו לשכיבה על הגב ותצופו על המים. זכרו שמרבית מקרי הטביעה הם תוצאה של עייפות, בליעת מים, שרירים תפוסים ולחץ של מי שנאבק בזרמים החזקים הללו.
#איך נוצר זרם הסחיפה?
זרם הסחף הוא לרוב זרם צר, שעובר בערוץ העובר במעין תעלה תת-ימית, תעלה שנוצרת בין תילי חול, שנוצרו וקיימים מתחת לפני המים.
הזרם נוצר מרוח שיוצרת גלים חזקים. הגלים הללו דוחפים את המים לעבר החוף. הגלים המתקרבים הודפים את המים שנדחפו אל החוף והמים הללו זורמים לאורך החוף, עד שהם מגיעים לאזור השקט, אזור בו אין גלים.
זהו אזור הזרם החוזר. באזור זה אין גלים ולכן המים בו יכולים לזרום בחזרה אל הים. את זה הם עושים בכוח רב ומכאן הסכנה שבהם.
#ובקשה מהמציל...
מצילים וגולשים מנוסים יודעים לזהות בקלות את הזרמים הללו. גם להם הם נראים כיותר בטוחים ושקטים, אבל לא. להם ברור שזרמי הפריצה החוזרים הם המסוכנים יותר.
לכן כדאי שהמצילים יזהו ויסמנו בדגלים, בתחילת המשמרת שלהם, את זרמי הסחף הללו. הכל כדי להרחיק מהם מתרחצים.
הנה הזרם המסוכן הסוחף למעמקים (עברית):
https://youtu.be/ERbWL7H53ZQ
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/M9OMIKsTuqY
הבור שמושך אליו במראהו השקט (עברית):
https://youtu.be/QACherGdhLU
המלצות ותיאור מדויק של ההיחלצות הנכונה מטביעה בזרם (עברית):
https://youtu.be/o0XRtQCt07Q
עיריית אשדוד מסבירה את זה יפה (עברית):
https://youtu.be/9wLTHp0d2Qs
וכתבה על התוצאות העגומות של הזרם החוזר והקטלני (עברית):
https://youtu.be/uEcEBMn0pyw
האם אפשר לשחות ליד כריש ולצאת חי?
התשובה היא כן. יש כאלה ששוחים עם כרישים ללא כלוב מגן. שחיה בקרבת להקת כרישי אלמוגים ואפילו האכלה שלהם, הם מסוכנים ביותר ואנשים שעושים את זה נוטלים סיכון מטורף, רק בשביל ההתרגשות המוזרה והבלתי נתפסת הזו. תבטיחו לנו שאתם לא תסתכנו ככה, טוב?
מצד שני, גם הסיכוי הכללי שלכם להיטרף על ידי כריש הוא לא ממש סביר. אם הייתם זוכרים שהסיכוי הוא אחד ל-250 מיליון שכריש יטרוף אתכם זה היה אומר לכם משהו?
אולי תתפלאו לדעת אבל הסיכוי שלכם למות בגלל מכונת השתייה עם המטבעות ופחיות השתיה הוא פי 2 מהסיכוי שכריש ירצה לסעוד בכם את הארוחה שלו.. במילים אחרות - לכו לים ואל תסתגרו בבית!
הנה הכריש (מתורגם):
https://youtu.be/svlEfxTyJQE
רוכבי הכרישים בפעולה:
http://youtu.be/bj5ufMLKYhk?t=5m7s
התשובה היא כן. יש כאלה ששוחים עם כרישים ללא כלוב מגן. שחיה בקרבת להקת כרישי אלמוגים ואפילו האכלה שלהם, הם מסוכנים ביותר ואנשים שעושים את זה נוטלים סיכון מטורף, רק בשביל ההתרגשות המוזרה והבלתי נתפסת הזו. תבטיחו לנו שאתם לא תסתכנו ככה, טוב?
מצד שני, גם הסיכוי הכללי שלכם להיטרף על ידי כריש הוא לא ממש סביר. אם הייתם זוכרים שהסיכוי הוא אחד ל-250 מיליון שכריש יטרוף אתכם זה היה אומר לכם משהו?
