השחיין האמריקאי מייקל פלפס נחשב לשחיין הטוב ביותר בכל הזמנים והספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה. עם 22 מדליות זהב אולימפיות, מתוך 26 מדליות אולימפיות בכלל, הוא גם האלוף האולימפי בעל מספר מדליות הזהב הרב ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים המודרניים מכל ענפי הספורט. מעבר לכך הוא גם זכה 7 פעמים בתואר שחיין השנה בעולם - יותר מכל שחיין אחר בהיסטוריה.

השיא שלו באולימפיאדה אחת הוא המדהים ביותר - באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכה ב-8 מדליות זהב בחמישה משחים אישיים ושלושה משחי שליחים, תוך שבירת שבעה שיאי עולם ושיא אולימפי אחד.

בנוסף, הצליח פלפס באולימפיאדת ריו להפוך לגדול הספורטאים בכל הזמנים. זה קרה כשזכה במדליית הזהב האישית ה-13 שלו. בכך עקף את ליאונידס האתונאי, גדול הספורטאים של העת העתיקה ומי שזכה ב-12 נצחונות באולימפיאדה היוונית של אז - המקבילה העתיקה למדליות זהב אולימפיות של היום.


הנה 10 עובדות על מייקל פלפס, שהיה לספורטאי הטוב בעולם (עברית):

https://youtu.be/Ic6XR0CGIM0


קיצור ההישג הבלתי נתפס שלו באולימפיאדה (עברית):

https://youtu.be/jkKYPZS1KIQ?t=2m45s&end=5m01s


היכולות המטורפות שלו בצילום מתחת לפני המים:

https://youtu.be/QE5vRwKVOMg


והמשחה ל-200 מטר של מייקל פלפס:

http://youtu.be/SCpNH74eC7k

ג'וני וייסמילר (Johnny Weissmüller), השחיין האולימפי שהפך שחקן, הוא אגדת ספורט וקולנוע ומאלופי האולימפיאדה הגדולים בהיסטוריה. לא כולם יודעים שמי שהפך ברבות השנים לכוכב קולנוע ב-12 סרטי "טרזן", החל את דרכו בתור שחיין אולימפי ואלוף עולם בלתי מנוצח.

כמי שגדל בתור ילד חולני ורופאיו הם שהמליצו על שחייה כתרופה לבריאותו, הפך בבגרותו לאלוף עולם בלתי מנוצח. בשנות ה-20 היה וייסמילר לספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים ובמדליות זהב אולימפיות שבהן זכה בענף השחייה. למעשה, ניצח וייסמילר בבריכה האולימפית בכל משחה שבו השתתף.

הוא גם חידש לא מעט בטכניקה שלו. וייסמילר היה הראשון בעולם ששחה בתחרויות בסגנון החתירה, או בשמו אז "קראול אמריקאי". השחייה הייתה מנוגדת לסגנון המקובל, שבו היה ראשו של השחיין בחוץ. בקראול השחיין משקיע את ראשו במים, עד גבות העיניים. כדי להגיע למהירות ויכולת כה גבוהה בקראול, הוא נהג להתאמן במשך שעות ארוכות, כשרגליו קשורות ורק ידיו פעילות, או כשידיו לא חותרות ואוחזות בקרש ורק רגליו דוחפות אותו קדימה.

הצלחותיו הספורטיביות הן בלתי נתפסות. באולימפיאדת פאריס 1924 הוא זכה בשלוש מדליות זהב וארבע שנים אחר-כך, באמסטרדם, הוא הוסיף שתיים נוספות. יצא שבבריכות השחיה האולימפיות הוא מעולם לא הפסיד.

כשפרש וייסמילר מקריירת השחייה בת שבע השנים שלו, הוא עשה זאת לאחר ששבר 67 שיאי עולם וזכה ב-5 מדליות זהב אולימפיות בשחייה. מאזנו הספורטיבי היה מושלם - הוא מעולם לא הפסיד במשחה אישי!


מהבריכה אל הג'ונגל - ג'וני וייסמילר:

https://youtu.be/D91MF6D3QHk


ג'וני וייסמילר שובר שיא בקטע נדיר מהמשחים שבהם ניצח:

https://youtu.be/Sx50JTFqS2M


יו ג'יין, מי טרזן:

https://youtu.be/bxSzcWLIhiQ


ומסדר בסרט לאריה ארוחה של נאצי:

https://youtu.be/7Cwh_PBB5OU

לא זו בלבד שג'ניפר פיגי (Jennifer Figge), או פיג, הייתה לאישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בשחייה, היא גם עשתה זאת בגיל 56!

