שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נולד Apple II המחשב האישי הראשון?
על אף שהמושג "מחשב אישי" היה קיים כבר משנות ה-60 של המאה הקודמת, כנראה שמחשב Apple II הוא הראשון שזכאי להיקרא "המחשב האישי". חברת Apple והמייסדים שלה סטיב ווזניאק וסטיב ג'ובס, כללו במחשב זה גם מסך ומקלדת, לראשונה בתולדות המחשב. הם היו הראשונים שדאגו לפתרון כולל ומספק למחשוב ביתי של ממש.
כבר בשנות ה-70, כמעט מהתחלה, היו מחשבי אפל גם המחשבים האישיים הראשונים בעולם שאפשרו למשתמשים הרחבה שלהם בעזרת כרטיסים.
לאחר שהמחשב הראשון של אפל סימן את הדרך וזכה להצלחה מוגבלת, יצא מחשב ה-Apple 2 ב-1977. הוא היה המחשב הצבעוני הראשון מאז ומעולם והפך די מהר למחשב האישי הפופולארי ביותר בעולם.
מי שאימצה את מחשבי Apple בהתלהבות הייתה מערכת החינוך האמריקאית ואלה שהלכו בעקבותיה. מחשבי "אפל" קסמו למחנכים ולמורי המחשבים מפני שהיו מצוידים בכלי תכנות פשוטים ואפשרו לתלמידים ללמוד תכנות בשפות מחשב פשוטות ומתאימות לילדים, כמו שפת בייסיק ושפת לוגו שהתבססה על גרפיקה ועל תכנות הליכים שעל הילד ללמד צב וירטואלי לבצע.
ה"אפל 2" גם סימן את הדרך למחשבי קומודור, אטארי, ספקטרום וה-PC (קיצור של "מחשב אישי" באנגלית) ולמחשבי המקינטוש שיבואו אחריהם. הוא היה העתיד והמחשב האישי החשוב ביותר של שנות ה-70.
הנה ההתחלה של מייסדי אפל ומפתחי המחשב האישי הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/DQh-1N_inMc
מחשב האפל הראשון "Apple I" של שני היזמים משנת 1976:
https://youtu.be/sH-g9SyX4S0
על החידוש של אפל בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/fnzUSWfAzhk
וסרטון הפרסומת המקורי למחשב ה"אפל 2":
http://youtu.be/FxZ_Z-_j71I
איך נולדה מערכת ההפעלה MS-DOS של מחשב הפיסי?
מערכת ההפעלה דוס של מיקרוסופט (MS-DOS) היא אחד הפרדוקסים הגדולים של עולם המחשבים. מצד אחד היא הייתה בעלת מראה מסך מכוער, לא אינטואיטיבית וחייבה את המשתמש ללמוד הרבה כדי להשתמש בה ולזכור עשרות פקודות, כדי לעשות פשוטות כמו העתקה או הדבקה.
מצד שני היא זו שהצליחה להפוך את המחשב האישי לפופולרי באופן שלא יאומן ונמכרה במיליוני עותקים רבים.
מערכת ה-MS-DOS, או בכינוי של החבר'ה "דוס", נכתבה בהמשך למערכת ההפעלה המקורית, שפיתח מתכנת עצמאי בשם טים פטרסון, בעל חנות רדיו-שק. אותו פיטרסון מכר את התוכנה שפיתח לחברת מיקרוסופט וקיבל עבורה סכום זעום. בידי מיקרוסופט הפכה אותה מערכת הפעלה להצלחה מסחרית עצומה ועולמית.
ההצלחה הייתה בעיקר תודות לכך שהשימוש ב-MS-DOS לא הוגבל למחשבים של חברת יבמ וכך השתמשו בה מאות מיליוני מחשבים זולים שיוצרו במזרח וכונו "תואמי יבמ".
אז אחרי שצלחו את ההמתנה האינסופית לטעינה של דוס והתרגלו לממשק המייאש, יש הרבה שיאמרו שהיה בה גם משהו מדליק. לא מעט אנשי מחשבים מצליחים ימשיכו שנים רבות אחר כך להשתמש ביכולות, בפשטות, בתכליתיות ובנוחות המשונה של מערכת ההפעלה הלא-גרפית הזו.
קצת נתונים משעשעים על DOS: הקוד, שנכתב כולו בשפת אסמבלי 8086, כלל 7 קובצי מקור בלבד. 3 שנים מאוחר יותר יצאה גרסה 2.0 שכללה כבר כ-100 קובצי ASM והציעה כמה חידושים, כמו תמיכה בכונן קשיח ל-IBM XT עם נפח אחסון "עצום" של 32MB ותמיכה בתקליטונים, או דיסקטים כמו שהם כונו אז, בגודל של 5.25 אינץ’. הקיבולת שלהם הייתה או 180KB או 360KB לדיסקט.
הנה סיפורה של ה-MS-DOS:
https://youtu.be/Fvx5L3RnjAA
סטיב ג'ובס, המתחרה האגדי מחברת Apple, לועג ל-DOS:
https://youtu.be/KMX_FuOLoCI
סרטון שנועד לעודד שדרוג לגרסת MS-DOS 5:
https://youtu.be/NfpYrem94q0
כך DOS נראתה:
https://youtu.be/1bKNts8liWI
וסרט תיעודי על הנצחון של DOS בדרך להיות מערכת ההפעלה של ה-IBM PC:
https://youtu.be/bLVbSjDq0DE?long=yes
איך הפכו מחשבי הפיסי לנפוצים ביותר בעולם?
מחשבי ה-PC החלו ממחשב ה-IBM PC (יבמ פי סי) שנולד ב-1981 בחברת המחשבים הגדולה בעולם, חברת IBM. הוא היה כה משפיע ופורץ דרך מבחינת תפוצתו והפופולריות שלו, שהשם PC, ראשי תיבות של "Personal Computer" - מחשב אישי, הפך לסימן ההיכר של מחשבי IBM PC ותואמיהם.
חברת יבמ, עד אז בעיקר יצרנית של מחשבי ענק לחברות וארגונים, הצליחה בזכותו להפוך במהירות גם למלכת המחשבים האישיים. ה-IBM PC שלה כבש בסערה את כל העולם. המחשוב הביתי פרח והחברה שלטה בשוק כמעט חדש של עשרות מיליארדים בשנה. נראה היה אז שהעתיד כולו שלה.
אך הצלחת החברה בהנהגה של שוק המחשב האישי, שזכה לשם "PC", הייתה קצרה. הסיבה לכך היא טעות קטנה, שבטווח הקצר אפשרה לה להפוך את המחשב האישי שלה לסטנדרט בתחום המחשוב האישי, אבל לטווח הארוך עלתה לה ביוקר. היא יצרה ארכיטקטורה פתוחה למחשב הזה, כלומר השאירה את הדלת פתוחה לפיתוחי חומרה של צדדים שלישיים, חברות שיפתחו חלקים למחשבים שלה וגם תוכנות, באופן כמעט חופשי.
אז אמנם יבמ הזמינה חלקים רבים של המחשב מספקים חיצוניים. אבל במקביל מכרו הללו את הידע והחלקים שלהם גם ליצרניות מחשבים אחרות במזרח.
בטווח הקצר הארכיטקטורה הפתוחה שירתה מצוין את IBM, מכיוון שהיא יצרה אקו-סיסטם שהיא הייתה במרכזו. אבל לטווח הארוך זה גם השאיר את הדלת פתוחה לשלל מוצרים מתחרים ולמחשבים שלמים שיוצרו בלעדיה ויעקפו אותה. בגדול.
בנוסף, IBM גם אפשרה, יש אומרים בטעות, לחברת "מיקרוסופט" שיצרה בשבילה את תוכנת DOS, מערכת ההפעלה שהפעילה את ה-PC, למכור אותה גם ליצרנים אחרים.
זה בדיוק מה שהיה דרוש ליצרנים הללו כדי שיתחילו לייצר מחשבים מתחרים שיחקו לחלוטין את מחשב ה-IBM PC. המחשבים הללו כונו בציבור "תואמי IBM". יצרניהם גם התקינו את מערכת ההפעלה DOS של מיקרוסופט עליהם ולפיכך הם הציגו ביצועים דומים לשל מחשב ה-IBM PC. כמובן שמחירם היה זול משמעותית מזה של ה-PC המקורי של IBM. בהמשך תואמי ה-IBM אף הצליחו להציג ביצועים טובים ממנו.
אז "תואמי ה-IBM" נמכרו בכמויות ענקיות, לעומת מחשבי IBM PC עצמם, שהיו יקרים הרבה יותר ונמכרו פחות ופחות. ההמונים, הסתבר, ויתרו על האיכות בתמורה למחיר זול. הם לא היו צריכים את המחשב המצוין והסתפקו פשוט ב"מחשב טוב".
כך מצאה את עצמה החברה שהביאה את המחשב אל כל משרד ובית בעולם המודרני, כשהיא מפסידה כסף רב בתחום ומחשביה אף הולכים ונעשים נחותים לעומת המתחרים, כולל חברות סטארט-אפ כמו Compaq, Dell ו- Gateway ולצידן מתחרות מבוססות דוגמת Digital והיולט פקרד.
בהמשך, לאחר שנים שבהן הצליחה IBM לבסס רק את תחום המחשבים הניידים האיכותיים שלה, היא החליטה לעזוב את התחום ולחזור ולהתרכז בתחום הארגוני והעסקי. החברה מכרה את כל קו הפיתוח והייצור של מחשבים אישיים ליצרנית סינית ובהמשך גם את קו הניידים המצליחים שלה Lenovo לסינים ופרשה לחלוטין מעולם הפי.סי.
הנה מחשב היבמ PC של יבמ:
https://youtu.be/QSjNu9WW118
חובבי מחשב מספרים על מחשבי ה-IBM PC:
https://youtu.be/qszR8-2PTtU
כך עבדו אתו:
https://youtu.be/igQpCococwQ
וכך הפיסי עבד:
https://youtu.be/mksB3v3ciq0
יבמ עבדה על טכנולוגיות מתקדמות בשבילו:
https://youtu.be/3pNGO5ppfQ8
פרסומת עם צ'ארלי צ'אפלין משנות ה-80 למחשב הזה:
https://youtu.be/kQT_YCBb9ao
סיפורו של הפי סי הראשון:
https://youtu.be/0PceJO3CAGI?long=yes
וסרט ארוך על המנוע שלו - מערכת ההפעלה DOS:
https://youtu.be/bLVbSjDq0DE?long=yes
איך הפך ביל גייטס את הפי.סי. למחשב הנמכר בעולם?
הבחור הצעיר שנסע בחזרה אל משרדי החברה הקטנה שהקים, כבר ידע שההתחייבות שנתן לחברת יבמ, לספק מערכת הפעלה למחשב האישי החדש שהם עומדים להוציא לשוק, היא בעייתית. הרי אין לו מערכת הפעלה שכזה והוא לא מפתח אותה.
מטכנאי-מתכנת שהכיר, הוא רכש בגרושים את מערכת ההפעלה החובבנית שההוא פיתח. את הקוד שקנה הוא הפך למערכת ההפעלה DOS. בתוך זמן קצר היא תהיה למערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בשנות השמונים.
כי החוצפה וההעזה הצליחו לו. אז הכירו את ביל גייטס (Bill Gates), היזם האמריקאי שהקים את חברת "מיקרוסופט". ההצלחה העסקית והטכנולוגית הנדירה שהוא הניע הפכה אותו לאחד מהמנהלים החזקים בעולם ולאיש העשיר בעולם.
כבר בצעירותו הסתמן ביל כגאון. מוריו פטרו אותו מתכנית הלימודים הרגילה ואפשרו לו לשקוד על כתיבת קוד.
ה-DOS שהוא שיווק לחברת IBM תהפוך למפרש והרוח של מהפכת המחשב האישי, שתשנה את העולם לחלוטין. את מיקרוסופט, החברה שבראשה עמד גייטס, היא תעשיר ברמות בלתי נתפסות.
איך זה קרה? - בפיקחותו דאג ביל שבהסכם עם IBM לא ייכלל סעיף בלעדיות. בהמשך, רגע אחרי שמחשב ה-IBM PC יצא לשוק וכבש אותו בסערה, הוא החל למכור את מערכת ההפעלה שלו לעשרות ומאות יצרני מחשבים "תואמי IBM" והפך את מיקרוסופט, חברת התוכנה שהקים יחד עם פול אלן, לחברה החזקה בעולם הטכנולוגיה.
עד היום ההסכם הזה, שעשה עם חברת יבמ, נחשב למהלך העסקי הכי מוצלח בכל הזמנים.
במשך שנים רבות הוא כיהן כמנכ"ל ואדריכל התוכנה הראשי של החברה. כשהחליט שדי לו, הוא פרש והקדיש את עצמו למטרות חשובות יותר. גם כיום הוא פעיל במיקרוסופט, אם כי הרבה פחות ויותר כבעל מניות בה.
מי שהודיע למוריו שבגיל 30 הוא מתכוון להיות מיליונר, הפך בגיל 31 למיליארדר. אבל זה לא נעצר שם. במרבית הקריירה שלו גייטס היה האיש העשיר בעולם. פה ושם מישהו עבר אותו אבל אז מיקרוסופט הייתה מסיימת רבעון מוצלח והוא שב לראש הטבלה.
כיום הוא משקיע את מרבית זמנו בפתרון בעיות לטובת העולם כולו. גייטס קורא המון ספרי מדע ומחקרים ומסמן תחומים שבהם הוא יכול לסייע בכספו לפיתוחים טכנולוגיים חשובים וטובים לאנושות. הוא משקיע בהם ממון רב מכספה של הקרן שהקים עם רעייתו ומחזק יזמים שמציעים פתרונות לבעיות גדולות שכאלה.
גייטס הוא גם נדבן, שהקים קרן צדקה שמאפשרת למיליארדרים שמוכנים לתרום חצי מהונם לצדקה להתחייב לעשות זאת. הוא ומלינדה גייטס רעייתו, שייסדו את קרן הצדקה הענקית, כבר הודיעו שבמותם ייתרם 95% מהונם לצדקה. ילדיהם יצטרכו "להסתפק" במיליארדים בודדים...