אולי תתפלאו לדעת אבל הסיכוי שלכם למות בגלל מכונת השתייה עם המטבעות ופחיות השתיה הוא פי 2 מהסיכוי שכריש ירצה לסעוד בכם את הארוחה שלו.. במילים אחרות - לכו לים ואל תסתגרו בבית!
הנה הכריש (מתורגם):
https://youtu.be/svlEfxTyJQE
רוכבי הכרישים בפעולה:
http://youtu.be/bj5ufMLKYhk?t=5m7s
מהו ואיך עושים אימון אירובי ומה העניין של הזיעה בו?
פעילות אירובית (Aerobic exercise), או אימון אירובי הם אימון על בסיס יומי, שמפתח סיבולת לב-ריאה ושורף קלוריות.
אימון אירובי, או אימון סבולת לב-ריאה, הוא המשתלם מכולם במונחים של כושר ופעילות גופנית בריאה. אפשר לזהות אם ספורט כלשהו או פעילות גופנית ספציפית היא פעילות אירובית, לפי המאמץ שהם גובים מאיתנו, או בפשטות לבחון את הנטייה שלנו להזיע כשאנו מבצעים אותם, מה שאגב מדגיש את שריפת הקלוריות שבו.
פעילויות קלאסיות המפתחות סבולת לב-ריאה הן הליכה, ריצה, חתירה, צעידה, רכיבה על אופניים, אופני כושר, ספינינג, שחייה, מחול אירובי, סקווש, קרוס טריינר, שיעורי מדרגה בסטודיו, הליכה, ריצה או טיפוס במכשיר "סטפר", זומבה וסוגי ריקוד מאומצים. הכירו אותם בתגית "ספורט אירובי".
#הפיזיולוגיה של הפעילות האירובית
אימון אירובי הוא פעילות גופנית המתבססת על תנועה ממושכת בעצימות בינונית, שבה הגוף משתמש בחמצן כדי להפיק אנרגיה מפחמימות ושומנים. מילת המפתח כאן היא "אירובי" (Aerobic) - "עם חמצן". בניגוד לאימונים אנאירוביים (Anaerobic) שמתרחשים ללא חמצן ומייצרים חומצת חלב, האימון האירובי נסמך על נשימה עמוקה וקצב לב מוגבר כדי לספק חמצן לשרירים העובדים.
כשאנו מתחילים בריצה קלה, שחייה, רכיבה על אופניים או אפילו הליכה מהירה, מערכת הלב וכלי הדם שלנו מגבירה את קצב פעילותה. הלב מתחיל לפעום מהר יותר, הנשימה מואצת והדם זורם בקצב מוגבר לשרירים. כך מתחיל תהליך הפקת האנרגיה האירובית.
הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה שיודעת לווסת את הטמפרטורה הפנימית שלה. כשאנחנו מתאמנים, הפעילות המטבולית המוגברת יוצרת חום רב, והטמפרטורה של הגוף עולה. כדי למנוע התחממות יתר שעלולה להיות מסוכנת, הגוף מגיב בכמה דרכים, והבולטת שבהן היא הזעה.
בלוטות הזיעה שבעורנו, שמספרן נע בין 2 עד 3 מיליון, מתחילות להפריש נוזל המורכב בעיקר ממים ומלחים. כשהזיעה מגיעה לפני העור ומתאדה, היא גוזלת עמה חום מהגוף. זהו תהליך פיזיקלי מושלם שמכונה "קירור באידוי" (Evaporative cooling). כל גרם של זיעה שמתאדה לוקח עמו כ-0.58 קלוריות של חום.
מעניין לציין שבממוצע, אדם מאבד בין 0.5 עד 2 ליטר של זיעה בשעת אימון אירובי, תלוי בעצימות האימון, בטמפרטורת הסביבה ובלחות. ספורטאי מקצועי יכול לאבד אפילו עד 3 ליטר בשעה בתנאים קיצוניים.
הזיעה אינה רק תוצר לוואי של האימון, אלא מדד חשוב לפעילות הגופנית. היא מסייעת לנו להבין את עצימות האימון ואת התגובה של הגוף שלנו אליו. אולם, חשוב להבין שהזעה מוגברת אינה בהכרח סימן לשריפת קלוריות רבה יותר. זו טעות נפוצה לחשוב שככל שמזיעים יותר, כך שורפים יותר קלוריות. למעשה, הזיעה היא בעיקר מנגנון קירור ולא מדד ישיר לשריפת קלוריות.