בשנת 2009 שחתה פייג' בתוך 24 ימים מאיי כף ורדה שבחופי אמריקה אל האי טרינידד שבים הקריבי. הקדים אותה עשר שנים לפני כן השחיין בנואה לקומט. בכל יום שחתה פיגי 8 שעות, חלק גדול מהזמן בתוך כלוב שנועד להגן עליה מכרישים. לאחר השחייה נהגה לנוח עד למחרת, על הסירה שליוותה אותה, תוך כדי אכילת מזון שיספק לגופה אנרגיה. במהלך השחייה היא התמודדה עם ים גלי שהגיע ל-9 מטרים גובה, רוחות עזות, תנאי אוקיינוס קשים וזרמי ים קשים.

בכך היא הגשימה חלום שליווה אותה מאז צעירותה, אי שם בשנות ה-60. היא הפכה לאישה הראשונה שצלחה את האוקיינוס בשחייה.


כך יצאה פיגי לדרך:

http://youtu.be/X3dAJ9aDifw


והנה השחייה ההיסטורית של ג'ניפר פיגי:

http://youtu.be/tmU-CnFZz0g

המציל אחראי לשמור על השוחים בחוף ובבריכה. אם המציל רואה מישהו שטובע או נמצא במצוקה, הוא רץ ושוחה אליו, או חותר מהר בסירה ומציל אותו.

בעזרת הרמקול מזהיר המציל את מי שלא נזהר ומורה לרוחצים כיצד לנהוג בחוף. כשהוא מניף דגל בצבע לבן, פירוש הדבר שמותר לשחות בים. כשהדגל בצבע אדום, זה אומר שהים מסוכן. דגל שחור מניף המציל כשאסור להיכנס אל הים, כי הים סוער במיוחד ומסוכן מאד.

המציל הוא היחיד בחוף שצריך להיות כל הזמן עירני וקשוב ולשים לב לכל מה שמתרחש בו. הוא שומר עלינו ועל הבטיחות שלנו בחוף.


הנה מציל שמספר על עבודתו (עברית):

https://youtu.be/LS1gf5VJPhY?t=12s


מצילים שהצליחו להציל אדם שטבע (עברית):

https://youtu.be/fA7BUHDkpNI


ובחיוך גדול - יובל המבולבל עם המציל (עברית):

https://youtu.be/6L63UwYdVdo

אמנם הם חיים בים, אבל הדולפינים הם יונקים. ועדיין, גם בהיותו יונק, הדולפין שוחה ממש כמו דג ואף טוב מהרבה דגים אחרים שבים.

לדולפין יכולת שחיה מצוינת במיוחד. זנבו והסנפירים שלו מאפשרים לו שחיה קלה למרחקים גדולים. הזנב העולה ויורד מניע אותו במים היטב והסנפירים מסייעים לו בכיוון.


הנה שחיית הדולפינים מלמעלה:

http://youtu.be/JZV0wcS8ctM


סרטון של שחייה עם הדולפינים:

http://youtu.be/s_Z8JHXuQ9k


ושחייה עם דולפינים:

http://youtu.be/MFgSjruP7DQ?qr=yes

השחיין האמריקאי מרק ספיץ (Mark Spitz) הוא שחיין יהודי אמריקאי, שהפך לאגדה כשזכה בשבע מדליות זהב במשחקים האולימפיים והחזיק בשיא העולמי, שהחזיק מעמד 36 שנים.

מי שנולד ב-10 בפברואר 1950 בקליפורניה, הראה, כבר מגיל צעיר, כישרון יוצא דופן בשחייה. מי שעתיד להיות אחד השחיינים המפורסמים והמצליחים בהיסטוריה פיתח טכניקת שחייה מושלמת.

במקביל הוא גידל שפם, דבר נדיר אצל שחיינים מקצועיים ומה שבצעירותו עתיד להפוך לסימן ההיכר שלו. בגיל 22 ובשיאו הספורטיבי הדהים ספיץ את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - הוא היה מכונת שחיה מעולה ובלתי נתפסת.

עד כמה בלתי נתפסת?