הנה סיפור הצלחתו של ביל גייטס (עברית):
http://youtu.be/y3FDcT6h_mc
בשנות ה-80 ביל גייטס מפרגן למקינטוש של Apple ומיקרוסופט מקפידה לפתח לו תוכנות מעולות משלה, שגם מייצרות לה רווחים נאים:
https://youtu.be/-5zeJyQ31rM
עוד על מיקרוסופט מפעל חייו של ביל גייטס (מתורגם):
http://youtu.be/ynGwwfsYA-U
כמה עשיר ביל גייטס?
http://youtu.be/IvRM4fHKTQI
הנה סיפורה של העסקה המוצלחת ביותר בכל הזמנים:
https://youtu.be/Qc5khH5gllg?long=yes
וסרט תיעודי על חייו של גייטס:
https://youtu.be/saQK8Y4h2uM?long=yes
מה היה מיוחד בספקטרום סינקלייר?
ספקטרום סינקלייר (ZX Spectrum Sinclair), או בקיצור "ספקטרום", כמו שקראו לו הצעירים של האייטיז, היה מחשב קטן למשחקים. בשנות ה-80 הוא נחשב למושא התשוקה של ילדים ובני נוער רבים בעולם, בעיקר בנים שאהבו משחקים וטכנולוגיה.
מפתח המחשב הזה, סר קלייב סינקלייר הבריטי, הגה בתחילת שנות השמונים רעיון מדהים. הוא לקח את המחשב האישי של התקופה ובדק כמה יוכל להוציא ממנו, כדי ליצור מחשב אישי זול ושימושי, שמיועד בעיקר למשחקי מחשב.
ומחשב הספקטרום שהוא עיצב היה אכן קטן, בגודל של מחצית מגודל מקלדת מחשב של אותם ימים. בתוך גוף המחשב נכללה גם המקלדת, שהייתה קלידים שבלטו ממנו, או בליטות של גומי, שעליהם הודפסו הקלידים.
קלייב סינקלייר גם הכניס לתוך המחשב מראש מגוון של משחקי מחשב ובכך אפשר לרוכשים להפעילו כבר מהרגע הראשון. בהמשך הם יכולים היו לקנות משחקים על גבי קלטות טייפ ולהעלותם למחשב באמצעות טייפ קלטות שחובר אליו.
המחשב הזה היה המפגש הראשון עם עולם המחשבים, של מי שיהיו בשנות האלפיים יזמי הייטק ומפתחים מהמובילים בעולם. מחשבים ומשחקי מחשב, חייבים לומר זאת עתה, כבר אז לא היו משחק.
הנה סיפורו של מחשב הספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/M1bC9wXe2LQ
פרסומות ספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/MPSSJ_hFYhQ
אנבוקסינג 35 שנה אחרי:
https://youtu.be/sP3ucWSUtKs
ו-50 מהמשחקים שהובילו בזירת הספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/9xoL8FmQcoM
מה היה מחשב ה"ליסה"?
ה"ליסה" (LISA) היה המחשב הראשון שצויד בעכבר. העכבר היה רק חלק בממשק המשתמש הגרפי (GUI) שפיתחה חברת אפל, מטכנולוגיה נטושה שחברת זירוקס יישמה כבר ב-1973, אבל כשלה מסחרית. בניגוד לזירוקס הפליא סטיב ג'ובס ליישם את ההמצאה בממשק ידידותי באופן מדהים, שחיבר בין העכבר לסמן שנע בהתאמה על המסך והפעיל תוכנות שונות על ידי לחיצה כפולה על אייקונים.
בשנת 1983 הציגה חברת אפל את ליסה, כמחשב האישי הראשון עם ממשק המשתמש הגרפי. הגישה החדשה והפשוטה הזו לתקשר עם מחשב, באמצעות הקלקה בעכבר על טקסט וגרפיקה ופתיחה של חלונות, הפכה את המחשבים לקלים לשימוש לכולם. ה"ליסה" היה ראשי תיבות של Local Integrated Software Architecture ובו-זמנית התאים גם לשם של בתו של סטיב ג'ובס, ליסה.
אבל "ליסה" לא נחל הצלחה. לאחר הפיתוח היקר מאד, אפל שיווקה אותו כמחשב יקר להפליא, שעלה 10 אלפים דולר, המון כסף גם היום. היו לו בעיות בכוננים וגם החלפת הטכנולוגיה שלהם לא סייעה לו מספיק. גם המעבד המרשים שבו הוא צויד, לא הצליח להריץ את מערכת ההפעלה הגאונית אך כבדה מדי... התוצאה הייתה שחברות תוכנה מחוץ לאפל לא כתבו תוכנות לליסה והמחשב הגאוני נותר הבטחה שלא מומשה.
לאחר 100 אלף יחידות שנמכרו ממחשב הליסה, נסגר פס הייצור שלו. השנה היתה 1984 ואפל הרי הוציאה את המחשב שיממש את ההבטחה של הליסה וישנה את עולם המחשבים האישיים לתמיד. קוראים לו מקינטוש. הוא העתיד של עולם המחשבים האישיים, אבל זה כבר סיפור אחר.
הנה פרסומת למחשב הליסה:
http://youtu.be/FDsbOMR_kU4
ומצגת וידאו של הליסה:
http://youtu.be/RW25-OuoFIk
כיצד הגיע מחשב הקומודור לכולם?
פעם הייתה חברת קומודור יצרנית המחשבים האישיים המצליחה ביותר בעולם. המחשבים שהיא יצרה, במיוחד מחשב הקומודור 64 (Commodore 64) נמכרו כמו לחמניות טריות.
מחשבי קומודור היו פופולאריים בעולם ונמכרו במיליוני יחידות, הצלחה בולטת מאד באותה תקופה. בישראל הם בלטו במיוחד בשיווק המרשים שלהם, במחיר הזול יחסית ובתפוצה הגדולה שלהם. רבים הכירו את עולם המחשבים בזכות הקומודור מדגם ה-64 שקיבלו או רכשו אז. המחשב הזה שיצא ב-1982 מכר אז 17 מיליון יחידות.
שוק המשחקים, התוכנות והציוד ההיקפי של מחשבי הקומודור, היה ענקי ותוסס. היו להם שלל אביזרי הרחבה שאפשרו להתאימם לצרכי המשתמש.
כמו מרבית המחשבים באותה תקופה, גם הם לא הגיעו עם מסך משלהם, אלא חוברו לטלוויזיה הביתית דרך שקע האנטנה. בכך הם הזכירו יותר קונסולות משחק כמו האטארי ופחות את המחשבים האישיים שיבואו אחריהם, כמו מחשב האפל ומחשב הפיסי ובמיוחד מחשב המקינטוש, שיכלול את המסך בתוך מארז המחשב.
גורלו של המחשב החזק שנולד אחרי ה-64, כבר היה שונה. לרוע מזלו, יצא הקומודור 128 לשוק במקביל למחשבי ה-PC של יבמ שהפכו להצלחה מסחררת. מצוידים במערכת ההפעלה "החדשנית" של מיקרוסופט, DOS, השתלטו מחשבי הפיסי ותואמיהם מטאייוון במהירות על עולם המחשבים האישיים. חברת קומודור ראתה בעיניים כלות כיצד הולך ועובר שוק המחשבים, שבו שלטה, לידיים אחרות. די מהר היא נעלמה מהמפה, ביחד עם יצרנים אחרים שהתעקשו להצמד למערכות הפעלה זניחות.
לא מעט מהיזמים ומהנדסי המחשבים הידועים בעולם החלו את דרכם בתור מתכנתי וחובבי קומודור. רבים זוכרים לו חסד נעורים ויצרו לו תוכנות אמולציה, המאפשרות להפעיל את התוכנות שלו על מחשבי פיסי רגילים ולהנות מהזכרונות של הקומודור 64 עם הפיקסלים של פעם.
הנה מחשב הקומודור שהצליח בתחילת שנות ה-80:
http://youtu.be/hx2xb_lD92g?t=2m33s&end=4m43s
יש מי שמשתמשים בו גם ב-2015:
http://youtu.be/cra25jlgyeQ
הנה מייקרית שבנתה ממחשב קומודור 64 כלי נגינה שמשלב באס עם אלקטרוניקה:
http://youtu.be/_kDhpFaf4EY
איך קידמה זירוקס את עולם המחשב האישי?
מהי שפת לוגו עם גרפיקת הצב?
שפת לוגו (LOGO) הייתה שפת תכנות שפיתח צוות בראשות סימור פפרט, במכון המדיה לאב, לצרכי הוראה לילדים. היא הייתה "שפת תכנות חינוכית".
הרעיון של פפרט היה ללמד ילדים לתכנת. טענתו החשובה הייתה שממש כמו שאנו מלמדים ילדים ומקנים להם יכולות שונות, מיומנויות, מערכות סימבוליות כמו שפה ועוד, חשוב ללמד אותם גם לתכנת. כי לתכנת זה לתכנן ואחרי התכנון אתה מלמד את המכונה לבצע את התכנית שלך.
הרעיון היפה של פפרט היה לשלב בשפת התכנות לוגו את גרפיקת הצב המיוחדת שפיתח בשבילה. משימות הלימוד אפשרו לילדים לתכנת את הפעולות של צב מדומה על המסך. תוך כדי פעולותיו של הצב, לפי הוראות התיכנות של התלמיד, הוא יוצר צורות גרפיות צבעוניות ומרהיבות עין.
מה שמיוחד כאן הוא שפפרט ואנשיו, מפתחי שפת לוגו וכולם מדעני מחשב מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) , הצליחו לאפשר לילדים ללמוד תכנות פרוצדורלי. אבל הם לומדים בלוגו גם על חשיבה, בזמן שהם מתכנתים. בעת שהתלמיד מלמד את הצב לייצר צורות ולבצע פעולות גרפיות מורכבות, הוא מפתח את החשיבה שלו ואת יכולת התכנון, יכולת לפרק פעולה מורכבת לשורת פעולות פשוטות שמרכיבות אותה, להציב מטרות ארוכות טווח ואפילו לדחות סיפוקים.
לכאורה, הוצע למתכנתים הצעירים בשפה הזו מעט מאד. סט הפקודות שנלמדו בה היה מאד בסיסי, כשהמתכנתים הצעירים יכולים להתחיל ממנו את הדרך. בהמשך הם יכולים להגדיר מסט הפקודות הבסיסיות הזה, פקודות נוספות בעצמם, על ידי הגדרה של הליכים, רוטינות מתקדמות יותר.
אגב, חלק מהיופי בשפת Logo הוא שהיא התבססה על שפת התכנות LISP, שפה שנועדה בעיקר ליישומים של בינה מלאכותית. בתור שכזו היא כללה לא מעט מאפיינים שבדרך כלל ניתן למצוא בעיקר בשפות תכנות מתקדמות יחסית.
הנה שפת התכנות הלימודית לוגו:
https://youtu.be/g6kmVHfMQvY
ילדי שנות השמונים "פוקדים" על הצב בתכנית בשפת לוגו:
https://youtu.be/dDc3Uhl0qXw
כך כותבים תכניות פשוטות בשפת לוגו (עברית):
https://youtu.be/uzvFNDO2lPA
והרצאה על אמנות שיוצרים עם קוד, שיטת יצירה שהמרצה התאהב בה בעזרת שפת לוגו בשנות ה-80:
https://youtu.be/6avJHaC3C2U?long=yes
על אף שהמושג "מחשב אישי" היה קיים כבר משנות ה-60 של המאה הקודמת, כנראה שמחשב Apple II הוא הראשון שזכאי להיקרא "המחשב האישי". חברת Apple והמייסדים שלה סטיב ווזניאק וסטיב ג'ובס, כללו במחשב זה גם מסך ומקלדת, לראשונה בתולדות המחשב. הם היו הראשונים שדאגו לפתרון כולל ומספק למחשוב ביתי של ממש.
כבר בשנות ה-70, כמעט מהתחלה, היו מחשבי אפל גם המחשבים האישיים הראשונים בעולם שאפשרו למשתמשים הרחבה שלהם בעזרת כרטיסים.
לאחר שהמחשב הראשון של אפל סימן את הדרך וזכה להצלחה מוגבלת, יצא מחשב ה-Apple 2 ב-1977. הוא היה המחשב הצבעוני הראשון מאז ומעולם והפך די מהר למחשב האישי הפופולארי ביותר בעולם.
מי שאימצה את מחשבי Apple בהתלהבות הייתה מערכת החינוך האמריקאית ואלה שהלכו בעקבותיה. מחשבי "אפל" קסמו למחנכים ולמורי המחשבים מפני שהיו מצוידים בכלי תכנות פשוטים ואפשרו לתלמידים ללמוד תכנות בשפות מחשב פשוטות ומתאימות לילדים, כמו שפת בייסיק ושפת לוגו שהתבססה על גרפיקה ועל תכנות הליכים שעל הילד ללמד צב וירטואלי לבצע.
ה"אפל 2" גם סימן את הדרך למחשבי קומודור, אטארי, ספקטרום וה-PC (קיצור של "מחשב אישי" באנגלית) ולמחשבי המקינטוש שיבואו אחריהם. הוא היה העתיד והמחשב האישי החשוב ביותר של שנות ה-70.
הנה ההתחלה של מייסדי אפל ומפתחי המחשב האישי הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/DQh-1N_inMc
מחשב האפל הראשון "Apple I" של שני היזמים משנת 1976:
https://youtu.be/sH-g9SyX4S0
על החידוש של אפל בשנות ה-80 (עברית):
https://youtu.be/fnzUSWfAzhk
וסרטון הפרסומת המקורי למחשב ה"אפל 2":
http://youtu.be/FxZ_Z-_j71I
מערכת ההפעלה דוס של מיקרוסופט (MS-DOS) היא אחד הפרדוקסים הגדולים של עולם המחשבים. מצד אחד היא הייתה בעלת מראה מסך מכוער, לא אינטואיטיבית וחייבה את המשתמש ללמוד הרבה כדי להשתמש בה ולזכור עשרות פקודות, כדי לעשות פשוטות כמו העתקה או הדבקה.
מצד שני היא זו שהצליחה להפוך את המחשב האישי לפופולרי באופן שלא יאומן ונמכרה במיליוני עותקים רבים.