מחקר מעניין שנערך באוניברסיטת סטנפורד (Stanford) הראה שאנשים בכושר גופני טוב יותר נוטים להתחיל להזיע מוקדם יותר בתחילת האימון. הסיבה לכך היא שגופם למד להגיב מהר יותר לעלייה בטמפרטורה ולווסת אותה ביעילות. תופעה זו, המכונה "הזעת אקלימציה" (Heat acclimation), מתרחשת כאשר הגוף מתאים את עצמו לסביבה חמה ומזיע ביעילות רבה יותר לאחר מספר ימי חשיפה.
#דגשים
כשמתאמנים באופן אירובי, חשוב להקפיד על שתייה מרובה לפני, במהלך ואחרי האימון כדי להחזיר לגוף את הנוזלים שאבדו בזיעה. התייבשות קלה של 2% ממשקל הגוף כבר עלולה להוביל לירידה של 10-20% ביכולת הביצוע שלנו, תלוי בסוג הפעילות.
אימון אירובי הוא דרך מצוינת לשפר את בריאות הלב וכלי הדם, לחזק את מערכת החיסון ולשרוף קלוריות. הזיעה היא חלק בלתי נפרד מתהליך זה, והבנת תפקידה מאפשרת לנו להתאמן בצורה נכונה ויעילה יותר. כשאנו מרגישים את הזיעה מטפטפת במהלך אימון, כדאי לזכור שזהו סימן לכך שמנגנון הקירור בגופנו עובד כמו שצריך, ושגופנו מגיב בצורה בריאה למאמץ.
הנה היתרונות והתרומה של האימון האירובי:
https://youtu.be/o6GSzoxjJ-c
טיפים לספורט אירובי (עברית):
https://youtu.be/tJ2eEG43vE4
אימון אירובי בבית, ללא ציוד, מתאים למתחילים, 20 דקות כולל חימום ומתיחות (עברית):
https://youtu.be/dFbjgzA0Ya8
אימון אירובי בבית למתחילים - 20 דקות וללא קפיצות (עברית):
https://youtu.be/IZHGH1bI6K8
תרגילי חיטוב לבטן ללא ציוד (עברית):
https://youtu.be/8I7lfJ3V71A
ואימון אירובי ביתי מלא לחיטוב מהיר (עברית):
https://youtu.be/aB24i_S74q4?long=yes
פעילות אירובית (Aerobic exercise), או אימון אירובי הם אימון על בסיס יומי, שמפתח סיבולת לב-ריאה ושורף קלוריות.
אימון אירובי, או אימון סבולת לב-ריאה, הוא המשתלם מכולם במונחים של כושר ופעילות גופנית בריאה. אפשר לזהות אם ספורט כלשהו או פעילות גופנית ספציפית היא פעילות אירובית, לפי המאמץ שהם גובים מאיתנו, או בפשטות לבחון את הנטייה שלנו להזיע כשאנו מבצעים אותם, מה שאגב מדגיש את שריפת הקלוריות שבו.
פעילויות קלאסיות המפתחות סבולת לב-ריאה הן הליכה, ריצה, חתירה, צעידה, רכיבה על אופניים, אופני כושר, ספינינג, שחייה, מחול אירובי, סקווש, קרוס טריינר, שיעורי מדרגה בסטודיו, הליכה, ריצה או טיפוס במכשיר "סטפר", זומבה וסוגי ריקוד מאומצים. הכירו אותם בתגית "ספורט אירובי".
#הפיזיולוגיה של הפעילות האירובית
אימון אירובי הוא פעילות גופנית המתבססת על תנועה ממושכת בעצימות בינונית, שבה הגוף משתמש בחמצן כדי להפיק אנרגיה מפחמימות ושומנים. מילת המפתח כאן היא "אירובי" (Aerobic) - "עם חמצן". בניגוד לאימונים אנאירוביים (Anaerobic) שמתרחשים ללא חמצן ומייצרים חומצת חלב, האימון האירובי נסמך על נשימה עמוקה וקצב לב מוגבר כדי לספק חמצן לשרירים העובדים.
כשאנו מתחילים בריצה קלה, שחייה, רכיבה על אופניים או אפילו הליכה מהירה, מערכת הלב וכלי הדם שלנו מגבירה את קצב פעילותה. הלב מתחיל לפעום מהר יותר, הנשימה מואצת והדם זורם בקצב מוגבר לשרירים. כך מתחיל תהליך הפקת האנרגיה האירובית.
הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה שיודעת לווסת את הטמפרטורה הפנימית שלה. כשאנחנו מתאמנים, הפעילות המטבולית המוגברת יוצרת חום רב, והטמפרטורה של הגוף עולה. כדי למנוע התחממות יתר שעלולה להיות מסוכנת, הגוף מגיב בכמה דרכים, והבולטת שבהן היא הזעה.
בלוטות הזיעה שבעורנו, שמספרן נע בין 2 עד 3 מיליון, מתחילות להפריש נוזל המורכב בעיקר ממים ומלחים. כשהזיעה מגיעה לפני העור ומתאדה, היא גוזלת עמה חום מהגוף. זהו תהליך פיזיקלי מושלם שמכונה "קירור באידוי" (Evaporative cooling). כל גרם של זיעה שמתאדה לוקח עמו כ-0.58 קלוריות של חום.
מעניין לציין שבממוצע, אדם מאבד בין 0.5 עד 2 ליטר של זיעה בשעת אימון אירובי, תלוי בעצימות האימון, בטמפרטורת הסביבה ובלחות. ספורטאי מקצועי יכול לאבד אפילו עד 3 ליטר בשעה בתנאים קיצוניים.
הזיעה אינה רק תוצר לוואי של האימון, אלא מדד חשוב לפעילות הגופנית. היא מסייעת לנו להבין את עצימות האימון ואת התגובה של הגוף שלנו אליו. אולם, חשוב להבין שהזעה מוגברת אינה בהכרח סימן לשריפת קלוריות רבה יותר. זו טעות נפוצה לחשוב שככל שמזיעים יותר, כך שורפים יותר קלוריות. למעשה, הזיעה היא בעיקר מנגנון קירור ולא מדד ישיר לשריפת קלוריות.
מחקר מעניין שנערך באוניברסיטת סטנפורד (Stanford) הראה שאנשים בכושר גופני טוב יותר נוטים להתחיל להזיע מוקדם יותר בתחילת האימון. הסיבה לכך היא שגופם למד להגיב מהר יותר לעלייה בטמפרטורה ולווסת אותה ביעילות. תופעה זו, המכונה "הזעת אקלימציה" (Heat acclimation), מתרחשת כאשר הגוף מתאים את עצמו לסביבה חמה ומזיע ביעילות רבה יותר לאחר מספר ימי חשיפה.
#דגשים
כשמתאמנים באופן אירובי, חשוב להקפיד על שתייה מרובה לפני, במהלך ואחרי האימון כדי להחזיר לגוף את הנוזלים שאבדו בזיעה. התייבשות קלה של 2% ממשקל הגוף כבר עלולה להוביל לירידה של 10-20% ביכולת הביצוע שלנו, תלוי בסוג הפעילות.
אימון אירובי הוא דרך מצוינת לשפר את בריאות הלב וכלי הדם, לחזק את מערכת החיסון ולשרוף קלוריות. הזיעה היא חלק בלתי נפרד מתהליך זה, והבנת תפקידה מאפשרת לנו להתאמן בצורה נכונה ויעילה יותר. כשאנו מרגישים את הזיעה מטפטפת במהלך אימון, כדאי לזכור שזהו סימן לכך שמנגנון הקירור בגופנו עובד כמו שצריך, ושגופנו מגיב בצורה בריאה למאמץ.
הנה היתרונות והתרומה של האימון האירובי:
https://youtu.be/o6GSzoxjJ-c
טיפים לספורט אירובי (עברית):
https://youtu.be/tJ2eEG43vE4
אימון אירובי בבית, ללא ציוד, מתאים למתחילים, 20 דקות כולל חימום ומתיחות (עברית):
https://youtu.be/dFbjgzA0Ya8
אימון אירובי בבית למתחילים - 20 דקות וללא קפיצות (עברית):
https://youtu.be/IZHGH1bI6K8
תרגילי חיטוב לבטן ללא ציוד (עברית):
https://youtu.be/8I7lfJ3V71A
ואימון אירובי ביתי מלא לחיטוב מהיר (עברית):
https://youtu.be/aB24i_S74q4?long=yes