באולימפיאדת מינכן 1972 מארק ספיץ השתתף ב-7 משחים בלבד, זכה בכולם במקום הראשון וקטף 7 מדליות זהב. אך בכל המשחים הללו הוא גם שבר את השיאים העולמיים - שזה אומר 7 שיאי עולם בשבעה משחים בלבד והכול באולימפיאדה אחת.

עם ההישג המדהים הזה, שנחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה של הספורט האולימפי, הוא הוכר מיידית כאחד הספורטאים האולימפיים הגדולים בכל הזמנים.

אך מיד לאחר הישגיו באולימפיאדת מינכן פרש ספיץ מהשחייה התחרותית והוא רק בן 22. מהספורט הוא פנה לעסקים, אך גם בתחומים אחרים לא חסר ספיץ הצלחות. לאחר הישגיו האולימפיים וכבחור יפה וכריזמטי, הוא הפגין הבנה ונוכחות תקשורתית והפך לכוכב ופרזנטור והחזיק קמפיינים כדוגמן.

אגב, 20 שנה אחר כך ולקראת אולימפיאדת ברצלונה ב-1992, הוא ינסה לשוב לשחייה תחרותית. אך זה היה מאוחר מדי וספיץ כבר לא צעיר ולא בשיאו. הוא לא הצליח להתברג בנבחרת האמריקאית.

ועדיין, בהישגים האולימפיים שלו הוא היווה השראה לדורות של שחיינים. אחד מהם הוא מייקל פלפס, מי שישבור באולימפיאדה ב-2008 את שיאו שלו - עם 8 מדליות זהב באולימפיאדה אחת.

עד שמייקל פלפס שבר את שיאו למספר מדליות זהב באולימפיאדה אחת נחשב מארק ספיץ גדול השחיינים האולימפיים - גם בהישגיו, אך גם כמי שהשכיל לפתח את הטכניקה המדויקת והיעילה ביותר במים.

וכך, גם בהמשך חייו, מרק ספיץ המשיך להיות מעורב בעולם השחייה, כדובר וכמנטור לשחיינים רבים. שנים רבות הוא נחשב לאחד הספורטאים המשפיעים ביותר בתולדות הספורט האולימפי.


הנה מארק ספיץ במשחים שבהם ניצח באולימפיאדת מינכן 1972:

https://youtu.be/jQnj92R6EaU


ראיון לקראת המכביה, עם מי שעתיד להפוך לאגדה אולימפית:

https://youtu.be/GS7WVV0lCb4


נצחונותיו הגדולים באולימפיאדה:

https://youtu.be/mtAl2aq9JtM


סיפורו וגם מפיו:

https://youtu.be/CNcrjDNGPKk


והקריירה שלו מספקת השראה לרבים כיום, כמו כאן:

https://youtu.be/OFWZ1IjBReo

מי זכה בהכי הרבה מדליות זהב באולימפיאדות:


עם 18 מדליות זהב לזכותו, מייקל פלפס, השחיין האמריקאי הנודע, הוא לא רק הספורטאי האולימפי המעוטר בהיסטוריה, אלא גם מי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות זהב אולימפיות.

אחריו ניצבים שלושה ספורטאים שזכו ב-9 מדליות זהב אולימפיות עד היום:

מרק ספיץ האמריקני - שחיין יהודי מצוין שהדהים את העולם ביכולתו הפיזית בבריכה - ממש מכונת שחיה מעולה! רק באולימפיאדת מינכן 1972 לבדה הוא זכה ב-7 מדליות זהב, עם 7 שיאי עולם, ב-7 משחים בלבד!

פבו נורמי הפיני - אתלט מופלא ובעל יכולות לא רגילות.

לריסה לטינינה הרוסיה - המתעמלת שגם זכתה במספר הגדול ביותר של מדליות אולימפיות בתולדות התחרויות.

מערבולת (Whirlpool) היא מצב שבו חומר נוזלי מסתובב במהירות ונוצר בו סחרור מסוכן למי ששוחים בו.

אם חלילה שחיתם בים ונקלעתם לתוך מערבולת, זה יכול להיות מסוכן. אבל מסתבר שיש דרכים להתמודד עם מערבולת ולהישאר בחיים. הדרך הנכונה לעשות זאת היא לא להיאבק נגד הזרם.

אם אתם במערבולת בים, נסו לשחות החוצה בצורה אלכסונית לחוף, בעוד שכדי להימלט ממערבולת בנהר מומלץ לעזוב את הזרם בנקודה שבה הוא הכי חלש.