מערכת ה-MS-DOS, או בכינוי של החבר'ה "דוס", נכתבה בהמשך למערכת ההפעלה המקורית, שפיתח מתכנת עצמאי בשם טים פטרסון, בעל חנות רדיו-שק. אותו פיטרסון מכר את התוכנה שפיתח לחברת מיקרוסופט וקיבל עבורה סכום זעום. בידי מיקרוסופט הפכה אותה מערכת הפעלה להצלחה מסחרית עצומה ועולמית.
ההצלחה הייתה בעיקר תודות לכך שהשימוש ב-MS-DOS לא הוגבל למחשבים של חברת יבמ וכך השתמשו בה מאות מיליוני מחשבים זולים שיוצרו במזרח וכונו "תואמי יבמ".
אז אחרי שצלחו את ההמתנה האינסופית לטעינה של דוס והתרגלו לממשק המייאש, יש הרבה שיאמרו שהיה בה גם משהו מדליק. לא מעט אנשי מחשבים מצליחים ימשיכו שנים רבות אחר כך להשתמש ביכולות, בפשטות, בתכליתיות ובנוחות המשונה של מערכת ההפעלה הלא-גרפית הזו.
קצת נתונים משעשעים על DOS: הקוד, שנכתב כולו בשפת אסמבלי 8086, כלל 7 קובצי מקור בלבד. 3 שנים מאוחר יותר יצאה גרסה 2.0 שכללה כבר כ-100 קובצי ASM והציעה כמה חידושים, כמו תמיכה בכונן קשיח ל-IBM XT עם נפח אחסון "עצום" של 32MB ותמיכה בתקליטונים, או דיסקטים כמו שהם כונו אז, בגודל של 5.25 אינץ’. הקיבולת שלהם הייתה או 180KB או 360KB לדיסקט.
הנה סיפורה של ה-MS-DOS:
https://youtu.be/Fvx5L3RnjAA
סטיב ג'ובס, המתחרה האגדי מחברת Apple, לועג ל-DOS:
https://youtu.be/KMX_FuOLoCI
סרטון שנועד לעודד שדרוג לגרסת MS-DOS 5:
https://youtu.be/NfpYrem94q0
כך DOS נראתה:
https://youtu.be/1bKNts8liWI
וסרט תיעודי על הנצחון של DOS בדרך להיות מערכת ההפעלה של ה-IBM PC:
https://youtu.be/bLVbSjDq0DE?long=yes
מחשבי ה-PC החלו ממחשב ה-IBM PC (יבמ פי סי) שנולד ב-1981 בחברת המחשבים הגדולה בעולם, חברת IBM. הוא היה כה משפיע ופורץ דרך מבחינת תפוצתו והפופולריות שלו, שהשם PC, ראשי תיבות של "Personal Computer" - מחשב אישי, הפך לסימן ההיכר של מחשבי IBM PC ותואמיהם.
חברת יבמ, עד אז בעיקר יצרנית של מחשבי ענק לחברות וארגונים, הצליחה בזכותו להפוך במהירות גם למלכת המחשבים האישיים. ה-IBM PC שלה כבש בסערה את כל העולם. המחשוב הביתי פרח והחברה שלטה בשוק כמעט חדש של עשרות מיליארדים בשנה. נראה היה אז שהעתיד כולו שלה.
אך הצלחת החברה בהנהגה של שוק המחשב האישי, שזכה לשם "PC", הייתה קצרה. הסיבה לכך היא טעות קטנה, שבטווח הקצר אפשרה לה להפוך את המחשב האישי שלה לסטנדרט בתחום המחשוב האישי, אבל לטווח הארוך עלתה לה ביוקר. היא יצרה ארכיטקטורה פתוחה למחשב הזה, כלומר השאירה את הדלת פתוחה לפיתוחי חומרה של צדדים שלישיים, חברות שיפתחו חלקים למחשבים שלה וגם תוכנות, באופן כמעט חופשי.
אז אמנם יבמ הזמינה חלקים רבים של המחשב מספקים חיצוניים. אבל במקביל מכרו הללו את הידע והחלקים שלהם גם ליצרניות מחשבים אחרות במזרח.
בטווח הקצר הארכיטקטורה הפתוחה שירתה מצוין את IBM, מכיוון שהיא יצרה אקו-סיסטם שהיא הייתה במרכזו. אבל לטווח הארוך זה גם השאיר את הדלת פתוחה לשלל מוצרים מתחרים ולמחשבים שלמים שיוצרו בלעדיה ויעקפו אותה. בגדול.
בנוסף, IBM גם אפשרה, יש אומרים בטעות, לחברת "מיקרוסופט" שיצרה בשבילה את תוכנת DOS, מערכת ההפעלה שהפעילה את ה-PC, למכור אותה גם ליצרנים אחרים.
זה בדיוק מה שהיה דרוש ליצרנים הללו כדי שיתחילו לייצר מחשבים מתחרים שיחקו לחלוטין את מחשב ה-IBM PC. המחשבים הללו כונו בציבור "תואמי IBM". יצרניהם גם התקינו את מערכת ההפעלה DOS של מיקרוסופט עליהם ולפיכך הם הציגו ביצועים דומים לשל מחשב ה-IBM PC. כמובן שמחירם היה זול משמעותית מזה של ה-PC המקורי של IBM. בהמשך תואמי ה-IBM אף הצליחו להציג ביצועים טובים ממנו.
אז "תואמי ה-IBM" נמכרו בכמויות ענקיות, לעומת מחשבי IBM PC עצמם, שהיו יקרים הרבה יותר ונמכרו פחות ופחות. ההמונים, הסתבר, ויתרו על האיכות בתמורה למחיר זול. הם לא היו צריכים את המחשב המצוין והסתפקו פשוט ב"מחשב טוב".
כך מצאה את עצמה החברה שהביאה את המחשב אל כל משרד ובית בעולם המודרני, כשהיא מפסידה כסף רב בתחום ומחשביה אף הולכים ונעשים נחותים לעומת המתחרים, כולל חברות סטארט-אפ כמו Compaq, Dell ו- Gateway ולצידן מתחרות מבוססות דוגמת Digital והיולט פקרד.
בהמשך, לאחר שנים שבהן הצליחה IBM לבסס רק את תחום המחשבים הניידים האיכותיים שלה, היא החליטה לעזוב את התחום ולחזור ולהתרכז בתחום הארגוני והעסקי. החברה מכרה את כל קו הפיתוח והייצור של מחשבים אישיים ליצרנית סינית ובהמשך גם את קו הניידים המצליחים שלה Lenovo לסינים ופרשה לחלוטין מעולם הפי.סי.
הנה מחשב היבמ PC של יבמ:
https://youtu.be/QSjNu9WW118
חובבי מחשב מספרים על מחשבי ה-IBM PC:
https://youtu.be/qszR8-2PTtU
כך עבדו אתו:
https://youtu.be/igQpCococwQ
וכך הפיסי עבד:
https://youtu.be/mksB3v3ciq0
יבמ עבדה על טכנולוגיות מתקדמות בשבילו:
https://youtu.be/3pNGO5ppfQ8
פרסומת עם צ'ארלי צ'אפלין משנות ה-80 למחשב הזה:
https://youtu.be/kQT_YCBb9ao
סיפורו של הפי סי הראשון:
https://youtu.be/0PceJO3CAGI?long=yes
וסרט ארוך על המנוע שלו - מערכת ההפעלה DOS:
https://youtu.be/bLVbSjDq0DE?long=yes
הבחור הצעיר שנסע בחזרה אל משרדי החברה הקטנה שהקים, כבר ידע שההתחייבות שנתן לחברת יבמ, לספק מערכת הפעלה למחשב האישי החדש שהם עומדים להוציא לשוק, היא בעייתית. הרי אין לו מערכת הפעלה שכזה והוא לא מפתח אותה.
מטכנאי-מתכנת שהכיר, הוא רכש בגרושים את מערכת ההפעלה החובבנית שההוא פיתח. את הקוד שקנה הוא הפך למערכת ההפעלה DOS. בתוך זמן קצר היא תהיה למערכת ההפעלה הפופולרית ביותר בשנות השמונים.
כי החוצפה וההעזה הצליחו לו. אז הכירו את ביל גייטס (Bill Gates), היזם האמריקאי שהקים את חברת "מיקרוסופט". ההצלחה העסקית והטכנולוגית הנדירה שהוא הניע הפכה אותו לאחד מהמנהלים החזקים בעולם ולאיש העשיר בעולם.
כבר בצעירותו הסתמן ביל כגאון. מוריו פטרו אותו מתכנית הלימודים הרגילה ואפשרו לו לשקוד על כתיבת קוד.
ה-DOS שהוא שיווק לחברת IBM תהפוך למפרש והרוח של מהפכת המחשב האישי, שתשנה את העולם לחלוטין. את מיקרוסופט, החברה שבראשה עמד גייטס, היא תעשיר ברמות בלתי נתפסות.
איך זה קרה? - בפיקחותו דאג ביל שבהסכם עם IBM לא ייכלל סעיף בלעדיות. בהמשך, רגע אחרי שמחשב ה-IBM PC יצא לשוק וכבש אותו בסערה, הוא החל למכור את מערכת ההפעלה שלו לעשרות ומאות יצרני מחשבים "תואמי IBM" והפך את מיקרוסופט, חברת התוכנה שהקים יחד עם פול אלן, לחברה החזקה בעולם הטכנולוגיה.
עד היום ההסכם הזה, שעשה עם חברת יבמ, נחשב למהלך העסקי הכי מוצלח בכל הזמנים.
במשך שנים רבות הוא כיהן כמנכ"ל ואדריכל התוכנה הראשי של החברה. כשהחליט שדי לו, הוא פרש והקדיש את עצמו למטרות חשובות יותר. גם כיום הוא פעיל במיקרוסופט, אם כי הרבה פחות ויותר כבעל מניות בה.
מי שהודיע למוריו שבגיל 30 הוא מתכוון להיות מיליונר, הפך בגיל 31 למיליארדר. אבל זה לא נעצר שם. במרבית הקריירה שלו גייטס היה האיש העשיר בעולם. פה ושם מישהו עבר אותו אבל אז מיקרוסופט הייתה מסיימת רבעון מוצלח והוא שב לראש הטבלה.
כיום הוא משקיע את מרבית זמנו בפתרון בעיות לטובת העולם כולו. גייטס קורא המון ספרי מדע ומחקרים ומסמן תחומים שבהם הוא יכול לסייע בכספו לפיתוחים טכנולוגיים חשובים וטובים לאנושות. הוא משקיע בהם ממון רב מכספה של הקרן שהקים עם רעייתו ומחזק יזמים שמציעים פתרונות לבעיות גדולות שכאלה.
גייטס הוא גם נדבן, שהקים קרן צדקה שמאפשרת למיליארדרים שמוכנים לתרום חצי מהונם לצדקה להתחייב לעשות זאת. הוא ומלינדה גייטס רעייתו, שייסדו את קרן הצדקה הענקית, כבר הודיעו שבמותם ייתרם 95% מהונם לצדקה. ילדיהם יצטרכו "להסתפק" במיליארדים בודדים...
הנה סיפור הצלחתו של ביל גייטס (עברית):
http://youtu.be/y3FDcT6h_mc
בשנות ה-80 ביל גייטס מפרגן למקינטוש של Apple ומיקרוסופט מקפידה לפתח לו תוכנות מעולות משלה, שגם מייצרות לה רווחים נאים:
https://youtu.be/-5zeJyQ31rM
עוד על מיקרוסופט מפעל חייו של ביל גייטס (מתורגם):
http://youtu.be/ynGwwfsYA-U
כמה עשיר ביל גייטס?
http://youtu.be/IvRM4fHKTQI
הנה סיפורה של העסקה המוצלחת ביותר בכל הזמנים:
https://youtu.be/Qc5khH5gllg?long=yes
וסרט תיעודי על חייו של גייטס:
https://youtu.be/saQK8Y4h2uM?long=yes
תולדות המחשב האישי
ספקטרום סינקלייר (ZX Spectrum Sinclair), או בקיצור "ספקטרום", כמו שקראו לו הצעירים של האייטיז, היה מחשב קטן למשחקים. בשנות ה-80 הוא נחשב למושא התשוקה של ילדים ובני נוער רבים בעולם, בעיקר בנים שאהבו משחקים וטכנולוגיה.
מפתח המחשב הזה, סר קלייב סינקלייר הבריטי, הגה בתחילת שנות השמונים רעיון מדהים. הוא לקח את המחשב האישי של התקופה ובדק כמה יוכל להוציא ממנו, כדי ליצור מחשב אישי זול ושימושי, שמיועד בעיקר למשחקי מחשב.
ומחשב הספקטרום שהוא עיצב היה אכן קטן, בגודל של מחצית מגודל מקלדת מחשב של אותם ימים. בתוך גוף המחשב נכללה גם המקלדת, שהייתה קלידים שבלטו ממנו, או בליטות של גומי, שעליהם הודפסו הקלידים.
קלייב סינקלייר גם הכניס לתוך המחשב מראש מגוון של משחקי מחשב ובכך אפשר לרוכשים להפעילו כבר מהרגע הראשון. בהמשך הם יכולים היו לקנות משחקים על גבי קלטות טייפ ולהעלותם למחשב באמצעות טייפ קלטות שחובר אליו.
המחשב הזה היה המפגש הראשון עם עולם המחשבים, של מי שיהיו בשנות האלפיים יזמי הייטק ומפתחים מהמובילים בעולם. מחשבים ומשחקי מחשב, חייבים לומר זאת עתה, כבר אז לא היו משחק.
הנה סיפורו של מחשב הספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/M1bC9wXe2LQ
פרסומות ספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/MPSSJ_hFYhQ
אנבוקסינג 35 שנה אחרי:
https://youtu.be/sP3ucWSUtKs
ו-50 מהמשחקים שהובילו בזירת הספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/9xoL8FmQcoM
ה"ליסה" (LISA) היה המחשב הראשון שצויד בעכבר. העכבר היה רק חלק בממשק המשתמש הגרפי (GUI) שפיתחה חברת אפל, מטכנולוגיה נטושה שחברת זירוקס יישמה כבר ב-1973, אבל כשלה מסחרית. בניגוד לזירוקס הפליא סטיב ג'ובס ליישם את ההמצאה בממשק ידידותי באופן מדהים, שחיבר בין העכבר לסמן שנע בהתאמה על המסך והפעיל תוכנות שונות על ידי לחיצה כפולה על אייקונים.