ורגע אזהרה - אין לנסות את זה בעצמכם!


הנה מבט לתוך מערבולת, שבתוך המים נראית כמו טורנדו:

https://youtu.be/I7n7zmUoHVg


לאווזים יש כנראה דרך להתגבר על מערבולות:

https://youtu.be/dfX4ChluGro


ושחיין שקפץ לתוך מערבולת בים וצילם אותה מבפנים:

https://youtu.be/8sU9JFUIzfQ

"יום טבילת דוב הקוטב" (Polar Bear Plunge) הוא מנהג המתקיים במקומות רבים ב-1 בינואר בכל שנה. ביום הזה, בשיא הקור של החורף, נכנסים מאות אלפי בני-אדם אל מי הים הקפואים.

כך מציינים במדינות רבות את השנה החדשה. בצפון אמריקה כמו ארצות הברית וקנדה הוא נקרא "פלאנג'פסט" (Plungefest), בהולנד וסקנדינביה Nieuwjaarsduik.

החוקרים סבורים ששורשי הטקסים הללו הם פרהיסטוריים וקשורים במנהגים קדומים של שבטים אירופיים כלשהם.

כיום המנהג לטבול בים הקר של ינואר נפוץ במדינות כמו הולנד, ארה"ב, קנדה ואנגליה וברבות אחרות באירופה ובמדינות האנגלו-סקסיות. השמות יכולים להשתנות ממקום למקום.

בהולנד, למשל, מכנים זאת "צלילת השנה החדשה" (Nieuwjaarsduik). אלפי אנשים מגיעים למקומות קבועים בהולנד, בכ-90 חופי ים ושפות אגמים ברחבי המדינה המישורית, ונכנסים בהמוניהם אל מי ים הקרח. זהו אירוע חברתי של ממש, עם ספונסרים, ריקודים ואווירה של פסטיבל.

בדנמרק נכנסים המונים למי האגמים הקפואים בשיא החורף, בקור בלתי נתפס. בכך הם מזדהים עם אבותיהם הוויקינגים.

יש מדינות שבהן תועל המנהג לגיוס כספים למטרות צדקה. בארצות הברית ובקנדה למשל נהנים ארגוני הצדקה מתרומות של המשתתפים. האחרונים גם סובלים מקור וגם תורמים...

באנגליה לעומת זאת, מתקיים מצעד חגיגי של אלפים הלבושים בתלבושות משוגעות שהחוגגים בוחרים. האירוע הזה, שנקרא שם "לוני דוק" (Loony Dook), מתקיים למשל במקומות כמו דרום קווינספרי שבסקוטלנד. אלפי אנשים מגיעים שם כדי להשתתף באירוע הטבילה בים.


הנה יום טבילת דוב הקוטב בזנזיבר:

https://youtu.be/gzAirnzgvpM


50 אלף איש רצים למים בשיא החורף:

https://youtu.be/hh7ZOeLungI


בהולנד:

https://youtu.be/hDmHdvLlqHU


ויום טבילת דוב הקוטב בקנדה:

https://youtu.be/CUThlW8m9oo

אחד המחזות המרשימים אצל הפינגווינים הוא הזינוק שהם מרביצים בעת שהם מזנקים מהמים אל היבשה. מי שצופה במראה סופו תוהה לעתים כיצד מייצר הפינגווין את כוח הזינוק המרשים מהמים אל היבשה.

חוקרים רבים שמו לב שלפני שהוא מזנק מהמים, הפינגווין עולה אל פני המים. רק לאחר מכן הוא יורד למעמקים, כדי להאיץ משם לצורך הזינוק החוצה. הם נטו לחשוב שהפינגווין נח מעט משחייה למעלה, רגע לפני שירד למטה ויתחיל להאיץ החוצה.

אבל מבדיקה מעמיקה ומחקרים חוזרים הסתבר שמה שהפינגווין עושה הוא הרבה יותר מעניין מסתם מנוחה לקראת הזינוק. נראה שהפינגווין, ציפור השוחה במים בדרך כלל, אוסף בשהייה הנינוחה על פני המים אוויר אל בין נוצותיו. האוויר הזה יסייע לו לחזק את ההאצה שלו בכך שהוא מקיף אותו במעין בועת אוויר ובכך מקטין את החיכוך שלו במים ומאיץ את מהירותו פי 2. בכך הוא יוסיף ליכולת של הפינגווין לטוס למעלה, אל פני המים, ומשם לזינוק אל האוויר וממנו אל הקרקע.