בשנת 1983 הציגה חברת אפל את ליסה, כמחשב האישי הראשון עם ממשק המשתמש הגרפי. הגישה החדשה והפשוטה הזו לתקשר עם מחשב, באמצעות הקלקה בעכבר על טקסט וגרפיקה ופתיחה של חלונות, הפכה את המחשבים לקלים לשימוש לכולם. ה"ליסה" היה ראשי תיבות של Local Integrated Software Architecture ובו-זמנית התאים גם לשם של בתו של סטיב ג'ובס, ליסה.
אבל "ליסה" לא נחל הצלחה. לאחר הפיתוח היקר מאד, אפל שיווקה אותו כמחשב יקר להפליא, שעלה 10 אלפים דולר, המון כסף גם היום. היו לו בעיות בכוננים וגם החלפת הטכנולוגיה שלהם לא סייעה לו מספיק. גם המעבד המרשים שבו הוא צויד, לא הצליח להריץ את מערכת ההפעלה הגאונית אך כבדה מדי... התוצאה הייתה שחברות תוכנה מחוץ לאפל לא כתבו תוכנות לליסה והמחשב הגאוני נותר הבטחה שלא מומשה.
לאחר 100 אלף יחידות שנמכרו ממחשב הליסה, נסגר פס הייצור שלו. השנה היתה 1984 ואפל הרי הוציאה את המחשב שיממש את ההבטחה של הליסה וישנה את עולם המחשבים האישיים לתמיד. קוראים לו מקינטוש. הוא העתיד של עולם המחשבים האישיים, אבל זה כבר סיפור אחר.
הנה פרסומת למחשב הליסה:
http://youtu.be/FDsbOMR_kU4
ומצגת וידאו של הליסה:
http://youtu.be/RW25-OuoFIk
פעם הייתה חברת קומודור יצרנית המחשבים האישיים המצליחה ביותר בעולם. המחשבים שהיא יצרה, במיוחד מחשב הקומודור 64 (Commodore 64) נמכרו כמו לחמניות טריות.
מחשבי קומודור היו פופולאריים בעולם ונמכרו במיליוני יחידות, הצלחה בולטת מאד באותה תקופה. בישראל הם בלטו במיוחד בשיווק המרשים שלהם, במחיר הזול יחסית ובתפוצה הגדולה שלהם. רבים הכירו את עולם המחשבים בזכות הקומודור מדגם ה-64 שקיבלו או רכשו אז. המחשב הזה שיצא ב-1982 מכר אז 17 מיליון יחידות.
שוק המשחקים, התוכנות והציוד ההיקפי של מחשבי הקומודור, היה ענקי ותוסס. היו להם שלל אביזרי הרחבה שאפשרו להתאימם לצרכי המשתמש.
כמו מרבית המחשבים באותה תקופה, גם הם לא הגיעו עם מסך משלהם, אלא חוברו לטלוויזיה הביתית דרך שקע האנטנה. בכך הם הזכירו יותר קונסולות משחק כמו האטארי ופחות את המחשבים האישיים שיבואו אחריהם, כמו מחשב האפל ומחשב הפיסי ובמיוחד מחשב המקינטוש, שיכלול את המסך בתוך מארז המחשב.
גורלו של המחשב החזק שנולד אחרי ה-64, כבר היה שונה. לרוע מזלו, יצא הקומודור 128 לשוק במקביל למחשבי ה-PC של יבמ שהפכו להצלחה מסחררת. מצוידים במערכת ההפעלה "החדשנית" של מיקרוסופט, DOS, השתלטו מחשבי הפיסי ותואמיהם מטאייוון במהירות על עולם המחשבים האישיים. חברת קומודור ראתה בעיניים כלות כיצד הולך ועובר שוק המחשבים, שבו שלטה, לידיים אחרות. די מהר היא נעלמה מהמפה, ביחד עם יצרנים אחרים שהתעקשו להצמד למערכות הפעלה זניחות.
לא מעט מהיזמים ומהנדסי המחשבים הידועים בעולם החלו את דרכם בתור מתכנתי וחובבי קומודור. רבים זוכרים לו חסד נעורים ויצרו לו תוכנות אמולציה, המאפשרות להפעיל את התוכנות שלו על מחשבי פיסי רגילים ולהנות מהזכרונות של הקומודור 64 עם הפיקסלים של פעם.
הנה מחשב הקומודור שהצליח בתחילת שנות ה-80:
http://youtu.be/hx2xb_lD92g?t=2m33s&end=4m43s
יש מי שמשתמשים בו גם ב-2015:
http://youtu.be/cra25jlgyeQ
הנה מייקרית שבנתה ממחשב קומודור 64 כלי נגינה שמשלב באס עם אלקטרוניקה:
http://youtu.be/_kDhpFaf4EY
מי פיתח את ממשק המשתמש הגרפי?
זה סיפור מופלא וכמעט בלתי נתפס, על חברת המדפסות זירוקס (Xerox), שמוכרת בעולם בזכות מכונות הצילום ומדפסות הלייזר שלה. במשך תקופה מסוימת, בשנות ה-70, בחנה החברה ופיתחה את ממשק השימוש הידידותי בעולם למחשבים, אבל ההנהלה של החברה לא הבינה מה יש בידיה ופספסה את אחת ההמצאות החשובות בתולדות הטכנולוגיה המודרנית.
לחברת זירוקס הייתה מעבדת חדשנות שכונתה "זירוקס פארק" (Parc), קיצור של "פאלו ארקו ריסרץ' סנטר". בחברה הזו עבדו, כבר בשנות ה-70, כמה מהנדסים מבריקים. הם עלו על רעיון נפלא, שפיתח בשנת 1963, אמריקאי בשם דאגלס אנגלברט מאוניברסיטת סטנפורד. הרעיון היה עכבר מגושם, ששני הגלגלים שבתחתיתו אפשרו לו להצביע על אובייקטים על המסך ולהפעילם.
היה זה ביל אינגליש מזירוקס פארק, שהחליף בכדור, את הגלגלים שהיו בתחתית העכבר. הוא הצליח לשפר את ההמצאה מאד ואנשי זירוקס גם פיתחו ממשק משתמש גרפי פשוט ונחמד. כך שהם השיקו, בסוף שנות ה-70, את מחשב ה"זירוקס סטאר" (Xerox Star) שלהם. זה היה מחשב בעל ממשק גרפי, שהקדים את מחשבי הקומודור והאטארי, אבל נכשל לגמרי במכירות.
ה"עכבר" של זירוקס היה מעין קופסה שמחוברת למחשב ובאמצעותה הפעילו המשתמשים פקודות במחשב, במקום להקליד ולזכור פקודות מילוליות וארוכות, עם פרמטרים אינסופיים ותחביר קשיח. הקופסה הזו הזכירה עכבר ולכן זכתה בכינוי Computer Mouse.
היה זה כשסטיב ג'ובס, מייסד אפל והמנכ"ל שלה, ביקר ב"פארק" של זירוקס וראה את הפרויקט הנסיוני שלהם. הוא הצליח להסתיר את התרגשותו ממה שראה, ביקש לקנות את העכבר וזירוקס אכן מכרה את זכויות השימוש לחברת אפל, בגרושים.
לאחר שג'ובס אחז בעכבר, פיתחו המהנדסים של חברת אפל ממשק משתמש ידידותי ופורץ דרך והחברה הוציאה לשוק את מחשב ה"ליסה", שנכשל גם הוא, מבחינה מסחרית. אבל דעתו של ג'ובס רק התחזקה, שהעכבר והממשק הגרפי הם העתיד. רק עם יציאתו לשוק של מחשב ה"מקינטוש" בשנת 1984 והמרכזיות של העכבר וממשק המשתמש הגרפי בו, הובהר עד כמה Apple הלכה לכיוון הזה. ג'ובס האמין שחדשנות יכולה ללכת יחד עם הצלחה מסחרית והפעם ההימור שלו השתלם.
ואכן, מחשב המקינטוש החדש שאפל הוציאה לשוק, ביחד עם העכבר, התפריטים, הכפתורים ושאר סממני הממשק הגרפי הנהדר שיצרה אפל בשבילו, כולם הפכו להצלחה מסחררת. העולם מחא כפיים ולא ממש זכר שמאחורי ההמצאה עומדת בכלל חברה אחרת.
בשנים הבאות יעתיקו מאפל את ההמצאה עוד חברות ובהדרגה היא הגיעה לכל מערכות ההפעלה בעולם המחשבים. מה שהיה פרויקט נסיוני, שאיש בזירוקס לא ידע מה לעשות איתו, הפך להצלחה עולמית ולתקן בלתי מעורער בתעשיית המחשבים. האמת תיוודע עם השנים, אבל ג'ובס ייתפס כגאון האמיתי, שהבין את הפוטנציאל של הקופסה המגושמת, שמחוברת בחוט למחשב והפכה את השימוש במחשב לנחלת הכלל, במקום למשהו שרק "חנונים" יודעים לעשות...
הנה סיפור הפיתוח של זירוקס שהפך לאגדה (מתוך סרט):
https://youtu.be/2u70CgBr-OI
מחשב ה"זירוקס סטאר" של זירוקס:
https://youtu.be/Cn4vC80Pv6Q
על החברה שהביאה את החדשנות לשתי חברות הענק מיקרוסופט ואפל:
https://youtu.be/pQocN_c2uLI?long=yes
וסרט תיעודי קצר על ההמצאה של זירוקס, שעתידה לשנות את עולם המחשבים:
https://youtu.be/J33pVRdxWbw?long=yes
זה סיפור מופלא וכמעט בלתי נתפס, על חברת המדפסות זירוקס (Xerox), שמוכרת בעולם בזכות מכונות הצילום ומדפסות הלייזר שלה. במשך תקופה מסוימת, בשנות ה-70, בחנה החברה ופיתחה את ממשק השימוש הידידותי בעולם למחשבים, אבל ההנהלה של החברה לא הבינה מה יש בידיה ופספסה את אחת ההמצאות החשובות בתולדות הטכנולוגיה המודרנית.
לחברת זירוקס הייתה מעבדת חדשנות שכונתה "זירוקס פארק" (Parc), קיצור של "פאלו ארקו ריסרץ' סנטר". בחברה הזו עבדו, כבר בשנות ה-70, כמה מהנדסים מבריקים. הם עלו על רעיון נפלא, שפיתח בשנת 1963, אמריקאי בשם דאגלס אנגלברט מאוניברסיטת סטנפורד. הרעיון היה עכבר מגושם, ששני הגלגלים שבתחתיתו אפשרו לו להצביע על אובייקטים על המסך ולהפעילם.
היה זה ביל אינגליש מזירוקס פארק, שהחליף בכדור, את הגלגלים שהיו בתחתית העכבר. הוא הצליח לשפר את ההמצאה מאד ואנשי זירוקס גם פיתחו ממשק משתמש גרפי פשוט ונחמד. כך שהם השיקו, בסוף שנות ה-70, את מחשב ה"זירוקס סטאר" (Xerox Star) שלהם. זה היה מחשב בעל ממשק גרפי, שהקדים את מחשבי הקומודור והאטארי, אבל נכשל לגמרי במכירות.
ה"עכבר" של זירוקס היה מעין קופסה שמחוברת למחשב ובאמצעותה הפעילו המשתמשים פקודות במחשב, במקום להקליד ולזכור פקודות מילוליות וארוכות, עם פרמטרים אינסופיים ותחביר קשיח. הקופסה הזו הזכירה עכבר ולכן זכתה בכינוי Computer Mouse.
היה זה כשסטיב ג'ובס, מייסד אפל והמנכ"ל שלה, ביקר ב"פארק" של זירוקס וראה את הפרויקט הנסיוני שלהם. הוא הצליח להסתיר את התרגשותו ממה שראה, ביקש לקנות את העכבר וזירוקס אכן מכרה את זכויות השימוש לחברת אפל, בגרושים.
לאחר שג'ובס אחז בעכבר, פיתחו המהנדסים של חברת אפל ממשק משתמש ידידותי ופורץ דרך והחברה הוציאה לשוק את מחשב ה"ליסה", שנכשל גם הוא, מבחינה מסחרית. אבל דעתו של ג'ובס רק התחזקה, שהעכבר והממשק הגרפי הם העתיד. רק עם יציאתו לשוק של מחשב ה"מקינטוש" בשנת 1984 והמרכזיות של העכבר וממשק המשתמש הגרפי בו, הובהר עד כמה Apple הלכה לכיוון הזה. ג'ובס האמין שחדשנות יכולה ללכת יחד עם הצלחה מסחרית והפעם ההימור שלו השתלם.
ואכן, מחשב המקינטוש החדש שאפל הוציאה לשוק, ביחד עם העכבר, התפריטים, הכפתורים ושאר סממני הממשק הגרפי הנהדר שיצרה אפל בשבילו, כולם הפכו להצלחה מסחררת. העולם מחא כפיים ולא ממש זכר שמאחורי ההמצאה עומדת בכלל חברה אחרת.
בשנים הבאות יעתיקו מאפל את ההמצאה עוד חברות ובהדרגה היא הגיעה לכל מערכות ההפעלה בעולם המחשבים. מה שהיה פרויקט נסיוני, שאיש בזירוקס לא ידע מה לעשות איתו, הפך להצלחה עולמית ולתקן בלתי מעורער בתעשיית המחשבים. האמת תיוודע עם השנים, אבל ג'ובס ייתפס כגאון האמיתי, שהבין את הפוטנציאל של הקופסה המגושמת, שמחוברת בחוט למחשב והפכה את השימוש במחשב לנחלת הכלל, במקום למשהו שרק "חנונים" יודעים לעשות...
הנה סיפור הפיתוח של זירוקס שהפך לאגדה (מתוך סרט):
https://youtu.be/2u70CgBr-OI
מחשב ה"זירוקס סטאר" של זירוקס:
https://youtu.be/Cn4vC80Pv6Q
על החברה שהביאה את החדשנות לשתי חברות הענק מיקרוסופט ואפל:
https://youtu.be/pQocN_c2uLI?long=yes
וסרט תיעודי קצר על ההמצאה של זירוקס, שעתידה לשנות את עולם המחשבים:
https://youtu.be/J33pVRdxWbw?long=yes
שפת לוגו (LOGO) הייתה שפת תכנות שפיתח צוות בראשות סימור פפרט, במכון המדיה לאב, לצרכי הוראה לילדים. היא הייתה "שפת תכנות חינוכית".
הרעיון של פפרט היה ללמד ילדים לתכנת. טענתו החשובה הייתה שממש כמו שאנו מלמדים ילדים ומקנים להם יכולות שונות, מיומנויות, מערכות סימבוליות כמו שפה ועוד, חשוב ללמד אותם גם לתכנת. כי לתכנת זה לתכנן ואחרי התכנון אתה מלמד את המכונה לבצע את התכנית שלך.
הרעיון היפה של פפרט היה לשלב בשפת התכנות לוגו את גרפיקת הצב המיוחדת שפיתח בשבילה. משימות הלימוד אפשרו לילדים לתכנת את הפעולות של צב מדומה על המסך. תוך כדי פעולותיו של הצב, לפי הוראות התיכנות של התלמיד, הוא יוצר צורות גרפיות צבעוניות ומרהיבות עין.
מה שמיוחד כאן הוא שפפרט ואנשיו, מפתחי שפת לוגו וכולם מדעני מחשב מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) , הצליחו לאפשר לילדים ללמוד תכנות פרוצדורלי. אבל הם לומדים בלוגו גם על חשיבה, בזמן שהם מתכנתים. בעת שהתלמיד מלמד את הצב לייצר צורות ולבצע פעולות גרפיות מורכבות, הוא מפתח את החשיבה שלו ואת יכולת התכנון, יכולת לפרק פעולה מורכבת לשורת פעולות פשוטות שמרכיבות אותה, להציב מטרות ארוכות טווח ואפילו לדחות סיפוקים.
לכאורה, הוצע למתכנתים הצעירים בשפה הזו מעט מאד. סט הפקודות שנלמדו בה היה מאד בסיסי, כשהמתכנתים הצעירים יכולים להתחיל ממנו את הדרך. בהמשך הם יכולים להגדיר מסט הפקודות הבסיסיות הזה, פקודות נוספות בעצמם, על ידי הגדרה של הליכים, רוטינות מתקדמות יותר.
אגב, חלק מהיופי בשפת Logo הוא שהיא התבססה על שפת התכנות LISP, שפה שנועדה בעיקר ליישומים של בינה מלאכותית. בתור שכזו היא כללה לא מעט מאפיינים שבדרך כלל ניתן למצוא בעיקר בשפות תכנות מתקדמות יחסית.
הנה שפת התכנות הלימודית לוגו:
https://youtu.be/g6kmVHfMQvY
ילדי שנות השמונים "פוקדים" על הצב בתכנית בשפת לוגו:
https://youtu.be/dDc3Uhl0qXw
כך כותבים תכניות פשוטות בשפת לוגו (עברית):
https://youtu.be/uzvFNDO2lPA
והרצאה על אמנות שיוצרים עם קוד, שיטת יצירה שהמרצה התאהב בה בעזרת שפת לוגו בשנות ה-80:
https://youtu.be/6avJHaC3C2U?long=yes
במה בלטו מחשבי אמיגה?
מחשבי אמיגה (Amiga) נמכרו בסך הכל במשך 8 שנים, בין 1985 ל-1993. האמיגה היה מחשב גרפי ובעל יכולות צליל ובמידה רבה הקדים את זמנו. אמנם הוא יצא כשנה אחרי המקינטוש, מחשב המולטימדיה הראשון, אבל מחירו הזול משמעותית מהמקינטוש, התוכנות הרבות שהוא הריץ ויכולותיו הגרפיות והמוסיקליות, כל אלה הפכו אותו ללהיט כמעט מיד.
היצרנית, חברת קומודור הנודעת, הייתה מרוצה משלל המשתמשים שרכשו אותו וקיבלו ביצועים מרהיבים במחיר זמין. מבתי-ספר, שאפשרו בעזרת האמיגות לתלמידים לעבוד על יישומי מולטימדיה פשוטים ועד למפיקי וידאו ואולפני טלוויזיה, שיצרו איתו אפקטים מיוחדים לתכניות וסדרות טלוויזיה שצילמו - אמיגה היה להיט!
אבל האמיגה לא הצליח לככב בשוק זמן רב. הן מחשבי המקינטוש המצליחים שידעו לעשות הכל טוב יותר והן מחשבי ה-PC, שנמכרו בעולם בכמויות בלתי נתפסות, כולם נכנסו לתחום הוויזואלי ולעולם הצליל והמוסיקה האלקטרונית. הנגיסות במכירותיו והלכו והקטינו את חלקו בשוק.
כמו מחשבי עבר שונים, גם האמיגה נותר מושא לגעגועי האנשים שגדלו עליו. משחקים ותוכנות שלו עדיין ניתנים להורדה ברשת ורבים מפעילים אותם בעזרת תוכנות אמולציה, תוכנות שמאפשרות לדמות את האמיגה על גבי מחשבי פי. סי ולהריץ את התוכנות שלו כמו פעם.
הנה מחשב האמיגה, המלך של העידן שלפני המקינטוש:
https://youtu.be/k5CYsgVCzYY
כך מסבירים את השימוש בציוד החדשני של אמיגה, כמו עכבר למשל:
https://youtu.be/IS-NYK-8KL0
הוא עושה דברים מדהימים - פרסומת משנות ה-80 למחשב אמיגה:
https://youtu.be/MpY0WFPHUro
הנה האנשים היצירתיים שהסבירו כמה אמיגה התאים להם:
https://youtu.be/IZdEFPoXpVk
יצירות מוסיקה שנוצרו על האמיגה:
https://youtu.be/eclMFa0mD1c?long=yes
וסרט ארוך על מחשב האמיגה:
https://youtu.be/oP1nLzT_t0o?long=yes
מחשבי אמיגה (Amiga) נמכרו בסך הכל במשך 8 שנים, בין 1985 ל-1993. האמיגה היה מחשב גרפי ובעל יכולות צליל ובמידה רבה הקדים את זמנו. אמנם הוא יצא כשנה אחרי המקינטוש, מחשב המולטימדיה הראשון, אבל מחירו הזול משמעותית מהמקינטוש, התוכנות הרבות שהוא הריץ ויכולותיו הגרפיות והמוסיקליות, כל אלה הפכו אותו ללהיט כמעט מיד.
היצרנית, חברת קומודור הנודעת, הייתה מרוצה משלל המשתמשים שרכשו אותו וקיבלו ביצועים מרהיבים במחיר זמין. מבתי-ספר, שאפשרו בעזרת האמיגות לתלמידים לעבוד על יישומי מולטימדיה פשוטים ועד למפיקי וידאו ואולפני טלוויזיה, שיצרו איתו אפקטים מיוחדים לתכניות וסדרות טלוויזיה שצילמו - אמיגה היה להיט!
אבל האמיגה לא הצליח לככב בשוק זמן רב. הן מחשבי המקינטוש המצליחים שידעו לעשות הכל טוב יותר והן מחשבי ה-PC, שנמכרו בעולם בכמויות בלתי נתפסות, כולם נכנסו לתחום הוויזואלי ולעולם הצליל והמוסיקה האלקטרונית. הנגיסות במכירותיו והלכו והקטינו את חלקו בשוק.
כמו מחשבי עבר שונים, גם האמיגה נותר מושא לגעגועי האנשים שגדלו עליו. משחקים ותוכנות שלו עדיין ניתנים להורדה ברשת ורבים מפעילים אותם בעזרת תוכנות אמולציה, תוכנות שמאפשרות לדמות את האמיגה על גבי מחשבי פי. סי ולהריץ את התוכנות שלו כמו פעם.
הנה מחשב האמיגה, המלך של העידן שלפני המקינטוש:
https://youtu.be/k5CYsgVCzYY
כך מסבירים את השימוש בציוד החדשני של אמיגה, כמו עכבר למשל:
https://youtu.be/IS-NYK-8KL0
הוא עושה דברים מדהימים - פרסומת משנות ה-80 למחשב אמיגה:
https://youtu.be/MpY0WFPHUro
הנה האנשים היצירתיים שהסבירו כמה אמיגה התאים להם:
https://youtu.be/IZdEFPoXpVk
יצירות מוסיקה שנוצרו על האמיגה:
https://youtu.be/eclMFa0mD1c?long=yes
וסרט ארוך על מחשב האמיגה:
https://youtu.be/oP1nLzT_t0o?long=yes
מהי מקלדת ה-QWERTY?
הסיפור שמאחורי qwerty, או מקלדת ה-qwerty, הוא סיפור של הרגלים ותעשייה, היצע וביקוש, טכנולוגיה שמשתנה והאדם, המין האנושי, שלא מוכן להסתגל ולשנות הרגלים, כדי לשפר את השימוש בטכנולוגיה שהוא כל כך אוהב.
כל זה במקלדת המחשב? - ובכן, כן גדול.
הכל מתחיל מסידור האותיות במקלדת האנגלית. זהו מערך קלידים הנקרא "qwerty", על-שם הצד השמאלי של שורת האותיות העליונה. רואים את הקלידים QWERT ו-Y?
סידור הקלידים הכאילו אקראי הזה הוא תרומתו של ממציא אמריקאי בשם כריסטופר שולס (Sholes), שבאמצע המאה ה-19 פיתח את מכונת הכתיבה המסחרית שלו. היא, אגב, לא הייתה מכונת הכתיבה הראשונה בעולם, אבל היא עתידה להפוך לראשונה שתהפוך למוצר מסחרי של ממש. זאת בניגוד לכמה מכונות כתיבה מתחרות, שלא התרוממו להפוך למוצרים נמכרים. אחד מהם היה "כדור הכתיבה" של האנסן (Hansen), מוצר חביב שנשאר בגדר מוצר קונספט.
מכונת הכתיבה של שולס כללה לוח מקשים מלא, בו חובר כל מקש למנוף, שבקצהו הותקנה גלופה של האות המתאימה, כלומר האות בלטה מעט, בכדי שהיא תדפיס את הדיו מסרט הדיו שבו נגעה קודם לכן, על גבי הנייר.
בתחילה ניסה שולס לסדר את האותיות במקלדת מכונת הכתיבה, לפי סדר האלפבית. אבל די מהר הוא שם לב לכך שבזמן הקלדה מהירה של צירופי אותיות מסוימים, במקרה של לחיצה על שתי אותיות במקביל, המנופים שלהן, שהתרוממו ביחד, נתקעו זה בזה.
שולס הבין שמהירות ההקלדה גורמת למנופים להסתבך. הייתה לו אפשרות לשפר את המנגנון של ההקלדה, מה שהצריך ממנו הרבה עבודה. אבל שולס היצירתי החליט פשוט לפזר את הקלידים של האותיות הנפוצות באנגלית, על גבי לוח המקשים, באופן שיקטין את הסבירות להתנגשויות והסתבכויות של מנופי האותיות.
כך הגיע סידור QWERTY של הקלידים לעולם. הוא הוכיח את עצמו. פקידות ומזכירות למדו להקליד במהירויות מטורפות וב"הקלדה עיוורת" ושיפורים מתמידים במנגנוני מכונות הכתיבה הלכו והמעיטו את התנגשויות המנופים.
אבל אלו לא נמנעו לחלוטין. כריסטופר שולס הלא מרוצה הציע בעצמו, בשלב מסוים, סידור חדש לאותיות על המקלדת. אבל המקלידים ובמיוחד המזכירות, התרגלו לסידור הישן. הוצע עוד סידור קלידים חילופי, ה-dvorak, שחוקרים רבים אמרו שהוא נוח וטוב הרבה יותר ממנו, אבל גם הוא לא הצליח להחליף את הנעילה של ה-qwerty בציבור.
האבסורד הגיע לשיאו כשהמציאו את מקלדת המחשב. לכאורה, היות ומחשב אינו מכונת כתיבה ואין לו מנופים שייתקעו זה בזה, ניתן היה לבחור מערך מקשים חדש ומוצלח. אבל היצרנים מיהרו אל המוכר ולמה שכולם התרגלו אליו, ההרגל בחר ב-QWERTY.
כך הביא ההרגל ההמוני לכך שאנו מקלידים במערכת שיעילותה פחותה משמעותית, מזו שיכולנו לעשות בה שימוש. אגב, סידור QWERTY לא עצר במקלדת המחשב והמשיך למכשירים רבים, ביניהם טלפונים חכמים, טבלטים, טלפרינטר ועוד. יחי ההרגל הגדול!
הנה סיפורה של מקלדת ה-QWERTY:
https://youtu.be/c8f6us-Sjlo
שעברה גם לעברית דרך סידור הקלידים לשפת היידיש (עברית):
https://youtu.be/OySK3gHnlkE
ממציא מקלדת ה-QWERTY הוא שולץ, הממציא של מכונת הכתיבה:
https://youtu.be/NCnbIcGQvsQ
סידור הקלידים לפי עיקרון הקוורטי ניצח:
https://youtu.be/QJ23jmHz0lM
הסיפור שמאחורי qwerty, או מקלדת ה-qwerty, הוא סיפור של הרגלים ותעשייה, היצע וביקוש, טכנולוגיה שמשתנה והאדם, המין האנושי, שלא מוכן להסתגל ולשנות הרגלים, כדי לשפר את השימוש בטכנולוגיה שהוא כל כך אוהב.
כל זה במקלדת המחשב? - ובכן, כן גדול.
הכל מתחיל מסידור האותיות במקלדת האנגלית. זהו מערך קלידים הנקרא "qwerty", על-שם הצד השמאלי של שורת האותיות העליונה. רואים את הקלידים QWERT ו-Y?