אז נכון שפינגווינים לא יכולים לעוף, אבל באופן מסוים הם בכל זאת טסים!


כך הפינגווין מייצר את הזינוק המדהים שלו מהמים:

https://youtu.be/snAvGxz7D04


וכך צולמו הזינוקים של הפינגווינים מהמים:

https://youtu.be/A9mbCNs47FI

תחרות "איש הברזל", בלועזית "איירון מן", היא מתחרויות הספורט הקשות ביותר בעולם. התחרות שמשלבת תחומי ספורט שונים מאתגרת את קצה היכולת האנושית והמשתתפים בה נדרשים לכושר גופני ברמה גבוהה במיוחד.

איירונמן הוא טריאתלון שמשלב שחייה של 3,800 מטרים, ריצת מרתון שלימה ורכיבה של 180 קילומטרים על אופניים.


הנה היופי באיירונמן:

https://youtu.be/Wwba_3EKLnI


סרטון מזמין לתחרות "איש הברזל":

http://youtu.be/qjxxYoL7nSU


תחרות שלמה בהילוך מהיר:

https://youtu.be/tiDb--kwnmw


וסיום מדהים של הטריאתלון:

https://youtu.be/1pfrYC0vagk

דגלי חוף, או דגלי מציל הם דגלים בצבע לבן, אדום ושחור, שהמצילים מניפים מעל סוכת המציל כדי לציין לציבור על מצב הים ולהזהיר אותם מפני ים מסוכן. אנשים שמעוניינים לרחוץ בים צריכים לדעת מה משמעותו של כל דגל שהניף המציל. דגל שחור מסמן שבגלל מצב הים, מסכנת הרחצה בים את בטיחותם ועליהם להימנע מלהיכנס למים.

דגלים מונפים רק בשעות שבהן המציל פעיל, כלומר בשעות הרחצה. אם המציל אינו נוכח, לא מניפים דגלים, מחשש שהדגל לא ישקף את המצב המעודכן של גלי הים והסכנה בו.


#דגל לבן
אומר שהים שקט ומותר לרחוץ בו, כמובן עם ליווי של מבוגר.

#דגל אדום
אומר שמסוכן כי הים קצת סוער. הרחצה מותרת אך מוגבלת ומעט מסוכנת.

#דגל שחור
פירושו שהים אסור לרחצה!


הנה יובל המבולבל לומד על הדגלים (עברית):

https://youtu.be/TilZVf8nrtg


ויובל מסביר שנכנסים אל הים רק ביחד עם מבוגר (עברית):

https://youtu.be/Ei-9I9ZzdDY

לאווז (Goose) שמגעגע בקול יש בכפות רגליו קרומי שחייה, ההופכים את הרגליים למשוטים יעילים. עוד יותר ייעול מקנה להם המיקום בחלקו האחורי של הגוף, כמו בירכתיים שבהם ממוקמים גם מדחפי אוניות וספינות.

גם לברווז יש קרומים כאלה ברגליו וגם הוא מגעגע ומתקדם כך במים. אולי בגלל זה אנחנו קצת מתבלבלים ביניהם לפעמים. עופות נוספים שיש להם בכפות רגליהם קרומי שחיה כאלו הם ברבורים ושחפים.

כך מאפשרות רגלי המשוט לעופות המים תנועה חלקה בתוך המים. בעזרתם הם שוחים במים ומתקדמים קדימה. על פני היבשה, אגב, הן קצת פחות יעילות, מה שגורם לעופות הללו להתנדנד בהליכה, מצד לצד.


הנה אווזים צעירים בשיעור שחייה:

http://youtu.be/i7XH3YXvaHg


האווז שוחה:

http://youtu.be/0WJJpL-nRg4


ואווזים נאמנים ששבים כל יום לבקר אצל מי שהצילו אותם:

https://youtu.be/2fU4WF40W74

בריכות פנורמיות ידועות כמעניקות תחושות של רוגע יוקרתי ושפע של סטייל, המשתקף נהדר גם בצילומי סלפי וברשתות חברתיות כמו אינסטגרם ופייסבוק.