סידור הקלידים הכאילו אקראי הזה הוא תרומתו של ממציא אמריקאי בשם כריסטופר שולס (Sholes), שבאמצע המאה ה-19 פיתח את מכונת הכתיבה המסחרית שלו. היא, אגב, לא הייתה מכונת הכתיבה הראשונה בעולם, אבל היא עתידה להפוך לראשונה שתהפוך למוצר מסחרי של ממש. זאת בניגוד לכמה מכונות כתיבה מתחרות, שלא התרוממו להפוך למוצרים נמכרים. אחד מהם היה "כדור הכתיבה" של האנסן (Hansen), מוצר חביב שנשאר בגדר מוצר קונספט.
מכונת הכתיבה של שולס כללה לוח מקשים מלא, בו חובר כל מקש למנוף, שבקצהו הותקנה גלופה של האות המתאימה, כלומר האות בלטה מעט, בכדי שהיא תדפיס את הדיו מסרט הדיו שבו נגעה קודם לכן, על גבי הנייר.
בתחילה ניסה שולס לסדר את האותיות במקלדת מכונת הכתיבה, לפי סדר האלפבית. אבל די מהר הוא שם לב לכך שבזמן הקלדה מהירה של צירופי אותיות מסוימים, במקרה של לחיצה על שתי אותיות במקביל, המנופים שלהן, שהתרוממו ביחד, נתקעו זה בזה.
שולס הבין שמהירות ההקלדה גורמת למנופים להסתבך. הייתה לו אפשרות לשפר את המנגנון של ההקלדה, מה שהצריך ממנו הרבה עבודה. אבל שולס היצירתי החליט פשוט לפזר את הקלידים של האותיות הנפוצות באנגלית, על גבי לוח המקשים, באופן שיקטין את הסבירות להתנגשויות והסתבכויות של מנופי האותיות.
כך הגיע סידור QWERTY של הקלידים לעולם. הוא הוכיח את עצמו. פקידות ומזכירות למדו להקליד במהירויות מטורפות וב"הקלדה עיוורת" ושיפורים מתמידים במנגנוני מכונות הכתיבה הלכו והמעיטו את התנגשויות המנופים.
אבל אלו לא נמנעו לחלוטין. כריסטופר שולס הלא מרוצה הציע בעצמו, בשלב מסוים, סידור חדש לאותיות על המקלדת. אבל המקלידים ובמיוחד המזכירות, התרגלו לסידור הישן. הוצע עוד סידור קלידים חילופי, ה-dvorak, שחוקרים רבים אמרו שהוא נוח וטוב הרבה יותר ממנו, אבל גם הוא לא הצליח להחליף את הנעילה של ה-qwerty בציבור.
האבסורד הגיע לשיאו כשהמציאו את מקלדת המחשב. לכאורה, היות ומחשב אינו מכונת כתיבה ואין לו מנופים שייתקעו זה בזה, ניתן היה לבחור מערך מקשים חדש ומוצלח. אבל היצרנים מיהרו אל המוכר ולמה שכולם התרגלו אליו, ההרגל בחר ב-QWERTY.
כך הביא ההרגל ההמוני לכך שאנו מקלידים במערכת שיעילותה פחותה משמעותית, מזו שיכולנו לעשות בה שימוש. אגב, סידור QWERTY לא עצר במקלדת המחשב והמשיך למכשירים רבים, ביניהם טלפונים חכמים, טבלטים, טלפרינטר ועוד. יחי ההרגל הגדול!
הנה סיפורה של מקלדת ה-QWERTY:
https://youtu.be/c8f6us-Sjlo
שעברה גם לעברית דרך סידור הקלידים לשפת היידיש (עברית):
https://youtu.be/OySK3gHnlkE
ממציא מקלדת ה-QWERTY הוא שולץ, הממציא של מכונת הכתיבה:
https://youtu.be/NCnbIcGQvsQ
סידור הקלידים לפי עיקרון הקוורטי ניצח:
https://youtu.be/QJ23jmHz0lM
מהו מקינטוש, מחשב המולטימדיה הראשון שנוצר?
ממציאי המחשב האישי, חברת Apple ומנהלה סטיב ג'ובס, הוציאו בשנת 1984 את המקינטוש (Macintosh), המחשב האישי הראשון שכלל מימשק משתמש גרפי. זה היה מחשב קומפקטי, מעוצב, כל כולו בגוף אחד עם המסך שלו ונראה אז כמו העתיד. הוא היה העתיד. בהווה.
"הגאונות של מקינטוש היא שאינך צריך להיות גאון כדי להשתמש בו". זו הייתה הסיסמה של Apple. ואכן, הממשק שלו כלל לראשונה את העכבר, את החלונות, התפריטים, הצליל והקול המובנה ועוד דברים שאחר-כך יהפכו לחלק בלתי נפרד מהמחשבים האישיים, אבל עד אז לא נכללו בהם. הכל היה קל הרבה יותר ומאפשר המון יותר.
המהפכה שיצר מחשב המקינטוש היתה עצומה - הוא פתח את הדלת למחשב כמו שאנו מכירים אותו היום, למולטימדיה במחשב, שכללה קול, תמונה, וידאו ועוד ואפילו לאינטרנט שייכנס לחיינו שנה אחר-כך.
סטיב ג'ובס אמר פעם ש"את המקינטוש יצרו מוסיקאים, משוררים, אמנים, זואולוגים והיסטוריונים, שבמקרה היו גם אנשי המחשבים הטובים בעולם.." - המחשב הזה אכן הפך לכלי פנטסטי לאמנים, גרפיקאים, מוסיקאים וכותבים - הוא נתן להם השראה לעשות דברים גדולים, יצירתיים. ליצור ולעבוד בו בזמן.
האמת היא שלא רק אמנים ומעצבים אהבו אותו. על אף מחירו הגבוה ממתחריו, המקינטוש הפך למחשב הפופולארי ביותר בשוק החינוך בארצות הברית. הוא השפיע על דורות של מורים ותלמידים, שבבגרותם הפכו למשתמשי אפל כבדים ולמעריצי סטיב ג'ובס, מאלה שיהפכו אותו לאלוהים של הטכנולוגיה האישית בשנות ה-2000. חלק מהם הפכו בעצמם לאגדות, לאמנים מפורסמים, מעצבים ויזמים.
הנה המקינטוש כמו שהכירו אותו אנשי המחשבים בשנות ה-80:
https://youtu.be/-5zeJyQ31rM
תופעת המקינטוש שנמשכת מאז 1984:
http://youtu.be/8oV7__svn7w
ההיכרות הראשונה עם המקינטוש שעשה סטיב ג'ובס לעיתונאים ולקהל הרחב:
http://youtu.be/2B-XwPjn9YY
היום לא נותר לנו אלא להרכיב אותו מלבני לגו ולהכניס אליו טאבלט:
https://youtu.be/lgYq3CJTlD4
או לצפות בתערוכת מוצרי מקינטוש כמו זו שנערכה בישראל פעם (עברית):
https://youtu.be/pO5V1Lc7SbA
ממציאי המחשב האישי, חברת Apple ומנהלה סטיב ג'ובס, הוציאו בשנת 1984 את המקינטוש (Macintosh), המחשב האישי הראשון שכלל מימשק משתמש גרפי. זה היה מחשב קומפקטי, מעוצב, כל כולו בגוף אחד עם המסך שלו ונראה אז כמו העתיד. הוא היה העתיד. בהווה.
"הגאונות של מקינטוש היא שאינך צריך להיות גאון כדי להשתמש בו". זו הייתה הסיסמה של Apple. ואכן, הממשק שלו כלל לראשונה את העכבר, את החלונות, התפריטים, הצליל והקול המובנה ועוד דברים שאחר-כך יהפכו לחלק בלתי נפרד מהמחשבים האישיים, אבל עד אז לא נכללו בהם. הכל היה קל הרבה יותר ומאפשר המון יותר.
המהפכה שיצר מחשב המקינטוש היתה עצומה - הוא פתח את הדלת למחשב כמו שאנו מכירים אותו היום, למולטימדיה במחשב, שכללה קול, תמונה, וידאו ועוד ואפילו לאינטרנט שייכנס לחיינו שנה אחר-כך.
סטיב ג'ובס אמר פעם ש"את המקינטוש יצרו מוסיקאים, משוררים, אמנים, זואולוגים והיסטוריונים, שבמקרה היו גם אנשי המחשבים הטובים בעולם.." - המחשב הזה אכן הפך לכלי פנטסטי לאמנים, גרפיקאים, מוסיקאים וכותבים - הוא נתן להם השראה לעשות דברים גדולים, יצירתיים. ליצור ולעבוד בו בזמן.
האמת היא שלא רק אמנים ומעצבים אהבו אותו. על אף מחירו הגבוה ממתחריו, המקינטוש הפך למחשב הפופולארי ביותר בשוק החינוך בארצות הברית. הוא השפיע על דורות של מורים ותלמידים, שבבגרותם הפכו למשתמשי אפל כבדים ולמעריצי סטיב ג'ובס, מאלה שיהפכו אותו לאלוהים של הטכנולוגיה האישית בשנות ה-2000. חלק מהם הפכו בעצמם לאגדות, לאמנים מפורסמים, מעצבים ויזמים.
הנה המקינטוש כמו שהכירו אותו אנשי המחשבים בשנות ה-80:
https://youtu.be/-5zeJyQ31rM
תופעת המקינטוש שנמשכת מאז 1984:
http://youtu.be/8oV7__svn7w
ההיכרות הראשונה עם המקינטוש שעשה סטיב ג'ובס לעיתונאים ולקהל הרחב:
http://youtu.be/2B-XwPjn9YY
היום לא נותר לנו אלא להרכיב אותו מלבני לגו ולהכניס אליו טאבלט:
https://youtu.be/lgYq3CJTlD4
או לצפות בתערוכת מוצרי מקינטוש כמו זו שנערכה בישראל פעם (עברית):
https://youtu.be/pO5V1Lc7SbA
מה היה המחשב הנייד הראשון?
אם רוצים ממש לנדנד אז DYSEAC, המחשב הנייד הראשון, נולד כבר בשנת 1954. הוא נבנה עבור הצבא האמריקאי ונישא על גבי משאית..
אחריו הוציאה חברת IBM בשנת 1975 את IBM 5100, המחשב הנייד המסחרי הראשון. מחירו התחיל מ-9000 דולר והוא שווק עם ההכרזה ש"ניתן לחברו לחשמל בכל מקום".. זה מפני שלא הייתה לו סוללה..
אבל המחשב הנישא הראשון, זה שייחשב למחשב הנייד הראשון בהיסטוריה כי הוא היה הראשון שכלל גם סוללה ולא חייב חיבור לרשת החשמל, יצא רק בשנת 1981. קראו לו אוסבורן 1 (Osborne 1). הוא פותח על ידי החברה שהקים היזם אדם אוסבורן ונמכר במחיר זול של פחות מ-2000 דולר. אבל בקושי 10 אלפים יחידות נמכרו ממנו לקונים המאושרים.
הם לא היו רבים. בעיקר כי Osborne 1, המחשב הנייד הראשון, שקל מעל 10 קילוגרם והיה בעל מסך מסוג CRT בגודל של 5 אינץ'. לרוב הסמאטרפונים של היום יש מסך גדול מזה.. ההוכחה לכך שהמסך היה הבעיה הגדולה שלו, באה כשמחשב מתחרה בשם "קייפרו" (Kaypro) יצא שנה אחר-כך לשוק עם אותו תג מחיר, הכיל מסך בן 9 אינץ' ומכר תוך שנה יותר מפי 10 יחידות!
מערכת ההפעלה של האוסבורן 1 הייתה CP/M, אחת ממערכות ההפעלה בתקופה הפרהיסטורית שלפני DOS של מיקרוסופט, זו שתפתח את עידן המחשב האישי הפופולארי.
כמו לכל המחשבים האישיים באותה תקופה, לא היה למחשב האוסבורן 1 כונן קשיח. במקומו שימשו אותו 2 כונני דיסקטים. הזיכרון שלו גם הוא היה זעיר במונחים של היום - 64KB (קילובייט!) של זיכרון.
הנה המחשב הנישא הראשון אוסבורן 1:
https://youtu.be/UsMRBIh3WSo
כך נראתה ההפעלה שלו...
https://youtu.be/h-Q-ldl8ig8
המחשב הנייד אך ללא סוללה IBM 5100 של חברת IBM משנת 1975:
https://youtu.be/9m54rKlErwA
ותולדות המחשב הנייד עד ימינו:
https://youtu.be/MGL047HMxSk?long=yes
אם רוצים ממש לנדנד אז DYSEAC, המחשב הנייד הראשון, נולד כבר בשנת 1954. הוא נבנה עבור הצבא האמריקאי ונישא על גבי משאית..
אחריו הוציאה חברת IBM בשנת 1975 את IBM 5100, המחשב הנייד המסחרי הראשון. מחירו התחיל מ-9000 דולר והוא שווק עם ההכרזה ש"ניתן לחברו לחשמל בכל מקום".. זה מפני שלא הייתה לו סוללה..
אבל המחשב הנישא הראשון, זה שייחשב למחשב הנייד הראשון בהיסטוריה כי הוא היה הראשון שכלל גם סוללה ולא חייב חיבור לרשת החשמל, יצא רק בשנת 1981. קראו לו אוסבורן 1 (Osborne 1). הוא פותח על ידי החברה שהקים היזם אדם אוסבורן ונמכר במחיר זול של פחות מ-2000 דולר. אבל בקושי 10 אלפים יחידות נמכרו ממנו לקונים המאושרים.
הם לא היו רבים. בעיקר כי Osborne 1, המחשב הנייד הראשון, שקל מעל 10 קילוגרם והיה בעל מסך מסוג CRT בגודל של 5 אינץ'. לרוב הסמאטרפונים של היום יש מסך גדול מזה.. ההוכחה לכך שהמסך היה הבעיה הגדולה שלו, באה כשמחשב מתחרה בשם "קייפרו" (Kaypro) יצא שנה אחר-כך לשוק עם אותו תג מחיר, הכיל מסך בן 9 אינץ' ומכר תוך שנה יותר מפי 10 יחידות!
מערכת ההפעלה של האוסבורן 1 הייתה CP/M, אחת ממערכות ההפעלה בתקופה הפרהיסטורית שלפני DOS של מיקרוסופט, זו שתפתח את עידן המחשב האישי הפופולארי.