בריכת אינסוף (Infinity Pool), או בריכת אינפיניטי, היא סוג של בריכה פנורמית. אלא שהיא לא רק נשקפת אל הנוף ומעניקה חוויה עוצרת נשימה מהבריכה עצמה, אלא מתחברת אל הנוף ממש.

מדובר בסוג של אשליה אופטית המדמה כאילו מי הבריכות הללו מתמשכים ומתחברים אל הים הגדול. מכאן האינסוף שבשמן.

זו אשליה אופטית מרהיבה ובמרבית המקרים יקרה למדי, כי הבריכות הללו גם יקרות הרבה יותר להקמה ולתפעול. בין השאר זה נובע מכך שבבריכת האינסוף לא פעם השוליים של הבריכה הם נגטיביים, כלומר אין שוליים. המים בקצות הבריכה נשפכים למטה ויוצרים הרגשה שאין קצה. השוחים חשים כאילו מי הבריכה מתחברים למי הים והתחושה היא של המשכיות מהבריכה לים.

בריכות האינפיניטי הגדולות זוכות לפרסום רב בעולם. כיום הן מצויות גם בווילות יוקרתיות של העשירים, אבל תחילתן במלונות יוקרה בהם הבריכות הללו התחברו בתחילת המילניום הנוכחי למימי האוקיינוס והפכו אותן אז למוקד עלייה לרגל לאלפיון העליון ולעשירי עולם.


הנה בריכת האינפיניטי:

https://youtu.be/FntBejTIn9U


בריכת האינפיניטי הגבוהה בעולם בדובאי:

https://youtu.be/qEJbPQ5aGSQ


בריכת אינפיניטי היא לא פעם בעלת שוליים שליליים:

https://youtu.be/LvD0R_baO0I


וכמה בריכות כולל אינסופיות מדהימות:

https://youtu.be/ZlrPm6Q6SxM?long=yes

אחד מגורמי הטביעה האיומים הוא זֶרֶם סַחַף ( Rip current) או זרם חוזר. זהו זֶרֶם נָסוֹג, האוסף את המים שנשטפו עם הגלים אל החוף ומחזיר אותם לים. מימים ואגמים גדולים ועד אוקיינוסים ענקיים - הזרמים הללו קיימים בכל חוף עם גלים.

הזרם הזה מתחיל באשליה של אזור רגוע במים, אזור ליד החוף, שמפתה להיכנס אליו, במקום לאזורים הסמוכים לו, שאותם שוטפים גלים מאיימים.

אבל הזרם החוזר שמאפיין את האזור השקט הזה, סוחף למעשה את השוחים בו, אל עומק הים, למקום בו הוא עמוק. הוא מאיים להכניע את הנסחפים מתשישות, כי כשהם מתנגדים לו ומנסים לחתור אל החוף, הם נחלשים וניגפים בפני הזרם החזק שמושך אותם אל תוך הים פנימה, הרחק מהחוף, למקום בו ייחלשו ולא יצליחו לשחות יותר.

ודאי לא תאמינו ש-80% מהטובעים שהמצילים רצים להציל הם מי שנקלעו לזרמים כאלה.

לזרם הזה שמות מגוונים. יש המכירים אותו בתור זרם פריצה, אחרים מכנים אותו זרם הסחף ויש המשתמשים בכינוי "הבור".

על פניו הוא נראה כיותר בטוח ויותר שקט, כמעט ללא גלים ועם גוון מים כהה יותר. אבל מדובר באזור הים המסוכן ביותר ליד החוף. במהירות של כחצי מטר בשנייה, עד ל-2.5 מטרים לשנייה, זהו זרם שהוא מהיר יותר ממהירות השחייה של בני-אדם.


#לפני הכניסה למים
ההמלצה היא קודם כל לשחות רק בחופים מוכרזים, תחת עיני המצילים. בשום אופן אל תתפתו להיכנס לאזור המים שנראה רגוע, שצבע המים בו שונה ואין בו גלים.

זה אסור סכנה. אפילו אם אתם מתכוונים רק לעמוד בתוך המים. אם כבר אז היכנסו, לעמוד או לשחות באזור עם הגלים, ליד הזרם החוזר ובניגוד לאינסטינקט שלכם.

בהנחה שאין דגל שחור או אדום ואם אתם רוצים לשחות, אז קחו שנייה, התבוננו במים וזהו את זרמי פריצה שאליהם לא תרצו להיכנס. אם כבר, אז שחו באזורי המים שיש בהם גלים. הם לא יסחפו אתכם אל הים, אלא דווקא אל החוף.