כמו לכל המחשבים האישיים באותה תקופה, לא היה למחשב האוסבורן 1 כונן קשיח. במקומו שימשו אותו 2 כונני דיסקטים. הזיכרון שלו גם הוא היה זעיר במונחים של היום - 64KB (קילובייט!) של זיכרון.
הנה המחשב הנישא הראשון אוסבורן 1:
https://youtu.be/UsMRBIh3WSo
כך נראתה ההפעלה שלו...
https://youtu.be/h-Q-ldl8ig8
המחשב הנייד אך ללא סוללה IBM 5100 של חברת IBM משנת 1975:
https://youtu.be/9m54rKlErwA
ותולדות המחשב הנייד עד ימינו:
https://youtu.be/MGL047HMxSk?long=yes
מהי ווינדוס, מערכת ההפעלה הנפוצה בעולם?
מערכת ההפעלה הנמכרת ביותר בעולם היא "חלונות" (Windows). זוהי מערכת הפעלה שפותחה למחשבים אישיים על ידי חברת הענק מיקרוסופט, זו שפיתחה גם את מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר שלפניה, מערכת ההפעלה DOS.
במשך שנים רבות זכתה Windows להגמוניה במחשבים שולחניים וניידים. היא נולדה כשמיקרוסופט, מובילת שוק מערכות ההפעלה למחשבים אישיים בשנות ה-80, גילתה שחברת "אפל" של סטיב ג'ובס פיתחה למחשב המקינטוש החדשני מערכת הפעלה גרפית וידידותית למשתמש, שעשתה שימוש במרכיבים חדשניים כמו עכבר מחשב וחלונות הנפתחים על המסך ונראתה טוב מכל דבר אחר בתחום.
מיקרוסופט הבינה שעליה להחליף את פקודות הטקסט המעיקות של דוס בממשק גרפי נוח ויצרה את Windows. תמיד כשיש לך מוצר מצליח, כדאי לברר אם אתה מבין שמתחרים יוכלו לקחת את ההובלה שלך, בזכות מוצר שיעשה את מה שהוא עושה, אבל עם ממשק קל ונעים יותר לשימוש.
אז מיקרוסופט פיתחה את חלונות כמערכת הפעלה מקבילה, יש שיאמרו מערכת המחקה את מערכת ההפעלה של המקינטוש של חברת Apple. אפל תבעה את מיקרוסופט בתביעת זכויות יוצרים גדולה, אך לא הצליחה להוכיח שהאחרונה העתיקה ממנה קניין רוחני. מכאן הפכה "חלונות" למערכת הפעלה מוצלחת, שבכל גירסה הלכה והשתפרה. במיוחד היו טובות גירסאות ה-Windows 95, XP, Windows 7 ו-10 המצוינת. גרסאות אחרות היו בחלקן כושלות יחסית וגרמו להתמרמרות רבה בקרב הלקוחות, מה שהוביל לשדרוג שלה לגרסה הבאה, שדרוג שתמיד היה רווחי ליצרנית.
כיום זוכה ווינדוז לתחרות רבה ממערכות הפעלה בקוד פתוח, דוגמת לינוקס ו-Chrome OS למחשבים אישיים ואנדרואיד, מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר לסמארטפונים. מצד שני, היא עצמה עברה להשתמש בהמון כלים פתוחים, לתמוך בקהילת המפתחים של קוד פתוח, גם דרך אתר Github שאותו רכשה וממשיכה לנהל אותו, לטובת המתכנתים באשר הם. זו עדיין מערכת ההפעלה המצליחה ביותר בעולם.
הנה האבולוציה של מערכת ההפעלה "חלונות":
https://youtu.be/E7zt8dxBi8A
הצלילים של Windows היו כבר מזמן לאגדה והנה תזמורת סימפונית מבצעת יצירה שמבוססת על הצלילים האופייניים של חלונות הישנה:
https://youtu.be/dGKwx-BFO0E
הודעות השגיאה של "חלונות" הפכו גם הם ללהיט:
https://youtu.be/ngXAkVidEoQ
ומשתמש שהחליט "לבדוק" אם מיקרוסופט גונבת רעיונות מחברת "אפל" בשביל חלונות:
https://youtu.be/TaIUkwPybtM
מערכת ההפעלה הנמכרת ביותר בעולם היא "חלונות" (Windows). זוהי מערכת הפעלה שפותחה למחשבים אישיים על ידי חברת הענק מיקרוסופט, זו שפיתחה גם את מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר שלפניה, מערכת ההפעלה DOS.
במשך שנים רבות זכתה Windows להגמוניה במחשבים שולחניים וניידים. היא נולדה כשמיקרוסופט, מובילת שוק מערכות ההפעלה למחשבים אישיים בשנות ה-80, גילתה שחברת "אפל" של סטיב ג'ובס פיתחה למחשב המקינטוש החדשני מערכת הפעלה גרפית וידידותית למשתמש, שעשתה שימוש במרכיבים חדשניים כמו עכבר מחשב וחלונות הנפתחים על המסך ונראתה טוב מכל דבר אחר בתחום.
מיקרוסופט הבינה שעליה להחליף את פקודות הטקסט המעיקות של דוס בממשק גרפי נוח ויצרה את Windows. תמיד כשיש לך מוצר מצליח, כדאי לברר אם אתה מבין שמתחרים יוכלו לקחת את ההובלה שלך, בזכות מוצר שיעשה את מה שהוא עושה, אבל עם ממשק קל ונעים יותר לשימוש.
אז מיקרוסופט פיתחה את חלונות כמערכת הפעלה מקבילה, יש שיאמרו מערכת המחקה את מערכת ההפעלה של המקינטוש של חברת Apple. אפל תבעה את מיקרוסופט בתביעת זכויות יוצרים גדולה, אך לא הצליחה להוכיח שהאחרונה העתיקה ממנה קניין רוחני. מכאן הפכה "חלונות" למערכת הפעלה מוצלחת, שבכל גירסה הלכה והשתפרה. במיוחד היו טובות גירסאות ה-Windows 95, XP, Windows 7 ו-10 המצוינת. גרסאות אחרות היו בחלקן כושלות יחסית וגרמו להתמרמרות רבה בקרב הלקוחות, מה שהוביל לשדרוג שלה לגרסה הבאה, שדרוג שתמיד היה רווחי ליצרנית.
כיום זוכה ווינדוז לתחרות רבה ממערכות הפעלה בקוד פתוח, דוגמת לינוקס ו-Chrome OS למחשבים אישיים ואנדרואיד, מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר לסמארטפונים. מצד שני, היא עצמה עברה להשתמש בהמון כלים פתוחים, לתמוך בקהילת המפתחים של קוד פתוח, גם דרך אתר Github שאותו רכשה וממשיכה לנהל אותו, לטובת המתכנתים באשר הם. זו עדיין מערכת ההפעלה המצליחה ביותר בעולם.
הנה האבולוציה של מערכת ההפעלה "חלונות":
https://youtu.be/E7zt8dxBi8A
הצלילים של Windows היו כבר מזמן לאגדה והנה תזמורת סימפונית מבצעת יצירה שמבוססת על הצלילים האופייניים של חלונות הישנה:
https://youtu.be/dGKwx-BFO0E
הודעות השגיאה של "חלונות" הפכו גם הם ללהיט:
https://youtu.be/ngXAkVidEoQ
ומשתמש שהחליט "לבדוק" אם מיקרוסופט גונבת רעיונות מחברת "אפל" בשביל חלונות:
https://youtu.be/TaIUkwPybtM
מהי לינוקס, מערכת ההפעלה בקוד פתוח?
לינוקס (Linux) היא מערכת הפעלה חינמית למחשבים שפותחה בקוד פתוח, כלומר בשיתוף פעולה עולמי של אלפי מהנדסי מחשב ומתכנתים, שאיש מהם לא קיבל שכר עבור עבודתו. למעשה, לינוקס היא משפחה של מערכות הפעלה שכולן צמחו מאותה ליבה של הלינוקס.
הפיתוח של ליבת לינוקס נולד בתחילת שנות ה־90 על ידי המתכנת לינוס טורבאלדס, שפיתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה לווינדוז, על ידי אנשים פרטיים. ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים.
אבל בסוף זה קרה. החל מקורא הספרים קינדל, דרך המחשב האולטרה-נייד Eee של אסוס, נגן הטלוויזיה Tivo ושטף של מכשירים שהחלו מתבססים עליה, לינוקס החלה להתקבל בעולם המחשבים. הפצות שונות שלה חולקו והופצו בעולם, חלקן כמו "אובונטו" הפכו מוכרות ואהודות גם בקרב המשתמשים הפרטיים. כיום מריצים מחשבים רבים בעולם את מערכת ההפעלה כרום OS, שמבוססת על ליבת לינוקס. לינוקס אמנם לא שולטת, אבל היא כוח חשוב וחזק, שמושך את תעשיית המחשבים קדימה.
לינוקס היא אחת הדוגמאות החשובות לפיתוח תוכנה חופשית, שהקוד שלה פתוח. קוד המקור של לינוקס המקורית נקרא "ליבת לינוקס" והוא זמין לשימוש חופשי של מי שמעוניין. כל מתכנת או חברה המעוניינים בכך יכולים להשתמש בלינוקס, לפתח אותה בעצמם ולהפיץ אותה בחינם לכל אחד.
הנה סרטון על תולדות הלינוקס:
http://youtu.be/5ocq6_3-nEw
כך בנויה מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/yVpbFMhOAwE
סרט ארוך על מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
וסרטון טד עם לינוס, ממציא הלינוקס (מתורגם):
https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes
לינוקס (Linux) היא מערכת הפעלה חינמית למחשבים שפותחה בקוד פתוח, כלומר בשיתוף פעולה עולמי של אלפי מהנדסי מחשב ומתכנתים, שאיש מהם לא קיבל שכר עבור עבודתו. למעשה, לינוקס היא משפחה של מערכות הפעלה שכולן צמחו מאותה ליבה של הלינוקס.
הפיתוח של ליבת לינוקס נולד בתחילת שנות ה־90 על ידי המתכנת לינוס טורבאלדס, שפיתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה לווינדוז, על ידי אנשים פרטיים. ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים.
אבל בסוף זה קרה. החל מקורא הספרים קינדל, דרך המחשב האולטרה-נייד Eee של אסוס, נגן הטלוויזיה Tivo ושטף של מכשירים שהחלו מתבססים עליה, לינוקס החלה להתקבל בעולם המחשבים. הפצות שונות שלה חולקו והופצו בעולם, חלקן כמו "אובונטו" הפכו מוכרות ואהודות גם בקרב המשתמשים הפרטיים. כיום מריצים מחשבים רבים בעולם את מערכת ההפעלה כרום OS, שמבוססת על ליבת לינוקס. לינוקס אמנם לא שולטת, אבל היא כוח חשוב וחזק, שמושך את תעשיית המחשבים קדימה.
לינוקס היא אחת הדוגמאות החשובות לפיתוח תוכנה חופשית, שהקוד שלה פתוח. קוד המקור של לינוקס המקורית נקרא "ליבת לינוקס" והוא זמין לשימוש חופשי של מי שמעוניין. כל מתכנת או חברה המעוניינים בכך יכולים להשתמש בלינוקס, לפתח אותה בעצמם ולהפיץ אותה בחינם לכל אחד.
הנה סרטון על תולדות הלינוקס:
http://youtu.be/5ocq6_3-nEw
כך בנויה מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/yVpbFMhOAwE
סרט ארוך על מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
וסרטון טד עם לינוס, ממציא הלינוקס (מתורגם):
https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes
מהו מחשב ה-iMac שחולל מהפכה בעיצוב?
המחשב היפה בעולם היה כנראה מחשב ה-iMac של חברת אפל משנת 1998, ה-iMac G3. מדובר ביצירת אמנות מודרניסטית של ממש - מחשב צבעוני ושקוף, ששבר את כל המוסכמות של איך שצריך או יכול להיראות מחשב בסוף המילניום. בפשטות רבה ניתן לומר שמחשבי האיימק היו "ממתקי מחשוב".
אחת הסיבות לכך הייתה שלראשונה מדובר היה במחשב שנבנה בשביל האינטרנט ובשביל דור חדש של משתמשי מחשב. ככזה הוא היה צריך להיראות אחרת ולהתנהג אחרת. לכן גם הוא היה המחשב הראשון שלא כלל כונן דיסקטים. הוא גם התבסס על מראה מינימליסטי, שבו המחשב כולו נדחס לתוך המסך של עצמו, כמעט ללא כבלים שיוצאים ממנו.
את האיימק עיצב ג'ונתן אייבס, מעצב צעיר שהציע אבטיפוס של מחשב שקוף, בצבע טורקיז והדהים את המנכ"ל שחזר לחברה ומי שייסד אותה, סטיב ג'ובס.
מאז ומתמיד ג'ובס החשיב עיצוב כמרכיב חשוב מאד בחוויית השימוש במחשב. היות והוא קיבל את החברה שהקים שוב לידיו, כשהיא על סף קריסה, הוא החליט לעשות את מה שהוא ידע מאז ומתמיד לעשות - להדהים את העולם.
מחשב האיימק לא זו בלבד שנמכר מצוין לא היה האחרון בשורת המכשירים המעוצבים והמיוחדים של אפל, הוא היה זה שהתחיל לבנות מחדש את קהל המעריצים הנאמן של החברה ואיפשר לה בתוך פחות מעשור להפוך לחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם!
הנה סרטון שמספר כיצד נולד מחשב ה-iMac המהפכני:
https://youtu.be/Ov8H31ZhuKg
הפרסומת של הדור הבא של האיימק, ה-iMac rainbow מרובה הצבעים:
https://youtu.be/awZv4Ok4rlc
לא רבים זוכרים שהיו גם ניידים כאלה:
https://youtu.be/ZWA4-CAUUBw
ואז באו גם הפרודיות, כמו ארונות המתים של אפל:
https://youtu.be/IRoGhu5I5Cg
ילדים של היום מגיבים למראה המחשבים המשעממים שלפני מהפכת ה-iMac:
http://youtu.be/PF7EpEnglgk
ההצגה של האיימק לראשונה על ידי סטיב ג'ובס:
https://youtu.be/Ouqg4XzvkUo
האבולוציה של ה-iMac - מהראשון ועד המתקדם:
https://youtu.be/Rl3VbqGIdDs
ותולדות האיימק:
https://youtu.be/obhHMbnDpNk?long=yes
המחשב היפה בעולם היה כנראה מחשב ה-iMac של חברת אפל משנת 1998, ה-iMac G3. מדובר ביצירת אמנות מודרניסטית של ממש - מחשב צבעוני ושקוף, ששבר את כל המוסכמות של איך שצריך או יכול להיראות מחשב בסוף המילניום. בפשטות רבה ניתן לומר שמחשבי האיימק היו "ממתקי מחשוב".