#איך להינצל, אם נקלעתם לסחיפה?
במקרה בו אתם נסחפים אל עומק הים, הריק מהחוף, התחילו בלהירגע ולא להיכנס ללחץ. אל תנסו לשחות אל החוף ונגד הזרם החזק. זה רק יתיש אתכם ויסכן אתכם בטביעה. זכרו שהזרם הזה לא מושך אתכם אל מתחת למים, אלא מרחיק מהחוף.

ולכן, במקום להתנגד ולשחות אל החוף, שחו במקביל לחוף, אל האזור בו יש גלים, עד שתצאו אל מחוץ לזרם. היתרון באזור שיש בו גלים נשברים, שתמצאו את עצמכם נעים לכיוון החוף, עם המים ולא כנגדם.

אם אתם עייפים מדי לשחות הצידה, אל מחוץ לזרם החוזר, הסתובבו לשכיבה על הגב ותצופו על המים. זכרו שמרבית מקרי הטביעה הם תוצאה של עייפות, בליעת מים, שרירים תפוסים ולחץ של מי שנאבק בזרמים החזקים הללו.


#איך נוצר זרם הסחיפה?
זרם הסחף הוא לרוב זרם צר, שעובר בערוץ העובר במעין תעלה תת-ימית, תעלה שנוצרת בין תילי חול, שנוצרו וקיימים מתחת לפני המים.

הזרם נוצר מרוח שיוצרת גלים חזקים. הגלים הללו דוחפים את המים לעבר החוף. הגלים המתקרבים הודפים את המים שנדחפו אל החוף והמים הללו זורמים לאורך החוף, עד שהם מגיעים לאזור השקט, אזור בו אין גלים.

זהו אזור הזרם החוזר. באזור זה אין גלים ולכן המים בו יכולים לזרום בחזרה אל הים. את זה הם עושים בכוח רב ומכאן הסכנה שבהם.


#ובקשה מהמציל...
מצילים וגולשים מנוסים יודעים לזהות בקלות את הזרמים הללו. גם להם הם נראים כיותר בטוחים ושקטים, אבל לא. להם ברור שזרמי הפריצה החוזרים הם המסוכנים יותר.

לכן כדאי שהמצילים יזהו ויסמנו בדגלים, בתחילת המשמרת שלהם, את זרמי הסחף הללו. הכל כדי להרחיק מהם מתרחצים.


הנה הזרם המסוכן הסוחף למעמקים (עברית):

https://youtu.be/ERbWL7H53ZQ


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/M9OMIKsTuqY


הבור שמושך אליו במראהו השקט (עברית):

https://youtu.be/QACherGdhLU


המלצות ותיאור מדויק של ההיחלצות הנכונה מטביעה בזרם (עברית):

https://youtu.be/o0XRtQCt07Q


עיריית אשדוד מסבירה את זה יפה (עברית):

https://youtu.be/9wLTHp0d2Qs


וכתבה על התוצאות העגומות של הזרם החוזר והקטלני (עברית):

https://youtu.be/uEcEBMn0pyw

התשובה היא כן. יש כאלה ששוחים עם כרישים ללא כלוב מגן. שחיה בקרבת להקת כרישי אלמוגים ואפילו האכלה שלהם, הם מסוכנים ביותר ואנשים שעושים את זה נוטלים סיכון מטורף, רק בשביל ההתרגשות המוזרה והבלתי נתפסת הזו. תבטיחו לנו שאתם לא תסתכנו ככה, טוב?

מצד שני, גם הסיכוי הכללי שלכם להיטרף על ידי כריש הוא לא ממש סביר. אם הייתם זוכרים שהסיכוי הוא אחד ל-250 מיליון שכריש יטרוף אתכם זה היה אומר לכם משהו?

אולי תתפלאו לדעת אבל הסיכוי שלכם למות בגלל מכונת השתייה עם המטבעות ופחיות השתיה הוא פי 2 מהסיכוי שכריש ירצה לסעוד בכם את הארוחה שלו.. במילים אחרות - לכו לים ואל תסתגרו בבית!


הנה הכריש (מתורגם):

https://youtu.be/svlEfxTyJQE


רוכבי הכרישים בפעולה:

http://youtu.be/bj5ufMLKYhk?t=5m7s