אחת הסיבות לכך הייתה שלראשונה מדובר היה במחשב שנבנה בשביל האינטרנט ובשביל דור חדש של משתמשי מחשב. ככזה הוא היה צריך להיראות אחרת ולהתנהג אחרת. לכן גם הוא היה המחשב הראשון שלא כלל כונן דיסקטים. הוא גם התבסס על מראה מינימליסטי, שבו המחשב כולו נדחס לתוך המסך של עצמו, כמעט ללא כבלים שיוצאים ממנו.
את האיימק עיצב ג'ונתן אייבס, מעצב צעיר שהציע אבטיפוס של מחשב שקוף, בצבע טורקיז והדהים את המנכ"ל שחזר לחברה ומי שייסד אותה, סטיב ג'ובס.
מאז ומתמיד ג'ובס החשיב עיצוב כמרכיב חשוב מאד בחוויית השימוש במחשב. היות והוא קיבל את החברה שהקים שוב לידיו, כשהיא על סף קריסה, הוא החליט לעשות את מה שהוא ידע מאז ומתמיד לעשות - להדהים את העולם.
מחשב האיימק לא זו בלבד שנמכר מצוין לא היה האחרון בשורת המכשירים המעוצבים והמיוחדים של אפל, הוא היה זה שהתחיל לבנות מחדש את קהל המעריצים הנאמן של החברה ואיפשר לה בתוך פחות מעשור להפוך לחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם!
הנה סרטון שמספר כיצד נולד מחשב ה-iMac המהפכני:
https://youtu.be/Ov8H31ZhuKg
הפרסומת של הדור הבא של האיימק, ה-iMac rainbow מרובה הצבעים:
https://youtu.be/awZv4Ok4rlc
לא רבים זוכרים שהיו גם ניידים כאלה:
https://youtu.be/ZWA4-CAUUBw
ואז באו גם הפרודיות, כמו ארונות המתים של אפל:
https://youtu.be/IRoGhu5I5Cg
ילדים של היום מגיבים למראה המחשבים המשעממים שלפני מהפכת ה-iMac:
http://youtu.be/PF7EpEnglgk
ההצגה של האיימק לראשונה על ידי סטיב ג'ובס:
https://youtu.be/Ouqg4XzvkUo
האבולוציה של ה-iMac - מהראשון ועד המתקדם:
https://youtu.be/Rl3VbqGIdDs
ותולדות האיימק:
https://youtu.be/obhHMbnDpNk?long=yes
איך היה ניוטון למחשב כף היד הראשון?
בימינו, כשסמארטפונים משוכללים מונחים בכל כף יד בעולם, קצת קשה להבין את החידוש המרעיש שבמחשבי כף היד ועד כמה הם היו מהפכניים בזמנו.
מעניין שהמהפכה הזו החלה בכישלון מפואר, גם אם פורץ דרך. וזה היה כישלון לא של סתם חברה, אלא של חברת Apple, החברה שיצרה את המחשב האישי ואותה חברה שלבסוף תעשה את המהפכה הזו בגדול - עם האייפון, שישנה את העולם.
ואכן, המחשב הראשון שניתן היה לאחוז בכף היד הוא מחשב כף היד ניוטון (Newton), שפיתחה חברת Apple. המסע לפיתוחו החל ב-1987 והוא הושק בתחילת שנות ה-90, אחרי פיתוח שעלה לחברה חצי מיליארד דולר. כדאי לזכור שבאותה תקופה עדיין לא היו עדיין האינטרנט והטלפון הסלולרי הדיגיטלי. גם הדואר האלקטרוני היה אז נחלתם של מעטים בעולם, בעיקר חוקרים ומדענים.
ואכן, במהלך ארבע שנות חייו לא הציג הניוטון הצלחה מסחרית. מחירו של המכשיר המשוכלל היה יקר להחריד. כ-1,000 דולר נדרשו בשנות ה-90 למי שרצה לרכוש אחד. אלפי יחידות בודדים אכן נמכרו ממנו. גודלו ומשקלו היו גם הם מוגזמים ביחס לסמארטפונים של ימינו. נראה היה אז שקהל היעד ממתין לדורות הבאים והמשופרים שלו, אבל אלה לא הגיעו.
התכונה הכי זכורה של הניוטון היא מנגנון זיהוי כתב היד שלו. המכשיר אפשר למשתמשים לכתוב ישירות על המסך ודי הקדים את זמנו. עם זיהוי כתב יד מתוחכם ומשוכלל מאוד, הוא אכן הציע טכנולוגיה פורצת דרך. אבל הייתה לו גם יכולת לזהות לא רק אותיות, אלא גם מילים, שהושוו למילון שאוחסן בו. אבל הניוטון עדיין לא היה טוב. הוא פשוט לא סיפק את הסחורה.
בסופו של דבר, אם בוחנים את זה בכנות, הניוטון היה מוצר מהפכני. הוא המכשיר שהנחיל בציבור את המושג "סייען דיגיטלי אישי", או בקיצור באנגלית PDA. אבל אפל, שקיוותה ליצור שוק חדש ולהכניס את המחשב לכל כף יד, לא התרוממה איתו. גם אם הניוטון כיכב בסדרות טלוויזיה ובסרטים, כולל הסדרה המצליחה "תיקים באפילה" והסרט "מצור ימי 2", בעסקים האמיתיים הוא לא התנחל.
ב-1993 עזב ג'ון סקאלי, המנכ"ל שהעיף את סטיב ג'ובס מ-Apple, את החברה. האיש שקשר את גורלו עם הפיתוח של הניוטון, רצה באמצעותו להראות שגם לו יש חזון דיגיטלי משמעותי. אבל הוא נכשל ולא הצליח למלא את הנעליים העצומות של ג'ובס. ארבע שנים אחר כך, כשג'ובס שב לניהול החברה, הוא הפסיק סופית את פיתוח הניוטון. כך, הוא ידע, לא עושים שינוי טקטוני. עשור לאחר מכן הוא יבצע את מהפכת האייפון. הפעם היא תיעשה נכון. בכל זאת ג'ובס...
מי שתעשה לבסוף את הפריצה הגדולה של מחשבי כף היד עתידה להיות חברה בשם "Palm". היא תלמד את כל הלקחים מהכישלון של הניוטון ותציג, כמה שנים אחריו, את מחשב ה"פאלם פיילוט" שלה. הוא עתיד לכבוש את השוק בסערה ולהפוך למחשב כף היד המצליח הראשון בעולם. סטיב ג'ובס, שראה זאת, לא עתיד לשקוט על השמרים. הוא פיתח בהמשך את האייפון, תוך הבנה ששילוב בין טלפון סלולארי למחשב כף היד הזה יהיה הדבר הגדול הבא. מה אתם אומרים - הוא צדק?
אבל אגב, בשולי הכישלון המסחרי שהקדים את זמנו, בכל זאת אפל זכתה מהניוטון לרווח צדדי כלשהו. כדי לפעול הניוטון נזקק למעבד עם תצרוכת החשמל נמוכה שמסוגל להריץ גרפיקה משוכללת יחסית. לכן קנתה "אפל" בתחילת פיתוחו 43% מהמניות של חברת שבבים צעירה בשם ARM. היא בדיוק אז החלה לפתח מעבדים כאלה. ARM אכן הצליחה בכך ועשור אחר כך מכרה אפל את המניות שרכשה ב-2.5 מיליון דולר בלבד, תמורת 800 מיליון דולר. במהלך שנות ה-90 הצילה הרכישה הזו את אפל מהתמוטטות ועל הדרך גם עתידה ליצור את הבסיס הטכנולוגי לשוק המכשירים החכמים כולו.
הנה הניוטון, מחשב כף היד והסייען הדיגיטלי הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/nCBw17KByr8
טכנולוגיה של זיהוי כתב יד:
https://youtu.be/pXy_wbsDO00
הכל על הניוטון של חברת Apple:
https://youtu.be/V0sbDweeBto?long=yes
וסרט ארוך על תכונות הניוטון:
https://youtu.be/BKHelCE9QAg?long=yes
בימינו, כשסמארטפונים משוכללים מונחים בכל כף יד בעולם, קצת קשה להבין את החידוש המרעיש שבמחשבי כף היד ועד כמה הם היו מהפכניים בזמנו.
מעניין שהמהפכה הזו החלה בכישלון מפואר, גם אם פורץ דרך. וזה היה כישלון לא של סתם חברה, אלא של חברת Apple, החברה שיצרה את המחשב האישי ואותה חברה שלבסוף תעשה את המהפכה הזו בגדול - עם האייפון, שישנה את העולם.
ואכן, המחשב הראשון שניתן היה לאחוז בכף היד הוא מחשב כף היד ניוטון (Newton), שפיתחה חברת Apple. המסע לפיתוחו החל ב-1987 והוא הושק בתחילת שנות ה-90, אחרי פיתוח שעלה לחברה חצי מיליארד דולר. כדאי לזכור שבאותה תקופה עדיין לא היו עדיין האינטרנט והטלפון הסלולרי הדיגיטלי. גם הדואר האלקטרוני היה אז נחלתם של מעטים בעולם, בעיקר חוקרים ומדענים.
ואכן, במהלך ארבע שנות חייו לא הציג הניוטון הצלחה מסחרית. מחירו של המכשיר המשוכלל היה יקר להחריד. כ-1,000 דולר נדרשו בשנות ה-90 למי שרצה לרכוש אחד. אלפי יחידות בודדים אכן נמכרו ממנו. גודלו ומשקלו היו גם הם מוגזמים ביחס לסמארטפונים של ימינו. נראה היה אז שקהל היעד ממתין לדורות הבאים והמשופרים שלו, אבל אלה לא הגיעו.
התכונה הכי זכורה של הניוטון היא מנגנון זיהוי כתב היד שלו. המכשיר אפשר למשתמשים לכתוב ישירות על המסך ודי הקדים את זמנו. עם זיהוי כתב יד מתוחכם ומשוכלל מאוד, הוא אכן הציע טכנולוגיה פורצת דרך. אבל הייתה לו גם יכולת לזהות לא רק אותיות, אלא גם מילים, שהושוו למילון שאוחסן בו. אבל הניוטון עדיין לא היה טוב. הוא פשוט לא סיפק את הסחורה.
בסופו של דבר, אם בוחנים את זה בכנות, הניוטון היה מוצר מהפכני. הוא המכשיר שהנחיל בציבור את המושג "סייען דיגיטלי אישי", או בקיצור באנגלית PDA. אבל אפל, שקיוותה ליצור שוק חדש ולהכניס את המחשב לכל כף יד, לא התרוממה איתו. גם אם הניוטון כיכב בסדרות טלוויזיה ובסרטים, כולל הסדרה המצליחה "תיקים באפילה" והסרט "מצור ימי 2", בעסקים האמיתיים הוא לא התנחל.
ב-1993 עזב ג'ון סקאלי, המנכ"ל שהעיף את סטיב ג'ובס מ-Apple, את החברה. האיש שקשר את גורלו עם הפיתוח של הניוטון, רצה באמצעותו להראות שגם לו יש חזון דיגיטלי משמעותי. אבל הוא נכשל ולא הצליח למלא את הנעליים העצומות של ג'ובס. ארבע שנים אחר כך, כשג'ובס שב לניהול החברה, הוא הפסיק סופית את פיתוח הניוטון. כך, הוא ידע, לא עושים שינוי טקטוני. עשור לאחר מכן הוא יבצע את מהפכת האייפון. הפעם היא תיעשה נכון. בכל זאת ג'ובס...
מי שתעשה לבסוף את הפריצה הגדולה של מחשבי כף היד עתידה להיות חברה בשם "Palm". היא תלמד את כל הלקחים מהכישלון של הניוטון ותציג, כמה שנים אחריו, את מחשב ה"פאלם פיילוט" שלה. הוא עתיד לכבוש את השוק בסערה ולהפוך למחשב כף היד המצליח הראשון בעולם. סטיב ג'ובס, שראה זאת, לא עתיד לשקוט על השמרים. הוא פיתח בהמשך את האייפון, תוך הבנה ששילוב בין טלפון סלולארי למחשב כף היד הזה יהיה הדבר הגדול הבא. מה אתם אומרים - הוא צדק?
אבל אגב, בשולי הכישלון המסחרי שהקדים את זמנו, בכל זאת אפל זכתה מהניוטון לרווח צדדי כלשהו. כדי לפעול הניוטון נזקק למעבד עם תצרוכת החשמל נמוכה שמסוגל להריץ גרפיקה משוכללת יחסית. לכן קנתה "אפל" בתחילת פיתוחו 43% מהמניות של חברת שבבים צעירה בשם ARM. היא בדיוק אז החלה לפתח מעבדים כאלה. ARM אכן הצליחה בכך ועשור אחר כך מכרה אפל את המניות שרכשה ב-2.5 מיליון דולר בלבד, תמורת 800 מיליון דולר. במהלך שנות ה-90 הצילה הרכישה הזו את אפל מהתמוטטות ועל הדרך גם עתידה ליצור את הבסיס הטכנולוגי לשוק המכשירים החכמים כולו.
הנה הניוטון, מחשב כף היד והסייען הדיגיטלי הראשון בהיסטוריה:
https://youtu.be/nCBw17KByr8
טכנולוגיה של זיהוי כתב יד:
https://youtu.be/pXy_wbsDO00
הכל על הניוטון של חברת Apple:
https://youtu.be/V0sbDweeBto?long=yes
וסרט ארוך על תכונות הניוטון:
https://youtu.be/BKHelCE9QAg?long=yes
